×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
בראשית מ״גתנ״ך
א֣
אָ
(א) וְהָרָעָ֖ב כָּבֵ֥ד בָּאָֽרֶץ׃ (ב) וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר כִּלּוּ֙ לֶאֱכֹ֣ל אֶת⁠־הַשֶּׁ֔בֶר אֲשֶׁ֥ר הֵבִ֖יאוּ מִמִּצְרָ֑יִם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ אֲבִיהֶ֔ם שֻׁ֖בוּ שִׁבְרוּ⁠־לָ֥נוּ מְעַט⁠־אֹֽכֶל׃ (ג) וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו יְהוּדָ֖ה לֵאמֹ֑ר הָעֵ֣דא הֵעִד֩ בָּ֨נוּ הָאִ֤ישׁ לֵאמֹר֙ לֹֽא⁠־תִרְא֣וּ פָנַ֔י בִּלְתִּ֖י אֲחִיכֶ֥ם אִתְּכֶֽם׃ (ד) אִם⁠־יֶשְׁךָ֛ מְשַׁלֵּ֥חַ אֶת⁠־אָחִ֖ינוּ אִתָּ֑נוּ נֵרְדָ֕ה וְנִשְׁבְּרָ֥ה לְךָ֖ אֹֽכֶל׃ (ה) וְאִם⁠־אֵינְךָ֥ מְשַׁלֵּ֖חַ לֹ֣א נֵרֵ֑ד כִּֽי⁠־הָאִ֞ישׁ אָמַ֤ר אֵלֵ֙ינוּ֙ לֹֽא⁠־תִרְא֣וּ פָנַ֔י בִּלְתִּ֖י אֲחִיכֶ֥ם אִתְּכֶֽם׃ (ו) וַיֹּ֙אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל לָמָ֥ה הֲרֵעֹתֶ֖ם לִ֑י לְהַגִּ֣יד לָאִ֔ישׁ הַע֥וֹד לָכֶ֖ם אָֽח׃ (ז) וַיֹּאמְר֡וּ שָׁא֣וֹל שָֽׁאַל⁠־הָ֠אִ֠ישׁ לָ֣נוּ וּלְמֽוֹלַדְתֵּ֜נוּ לֵאמֹ֗ר הַע֨וֹד אֲבִיכֶ֥ם חַי֙ הֲיֵ֣שׁ לָכֶ֣ם אָ֔ח וַנַּ֨גֶּד⁠־ל֔וֹב עַל⁠־פִּ֖י הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲיָד֣וֹעַ נֵדַ֔ע כִּ֣י יֹאמַ֔ר הוֹרִ֖ידוּ אֶת⁠־אֲחִיכֶֽם׃ (ח) וַיֹּ֨אמֶר יְהוּדָ֜ה אֶל⁠־יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֗יו שִׁלְחָ֥ה הַנַּ֛עַר אִתִּ֖י וְנָק֣וּמָה וְנֵלֵ֑כָה וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת גַּם⁠־אֲנַ֥חְנוּ גַם⁠־אַתָּ֖ה גַּם⁠־טַפֵּֽנוּ׃ (ט) אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם⁠־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כׇּל⁠־הַיָּמִֽים׃ (י) כִּ֖י לוּלֵ֣א הִתְמַהְמָ֑הְנוּ כִּֽי⁠־עַתָּ֥ה שַׁ֖בְנוּ זֶ֥ה פַעֲמָֽיִם׃ (יא) וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יִשְׂרָאֵ֣ל אֲבִיהֶ֗ם אִם⁠־כֵּ֣ן ׀ אֵפוֹא֮ זֹ֣את עֲשׂוּ֒ קְח֞וּ מִזִּמְרַ֤ת הָאָ֙רֶץ֙ בִּכְלֵיכֶ֔ם וְהוֹרִ֥ידוּ לָאִ֖ישׁ מִנְחָ֑ה מְעַ֤ט צֳרִי֙ וּמְעַ֣ט דְּבַ֔שׁ נְכֹ֣את וָלֹ֔ט בׇּטְנִ֖ים וּשְׁקֵדִֽים׃ (יב) וְכֶ֥סֶף מִשְׁנֶ֖ה קְח֣וּ בְיֶדְכֶ֑ם וְאֶת⁠־הַכֶּ֜סֶף הַמּוּשָׁ֨בג בְּפִ֤י אַמְתְּחֹֽתֵיכֶם֙ תָּשִׁ֣יבוּ בְיֶדְכֶ֔ם אוּלַ֥י מִשְׁגֶּ֖ה הֽוּא׃ (יג) וְאֶת⁠־אֲחִיכֶ֖ם קָ֑חוּ וְק֖וּמוּ שׁ֥וּבוּ אֶל⁠־הָאִֽישׁ׃ (יד) וְאֵ֣ל שַׁדַּ֗י יִתֵּ֨ן לָכֶ֤ם רַחֲמִים֙ לִפְנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְשִׁלַּ֥ח לָכֶ֛ם אֶת⁠־אֲחִיכֶ֥ם אַחֵ֖ר וְאֶת⁠־בִּנְיָמִ֑ין וַאֲנִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר שָׁכֹ֖לְתִּי שָׁכָֽלְתִּי׃ (טו) וַיִּקְח֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ אֶת⁠־הַמִּנְחָ֣ה הַזֹּ֔את וּמִשְׁנֶה⁠־כֶּ֛סֶף לָקְח֥וּ בְיָדָ֖ם וְאֶת⁠־בִּנְיָמִ֑ן וַיָּקֻ֙מוּ֙ וַיֵּרְד֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י יוֹסֵֽף׃ (טז) {ששי} וַיַּ֨רְא יוֹסֵ֣ף אִתָּם֮ אֶת⁠־בִּנְיָמִין֒ וַיֹּ֙אמֶר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל⁠־בֵּית֔וֹ הָבֵ֥א אֶת⁠־הָאֲנָשִׁ֖ים הַבָּ֑יְתָה וּטְבֹ֤חַ טֶ֙בַח֙ וְהָכֵ֔ן כִּ֥י אִתִּ֛י יֹאכְל֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים בַּֽצׇּהֳרָֽיִם׃ (יז) וַיַּ֣עַשׂ הָאִ֔ישׁ כַּֽאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַיָּבֵ֥א הָאִ֛ישׁ אֶת⁠־הָאֲנָשִׁ֖ים בֵּ֥יתָה יוֹסֵֽף׃ (יח) וַיִּֽירְא֣וּ הָֽאֲנָשִׁ֗ים כִּ֣י הֽוּבְאוּ֮ בֵּ֣ית יוֹסֵף֒ וַיֹּאמְר֗וּ עַל⁠־דְּבַ֤ר הַכֶּ֙סֶף֙ הַשָּׁ֤ב בְּאַמְתְּחֹתֵ֙ינוּ֙ בַּתְּחִלָּ֔ה אֲנַ֖חְנוּ מֽוּבָאִ֑ים לְהִתְגֹּלֵ֤ל עָלֵ֙ינוּ֙ וּלְהִתְנַפֵּ֣ל עָלֵ֔ינוּ וְלָקַ֧חַת אֹתָ֛נוּ לַעֲבָדִ֖ים וְאֶת⁠־חֲמֹרֵֽינוּ׃ (יט) וַֽיִּגְּשׁוּ֙ אֶל⁠־הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֖ר עַל⁠־בֵּ֣ית יוֹסֵ֑ף וַיְדַבְּר֥וּ אֵלָ֖יו פֶּ֥תַח הַבָּֽיִת׃ (כ) וַיֹּאמְר֖וּ בִּ֣י אֲדֹנִ֑י יָרֹ֥ד יָרַ֛דְנוּ בַּתְּחִלָּ֖ה לִשְׁבׇּר⁠־אֹֽכֶל׃ (כא) וַיְהִ֞יד כִּי⁠־בָ֣אנוּ אֶל⁠־הַמָּל֗וֹן וַֽנִּפְתְּחָה֙ אֶת⁠־אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ וְהִנֵּ֤ה כֶֽסֶף⁠־אִישׁ֙ בְּפִ֣י אַמְתַּחְתּ֔וֹ כַּסְפֵּ֖נוּ בְּמִשְׁקָל֑וֹ וַנָּ֥שֶׁב אֹת֖וֹ בְּיָדֵֽנוּ׃ (כב) וְכֶ֧סֶף אַחֵ֛ר הוֹרַ֥דְנוּ בְיָדֵ֖נוּ לִשְׁבׇּר⁠־אֹ֑כֶל לֹ֣א יָדַ֔עְנוּ מִי⁠־שָׂ֥ם כַּסְפֵּ֖נוּ בְּאַמְתְּחֹתֵֽינוּ׃ (כג) וַיֹּ֩אמֶר֩ שָׁל֨וֹם לָכֶ֜ם אַל⁠־תִּירָ֗אוּ אֱלֹ֨הֵיכֶ֜ם וֵֽאלֹהֵ֤יה אֲבִיכֶם֙ נָתַ֨ן לָכֶ֤ם מַטְמוֹן֙ בְּאַמְתְּחֹ֣תֵיכֶ֔ם כַּסְפְּכֶ֖ם בָּ֣א אֵלָ֑י וַיּוֹצֵ֥א אֲלֵהֶ֖ם אֶת⁠־שִׁמְעֽוֹן׃ (כד) וַיָּבֵ֥א הָאִ֛ישׁ אֶת⁠־הָאֲנָשִׁ֖ים בֵּ֣יתָה יוֹסֵ֑ף וַיִּתֶּן⁠־מַ֙יִם֙ וַיִּרְחֲצ֣וּ רַגְלֵיהֶ֔ם וַיִּתֵּ֥ן מִסְפּ֖וֹא לַחֲמֹֽרֵיהֶֽם׃ (כה) וַיָּכִ֙ינוּ֙ אֶת⁠־הַמִּנְחָ֔ה עַד⁠־בּ֥וֹא יוֹסֵ֖ף בַּֽצׇּהֳרָ֑יִם כִּ֣י שָֽׁמְע֔וּ כִּי⁠־שָׁ֖ם יֹ֥אכְלוּ לָֽחֶם׃ (כו) וַיָּבֹ֤א יוֹסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה וַיָּבִ֥יאּוּו ל֛וֹ אֶת⁠־הַמִּנְחָ֥ה אֲשֶׁר⁠־בְּיָדָ֖ם הַבָּ֑יְתָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ⁠־ל֖וֹ אָֽרְצָה׃ (כז) וַיִּשְׁאַ֤ל לָהֶם֙ לְשָׁל֔וֹם וַיֹּ֗אמֶר הֲשָׁל֛וֹם אֲבִיכֶ֥ם הַזָּקֵ֖ן אֲשֶׁ֣ר אֲמַרְתֶּ֑ם הַעוֹדֶ֖נּוּ חָֽי׃ (כח) וַיֹּאמְר֗וּ שָׁל֛וֹם לְעַבְדְּךָ֥ לְאָבִ֖ינוּ עוֹדֶ֣נּוּ חָ֑י וַֽיִּקְּד֖וּ [וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ] (וישתחו)ז׃ (כט) וַיִּשָּׂ֣א עֵינָ֗יו וַיַּ֞רְא אֶת⁠־בִּנְיָמִ֣ין אָחִיו֮ בֶּן⁠־אִמּוֹ֒ וַיֹּ֗אמֶר הֲזֶה֙ אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹ֔ן אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּאמַ֕ר אֱלֹהִ֥ים יׇחְנְךָ֖ בְּנִֽי׃ (ל) {שביעי} וַיְמַהֵ֣ר יוֹסֵ֗ף כִּֽי⁠־נִכְמְר֤וּ רַחֲמָיו֙ אֶל⁠־אָחִ֔יו וַיְבַקֵּ֖שׁ לִבְכּ֑וֹת וַיָּבֹ֥א הַחַ֖דְרָה וַיֵּ֥בְךְּ שָֽׁמָּה׃ (לא) וַיִּרְחַ֥ץ פָּנָ֖יו וַיֵּצֵ֑א וַיִּ֨תְאַפַּ֔ק וַיֹּ֖אמֶר שִׂ֥ימוּ לָֽחֶם׃ (לב) וַיָּשִׂ֥ימוּ ל֛וֹ לְבַדּ֖וֹ וְלָהֶ֣ם לְבַדָּ֑ם וְלַמִּצְרִ֞ים הָאֹכְלִ֤ים אִתּוֹ֙ לְבַדָּ֔ם כִּי֩ לֹ֨א יוּכְל֜וּן הַמִּצְרִ֗ים לֶאֱכֹ֤ל אֶת⁠־הָֽעִבְרִים֙ לֶ֔חֶם כִּי⁠־תוֹעֵבָ֥ה הִ֖וא לְמִצְרָֽיִם׃ (לג) וַיֵּשְׁב֣וּ לְפָנָ֔יו הַבְּכֹר֙ כִּבְכֹ֣רָת֔וֹ וְהַצָּעִ֖יר כִּצְעִרָת֑וֹ וַיִּתְמְה֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים אִ֥ישׁ אֶל⁠־רֵעֵֽהוּ׃ (לד) וַיִּשָּׂ֨א מַשְׂאֹ֜ת מֵאֵ֣ת פָּנָיו֮ אֲלֵהֶם֒ וַתֵּ֜רֶב מַשְׂאַ֧ת בִּנְיָמִ֛ן מִמַּשְׂאֹ֥ת כֻּלָּ֖ם חָמֵ֣שׁ יָד֑וֹת וַיִּשְׁתּ֥וּ וַֽיִּשְׁכְּר֖וּ עִמּֽוֹ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א הָעֵ֣ד =ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו (קמץ באות ה״א) ובדפוסים
• ב=הַעֵ֣ד (פתח באות ה״א); ברויאר במהדורתו הראשון ציין ל=הַעֵ֣ד (בפתח), אבל הקמץ ברור בו.
