Malbim Beur HaMilot Yirmeyahu 31 – מלבי"ם ביאור המילות ירמיהו לא‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔הי״י֔ מָצָ֥א חֵן֙ בַּמִּדְבָּ֔ר עַ֖ם שְׂרִ֣ידֵי חָ֑רֶב הָל֥וֹךְ לְהַרְגִּיע֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃ (ב) מֵרָח֕וֹק יְהֹוָ֖הי״י֖ נִרְאָ֣ה לִ֑י וְאַהֲבַ֤ת עוֹלָם֙ אֲהַבְתִּ֔יךְ עַל⁠־כֵּ֖ן מְשַׁכְתִּ֥יךְ חָֽסֶד׃ (ג) ע֤וֹד אֶבְנֵךְ֙ וְֽנִבְנֵ֔ית^א בְּתוּלַ֖ת יִשְׂרָאֵ֑ל ע֚וֹד תַּעְדִּ֣י תֻפַּ֔יִךְ וְיָצָ֖את בִּמְח֥וֹל מְשַׂחֲקִֽים׃ (ד) ע֚וֹד תִּטְּעִ֣י כְרָמִ֔ים בְּהָרֵ֖י שֹֽׁמְר֑וֹן נָטְע֥וּ נֹטְעִ֖ים וְחִלֵּֽלוּ׃ (ה) כִּ֣י יֶשׁ⁠־י֔וֹם קָרְא֥וּ נֹצְרִ֖ים בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם ק֚וּמוּ וְנַעֲלֶ֣ה צִיּ֔וֹן אֶל⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ אֱלֹהֵֽינוּ׃ (ו) כִּי⁠־כֹ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗הי״י֗ רׇנּ֤וּ לְיַֽעֲקֹב֙ שִׂמְחָ֔ה וְצַהֲל֖וּ בְּרֹ֣אשׁ הַגּוֹיִ֑ם הַשְׁמִ֤יעוּ הַֽלְלוּ֙ וְאִמְר֔וּ הוֹשַׁ֤ע יְהֹוָה֙י״י֙ אֶֽת⁠־עַמְּךָ֔ אֵ֖ת שְׁאֵרִ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ (ז) הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא אוֹתָ֜ם מֵאֶ֣רֶץ צָפ֗וֹן וְקִבַּצְתִּים֮ מִיַּרְכְּתֵי⁠־אָ֒רֶץ֒ בָּ֚ם עִוֵּ֣ר וּפִסֵּ֔חַ הָרָ֥ה וְיֹלֶ֖דֶת יַחְדָּ֑ו קָהָ֥ל גָּד֖וֹל יָשׁ֥וּבוּ הֵֽנָּה׃ (ח) בִּבְכִ֣י יָבֹ֗אוּ וּֽבְתַחֲנוּנִים֮ אֽוֹבִילֵם֒ אֽוֹלִיכֵם֙ אֶל⁠־נַ֣חֲלֵי מַ֔יִם בְּדֶ֣רֶךְ יָשָׁ֔ר לֹ֥א יִכָּשְׁל֖וּ בָּ֑הּ כִּֽי⁠־הָיִ֤יתִי לְיִשְׂרָאֵל֙ לְאָ֔ב וְאֶפְרַ֖יִם בְּכֹ֥רִי הֽוּא׃ (ט) ^בשִׁמְע֤וּ דְבַר⁠־יְהֹוָה֙י״י֙ גּוֹיִ֔ם וְהַגִּ֥ידוּ בָאִיִּ֖ים מִמֶּרְחָ֑ק וְאִמְר֗וּ מְזָרֵ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ יְקַבְּצֶ֔נּוּ וּשְׁמָר֖וֹ כְּרֹעֶ֥ה עֶדְרֽוֹ׃ (י) כִּֽי⁠־פָדָ֥ה יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶֽת⁠־יַעֲקֹ֑ב וּגְאָל֕וֹ מִיַּ֖ד חָזָ֥ק מִמֶּֽנּוּ׃ (יא) וּבָ֘אוּ֮ וְרִנְּנ֣וּ בִמְרוֹם⁠־צִיּוֹן֒ וְנָהֲר֞וּ אֶל⁠־ט֣וּב יְהֹוָ֗הי״י֗ עַל⁠־דָּגָן֙ וְעַל⁠־תִּירֹ֣שׁ וְעַל⁠־יִצְהָ֔ר וְעַל⁠־בְּנֵי⁠־צֹ֖אן וּבָקָ֑ר וְהָיְתָ֤ה נַפְשָׁם֙ כְּגַ֣ן רָוֶ֔ה וְלֹא⁠־יוֹסִ֥יפוּ לְדַאֲבָ֖ה עֽוֹד׃ (יב) אָ֣ז תִּשְׂמַ֤ח בְּתוּלָה֙ בְּמָח֔וֹל וּבַחֻרִ֥ים וּזְקֵנִ֖ים יַחְדָּ֑ו וְהָפַכְתִּ֨י אֶבְלָ֤ם לְשָׂשׂוֹן֙ וְנִ֣חַמְתִּ֔ים וְשִׂמַּחְתִּ֖ים מִיגוֹנָֽם׃ (יג) וְרִוֵּיתִ֛י נֶ֥פֶשׁ הַכֹּהֲנִ֖ים דָּ֑שֶׁן וְעַמִּ֛י אֶת⁠־טוּבִ֥י יִשְׂבָּ֖עוּ נְאֻם⁠־יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (יד) ^גכֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗הי״י֗ ק֣וֹל בְּרָמָ֤ה נִשְׁמָע֙ נְהִי֙ בְּכִ֣י תַמְרוּרִ֔ים רָחֵ֖ל מְבַכָּ֣ה עַל⁠־בָּנֶ֑יהָ מֵאֲנָ֛ה לְהִנָּחֵ֥ם עַל⁠־בָּנֶ֖יהָ כִּ֥י אֵינֶֽנּוּ׃ (טו) כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗הי״י֗ מִנְעִ֤י קוֹלֵךְ֙ מִבֶּ֔כִי וְעֵינַ֖יִךְ מִדִּמְעָ֑ה כִּי֩ יֵ֨שׁ שָׂכָ֤ר לִפְעֻלָּתֵךְ֙ נְאֻם⁠־יְהֹוָ֔הי״י֔ וְשָׁ֖בוּ מֵאֶ֥רֶץ אוֹיֵֽב׃ (טז) וְיֵשׁ⁠־תִּקְוָ֥ה לְאַחֲרִיתֵ֖ךְ נְאֻם⁠־יְהֹוָ֑הי״י֑ וְשָׁ֥בוּ בָנִ֖ים לִגְבוּלָֽם׃ (יז) ^דשָׁמ֣וֹעַ שָׁמַ֗עְתִּי אֶפְרַ֙יִם֙ מִתְנוֹדֵ֔ד יִסַּרְתַּ֙נִי֙ וָֽאִוָּסֵ֔ר כְּעֵ֖גֶל לֹ֣א לֻמָּ֑ד הֲשִׁבֵ֣נִי^ה וְאָשׁ֔וּבָה כִּ֥י אַתָּ֖ה יְהֹוָ֥הי״י֥ אֱלֹהָֽי׃ (יח) כִּֽי⁠־אַחֲרֵ֤י שׁוּבִי֙ נִחַ֔מְתִּי וְאַֽחֲרֵי֙ הִוָּ֣דְעִ֔י סָפַ֖קְתִּי עַל⁠־יָרֵ֑ךְ בֹּ֚שְׁתִּי וְגַם⁠־נִכְלַ֔מְתִּי כִּ֥י נָשָׂ֖אתִי חֶרְפַּ֥ת נְעוּרָֽי׃ (יט) הֲבֵן֩ יַקִּ֨יר לִ֜י אֶפְרַ֗יִם אִ֚ם יֶ֣לֶד שַׁעֲשֻׁעִ֔ים כִּֽי⁠־מִדֵּ֤י דַבְּרִי֙ בּ֔וֹ זָכֹ֥ר אֶזְכְּרֶ֖נּוּ ע֑וֹד עַל⁠־כֵּ֗ן הָמ֤וּ מֵעַי֙ ל֔וֹ רַחֵ֥ם אֲֽרַחֲמֶ֖נּוּ נְאֻם⁠־יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (כ) הַצִּ֧יבִי לָ֣ךְ צִיֻּנִ֗ים שִׂ֤מִי לָךְ֙ תַּמְרוּרִ֔ים שִׁ֣תִי לִבֵּ֔ךְ לַֽמְסִלָּ֖ה דֶּ֣רֶךְ [הָלָ֑כְתְּ] (הלכתי) שׁ֚וּבִי בְּתוּלַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל שֻׁ֖בִי אֶל⁠־עָרַ֥יִךְ אֵֽלֶּה׃ (כא) עַד⁠־מָתַי֙ תִּתְחַמָּקִ֔ין הַבַּ֖ת הַשּֽׁוֹבֵבָ֑ה כִּֽי⁠־בָרָ֨א יְהֹוָ֤הי״י֤ חֲדָשָׁה֙ בָּאָ֔רֶץ נְקֵבָ֖ה תְּס֥וֹבֵֽב גָּֽבֶר׃ (כב) ^וכֹּֽה⁠־אָמַ֞ר יְהֹוָ֤הי״י֤ צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל ע֣וֹד יֹאמְר֞וּ אֶת⁠־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה בְּאֶ֤רֶץ יְהוּדָה֙ וּבְעָרָ֔יו בְּשׁוּבִ֖י אֶת⁠־שְׁבוּתָ֑ם יְבָרֶכְךָ֧ יְהֹוָ֛הי״י֛ נְוֵה⁠־צֶ֖דֶק הַ֥ר הַקֹּֽדֶשׁ׃ (כג) וְיָ֥שְׁבוּ בָ֛הּ יְהוּדָ֥ה וְכׇל⁠־עָרָ֖יו יַחְדָּ֑ו אִכָּרִ֕ים וְנָסְע֖וּ בַּעֵֽדֶר׃ (כד) כִּ֥י הִרְוֵ֖יתִי נֶ֣פֶשׁ עֲיֵפָ֑ה וְכׇל⁠־נֶ֥פֶשׁ דָּאֲבָ֖ה מִלֵּֽאתִי׃ (כה) עַל⁠־זֹ֖את הֱקִיצֹ֣תִי וָאֶרְאֶ֑ה וּשְׁנָתִ֖י עָ֥רְבָה לִּֽי׃ (כו) הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם⁠־יְהֹוָ֑הי״י֑ וְזָרַעְתִּ֗י אֶת⁠־בֵּ֤ית יִשְׂרָאֵל֙ וְאֶת⁠־בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה זֶ֥רַע אָדָ֖ם וְזֶ֥רַע בְּהֵמָֽה׃ (כז) וְהָיָ֞ה כַּאֲשֶׁ֧ר שָׁקַ֣דְתִּי עֲלֵיהֶ֗ם לִנְת֧וֹשׁ וְלִנְת֛וֹץ וְלַהֲרֹ֖ס וּלְהַאֲבִ֣יד וּלְהָרֵ֑עַ כֵּ֣ן אֶשְׁקֹ֧ד עֲלֵיהֶ֛ם לִבְנ֥וֹת וְלִנְטֹ֖עַ^ז נְאֻם⁠־יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (כח) בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם לֹא⁠־יֹאמְר֣וּ ע֔וֹד אָב֖וֹת אָ֣כְלוּ בֹ֑סֶר וְשִׁנֵּ֥י בָנִ֖ים תִּקְהֶֽינָה׃ (כט) כִּ֛י אִם⁠־אִ֥ישׁ בַּעֲוֺנ֖וֹ יָמ֑וּת כׇּל⁠־הָֽאָדָ֛ם הָאֹכֵ֥ל הַבֹּ֖סֶר תִּקְהֶ֥ינָה שִׁנָּֽיו׃ (ל) הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם⁠־יְהֹוָ֑הי״י֑ וְכָרַתִּ֗י אֶת⁠־בֵּ֧ית יִשְׂרָאֵ֛ל וְאֶת⁠־בֵּ֥ית יְהוּדָ֖ה בְּרִ֥ית חֲדָשָֽׁה׃ (לא) לֹ֣א כַבְּרִ֗ית אֲשֶׁ֤ר כָּרַ֙תִּי֙ אֶת⁠־אֲבוֹתָ֔ם בְּיוֹם֙ הֶחֱזִיקִ֣י בְיָדָ֔ם לְהוֹצִיאָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ^ח מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁר⁠־הֵ֜מָּה הֵפֵ֣רוּ אֶת⁠־בְּרִיתִ֗י וְאָנֹכִ֛י בָּעַ֥לְתִּי בָ֖ם נְאֻם⁠־יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (לב) כִּ֣י זֹ֣את הַבְּרִ֡ית אֲשֶׁ֣ר אֶכְרֹת֩ אֶת⁠־בֵּ֨ית יִשְׂרָאֵ֜ל אַחֲרֵ֨י הַיָּמִ֤ים הָהֵם֙ נְאֻם⁠־יְהֹוָ֔הי״י֔ נָתַ֤תִּי אֶת⁠־תּֽוֹרָתִי֙ בְּקִרְבָּ֔ם וְעַל⁠־לִבָּ֖ם אֶכְתְּבֶ֑נָּה^ט וְהָיִ֤יתִי לָהֶם֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וְהֵ֖מָּה יִֽהְיוּ⁠־לִ֥י לְעָֽם׃ (לג) וְלֹ֧א יְלַמְּד֣וּ ע֗וֹד אִ֣ישׁ אֶת⁠־רֵעֵ֜הוּ וְאִ֤ישׁ אֶת⁠־אָחִיו֙ לֵאמֹ֔ר דְּע֖וּ אֶת⁠־יְהֹוָ֑הי״י֑ כִּֽי⁠־כוּלָּם֩ יֵדְע֨וּ אוֹתִ֜י לְמִקְּטַנָּ֤ם^י וְעַד⁠־גְּדוֹלָם֙ נְאֻם⁠־יְהֹוָ֔הי״י֔ כִּ֤י אֶסְלַח֙ לַֽעֲוֺנָ֔ם וּלְחַטָּאתָ֖ם לֹ֥א אֶזְכָּר⁠־עֽוֹד׃ (לד) כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗הי״י֗ נֹתֵ֥ן שֶׁ֙מֶשׁ֙^יא לְא֣וֹר יוֹמָ֔ם חֻקֹּ֛ת יָרֵ֥חַ וְכוֹכָבִ֖ים לְא֣וֹר לָ֑יְלָה רֹגַ֤ע הַיָּם֙ וַיֶּהֱמ֣וּ גַלָּ֔יו יְהֹוָ֥הי״י֥ צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃ (לה) אִם⁠־יָמֻ֜שׁוּ הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֛לֶּה מִלְּפָנַ֖י נְאֻם⁠־יְהֹוָ֑הי״י֑ גַּם֩ זֶ֨רַע יִשְׂרָאֵ֜ל יִשְׁבְּת֗וּ מִהְי֥וֹת^יב גּ֛וֹי לְפָנַ֖י כׇּל⁠־הַיָּמִֽים׃ (לו) כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗הי״י֗ אִם⁠־יִמַּ֤דּוּ שָׁמַ֙יִם֙ מִלְמַ֔עְלָה וְיֵחָקְר֥וּ מוֹסְדֵי⁠־אֶ֖רֶץ^יג לְמָ֑טָּה גַּם⁠־אֲנִ֞י אֶמְאַ֨ס בְּכׇל⁠־זֶ֧רַע יִשְׂרָאֵ֛ל עַֽל⁠־כׇּל⁠־אֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ נְאֻם⁠־יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (לז) הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים [בָּאִ֖ים] נְאֻם⁠־יְהֹוָ֑הי״י֑^יד וְנִבְנְתָ֤ה הָעִיר֙ לַיהֹוָ֔הי״י֔^טו מִמִּגְדַּ֥ל חֲנַנְאֵ֖ל שַׁ֥עַר הַפִּנָּֽה׃ (לח) וְיָצָ֨א ע֜וֹד [קָ֤ו] (קוה)^טז הַמִּדָּה֙ נֶגְדּ֔וֹ עַ֖ל גִּבְעַ֣ת גָּרֵ֑ב וְנָסַ֖ב גֹּעָֽתָה׃ (לט) וְכׇל⁠־הָעֵ֣מֶק הַפְּגָרִ֣ים ׀ וְהַדֶּ֡שֶׁן וְכׇֽל⁠־[הַשְּׁדֵמוֹת֩] (השרמות) עַד⁠־נַ֨חַל קִדְר֜וֹן עַד⁠־פִּנַּ֨ת שַׁ֤עַר הַסּוּסִים֙ מִזְרָ֔חָה קֹ֖דֶשׁ לַיהֹוָ֑הי״י֑ לֹא⁠־יִנָּתֵ֧שׁ^יז וְֽלֹא⁠־יֵהָרֵ֛ס ע֖וֹד לְעוֹלָֽם׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א וְֽנִבְנֵ֔ית =ק ובדפוסים
• ל=וְֽנִבְנֵי֔ת (מקום הטעם!) והמקליד תיקן בלי להעיר
• הערת דותן

^ב ‹פפ› ל=פרשה סתומה

^ג ‹פפ› ל=פרשה סתומה

^ד ‹רווח› ל=פרשה סתומה

^ה הֲשִׁבֵ֣נִי =א(ק),ש1 ומסורת-ל וטברנית ובדפוסים
• ל,ק=הֲשִׁיבֵ֣נִי (כתיב מלא יו״ד)

^ו ‹פפ› ל=פרשה סתומה

^ז וְלִנְטֹ֖עַ =מסורת-א (וכן אצל ברויאר ומג״ה)
• ל,ק,ש1=וְלִנְט֖וֹעַ ומסורות-ק,ש1 ובדפוסים (כתיב מלא וי״ו) וכך במהדורתו הראשונה של ברויאר.
• המחלוקת בכתבי⁠־היד תלויה במחלוקת מסורה ברורה בין שלוש שיטות! שתי שיטות מוסרות על ב׳ מלאים אך חולקות לגבי פירוטן. ואילו שיטה שלישית מוסרת על ג׳ מלאים (כולל כאן), ושיטה זו נמצאת אף בכת״י תימני עתיק. ראו ברויאר, נוסח המקרא בכתר ירושלים, על ירמיהו יח,ט (הערה 60).

^ח מֵאֶ֣רֶץ =ל (בטעם מונח) ובדפוסים (וכן דעתם של דותן וברויאר)
• הקלדה=מֵאֶ֖רֶץ (טעות בעקבות BHS).

^ט אֶכְתְּבֶ֑נָּה =ק (בשווא)
• ל=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה (בחטף פתח) וכן בן⁠־נפתלי (בחילוף המובא ברד״ק ומ״ש)
• בן⁠־אשר (ברד״ק ומ״ש) ורוב הדפוסים וקורן=אֶכְתֳּבֶ֑נָּה (בחטף קמץ)
• הערת ברויאר (החילוף חסר בליפשיץ ואינו מוזכר אצל ברויאר)

^י לְמִקְּטַנָּ֤ם =ק ובדפוסים
• ל=לְמִקְטַנָּ֤ם (חסר דגש!)

^יא שֶׁ֙מֶשׁ֙ כתר ארם צובה קיים באופן חלקי מכאן ואילך. הדף קרוע בחלקו, והכתר שלם לגמרי רק החל מתיבת ה׳ ב״וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔היֱ⁠־הֹוִ֔ה׳״ (ל״ב כ״ה); היסוד לתיבות ולפסוקים החסרים בדף הקרוע בחלקו הוא כתי״ל.

^יב מִהְי֥וֹת =א (אין געיה)
• ל=מִֽהְי֥וֹת (געיה)

^יג מוֹסְדֵי⁠־אֶ֖רֶץ =א (אין געיה)
• ל=מֽוֹסְדֵי⁠־אֶ֖רֶץ (געיה)

^יד יָמִ֥ים [בָּאִ֖ים] נְאֻם⁠־יְהֹוָ֑הי״י֑ =לק ובדפוסים
• א=הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים [] יְהֹוָֽהי״יֽ (חסר ניקוד ברווח המיועד ל״קרי ולא כתיב״)
• הערת ברויאר
• קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא

^טו לַיהֹוָ֔הי״י֔ =א (אין געיה)
• ל=לַֽיהֹוָ֔הי״י֔ (געיה)

^טז [קָ֤ו] (קוה) =ל,ק ובדפוסים
• א-כתיב=קָ֤וְה (בשוא!)
• הערת ברויאר

^יז לֹא⁠־יִנָּתֵ֧שׁ =א (אין געיה)
• ל=לֹֽא⁠־יִנָּתֵ֧שׁ (געיה)

(א) ישראל הוא נושא המאמר ישראל עם שרידי חרב מצא חן במדבר. (ב) נראה לי – נראה בנפעל בא אחריו תמיד מלת אל, וירא ה׳ אל אברם, ומורה שה׳ התראה אליו, אבל מלת לי מציין את הרואה שהוא ישיג את הדבר לא את העצם הנראה, כנגע נראה לי בבית, ולא יראה לך חמץ. (ג) תופיך – התוף היה עם המחול, בתפים ובמחולות (שמות ט״ו) בתוף ומחול (תהלים ק״נ). (ד) נטעו – פעל עבר.
וחללו – הוציאו לחולין, כמו אשר נטע כרם ולא חללו. (ה) נוצרים – כמו שומרים, רק הנוצר הוא יותר מן השומר. (ו) יעקב, ישראל – ישראל גדול מיעקב (ישעיהו ט׳ ז׳). (ז) בם – ר״ל בירכתי ארץ, שירכתי לשון רבים, ופעל הרה על הארץ, או על הכנסיה שהיא בלשון נקבה. (ח) אובילם אוליכם – המוביל נושא דבר שא״י ללכת ברגליו, והושאל על נשיאת האדם כאילו נשא על כנפי רוח, והמוליך הוא דבר שהולך ברגליו, שאח״כ ילכו ברגליהם ואני אוליכם. (י) פדה וגאלו – הפדיה היא ההצלה מצד הרחמים והגאולה היא מצד הקורבה, שהגואל ימסור נפשו בעד קרובו וילחם בעדו, לא כן הפודה שיתן רק ממון פדיון נפשו, ועמ״ש (ישעיהו ס״ס ל״ה). (יב) אבלם לששון – ושמחתים מיגונם ההבדל בין ששון לשמחה. השמחה היא בלב, והששון הם הסימנים החיצונים שיעשו להראות השמחה כמו לבישת בגדי יו״ט ודומיהם, וכן האבל הם הסימנים החיצונים שיעשו להראות האבל, והיגון הוא בלב, וע״כ מגביל אבל נגד ששון, ושמחה נגד יגון, ועמ״ש (ישעיהו ס״ס ל״ה). (יד) על בניה – כבר בארתי באילת השחר (כלל קל״ח) ששם הבא כפול מורה שהשם הנשנה אינו השם הראשון, ור״ל על בניה בני יוסף. (טו) שכר לפעולתך – השכר הוא יותר מן הפעולה, שבהפעולה יביט ע״מ שפעל ועשה ובהשכר יביט על הריוח (כמ״ש בס׳ התו״ה קדושים סי׳ ל׳). (טז) ויש תקוה לאחריתך – עי׳ למעלה (כ״ט י״א). (יז) מתנודד – נד בראשו על עצמו (מן מנוד ראש בלאומים) וההתפעל מורה עשית הפעולה בעצמו. (יח) הודעי – מענין השחתה ויסורים, כמו ויודע בם את אנשי סכות וענינו שיתודע לו חטאו ע״י המכות.
ספקתי – בא על הספק, וספק מואב בקיאו (לקמן מ״ח), תחת רשעים ספקם (איוב ל״ד), ועל הכאת כף אל כף או אל ירך ולדעתי במקום שבא על הכאת כף הוא בדבר שיש לו ספק והוא מתמה על הדבר, ויספק את כפיו, לקוב אויבי קראתיך והנה ברכת ברך (במדבר כ״ד). ספקו עליך כפים הזאת העיר (איכה ב׳), וכן פה ר״ל שאני מכה על ירך דרך ספק ותמיה ואיני מאמין בעונשי ה׳.
בושתי וגם נכלמתי – הבושה מעצמו והכלימה ע״י אחרים, וחרפה גדולה מכלימה (כנ״ל ג׳ כ״ה). (יט) בן, ילד – ילד הוא הקטן, ובן גדול.
דברי בו – כל דיבור שאחריו ב׳ הוא לגנאי, כמו כי דברנו בה׳ ובך, וידבר העם באלהים ובמשה. (כ) תמרורים – אילני תומר קטנים, והוכפל למ״ד הפעל.
למסלה – הרמת הדרך באבנים, כמו סולו המסלה, ור״ל מסלה של דרך הלכת. (כא) תתחמקין – מסתתר מעין הרואה ובת השובבה קורא להארץ, וכן (לקמן מ״ט ד׳) קורא את ארץ בני עמון, בת השובבה. (כב) נוה צדק – מציין הצדק בעצם מופשט שוכן בנוה, ומ״ש וישבו בה, היינו בהנוה. (כג) ונסעו – פעל עבר. (כז) לנתוש ולנתוץ – התבאר למעלה (א׳ י׳). (לא) החזיקי בידם – להקימם מנפילתם כמו ואין מחזיק בידה מכל בנים גדלה (ישעיהו נ״א י״ח).
בעלתי בם – עי׳ למעלה (ג׳ י״ד). (לג) עונם חטאתם – עי׳ ישעיה (א׳ ד׳). (לד) רוגע – מענין מרגוע מניחו מזעפו. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון