×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
שמות ל״זתנ״ך
א֣
אָ
(א) וַיַּ֧עַשׂ בְּצַלְאֵ֛ל אֶת⁠־הָאָרֹ֖ן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֨יִם וָחֵ֜צִי אׇרְכּ֗וֹ וְאַמָּ֤ה וָחֵ֙צִי֙ רׇחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ׃ (ב) וַיְצַפֵּ֛הוּ זָהָ֥ב טָה֖וֹר מִבַּ֣יִת וּמִח֑וּץ וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃ (ג) וַיִּצֹ֣ק ל֗וֹ אַרְבַּע֙ טַבְּעֹ֣ת זָהָ֔ב עַ֖ל אַרְבַּ֣ע פַּעֲמֹתָ֑יו וּשְׁתֵּ֣י טַבָּעֹ֗ת עַל⁠־צַלְעוֹ֙ הָֽאֶחָ֔ת וּשְׁתֵּי֙ טַבָּעֹ֔תא עַל⁠־צַלְע֖וֹ הַשֵּׁנִֽית׃ (ד) וַיַּ֥עַשׂ בַּדֵּ֖י עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וַיְצַ֥ף אֹתָ֖ם זָהָֽב׃ (ה) וַיָּבֵ֤א אֶת⁠־הַבַּדִּים֙ בַּטַּבָּעֹ֔ת עַ֖ל צַלְעֹ֣ת הָאָרֹ֑ן לָשֵׂ֖את אֶת⁠־הָאָרֹֽן׃ (ו) וַיַּ֥עַשׂ כַּפֹּ֖רֶת זָהָ֣ב טָה֑וֹר אַמָּתַ֤יִם וָחֵ֙צִי֙ אׇרְכָּ֔הּ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי רׇחְבָּֽהּ׃ (ז) וַיַּ֛עַשׂ שְׁנֵ֥י כְרֻבִ֖ים זָהָ֑ב מִקְשָׁה֙ עָשָׂ֣ה אֹתָ֔ם מִשְּׁנֵ֖י קְצ֥וֹת הַכַּפֹּֽרֶת׃ (ח) כְּרוּב⁠־אֶחָ֤ד מִקָּצָה֙ מִזֶּ֔ה וּכְרוּב⁠־אֶחָ֥ד מִקָּצָ֖ה מִזֶּ֑ה מִן⁠־הַכַּפֹּ֛רֶת עָשָׂ֥ה אֶת⁠־הַכְּרֻבִ֖ים מִשְּׁנֵ֥י [קְצוֹתָֽיו] (קצוותו (ט) וַיִּהְי֣וּ הַכְּרֻבִים֩ פֹּרְשֵׂ֨י כְנָפַ֜יִם לְמַ֗עְלָה סֹֽכְכִ֤ים בְּכַנְפֵיהֶם֙ עַל⁠־הַכַּפֹּ֔רֶת וּפְנֵיהֶ֖ם אִ֣ישׁ אֶל⁠־אָחִ֑יו אֶ֨ל⁠־הַכַּפֹּ֔רֶתב הָי֖וּ פְּנֵ֥י הַכְּרֻבִֽים׃ (י) וַיַּ֥עַשׂ אֶת⁠־הַשֻּׁלְחָ֖ן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֤יִם אׇרְכּוֹ֙ וְאַמָּ֣ה רׇחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ׃ (יא) וַיְצַ֥ף אֹת֖וֹ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃ (יב) וַיַּ֨עַשׂ ל֥וֹ מִסְגֶּ֛רֶת טֹ֖פַח סָבִ֑יב וַיַּ֧עַשׂ זֵר⁠־זָהָ֛ב לְמִסְגַּרְתּ֖וֹ סָבִֽיב׃ (יג) וַיִּצֹ֣ק ל֔וֹ אַרְבַּ֖ע טַבְּעֹ֣ת זָהָ֑ב וַיִּתֵּן֙ אֶת⁠־הַטַּבָּעֹ֔ת עַ֚ל אַרְבַּ֣ע הַפֵּאֹ֔ת אֲשֶׁ֖ר לְאַרְבַּ֥ע רַגְלָֽיו׃ (יד) לְעֻמַּת֙ הַמִּסְגֶּ֔רֶת הָי֖וּ הַטַּבָּעֹ֑ת בָּתִּים֙ לַבַּדִּ֔ים לָשֵׂ֖את אֶת⁠־הַשֻּׁלְחָֽן׃ (טו) וַיַּ֤עַשׂ אֶת⁠־הַבַּדִּים֙ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֔ים וַיְצַ֥ף אֹתָ֖ם זָהָ֑ב לָשֵׂ֖את אֶת⁠־הַשֻּׁלְחָֽן׃ (טז) וַיַּ֜עַשׂ אֶֽת⁠־הַכֵּלִ֣ים׀ אֲשֶׁ֣ר עַל⁠־הַשֻּׁלְחָ֗ן אֶת⁠־קְעָרֹתָ֤יו וְאֶת⁠־כַּפֹּתָיו֙ וְאֵת֙ מְנַקִּיֹּתָ֔יו וְאֶ֨ת⁠־הַקְּשָׂוֺ֔תג אֲשֶׁ֥ר יֻסַּ֖ךְ בָּהֵ֑ן זָהָ֖ב טָהֽוֹר׃ (יז) {ששי / שלישי במחוברות} וַיַּ֥עַשׂ אֶת⁠־הַמְּנֹרָ֖ה זָהָ֣ב טָה֑וֹר מִקְשָׁ֞ה עָשָׂ֤ה אֶת⁠־הַמְּנֹרָה֙ יְרֵכָ֣הּ וְקָנָ֔הּ גְּבִיעֶ֛יהָ כַּפְתֹּרֶ֥יהָ וּפְרָחֶ֖יהָ מִמֶּ֥נָּה הָיֽוּ׃ (יח) וְשִׁשָּׁ֣ה קָנִ֔ים יֹצְאִ֖ים מִצִּדֶּ֑יהָ שְׁלֹשָׁ֣ה׀ קְנֵ֣י מְנֹרָ֗ה מִצִּדָּהּ֙ הָֽאֶחָ֔ד וּשְׁלֹשָׁה֙ קְנֵ֣י מְנֹרָ֔ה מִצִּדָּ֖הּ הַשֵּׁנִֽי׃ (יט) שְׁלֹשָׁ֣ה גְ֠בִעִ֠ים מְֽשֻׁקָּדִ֞ים בַּקָּנֶ֣ה הָאֶחָד֮ כַּפְתֹּ֣ר וָפֶ֒רַח֒ וּשְׁלֹשָׁ֣ה גְבִעִ֗ים מְשֻׁקָּדִ֛ים בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד כַּפְתֹּ֣ר וָפָ֑רַח כֵּ֚ן לְשֵׁ֣שֶׁת הַקָּנִ֔ים הַיֹּצְאִ֖ים מִן⁠־הַמְּנֹרָֽה׃ (כ) וּבַמְּנֹרָ֖ה אַרְבָּעָ֣ה גְבִעִ֑ים מְשֻׁ֨קָּדִ֔ים כַּפְתֹּרֶ֖יהָ וּפְרָחֶֽיהָ׃ (כא) וְכַפְתֹּ֡ר תַּ֩חַת֩ שְׁנֵ֨י הַקָּנִ֜ים מִמֶּ֗נָּה וְכַפְתֹּר֙ תַּ֣חַת שְׁנֵ֤י הַקָּנִים֙ מִמֶּ֔נָּה וְכַפְתֹּ֕ר תַּֽחַת⁠־שְׁנֵ֥י הַקָּנִ֖ים מִמֶּ֑נָּה לְשֵׁ֙שֶׁת֙ הַקָּנִ֔ים הַיֹּצְאִ֖ים מִמֶּֽנָּה׃ (כב) כַּפְתֹּרֵיהֶ֥ם וּקְנֹתָ֖ם מִמֶּ֣נָּה הָי֑וּ כֻּלָּ֛הּ מִקְשָׁ֥ה אַחַ֖ת זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃ (כג) וַיַּ֥עַשׂ אֶת⁠־נֵרֹתֶ֖יהָ שִׁבְעָ֑ה וּמַלְקָחֶ֥יהָ וּמַחְתֹּתֶ֖יהָ זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃ (כד) כִּכָּ֛ר זָהָ֥ב טָה֖וֹר עָשָׂ֣ה אֹתָ֑הּ וְאֵ֖ת כׇּל⁠־כֵּלֶֽיהָ׃ (כה) וַיַּ֛עַשׂ אֶת⁠־מִזְבַּ֥ח הַקְּטֹ֖רֶת עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּ֣ה אׇרְכּוֹ֩ וְאַמָּ֨ה רׇחְבּ֜וֹד רָב֗וּעַ וְאַמָּתַ֙יִם֙ קֹֽמָת֔וֹ מִמֶּ֖נּוּ הָי֥וּ קַרְנֹתָֽיו׃ (כו) וַיְצַ֨ף אֹת֜וֹ זָהָ֣ב טָה֗וֹר אֶת⁠־גַּגּ֧וֹ וְאֶת⁠־קִירֹתָ֛יו סָבִ֖יב וְאֶת⁠־קַרְנֹתָ֑יו וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃ (כז) וּשְׁתֵּי֩ טַבְּעֹ֨ת זָהָ֜ב עָֽשָׂה⁠־ל֣וֹ׀ מִתַּ֣חַת לְזֵר֗וֹ עַ֚ל שְׁתֵּ֣י צַלְעֹתָ֔יו עַ֖ל שְׁנֵ֣י צִדָּ֑יו לְבָתִּ֣ים לְבַדִּ֔ים לָשֵׂ֥את אֹת֖וֹ בָּהֶֽם׃ (כח) וַיַּ֥עַשׂ אֶת⁠־הַבַּדִּ֖ים עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וַיְצַ֥ף אֹתָ֖ם זָהָֽב׃ (כט) וַיַּ֜עַשׂ אֶת⁠־שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙ קֹ֔דֶשׁ וְאֶת⁠־קְטֹ֥רֶת הַסַּמִּ֖ים טָה֑וֹר מַעֲשֵׂ֖ה רֹקֵֽחַ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א טַבָּעֹ֔ת =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורות-א,ל וטברניות ורמ״ה (כתיב חסר וי״ו)
• ל!=טַבָּע֔וֹת (כתיב מלא וי״ו)
• ברשימתו ציין ברויאר בטעות את תיבת ״טבעת״ השנייה בפסוק כמלאה בכתי״ל במקום השלישית.
ב אֶ֨ל⁠־הַכַּפֹּ֔רֶת =ש1,ק3 ושיטת-א ומ״ש ובדפוסים וקורן
• ל1,ב=אֶל⁠־הַ֨כַּפֹּ֔רֶת (מקום המתיגה)
• ל,ש,ו?=אֶל⁠־הַכַּפֹּ֔רֶת (אין מתיגה)
• קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא
ג וְאֶ֨ת⁠־הַקְּשָׂוֺ֔ת =ב,ש1,ק3 ושיטת-א ובדפוסים וקורן
• ל1=וְאֶת⁠־הַ֨קְּשָׂוֺ֔ת (מקום המתיגה)
• ל,ש,ו,מ״ש=וְאֶת⁠־הַקְּשָׂוֺ֔ת (אין מתיגה)
• קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא
ד רׇחְבּ֜וֹ =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו
• ל=רֳחְבּ֜וֹ (חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף); שתי הנקודות של החטף נראות היטב בצילום בצבע, ובהתאם לדעתו של ברויאר. אמנם לפי דותן והמקליד ל=רָחְבּ֜וֹ.
E/ע
הערותNotes
(א) ויעש בצלאל את הארון – למעלה כתבנו כי ספר תורה היה מונח בארון, 1לומר שני טפחים רוחב הספר שיהא היקפו שלשה טפחים, וגבהו ששה, שיהא ארכו כהקיפו. ואם תאמר הא כתיב לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון (דברים ל״א:כ״ו), הא למדנו שמחוץ לארון היה, תשובתו כי שני ספרים היו, אחד מונח מחוץ לארון, ואחד בתוכו, ואותו שהיה מצד הארון כהן גדול והמלך קורין בו ביום הכפורים, 2וכן היה ר׳ יהודה אומר בארון, דתניא ר׳ יהודה בן לקיש אומר שני ארונות היו אחד שהיה עמהם במחנה, ואחד שהיה יוצא עמהם למלחמה, זה שהיה יוצא עמהם במלחמה היה בו שברי לוחות, וזה שהיה עמהם במחנה היה בו ספר תורה, שנאמר וארון ברית ה׳ ומשה לא משו מקרב המחנה (במדבר י״ד:מ״ד), ואומר וארון ברית ה׳ נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה (שם י׳:ל״ג), ואומר והעם לא ידע כי הלך יונתן (שמואל א י״ד:ג׳), וכתיב אחריו ויאמר שאול לאחיה 3הגישה האפוד, כי היה ארון האלהים ביום ההוא 4ובני ישראל במלחמה (שם שם י״ח), ואומר באוריה, 5הארון וכל ישראל יושבים בסכות ואדוני יואב וכל עבדי אדוני על פני השדה חונים (שמואל ב י״א:י״א), אבל ארון הברית לא יצא במלחמה, אלא בימי חפני ופנחס, שנאמר וישלח העם שילה 6ויקחו משם את ארון ברית ה׳ (שמואל א ד׳:ד׳), 7ויש אומרים לא היה בארון אלא שני לוחות הברית, וספר התורה מצדו היה, 8שנאמר אין בארון רק שני לוחות הברית (מלכים א ח׳:ט׳).
9ארון שעשה בצלאל כמו שלשה תיבות, שתים של זהב ואמצעי של עץ, נתן של עץ בתוך של זהב, ושל זהב בתוך של עץ, וחיפה שפתו זהב, וכפרת של זהב היתה נתונה עליו מלמעלה, ושתי טבעות בצפון ושתים בדרומו, שהיו נותנין בהן את הבדים, ולא היו זזין משם לעולם, שנאמר לא יסורו ממנו (שמות כ״ה:ט״ו), 10ושלמה המלך עשה כתבנית כל הכלים, 11אבל הארון לא שינה, אלא הוא הארון שעשה משה, היה לישראל כל הימים.
12ארון שעשה בצלאל היו הכרובים פורשים כנפים למעלה, ופניהם איש אל אחיו כשני אנשים עומדין, וביניהן הארון, וגופי הכרובים כלפי חוץ, ופניהם מצדדים איש אל אחיו כלפי הארון, אבל הכרובים שעשה שלמה פורשים כנפים האחד מן כותל צפוני עד כנף חבירו, וכן השני מכותל דרומי עד כנף חבירו, והפנים כלפי חוץ כלפי הטרקסין, כי במשכן היתה הפרוכת מבדלת בין הקדש ובין קדשי הקדשים, 13אבל שלמה עשה בנין מבדיל בין הדביר להיכל, 14שנאמר ויעש דלתות להיכל ולקודש, ובבנין בית שני של עזרא היו שתי פרכות במקום אמה טרקסין, 15ולמה נקרא בנין שלמה אמה טרקסין, כי רוחב הכותל המבדיל בין הדביר ולהיכל רחבו אמה טרקסין קראו אותו חכמים 16לפי שטרק לשון סגירה, כמו טרוקי גלי, והיה הכותל סגור לפני הארון שבו הלוחות שניתנו מסיני, ובבית שני לא היו יכולין להבחין מקום אותו הכותל אם מן ארבעים אמות של היכל היתה, ואם מן עשרים אמות של דביר היה, ועשו שתי פרכות והיה אחת פרוסה כלפי צפון, והאחת פרוסה כלפי דרום, והיה הכהן נכנס בין הפרכת, עד שמגיע לשני בדי הארון, 17כמפורש במסכת יומא.
(י) ויעש את השלחן – כבר מפורש בפרשת ויקחו לי תרומה, תיקון השלחן ולחם הפנים. (יז) ויעש את המנורה18גוף המנורה שמונה עשר טפחים, הרגלים והפרח שלשה טפחים, 19הציור מרובה וחכמתה מרובה, אבל המבין יבין מתוך ההלכה המסורה 20במנחות. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 לומר שני טפחים רוחב הספר. עיין ב״ב י״ד ע״א. ובברייתא דמלאכת המשכן פרק ו׳ ובס׳ והזהיר פ״ט ע״ב ובהערות הרב בעל ענפי יהודה.
2 וכן היה ר׳ יהודה בן לקיש אומר. ברייתא דמלאכת המשכן שם, וס׳ והזהיר צ׳ ע״ב וע״ש בענפי יהודה. ובכ״י פ״ב הגי׳ ר׳ שמעון בן לקיש. אולם בכ״י פלארענץ מובא לנכון כמו שלפנינו.
3 הגישה האפוד. בקרא הגישה ארון האלהים. וכן בכ״י פ״ב ופלארענץ, ובברייתא דמלאכת המשכן מובא בטעות הגישה האפוד.
4 ובני ישראל במלחמה. וכן מובא בכ״י פ״ב ופלארענץ ובקרא ליתא למלת ״במלחמה״.
5 הארון וכל ישראל יושבים בסוכות וגו׳. וכן מובא בכ״י פ״ב ופלארענץ. ובקרא כתיב הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות ואדוני יואב ועבדי אדוני.
6 ויקחו משם את ארון ברית ה׳. וכן מובא בכ״י פ״ב וכ״י פלארענץ ובברייתא דמלאכת המשכן, ובקרא וישאו משם את ארון ברית ה׳.
7 ויש אומרים בברייתא דמלאכת המשכן הוא בשם ר׳ יהודה. והוא היה לפני רבינו כתוב בר״ת רי״א. וחשב שהוא ר״ת וי״א.
8 שנאמר אין בארון רק שני לוחות הברית. וכן מובא בברייתא דמלאכת המשכן. ובמקרא כתיב אין בארון רק שני לוחות האבנים.
9 ארון שעשה בצלאל. ברייתא דמלאכת המשכן פרק ז׳ וילקוט תרומה רמז שס״ז וחסר שם הציון ״מלאכת המשכן״, ומובא בס׳ והזהיר צ״א ע״א, וברש״י עה״ת תרומה כ״ה י״א, ועיין יומא ע״ב ע״ב, ובירושלמי שקלים פ״ו ה״א.
10 ושלמה המלך. בברייתא שם.
11 אבל הארון לא שינה אלא הוא הארון שעשה משה. בברייתא דמלאכת המשכן הגי׳ תבנית הארון לא עשה רק שהיה בבנין שלמה הארון שעשה משה. ועיין ב״ב צ״ט ע״א ומגילה י׳ ע״ב דארון שעשה משה היה בבנין ראשון, ועיין מה שהעיר הרב בעל ענפי יהודה בס׳ והזהיר שם.
12 ארון שעשה בצלאל היו הכרובים פורשים. עי׳ ברייתא דמלאכת המשכן פ״ז וילקוט רמז שס״ז וס׳ והזהיר צ״א ע״ב ועיין יומא נ״ד ע״א ועיין בענפי יהודה שם.
13 אבל שלמה עשה בנין מבדיל בין הדביר להיכל. בברייתא בית קדשי הקדשים שעשה לו שלמה היה לו כותל פתח ודלתות.
14 שנאמר ויעש דלתות להיכל ולקודש. וכ״ה גם בכ״י פ״ב ובכ״י פלארענץ, ובברייתא דמלאכת המשכן מובא שנאמר ויעש דלתות להיכל הקודש. ובילקוט ובס׳ והזהיר שנאמר ויעש דלתות להיכל ולדביר, ואין זה לשון הכתוב. ובמקרא כתיב ואת פתח הדביר עשה דלתות וכן עשה לפתח ההיכל (מלכים א ו׳ ל״א ל״ג) וכן לדלתות הבית הפנימי לקדש הקדשים לדלתי הבית להיכל (מלכים א ז׳ נ׳) וכן ופתח הבית דלתותיו הפנימיות לקדש הקדשים ודלתי הבית להיכל זהב (דברי הימים ב ד׳ כ״ב).
15 ולמה נקרא בנין שלמה. הוספת רבינו.
16 לפי שטרק לשון סגירה כמז טרוקי גלי. ברכות כ״ח ע״א שפי׳ סגירה והערוך הביא גדר בעדי ולא אצא תר׳ סגר בתראי בגין דלא איפוק מן טריקא פי׳ ערן סגירה, אולם מלת טרקסין הוראה אחרת לה כמו שהביא הרב בעל הערוך בערכו וז״ל טרקסון לשון יון פנים וחוץ כלומר מספקו להו אם כלפנים או כלחוץ וכך מפורש בירושלמי עכ״ל כוונתו לירושלמי כלאים פ״ח ה״ה (דף ל״א ע״ג) ואמה טרקסין מהו טרקסין ר׳ יונה בוצרייה אמר טריכסון מה שבפנים מבחוץ כו׳ וכן הוא בירושלמי יומא פ״ה ה״ב (דף מ״ב ע״ב) ועיין שלטי הגבורים דף י״א ע״ג, וגם רש״י יומא נ״ב ע״א כתב טרקסין לשון פנים וחוץ הוא כך ראיתי בהש״ס ירושלמי עכ״ל, ועיין מה שכתב הרב החכם הבלשן הגדול מהרי״מ זאקס ז״ל בספרו בייטרעגע. בהוראת המלה הזאת.
17 כמפורש במס׳ יומא. דף נ״ב ע״א.
18 גוף המנורה י״ת טפחים. ברייתא דמלאכת המשכן פרק י׳ וס׳ והזהיר צ״ה ע״א וכן רש״י עה״ת תרומה כ״ה ל״ה הביא וז״ל כך שנינו במלאכת המשכן גבהה של מנורה י״ח טפחים הרגלים והפרח שלשה טפחים כו׳.
19 הציור מרובה. הוספת רבינו. ובכ״י מפלארענץ מצויר פה צורת המנורה.
20 במנחות. דף כ״ח ע״ב.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144