×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
ויקרא י״אתנ״ך
א֣
אָ
(א) {ששי} וַיְדַבֵּ֧ר יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל⁠־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹ֥ר אֲלֵהֶֽם׃ (ב) דַּבְּר֛וּ אֶל⁠־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֹ֤את הַֽחַיָּה֙ אֲשֶׁ֣ר תֹּאכְל֔וּ מִכׇּל⁠־הַבְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עַל⁠־הָאָֽרֶץ׃ (ג) כֹּ֣ל׀ מַפְרֶ֣סֶת פַּרְסָ֗ה וְשֹׁסַ֤עַת שֶׁ֙סַע֙ פְּרָסֹ֔ת מַעֲלַ֥ת גֵּרָ֖ה בַּבְּהֵמָ֑ה אֹתָ֖הּ תֹּאכֵֽלוּ׃ (ד) אַ֤ךְ אֶת⁠־זֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִֽמַּעֲלֵי֙ הַגֵּרָ֔ה וּמִמַּפְרִסֵ֖יא הַפַּרְסָ֑ה אֶֽת⁠־הַ֠גָּמָ֠ל כִּֽי⁠־מַעֲלֵ֨ה גֵרָ֜ה ה֗וּא וּפַרְסָה֙ אֵינֶ֣נּוּ מַפְרִ֔יס טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃ (ה) וְאֶת⁠־הַשָּׁפָ֗ן כִּֽי⁠־מַעֲלֵ֤ה גֵרָה֙ ה֔וּא וּפַרְסָ֖ה לֹ֣א יַפְרִ֑יס טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃ (ו) וְאֶת⁠־הָאַרְנֶ֗בֶת כִּֽי⁠־מַעֲלַ֤ת גֵּרָה֙ הִ֔וא וּפַרְסָ֖ה לֹ֣א הִפְרִ֑יסָה טְמֵאָ֥ה הִ֖וא לָכֶֽם׃ (ז) וְאֶת⁠־הַ֠חֲזִ֠יר כִּֽי⁠־מַפְרִ֨יס פַּרְסָ֜ה ה֗וּא וְשֹׁסַ֥ע שֶׁ֙סַע֙ פַּרְסָ֔ה וְה֖וּא גֵּרָ֣ה לֹֽא⁠־יִגָּ֑ר טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃ (ח) מִבְּשָׂרָם֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ וּבְנִבְלָתָ֖ם לֹ֣א תִגָּ֑עוּ טְמֵאִ֥ים הֵ֖ם לָכֶֽם׃ (ט) אֶת⁠־זֶה֙ תֹּֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר בַּמָּ֑יִם כֹּ֣ל אֲשֶׁר⁠־לוֹ֩ סְנַפִּ֨יר וְקַשְׂקֶ֜שֶׂת בַּמַּ֗יִם בַּיַּמִּ֛ים וּבַנְּחָלִ֖ים אֹתָ֥ם תֹּאכֵֽלוּ׃ (י) וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר אֵֽין⁠־ל֜וֹ סְנַפִּ֣יר וְקַשְׂקֶ֗שֶׂת בַּיַּמִּים֙ וּבַנְּחָלִ֔ים מִכֹּל֙ שֶׁ֣רֶץ הַמַּ֔יִם וּמִכֹּ֛ל נֶ֥פֶשׁ הַחַיָּ֖ה אֲשֶׁ֣ר בַּמָּ֑יִם שֶׁ֥קֶץ הֵ֖ם לָכֶֽם׃ (יא) וְשֶׁ֖קֶץ יִהְי֣וּ לָכֶ֑ם מִבְּשָׂרָם֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ וְאֶת⁠־נִבְלָתָ֖ם תְּשַׁקֵּֽצוּ׃ (יב) כֹּ֣ל אֲשֶׁ֥ר אֵֽין⁠־ל֛וֹ סְנַפִּ֥יר וְקַשְׂקֶ֖שֶׂת בַּמָּ֑יִם שֶׁ֥קֶץ ה֖וּא לָכֶֽם׃ (יג) וְאֶת⁠־אֵ֙לֶּה֙ תְּשַׁקְּצ֣וּ מִן⁠־הָע֔וֹף לֹ֥א יֵאָכְל֖וּ שֶׁ֣קֶץ הֵ֑ם אֶת⁠־הַנֶּ֙שֶׁר֙ וְאֶת⁠־הַפֶּ֔רֶס וְאֵ֖ת הָעׇזְנִיָּֽה׃ (יד) וְאֶ֨ת⁠־הַדָּאָ֔הב וְאֶת⁠־הָאַיָּ֖ה לְמִינָֽהּ׃ (טו) אֵ֥ת כׇּל⁠־עֹרֵ֖ב לְמִינֽוֹ׃ (טז) וְאֵת֙ בַּ֣ת הַֽיַּעֲנָ֔ה וְאֶת⁠־הַתַּחְמָ֖ס וְאֶת⁠־הַשָּׁ֑חַף וְאֶת⁠־הַנֵּ֖ץ לְמִינֵֽהוּ׃ (יז) וְאֶת⁠־הַכּ֥וֹס וְאֶת⁠־הַשָּׁלָ֖ךְ וְאֶת⁠־הַיַּנְשֽׁוּף׃ (יח) וְאֶת⁠־הַתִּנְשֶׁ֥מֶת וְאֶת⁠־הַקָּאָ֖ת וְאֶת⁠־הָרָחָֽם׃ (יט) וְאֵת֙ הַחֲסִידָ֔ה הָאֲנָפָ֖ה לְמִינָ֑הּ וְאֶת⁠־הַדּוּכִיפַ֖ת וְאֶת⁠־הָעֲטַלֵּֽף׃ (כ) כֹּ֚ל שֶׁ֣רֶץ הָע֔וֹף הַהֹלֵ֖ךְ עַל⁠־אַרְבַּ֑ע שֶׁ֥קֶץ ה֖וּא לָכֶֽם׃ (כא) גאַ֤ךְ אֶת⁠־זֶה֙ תֹּֽאכְל֔וּ מִכֹּל֙ שֶׁ֣רֶץ הָע֔וֹף הַהֹלֵ֖ךְ עַל⁠־אַרְבַּ֑ע אֲשֶׁר⁠־[ל֤וֹ] (לא) כְרָעַ֙יִם֙ מִמַּ֣עַל לְרַגְלָ֔יו לְנַתֵּ֥ר בָּהֵ֖ן עַל⁠־הָאָֽרֶץ׃ (כב) אֶת⁠־אֵ֤לֶּה מֵהֶם֙ תֹּאכֵ֔לוּ אֶת⁠־הָֽאַרְבֶּ֣הד לְמִינ֔וֹ וְאֶת⁠־הַסׇּלְעָ֖ם לְמִינֵ֑הוּ וְאֶת⁠־הַחַרְגֹּ֣ל לְמִינֵ֔הוּ וְאֶת⁠־הֶחָגָ֖ב לְמִינֵֽהוּ׃ (כג) וְכֹל֙ שֶׁ֣רֶץ הָע֔וֹף אֲשֶׁר⁠־ל֖וֹ אַרְבַּ֣ע רַגְלָ֑יִם שֶׁ֥קֶץ ה֖וּא לָכֶֽם׃ (כד) וּלְאֵ֖לֶּה תִּטַּמָּ֑אוּ כׇּל⁠־הַנֹּגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖ם יִטְמָ֥א עַד⁠־הָעָֽרֶב׃ (כה) וְכׇל⁠־הַנֹּשֵׂ֖א מִנִּבְלָתָ֑ם יְכַבֵּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָמֵ֥א עַד⁠־הָעָֽרֶב׃ (כו) לְֽכׇל⁠־הַבְּהֵמָ֡ה אֲשֶׁ֣ר הִוא֩ מַפְרֶ֨סֶת פַּרְסָ֜ה וְשֶׁ֣סַע׀ אֵינֶ֣נָּה שֹׁסַ֗עַת וְגֵרָה֙ אֵינֶ֣נָּה מַעֲלָ֔ה טְמֵאִ֥ים הֵ֖ם לָכֶ֑ם כׇּל⁠־הַנֹּגֵ֥עַ בָּהֶ֖ם יִטְמָֽא׃ (כז) וְכֹ֣ל׀ הוֹלֵ֣ךְ עַל⁠־כַּפָּ֗יו בְּכׇל⁠־הַֽחַיָּה֙ הַהֹלֶ֣כֶת עַל⁠־אַרְבַּ֔ע טְמֵאִ֥ים הֵ֖ם לָכֶ֑ם כׇּל⁠־הַנֹּגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖ם יִטְמָ֥א עַד⁠־הָעָֽרֶב׃ (כח) וְהַנֹּשֵׂא֙ אֶת⁠־נִבְלָתָ֔ם יְכַבֵּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָמֵ֣א עַד⁠־הָעָ֑רֶב טְמֵאִ֥ים הֵ֖מָּה לָכֶֽם׃ (כט)  וְזֶ֤ה לָכֶם֙ הַטָּמֵ֔א בַּשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל⁠־הָאָ֑רֶץ הַחֹ֥לֶד וְהָעַכְבָּ֖ר וְהַצָּ֥ב לְמִינֵֽהוּ׃ (ל) וְהָאֲנָקָ֥ה וְהַכֹּ֖חַ וְהַלְּטָאָ֑הה וְהַחֹ֖מֶט וְהַתִּנְשָֽׁמֶת׃ (לא) אֵ֛לֶּה הַטְּמֵאִ֥ים לָכֶ֖ם בְּכׇל⁠־הַשָּׁ֑רֶץ כׇּל⁠־הַנֹּגֵ֧עַ בָּהֶ֛ם בְּמֹתָ֖ם יִטְמָ֥א עַד⁠־הָעָֽרֶב׃ (לב) וְכֹ֣ל אֲשֶׁר⁠־יִפֹּל⁠־עָלָיו֩ו מֵהֶ֨ם ׀ בְּמֹתָ֜ם יִטְמָ֗א מִכׇּל⁠־כְּלִי⁠־עֵץ֙ א֣וֹ בֶ֤גֶד אוֹ⁠־עוֹר֙ א֣וֹ שָׂ֔ק כׇּל⁠־כְּלִ֕י אֲשֶׁר⁠־יֵעָשֶׂ֥ה מְלָאכָ֖ה בָּהֶ֑ם בַּמַּ֧יִם יוּבָ֛א וְטָמֵ֥א עַד⁠־הָעֶ֖רֶב וְטָהֵֽר׃ (לג) {שביעי} וְכׇ֨ל⁠־כְּלִי⁠־חֶ֔רֶשׂז אֲשֶׁר⁠־יִפֹּ֥ל מֵהֶ֖ם אֶל⁠־תּוֹכ֑וֹ כֹּ֣ל אֲשֶׁ֧ר בְּתוֹכ֛וֹ יִטְמָ֖א וְאֹת֥וֹ תִשְׁבֹּֽרוּ׃ (לד) מִכׇּל⁠־הָאֹ֜כֶל אֲשֶׁ֣ר יֵאָכֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יָב֥וֹא עָלָ֛יו מַ֖יִם יִטְמָ֑א וְכׇל⁠־מַשְׁקֶה֙ אֲשֶׁ֣ר יִשָּׁתֶ֔ה בְּכׇל⁠־כְּלִ֖י יִטְמָֽא׃ (לה) וְ֠כֹ֠ל אֲשֶׁר⁠־יִפֹּ֨ל מִנִּבְלָתָ֥ם ׀ עָלָיו֮ יִטְמָא֒ תַּנּ֧וּר וְכִירַ֛יִם יֻתָּ֖ץ טְמֵאִ֣ים הֵ֑ם וּטְמֵאִ֖ים יִהְי֥וּ לָכֶֽם׃ (לו) אַ֣ךְ מַעְיָ֥ן וּב֛וֹר מִקְוֵה⁠־מַ֖יִם יִהְיֶ֣ה טָה֑וֹר וְנֹגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖ם יִטְמָֽא׃ (לז) וְכִ֤י יִפֹּל֙ מִנִּבְלָתָ֔ם עַל⁠־כׇּל⁠־זֶ֥רַע זֵר֖וּעַ אֲשֶׁ֣ר יִזָּרֵ֑עַ טָה֖וֹר הֽוּא׃ (לח) וְכִ֤י יֻתַּן⁠־מַ֙יִם֙ עַל⁠־זֶ֔רַע וְנָפַ֥ל מִנִּבְלָתָ֖ם עָלָ֑יו טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃ (לט)  וְכִ֤י יָמוּת֙ מִן⁠־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁר⁠־הִ֥יא לָכֶ֖ם לְאׇכְלָ֑ה הַנֹּגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖הּ יִטְמָ֥א עַד⁠־הָעָֽרֶב׃ (מ) וְהָֽאֹכֵל֙ מִנִּבְלָתָ֔הּ יְכַבֵּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָמֵ֣א עַד⁠־הָעָ֑רֶב וְהַנֹּשֵׂא֙ אֶת⁠־נִבְלָתָ֔הּ יְכַבֵּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָמֵ֥א עַד⁠־הָעָֽרֶב׃ (מא) וְכׇל⁠־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל⁠־הָאָ֑רֶץ שֶׁ֥קֶץ ה֖וּא לֹ֥א יֵאָכֵֽל׃ (מב) כֹּל֩ הוֹלֵ֨ךְ עַל⁠־גָּח֜וֹןח וְכֹ֣ל׀ הוֹלֵ֣ךְ עַל⁠־אַרְבַּ֗ע עַ֚ד כׇּל⁠־מַרְבֵּ֣ה רַגְלַ֔יִם לְכׇל⁠־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל⁠־הָאָ֑רֶץ לֹ֥א תֹאכְל֖וּם כִּי⁠־שֶׁ֥קֶץ הֵֽם׃ (מג) אַל⁠־תְּשַׁקְּצוּ֙ אֶת⁠־נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם בְּכׇל⁠־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֑ץ וְלֹ֤א תִֽטַּמְּאוּ֙ בָּהֶ֔ם וְנִטְמֵתֶ֖ם בָּֽם׃ (מד) כִּ֣י אֲנִ֣י יְהֹוָה֮יְ⁠־⁠הֹוָה֮ אֱלֹֽהֵיכֶם֒ וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם֙ וִהְיִיתֶ֣ם קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אָ֑נִי וְלֹ֤א תְטַמְּאוּ֙ אֶת⁠־נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם בְּכׇל⁠־הַשֶּׁ֖רֶץ הָרֹמֵ֥שׂ עַל⁠־הָאָֽרֶץ׃ (מה) {מפטיר} כִּ֣י׀ אֲנִ֣י יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה הַֽמַּעֲלֶ֤ה אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְיֹ֥ת לָכֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים וִהְיִיתֶ֣ם קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אָֽנִי׃ (מו) זֹ֣את תּוֹרַ֤ת הַבְּהֵמָה֙ וְהָע֔וֹף וְכֹל֙ נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֔ה הָרֹמֶ֖שֶׂת בַּמָּ֑יִם וּלְכׇל⁠־נֶ֖פֶשׁ הַשֹּׁרֶ֥צֶת עַל⁠־הָאָֽרֶץ׃ (מז) לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַטָּמֵ֖א וּבֵ֣ין הַטָּהֹ֑ר וּבֵ֤ין הַֽחַיָּה֙ הַֽנֶּאֱכֶ֔לֶת וּבֵין֙ הַֽחַיָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א תֵאָכֵֽל׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א וּמִמַּפְרִסֵ֖י =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת טברניות ומ"ש
• ל=וּמִמַּפְרִיסֵ֖י (כתיב מלא יו"ד)
ב וְאֶ֨ת⁠־הַדָּאָ֔ה =ב,ש1,ק3,ו ושיטת-א
• ל,ל1=וְאֶת⁠־הַ֨דָּאָ֔ה (מקום המתיגה) וכמו כן בדפוסים
• ש=וְאֶת⁠־הַדָּאָ֔ה (אין מתיגה)
• קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא
ג ‹רווח› ל=פרשה סתומה
ד אֶת⁠־הָֽאַרְבֶּ֣ה ל=אֶת⁠־הָֽאַרְבֶּ֣ה בגעיה ימנית
ה וְהַלְּטָאָ֑ה =ל (אין אות גדולה)
• יש ספרים=וְהַלְּטָאָ֑ה באות למ"ד גדולה
ו אֲשֶׁר⁠־יִפֹּל⁠־עָלָיו֩ =ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו
• דפוסים=אֲשֶׁר⁠־יִפֹּ֣ל עָלָיו֩ ("יפל" בטעם מונח ובלתי-מוקפת) וכן בקורן
ז וְכׇ֨ל⁠־כְּלִי⁠־חֶ֔רֶשׂ =ב,ש1,ק3,ו? ושיטת-א ובדפוסים
• ל,ל1,ש=וְכָל⁠־כְּלִי⁠־חֶ֔רֶשׂ (אין מתיגה)
• קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא
ח עַל⁠־גָּח֜וֹן =ל ובדפוסים
• הוי"ו גדולה בכתי"ל ויש הערת מסורה "חצי אותיות בתורה"
• המקליד לא ציין את האות הגדולה והקליד עַל⁠־גָּח֜וֹן באות רגילה
E/ע
הערותNotes
(ב) [שער ס] ואולם היה סדר הדבור באלו העניינים על זה האופן והוא במה שהיה הדבר תחלה בסימני החיה והבהמה שהם ב״ח שלמי היצירה. (ט) ואחר באשר הם כנגדן חסרי היצירה והן הדגים שברייתן במים. (יג) ואחר כך בעופות שהם בריות מורכבות משני הענינים וכמו שאמרו ז״ל (חולין כ״ז:) מן הרקק נבראו. ובכלן הבדיל הנאכלין מהם מאשר לא יאכלו. (כט-לח) ואחר כך ידבר בדיני טומאות הנבלות אשר מהטומאות מהמין הראשון לטמא אדם ובגדים. ואחר כך ידבר בטומאת נבלות השרצים אשר אין במינן צד טוהר לאכלה כלל כמו שאמר וזה לכם הטמא בשרץ השורץ על הארץ החולד והעכבר וגו׳. עם טומאת הכלים והמאכלים הנוגעים וענין הכשירן לקבל טומאה בכי יותן מים עליהם. (לט-מ) ואחר ידבר בטומאת הנבלות הטהורות. (מא-מב) והשוה נבלתן לענין אכילה כל השרץ השורץ על הארץ וכל הולך על גחון וגו׳. (מב-מג) והנה על הכל אמר לא תאכלום כי שקץ הם אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם לקיים מה שאמרנו תחלה כי טעם כל האיסורין הללו אינו מצד הנזק המגיע מהם לגופים כי אם מטעם שמטמאין ומשקצין את הנפשות ומאטימים הכח השכלי ומולידים שיבושי דעות ובלמוס תאוות נכריות ובהמיות המשחיתות אותם והמפסידות כוונת בריאתם. תדע שהרי יש בריות אחרות שהזיקם מפורסם כגון האפעה וכל נחש ושרף ועקרב וכן בעשבים הממיתין ולא נזכרו בכאן בעשות רושם נכר מהזיקן לפי שהוא ידוע אצלו יתעלה שאין טומאתן חמורה כל כך בהיזק הנפשות אשר לרפאותן יכוין בכל זה. (מד) וחתם הכל באומרו אני י״י אלהיכם והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ וגו׳ – כלומר השכל יחייב שראוי לכם להתקדש מכל השרץ השורץ ומשאר הענינים הפחותים בהם כיון שעיניכם הרואות כי קדוש אני ואני משתתף עמכם בהנהגותיכם ומשגיח על ענייניכם כמו שנתפרסם ממה שראו כל עמי הארץ. (מה) כי אני י״י המעלה אתכם מארץ מצרים להיות להם לאלהים ולמנהיג אשר מזה יתחייב והייתם קדושים כי קדוש אני כי אי אפשר ההתמדה יחד בזולת זה. (מו-מז) וכלל מה שכלל זה החלק ביארו באומרו זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרומשת במים ובכל הנפש השורץ על הארץ בשני ענינים: האחד להבדיל בהם בין הטמא והטהור מהם במותם. הב׳ להבדיל בין מה שהוא טמא וטהור לאכיל׳ וזה מה שרצינו אליו בזה השער.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144