ב וַנַּ֨גֶּד⁠־ל֔וֹ =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=וַנַ֨גֶּד⁠־ל֔וֹ (חסר דגש באות נו״ן) ודותן תיקן בלי להעיר (אמנם יתכן שהדגש נבלע בתוך הנו״ן)
• הערת המקליד
ג הַמּוּשָׁ֨ב =א(ס),ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו <פתח? אינו כן אלא בקמץ ונמסר עליו ג׳׳>
• דפוסים=הַמּוּשַׁ֨ב (בפתח)
ד וַיְהִ֞י =ל-מ,ש,ש1,ק3,ו (אין געיה) וברויאר תיקן על פי ל-מ.
• ל,ל1,ב=וַֽיְהִ֞י (בגעיה)
ה וֵֽאלֹהֵ֤י ל=וֵֽאלֹהֵ֤י בגעיה ימנית
ו האות א׳ דגושה. כן במסורה, בכ״י לנינגרד, וכן במנחת שי.
ז [וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ] (וישתחו) =ב,ש,ש1,ו ובדפוסים
• ל,לו,ק3-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ולכן ל,ל1,ק3-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ (נקודה בוי״ו עיצורית); בכולם יש נקודה באות וי״ו בכתיב בסוף התיבה וגם שורוק מתחתיה.
• הערות ברויאר ודותן והמקליד
E/ע
הערותNotes
(א)
והרעב כבד בארץ – כיון שראו השבטים שלא קבל יעקב לשלחו אמר יהודה הניחו לזקן עד שתכלה הפת מן הבית, שכיון שיגיע לו רעב מיד יקבל ממנו, לכך נאמר כאן והרעב כבד בארץ, שאלו לא היה הרעב כבד בארץ לא היה יעקב מקבל לשלוח את בנימין.
(כו)
ויבא יוסף הביתה ויביאו וגו׳ – ללמוד שהמתינו ליוסף עד שנכנס לבית, שלא [הלכו] לקראתו עם הדורן מפני מראית העין.
(לא)
ויתאפק ויאמר שימו לחם – רבנן אמרי סימן לבניו, כשם שנתאפק יוסף על בנימין כך נתאפק המן על מרדכי שהיה מבנימין שנאמר ויתאפק המן (אסתר ה׳ י׳). וכשם שנתישבה דעתו בשימת לחם, כך נתישבה דעת מרדכי בשימת לחם שמתוך משתה נטרד המן באותו יום.
(לד)
ותרב משאת בנימין – בנימין סימן לבניו, כשם שנטל בנימין מיוסף אחיו משונה יותר מכל אחיו, כך אסתר שהיתה בת בנו נשתנית לטוב בקבלת מתנות משאר נשים שנאמר וישנה ואת נערותיה וכו׳ (שם ב׳ ט׳). חמש ידות, כיצד, נתן לו (ל)⁠יוסף, אמר, כלם ירדו כאן לדעתם וזה הורדתיו אני בעל כרחו לפיכך נתן לו חלק יתר על אחיו. וכשראתה אסנת כן אף היא נתנה וכן אפרים ומנשה.
(כד)
ויבא האיש את האנשים כו׳ – מכאן אתה למד מחוץ לבית דברו אלו הדברים, כשסיימו דבריהם והניח דעתם הכניסם לבית פעם שניה. ויתן מים וירחצו רגליהם, כאן עמדה להם זכות אברהם שאמר יקח נא מעט מים וגו׳ (בראשית י״ח ד׳), ויתן מספוא לחמוריהם, כאן עמדה להם זכות רבקה שאמרה גם תבן גם מספוא (בראשית כ״ד כ״ה).
(כו)
וישתחוו לו – א״ר כאן נתקיים להשתחוות לך ארצה (בראשית ל״ז י׳).
(כט)
את בנימין אחיו בן אמו – מהו בן אמו, שהיה דומה לאמו ונתקרבה דעתו כמי שראה אמו. ד״א בן אמו, לכך היה עליו חביב מכלם מפני שהיה אחיו בן אמו.
(לב)
וישימו לו לבדו – מה היה התועבה, שמצרים עובדים לבהמה ובני יעקב אוכלים אלהיהם לפניהם לכך היו מתועבים באכילתם לפניהם. ורבנן אמרי בא הכתוב להודיע שבחו של יוסף וגדולתו, שאע״פ שהיה דר ביניהם לא מנע עצמו מאכול בשר ולשחוט את אלהיהם לפניהם לצורך עצמו וגם לצורך אחיו, וגם שנתן לפני אחיו ולא נתן אחריו, מפני שהיתה אימתו מוטלת עליהם.
(לד)
וישא משאת וכו׳ – דרך אהבה, דרך רעות נהג בהם, להודיעם שאין בלבו עליהם כלום.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×