Ibn Ezra First Commentary Bereshit 4 – אבן עזרא פירוש ראשון בראשית ד‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) וְהָ֣אָדָ֔ם יָדַ֖ע אֶת⁠־חַוָּ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וַתַּ֙הַר֙ וַתֵּ֣לֶד אֶת⁠־קַ֔יִן וַתֹּ֕אמֶר קָנִ֥יתִי אִ֖ישׁ אֶת⁠־יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (ב) וַתֹּ֣סֶף לָלֶ֔דֶת אֶת⁠־אָחִ֖יו אֶת⁠־הָ֑בֶל וַֽיְהִי⁠־הֶ֙בֶל֙ רֹ֣עֵה צֹ֔אן וְקַ֕יִן הָיָ֖ה עֹבֵ֥ד אֲדָמָֽה׃ (ג) וַֽיְהִ֖י^א מִקֵּ֣ץ יָמִ֑ים וַיָּבֵ֨א קַ֜יִן מִפְּרִ֧י הָֽאֲדָמָ֛ה^ב מִנְחָ֖ה לַֽיהֹוָֽהי״יֽ׃ (ד) וְהֶ֨בֶל הֵבִ֥יא^ג גַם⁠־ה֛וּא מִבְּכֹר֥וֹת צֹאנ֖וֹ וּמֵֽחֶלְבֵהֶ֑ן וַיִּ֣שַׁע יְהֹוָ֔הי״י֔ אֶל⁠־הֶ֖בֶל וְאֶל⁠־מִנְחָתֽוֹ׃ (ה) וְאֶל⁠־קַ֥יִן וְאֶל⁠־מִנְחָת֖וֹ לֹ֣א שָׁעָ֑ה וַיִּ֤חַר לְקַ֙יִן֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּפְּל֖וּ פָּנָֽיו׃ (ו) וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־קָ֑יִן לָ֚מָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ וְלָ֖מָּה נָפְל֥וּ פָנֶֽיךָ׃ (ז) הֲל֤וֹא אִם⁠־תֵּיטִיב֙ שְׂאֵ֔ת וְאִם֙ לֹ֣א תֵיטִ֔יב לַפֶּ֖תַח חַטָּ֣את רֹבֵ֑ץ וְאֵלֶ֙יךָ֙ תְּשׁ֣וּקָת֔וֹ וְאַתָּ֖ה תִּמְשׇׁל⁠־בּֽוֹ׃ (ח) וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל⁠־הֶ֣בֶל אָחִ֑יו וַֽיְהִי֙ בִּהְיוֹתָ֣ם בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּ֥קׇם קַ֛יִן אֶל⁠־הֶ֥בֶל אָחִ֖יו וַיַּהַרְגֵֽהוּ׃ (ט) וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙י״י֙ אֶל⁠־קַ֔יִן אֵ֖י הֶ֣בֶל אָחִ֑יךָ וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי הֲשֹׁמֵ֥ר אָחִ֖י אָנֹֽכִי׃ (י) וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ ק֚וֹל דְּמֵ֣י אָחִ֔יךָ צֹעֲקִ֥ים אֵלַ֖י מִן⁠־הָֽאֲדָמָֽה׃ (יא) וְעַתָּ֖ה אָר֣וּר אָ֑תָּה מִן⁠־הָֽאֲדָמָה֙ אֲשֶׁ֣ר פָּצְתָ֣ה אֶת⁠־פִּ֔יהָ לָקַ֛חַת אֶת⁠־דְּמֵ֥י אָחִ֖יךָ מִיָּדֶֽךָ׃ (יב) כִּ֤י תַֽעֲבֹד֙ אֶת⁠־הָ֣אֲדָמָ֔ה לֹֽא⁠־תֹסֵ֥ף תֵּת⁠־כֹּחָ֖הּ לָ֑ךְ נָ֥ע וָנָ֖ד תִּֽהְיֶ֥ה בָאָֽרֶץ׃ (יג) וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל⁠־יְהֹוָ֑הי״י֑ גָּד֥וֹל עֲוֺנִ֖י מִנְּשֹֽׂא^ד׃ (יד) הֵן֩ גֵּרַ֨שְׁתָּ אֹתִ֜י הַיּ֗וֹם מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה^ה וּמִפָּנֶ֖יךָ אֶסָּתֵ֑ר וְהָיִ֜יתִי נָ֤ע וָנָד֙ בָּאָ֔רֶץ וְהָיָ֥ה כׇל⁠־מֹצְאִ֖י