×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
ישעיהו כ״טתנ״ך
א֣
אָ
(א) ה֚וֹי אֲרִיאֵ֣ל אֲרִיאֵ֔ל קִרְיַ֖ת חָנָ֣ה דָוִ֑ד סְפ֥וּ שָׁנָ֛ה עַל⁠־שָׁנָ֖ה חַגִּ֥ים יִנְקֹֽפוּ׃ (ב) וַהֲצִיק֖וֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל וְהָיְתָ֤ה תַֽאֲנִיָּה֙ וַאֲנִיָּ֔ה וְהָ֥יְתָה לִּ֖י כַּאֲרִיאֵֽל׃ (ג) וְחָנִ֥יתִי כַדּ֖וּר עָלָ֑יִךְ וְצַרְתִּ֤י עָלַ֙יִךְ֙ מֻצָּ֔ב וַהֲקִימֹתִ֥י עָלַ֖יִךְ מְצֻרֹֽת׃ (ד) וְשָׁפַלְתְּ֙ מֵאֶ֣רֶץ תְּדַבֵּ֔רִי וּמֵעָפָ֖ר תִּשַּׁ֣ח אִמְרָתֵ֑ךְ וְֽ֠הָיָ֠ה כְּא֤וֹב מֵאֶ֙רֶץ֙ קוֹלֵ֔ךְ וּמֵעָפָ֖ר אִמְרָתֵ֥ךְ תְּצַפְצֵֽף׃ (ה) וְהָיָ֛ה כְּאָבָ֥ק דַּ֖ק הֲמ֣וֹן זָרָ֑יִךְ וּכְמֹ֤ץ עֹבֵר֙ הֲמ֣וֹן עָרִיצִ֔ים וְהָיָ֖ה לְפֶ֥תַע פִּתְאֹֽם׃ (ו) מֵעִ֨ם יְהֹוָ֤הי״י֤ צְבָאוֹת֙ תִּפָּקֵ֔ד בְּרַ֥עַם וּבְרַ֖עַשׁ וְק֣וֹל גָּד֑וֹל סוּפָה֙ וּסְעָרָ֔ה וְלַ֖הַב אֵ֥שׁ אוֹכֵלָֽה׃ (ז) וְהָיָ֗ה כַּֽחֲלוֹם֙ חֲז֣וֹן לַ֔יְלָה הֲמוֹן֙ כׇּל⁠־הַגּוֹיִ֔ם הַצֹּבְאִ֖ים עַל⁠־אֲרִיאֵ֑ל וְכׇל⁠־צֹבֶ֙יהָ֙ וּמְצֹ֣דָתָ֔הּ וְהַמְּצִיקִ֖ים לָֽהּ׃ (ח) וְהָיָ֡ה כַּאֲשֶׁר֩ יַחֲלֹ֨ם הָרָעֵ֜ב וְהִנֵּ֣ה אוֹכֵ֗ל וְהֵקִיץ֮ וְרֵיקָ֣ה נַפְשׁוֹ֒ וְכַאֲשֶׁ֨ר יַחֲלֹ֤ם הַצָּמֵא֙ וְהִנֵּ֣ה שֹׁתֶ֔ה וְהֵקִיץ֙ וְהִנֵּ֣ה עָיֵ֔ף וְנַפְשׁ֖וֹ שׁוֹקֵקָ֑ה כֵּ֣ן יִֽהְיֶ֗ה הֲמוֹן֙ כׇּל⁠־הַגּוֹיִ֔ם הַצֹּבְאִ֖ים עַל⁠־הַ֥ר צִיּֽוֹן׃ (ט) הִתְמַהְמְה֣וּ וּתְמָ֔הוּ הִשְׁתַּעַשְׁע֖וּ וָשֹׁ֑עוּ שָׁכְר֣וּ וְלֹא⁠־יַ֔יִן נָע֖וּ וְלֹ֥א שֵׁכָֽר׃ (י) כִּֽי⁠־נָסַ֨ךְ עֲלֵיכֶ֤ם יְהֹוָה֙י״י֙ ר֣וּחַ תַּרְדֵּמָ֔ה וַיְעַצֵּ֖ם אֶת⁠־עֵינֵיכֶ֑ם אֶת⁠־הַנְּבִיאִ֛ים וְאֶת⁠־רָאשֵׁיכֶ֥ם הַחֹזִ֖ים כִּסָּֽה׃ (יא) וַתְּהִ֨י לָכֶ֜ם חָז֣וּת הַכֹּ֗ל כְּדִבְרֵי֮ הַסֵּ֣פֶר הֶחָתוּם֒ אֲשֶֽׁר⁠־יִתְּנ֣וּ אֹת֗וֹ אֶל⁠־יוֹדֵ֥עַ [סֵ֛פֶר] (הספר) לֵאמֹ֖ר קְרָ֣א נָא⁠־זֶ֑ה וְאָמַר֙ לֹ֣א אוּכַ֔ל כִּ֥י חָת֖וּם הֽוּא׃ (יב) וְנִתַּ֣ן הַסֵּ֗פֶר עַל֩ אֲשֶׁ֨ר לֹא⁠־יָדַ֥ע סֵ֛פֶר לֵאמֹ֖ר קְרָ֣א נָא⁠־זֶ֑ה וְאָמַ֕ר לֹ֥א יָדַ֖עְתִּי סֵֽפֶר׃ (יג) וַיֹּ֣אמֶר אֲדֹנָ֗י יַ֚עַן כִּ֤י נִגַּשׁ֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה בְּפִ֤יו וּבִשְׂפָתָיו֙ כִּבְּד֔וּנִי וְלִבּ֖וֹ רִחַ֣ק מִמֶּ֑נִּי וַתְּהִ֤י יִרְאָתָם֙ אֹתִ֔י מִצְוַ֥ת אֲנָשִׁ֖ים מְלֻמָּדָֽה׃ (יד) לָכֵ֗ן הִנְנִ֥י יוֹסִ֛ף לְהַפְלִ֥יא אֶת⁠־הָעָם⁠־הַזֶּ֖ה הַפְלֵ֣א וָפֶ֑לֶא וְאָֽבְדָה֙ חׇכְמַ֣ת חֲכָמָ֔יו וּבִינַ֥ת נְבֹנָ֖יו תִּסְתַּתָּֽר׃ (טו) ה֛וֹי הַמַּעֲמִיקִ֥ים מֵיְהֹוָ֖הי״י֖ לַסְתִּ֣ר עֵצָ֑ה וְהָיָ֤ה בְמַחְשָׁךְ֙ מַֽעֲשֵׂיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ מִ֥י רֹאֵ֖נוּ וּמִ֥י יֹֽדְעֵֽנוּ׃ (טז) הַ֨פְכְּכֶ֔ם אִם⁠־כְּחֹ֥מֶר הַיֹּצֵ֖ר יֵחָשֵׁ֑ב כִּֽי⁠־יֹאמַ֨ר מַעֲשֶׂ֤ה לְעֹשֵׂ֙הוּ֙ לֹ֣א עָשָׂ֔נִי וְיֵ֛צֶר אָמַ֥ר לְיֹצְר֖וֹ לֹ֥א הֵבִֽין׃ (יז) הֲלוֹא⁠־עוֹד֙ מְעַ֣ט מִזְעָ֔ר וְשָׁ֥ב לְבָנ֖וֹן לַכַּרְמֶ֑ל וְהַכַּרְמֶ֖ל לַיַּ֥עַר יֵחָשֵֽׁב׃ (יח) וְשָׁמְע֧וּ בַיּוֹם⁠־הַה֛וּא הַחֵרְשִׁ֖ים דִּבְרֵי⁠־סֵ֑פֶר וּמֵאֹ֣פֶל וּמֵחֹ֔שֶׁךְ עֵינֵ֥י עִוְרִ֖ים תִּרְאֶֽינָה׃ (יט) וְיָסְפ֧וּ עֲנָוִ֛ים בַּֽיהֹוָ֖הי״י֖ שִׂמְחָ֑ה וְאֶבְיוֹנֵ֣י אָדָ֔ם בִּקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל יָגִֽילוּ׃ (כ) כִּי⁠־אָפֵ֥ס עָרִ֖יץ וְכָ֣לָה לֵ֑ץ וְנִכְרְת֖וּ כׇּל⁠־שֹׁ֥קְדֵי אָֽוֶן׃ (כא) מַחֲטִיאֵ֤י אָדָם֙ בְּדָבָ֔ר וְלַמּוֹכִ֥יחַ בַּשַּׁ֖עַר יְקֹשׁ֑וּן וַיַּטּ֥וּ בַתֹּ֖הוּ צַדִּֽיק׃ (כב) לָכֵ֗ן כֹּֽה⁠־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙י״י֙ אֶל⁠־בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר פָּדָ֖ה אֶת⁠־אַבְרָהָ֑ם לֹֽא⁠־עַתָּ֤ה יֵבוֹשׁ֙ יַעֲקֹ֔ב וְלֹ֥א עַתָּ֖ה פָּנָ֥יו יֶחֱוָֽרוּ׃ (כג) כִּ֣י בִ֠רְאֹת֠וֹ יְלָדָ֞יו מַעֲשֵׂ֥ה יָדַ֛י בְּקִרְבּ֖וֹ יַקְדִּ֣ישֽׁוּ שְׁמִ֑י