Malbim Beur HaInyan Tehillim 24 – מלבי"ם ביאור הענין תהלים כד‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) לְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר⁠ ^אלַֽ֭יהֹוָהי⁠־⁠הֹוָה הָאָ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֑הּ תֵּ֝בֵ֗ל⁠ וְיֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ׃ (ב) כִּי⁠־ה֭וּא עַל⁠־יַמִּ֣ים יְסָדָ֑הּ וְעַל⁠־נְ֝הָר֗וֹת יְכוֹנְנֶֽהָ׃ (ג) מִֽי⁠־יַעֲלֶ֥ה בְהַר⁠־יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה⁠ וּמִי⁠־יָ֝ק֗וּם^ב בִּמְק֥וֹם קׇדְשֽׁוֹ׃ (ד) נְקִ֥י כַפַּ֗יִם⁠ וּֽבַר⁠־לֵ֫בָ֥ב⁠ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹא⁠־נָשָׂ֣א לַשָּׁ֣וְא^ג נַפְשִׁ֑י^ד וְלֹ֖א נִשְׁבַּ֣ע לְמִרְמָֽה׃ (ה) יִשָּׂ֣א בְ֭רָכָה מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה⁠ וּ֝צְדָקָ֗ה מֵאֱלֹהֵ֥י יִשְׁעֽוֹ׃ (ו) זֶ֭ה דּ֣וֹר דֹּרְשָׁ֑ו^ה מְבַקְשֵׁ֨י פָנֶ֖יךָ יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃ (ז) שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים׀ רָֽאשֵׁיכֶ֗ם⁠ וְֽ֭הִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם⁠ וְ֝יָב֗וֹא⁠ מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד׃ (ח) מִ֥י זֶה֮ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד⁠ יְ֭הֹוָהיְ֭⁠־⁠הֹוָה עִזּ֣וּז וְגִבּ֑וֹר⁠ יְ֝הֹוָ֗היְ֝⁠־⁠הֹוָ֗ה גִּבּ֥וֹר מִלְחָמָֽה׃ (ט) שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים׀ רָֽאשֵׁיכֶ֗ם⁠ וּ֭שְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם⁠ וְ֝יָבֹ֗א^ו מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד׃ (י) מִ֤י ה֣וּא זֶה֮ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד⁠ יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה צְבָא֑וֹת⁠ ה֤וּא מֶ֖לֶךְ הַכָּב֣וֹד סֶֽלָה׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א ‹ר3› פרשה פתוחה
• ל=פרשה פתוחה לפני התיבה "מִ֫זְמ֥וֹר" במקום לאחריה
• הערת דותן

^ב וּמִי⁠־יָ֝ק֗וּם =ב1 ובדפוסים
• ל!=וּמִי⁠־יָ֝קוּם (חסרה נקודת הרביע באות קו"ף)

^ג לַשָּׁ֣וְא =ל וקורן באות וי"ו רגילה
• יש ספרים=לַשָּׁ֣וְא באות וי"ו קטנה

^ד נַפְשִׁ֑י =ל,ק-מ ומסורה (אין כתיב בוי"ו) וכן דותן וברויאר ומג"ה ומ"מ וסימנים
• ד-כתיב=נַפְשִׁ֑ו וכך בדפוסים וקורן; וייתכן שמדובר על וי"ו זעירא או קטיעא, וראו באריכות במ"ש על אתר.

^ה דֹּרְשָׁ֑ו ל-קרי=דרשיו

^ו וְ֝יָבֹ֗א =ק-מ,ב1 ובדפוסים
• ל!=וְ֝יָבֹא (חסרה נקודת הרביע באות בי"ת)

