Chizkuni Bereshit 39 – חזקוני בראשית לט‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) {חמישי} וְיוֹסֵ֖ף הוּרַ֣ד מִצְרָ֑יְמָה וַיִּקְנֵ֡הוּ פּוֹטִיפַר֩ סְרִ֨יס פַּרְעֹ֜ה שַׂ֤ר הַטַּבָּחִים֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מִיַּד֙ הַיִּשְׁמְעֵאלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הוֹרִדֻ֖הוּ שָֽׁמָּה׃ (ב) וַיְהִ֤י יְהֹוָה֙י״י֙ אֶת⁠־יוֹסֵ֔ף וַיְהִ֖י אִ֣ישׁ מַצְלִ֑יחַ וַיְהִ֕י בְּבֵ֖ית אֲדֹנָ֥יו^א הַמִּצְרִֽי׃ (ג) וַיַּ֣רְא אֲדֹנָ֔יו כִּ֥י יְהֹוָ֖הי״י֖ אִתּ֑וֹ וְכֹל֙ אֲשֶׁר⁠־ה֣וּא עֹשֶׂ֔ה יְהֹוָ֖הי״י֖ מַצְלִ֥יחַ בְּיָדֽוֹ׃ (ד) וַיִּמְצָ֨א יוֹסֵ֥ף חֵ֛ן בְּעֵינָ֖יו וַיְשָׁ֣רֶת אֹת֑וֹ וַיַּפְקִדֵ֙הוּ֙ עַל⁠־בֵּית֔וֹ וְכׇל⁠־יֶשׁ⁠־ל֖וֹ נָתַ֥ן בְּיָדֽוֹ׃ (ה) וַיְהִ֡י מֵאָז֩ הִפְקִ֨יד אֹת֜וֹ בְּבֵית֗וֹ וְעַל֙ כׇּל⁠־אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ⁠־ל֔וֹ וַיְבָ֧רֶךְ יְהֹוָ֛הי״י֛ אֶת⁠־בֵּ֥ית הַמִּצְרִ֖י בִּגְלַ֣ל יוֹסֵ֑ף וַיְהִ֞י בִּרְכַּ֤ת יְהֹוָה֙י״י֙ בְּכׇל⁠־אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ⁠־ל֔וֹ בַּבַּ֖יִת וּבַשָּׂדֶֽה׃ (ו) וַיַּעֲזֹ֣ב כׇּל⁠־אֲשֶׁר⁠־לוֹ֮ בְּיַד⁠־יוֹסֵף֒ וְלֹא⁠־יָדַ֤ע אִתּוֹ֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם⁠־הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁר⁠־ה֣וּא אוֹכֵ֑ל וַיְהִ֣י יוֹסֵ֔ף יְפֵה⁠־תֹ֖אַר וִיפֵ֥ה מַרְאֶֽה׃ (ז) {ששי} וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַתִּשָּׂ֧א אֵֽשֶׁת⁠־אֲדֹנָ֛יו אֶת⁠־עֵינֶ֖יהָ אֶל⁠־יוֹסֵ֑ף וַתֹּ֖אמֶר שִׁכְבָ֥ה עִמִּֽי׃ (ח) וַיְמָאֵ֓ן׀ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל⁠־אֵ֣שֶׁת אֲדֹנָ֔יו הֵ֣ן אֲדֹנִ֔י לֹא⁠־יָדַ֥ע אִתִּ֖י מַה⁠־בַּבָּ֑יִת וְכֹ֥ל אֲשֶׁר⁠־יֶשׁ⁠־ל֖וֹ נָתַ֥ן בְּיָדִֽי׃ (ט) אֵינֶ֨נּוּ גָד֜וֹל בַּבַּ֣יִת הַזֶּה֮ מִמֶּ֒נִּי֒ וְלֹֽא⁠־חָשַׂ֤ךְ מִמֶּ֙נִּי֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם⁠־אוֹתָ֖ךְ בַּאֲשֶׁ֣ר אַתְּ⁠־אִשְׁתּ֑וֹ וְאֵ֨יךְ אֶֽעֱשֶׂ֜ה הָרָעָ֤ה הַגְּדֹלָה֙ הַזֹּ֔את וְחָטָ֖אתִי לֵֽאלֹהִֽים׃ (י) וַיְהִ֕י כְּדַבְּרָ֥הּ אֶל⁠־יוֹסֵ֖ף י֣וֹם ׀ י֑וֹם וְלֹא⁠־שָׁמַ֥ע אֵלֶ֛יהָ לִשְׁכַּ֥ב אֶצְלָ֖הּ לִהְי֥וֹת עִמָּֽהּ׃ (יא) וַֽיְהִי֙^ב כְּהַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיָּבֹ֥א הַבַּ֖יְתָה לַעֲשׂ֣וֹת מְלַאכְתּ֑וֹ וְאֵ֨ין אִ֜ישׁ מֵאַנְשֵׁ֥י הַבַּ֛יִת שָׁ֖ם בַּבָּֽיִת׃ (יב) וַתִּתְפְּשֵׂ֧הוּ בְּבִגְד֛וֹ לֵאמֹ֖ר שִׁכְבָ֣ה עִמִּ֑י וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ בְּיָדָ֔הּ וַיָּ֖נׇס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה׃ (יג) וַֽיְהִי֙^ג כִּרְאוֹתָ֔הּ כִּֽי⁠־עָזַ֥ב בִּגְד֖וֹ בְּיָדָ֑הּ וַיָּ֖נׇס הַחֽוּצָה׃ (יד) וַתִּקְרָ֞א לְאַנְשֵׁ֣י בֵיתָ֗הּ וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ לֵאמֹ֔ר רְא֗וּ הֵ֥בִיא לָ֛נוּ אִ֥ישׁ עִבְרִ֖י לְצַ֣חֶק בָּ֑נוּ בָּ֤א אֵלַי֙ לִשְׁכַּ֣ב עִמִּ֔י וָאֶקְרָ֖א בְּק֥וֹל גָּדֽוֹל׃ (טו) וַיְהִ֣י כְשׇׁמְע֔וֹ כִּֽי⁠־הֲרִימֹ֥תִי קוֹלִ֖י וָאֶקְרָ֑א וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ אֶצְלִ֔י וַיָּ֖נׇס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה׃ (טז) וַתַּנַּ֥ח בִּגְד֖וֹ אֶצְלָ֑הּ עַד⁠־בּ֥וֹא אֲדֹנָ֖יו אֶל⁠־בֵּיתֽוֹ׃ (יז) וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו כַּדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹ֑ר בָּֽא⁠־אֵלַ֞י^ד הָעֶ֧בֶד הָֽעִבְרִ֛י אֲשֶׁר⁠־הֵבֵ֥אתָ לָּ֖נוּ לְצַ֥חֶק בִּֽי׃ (יח) וַיְהִ֕י כַּהֲרִימִ֥י קוֹלִ֖י וָאֶקְרָ֑א וַיַּעֲזֹ֥ב בִּגְד֛וֹ אֶצְלִ֖י וַיָּ֥נׇס הַחֽוּצָה׃ (יט) וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ אֲדֹנָ֜יו אֶת⁠־דִּבְרֵ֣י אִשְׁתּ֗וֹ אֲשֶׁ֨ר דִּבְּרָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה עָ֥שָׂה^ה לִ֖י עַבְדֶּ֑ךָ וַיִּ֖חַר אַפּֽוֹ׃ (כ) וַיִּקַּח֩ אֲדֹנֵ֨י יוֹסֵ֜ף אֹת֗וֹ וַֽיִּתְּנֵ֙הוּ֙ אֶל⁠־בֵּ֣ית הַסֹּ֔הַר מְק֕וֹם אֲשֶׁר⁠־[אֲסִירֵ֥י] (אסורי) הַמֶּ֖לֶךְ אֲסוּרִ֑ים וַֽיְהִי⁠־שָׁ֖ם^ו בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר׃ (כא) וַיְהִ֤י יְהֹוָה֙י״י֙ אֶת⁠־יוֹסֵ֔ף וַיֵּ֥ט אֵלָ֖יו חָ֑סֶד וַיִּתֵּ֣ן חִנּ֔וֹ בְּעֵינֵ֖י שַׂ֥ר בֵּית⁠־הַסֹּֽהַר׃ (כב) וַיִּתֵּ֞ן שַׂ֤ר בֵּית⁠־הַסֹּ֙הַר֙ בְּיַד⁠־יוֹסֵ֔ף אֵ֚ת כׇּל⁠־הָ֣אֲסִירִ֔ם אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַסֹּ֑הַר וְאֵ֨ת כׇּל⁠־אֲשֶׁ֤ר עֹשִׂים֙ שָׁ֔ם ה֖וּא הָיָ֥ה עֹשֶֽׂה׃ (כג) אֵ֣ין׀ שַׂ֣ר בֵּית⁠־הַסֹּ֗הַר^ז רֹאֶ֤ה אֶֽת⁠־כׇּל⁠־מְא֙וּמָה֙ בְּיָד֔וֹ בַּאֲשֶׁ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ אִתּ֑וֹ וַֽאֲשֶׁר⁠־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה יְהֹוָ֥הי״י֥ מַצְלִֽיחַ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א בְּבֵ֖ית אֲדֹנָ֥יו =ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ה,ש2 (טפחא ומרכא) וכמו כן ברוב הדפוסים
• מ״ג=בְּבֵ֥ית אֲדֹנָ֖יו (מרכא וטפחא) וכמו כן בתיגאן (!), וכך הייתה בהקלדה (טעות בעקבות BHS).

^ב וַֽיְהִי֙ =ק3,ו (בגעיה) וכך תיקן ברויאר ובמג״ה.
• ל,ל-מ?,ש=וַיְהִי֙ (אין געיה)

^ג וַֽיְהִי֙ =ל-מ,ק3,ו וברויאר תיקן על פי ל-מ.
• ל,ל1,ש=וַיְהִי֙ (אין געיה)

^ד בָּֽא⁠־אֵלַ֞י =ל,ל1,ש,ק3,ו,ה,ש2 (״בא״ מוקפת)
• דפוסים=בָּ֣א אֵלַ֞י (״בא״ בטעם מונח) וכמו כן ברוב התיגאן (!)

^ה עָ֥שָׂה =ל?,ש,ק3,ו וכמו כן בתיגאן ובדפוסים
• ל?!=עָ֥שָׂהּ (נקודת מפיק בה״א?)
• הערות דותן והמקליד

^ו וַֽיְהִי⁠־שָׁ֖ם ל=וַֽיְהִי⁠־שָׁ֖ם בגעיה ימנית

^ז בֵּית⁠־הַסֹּ֗הַר =ל1,ב,ש,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=בֵּית⁠־הַסֹּהַ֗ר (מקום הטעם) והמקליד תיקן בלי להעיר
• הערות ברויאר ודותן

E/ע

הערותNotes

(א) ויוסף הורד מצרימה – עד שלא נולד שעבוד ראשון נולד גואל אחרון. תחילה נולד פרץ (בראשית ל״ח:כ״ט) שעתיד מלך המשיח לצאת ממנו, ואחר כך ויוסף הורד מצרימה שהוא שעבוד ראשון של ישראל. (ב) ויהי י״י את יוסף – הוצרך סיוע וסעד כדי שלא יטמע לבין הגוים.⁠¹ (ו) כי אם הלחם אשר הוא אוכל – כדכתיב בפרשת מקץ: כי לא יוכלון המצרים לאכול את העברים לחם כי תועבה היא למצרים (בראשית מ״ג:ל״ב),⁠² לפי שהם גסי הרוח, כדכתיב גבי מצרים: לכן קראתי לזאת רהב הם שבת (ישעיהו ל׳:ז׳), ולכך לא מינהו על הלחם.
דבר אחר: לא היה עוד פוטיפר יודע על יוסף שום דבר גנאי רק מהלחם שהיה יוסף אוכל עמו, וכתיב לא יוכלון המצרים וגו׳ (בראשית מ״ג:ל״ב).⁠³ (ט) וחטאתי לאלהים – אפילו יסתר הדבר מן הבריות, אי אפשר שיסתר מלפני הקב״ה. (יא) ויהי כהיום – ויהי יום כשאר הימים. לשבחו של צדיק ולגנותה של הארורה נכתב מקרא זה, שאין דרך לשמש ביום, לפיכך דבר גלוי הוא שלא נתכוין אלא לעשות מלאכתו ממש. והיא אף על פי כן ותתפשהו בבגדו.
ר׳ ישמעאל אומר: יום מבול נילוס היה והלכו כולם לראות שכך היה המנהג כשנילוס מתגדל המלך והשרים הולכים לראות ולשמוח בנהר והיא והוא לא הלכו.⁠⁴ (טו) ויעזב בגדו אצלי – שהסיר מעליו כדי לאנסני, ולא הספיק לקחתו עד שצעקתי והניחו וברח.⁠⁵ (כ) ויתנהו אל בית הסהר – לא היה בן מות כי לא היו עדים בדבר, רק להניחו במשמר.⁠⁶
אסורי המלך כתיב, אסירי קרי.
ונמצא באגדה: שהביאו יוסף לפני המלך, בא גבריאל כדמות איש ויאמר: אם על המלך טוב יצוה לבדוק בבגדיהם, אם בגדי האשה נקרעים בידוע שהחזיק בה יוסף לאנסה, ואם בגדי יוסף נקרעים החזיקה היא לאנסו. ויבקש הדבר וימצא⁷ שהיו בגדי יוסף קרועים, ובשביל כך לא דנוהו להריגה. ומכל מקום לא נפטר מיד כדי שלא לבייש אשת פוטיפר לאמר אכן נודע הדבר⁸ כי היא אנסה את יוסף. וכהני מצרים דנו דין זה ולכן לא קנה יוסף אדמתם בשני הרעבון. מהדורת על־התורה המיוסדת בחלקה על מחקר (מס' 2711/19) שנתמך על ידי הקרן הלאומית למדע

הערות

¹ שאוב מר״י בכור שור.

² שאוב מאבן עזרא פירוש ראשון.

³ בדומה בליקוט אוקספורד-מינכן.

⁴ בדומה בבראשית רבה פ״ז:ז׳, ולשון חזקוני דומה ללקח טוב.

⁵ שאוב מר״י בכור שור.

⁶ שאוב מר״י בכור שור.

⁷ השוו ללשון הפסוק באסתר ב׳:כ״ג.

⁸ השוו ללשון הפסוק בשמות ב׳:י״ד.

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון