×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
במדבר ב׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) {שלישי} וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֔הי״י֔ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל⁠־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ (ב) אִ֣ישׁ עַל⁠־דִּגְל֤וֹ בְאֹתֹת֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם יַחֲנ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מִנֶּ֕גֶד סָבִ֥יב לְאֹֽהֶל⁠־מוֹעֵ֖ד יַחֲנֽוּ׃ (ג) וְהַחֹנִים֙ קֵ֣דְמָה מִזְרָ֔חָה דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה יְהוּדָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י יְהוּדָ֔ה נַחְשׁ֖וֹן בֶּן⁠־עַמִּינָדָֽב׃ (ד) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (ה) וְהַחֹנִ֥ים עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֑ר וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י יִשָּׂשכָ֔ר נְתַנְאֵ֖ל בֶּן⁠־צוּעָֽר׃ (ו) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדָ֑יו אַרְבָּעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ (ז) אמַטֵּ֖ה זְבוּלֻ֑ן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י זְבוּלֻ֔ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן⁠־חֵלֹֽן׃ (ח) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדָ֑יו שִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ (ט) כׇּֽל⁠־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה יְהוּדָ֗ה מְאַ֨ת אֶ֜לֶף וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֛לֶף וְשֵֽׁשֶׁת⁠־אֲלָפִ֥ים וְאַרְבַּע⁠־מֵא֖וֹת לְצִבְאֹתָ֑ם רִאשֹׁנָ֖ה יִסָּֽעוּ׃ (י) דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֧ה רְאוּבֵ֛ן תֵּימָ֖נָה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן⁠־שְׁדֵיאֽוּר׃ (יא) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדָ֑יו שִׁשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (יב) וְהַחוֹנִ֥ם עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה שִׁמְע֑וֹן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י שִׁמְע֔וֹן שְׁלֻמִיאֵ֖ל בֶּן⁠־צוּרִֽישַׁדָּֽיב׃ (יג) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם תִּשְׁעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (יד) וּמַטֵּ֖הג גָּ֑ד וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י גָ֔ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן⁠־רְעוּאֵֽל׃ (טו) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם חֲמִשָּׁ֤הד וְאַרְבָּעִים֙ אֶ֔לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃ (טז) כׇּֽל⁠־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה רְאוּבֵ֗ן מְאַ֨ת אֶ֜לֶף וְאֶחָ֨ד וַחֲמִשִּׁ֥ים אֶ֛לֶף וְאַרְבַּע⁠־מֵא֥וֹת וַחֲמִשִּׁ֖ים לְצִבְאֹתָ֑ם וּשְׁנִיִּ֖ם יִסָּֽעוּ׃ (יז) וְנָסַ֧ע אֹֽהֶל⁠־מוֹעֵ֛ד מַחֲנֵ֥ה הַלְוִיִּ֖ם בְּת֣וֹךְ הַֽמַּחֲנֹ֑ת כַּאֲשֶׁ֤ר יַחֲנוּ֙ כֵּ֣ן יִסָּ֔עוּ אִ֥ישׁ עַל⁠־יָד֖וֹ לְדִגְלֵיהֶֽם׃ (יח) דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֥ה אֶפְרַ֛יִם לְצִבְאֹתָ֖ם יָ֑מָּה וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן⁠־עַמִּיהֽוּד׃ (יט) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (כ) וְעָלָ֖יו מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י מְנַשֶּׁ֔ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן⁠־פְּדָהצֽוּר׃ (כא) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁנַ֧יִם וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וּמָאתָֽיִם׃ (כב) וּמַטֵּ֖ה בִּנְיָמִ֑ן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן אֲבִידָ֖ן בֶּן⁠־גִּדְעֹנִֽי׃ (כג) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם חֲמִשָּׁ֧ה וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ (כד) כׇּֽל⁠־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה אֶפְרַ֗יִם מְאַ֥ת אֶ֛לֶף וּשְׁמֹֽנַת⁠־אֲלָפִ֥ים וּמֵאָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וּשְׁלִשִׁ֖ים יִסָּֽעוּ׃ (כה) דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֥ה דָ֛ן צָפֹ֖נָה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י דָ֔ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן⁠־עַמִּֽישַׁדָּֽיה׃ (כו) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁנַ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵאֽוֹת׃ (כז) וְהַחֹנִ֥ים עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה אָשֵׁ֑ר וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י אָשֵׁ֔ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן⁠־עׇכְרָֽן׃ (כח) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אֶחָ֧ד וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (כט) וּמַטֵּ֖ה נַפְתָּלִ֑י וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י נַפְתָּלִ֔י אֲחִירַ֖ע בֶּן⁠־עֵינָֽן׃ (ל) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁלֹשָׁ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ (לא) כׇּל⁠־הַפְּקֻדִים֙ לְמַ֣חֲנֵה דָ֔ן מְאַ֣ת אֶ֗לֶף וְשִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֣שׁ מֵא֑וֹת לָאַחֲרֹנָ֥ה יִסְע֖וּ לְדִגְלֵיהֶֽם׃ (לב) אֵ֛לֶּה פְּקוּדֵ֥י בְנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם כׇּל⁠־פְּקוּדֵ֤י הַֽמַּחֲנֹת֙ לְצִבְאֹתָ֔ם שֵׁשׁ⁠־מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃ (לג) וְהַ֨לְוִיִּ֔ם לֹ֣א הׇתְפָּקְד֔וּ בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶת⁠־מֹשֶֽׁה׃ (לד) וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁר⁠־צִוָּ֨ה יְהֹוָ֜הי״י֜ אֶת⁠־מֹשֶׁ֗ה כֵּֽן⁠־חָנ֤וּ לְדִגְלֵיהֶם֙ וְכֵ֣ן נָסָ֔עוּ אִ֥ישׁ לְמִשְׁפְּחֹתָ֖יו עַל⁠־בֵּ֥ית אֲבֹתָֽיו׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א ‹רווח› ל=פרשה סתומה
ב צוּרִֽישַׁדָּֽי =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו? ומסורת טברנית ומ״ש וספרי התורה (תיבה אחת)
• ל=צוּרִֽי⁠־שַׁדָּֽי (שתי תיבות מוקפות)
• הערת ברויאר
ג וּמַטֵּ֖ה =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=וְמַטֵּ֖ה (שווא באות וי״ו)
• הערת דותן
ד חֲמִשָּׁ֤ה =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=חֲמִשָׁ֤ה (חסר דגש באות שי״ן)
• הערת ברויאר
ה בֶּן⁠־עַמִּֽישַׁדָּֽי =ל,ש,ש1 ובדפוסים (געיה וסילוק)
• מ״ג דפוס ונציה=<בֶּן⁠־עַמִּ֥ישַׁדָּֽי> (מרכא וסילוק), וברויאר ציין בספק מרכא באופן דומה בכתי״ל; אמנם הקו ישר בכתב⁠־היד ונראה שהוא געיה, וכך דעתם של דותן והמקליד.
• ל1,ב,ק3[מחיקה?],ו=בֶּן⁠־עַמִּישַׁדָּֽי (אין געיה)
E/ע
הערותNotes
(ב) מנגד מרחוק מיל. דכל ״נגד״ הוא נוכח, ואין נראה שהם נוכחים אלא כשהוא מרחוק מיל, שאם לא כן הוא נראה שהם יחד ולא נוכחים. אך מרחוק הרבה אין לומר, כדי שיוכלו לבא בשבת שם, שאסור ללכת יותר ממיל. והא דכתיב (ראו שמות יט, ב) ״ויחנו שם ישראל נגד ההר״, יש לחלק, דחילוק יש בין ״נגד״ ל״מנגד״, ד״נגד״ משמע על שהוא נגדו, ומשמע קרוב רק שהוא נגדו. ו״מנגד״ משמע רחוק קצת, כמו ״מנגד תראה את הארץ״ (דברים לב, נב) , שפירושו הפאה והצד שהוא נגדו, שכן משמש המ״ם בכל מקום על הצד, כמו ״בית אל מים״ (בראשית יב, ח), רצה לומר מצד בית אל. ולפיכך אי אפשר לומר רק שהוא רחוק קצת, שאם אינו רחוק אין לומר ״מנגדו״ שפירושו מצד נגדו, שכיון שהוא סמוך – הכל צד אחד ופאה אחת, ולא נקרא ׳מצד נגדו׳. לכך לא יתכן לומר ׳מצד נגדו׳ אלא אם הוא רחוק קצת, שאז יאמר שהוא מצד נגדו ולא עמו לגמרי, שאם אינם רחוקים זה מזה נעשה מקום אחד. אבל שני דברים מחולקים שייך שפיר ״נגד״, אף על גב שהוא קרוב לו מאוד, וזה פשוט. ולפיכך אף על גב ש״נגד״ הוא אף על קרוב, ״מנגד״ דווקא רחוק:
והא דבפרשת יתרו (שמות יט, ב) [פירש רש״י] ״נגד ההר״ ׳למזרחו של ההר, וכל מקום שאתה מוצא ״נגד״ פנים למזרח׳, וכאן אי אפשר לפרש פנים למזרח, שהרי סביב לאהל מועד יחנו, שאין זה קשיא, דהכי פירושו, שצד המזרח נקרא יותר ׳פנים׳ מצד אחר בעבור שנקרא ״קדם״ שהוא מלשון פנים (רש״י פסוק ג), ולפיכך אם היו חונים מצד מערב ההר לא יאמר שהוא חונה ״נגד ההר״, שאין להיות נקרא המערב לבד בשם ״נגד״, שאם כן היה המזרח אחור, ואין ראוי שיהיה נקרא מזרח אחור. או שיהיה דרום לבד או צפון לבד ״נגד״, ויהי מזרח לימין או לשמאל, ולפיכך ׳כל מקום שאתה מוצא ״נגד״ פניו למזרח׳. אבל כאן דכתיב ״מנגד אהל מועד״, וכולל כל האוהל מועד יחד, שייך שפיר לומר ״מנגד״ עליו, כיון שכל סביביו היו חונים, יתכן לומר שפיר כי חנייתן בכלל היה נגד אהל מועד, שהוא באמצע. כי העגולה היא נוכחית לנקודה, והשמים נקראים נגד הארץ, אף על גב שהם מסבבים אותה מכל צדדים, מפני שהם מתנגדים נוכח כלל הארץ, מבלי בחינה אל חלק אחד. ולמעלה הארכנו בזה עוד, עיין שם בפרשת יתרו:
(ג) לפנים הקרויים קדם ואיזה זה רוח מזרחית והמערב וכו׳. רצה לומר כי ״קדמה מזרחה״ שכתוב כפל לשון, הכתוב מפרש דבריו בעצמו, ואומר ׳קדמה לפנים הקרוים קדם, ואיזהו וכו׳⁠ ⁠׳. והביא רש״י ראיה שהמזרח נקרא ׳קדם׳, שהרי המערב שהוא נוכח מזרח נקרא ׳אחור׳, יתחייב על המזרח שנקרא ׳קדם׳. ואינו מביא ראיה ש״קדמה״ נקרא מזרח, שהרי כאן כתוב בפירוש ״קדמה מזרחה״, וכתיב (בראשית כח, יד) ״ופרצת ימה וקדמה״, אלא שרוצה להביא ראיה כי ״קדמה״ שנקרא מזרח אינו שם העצם כמו צפון ודרום, והיה קשה כי אין דרך הכתוב לבאר שם העצם, כי שם העצם הוא שמו הקבוע לו וידוע, ולפיכך הביא ראיה שהמערב קרוי ׳אחור׳ בשם תואר שלו, אם כן ׳קדם׳ שם תואר הוא, והשתא שהוא שם התואר אמר הכתוב ״קדמה״ לפנים הנקראים כך בשם התואר, ומי הוא זה שנקרא כך וכו׳:
ואם תאמר, דלמה למכתב בקרא כפל לשון, לכתוב ״מזרחה״, ונראה שהכתוב מגיד לך מפני שיהודה הוא מלך (בראשית מט, י), ויש לתת אותו בצד שהוא חשוב יותר וקודם לשאר צדדין, לכך נתן במזרח שהוא גם כן קדם. וכמו שנתן לו השם כבוד זה להיות בצד אשר הוא קדם, כן נתן לו במה שיעלה תחלה. ואי כתב ״מזרחה״ או ״קדמה״ בלחוד, לא הוי ילפינן, אבל השתא כתב ׳לפנים הקרוים קדם׳ מלשון תחלה וקדימה – ילפינן:
(ט) כשרואין הענן מסתלק וכו׳. והקשה הרא״ם, דלמה לא פירש גם כן שהיה משה אומר ״קומה ה׳ ויפוצו אויביך״ (להלן י, לה) ונסעו דגל מחנה יהודה, שהרי לקמן בפרשת בהעלותך פירש (רש״י י, ב) נמצאו שהיו נוסעים על ידי הענן ועל ידי חצוצורת ועל ידי משה, ולא הזכיר כאן על ידי משה. ונראה דלא קשה, שלא הזכיר כאן רש״י אלא סימן הנסיעה באיזה דבר ידעו בני יהודה ליסע, וזהו כשראו הענן מסתלק וחצוצרות תוקעין, אבל מה שאמר משה ״קומה״ לא היו שומעין בני יהודה, שלא היה אצלם לגמרי, ולא שהו בני יהודה רק עד שאפשר לומר למשה ״קומה״ והיו נוסעים, דודאי [משה] אומר ״קומה״ (משה), ועל זה היו סומכין:
וכשהולכין היו הולכין וכו׳. פירש רש״י אליבא דמאן דאמר כתיבה היו הולכין. וכתב זה כאן, כדי לישב לישנא ״ראשונה יסעו״, דלא אמר ׳ראשונה ילכו׳, אלא נסיעתם דווקא היה יהודה בתחלה, שהתחיל לעקור וליסע תחלה, אבל בהליכתן לא היה יהודה בתחלה כלל, אלא כאשר היו חונים כן הולכין, ולפעמים נמצא יהודה שלא היה בתחלה, [ד]⁠כשהיו הולכין למערב נמצא יהודה אחרון, לכך אמר ״ראשונה יסעו״:
(יז) לאחר שני הדגלים הללו. פירוש, האי ״בתוך המחנות״ לא קאי אמחנות הנזכרות לפני זה, דהיינו דגל יהודה וראובן (פסוקים ג – טז), ויהיה אוהל מועד נוסע אחר מחנה יהודה, אלא ״בתוך המחנות״ תוך כל מחנות ישראל, והאהל מועד נסע אחר שני דגלים הללו. דאין לומר אחר מחנה יהודה, דהא כתיב ״כאשר יחנו כן יסעו״, וחנייה של אהל מועד היה אחר שני דגלים (רש״י פסוק ט), הוא הדין הנסיעה נמי: מהדורת הרב יהושע הרטמן, מכון ירושלים, תשמ"ט–תשנ"ה (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×