יַֽהַרְגֵֽנִי׃ (טו) וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ יְהֹוָ֗הי״י֗ לָכֵן֙ כׇּל⁠־הֹרֵ֣ג קַ֔יִן שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקָּ֑ם וַיָּ֨שֶׂם יְהֹוָ֤הי״י֤ לְקַ֙יִן֙ א֔וֹת לְבִלְתִּ֥י הַכּוֹת⁠־אֹת֖וֹ כׇּל⁠־מֹצְאֽוֹ׃ (טז) וַיֵּ֥צֵא^ו קַ֖יִן מִלִּפְנֵ֣י יְהֹוָ֑הי״י֑ וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ⁠־נ֖וֹד קִדְמַת⁠־עֵֽדֶן׃ (יז) וַיֵּ֤דַע קַ֙יִן֙ אֶת⁠־אִשְׁתּ֔וֹ וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד אֶת⁠־חֲנ֑וֹךְ וַֽיְהִי֙ בֹּ֣נֶה עִ֔יר וַיִּקְרָא֙ שֵׁ֣ם הָעִ֔יר כְּשֵׁ֖ם בְּנ֥וֹ חֲנֽוֹךְ׃ (יח) וַיִּוָּלֵ֤ד לַֽחֲנוֹךְ֙ אֶת⁠־עִירָ֔ד וְעִירָ֕ד יָלַ֖ד אֶת⁠־מְחֽוּיָאֵ֑ל וּמְחִיָּיאֵ֗ל^ז יָלַד֙ אֶת⁠־מְת֣וּשָׁאֵ֔ל וּמְתוּשָׁאֵ֖ל יָלַ֥ד אֶת⁠־לָֽמֶךְ׃ (יט) {חמישי} וַיִּֽקַּֽח⁠־ל֥וֹ לֶ֖מֶךְ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ עָדָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית צִלָּֽה׃ (כ) וַתֵּ֥לֶד עָדָ֖ה אֶת⁠־יָבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י יֹשֵׁ֥ב אֹ֖הֶל וּמִקְנֶֽה׃ (כא) וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יוּבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י כׇּל⁠־תֹּפֵ֥שׂ כִּנּ֖וֹר וְעוּגָֽב׃ (כב) וְצִלָּ֣ה גַם⁠־הִ֗וא יָֽלְדָה֙ אֶת⁠־תּ֣וּבַל קַ֔יִן לֹטֵ֕שׁ כׇּל⁠־חֹרֵ֥שׁ נְחֹ֖שֶׁת וּבַרְזֶ֑ל וַֽאֲח֥וֹת תּֽוּבַל⁠־קַ֖יִן נַֽעֲמָֽה׃ (כג) וַיֹּ֨אמֶר לֶ֜מֶךְ לְנָשָׁ֗יו עָדָ֤ה וְצִלָּה֙ שְׁמַ֣עַן קוֹלִ֔י נְשֵׁ֣י לֶ֔מֶךְ הַאְזֵ֖נָּה^ח אִמְרָתִ֑י כִּ֣י אִ֤ישׁ הָרַ֙גְתִּי֙ לְפִצְעִ֔י וְיֶ֖לֶד לְחַבֻּרָתִֽי׃ (כד) כִּ֥י שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקַּם⁠־קָ֑יִן וְלֶ֖מֶךְ שִׁבְעִ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ (כה) וַיֵּ֨דַע אָדָ֥ם עוֹד֙ אֶת⁠־אִשְׁתּ֔וֹ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת⁠־שְׁמ֖וֹ שֵׁ֑ת כִּ֣י שָֽׁת⁠־לִ֤י^ט אֱלֹהִים֙ זֶ֣רַע אַחֵ֔ר תַּ֣חַת הֶ֔בֶל כִּ֥י הֲרָג֖וֹ קָֽיִן׃ (כו) וּלְשֵׁ֤ת גַּם⁠־הוּא֙ יֻלַּד⁠־בֵּ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶת⁠־שְׁמ֖וֹ אֱנ֑וֹשׁ אָ֣ז הוּחַ֔ל לִקְרֹ֖א בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָֽהי״יֽ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א וַֽיְהִ֖י ל=וַֽיְהִ֖י בגעיה ימנית

^ב הָֽאֲדָמָ֛ה ל=הָֽאֲדָמָ֛ה בגעיה ימנית

^ג הֵבִ֥יא =א(ס),ל <א(ס)=מרכא? כן>

^ד מִנְּשֹֽׂא =א(ס,ק,ר),ל,ל1,ק3,ו,ל9 (כתיב חסר וי״ו) וכך בספרי תימן <א(ס)=מלא ויו? אינו כן אלא חסר>
• רמ״ה,ה,ש2=מִנְּשֽׂוֹא (כתיב מלא וי״ו) וכך הוא בספרי ספרד ואשכנז

^ה הָֽאֲדָמָ֔ה ל=הָֽאֲדָמָ֔ה בגעיה ימנית

^ו וַיֵּ֥צֵא =א(ס),ל <א(ס)=מלעיל וצרויין? כן>

^ז וּמְחִיָּיאֵ֗ל =ל1,ק3,ו וכמו כן בתיגאן ובכתבי⁠־יד ספרדים ובדפוסים
• ל!=וּמְחִיּיָאֵ֗ל (מקום הקמץ)
• הערות ברויאר (במהדורתו האחרונה) ודותן

^ח הַאְזֵ֖נָּה =א(ס),ל,ל1,ו (אין געיה) <א(ס)=מלעיל? כן אבל בלי מתג וה״א בשוא לבד> וכמו כן בתיגאן ובכתבי⁠־יד ספרדים (בתנ״ך ליסבון לאחר תיקון)
• ק3=הַאֲזֵ֖נָּה (בחטף פתח)
• דפוסים=הַֽאְזֵ֖נָּה (בגעיה)

^ט שָֽׁת⁠־לִ֤י =א(ס),ל <א(ס)=השי״ן במתג>

E/ע

הערותNotes

(א) והאדם – כאשר ראה שלא יחיה בגופו בעצמו לעולם הוצרך להחיות המין, על כן אמרה: קניתי איש את י״י.
ואין שם זכר מלת אלהים, כי הנה נמצא בארץ במין כאשר הוא במעלה בעצמים. ומלת טוב כלל, וכן כתיב: וירא אלהים את כל אשר עשה, והנה טוב מאד (בראשית א׳:ל״א), ורע חלק. (ג-ד) מקץ ימים – שעבד קין את האדמה, והמנחה הביא אל המקום שקבע לתפלתו.
ולא ישרו בעיני דברי האומרים: כי המנחה הביאה אל אביו.
ובעבור שהוא כתוב: מבכורות צאנו, יש סמך כי לא הביא קין מהבכורים.
וישע – כמשקל: ויחר לקין מאד (בראשית ד׳:ה׳), וטעמו כמו: קבל. והקרוב אליו: שעו מני (ישעיהו כ״ב:ד׳), כדרך סוד הקרבן. ויתכן שירדה אש ודשנה מנחת הבל, ולא מנחת קין.
ועל דעתי: כי נקראה השנה התמימה ימים. וכן כתיב: ימים תהיה גאולתו (ויקרא כ״ה:כ״ט), בעבור שישובו הימים באורך או בקוצר כאשר היו בתחלה, וכן: מימים ימימה (שמות י״ג:י׳). ופירוש שנתים ימים (בראשית מ״א:א׳) – ימים שלמים שנתים. ואם נכתב שנתים, יתכן שאינם שלמות מיום אל יום. וכן: עד חדש ימים (במדבר י״א:כ׳) – שישוב החדש כאשר היה. על כן אמרתי בספר דניאל (ראב״ע דניאל פירוש ראשון י״ב:י״א) כי ימים אלף מאתים ותשעים (דניאל י״ב:י״א), הם ימים ולא שנים, בעבור שהם במספר. (ז) ופירוש שאת – על דעת מפרשים רבים: שאת עונך.
והנכון בעיני: שאת פנים, כי כתוב בתחלה: ויפלו פניו (בראשית ד׳:ה׳), וזה דרך בושה, כטעם: ואיך אשא פני (שמואל ב ב׳:כ״ב). וטעמו: אם עשית טוב – תשא פניך, וכן: כי אז תשא פניך ממום (איוב י״א:ט״ו).
חטאת רובץ – יש אומרים: שחטאת תחת עון.
גם יש מפרשים: לפתח הקבר ירבץ עונך ביום הדין. ויפרשו ו״ו^א תשוקתו אל הבל. והטעם למה חרה לך – שקבלתי מנחת הבל, והוא סר אל משמעתך, ואתה כמו מושל בו.
ואחרים אמרו: על היצר, ואינו כתוב. ואלה אמרו: כי לפתח ביתך חטאתך רובצת, והיא הולכת עמך.
ויש אומרים: לפתח הפה, כטעם: שמור פתחי פיך (מיכה ז׳:ה׳)
והנכון בעיני: שחטאת – סמוך, ויצר לב האדם^ב הוא רובץ עמו. ואליך תשוקתו – כי היצר יסור אל משמעתך ברצונך, גם יש בך כח למשול בו. (ח) ויאמר קין – הקרוב אלי: שאמר לו כל התוכחות שהוכיחו השם.
ושואלים נולדו ביום סגריר ישאלו: איך הכהו, ואין חרב. וזאת שאלת תוהו, כי הרגהו בידו בחנק, ואלף עץ ואבן נמצאים. (ט) וטעם אי – כמו: איה. ומלת איפה (בראשית ל״ז:ט״ז) מורכבת משתי מלות. (י) צועקים אלי – איננו דבק עם: קול. וכן: קול דודי הנה זה בא (שיר השירים ב׳:ח׳) – אל דודי הוא שב, כאשר פירשתי בשיר השירים (ראב״ע שיר השירים פירוש שני ב׳:ח׳). והטעם: כי שמע צעקת דמיו שנשפכו על פני האדמה.
והמתרגם אמר: על בניו שהיה בכוחו להולידם. (יא-יב) ומלת ארור מן האדמה – שיבוא לו חסרון מפאת האדמה, כי יזרע ויטע, כי הוא היה עובד אדמה, ולא תתן עוד האדמה קציר ופרי, ויצטרך ללכת אל ארץ רחוקה ממקום אדם אביו שהוא קרוב אל הגן, ולא ישקוט במקום אחד, רק ינוד ינוע. (יב) ויש אומרים: ונד – כמו: לקונן, כמו: לנוד לו (איוב ב׳:י״א).
ועל דעתי: שנד אחי נע, וכמוהו: הנה ארחיק נדוד (תהלים נ״ה:ח׳). (יג) ופירוש גדול עוני מנשוא – על דעת כל המפרשים: שהודה חטאו.
ופירוש נשוא – כטעם: סלוח, וכן: נושא עון (שמות ל״ד:ז׳).
