כן במהדורה בתרא (דפוס ראשון). במהדורה קמא (כ״י לוצקי 675א, לוצקי 675ב, קולומביה, שוקן) מופיע ביאור חילופי: ״
מלון אורחים – הוא תאר המדבר, כלומר: מקום שאין אדם יושב בו, אלא האורחים לנים שם לפעמים בלילה (מוהר״ר הלל קנטוני). ואח״מ {=אברהם חי מיינסטער} מפרש:
מי יתנני שאהיה בודד בתוך ה
מדבר, כמו
מלון שהולכי השיירות עושים להם שם ללון בו בלילה, שאין סביבותיו אלא מדבר. ודוגמת זה: עד אם נותרתם כתרן על ראש ההר וכנס על הגבעה
(ישעיהו ל׳:י״ז).
כן במהדורה בתרא (דפוס ראשון). במהדורה קמא (כ״י לוצקי 675א, לוצקי 675ב, קולומביה, שוקן) מופיע (במקום ״אף על פי שאין דעת בעל הטעמים כן״): ״והיה ראוי לנקד: וידרכו֙ את לשונ֤ם קשתם֙״.
כן במהדורה קמא (כ״י לוצקי 675א, לוצקי 675ב, קולומביה, שוקן). הביאור חסר במהדורה בתרא (דפוס ראשון).
במהדורה קמא (כ״י לוצקי 675א, קולומביה) נוסף כאן: ״והמפרשים לא הבינו עקר הוראת מלת נלאה, ופירשו רש״י וראזנמילר: יגעו וטרחו״. בכ״י לוצקי 675א הועבר קולמוס על הדברים, והם אינם מופיעים בכ״י שוקן ובדפוס ראשון.
כן במהדורה בתרא (כ״י שוקן, דפוס ראשון). במהדורה קמא (כ״י לוצקי 675ב, קולומביה) מופיע ביאור חילופי: ״במרמה מאנו דעת אותי – הם עושים עצמם כיודעים אותו בענינים שבין אדם למקום, כגון לבוא אל בית המקדש ולהקריב קרבנות. אבל בעניני מרמה, כשיזדמן לידם לרמות את חברם, אז מאנו דעת אותי״. ביאור זה מופיע גם בגליון כ״י לוצקי 675א, ושם הועבר עליו קולמוס, והוא הוחלף בביאור במהדורה בתרא.
כן במהדורה בתרא (כ״י שוקן, דפוס ראשון). במהדורה קמא (כ״י לוצקי 675א, קולומביה) מופיע ביאור חילופי: ״הנני צורפם ובחנתים – אֲבָעֵר הקוצים מן הכרם. כי איך אעשה – הוא מאמר מוסגר (אעפ״י שאין כן דעת בעל הטעמים), ומפני בת עמי חוזר למעלה: הנני צורפם לאהבתי את בת עמי, כי אין ראוי שאניחם עד שתתקלקל ותִשָחֵת האומה כלה, כי איך אעשה באופן אחר? הלא אם לא אעשה כן, נמצאתי גורם קלקלת האומה והפסדה בלא תקומה. ואמר Dathe כי נפלה מלת רֹעַ, מפני רֹעַ בת עמי, ושנוררער וראזנמילר אמרו שהיא מובנת אף אם איננה כתובה, ולא הבינו הענין כלל, והִתְעָם תרגום יונתן.״ בכ״י לוצקי 675א הועבר קולמוס על ביאור זה, והוא הוחלף בגיליון בביאור במהדורה בתרא.
כן בפסוק. בכ״י שוקן ובדפוס ראשון: ואבכה על ההרים.
כן במהדורה בתרא (כ״י שוקן, דפוס ראשון). במהדורה קמא (כ״י לוצקי 675א, קולומביה) מופיע ביאור חילופי: ״
מי האיש החכם – דברי הנביא,
מי האיש החכם ויבן את זאת – אין הכוונה מי חכם כל כך שיבין את זאת, אך הם שני מאמרים: מי האיש החכם הוא יבין את זאת, וכן: מי חכם וישמר אלה
(תהלים ק״ז:מ״ג). ואם תרצה תפרש בלא שאלה: מי שהוא חכם יבין את זאת, וכן: מי אשר חטא לי אמחנו מספרי
{שמות ל״ב:ל״ג}.״ בשני כתבי היד הועבר קולמוס על ביאור זה, והוא הוחלף בביאור במהדורה בתרא.
כן בכ״י שוקן, לוצקי 675א, קולומביה. בדפוס ראשון הושמט: וראזנמילר.
כן במהדורה בתרא (דפוס ראשון). במהדורה קמא (כ״י לוצקי 675א, לוצקי 675ב, קולומביה) מופיע רק ביאור קצר: ״בגוים – [היה] נראה שאין כאן מקום לה״א הידיעה, והיה ראוי לנקוד: בְּגוים.״ במהדורה תניינא (כ״י שוקן, גיליון כ״י לוצקי 675א) מופיע ביאור חילופי: ״בגוים – היה נראה שאין כאן מקום לה״א הידיעה, ושהיה ראוי להנקד: בְּגוים. ונ״ל: שאם היה הלשון קצר כגון: בגוים אשר לא ידעו, אז היתה הבי״ת נקודה שוא, והיה והפיצותים מופסק יותר מבגוים (והפ֣יצות֔ים בגוי֖ם אש֣ר לא־ידע֑ו). עכשו שהלשון ארוך (בגוים אשר לא ידעו המה ואבותם), בחרו בעלי הנקוד לעשותם שני מאמרים: והפיצותים בַגוים, אשר לא ידעו המה ואבותם.
כן תוקן בלוח התיקונים.
כן במהדורה בתרא (כ״י שוקן, דפוס ראשון, גיליון כ״י לוצקי 675א). במהדורה קמא (כ״י קולומביה): ״ואין מאסף – חוזר לנבלת האדם, כי העמיר נופל מן הקוצר, העניים מלקטים אותו ונבלותיהן לא יהיה להן מאסף.״ בכ״י קולומביה הועבר קולמוס על ביאור זה ונכתב במקומו: ״כשאין שם שום עני שיאספהו״. בכ״י לוצקי 675א הועבר קולמוס על הביאור המתוקן המופיע בכ״י קולומביה, והוא הוחלף בביאור המופיע במהדורה בתרא.
בגיליון כ״י לוצקי 675א מופיע כאן: ״(אברהם מיינסטער)״, אך הועבר קולמוס על המלים.
כן במהדורה בתרא (דפוס ראשון). במהדורה קמא (כ״י לוצקי 675א, קולומביה, שוקן): ״
השכל וידע אותי – הפֹעל הראשון עומד במקום תאר הפֹעל, כמו: הַשְכֵּם וְדַבֵּר
{ירמיהו ז׳:י״ג}, ותמַהֵרְנה ותִשֶנָה
{ירמיהו ט׳:י״ז}, וחבריהם רבים. והנה, השכל וידוע אותי – טעמו: ידוע אותו בהשכל, ידיעה נכונה ואמיתית.
כי אני ה׳ – ידוֹע עומד במקום שנים, לדעת כי אני ה׳ עושה חסד וכו׳.״
כן בדפוס ראשון, כ״י לוצקי 675א, קולומביה. בכ״י שוקן: ״תקנה״.
במהדורה קמא (כ״י לוצקי 675א, לוצקי 675ב, קולומביה) מופיע כאן: ״
קצוצי פאה – נימולים, שכורתים קצה בשרם (
Coccejus), והם הערביים בני ישמעאל היושבים במדבר, כאמרם בתלמוד
(בבלי ע״ז כ״ז.): ערבי מהול.״
כן בדפוס ראשון. בכ״י שוקן, לוצקי 675א, קולומביה (במקום ״ועיין״): ״ונמצאה עוד המליצה הזאת״.
במהדורה קמא (כ״י לוצקי 675א, קולומביה) נוסף כאן: ״ועוד פירוש שלישי יש במלות מול בערלה, והוא פירוש רש״י ואחריו Coccejus, גם J.D. Michaelis: כל מול שיש לו ערלה, שהוא נימול בבשר, והוא ערל הלב. אך לפי זה אין טעם למה הזכיר אח״כ מצרים ואדום ושאר עמים, כי התוכחה כלה היא לישראל ולא לאומות. ולפירושי, הזכיר האמות האלה להגיד לישראל כי לא הם לבדם נימולים, וכמו שלא תועיל המילה למצרים ואדום וחבריהם, כן לא תועיל לישראל כל זמן שהם ערלי לב״. בכ״י לוצקי 675א הועבר קולמוס על הביאור, והוא אינו מופיע בכ״י שוקן, לוצקי 675ב, ודפוס ראשון.
כן בכ״י שוקן. בדפוס ראשון: ערלים.