E/ע

הערותNotes

(א) לדוד מזמור – קבלו חז״ל שמזמור זה נתקן לאמרו בעת הכנסת הארון לבית קה״ק, יצייר בו נשגבות, שאחרי ראינו שייחד ה׳ את הארץ הזאת בהשגחתו המופלאת לכוננה וליסדה לארץ נושבת, הסברא נותנת שיש לו אהבה ודבקות בה, וכמ״ש שמיום שברא הקב״ה את עולמו נתאוה שיהיה לו דירה בתחתונים, אולם חטא הדורות הקדמונים גרמו להפסיק הדבוק הזה עד שבאו האבות שהם התחילו לעלות בהר ה׳ ולהמשיך ההשגחה והשכינה אל הארץ, עד שאח״כ נצטרפו בניהם והגיעו למדרגה שימצא דור שלם שכולם ראוים אל הענין האלהי עד שהתיחדה השכינה לשכון כבוד בתוכו בין כנפי הכרובים, וכבר אמרו חז״ל במדרשם, משל למלך שגזר שלא ירדו בני רומי לסוריא ולא יעלו בני סוריא לרומי לימים בקש המלך לישא אשה מסוריא עמד ובטל את הגזרה, כך תחלה כתיב השמים שמים לה׳ והארץ נתן לבני אדם וכשבא ליתן תורה לעמו ישראל אמר מכאן ואילך יעלו תחתונים אל העליונים וירדו העליונים אל התחתונים ואני ארד תחלה שנאמר וירד ה׳ על הר סיני ואל משה אמר עלה אל ה׳, ר״ל שהגם שהיה מכוונת האלהי שיהיה חבור לעליונים עם התחתונים לא התקיים זה ע״י חטאי הדורות, וכאלו היה גזרה עי״כ שהשמים שמים לה׳ והארץ נתן לבני אדם, עד שבאו השלמים האבות עד משה איש האלהים שהתחילו לעלות בהר ה׳ וירד ה׳ על הר סיני, וע״י התורה נמצאו דור דורשיו דור שלם ראוים אל הענין הגדול הזה ויעלו אל ה׳ משה ואהרן וזקני ישראל, ואח״ז נזדככו כל העם אל מעלות השלימות מאז ירד ה׳ לשכון כבוד בתוכם במשכן ואח״כ במקדש, וז״ש לה׳ הארץ ומלואה הוא כלל כדור הארץ, וגם תבל ויושבי בה הוא החלק המיושב, ומפרש נגד מ״ש לה׳ הארץ ומלואה (ב) כי הוא על ימים יסדה – שתחלה היתה הארץ כולה מכוסה במים וצוה ה׳ שיקוו המים אל הימים ועי״כ נתיסדה היבשה, ונגד מ״ש תבל ויושבי בה כי על נהרות יכוננה – שגמר בנין הארץ שתהיה ראויה לישוב בני אדם היה ע״י הנהרות שעי״כ ימצאו מים ויכוננו עיר מושב. (ג) מי – ר״ל והנה מן ההשגחה הפרטיית הזה שהשגיח על הארץ יחויב כי לה׳ הארץ ושימצא שכינתו שם ושיהיה לו דיבוק עם התחתונים רק היה צריך שימצאו שלמים אשר יעלו בהר ה׳ ויבטלו את הגזרה שלא יעלו בני סוריא לרומי, אבל מי יעלה בהר ה׳ – וגם אם ימצא מי שיעלה שם לפי שעה מי יקום במקום קדשו – שיעמוד שם בדבקותו ויתהלך לפני האלהים בקדש, הלא לזה צריך שיהיה (ד) נקי כפים במעשים, ובר לבב במחשבותיו ודעותיו, אשר לא נשא לשוא נפשי – כי באמת נתן ה׳ אל האדם הכנות אל השלימות והאושר, א. מצד הנפש האלהית הנמצא בנו שקראה בשם נפשי – כי היא נפש ה׳ וחלק מעצמותו יתברך, והיא תוליכהו אל הר ה׳ אם לא ישא אותה לשוא ודברי רוח והבל להשביתה משלימותה, ב. שהכחות אשר נטע ה׳ באדם רובם נוטים לטוב, כמו כח החכמה והבינה כח המוסרי אשר באדם אשר יעוררהו ויאסרהו במוסר אל הטוב, ועל כוונה זאת אמרו חז״ל במליצתם כשנוצר האדם נר דולק על ראשו, וכשיוצא לאויר העולם משביעים אותו היה צדיק ואל תהיה רשע, הנר היא הנשמה האלהית נר אלהים נשמת אדם, והשבועה הם הכחות המוסריות והתבוניות והמדות הטובות השתולים בנפש שהם יאסרוהו לעשות טוב, כמו שאוסרים את האדם ע״י נדר ושבועה, ועז״א אם לא נשבע למרמה – ר״ל שלא יעבר^א על השבועה והרגשת המוסר והטוב הנמצא בנפשו הכופה אותו אל עשות הטוב והיושר. (ה) ישא – ואז כשיעלה בהר ה׳ ישא ברכה מאת ה׳ שהוא הסיוע שיסייעו ה׳ וישפיע בו כח להוסיף שלימות שזה גדר הברכה שהיא תוספת על הטוב הנמצא, וגם ישא צדקה מאלהי ישעו שהוא מה שיאציל עליו רוח קדוש ממרום מצד הצדקה העליונה שלא תביט כלל על ההכנה ומעשה האדם כמ״ש ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני. (ו) זה דור דורשיו – עפ״ז אומר שהגם שידמה שהוא דבר רחוק שימצא איש אשר יעלה בהר ה׳, וימים רבים עברו ואין עולה ומוריד ומשתף עליונים ותחתונים, בכ״ז הלא נמצא עתה דור שלם שהגיעו אל המעלה הזאת וכולם עלו בהר ה׳ עד שהדור ההוא שהם כולם דורשי ה׳ ומבקשי פניך הם יעקב – ר״ל הדור ההוא הם כולם במדרגת יעקב, שהוא אשר ראה את הסולם הזה שבו עולים אל האלהים, ובו ירדו מלאכי אל למטה, וישתתפו עליונים ותחתונים, ואז היה ה׳ נצב עליו ולא היו רק יחידים שהיו מרכבה לשכינה, ועתה נמצא דור דורשיו שכולם הם יעקב, וכולם עלו בסולם אל האלהים. (ז) שאו – אחרי שספר כי בטלה הגזרה, וכי נמצא עתה דור קדוש עולים בסולם למעלה למעון הקדש, יחויב מזה שירדו ג״כ תחתונים למטה ושיבא מלך הכבוד לשכון כבוד בהיכלו תחת כנפי הכרובים, עפ״ז יאמר, אתם שערי המקדש שאו ראשיכם – וגם ינשאו פתחי עולם – הפתחים שדרך שם נכנסים מעולם אל עולם, היינו מעולם העליון אל עולם התחתון, ויבא מלך הכבוד – ר״ל שה׳ הוא מלך על הכבוד, שכל הכבוד הנמצא בבריאה הוא מלך עליה, כי הכל מאתו ומלכותו מושלת בכל כבוד והנה ידבר בזה בשתי בחינות, בחינה אחת היא מה שינשאו פתחי עולם – שהנפעל מורה שינשאו מצד ההכרח, והוא מצד שה׳ הוא המושל להרוס כל סדרי הטבע לגמול ולענוש שמצד זה ייראו כולם מפניו יראת הפחד וינשאו מצד יראתו, וע״ז שואל, (ח) מי זה מלך הכבוד – אשר ינשא מצד יראתו ופחדו? משיב מפני שה׳ הוא עזוז וגבור – והוא גבור מלחמה – הגבור הוא מצד כחו בעצמו, והגבור מלחמה הוא היודע טכסיסי מלחמה, ר״ל שהוא גבור מצד עצמו ברצותו להרוס כל חקי הטבע ולהכניע כולם בכחו הנסיי והפלאיי, וגם הוא גבור מלחמה לסדר כל צבאות הטבע כפי רצונו וחכמתו ללחום בצבאותיו ולנצח ולמשול ממשל רב, (כמ״ש עמ״ש ה׳ כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה), ומצד זה ינשאו פתחי עולם מפניו בהכרח מפני פחדו ומוראו. (ט) שאו – עתה יאמר שראוי שישאו השערים ראשם מעצמם ושאו פתחי עולם בלא מכריח ולא מפני פחד העונש רק מצד יראת הרוממות מצד שהוא בורא כל, שמצד זה יחוייב אליו ההכנעה הטבעיית, וע״ז שואל. (י) מי הוא זה מלך הכבוד שישאו מעצמם מלפניו מצד יראת רוממתו? ומשיב ה׳ צבאות – ע״י שכל צבאות הבריאה הם שלו, עי״כ הוא מלך הכבוד – אינו דומה כמלך שהכבוד אינו שלו רק ע״י המכבדים אותו, אבל אחר שכל הצבאות הם שלו א״כ כבודו עצמי לו, והוא עצמו הוא מלך הכבוד.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

^א כן בכ״י המחבר. בדפוסים: ״עבור״.

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון