×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
משלי ט״זתנ״ך
א֣
אָ
(א) לְאָדָ֥ם מַעַרְכֵי⁠־לֵ֑ב וּ֝מֵיְהֹוָ֗הי״י֗ מַעֲנֵ֥ה לָשֽׁוֹן׃ (ב) כׇּֽל⁠־דַּרְכֵי⁠־אִ֭ישׁ זַ֣ךְ בְּעֵינָ֑יו וְתֹכֵ֖ן רוּח֣וֹת יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (ג) גֹּ֣ל אֶל⁠־יְהֹוָ֣הי״י֣ מַעֲשֶׂ֑יךָ וְ֝יִכֹּ֗נוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ׃ (ד) כֹּ֤ל פָּעַ֣ל יְ֭הֹוָהי֭״י לַֽמַּעֲנֵ֑הוּ וְגַם⁠־רָ֝שָׁ֗ע לְי֣וֹם רָעָֽה׃ (ה) תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הֹוָהי֭״י כׇּל⁠־גְּבַהּ⁠־לֵ֑ב יָ֥ד לְ֝יָ֗ד לֹ֣א יִנָּקֶֽה׃ (ו) בְּחֶ֣סֶד וֶ֭אֱמֶת יְכֻפַּ֣ר עָוֺ֑ן וּבְיִרְאַ֥ת יְ֝הֹוָ֗הי֝״י֗ ס֣וּר מֵרָֽע׃ (ז) בִּרְצ֣וֹת יְ֭הֹוָהי֭״י דַּרְכֵי⁠־אִ֑ישׁ גַּם⁠־א֝וֹיְבָ֗יו יַשְׁלִ֥ם אִתּֽוֹ׃ (ח) טוֹב⁠־מְ֭עַט בִּצְדָקָ֑ה מֵרֹ֥ב תְּ֝בוּא֗וֹת בְּלֹ֣א מִשְׁפָּֽט׃ (ט) לֵ֣ב אָ֭דָם יְחַשֵּׁ֣ב דַּרְכּ֑וֹ וַ֝יהֹוָ֗הי״י֗ יָכִ֥ין צַעֲדֽוֹ׃ (י) קֶ֤סֶם׀ עַֽל⁠־שִׂפְתֵי⁠־מֶ֑לֶךְ בְּ֝מִשְׁפָּ֗ט לֹ֣א יִמְעַל⁠־פִּֽיו׃ (יא) פֶּ֤לֶס׀ וּמֹאזְנֵ֣י מִ֭שְׁפָּט לַיהֹוָ֑הי״י֑ מַ֝עֲשֵׂ֗הוּ כׇּל⁠־אַבְנֵי⁠־כִֽיס׃ (יב) תּוֹעֲבַ֣ת מְ֭לָכִים עֲשׂ֣וֹת רֶ֑שַׁע כִּ֥י בִ֝צְדָקָ֗ה יִכּ֥וֹן כִּסֵּֽא׃ (יג) רְצ֣וֹן מְ֭לָכִים שִׂפְתֵי⁠־צֶ֑דֶק וְדֹבֵ֖ר יְשָׁרִ֣ים יֶאֱהָֽב׃ (יד) חֲמַת⁠־מֶ֥לֶךְ מַלְאֲכֵי⁠־מָ֑וֶת וְאִ֖ישׁ חָכָ֣ם יְכַפְּרֶֽנָּה׃ (טו) בְּאוֹר⁠־פְּנֵי⁠־מֶ֥לֶךְ חַיִּ֑ים וּ֝רְצוֹנ֗וֹ כְּעָ֣ב מַלְקֽוֹשׁ׃ (טז) קְֽנֹה⁠־חׇכְמָ֗ה מַה⁠־טּ֥וֹב מֵחָר֑וּץ וּקְנ֥וֹת בִּ֝ינָ֗ה נִבְחָ֥ר מִכָּֽסֶף׃ (יז) מְסִלַּ֣ת יְ֭שָׁרִים ס֣וּר מֵרָ֑ע שֹׁמֵ֥ר נַ֝פְשׁ֗וֹ נֹצֵ֥ר דַּרְכּֽוֹ׃ (יח) לִפְנֵי⁠־שֶׁ֥בֶר גָּא֑וֹן וְלִפְנֵ֥י כִ֝שָּׁל֗וֹן גֹּ֣בַהּ רֽוּחַ׃ (יט) ט֣וֹב שְׁפַל⁠־ר֭וּחַ אֶת⁠־[עֲנָוִ֑ים] (עניים) מֵחַלֵּ֥ק שָׁ֝לָ֗ל אֶת⁠־גֵּאִֽים׃ (כ) מַשְׂכִּ֣יל עַל⁠־דָּ֭בָר יִמְצָא⁠־ט֑וֹב וּבוֹטֵ֖חַ בַּיהֹוָ֣הי״י֣ אַשְׁרָֽיו׃ (כא) לַֽחֲכַם⁠־לֵ֭ב יִקָּרֵ֣א נָב֑וֹן וּמֶ֥תֶק שְׂ֝פָתַ֗יִם יֹסִ֥יף לֶֽקַח׃ (כב) מְק֣וֹר חַ֭יִּים שֵׂ֣כֶל בְּעָלָ֑יו וּמוּסַ֖ר אֱוִלִ֣ים אִוֶּֽלֶת׃ (כג) לֵ֣ב חָ֭כָם יַשְׂכִּ֣יל פִּ֑יהוּ וְעַל⁠־שְׂ֝פָתָ֗יו יֹסִ֥יף לֶֽקַח׃ (כד) צוּף⁠־דְּ֭בַשׁ אִמְרֵי⁠־נֹ֑עַם מָת֥וֹק לַ֝נֶּ֗פֶשׁ וּמַרְפֵּ֥א לָעָֽצֶם׃ (כה) יֵ֤שׁ דֶּ֣רֶךְ יָ֭שָׁר לִפְנֵי⁠־אִ֑ישׁ וְ֝אַחֲרִיתָ֗הּ דַּרְכֵי⁠־מָֽוֶת׃ (כו) נֶ֣פֶשׁ עָ֭מֵל עָ֣מְלָה לּ֑וֹ כִּֽי⁠־אָכַ֖ף עָלָ֣יו פִּֽיהוּ׃ (כז) אִ֣ישׁ בְּ֭לִיַּעַל כֹּרֶ֣ה רָעָ֑ה וְעַל⁠־[שְׂ֝פָת֗וֹ] (שפתיו) כְּאֵ֣שׁ צָרָֽבֶת׃ (כח) אִ֣ישׁ תַּ֭הְפֻּכוֹת יְשַׁלַּ֣ח מָד֑וֹן וְ֝נִרְגָּ֗ן מַפְרִ֥יד אַלּֽוּף׃ (כט) אִ֣ישׁ חָ֭מָס יְפַתֶּ֣ה רֵעֵ֑הוּ וְ֝הוֹלִיכ֗וֹ בְּדֶ֣רֶךְ לֹא⁠־טֽוֹב׃ (ל) עֹצֶ֣ה עֵ֭ינָיו לַחְשֹׁ֣ב תַּהְפֻּכ֑וֹת קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו כִּלָּ֥ה רָעָֽה׃ (לא) עֲטֶ֣רֶת תִּפְאֶ֣רֶת שֵׂיבָ֑ה בְּדֶ֥רֶךְ צְ֝דָקָ֗ה תִּמָּצֵֽא׃ (לב) ט֤וֹב אֶ֣רֶךְ אַ֭פַּיִם מִגִּבּ֑וֹר וּמֹשֵׁ֥ל בְּ֝רוּח֗וֹ מִלֹּכֵ֥ד עִֽיר׃ (לג) בַּ֭חֵיק יוּטַ֣ל אֶת⁠־הַגּוֹרָ֑ל וּ֝מֵיְהֹוָ֗הי״י֗ כׇּל⁠־מִשְׁפָּטֽוֹ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
E/ע
הערותNotes
(ב) זך בעיניו – מובדל ממ״ש דרך אויל ישר בעיניו, שהישר הוא בבינה, והזך הוא מבלי שמרים ופסולת, וכמ״ש איוב (ח׳ ז׳), ועמ״ש לקמן (כ״א ב׳).
ותכן – כמו ותוכן לבנים תתנו.
(ד) למענהו – למענו ובעבורו. (ה) יד ליד – וכן למעלה (י״א כ״א). (ט) יחשב – בפועל, בא על מחשבות בלתי ראויות התו״ה צו (סי׳ קי״ח). (י) שפתי, פיו – הבדלם למעלה (י׳ י״ג).
לא ימעל – כבר בארתי בספר התו״ה ויקרא (סי׳ שמ״ו) מטעם הראב״ע, שמעל משתתף עם מעיל, כמו שבגד משתתף לבגיד׳ ולביש׳, ובזה תבין מ״ש בבה״ע שכולל שתי הכוונות, מענין מעליה ובגידה ומענין מעיל, שמורה על פשיעה גלויה.
(יא) פלס ומאזני משפט – עי׳ הבדלם למעלה (ד׳ כ״ו), והאבנים של מאזנים מוכנים בכיס, לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן. (יג) צדק. ישרים – עי׳ גדרם (ישעיהו י״א ג׳ תהלות ט׳ ט׳) וישרים גדולים מן צדיקים כמ״ש תהלות (ל״ב י״א) ובכ״מ, וישרים ר״ל דברי יושר, כמו בקרים מן בוקר. (טז) חכמה, בינה – הבדלם למעלה (א׳ ב׳) ובכל הספר, והבדל הכסף והחרוץ (למעלה ג׳ י״ד). (יז) ישרים – הישר הוא מי שדרכו ישר בטבע, והצדיק הוא כובש יצרו (כנ״ל ב׳ י״ז).
ומסלה – נבדל מן דרך שמורה על דרך כבושה, כמ״ש ישעיה (ל״ה ח׳).
והנוצר – הוא גדול מן השומר (כנ״ל ב׳ י״א).
(יח-יט) גאון, גאים – הגאוה היא תכונה שמתגאה ברוחו, והגאון הוא מי שהוא גדול באיזה מעלה כמו בעושר או בגבורה שע״י מתגאה, עד שהגאוה תהיה גם בלא מעלה, והגאון הוא בעבור מעלה, כמ״ש ישעיה (י״ג י״א) ובכ״מ, ויש הבדל בין גאה וגאון וגובה לב, ובין גובה רוח – שהרוח הוא המעלה ציורים על הלב, וגובה רוח יעלו ציורי גרוה מעומק נפשו, ועת ימשלו בו ויפעלו על הלב שהלב מציין הכח המושל בנפש, נקרא גובה לב, ואז ימצאו בו גאוה וגאון. ותמצא בכל מקום שהרוח פנימי מן הלב, ומורה תנועת הכח בעומק הנפש, והלב מורה מציאת הכח וממשלתו, והכשלון קודם אל הנפילה והשבר, כמ״ש המה כשלו ונפלו, וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו, וע״כ מיחס גובה רוח לפני כשלון, וגאון לפני שבר, וההבדל בין ענוה לשפל רוח כבר בארו הקדמונים. (כ) משכיל – עמ״ש (יהושע א׳) בהבדל בין מצליח ומשכיל, והבדל בין מאושר ומצליח בארתי בכ״מ, שהאושר הוא הנפשי, וההצלחה היא בעניני העולם. (כא-כג) חכם לב, וכן לב חכם – הוא מי שציורי החכמה מושלים בלבו (כנ״ל י׳ ה׳), וההבדל בין החכם והנבון למעלה (א׳ ב׳) ובכל הספר, והשכל, הוא כח חד שבו יבין בדברים שאין הבינה שלטת, כמו בענינים האלהיים ולהבין חקי החכמה, ומ״ש מקור חיים שכל בעליו, שיעורו שכל הוא בעליו של המקור חיים הלז, שהחכם לב הגם שלא השתמש בדרכי הבינה, ישיג חקי החכמה בכח השכל הטוב. ולקח בא על הקבלה כמ״ש (א׳ ה׳), וכבר הזכרתי (י׳ י״ג) שפה מרמז על החכמה ושפה מרמז על הדעת, השכל ישכיל פיו שהם חקי החכמה, עד יבא בם לידיעה ברורה שיוציאם בשפתים, וגדר אויל ואולת הם המספקים בחקי החכמה ע״י שאין עליה מופתי הדעת (כנ״ל א׳ ז׳), וחכם לב ישיג בם מופתי הדעת בכח השכל (מה שא״א להשיג בכח הבינה) וישיב אל האוילים ויסיר אולתם. (כד-כו) מתוק לנפש, נפש עמל – כבר התבאר שלרוב יכוין במלת נפש על נפש הרוחני בהגבל נגד הגויה.
אכף – כמו כפף, ובא ג״כ יכפה אף.
(כח) מדון ונרגן – עי׳ גדרם לקמן (כ״ו ב׳).
אלוף – בא גם על המורה מלמד, כמו פן תאלף ארחותיו, והמושל היה מורה להעם דרך ילכו בה, ונקרא אלוף, אלה אלופי אדום.
(ל) עצה – כמו איעצה עליך עיני, שמרמז בעיניו כאלו מיעץ. (לב) ארך אפים, ומושל ברוחו – האף הוא התגלות הכעס לחוץ, כמ״ש בכ״מ בהבדל בין אף וחמה, והרוח הוא הפנימי, ויש ארך אפים וקצר רוח, כמ״ש בהבדל בין ארך אף לארך רוח, (למעלה י״ד כ״ט). רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×