Abarbanel Bemidbar 2 – אברבנאל במדבר ב‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) {שלישי} וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֔הי״י֔ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל⁠־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ (ב) אִ֣ישׁ עַל⁠־דִּגְל֤וֹ בְאֹתֹת֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם יַחֲנ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מִנֶּ֕גֶד סָבִ֥יב לְאֹֽהֶל⁠־מוֹעֵ֖ד יַחֲנֽוּ׃ (ג) וְהַחֹנִים֙ קֵ֣דְמָה מִזְרָ֔חָה דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה יְהוּדָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י יְהוּדָ֔ה נַחְשׁ֖וֹן בֶּן⁠־עַמִּינָדָֽב׃ (ד) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (ה) וְהַחֹנִ֥ים עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֑ר וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י יִשָּׂשכָ֔ר נְתַנְאֵ֖ל בֶּן⁠־צוּעָֽר׃ (ו) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדָ֑יו אַרְבָּעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ (ז) ^אמַטֵּ֖ה זְבוּלֻ֑ן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י זְבוּלֻ֔ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן⁠־חֵלֹֽן׃ (ח) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדָ֑יו שִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ (ט) כׇּֽל⁠־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה יְהוּדָ֗ה מְאַ֨ת אֶ֜לֶף וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֛לֶף וְשֵֽׁשֶׁת⁠־אֲלָפִ֥ים וְאַרְבַּע⁠־מֵא֖וֹת לְצִבְאֹתָ֑ם רִאשֹׁנָ֖ה יִסָּֽעוּ׃ (י) דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֧ה רְאוּבֵ֛ן תֵּימָ֖נָה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן⁠־שְׁדֵיאֽוּר׃ (יא) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדָ֑יו שִׁשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (יב) וְהַחוֹנִ֥ם עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה שִׁמְע֑וֹן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י שִׁמְע֔וֹן שְׁלֻמִיאֵ֖ל בֶּן⁠־צוּרִֽישַׁדָּֽי^ב׃ (יג) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם תִּשְׁעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (יד) וּמַטֵּ֖ה^ג גָּ֑ד וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י גָ֔ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן⁠־רְעוּאֵֽל׃ (טו) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם חֲמִשָּׁ֤ה^ד וְאַרְבָּעִים֙ אֶ֔לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃ (טז) כׇּֽל⁠־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה רְאוּבֵ֗ן מְאַ֨ת אֶ֜לֶף וְאֶחָ֨ד וַחֲמִשִּׁ֥ים אֶ֛לֶף וְאַרְבַּע⁠־מֵא֥וֹת וַחֲמִשִּׁ֖ים לְצִבְאֹתָ֑ם וּשְׁנִיִּ֖ם יִסָּֽעוּ׃ (יז) וְנָסַ֧ע אֹֽהֶל⁠־מוֹעֵ֛ד מַחֲנֵ֥ה הַלְוִיִּ֖ם בְּת֣וֹךְ הַֽמַּחֲנֹ֑ת כַּאֲשֶׁ֤ר יַחֲנוּ֙ כֵּ֣ן יִסָּ֔עוּ אִ֥ישׁ עַל⁠־יָד֖וֹ לְדִגְלֵיהֶֽם׃ (יח) דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֥ה אֶפְרַ֛יִם לְצִבְאֹתָ֖ם יָ֑מָּה וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן⁠־עַמִּיהֽוּד׃ (יט) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (כ) וְעָלָ֖יו מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י מְנַשֶּׁ֔ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן⁠־פְּדָהצֽוּר׃ (כא) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁנַ֧יִם וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וּמָאתָֽיִם׃ (כב) וּמַטֵּ֖ה בִּנְיָמִ֑ן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן אֲבִידָ֖ן בֶּן⁠־גִּדְעֹנִֽי׃ (כג) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם חֲמִשָּׁ֧ה וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ (כד) כׇּֽל⁠־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה אֶפְרַ֗יִם מְאַ֥ת אֶ֛לֶף וּשְׁמֹֽנַת⁠־אֲלָפִ֥ים וּמֵאָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וּשְׁלִשִׁ֖ים יִסָּֽעוּ׃ (כה) דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֥ה דָ֛ן צָפֹ֖נָה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י דָ֔ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן⁠־עַמִּֽישַׁדָּֽי^ה׃ (כו) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁנַ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵאֽוֹת׃ (כז) וְהַחֹנִ֥ים עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה אָשֵׁ֑ר וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י אָשֵׁ֔ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן⁠־עׇכְרָֽן׃ (כח) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אֶחָ֧ד וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (כט) וּמַטֵּ֖ה נַפְתָּלִ֑י וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י נַפְתָּלִ֔י אֲחִירַ֖ע בֶּן⁠־עֵינָֽן׃ (ל) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁלֹשָׁ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ (לא) כׇּל⁠־הַפְּקֻדִים֙ לְמַ֣חֲנֵה דָ֔ן מְאַ֣ת אֶ֗לֶף וְשִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֣שׁ מֵא֑וֹת לָאַחֲרֹנָ֥ה יִסְע֖וּ לְדִגְלֵיהֶֽם׃ (לב) אֵ֛לֶּה פְּקוּדֵ֥י בְנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם כׇּל⁠־פְּקוּדֵ֤י הַֽמַּחֲנֹת֙ לְצִבְאֹתָ֔ם שֵׁשׁ⁠־מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃ (לג) וְהַ֨לְוִיִּ֔ם לֹ֣א הׇתְפָּקְד֔וּ בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶת⁠־מֹשֶֽׁה׃ (לד) וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁר⁠־צִוָּ֨ה יְהֹוָ֜הי״י֜ אֶת⁠־מֹשֶׁ֗ה כֵּֽן⁠־חָנ֤וּ לְדִגְלֵיהֶם֙ וְכֵ֣ן נָסָ֔עוּ אִ֥ישׁ לְמִשְׁפְּחֹתָ֖יו עַל⁠־בֵּ֥ית אֲבֹתָֽיו׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א ‹רווח› ל=פרשה סתומה

^ב צוּרִֽישַׁדָּֽי =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו? ומסורת טברנית ומ״ש וספרי התורה (תיבה אחת)
• ל=צוּרִֽי⁠־שַׁדָּֽי (שתי תיבות מוקפות)
• הערת ברויאר

^ג וּמַטֵּ֖ה =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=וְמַטֵּ֖ה (שווא באות וי״ו)
• הערת דותן

^ד חֲמִשָּׁ֤ה =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=חֲמִשָׁ֤ה (חסר דגש באות שי״ן)
• הערת ברויאר

^ה בֶּן⁠־עַמִּֽישַׁדָּֽי =ל,ש,ש1 ובדפוסים (געיה וסילוק)
• מ״ג דפוס ונציה=<בֶּן⁠־עַמִּ֥ישַׁדָּֽי> (מרכא וסילוק), וברויאר ציין בספק מרכא באופן דומה בכתי״ל; אמנם הקו ישר בכתב⁠־היד ונראה שהוא געיה, וכך דעתם של דותן והמקליד.
• ל1,ב,ק3[מחיקה?],ו=בֶּן⁠־עַמִּישַׁדָּֽי (אין געיה)

E/ע

הערותNotes

(ב-לא) וידבר ה׳ אל משה {ואל אהרן} לאמר. איש על דגלו באותות וגו׳ עד אלה תולדות אהרן ומשה.
בעבור שהיתה אחת מהכוונות שכיון יתברך במנין העם במקום הזה כדי לסדר הדגלים. לכן אחר שהשלים הכתוב זכרון מנין השבטים צוה על סדור הדגלים ואמר איש על דגלו באותות ר״ל שלא יהיה חנית השבטים ונסיעתם כרצון איש ואיש אלא שיעשו ד׳ דגלים ובכל דגל יעמדו ג׳ שבטים ויהיה דגל אחד לצד מזרח ודגל אחד לצד מערב ודגל אחד לצד דרום ודגל אחד לצד צפון וכאשר בזה האופן יסעו בדגלים ויחנו כלם סביב למשכן ויהיה משכן ה׳ כלב שהוא באמצע הגוף והשבטים כאיברים אשר סביבו אין ספק שאיש על מקומו יבא בשלום.
ולא יחשוב מאמרו איש על דגלו באותות שכל אחד מן השבטים היה לו דגל אחד בפני עצמו ושהיו שם י״ב דגלים כל אחד ואחד באותות מתחלפים מחבירו לא היה הדבר כן אבל הדגלים לדעתי היו ארבעה בלבד והאותות שהיו צבועים בהם היו ארבעה והיה דגל אחד משבט יהודה לצד מזרח שהוא הצד היותר נכבד מארבעה הצדדים ותחתיו או עמו היו שבט יששכר וזבולון ולכלם לא היו אלא דגל אחד והוא דגל יהודה.
והיה לצד דרום שהוא הצד היותר נכבד אחר המזרח להיותו ימין העולם דגל ראובן והיו תחתיו ועמו שבט שמעון ושבט גד ולא היה להם כלם אלא דגל אחד והוא דגל ראובן הראש בצד ההוא.
ולצד המערב הנקרא ימה היה דגל יוסף שראשו אפרים ועמו מנשה ובנימין ולא יהיה לכלם כי אם דגל אחד והוא דגל אפרים.
וכן לצד צפון היה דגל דן ועמו היה שבט אשר ושבט נפתלי ולא היה לכלם כי אם דגל אחד והוא דגל דן בלבד והיו אם כן הדגלים ארבעה ולא עוד. אבל המפרשים אמרו שהיו י״ב דגלים לי״ב שבטים וכל דרך איש ישר בעיניו.
ולהיות בני לאה ששה היה ראוי שיהיו מהם ב׳ דגלים ואחד מבני רחל ואחד מבני האמהות. אך מפני שהוסר מהם שבט לוי לעבודת המקדש ושמירתו הוצרך לתת במקומו בכור שפחת לאה והוא גד וגם נכנס שמה מפני פקודיו כמו שיתבאר והנה יהודה ימשל לגור אריה שהי׳ בעל כח ובעל כחות רב מאנשים ובאיכות יותר מכל אחיו ולו היה משפט המלוכה ולכן נתנו תחת רגליו אחיו הקטנים ממנו בני יששכר ומבני זבולון ולא ניתן שמעון תחת יהודה בהיות שמעון גדול ממנו ולא היה ראוי שיהיה תחתיו גם נתן ליהודה את יששכר. להיות בני יששכר חכמי לב יודעי העתים והם הראוים לשבת לפני המלכים. וכמ״ש ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישר׳ וכן זבולון לפי שהיה עם חרף נפשו למות והיו מזבולון מושכים בשבט סופר כמו שית׳ ולו תאות חברת המלכים והמושלים.
ובדגל יוסף היו אפרים ומנשה וישם את אפרים לפני מנשה ולכן היה ראש הדגל ותחתיו בנימן ומנשה כל בני רחל מפני קורבת אחות׳.
והנה יהודה היה ראוי להיות ראש בכל מסעיהם אבל אחרי מות משה עבד האלהים לכבוד יהושע משרתו שמשל אחריו נתכבד שבטו. אבל אחרי מות יהושע ששאלו בני ישראל מי יעלה בתחלה באה התשובה יהודה יעלה.
ואמנם שבט דן היה ראש הדגל. ותחתיו אשר ונפתלי לפי שהיו כלם בני השפחות והיה דן ראש הדגל מפני גבורתו כמו שאמר יהי דן נחש עלי דרך שפיפון עלי אורח ומשה רבינו אמר דן גור אריה.
ואמנם ומה שנה הכתוב וכפל זכרון מספר השבטים כלם לענין הדגלים כיון שכבר נמנו ונכתב מספרם. נראה לי שהיה להעיר הסבה למה נתיחדו השבטים ההם באותם הדגלים שנזכרו כאן האם היה זה בקרי ובהזדמן. לכן גלה הכתוב שהיתה הסבה בזה ענינם ומספר אנשיהם לפי שבעת המלחמה הסכנה היותר עצומה היא בפני המחנה הקודמת כי שם על הרוב יבא האויב להלחם. ולכך ישימו שם תמיד היותר גבורים ועצומים עד שקוראים הצד הקודם ההוא בני אדם הלועזים אב״ן גוארד״א רוצה לומר שצריך מאד לשמרה. ולכך היה לצד מזרח דגל מחנה יהודה ועמו יששכר וזבולון שהיה להם כל כך מהצבא שהיו עולים פקודיהם אל מאת אלף ושמנים אלף וששת אלפים וארבע מאות.
ובעבור זה הוצרך הכתוב לזכור פעם אחרת בדגלים מספר פקודיהם לפי שהיה זה סבה להיות הדגל הזה בראשונה והסכנה אחריה היא לפי דרך הלוחמים באחרית המחנה כי אולי יבא האויב משם ויזנב בם כל הנחשלים כאשר עשה עמלק ומפני זה הושם דגל מחנה דן באחרונה לצד מערב מאסף לכל המחנות לפי שהיו לדן ולאשר ולנפתלי יותר צבא משאר הדגלים זולת דגל יהודה כי היו פקודי דגל דן מאה וחמשים ושבעת אלפים ושש מאות. ולכך הזכיר כאן פעם אחרת מספרם.
אולם שני הצדדים האחרים דרום וצפון כפי אנשי המלחמות אין הסכנה בהם כל כך כי על המעט יבואו האויבים למחנה אלא מצד הפנים ביד רמה או באחריתו כגנבים ושודדי לילה. ולכך הוש׳ דגל מחנה ראובן לצד דרום שהוא הימין שהיו בו מאה וחמשים ואחד אלף וארבע מאות וחמשים שהוא צבא יותר מעט משאר הדגלים.
ולצד צפון אפרים ומנשה ובנימין להיותם מאנשים מועטים מאה ושמונת אלפים ומאה איש לצבאותם. הנה אם כן לא נזכרו המספרים האלה מהשבטים פעם שנית בסדור הדגלי׳ אלא להגיד למה נבחרו אותם השבטים לדגלים שבצדדים ההם והותרה השאלה הז׳.
ואמנם איך היו הדגלים האלו כתב רש״י (במדבר ב׳ כ׳) שהיה דגל מפה צבועה תלויה בו צבעו של זה אינו כצבעו של זה צבע כל אחד כעין אבנו הקבועה בחשן ומתוך כך היה כל אחד מכיר את דגלו והולך אליו.
וכבר כתב הראב״ע שלא לבד היו בדגלים אותם הצבעים כי עוד היו בהם סימנים מיוחדים לכל דגל ודגל. וחכמינו זכרונם לברכה קבלו שהיה בדגל יהודה צור׳ אריה כמו שהמשילו אביו. ובדגל ראובן היה צורת אדם מפני הדודאים אשר מצא בשדה. ובדגל אפרים היה צורת שור כי על כן אמר עליו משה בברכתו בכור שורו הדר לו. ובדגל דן היה צורת נשר מפני שיעקב דימהו לנחש שהוא שפיפון עלי אורח ויש לו כנפים לעוף והוא היותר תקיף שבמינו והוא הדרקון וכמו שאמר כי משורש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף. ולפי שהנשר יותר קל מכל המעופפי׳ יחסו קלות העופפות והתנועה לנשר.
והיו אם כן ארבעת הדגלים בארבעת הצורות האלה סביב למשכן כמו שראה יחזקאל במרכבה כארבעת הצורות האלה בעצמן סביב כסא הכבוד. וכבר נתנו חכמינו זכרונם לברכה במסכת מגילה ובבראשית רבה טעם בארבעת הצורות והפנים האלה ואמרו ארבעה גבורים הם אריה בחיות שור בבהמות נשר בעופות רוצה לומר שהוא מעופף יותר למעלה מכלם ודורס לכלם ואדם מתגאה עליהם והקדוש ברוך הוא מתגאה על כלם.
ויראה שענין המחנות לא לבד היה מין הנהגה מדינית ראויה והגונה אבל גם כן היתה דוגמת העולם בכללו כי היה מחנה שכינה כנגד עולם המלאכים ומחנה לויה כנגד עולם האמצעי השמימיי והיה מחנה ישראל כנגד העולם השפל גם היו דוגמ׳ מעמד הר סיני הקדוש והנורא כי היו מקיפים את משכן ה׳ מחנותם לארבעה רוחות והיו מחיצות מחיצות לכך היו שלש מחנות והוא מחנה שכינה והוא מה שהקיפוהו הקלעים. ודוגמתו בבית המקדש כל העזרה משער ניקנור ולפנים שהיו קפ״ז אמות באורך וקל״ה אמות ברוחב וזה היה כנגד ראש ההר. ומחנה לויה שהיה סובב המשכן. ודוגמתו בבית המקדש הר הבית ת״ק אמה על ת״ק אמה וזה היה כנגד המקום שהיו שם בהר סיני אצילי בני ישראל ומחנה ישראל הוא מקום הדגלים ודוגמתו ירושלם לפנים מן החומה והוא כנגד תחתית ההר שהיו ישראל חונים ביום מתן תורה.
וכמו ששם בכל מקום ומקום מדרגה ומדרגה מאלו היו מחיצות ככה בחניתם במדבר היו כן. כי בצד היותר נבחר והוא לצד מזרח מקום זריחת השמש לנכנס למשכן היו חונים משה אהרן ובניו ובצד דרום שהוא היותר נבחר אחר המזרח^א שהוא הימין היו בני קהת הנושאים כלי המשכן למעלתם מפני היותם בית אב לאהרן הכהן. ובמערב שהיא מקום השכינה היו בני גרשום כי גם הוא היה לו מעלה להיותו בכור לוי ושהיה נושא היריעות שהם לאוהל על המשכן. ומצד צפון היו בני מררי הקטן שבכלם שהיה נושא הקרשים שאינם אלא יסוד לאהל.
וכן היו הדגלים סובבים המחנות כפי מדרגותיהם כי היה דגל יהודה לצד מזרח סמוך לבני קהת מפני שיהודה זכה למלכות ולא היה תחתיו ראובן ושמעון להיותם אחיו הגדולים ממנו ואיך יהיו בדגלו נכבשים ונכנעים אליו אבל היו תחתיו יששכר וזבולון להיותם אחיו הקטנים ממנו. גם כי היה יששכר כמו שביארתי חכם ויודע בינה לעתים ומזבולן מושכים בשבט סופר והם הראוים להיות תמיד קרובים למלכות. והיה נשיאו נחשון בן עמינדב כמלך על הדגלים כלם.
ובדרום שהוא הצד היותר נכבד אחר המזרח גם השמש מהלכו אחרי זריחתו לצד דרום הולך אל דרום יומם לכל בני עולם המיושבים וסובב אל צפון לילה מתחת הארץ היה ראובן וניתן עמו שמעון אחיו הקטן ממנו ולפי ששבט לוי זכה להיו׳ לגיון מלך ניתן להכנס בדגל ראובן במקומו גד בן שפחת לאה אמו. ומפני שהיו בני ראובן שכנים אל בני קהת במחניהם על כן נשתתפו דתן ואבירם ואון בן פלת בני ראובן עם קרח שהי׳ מבני קהת לחלוק על הכהונה ולהיות מעלת ראובן שנית אחר יהודה אמר שניים יסעו.
ולמערב שהיה מקום השכינה היה אפרים שיעקב אבינו הגבירו על אחיו מנשה ועשה ב׳ שבטים ועמהם בנימן אחי יוסף אביהם ותמיד היתה השכינה בחלק יוסף ובמשכן שילה ובחלק בנימין בבית עולמים.
ונשאר צד צפון לבני קצת השפחות והיה הראש בהם דן בן בכור שפחת רחל ועמו אשר בן קטן לשפחת לאה הגדול׳ ואחריו נפתלי בן קטון לשפחת רחל.
זהו הסדור האלהי להיות כל איש במקום הראוי לו. והתבאר מזה כמה מן החכמה והסדור הנאות כיון יתבאר בענין הדגלים ומחנות הלוים ועל זה אמר בלעם (שם כ״ד ה׳) מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל כי אמר אהליך על אהלי הלוים שומרי המקדש ומשכנותיך על הדגלים ומחנותיהם.
ויש במדרש על זה דברים טובים ונכוחים אמרו לבית אבותם לא היה לו לומר על דגלו באותות יחנו בני ישראל מת״ל לבית אבותם הה״ד אשא דעי למרחוק בשעה שאמר הקב״ה עשה להם דגלים התחיל משה מצר אמר עכשיו יפול מחלוקת בין השבטים על מקומות חנייתם אמר לו הקדוש ברוך הוא מה איכפת לך הם מעצמם מכירים דירתם דייתיקי יש בידיהם מיעקב אביהם כמו שטענו והקיפו את מטתו כך יקיפו את המשכן שכאשר רצה יעקב אבינו להפטר מן העולם אמר לבניו כשתטלו אותי לוו אותי ביראה וכבוד ולא יגע אדם בי אלא אתם וכן הוא אומר ויעשו בניו לו כן כאשר צום וישאו אותו בניו ארצה כנען והיאך צום אלא שאמר יהודה יששכר וזבולון ישאו מטתי מן המזרח. ראובן שמעון וגד ישאו מטתי מצד הדרום, אפרים ומנשה ובנימן יטענו מטתי מן המערב. דן אשר ונפתלי ישאו מטתי מן הצפון. יוסף אל יטעון כי הוא מלך. לוי לא יטעון שהוא עתיד לטעון את הארון. ומי שיטעון ארון חי העולמים אין ראוי שיטעון ארון אדם מת כיון שנפטר ויעשו בניו לו כן כאשר צום לכך נאמר לבית אבותם כמו שהקיפו אבותיה׳ מטתו.
ואמר הכתוב בסוף¹ זה הספור ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנות רוצה לומר באמצע המחנות שני דגלים מלפניו ושנים מאחריו כאשר יחנו כן יסעו כלומר כאשר יחנו באמצע כן יסעו באמצע אך יחנו מסביב ויסעו באורך זה אחר זה ועל זה גם כן אמר בלעם כנחלים נטיו כגנות עלי נהר.
ואמנם בדגל מחנה אפרים אמר שלישים יסעו לפי שמפני כבודם שהיו מבני רחל הגבירה היה ראוי שיקדמו למחנה דן שהיה מבני השפחות גם שלגבור׳ בני דן היה ראוי שיהיה מחנהו מאסף לכל המחנות לחזק הנחשלים.
ואמר וצבאו ופקודיהם האחד בלשון יחיד והאחד בלשון רבים. לפי שצבאו הוא כל אנשי המלחמה היוצאים לצבא. ופקודיהם הם של אותם יוצאי הצבא מלבד אנשים וטף. (לב-לג) ואמר בסוף אלה פקודי בני ישראל להגיד שנמנו הבכורים בכלל׳ אבל הלוים לא התפקדו ולא גם כן הערב רב בתוך בני ישראל. ולפי שמעולם לא נראה מחנה ברבוי כמוהו תמה בלעם ואמר (שם כ״ג י״ד) מי מנה עפר יעקב: רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

¹ צ״ע מדוע אברבנאל קורא לפסוק זה סוף הסיפור.

^א כן כנראה צ״ל. אך בדפוס ונציה: ״המזבח״.

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון