×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
דברים ה׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) {רביעי} וַיִּקְרָ֣א מֹשֶׁה֮ אֶל⁠־כׇּל⁠־יִשְׂרָאֵל֒ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם שְׁמַ֤ע יִשְׂרָאֵל֙ אֶת⁠־הַחֻקִּ֣ים וְאֶת⁠־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י דֹּבֵ֥ר בְּאׇזְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם וּלְמַדְתֶּ֣ם אֹתָ֔ם וּשְׁמַרְתֶּ֖ם לַעֲשֹׂתָֽם׃ (ב) יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ כָּרַ֥ת עִמָּ֛נוּ בְּרִ֖ית בְּחֹרֵֽב׃ (ג) לֹ֣א אֶת⁠־אֲבֹתֵ֔ינוּ כָּרַ֥ת יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה אֶת⁠־הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֑את כִּ֣י אִתָּ֔נוּא אֲנַ֨חְנוּ אֵ֥לֶּה פֹ֛הב הַיּ֖וֹם כֻּלָּ֥נוּ חַיִּֽים׃ (ד) פָּנִ֣ים׀ בְּפָנִ֗ים דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֧היְ⁠־⁠הֹוָ֧ה עִמָּכֶ֛ם בָּהָ֖ר מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ׃ (ה) אָ֠נֹכִ֠י עֹמֵ֨ד בֵּין⁠־יְהֹוָ֤היְ⁠־⁠הֹוָ֤ה וּבֵֽינֵיכֶם֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לְהַגִּ֥יד לָכֶ֖ם אֶת⁠־דְּבַ֣ר יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה כִּ֤י יְרֵאתֶם֙ מִפְּנֵ֣י הָאֵ֔שׁ וְלֹֽא⁠־עֲלִיתֶ֥ם בָּהָ֖ר לֵאמֹֽר׃ (ו)  גאָֽנֹכִ֖י֙ יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִֽ֑יםד׃ה לֹ֣א⁠־יִהְיֶֽ֥ה⁠־לְךָ֛֩ו אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל⁠־פָּנָֽ֗י׃ז (ז) לֹֽ֣א⁠־תַעֲשֶֽׂ֨ה⁠־לְךָ֥֣ח פֶ֣֙סֶל֙ ׀ כׇּל⁠־תְּמוּנָ֔֡ה אֲשֶׁ֤֣ר בַּשָּׁמַ֣֙יִם֙ ׀ מִמַּ֔֡עַל וַאֲשֶׁ֥ר֩ בָּאָ֖֨רֶץ מִתָּ֑֜חַתט וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖֣יִם׀ מִתַּ֥֣חַת לָאָֽ֗רֶץ׃י (ח) לֹא⁠־תִשְׁתַּחֲוֶ֥֣ה לָהֶ֖ם֮ וְלֹ֣א תׇעׇבְדֵ֑ם֒יא כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤היְ⁠־⁠הֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל⁠־בָּנִ֛ים וְעַל⁠־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל⁠־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽ֑י׃יב (ט) וְעֹ֥֤שֶׂה חֶ֖֙סֶד֙ לַֽאֲלָפִ֑֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י [מִצְוֺתָֽי] (מצותו (י)  לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת⁠־שֵֽׁם⁠־יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר⁠־יִשָּׂ֥א אֶת⁠־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ (יא)  שָׁמ֛֣וֹר אֶת⁠־י֥וֹם֩ הַשַּׁבָּ֖֨תיג לְקַדְּשׁ֑֜וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖֣׀ יְהֹוָ֥֣היְ⁠־⁠הֹוָ֥֣ה אֱלֹהֶֽ֗יךָ׃ (יב) שֵׁ֤֣שֶׁתיד יָמִ֣ים֙טו תַּֽעֲבֹ֔ד֮ וְעָשִׂ֖֣יתָ כׇּֿל⁠־מְלַאכְתֶּֽךָ֒׃ (יג) וְי֨וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔֜י שַׁבָּ֖֣ת׀ לַיהֹוָ֣הי⁠־⁠הֹוָ֣הטז אֱלֹהֶ֑֗יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל⁠־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ⁠־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ⁠־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל⁠־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽ֑וֹךָ׃ (יד) וְזָכַרְתָּ֗֞ כִּ֣י⁠־עֶ֤֥בֶד הָיִ֣֙יתָ֙׀ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔֗יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜֩ יְהֹוָ֤֨היְ⁠־⁠הֹוָ֤֨ה אֱלֹהֶ֤֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם֙ בְּיָ֥֤ד חֲזָקָ֖ה֙ וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑֔ה עַל⁠־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת⁠־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽתיז׃ (טו)  כַּבֵּ֤ד אֶת⁠־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת⁠־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן׀ יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר⁠־יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ (טז)  לֹ֥֖א תִּֿרְצָֽ֖חיח׃ וְלֹ֣֖א תִּֿנְאָֽ֑ףיט׃ וְלֹ֣֖א תִּֿגְנֹֽ֔ב׃ וְלֹֽא⁠־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ (יז)  וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ (יח) {חמישי} אֶֽת⁠־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֡לֶּה דִּבֶּר֩ יְהֹוָ֨היְ⁠־⁠הֹוָ֨ה אֶל⁠־כׇּל⁠־קְהַלְכֶ֜ם בָּהָ֗ר מִתּ֤וֹךְ הָאֵשׁ֙ הֶֽעָנָ֣ן וְהָֽעֲרָפֶ֔ל ק֥וֹל גָּד֖וֹל וְלֹ֣א יָסָ֑ף וַֽיִּכְתְּבֵ֗ם עַל⁠־שְׁנֵי֙ לֻחֹ֣ת אֲבָנִ֔ים וַֽיִּתְּנֵ֖ם אֵלָֽי׃ (יט) וַיְהִ֗י כְּשׇׁמְעֲכֶ֤ם אֶת⁠־הַקּוֹל֙ מִתּ֣וֹךְ הַחֹ֔שֶׁךְ וְהָהָ֖ר בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֑שׁ וַתִּקְרְב֣וּן אֵלַ֔י כׇּל⁠־רָאשֵׁ֥י שִׁבְטֵיכֶ֖ם וְזִקְנֵיכֶֽם׃ (כ) וַתֹּאמְר֗וּ הֵ֣ן הֶרְאָ֜נוּ יְהֹוָ֤היְ⁠־⁠הֹוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ אֶת⁠־כְּבֹד֣וֹ וְאֶת⁠־גׇּדְל֔וֹ וְאֶת⁠־קֹל֥וֹ שָׁמַ֖עְנוּ מִתּ֣וֹךְ הָאֵ֑שׁ הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ רָאִ֔ינוּ כִּֽי⁠־יְדַבֵּ֧ר אֱלֹהִ֛ים אֶת⁠־הָֽאָדָ֖ם וָחָֽי׃ (כא) וְעַתָּה֙ לָ֣מָּה נָמ֔וּת כִּ֣י תֹֽאכְלֵ֔נוּ הָאֵ֥שׁ הַגְּדֹלָ֖ה הַזֹּ֑את אִם⁠־יֹסְפִ֣ים׀ אֲנַ֗חְנוּ לִ֠שְׁמֹ֠עַ אֶת⁠־ק֨וֹל יְהֹוָ֧היְ⁠־⁠הֹוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ ע֖וֹד וָמָֽתְנוּ׃ (כב) כִּ֣י מִ֣י כׇל⁠־בָּשָׂ֡ר אֲשֶׁ֣ר שָׁמַ֣ע קוֹל֩ אֱלֹהִ֨ים חַיִּ֜ים מְדַבֵּ֧ר מִתּוֹךְ⁠־הָאֵ֛שׁ כָּמֹ֖נוּ וַיֶּֽחִי׃ (כג) קְרַ֤ב אַתָּה֙ וּֽשְׁמָ֔עכ אֵ֛ת כׇּל⁠־אֲשֶׁ֥ר יֹאמַ֖ר יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאַ֣תְּ׀ תְּדַבֵּ֣ר אֵלֵ֗ינוּ אֵת֩ כׇּל⁠־אֲשֶׁ֨ר יְדַבֵּ֜ר יְהֹוָ֧היְ⁠־⁠הֹוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ אֵלֶ֖יךָ וְשָׁמַ֥עְנוּ וְעָשִֽׂינוּ׃ (כד) וַיִּשְׁמַ֤ע יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ אֶת⁠־ק֣וֹל דִּבְרֵיכֶ֔ם בְּדַבֶּרְכֶ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜היְ⁠־⁠הֹוָ֜ה אֵלַ֗י שָׁ֠מַ֠עְתִּי אֶת⁠־ק֨וֹל דִּבְרֵ֜י הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבְּר֣וּ אֵלֶ֔יךָ הֵיטִ֖יבוּ כׇּל⁠־אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ׃ (כה) מִֽי⁠־יִתֵּ֡ן וְהָיָה֩ לְבָבָ֨ם זֶ֜ה לָהֶ֗ם לְיִרְאָ֥ה אֹתִ֛י וְלִשְׁמֹ֥ר אֶת⁠־כׇּל⁠־מִצְוֺתַ֖י כׇּל⁠־הַיָּמִ֑ים לְמַ֨עַן יִיטַ֥ב לָהֶ֛ם וְלִבְנֵיהֶ֖ם לְעֹלָֽם׃ (כו) לֵ֖ךְ אֱמֹ֣ר לָהֶ֑ם שׁ֥וּבוּ לָכֶ֖ם לְאׇהֳלֵיכֶֽם׃ (כז) וְאַתָּ֗ה פֹּה֮ עֲמֹ֣ד עִמָּדִי֒ וַאֲדַבְּרָ֣ה אֵלֶ֗יךָ אֵ֧ת כׇּל⁠־הַמִּצְוָ֛ה וְהַחֻקִּ֥ים וְהַמִּשְׁפָּטִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תְּלַמְּדֵ֑ם וְעָשׂ֣וּ בָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם לְרִשְׁתָּֽהּ׃ (כח) וּשְׁמַרְתֶּ֣ם לַעֲשׂ֔וֹת כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם אֶתְכֶ֑ם לֹ֥א תָסֻ֖רוּ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל׃ (כט) בְּכׇל⁠־הַדֶּ֗רֶךְ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה יְהֹוָ֧היְ⁠־⁠הֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם אֶתְכֶ֖ם תֵּלֵ֑כוּ לְמַ֤עַן תִּֽחְיוּן֙ וְט֣וֹב לָכֶ֔ם וְהַאֲרַכְתֶּ֣ם יָמִ֔ים בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר תִּֽירָשֽׁוּן׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א אִתָּ֔נוּ =א⁠(צילום)?,ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,פטרבורג-EVR-II-B-8 (בשתי נקודות לזקף קטן) וכך הכריעו דותן וברויאר, וכמו כן בדפוסים וקורן
• אִתָּ֗נוּ (בנקודה אחת של רביע) = BHS.
ב אֵ֥לֶּה פֹ֛ה =א⁠(ס,צילום),ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,פטרבורג-EVR-II-B-8 <;אלה פה דגש קל? לא כן אלא פה רפה> בצילום הכתר נשאר רושם של סימן רפה מעל האות.
• דפוסים וקורן=אֵ֥לֶּה פֹּ֛ה (פ״ה דגושה)
ג • בתצוגה כאן משולבים ״טעם עליון״ ו״טעם תחתון״, כולל סימני רפה (מעל האות) כאשר קיים חילוק כזה ביניהם.
מספור הפסוקים בהמשך הפרק הוא לפי טעם תחתון, בו ״אנכי... על פני״ מהווה פסוק אחד, ו״לא תרצח... עד עד שוא״ מהווה פסוק אחד. להרחבה בנושא זה, עיינו מאמרו של מ׳ ברויאר, ״חלוקת עשרת הדיברות לפסוקים ולדיברות״, עשרת הדיברות בראי הדורות, ירושלים תשמ״ו: 254-223. (ישנן מהדורות אחרות שבהן מספור הפסוקים הוא לפי טעם עליון או מערבב בין טעם עליון וטעם תחתון.)
• בשתי מלים (״פָּנָי״, ״מִתָּחַת״) ההבדל בין הטעם העליון והטעם התחתון גורם להבדל אף בניקוד. במלים אלה, מוצג רק הניקוד של הטעם התחתון, והניקוד של הטעם העליון מופיע בהערה.
• במלים שבהן הטעם התחתון שונה מן הטעם העליון ושני הטעמים מופיעים באותה אות של המלה, בדרך כלל מוצג הטעם התחתון לפני הטעם העליון. אולם בכמה מקרים (״עֲבָדִים״, ״יִהְיֶה״, ״תִּרְצָח״, ״תִּנְאָף״) מגבלות הפונטים גורמות לכך שמוצג הטעם העליון קודם הטעם התחתון.
• לתצוגה המפרידה בין טעם עליון וטעם תחתון, עיינו במהדורת מקרא על פי המסורה.
ד אָֽנֹכִ֖י֙ יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִ֑͏ֽים׃ =א⁠(צילום),ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,פטרבורג-EVR-II-B-8
• ל!=<אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ> (חסרים המרכא ב״אנכי״ והאתנח ב״אלהיך״ לטעם העליון)
• בדפוסים וקורן (ואף במהדורת סימנים!) כל הפרשה הזו היא פסוק אחד בלבד בטעם העליון (ו-9 פסוקים סה״כ לעשרת הדברות), כאשר הטעמים עד ״מבית עבדים״ הם: <אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֣ר הוֹצֵאתִ֩יךָ֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֗ים>. ואילו בטעם התחתון יש בדפוסים סוף פסוק ב״מבית עבדים״, כאשר הטעמים הם כך: <אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃>.
ה עיינו בהערה הקודמת.
ו לֹ֣א⁠־יִהְיֶ֥͏ֽה⁠־לְךָ֛֩ =ש,ש1,ק3,ו וכמו כן בדפוסים
• ל!,ל1?,ל3=<לֹ֣א יִהְיֶ֥ה⁠־לְךָ֛֩> (חסר מקף אחרי ״לא״ לטעם התחתון); וכמו כן נראה בצילום כתר ארם צובה חסר בסוף השורה אבל קשה להבחין. בכתבי⁠־היד ל1,ק3,ו,פטרבורג-EVR-II-B-8 יש געיה באות יו״ד הראשונה.
ז עַל⁠־פָּנָֽ͏ַ֗י =א?,ל?,ל1,ש,ש1,ו,ל3,פטרבורג-EVR-II-B-8 (קמץ וסילוק לטעם התחתון לפני פתח לטעם העליון)
• בכתי״ק3 קמץ ופתח וסילוק.
• בטעם תחתון: ״פָּנָֽי״ בקמץ, ובטעם עליון: ״פָּנַ֗י״ בפתח.
ח לֹֽ֣א⁠־תַעֲשֶֽׂ֨ה⁠־לְךָ֥֣ =א?,ש,ל3
• ל!=לֹֽ֣א⁠־תַעֲשֶֽׂה⁠־לְךָ֥֣ (חסר קדמא באות שי״ן לטעם התחתון); אף מהדיר לא העיר על כך.
• בכתי״ש1 מונח לפני מרכא ב״לא״, בכתי״ל1,ק3 יש מונח בלבד ב״לא״, ובכתי״ו יש מונח בלבד ב״לא״ ו״לך״.
ט מִתָּ֑͏ַ֜חַת =ל?,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 (קמץ אתנח פתח ואזלא)
• פטרבורגEVR-II-B-8=מִתָּ֑֜חַת (אין פתח נוסף באות תי״ו לטעם העליון).
•בטעם תחתון: ״מִתָּ֑חַת״ בקמץ, ובטעם עליון: ״מִתַּ֜חַת״ בפתח.
י ‹סוף פסוק› =ל,ל1,ש,ו,ל3
• א?,ש1,ק3=חסר סימן נקודותיים של סוף פסוק לטעם התחתון
יא תׇעׇבְדֵ֑ם֒ לגבי הקמצים ראו את ההערה על שמות כ,ד.
יב ‹סוף פסוק› =א?,ל,ש,ו,ל3,פטרבורגEVR-II-B-8
• ל1,ש1,ק3=חסר סימן נקודותיים של סוף פסוק לטעם התחתון
יג הַשַּׁבָּ֖֨ת =ש,ש1,ק3,ו,ל3 וכמו כן בדפוסים (בצילום הכתר אי אפשר להבחין)
• ל!=הַשַׁבָּ֖֨ת (חסר דגש באות שי״ן)
• הערת דותן
יד שֵׁ֤֣שֶׁת =ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,פטרבורג-EVR-II-B-8 ובדפוסים (מהפך ומונח); בצילום הכתר אי אפשר להבחין.
• ל!=שֵׁ֣֤שֶׁת (בסדר הפוך: מונח ומהפך)
• הערות דותן וברויאר
טו יָמִ֣ים֙ =א⁠(צילום)?,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,פטרבורגEVR-II-B-8 ובדפוסים
• ל!=יָמִ֣ים (חסר פשטא לטעם התחתון)
• הערת דותן
טז לַיהֹוָ֣הי⁠־⁠הֹוָ֣ה =א⁠(צילום)?,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,פטרבורג-EVR-II-B-8 (טעם מונח בלבד לטעם התחתון והעליון כאחד) וכמו כן בדפוסים
• ל!=לַיהֹוָ֣֥הי⁠־⁠הֹוָ֣֥ה (מונח ומרכא)
• הערות דותן וברויאר
יז הַשַּׁבָּֽת =א⁠(צילום)?,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,פטרבורג-EVR-II-B-8 וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל!=הַשַׁבָּֽת (חסר דגש באות שי״ן)
• הערת דותן
יח תִּֿרְצָ֖͏ֽח =א⁠(צילום),ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3[טפחא וקמץ וסילוק],פטרבורג-EVR-II-B-8 (קמץ וטפחא וסילוק בצד״י)
• ל=תִּֿרְצָֽח (חסר טפחא לטעם התחתון); לפי ברויאר הקו המאונך תחת האות צד״י משמש בכתי״ל כטפחא וסילוק כאחד.
• הערות דותן וברויאר
יט תִּֿנְאָ֑͏ֽף =א⁠(צילום)?,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,פטרבורג-EVR-II-B-8 (אתנח וסילוק) וכמו כן בדפוסים
• ל!=תִּֿנְאָֽ֑ף (בסדר הפוך: סילוק ואתנח)
• הערות דותן וברויאר
כ וּֽשְׁמָ֔ע =ש,ש1,ו,ל3,פטרבורג-EVR-II-B-8
• א⁠(צילום)?,ל,ל1,ק3=וּֽשֲׁמָ֔ע (חטף) וכמו כן בדפוסים (ועל פיהם בקורן ובסימנים)
• ברויאר, מכון ממרא
E/ע
הערותNotes
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144