Akeidat Yitzchak Peirush Bemidbar 4 – עקדת יצחק פירוש במדבר ד‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) {שביעי} וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֔הי״י֔ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל⁠־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ (ב) נָשֹׂ֗א אֶת⁠־רֹאשׁ֙ בְּנֵ֣י קְהָ֔ת מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י לֵוִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃ (ג) מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן⁠־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כׇּל⁠־בָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲשׂ֥וֹת מְלָאכָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ (ד) זֹ֛את עֲבֹדַ֥ת בְּנֵי⁠־קְהָ֖ת בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד קֹ֖דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים׃ (ה) וּבָ֨א אַהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ בִּנְסֹ֣עַ הַֽמַּחֲנֶ֔ה וְהוֹרִ֕דוּ אֵ֖ת פָּרֹ֣כֶת הַמָּסָ֑ךְ וְכִ֨סּוּ⁠־בָ֔הּ אֵ֖ת אֲרֹ֥ן הָעֵדֻֽת׃ (ו) וְנָתְנ֣וּ עָלָ֗יו כְּסוּי֙ ע֣וֹר תַּ֔חַשׁ וּפָרְשׂ֧וּ בֶֽגֶד⁠־כְּלִ֛יל תְּכֵ֖לֶת מִלְמָ֑עְלָה וְשָׂמ֖וּ בַּדָּֽיו׃ (ז) וְעַ֣ל׀ שֻׁלְחַ֣ן הַפָּנִ֗ים יִפְרְשׂוּ֮ בֶּ֣גֶד תְּכֵ֒לֶת֒ וְנָתְנ֣וּ עָ֠לָ֠יו אֶת⁠־הַקְּעָרֹ֤ת^א וְאֶת⁠־הַכַּפֹּת֙ וְאֶת⁠־הַמְּנַקִּיֹּ֔ת וְאֵ֖ת קְשׂ֣וֹת הַנָּ֑סֶךְ וְלֶ֥חֶם הַתָּמִ֖יד עָלָ֥יו יִהְיֶֽה׃ (ח) וּפָרְשׂ֣וּ עֲלֵיהֶ֗ם בֶּ֚גֶד תּוֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י וְכִסּ֣וּ אֹת֔וֹ בְּמִכְסֵ֖ה ע֣וֹר תָּ֑חַשׁ וְשָׂמ֖וּ אֶת⁠־בַּדָּֽיו׃ (ט) וְלָקְח֣וּ׀ בֶּ֣גֶד תְּכֵ֗לֶת וְכִסּ֞וּ אֶת⁠־מְנֹרַ֤ת הַמָּאוֹר֙ וְאֶת⁠־נֵ֣רֹתֶ֔יהָ וְאֶת⁠־מַלְקָחֶ֖יהָ וְאֶת⁠־מַחְתֹּתֶ֑יהָ וְאֵת֙ כׇּל⁠־כְּלֵ֣י שַׁמְנָ֔הּ אֲשֶׁ֥ר יְשָׁרְתוּ⁠־לָ֖הּ בָּהֶֽם׃ (י) וְנָתְנ֤וּ אֹתָהּ֙ וְאֶת⁠־כׇּל⁠־כֵּלֶ֔יהָ אֶל⁠־מִכְסֵ֖ה ע֣וֹר תָּ֑חַשׁ וְנָתְנ֖וּ עַל⁠־הַמּֽוֹט׃ (יא) וְעַ֣ל׀ מִזְבַּ֣ח הַזָּהָ֗ב יִפְרְשׂוּ֙ בֶּ֣גֶד תְּכֵ֔לֶת וְכִסּ֣וּ אֹת֔וֹ בְּמִכְסֵ֖ה ע֣וֹר תָּ֑חַשׁ וְשָׂמ֖וּ אֶת⁠־בַּדָּֽיו׃ (יב) וְלָקְחוּ֩ אֶת⁠־כׇּל⁠־כְּלֵ֨י הַשָּׁרֵ֜ת אֲשֶׁ֧ר יְשָֽׁרְתוּ⁠־בָ֣ם בַּקֹּ֗דֶשׁ וְנָֽתְנוּ֙ אֶל⁠־בֶּ֣גֶד תְּכֵ֔לֶת וְכִסּ֣וּ אוֹתָ֔ם בְּמִכְסֵ֖ה ע֣וֹר תָּ֑חַשׁ וְנָתְנ֖וּ עַל⁠־הַמּֽוֹט׃ (יג) וְדִשְּׁנ֖וּ אֶת⁠־הַמִּזְבֵּ֑חַ וּפָרְשׂ֣וּ עָלָ֔יו בֶּ֖גֶד אַרְגָּמָֽן׃ (יד) וְנָתְנ֣וּ עָ֠לָ֠יו אֶֽת⁠־כׇּל⁠־כֵּלָ֞יו אֲשֶׁ֣ר יְֽשָׁרְת֧וּ עָלָ֣יו בָּהֶ֗ם אֶת⁠־הַמַּחְתֹּ֤ת אֶת⁠־הַמִּזְלָגֹת֙ וְאֶת⁠־הַיָּעִ֣ים וְאֶת⁠־הַמִּזְרָקֹ֔ת כֹּ֖ל כְּלֵ֣י הַמִּזְבֵּ֑חַ וּפָרְשׂ֣וּ עָלָ֗יו כְּס֛וּי ע֥וֹר תַּ֖חַשׁ וְשָׂמ֥וּ בַדָּֽיו׃ (טו) וְכִלָּ֣ה אַֽהֲרֹן⁠־וּ֠בָנָ֠יו לְכַסֹּ֨ת אֶת⁠־הַקֹּ֜דֶשׁ וְאֶת⁠־כׇּל⁠־כְּלֵ֣י הַקֹּ֘דֶשׁ֮ בִּנְסֹ֣עַ הַֽמַּחֲנֶה֒ וְאַחֲרֵי⁠־כֵ֗ן יָבֹ֤אוּ בְנֵי⁠־קְהָת֙ לָשֵׂ֔את וְלֹֽא⁠־יִגְּע֥וּ אֶל⁠־הַקֹּ֖דֶשׁ וָמֵ֑תוּ אֵ֛לֶּה מַשָּׂ֥א בְנֵֽי⁠־קְהָ֖ת בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ (טז) וּפְקֻדַּ֞ת אֶלְעָזָ֣ר׀ בֶּן⁠־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן שֶׁ֤מֶן הַמָּאוֹר֙ וּקְטֹ֣רֶת הַסַּמִּ֔ים וּמִנְחַ֥ת הַתָּמִ֖יד וְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֑ה פְּקֻדַּ֗ת כׇּל⁠־הַמִּשְׁכָּן֙ וְכׇל⁠־אֲשֶׁר⁠־בּ֔וֹ בְּקֹ֖דֶשׁ וּבְכֵלָֽיו׃ (יז) {מפטיר} ^בוַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֔הי״י֔ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל⁠־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ (יח) אַל⁠־תַּכְרִ֕יתוּ אֶת⁠־שֵׁ֖בֶט מִשְׁפְּחֹ֣ת הַקְּהָתִ֑י מִתּ֖וֹךְ הַלְוִיִּֽם׃ (יט) וְזֹ֣את׀ עֲשׂ֣וּ לָהֶ֗ם וְחָיוּ֙ וְלֹ֣א יָמֻ֔תוּ בְּגִשְׁתָּ֖ם אֶת⁠־קֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים אַהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ יָבֹ֔אוּ וְשָׂמ֣וּ אוֹתָ֗ם אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ עַל⁠־עֲבֹדָת֖וֹ וְאֶל⁠־מַשָּׂאֽוֹ׃ (כ) וְלֹא⁠־יָבֹ֧אוּ לִרְא֛וֹת כְּבַלַּ֥ע אֶת⁠־הַקֹּ֖דֶשׁ וָמֵֽתוּ׃ (כא) {פרשת נשא} וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (כב) נָשֹׂ֗א אֶת⁠־רֹ֛אשׁ בְּנֵ֥י גֵרְשׁ֖וֹן גַּם⁠־הֵ֑ם לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ (כג) מִבֶּן֩ שְׁלֹשִׁ֨ים שָׁנָ֜ה וָמַ֗עְלָה עַ֛ד בֶּן⁠־חֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּפְקֹ֣ד אוֹתָ֑ם כׇּל⁠־הַבָּא֙ לִצְבֹ֣א צָבָ֔א לַעֲבֹ֥ד עֲבֹדָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ (כד) זֹ֣את עֲבֹדַ֔ת מִשְׁפְּחֹ֖ת הַגֵּרְשֻׁנִּ֑י לַעֲבֹ֖ד וּלְמַשָּֽׂא׃ (כה) וְנָ֨שְׂא֜וּ אֶת⁠־יְרִיעֹ֤ת הַמִּשְׁכָּן֙ וְאֶת⁠־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד מִכְסֵ֕הוּ וּמִכְסֵ֛ה הַתַּ֥חַשׁ אֲשֶׁר⁠־עָלָ֖יו מִלְמָ֑עְלָה וְאֶ֨ת⁠־מָסַ֔ךְ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ (כו) וְאֵת֩ קַלְעֵ֨י הֶֽחָצֵ֜ר וְאֶת⁠־מָסַ֣ךְ׀ פֶּ֣תַח׀ שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֗ר אֲשֶׁ֨ר עַל⁠־הַמִּשְׁכָּ֤ן וְעַל⁠־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ סָבִ֔יב וְאֵת֙ מֵֽיתְרֵיהֶ֔ם וְאֶֽת⁠־כׇּל⁠־כְּלֵ֖י עֲבֹדָתָ֑ם וְאֵ֨ת כׇּל⁠־אֲשֶׁ֧ר יֵעָשֶׂ֛ה לָהֶ֖ם וְעָבָֽדוּ׃ (כז) עַל⁠־פִּי֩ אַהֲרֹ֨ן וּבָנָ֜יו תִּהְיֶ֗ה כׇּל⁠־עֲבֹדַת֙ בְּנֵ֣י הַגֵּרְשֻׁנִּ֔י לְכׇ֨ל⁠־מַשָּׂאָ֔ם^ג וּלְכֹ֖ל עֲבֹדָתָ֑ם וּפְקַדְתֶּ֤ם עֲלֵהֶם֙ בְּמִשְׁמֶ֔רֶת אֵ֖ת כׇּל⁠־מַשָּׂאָֽם׃ (כח) זֹ֣את עֲבֹדַ֗ת מִשְׁפְּחֹ֛ת בְּנֵ֥י הַגֵּרְשֻׁנִּ֖י בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּמִ֨שְׁמַרְתָּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן⁠־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃ (כט) ^דבְּנֵ֖י מְרָרִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֥ם לְבֵית⁠־אֲבֹתָ֖ם תִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃ (ל) מִבֶּן֩ שְׁלֹשִׁ֨ים שָׁנָ֜ה וָמַ֗עְלָה וְעַ֛ד בֶּן⁠־חֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּפְקְדֵ֑ם כׇּל⁠־הַבָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲבֹ֕ד אֶת⁠־עֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ (לא) וְזֹאת֙ מִשְׁמֶ֣רֶת מַשָּׂאָ֔ם לְכׇל⁠־עֲבֹדָתָ֖ם בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד קַרְשֵׁי֙ הַמִּשְׁכָּ֔ן וּבְרִיחָ֖יו וְעַמּוּדָ֥יו וַאֲדָנָֽיו׃ (לב) וְעַמּוּדֵי֩ הֶחָצֵ֨ר סָבִ֜יב וְאַדְנֵיהֶ֗ם וִיתֵֽדֹתָם֙^ה וּמֵ֣יתְרֵיהֶ֔ם לְכׇ֨ל⁠־כְּלֵיהֶ֔ם^ו וּלְכֹ֖ל עֲבֹדָתָ֑ם וּבְשֵׁמֹ֣ת תִּפְקְד֔וּ אֶת⁠־כְּלֵ֖י מִשְׁמֶ֥רֶת מַשָּׂאָֽם׃ (לג) זֹ֣את עֲבֹדַ֗ת מִשְׁפְּחֹת֙ בְּנֵ֣י מְרָרִ֔י לְכׇל⁠־עֲבֹדָתָ֖ם בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן⁠־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃ (לד) וַיִּפְקֹ֨ד מֹשֶׁ֧ה וְאַהֲרֹ֛ן וּנְשִׂיאֵ֥י הָעֵדָ֖ה אֶת⁠־בְּנֵ֣י הַקְּהָתִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם וּלְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃ (לה) מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן⁠־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כׇּל⁠־הַבָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲבֹדָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ (לו) וַיִּהְי֥וּ פְקֻדֵיהֶ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם אַלְפַּ֕יִם שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃ (לז) אֵ֤לֶּה פְקוּדֵי֙ מִשְׁפְּחֹ֣ת הַקְּהָתִ֔י כׇּל⁠־הָעֹבֵ֖ד בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד אֲשֶׁ֨ר פָּקַ֤ד מֹשֶׁה֙ וְאַהֲרֹ֔ן עַל⁠־פִּ֥י יְהֹוָ֖הי״י֖ בְּיַד⁠־מֹשֶֽׁה׃ (לח) {שני} וּפְקוּדֵ֖י בְּנֵ֣י גֵרְשׁ֑וֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָ֖ם וּלְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃ (לט) מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן⁠־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כׇּל⁠־הַבָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲבֹדָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ (מ) וַיִּֽהְיוּ֙ פְּקֻ֣דֵיהֶ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם אַלְפַּ֕יִם וְשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת וּשְׁלֹשִֽׁים׃ (מא) אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֗י מִשְׁפְּחֹת֙ בְּנֵ֣י גֵרְשׁ֔וֹן כׇּל⁠־הָעֹבֵ֖ד בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד אֲשֶׁ֨ר פָּקַ֥ד מֹשֶׁ֛ה וְאַהֲרֹ֖ן עַל⁠־פִּ֥י יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (מב) וּפְקוּדֵ֕י מִשְׁפְּחֹ֖ת בְּנֵ֣י מְרָרִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃ (מג) מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן⁠־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כׇּל⁠־הַבָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲבֹדָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ (מד) וַיִּהְי֥וּ פְקֻדֵיהֶ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וּמָאתָֽיִם׃ (מה) אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֔י מִשְׁפְּחֹ֖ת בְּנֵ֣י מְרָרִ֑י אֲשֶׁ֨ר פָּקַ֤ד מֹשֶׁה֙ וְאַהֲרֹ֔ן עַל⁠־פִּ֥י יְהֹוָ֖הי״י֖ בְּיַד⁠־מֹשֶֽׁה׃ (מו) כׇּֽל⁠־הַפְּקֻדִ֡ים אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֧ה וְאַהֲרֹ֛ן וּנְשִׂיאֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת⁠־הַלְוִיִּ֑ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם וּלְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃ (מז) מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן⁠־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כׇּל⁠־הַבָּ֗א לַעֲבֹ֨ד עֲבֹדַ֧ת עֲבֹדָ֛ה וַעֲבֹדַ֥ת מַשָּׂ֖א בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ (מח) וַיִּהְי֖וּ פְּקֻדֵיהֶ֑ם שְׁמֹנַ֣ת אֲלָפִ֔ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וּשְׁמֹנִֽים׃ (מט) עַל⁠־פִּ֨י יְהֹוָ֜הי״י֜ פָּקַ֤ד אוֹתָם֙ בְּיַד⁠־מֹשֶׁ֔ה^ז אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ עַל⁠־עֲבֹדָת֖וֹ וְעַל⁠־מַשָּׂא֑וֹ וּפְקֻדָ֕יו אֲשֶׁר⁠־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶת⁠־מֹשֶֽׁה׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א אֶת⁠־הַקְּעָרֹ֤ת =ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו וכמו כן בדפוסים וקורן
• א(ס)=אֶת⁠־הַקֳּעָרֹ֤ת (בחטף קמץ) <הַקְערת? לא כן אלא בקמץ חטוף>

^ב ‹פפ› ל=פרשה סתומה

^ג לְכׇ֨ל⁠־מַשָּׂאָ֔ם =ל1,ב,ש1,ק3,ו ושיטת-א ובקורן
• ל,ש=לְכָל⁠־מַשָּׂאָ֔ם (אין מתיגה)
• הערת ברויאר

^ד ‹סס› ל=פרשה פתוחה

^ה וִיתֵֽדֹתָם֙ =ל-מ,ש,ק3,ו; ראו רשימת ברויאר ב״ספיקות שאין להם הכרע״, הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח (וכך אצל ברויאר ומג״ה וכן בדפוסים וקורן).
• ל!=וִֽיתֵדֹתָם֙ (געיה באות וי״ו)
• ל1,ב,ש1=וִיתֵדֹתָם֙ (אין געיה)

^ו לְכׇ֨ל⁠־כְּלֵיהֶ֔ם =ל1,ב,ק3,ו ושיטת-א ובדפוסים וקורן
• ל,ש,ש1=לְכָל⁠־כְּלֵיהֶ֔ם (אין מתיגה)
• הערת ברויאר

^ז בְּיַד⁠־מֹשֶׁ֔ה =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל!=<בְּיַד מֹשֶׁ֔ה> (חסר מקף)
• הערות דותן וברויאר

E/ע

הערותNotes

(ג) ואח״כ חזר לצוות למנות אותם מבן שלשים שנה ומעלה לצבא צבא לעשות מלאכה באהל מועד. וחלק המשמרות לד׳ הפאות למשה ואהרן ובניו וגרשון וקהת ומררי. והנה חלק על ג׳ ראשי אבות אלו משמרת העבודה על דמיון השלש עולמות כמו שנראה ממנו בקצת ההשקפה. (ד) ואולם על בני קהת נתן משמרת הכלים היותר נכבדים ובעלי הצורות היקרות אשר למעלתם נצטוו אהרן ובניו בפריקתן וכסויין כתיקנן ונתנו לשאת אותם בכתף. (ו) [ד] והנה בענין המכסאות אשר סדר להם יראה שכוון מה שאמרנו ראשונה מהיות המעשים האלה כלם למודים והיישרות אל הכוונות הנכונות האלהיות. ולזה הארון אשר בו התורה האלהית אשר הוא עקר כל הבנין ותל שהכל פונין בו לתכלית עליון כמו שאמרנו צוה שיכסו עליו פרכת המסך – לומר שהוא מובדל מכל שאר הכלי׳ במעלה ותכלית ולזה על כסוי עור התחש שהוא עשוי למשמרת אמר שיפרשו בגד כליל תכלת מלמעלה מה שלא עשה כן לשום אחר זולתו.
והיה זה כדי שיהיה כלול בהדרו מבית ומבחוץ כי התכלת דומה לרקיע והרקיע לכסא הכבוד (מנחות מ״ג:) והוא ממש מאמר חז״ל נמצא שכלן מכוונין את לבם לאביהם שבשמים (ברכות ל׳.) וכמו שאמר כל מעשיך יהיו לשם שמים (משנה אבות ב׳) כמו שאמרנו ראשונה. אמנם שאר הכלים עם שכוונתם ג״כ הוא לשום שמים יהיה בדרך אמצעיות ובשניות. (ז-ח) ולזה היה על השלחן הראשונה בגד תכלת.
אמנם על הכלים ועל לחם התמיד צוה שיפרשו בגד תולעת שני שהוא סימן אל כתר המלכות דכתיב דודי צח ואדום דגול מרבבה (שיר השירים ה׳:י׳) ומשם למדת מלכות מה שנאמר המלבישכן שני עם עדנים (שמואל ב א׳:כ״ד). ועל הכל כסוי עור תחש. (ט-יב) וכן במנורת המאור ומזבח הקטרת היה התכלת מלמטה והתחש למעלה. (יג-יד) אמנם מזבח העולה היה בבגד ארגמן מקום התכלת להורות על מראה השמים שהוא כמראה אש אוכלת עליו והוא הוראת האש העליונה אשר על המזבח ההוא והיה עליו כסוי עור תחש.
הנה שבכלם לא היה מראה כבוד י״י בעצם השמים רק בארון לבד אשר הוא המרכז לכל אלו הענינים כמו שכתבנו. (טו) והיתה משמרת בני קהת על הכלים המקודשים האלו מסוכנת מאד כי היה להם לשאת בכתף ולא ליגע בהם כמו שאמר ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו. (יח-כ) ולזה הזהיר מאד לאהרן ולבניו עליהם ואמר אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי מתוך בני ישראל וגו׳ וזאת עשו להם וחיו וגו׳ ולא יבאו לראות וגו׳. (מט) ואחר שהקדים משמרות בני קהת למעלתם סדר משמרות בני גרשון ובני מררי כמו שהוא מפורש בכתובים וסיפר איך עשו אותו משה ואהרן ונשיאי העדה למנות אותם ולפקוד אותם על עבודתם ועל משאם לא חסרו דבר עד אומרו על פי ה׳ פקד אותם ביד משה איש איש על עבודתו ועל משאו ופקודיו אשר צוה ה׳ את משה.
...⁠^א רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

^א בעל עקדת יצחק עובר כאן לפרש את הפסוקים בבמדבר ט׳:ט״ו-כ״ג ובמדבר י׳. במהדורתנו, הובאו דבריו שם על סדר הפסוקים.

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון