וְֽנִבְנֵ֔ית =ק ובדפוסים
• ל=וְֽנִבְנֵי֔ת (מקום הטעם!) והמקליד תיקן בלי להעיר
• הערת דותן
‹פפ› ל=פרשה סתומה
‹פפ› ל=פרשה סתומה
‹רווח› ל=פרשה סתומה
הֲשִׁבֵ֣נִי =א(ק),ש1 ומסורת-ל וטברנית ובדפוסים
• ל,ק=הֲשִׁיבֵ֣נִי (כתיב מלא יו״ד)
‹פפ› ל=פרשה סתומה
וְלִנְטֹ֖עַ =מסורת-א (וכן אצל ברויאר ומג״ה)
• ל,ק,ש1=וְלִנְט֖וֹעַ ומסורות-ק,ש1 ובדפוסים (כתיב מלא וי״ו) וכך במהדורתו הראשונה של ברויאר.
• המחלוקת בכתבי־היד תלויה במחלוקת מסורה ברורה בין שלוש שיטות! שתי שיטות מוסרות על ב׳ מלאים אך חולקות לגבי פירוטן. ואילו שיטה שלישית מוסרת על ג׳ מלאים (כולל כאן), ושיטה זו נמצאת אף
בכת״י תימני עתיק. ראו ברויאר, נוסח המקרא בכתר ירושלים, על ירמיהו יח,ט (הערה 60).
מֵאֶ֣רֶץ =ל (בטעם מונח) ובדפוסים (וכן דעתם של דותן וברויאר)
• הקלדה=מֵאֶ֖רֶץ (טעות בעקבות BHS).
אֶכְתְּבֶ֑נָּה =ק (בשווא)
• ל=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה (בחטף פתח) וכן בן־נפתלי (בחילוף המובא ברד״ק ומ״ש)
• בן־אשר (ברד״ק ומ״ש) ורוב הדפוסים וקורן=אֶכְתֳּבֶ֑נָּה (בחטף קמץ)
• הערת ברויאר (החילוף חסר בליפשיץ ואינו מוזכר אצל ברויאר)
לְמִקְּטַנָּ֤ם =ק ובדפוסים
• ל=לְמִקְטַנָּ֤ם (חסר דגש!)
שֶׁ֙מֶשׁ֙ כתר ארם צובה קיים באופן חלקי מכאן ואילך. הדף קרוע בחלקו, והכתר שלם לגמרי רק החל מתיבת ה׳ ב״וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔היֱ־הֹוִ֔ה׳״ (ל״ב כ״ה); היסוד לתיבות ולפסוקים החסרים בדף הקרוע בחלקו הוא כתי״ל.
מִהְי֥וֹת =א (אין געיה)
• ל=מִֽהְי֥וֹת (געיה)
מוֹסְדֵי־אֶ֖רֶץ =א (אין געיה)
• ל=מֽוֹסְדֵי־אֶ֖רֶץ (געיה)
יָמִ֥ים [בָּאִ֖ים] נְאֻם־יְהֹוָ֑הי״י֑ =לק ובדפוסים
• א=הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים [] יְהֹוָֽהי״יֽ (חסר ניקוד ברווח המיועד ל״קרי ולא כתיב״)
• הערת ברויאר
• קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא
לַיהֹוָ֔הי״י֔ =א (אין געיה)
• ל=לַֽיהֹוָ֔הי״י֔ (געיה)
[קָ֤ו] (קוה) =ל,ק ובדפוסים
• א-כתיב=קָ֤וְה (בשוא!)
• הערת ברויאר
לֹא־יִנָּתֵ֧שׁ =א (אין געיה)
• ל=לֹֽא־יִנָּתֵ֧שׁ (געיה)