וְהִקְדִּ֙ישׁוּ֙ אֶת⁠־קְד֣וֹשׁ יַֽעֲקֹ֔ב וְאֶת⁠־אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל יַעֲרִֽיצוּ׃ (כד) וְיָדְע֥וּ תֹֽעֵי⁠־ר֖וּחַ בִּינָ֑ה וְרוֹגְנִ֖ים יִלְמְדוּ⁠־לֶֽקַח׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) הוי אריאל – יש אומר כי נקראת ירושלם כן על שם המזבח, כמו וההראל, והאריאל (יחזקאל מ״ג:ט״ו-ט״ז), כי אותיות יהו״א מתחלפות, ויש אומרים שנקראת כן בעבור שמזלה אריה, וזה רחוק.
קרית – סמוך ויחסר מלת אמת או הדומה לה.
{חנה דוד} – שחנה שם דוד, או כך דרך הלשון לסמוך אל פועל עבר, כמו בראשית (בראשית א׳:א׳) תחלת דבר י״י (הושע א׳:ב׳).
ספו שנה – הוסיפו שנה, כמו לספות עוד (במדבר ל״ב:י״ד).
וחגים הם העולות.
ינקופו – פועל עומד, והטעם שיפסקו העולות, או יהיה פועל יוצא ותחסר מלת הנוקפים, כמו ויאמר ליוסף (בראשית מ״ח:א׳).
(ב) והציקותי לאריאל – לירושלם.
והיתה תאניה – כמו ואנו הדייגים (ישעיהו י״ט:ח׳), ויש אומרים מגזרת אנה (בראשית ל״ז:ל״ו) שלא ישאר רק מקומה.
והיתה לי כאריאל – שהמזבח שמם מהעולות, או כאריאל שיזבחו כלם.
(ג) וחניתי כדור – פתאם כמו כדור אל ארץ רחבת ידים (ישעיהו כ״ב:י״ח).
מוצב – מגדל מצב.
(ד) ושפלת – הטעם על דברי שלוחי חזקיהו אל רבשקה.
מארץ תדברי – כאילו תדברו מתחתית הארץ.
כאוב – כמו וכאובות חדשים (איוב ל״ב:י״ט), כי כן אומנותם.
(ה) והיה כאבק דק – הוא חסר מלה כי הוא סמוך (ובספר מדוקדק כאבק).
המון זריך – הם מחנה אשור, וזה יהיה לפתע פתאם.
(ו) מעם י״י {תפקד} – תהיה זאת הפקידה על הצרים.
ברעם – בגלגל.
ברעש – בארץ.
{וקול וגו׳} – ובקול גדול בסופה וסערה עם להב אש, הטעם על צאת המלאך על מחנה אשור להכחידו.
(ז) והיה כחלום – שיראה אדם בלילה שיקיץ ואין כל כן היה מחנה אשור.
וכל צוביה – חסר אל״ף וכל אנשי מצודתה או הטעם וכל המצדות כמו המגדלים.
(ח) והיה וגו׳ – לעולם אחר חלום מלת והנה, והטעם כאילו, והוא שב אל הרעב.
שוקקה – מבקשת משקה.
(ט) התמהמהו – ידבר על אנשי ציון שיתמהו לחפש איך יהיה זה, ומה סוד זאת הנבואה, והנה הנביא ידבר כאשר ידבר איש אל רעהו,⁠1 ולמה לא ידעו כי הם שכורים ולא מהיין. (י) כי נסך – מגזרת המסכה צרה כהתכנס (ישעיהו כ״ח:כ׳), וכ״ף עליכם לאנשי ציון.
ויעצם – מגזרת עצם כאילו שם עצם על עיניכם.
והנה כסה לעד על מלת נסך.
(יא) ותהי – כל הנבואה.
כי חתום הוא – לא יוכלו להבין, וכן טעם חתום תורה (ישעיהו ח׳:ט״ז) כאשר פירשתי.
(יב) ונתן וגו׳ – הטעם לא יבינו זאת הנבואה החכמים המבינים, ואשר אין בינה להם. (יג) ויאמרכי נגש – מגזרת והנוגשים אצים (שמות ה׳:י״ג) מבנין נפעל, והטעם שיצער נפשו חנם להתענות.⁠א
בפיו – כל אחד.
מצות אנשים מלומדה – כטעם רגילות, כעגל לא לומד (ירמיהו ל״א:י״ז).
(יד) לכן הנני יוסיף – כמו ונשאר אני (יחזקאל ט׳:ח׳) כי אומלל אני (תהלים ו׳:ג׳) בעבור שהוא פתוח הלמ״ד, ויש אומרים שמלת יוסיף פועל על משקל תומיך גורלי (תהלים ט״ז:ה׳).
הפלא ופלא – שלא יבינו, על כן אחריו ואבדה, ויש אומר שהוא כמו עושה פלא (שמות ט״ו:י״א), ולפי דעתי שעושה פלא כזה.
(טו) הוי המעמיקים – בעומק לבם.
נפתח למ״ד לסתיר לחסרון ה״א הבנין כמו לשמיד (ישעיהו כ״ג:י״א).
(טז) הפככם – והנה הפך האמת.
אם כחומר היוצר יחשב – האדם.
ויצר – מגזרת יוצר אמר בעבור יוצרו לא יבין, והנה הלמ״ד כלמ״ד אמרי לי (בראשית כ׳:י״ג).
(יז) הלא מעט – בימים.
ושב לבנון – שהוא נותן פרי יותר מהכרמל, ככרמל, והכרמל כיער, וזה הטעם על רעבונם.
(יח) ושמעו – אז יבינו דברי הנבואה, ולא יראו אלה העורים כי אם אחר שיהיו באופל. (יט) ויספו – הצדיקים ימלטו, כי ערי יהודה הבצורות נתפשו כי נכרתו שופטי אחז כאשר פירשתי למעלה (ישעיהו א׳:כ״ו). (כ) כי אפס – תם כמו כי אפס כסף (בראשית מ״ז:ט״ו).
כל שוקדי און – כמו לשקוד על דלתותי (משלי ח׳:ל״ד).
(כא) מחטיאי – ישמרו דבור אדם ויחטיאוהו כדי להענישו, או יחטיאו אחרים בדבריהם.
יקושון – מגזרת מוקש (דברים ז׳:ט״ז).
ור׳ משה הכהן אמר כי הם יוכיחו המוכיח, מגזרת התקוששו וקושו (צפניה ב׳:א׳) ואמר כי היה השי״ן ראוי להדגש.
(כב) לכן אשר פדה את אברהם – והוציאו מבין הרשעים.
יחוורו – ילבינו, וזאת הלשון ידועה בארמית.
(כג) כי בראותו ילדיו – והטוב שאני עושה עם הטובים, יקדישו שמי.
יעריצו – ייראו אחרים, או הוא פועל עומד, אחר שהזכיר יעקב אמר על דרך משל כי אילו היה חי ויראה הילדים הטובים והפלא שאעשה עמם, היה הוא עם בניו מקדשים שמי, כי אני הייתי קדוש יעקב.
(כד) וידעוורוגנים – כמו ותרגנו באהליכם (דברים א׳:כ״ז), והם הפך הלומדים. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 השוו ללשון הפסוק בשמות ל״ג:י״א.
א נוסח אחר: ״א״ג מן ויגש אליו יהודה (בראשית מ״ד:י״ח).⁠״
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×