ולפי דעתי: שהעברים יקראו העקב, והעונש, והשכר הרע, הבא בעבור העון – עון וחטאת. וכן: כי לא שלם עון האמרי (בראשית ט״ו:ט״ז), אם יקרך עון (שמואל א כ״ח:י׳), ויגדל עון בת עמי (איכה ד׳:ו׳). והטעם: כי זה עונש גדול לא אוכל לסובלו. ויורה על אמיתת זה הפירוש הכתוב הבא אחריו. (יא) ^גופירוש פצתה – פתחה, וכן: הבל יפצה פיהו (איוב ל״ה:ט״ז). (יד) וטעם ומפניך אסתר – שיש מקום יקבל כח ותראה בו גבורת השם, ואם הכל מלא כבודו. (טו) שבעתים – עד שבעה דורות, כי אין זאת המלה ארבעה עשר, ולא שלש מאות וארבעים ושלוש. והעד: ואור החמה יהיה שבעתים (ישעיהו ל׳:כ״ו), ואחר כן ביאר הנביא דברי באור: שבעת הימים.
וטעם יקם – שתלקח נקמתו, וכן: לא יקם (שמות כ״א:כ״א). והטעם: כי השם האריך אפו על קין עד שבעה דורות.
ואל תתמה לחשוב איך חיה כל אלה השנים. והנה שת אחיו היה עם נח שנים רבות.
גם יתכן: שיקרא זרע קין על שם אביהם, כמו: ישראל.
ויש אומרים: כי האות קרן^ד (בראשית רבה כ״ב:י״ב).
ואחרים אמרו: שנתן חוזק בלבו והסיר פחדו ממנו.
והנכון בעיני: שהשם עשה לו אות עד שהאמין, והכתוב לא גלה האות. (טז) בארץ נוד – קראו כן בעבור שהיה נע ונד.
קדמת עדן – מזרח עדן,⁠^ה והוא צפון מהגן.⁠¹ (יז) ונקרא שם העיר חנוך – כשומרון על שם שמר (מלכים א ט״ז:כ״ד), וכן מצרים. (יח) ולמך ששי לקין ושביעי לאדם. (יט) וטעם עדה וצלה – אל תשים לבך לשמוע אל דברי הגאון בשמות, כי אלו היינו יודעים כל^ו לשון הקודש מאין נוכל לדעת כל הקורות, כטעם: משה, ויששכר. (כ) ופירוש אבי – ראשון, וכמוהו: אב, גם אביב. ולעולם לא יסמוך כי אם ביו״ד ואחיו אח. (כא) כנור ועוגב – מיני כלי נגינות, והיא חכמה גדולה. (כב) לוטש – כמו: מחדד, וכמוהו: ללטש איש את מחרשתו (שמואל א י״ג:כ׳), [חרבו ילטוש^ז (תהלים ז׳:י״ג). ומפועל מלוטש כמשקל: נכבדות מדבר בך (תהלים פ״ז:ג׳).]⁠^ח (כג) ודע כי ויאמר למך לנשיו – מאוחר בפרשה, וכבר הזכרתי לך (ראב״ע בראשית פירוש ראשון א׳:ט׳) כמוהו שנים, וכן: ויקח האיש נזם זהב (בראשית כ״ד:כ״ב), וכן: אמר אל בני ישראל אתם עם קשה ערף (שמות ל״ג:ה׳), וכן: ואתחנן אל י״י (דברים ג׳:כ״ג). והטעם: כאשר אמרו חכמינו שעדה וצלה נמנעו, כי פחדו להוליד בנים, בעבור שיהיו שביעים לקין, ויהרגו או ימותו. על כן אמר למך לנשיו: אני הוא באמת השביעי, ואם אדם יפצעני שהוא גדול, או ילד יעשה לי חבורה, אז הרגתיו.
ומלת הרגתי^ט – תמורת אהרוג, וכן רבים. וכמוהו: נתתי כסף השדה (בראשית כ״ג:י״ג), אשר לקחתי מיד האמורי (בראשית מ״ח:כ״ב), ורבים כמוהם.
ואם עד שבעתים יקם קין, למך שבעים ושבעה – בעבור שהוא הרג בזדון, ואני לא הרגתי ולא חטאתי. והטעם: שאמר לנשיו, כי כבר בטלה הגזירה על קין. ובאמת: כי בני למך וכל זרעו מתו במבול, ולא נשאר לקין שם מחמס אחיו הבל. (כה) וטעם תחת הבל – במקומו. (כו) ודקדוק הוחל – מפועלי הכפל, ולולי היות החי״ת מן הגרון היה נדגש, והוא מגזרת: תחלה. וטעמו: שהחלו להתפלל לשם. ואילו היה מחילול היה השם סמוך אל המלה. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

¹ צ״ע בהבנת כוונתו.

^א מלת ״ו״ו״ הושמטה בכ״י פריס 177, והושלמה מכ״י פריס 176.

^ב בכ״י פריס 177 נוספה כאן מלת ״רע״. היא חסרה בכ״י פריס 176, לוצקי 827 ועדי נוסח אחרים.

^ג ביאור זה מופיע לאחר הביאור על פסוק י״ג.

^ד כן בכ״י פריס 176, ס״פ I.24, פרנקפורט 150 ובכ״י פריס 177 בגליון. בגוף כ״י פריס 177: קין.

^ה מלת ״עדן״ הושמטה בכ״י פריס 177, והושלמה מכ״י פריס 176, לוצקי 827.

^ו מלת ״כל״ הושמטה בכ״י פריס 177, והושלמה מכ״י פריס 176, לוצקי 827.

^ז בכ״י פריס 177: ללטש.

^ח ההוספה מכ״י פריס 177. ההוספה חסרה בכ״י פריס 176, לוצקי 827, ועוד עדי נוסח.

^ט בכ״י פריס 177: הרגתיו.

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון