Metzudat David Mishlei 21 – מצודת דוד משלי כא‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) פַּלְגֵי⁠־מַ֣יִם לֶב⁠־מֶ֭לֶךְ בְּיַד⁠־יְהֹוָ֑הי״י֑ עַֽל⁠־כׇּל⁠־אֲשֶׁ֖ר יַחְפֹּ֣ץ יַטֶּֽנּוּ׃ (ב) כׇּֽל⁠־דֶּרֶךְ⁠־אִ֭ישׁ יָשָׁ֣ר בְּעֵינָ֑יו וְתֹכֵ֖ן לִבּ֣וֹת יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (ג) עֲ֭שֹׂה צְדָקָ֣ה וּמִשְׁפָּ֑ט נִבְחָ֖ר לַיהֹוָ֣הי״י֣ מִזָּֽבַח׃ (ד) רוּם⁠־עֵ֭ינַיִם וּרְחַב⁠־לֵ֑ב נִ֖ר רְשָׁעִ֣ים חַטָּֽאת׃ (ה) מַחְשְׁב֣וֹת חָ֭רוּץ אַךְ⁠־לְמוֹתָ֑ר וְכׇל⁠־אָ֝֗ץ^א אַךְ⁠־לְמַחְסֽוֹר׃ (ו) פֹּ֣עַל אֹ֭צָרוֹת בִּלְשׁ֣וֹן שָׁ֑קֶר הֶ֥בֶל נִ֝דָּ֗ף מְבַקְשֵׁי⁠־מָֽוֶת׃ (ז) שֹׁד⁠־רְשָׁעִ֥ים יְגוֹרֵ֑ם כִּ֥י מֵ֝אֲנ֗וּ לַעֲשׂ֥וֹת מִשְׁפָּֽט׃ (ח) הֲפַכְפַּ֬ךְ דֶּ֣רֶךְ אִ֣ישׁ וָזָ֑ר וְ֝זַ֗ךְ יָשָׁ֥ר פׇּעֳלֽוֹ׃ (ט) ט֗וֹב לָשֶׁ֥בֶת עַל⁠־פִּנַּת⁠־גָּ֑ג מֵאֵ֥שֶׁת מִ֝דְיָנִ֗ים וּבֵ֥ית חָֽבֶר׃ (י) נֶ֣פֶשׁ רָ֭שָׁע אִוְּתָה⁠־רָ֑ע לֹֽא⁠־יֻחַ֖ן בְּעֵינָ֣יו רֵעֵֽהוּ׃ (יא) בַּֽעֲנׇשׁ⁠־לֵ֭ץ יֶחְכַּם⁠־פֶּ֑תִי וּבְהַשְׂכִּ֥יל לְ֝חָכָ֗ם יִקַּח⁠־דָּֽעַת׃ (יב) מַשְׂכִּ֣יל צַ֭דִּיק לְבֵ֣ית רָשָׁ֑ע מְסַלֵּ֖ף רְשָׁעִ֣ים לָרָֽע׃ (יג) אֹטֵ֣ם אׇ֭זְנוֹ מִזַּעֲקַת⁠־דָּ֑ל גַּֽם⁠־ה֥וּא יִ֝קְרָ֗א וְלֹ֣א יֵעָנֶֽה׃ (יד) מַתָּ֣ן בַּ֭סֵּתֶר יִכְפֶּה⁠־אָ֑ף וְשֹׁ֥חַד בַּ֝חֵ֗ק חֵמָ֥ה עַזָּֽה׃ (טו) שִׂמְחָ֣ה לַ֭צַּדִּיק עֲשׂ֣וֹת מִשְׁפָּ֑ט וּ֝מְחִתָּ֗ה לְפֹ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃ (טז) אָדָ֗ם תּ֭וֹעֶה מִדֶּ֣רֶךְ הַשְׂכֵּ֑ל בִּקְהַ֖ל רְפָאִ֣ים יָנֽוּחַ׃ (יז) אִ֣ישׁ מַ֭חְסוֹר אֹהֵ֣ב שִׂמְחָ֑ה אֹהֵ֥ב יַֽיִן⁠־וָ֝שֶׁ֗מֶן לֹ֣א יַעֲשִֽׁיר׃ (יח) כֹּ֣פֶר לַצַּדִּ֣יק רָשָׁ֑ע וְתַ֖חַת יְשָׁרִ֣ים בּוֹגֵֽד׃ (יט) ט֗וֹב שֶׁ֥בֶת בְּאֶֽרֶץ⁠־מִדְבָּ֑ר מֵאֵ֖שֶׁת [מִדְיָנִ֣ים] (מדונים) וָכָֽעַס׃ (כ) אוֹצָ֤ר׀ נֶחְמָ֣ד וָ֭שֶׁמֶן בִּנְוֵ֣ה חָכָ֑ם וּכְסִ֖יל אָדָ֣ם יְבַלְּעֶֽנּוּ׃ (כא) רֹ֭דֵף צְדָקָ֣ה וָחָ֑סֶד יִמְצָ֥א חַ֝יִּ֗ים צְדָקָ֥ה וְכָבֽוֹד׃ (כב) עִ֣יר גִּ֭בֹּרִים עָלָ֣ה חָכָ֑ם וַ֝יֹּ֗רֶד עֹ֣ז מִבְטֶחָֽהֿ׃ (כג) שֹׁמֵ֣ר פִּ֭יו וּלְשׁוֹנ֑וֹ שֹׁמֵ֖ר מִצָּר֣וֹת נַפְשֽׁוֹ׃ (כד) זֵ֣ד יָ֭הִיר לֵ֣ץ שְׁמ֑וֹ ע֝וֹשֶׂ֗ה בְּעֶבְרַ֥ת זָדֽוֹן׃ (כה) תַּאֲוַ֣ת עָצֵ֣ל תְּמִיתֶ֑נּוּ כִּֽי⁠־מֵאֲנ֖וּ יָדָ֣יו לַעֲשֽׂוֹת׃ (כו) כׇּל⁠־הַ֭יּוֹם הִתְאַוָּ֣ה תַאֲוָ֑ה וְצַדִּ֥יק יִ֝תֵּ֗ן וְלֹ֣א יַחְשֹֽׂךְ׃ (כז) זֶ֣בַח רְ֭שָׁעִים תּוֹעֵבָ֑ה אַ֝֗ף^ב כִּֽי⁠־בְזִמָּ֥ה יְבִיאֶֽנּוּ׃ (כח) עֵד⁠־כְּזָבִ֥ים יֹאבֵ֑ד וְאִ֥ישׁ שׁ֝וֹמֵ֗עַ לָנֶ֥צַח יְדַבֵּֽר׃ (כט) הֵעֵ֬ז אִ֣ישׁ רָשָׁ֣ע בְּפָנָ֑יו וְ֝יָשָׁ֗ר ה֤וּא׀ [יָבִ֬ין] (יכין) [דַּרְכּֽוֹ] (דרכיו)^ג׃ (ל) אֵ֣ין חׇ֭כְמָה וְאֵ֣ין תְּבוּנָ֑ה וְאֵ֥ין עֵ֝צָ֗ה^ד לְנֶ֣גֶד יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (לא) ס֗וּס מ֭וּכָן לְי֣וֹם מִלְחָמָ֑ה וְ֝לַיהֹוָ֗הי״י֗ הַתְּשׁוּעָֽה׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א וְכׇל⁠־אָ֝֗ץ א=וְכׇל⁠־אָ֝ץ (השמטת נקודת הרביע)

^ב אַ֝֗ף א=אַ֝ף (השמטת נקודת הרביע)

^ג [יָבִ֬ין דַּרְכּֽוֹ] (יכין דרכיו) א-מ״ק=יבין דרכו קרי

^ד עֵ֝צָ֗ה =ל ושיטת-א ובדפוסים (וכן הכריעו ברויאר ומג״ה)
• א!=עֵ֝צָה (חסרה נקודת הרביע באות צד״י); לפי ברויאר ההשמטה רק בספק, אמנם מעיון בכתב⁠־היד בהגדלה הוא ודאי.

E/ע

הערותNotes

(א) פלגי מים – כמו פלגי מים המה ביד האדם להטותם אל מקום הנרצה ע״י חפירות חריצים כן לב המלך ביד ה׳ להטותו אל כל אשר יחפוץ. (ב) ישר בעיניו – כי אינו רואה חובה לעצמו.
ותוכן – ה׳ הוא בתוך לבו ויודע הוא אם ישר דרכו או לא. (ג) עשה – עשיות צדקה ומשפט נבחר בעיני ה׳ מהבאת זבח. (ד) רום עינים – דרך גסי הרוח להרים עיניהם כלפי מעלה לא כענוים המשפילים עיניהם למטה לארץ.
ורחב לב – ענין בקשות תענוגים הרבה והתאוה להם.
נר רשעים – הדברים האלה הלא המה מחשבות הרשעים ויחשבו לחטאת. (ה) למותר – אין בהם דבר בטל אך להביא יתרון מה.
וכל אץ – הממהר במעשיו אין בהם דבר ריוח אך להביא עוד חסרון מה. (ו) פועל – המאסף אוצרות ע״י לשון שקר המה הבל נדף כי לא יתקיימו בידו ויבקשו עוד את המות כי המה סיבה למות על ידם. (ז) שוד – הגזל עצמו יביא עליהם פחד כי מאנו לעשות משפט להשיב הגזל לבעליו. (ח) הפכפך – המתהפך במעשיו פעם כך ופעם בהפך הנה פעם דרך איש לו ופעם הוא זר מן הדרך אבל האיש הזך פעלו ישר בכל עת מבלי השתנות. (ט) על פנת גג – מבלי מחסה מזרם וממטר ויחידי מבלי חבורות אנשים.
מאשת – מלשבת עם אשת מדינים אף בבית חבורת אנשים. (י) אותה רע – אין מעשה הרשע על כי יטעה לחשוב שמעשיו טובים אבל יודע הוא ברעתם ונפשו חשקה לה ולזה לא יוחן בעיניו רעהו רשע כמותו כ״א חשבה לטובה א״כ מהראוי לאהוב לרעהו כמשפט אנשי הצדק. (יא) בענש – בעת בוא עונש על הלץ אם לא יועיל לעצמו מועיל הוא לפתי המשולל הבנה כי יתחכם על כי יפחד לנפשו.
ובהשכיל – אבל לחכם אף בלמדו דברי השכל הוא עצמו יקבל תועלת ויקח דעת נוסף על מה שבידו. (יב) משכיל צדיק – כאשר הצדיק עומד בבית רשע הצדיק הזה מצליח ביתו של הרשע כי נתברך בגללו והיא סיבה לסלק את הרשעים לעשות רע כי יחשוב בעבורו נתברך ביתו ומעשיו טובים בעיני ה׳. (יג) אוטם – הסותם אזנו משמוע צעקת דל אשר יצעק מפני נוגשיו גמולו שגם הוא יקרא בעת צרתו לעזרה ואין מי ישיב לו. (יד) מתן – הנותן מתן בסתר למי שחרה אפו בו הנה המתן הזה יכסה את האף ולא יהיה נראה עוד.
ושוחד בחק – הנותן שוחד בחיק ר״ל בהסתר אז יכפה בזה חמה עזה וחזקה וכפל הדבר במ״ש. (טו) שמחה – הצדיק ישמח בעת יעשה משפט ועשיית המחתה היא שמחה לפועלי און. (טז) מדרך השכל – מדרך התורה.
בקהל – ר״ל אחר המיתה כשיהיה בקהל המתים אז ינוח ולא יתעה עוד אבל כל ימי חייו הוא מוסיף והולך לתעות בכל יום יותר. (יז) איש מחסור וגו׳ – האוהב שמחת מאכל ומשתה יהיה איש מחסור ר״ל חסר מכל טובה.
אוהב יין וכו׳ – כפל הדבר במ״ש. (יח) כופר – אם נגזר מיתה על הצדיק ובטלה הגזירה אין מדת הדין מתפייס עד כי יותן רשע לפדיון נפשו.
ותחת וגו׳ – כפל הדבר במ״ש. (יט) בארץ מדבר – במקום שאין אנשים.
מאשת – מלשבת במקום מיושב עם אשת מדינים והתמדת כעס. (כ) אוצר וגו׳ – דרך החכם לאצור באוצרו דברים נחמדים ושמן טוב להתקיים לעת הצורך אבל הכסיל שבבני אדם בעודו בכפו עד לא הניחו מידו יבלענו ולא יחוש אם לא ימצא לעת הצורך. (כא) רודף – הרודף לעשות צדקה וחסד עם הבריות ימצא גם הוא מה׳ חיים וצדקה וכבוד. (כב) עיר גבורים – בא לשבח החכמה מהגבורה ואמר הנה החכם עלה לעיר גבורים ונצחם והוריד חוזק בטחונם אשר התחזקו במבצר העיר. (כג) שומר פיו – מלהרבות בדברים.
שומר וגו׳ – כל אחד ירבה אמרים לא יחדל מדבר פשע וחוטא נפשו. (כד) זד יהיר – איש זדון המתיהר בדבור הנה שמו העצמי הוא לץ כי בעבור הגאוה ילעג ויתלוצץ בבני אדם אבל העושה רע בעבור הגאוה הנה שמו איש זדון. (כה) תאות – התאוה שעצל מתאוה לנוח על משכבו היא תמית אותו כי מאנו ידיו לעשות מלאכה להתפרנס בה ומה א״כ יאכל והרי הוא מת ברעב. (כו) כל היום – העצל הזה יתאוה בכל עת למלאות נפשו הריקה והצדיק יתן לו מהונו ויחזור ויתן ולא ימנע הנתינה ממנו עם כי פשע בנפשו. (כז) זבח רשעים – אשר עודם ברשעתם בעת יזבחו הקרבן כי לא שבו לה׳ הנה הקרבן הוא תועבה.
אף כי – וכ״ש שתועבה היא כאשר יביאנו במחשבה רעה לרמות את הבריות להחשיבו לצדיק וזובח לאלהים. (כח) יאבד – אף אם לא יוזם בב״ד ולא קבל העונש מ״מ יאבד בידי שמים.
ואיש שומע – ר״ל ועם כי יאבד העד ההוא בעבור עונש כזביו הנה דבריו לא נאבדו להשכח מן הלב כי כל איש השומע דברו יספרם עד עולם בחשבו כי אמת הוא. (כט) העז – הרשע מראה עזותו בעת כעסו ולא יתבונן במעשיו אבל הישר יבין דרכו בכל עת אף בזמן הכעס. (ל) אין חכמה – לא יועיל שום חכמה ועצה לבטל גזרת המקום. (לא) סוס – עם כי מוכן הסוס ליום המלחמה לנוס בו בעת ירדפוהו מ״מ ביד ה׳ היא התשועה ואם לא יהיה נושע מעמו שקר הסוס לתשועה. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון