Rashbam Bereshit 49 – רשב"ם בראשית מט‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) {רביעי} וַיִּקְרָ֥א יַעֲקֹ֖ב אֶל⁠־בָּנָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הֵאָֽסְפוּ֙ וְאַגִּ֣ידָה לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר⁠־יִקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים׃ (ב) הִקָּבְצ֥וּ וְשִׁמְע֖וּ בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֑ב וְשִׁמְע֖וּ אֶל⁠־יִשְׂרָאֵ֥ל אֲבִיכֶֽם׃ (ג) רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃ (ד) פַּ֤חַז כַּמַּ֙יִם֙ אַל⁠־תּוֹתַ֔ר כִּ֥י עָלִ֖יתָ מִשְׁכְּבֵ֣י אָבִ֑יךָ אָ֥ז חִלַּ֖לְתָּ יְצוּעִ֥י עָלָֽה׃ (ה) שִׁמְע֥וֹן וְלֵוִ֖י אַחִ֑ים כְּלֵ֥י חָמָ֖ס מְכֵרֹתֵיהֶֽם׃ (ו) בְּסֹדָם֙ אַל⁠־תָּבֹ֣א נַפְשִׁ֔י בִּקְהָלָ֖ם אַל⁠־תֵּחַ֣ד כְּבֹדִ֑י כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָ֖ם עִקְּרוּ⁠־שֽׁוֹר׃ (ז) אָר֤וּר אַפָּם֙ כִּ֣י עָ֔ז וְעֶבְרָתָ֖ם כִּ֣י קָשָׁ֑תָה אֲחַלְּקֵ֣ם בְּיַעֲקֹ֔ב וַאֲפִיצֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ (ח) ^איְהוּדָ֗ה אַתָּה֙ יוֹד֣וּךָ אַחֶ֔יךָ יָדְךָ֖ בְּעֹ֣רֶף אֹיְבֶ֑יךָ יִשְׁתַּחֲו֥וּ^ב לְךָ֖ בְּנֵ֥י אָבִֽיךָ׃ (ט) גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ׃ (י) לֹֽא⁠־יָס֥וּר שֵׁ֙בֶט֙ מִֽיהוּדָ֔ה וּמְחֹקֵ֖ק מִבֵּ֣ין רַגְלָ֑יו עַ֚ד כִּֽי⁠־יָבֹ֣א שִׁילֹ֔ה וְל֖וֹ יִקְּהַ֥ת עַמִּֽים׃ (יא) אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עִירֹ֔ה וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם⁠־עֲנָבִ֖ים סוּתֹֽה׃ (יב) חַכְלִילִ֥י^ג עֵינַ֖יִם מִיָּ֑יִן וּלְבֶן⁠־שִׁנַּ֖יִם מֵחָלָֽב׃ (יג) זְבוּלֻ֕ן לְח֥וֹף יַמִּ֖ים יִשְׁכֹּ֑ן וְהוּא֙ לְח֣וֹף אֳנִיֹּ֔ת^ד וְיַרְכָת֖וֹ עַל⁠־צִידֹֽן׃ (יד) ^היִשָּׂשכָ֖ר חֲמֹ֣ר גָּ֑רֶם רֹבֵ֖ץ בֵּ֥ין הַֽמִּשְׁפְּתָֽיִם׃ (טו) וַיַּ֤רְא מְנֻחָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב וְאֶת⁠־הָאָ֖רֶץ כִּ֣י נָעֵ֑מָה וַיֵּ֤ט שִׁכְמוֹ֙ לִסְבֹּ֔ל וַיְהִ֖י לְמַס⁠־עֹבֵֽד׃ (טז) דָּ֖ן יָדִ֣ין עַמּ֑וֹ כְּאַחַ֖ד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (יז) יְהִי⁠־דָן֙ נָחָ֣שׁ עֲלֵי⁠־דֶ֔רֶךְ שְׁפִיפֹ֖ן עֲלֵי⁠־אֹ֑רַח הַנֹּשֵׁךְ֙ עִקְּבֵי⁠־ס֔וּס וַיִּפֹּ֥ל רֹכְב֖וֹ אָחֽוֹר׃ (יח) לִישׁוּעָֽתְךָ֖^ו קִוִּ֥יתִי יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃ (יט) {חמישי} ^זגָּ֖ד גְּד֣וּד יְגוּדֶ֑נּוּ וְה֖וּא יָגֻ֥ד עָקֵֽב׃ (כ) מֵאָשֵׁ֖ר שְׁמֵנָ֣ה לַחְמ֑וֹ וְה֥וּא יִתֵּ֖ן מַֽעֲדַנֵּי⁠־מֶֽלֶךְ׃ (כא) נַפְתָּלִ֖י אַיָּלָ֣ה שְׁלֻחָ֑ה הַנֹּתֵ֖ן אִמְרֵי⁠־שָֽׁפֶר׃ (כב) בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי⁠־עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי⁠־שֽׁוּר׃ (כג) וַֽיְמָרְרֻ֖הוּ^ח וָרֹ֑בּוּ וַֽיִּשְׂטְמֻ֖הוּ בַּעֲלֵ֥י חִצִּֽים׃ (כד) וַתֵּ֤שֶׁב בְּאֵיתָן֙ קַשְׁתּ֔וֹ וַיָּפֹ֖זּוּ זְרֹעֵ֣י יָדָ֑יו מִידֵי֙ אֲבִ֣יר יַעֲקֹ֔ב מִשָּׁ֥ם רֹעֶ֖ה אֶ֥בֶן יִשְׂרָאֵֽל׃ (כה) מֵאֵ֨ל אָבִ֜יךָ וְיַעְזְרֶ֗ךָּ וְאֵ֤ת שַׁדַּי֙ וִיבָ֣רְכֶ֔ךָּ בִּרְכֹ֤ת שָׁמַ֙יִם֙ מֵעָ֔ל בִּרְכֹ֥ת תְּה֖וֹם רֹבֶ֣צֶת תָּ֑חַת בִּרְכֹ֥ת שָׁדַ֖יִם וָרָֽחַם׃ (כו) בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ גָּֽבְרוּ֙ עַל⁠־בִּרְכֹ֣ת הוֹרַ֔י עַֽד⁠־תַּאֲוַ֖ת גִּבְעֹ֣ת עוֹלָ֑ם תִּֽהְיֶ֙יןָ֙^ט לְרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקׇדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו׃ (כז) {ששי} בִּנְיָמִין֙ זְאֵ֣ב יִטְרָ֔ף בַּבֹּ֖קֶר יֹ֣אכַל עַ֑ד וְלָעֶ֖רֶב יְחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל׃ (כח) כׇּל⁠־אֵ֛לֶּה שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר וְ֠זֹ֠את אֲשֶׁר⁠־דִּבֶּ֨ר לָהֶ֤ם אֲבִיהֶם֙ וַיְבָ֣רֶךְ אוֹתָ֔ם אִ֛ישׁ אֲשֶׁ֥ר כְּבִרְכָת֖וֹ בֵּרַ֥ךְ אֹתָֽם׃ (כט) וַיְצַ֣ו אוֹתָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אֲנִי֙ נֶאֱסָ֣ף אֶל⁠־עַמִּ֔י קִבְר֥וּ אֹתִ֖י אֶל⁠־אֲבֹתָ֑י אֶ֨ל⁠־הַמְּעָרָ֔ה^י אֲשֶׁ֥ר בִּשְׂדֵ֖ה עֶפְר֥וֹן הַֽחִתִּֽי׃ (ל) בַּמְּעָרָ֞ה אֲשֶׁ֨ר בִּשְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה אֲשֶׁ֥ר עַל⁠־פְּנֵי⁠־מַמְרֵ֖א^יא בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֲשֶׁר֩ קָנָ֨ה אַבְרָהָ֜ם אֶת⁠־הַשָּׂדֶ֗ה מֵאֵ֛ת עֶפְרֹ֥ן הַחִתִּ֖י לַאֲחֻזַּת⁠־קָֽבֶר׃ (לא) שָׁ֣מָּה קָֽבְר֞וּ אֶת⁠־אַבְרָהָ֗ם וְאֵת֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתּ֔וֹ שָׁ֚מָּה קָבְר֣וּ אֶת⁠־יִצְחָ֔ק וְאֵ֖ת רִבְקָ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וְשָׁ֥מָּה קָבַ֖רְתִּי אֶת⁠־לֵאָֽה׃ (לב) מִקְנֵ֧ה הַשָּׂדֶ֛ה וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר⁠־בּ֖וֹ מֵאֵ֥ת בְּנֵי⁠־חֵֽת׃ (לג) וַיְכַ֤ל יַעֲקֹב֙ לְצַוֺּ֣ת אֶת⁠־בָּנָ֔יו וַיֶּאֱסֹ֥ף רַגְלָ֖יו אֶל⁠־הַמִּטָּ֑ה וַיִּגְוַ֖ע וַיֵּאָ֥סֶף אֶל⁠־עַמָּֽיו׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א ‹פפ› ל=פרשה סתומה

^ב יִשְׁתַּחֲו֥וּ =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ (נקודה בוי״ו עיצורית)
• הערות ברויאר ודותן

^ג חַכְלִילִ֥י יש ספרים=חַכְלִילִ֥י באות חי״ת גדולה

^ד אֳנִיֹּ֔ת =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ״ה (כתיב חסר וי״ו)
• ל!=אֳנִיּ֔וֹת (כתיב מלא וי״ו)
• הערת ברויאר

^ה ‹פפ› ל=פרשה סתומה

^ו לִישׁוּעָֽתְךָ֖ =ל-מ? ראו רשימת ברויאר ב״ספיקות שאין להם הכרע״, הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח (וכך במג״ה).
• ל!=לִֽישׁוּעָתְךָ֖ (געיה באות למ״ד) וכך אצל ברויאר.
• ש,ק3=לִישֽׁוּעָתְךָ֖ (געיה באות שי״ן)
• ל-מ?,ל1,ב,ש1,ו=לִישׁוּעָתְךָ֖ (אין געיה)
• קורן=לִֽישׁוּעָֽתְךָ֖ (שתי געיות)

^ז ‹סס› ל=אין פרשה

^ח וַֽיְמָרְרֻ֖הוּ =ל1,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל,ב=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ (חטף)
• הערת ברויאר

^ט תִּֽהְיֶ֙יןָ֙ =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומ״ש
• ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙ (חסר קמץ באות נו״ן סופית)
• הערות ברויאר ודותן

^י אֶ֨ל⁠־הַמְּעָרָ֔ה =ב,ש1 ושיטת-א ומ״ש
• ל,ו=אֶל⁠־הַ֨מְּעָרָ֔ה (מקום המתיגה)
• ש=אֶל⁠־הַמְּעָרָ֔ה (אין מתיגה)
• הערת ברויאר

^יא אֲשֶׁ֥ר עַל⁠־פְּנֵי⁠־מַמְרֵ֖א =ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו (״אשר״ בטעם מרכא ו״פני״ מוקפת); בכולם יש גם געיה <אֲשֶׁ֥ר עַל⁠־פְּנֵֽי⁠־מַמְרֵ֖א> חוץ מכתי״ל.
• דפוסים וקורן=<אֲשֶׁ֥ר⁠־עַל⁠־פְּנֵ֥י מַמְרֵ֖א> (״אשר״ מוקפת ו״פני״ בטעם מרכא)

E/ע

הערותNotes

(א) ויקרא יעקב – שלח בשבילם. האספו – כי שבעים נפש הגדילו באילו שבע עשרה שנה ונעשו עם רב,⁠¹ {ובדור רביעי}⁠^א לשש^ב מאות אלף. את אשר יקרא אתכם – עניין גבורתם ונחלתם. (ג) כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז – דיבור אחד הוא. דרך המקראות לכפול את דבריהם. כחי – חילי, ממוני, וגם אוני – ממוני הוא,⁠² כדכתיב: מצאתי און לי (הושע י״ב:ט׳), וידיו תשבנה אונו (איוב כ׳:י׳). כלומר: בכורי^ג אתה, ומתוך כך חילי וראשית ממוני יתר על אחיך היה לך לשאת, ויתר עז היה לך למלוך על אחיך. (ד) אבל פחיזה ובהלה היה לך כמים הנשפכין, לכן אל תותר לא הבכורה ולא המלכות. כי עלית משכבי אביך – וכן כתוב בדברי הימים: ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף בן ישראל ולא להתייחש לבכורה, כי יהודה גבר באחיו ולנגיד ממנו והבכורה ליוסף (דברי הימים א ה׳:א׳-ב׳). יצועי עלה – כלומר: יצועי הייתה³ עולה. הרבה לשון פעל מתפרשים^ד לשון פועל, כמו: נתתי כסף השדה (בראשית כ״ג:י״ג), נותן אני. (ה) מכירותיהם – אחותיהם, כפל לשון של: שמעון ולוי אחים, כלומר: שמעון ולוי אחים היו לרעה, כלי חמס היתה אחותם. מכרותיך ומולדתיך (יחזקאל ט״ז:ג׳), לשון קרובים, אבל מכרותיהם משקל דגש הוא כמו: מסיבותיהם, לשון קורבה. אבל הריש במקום {האות הדגושה, ולפיכך} החירק נהפכת לצרי,⁠⁴ הוא קמץ קטן,⁠⁵ כמו: ברך תחת ברך, איבד ושיבר (איכה ב׳:ט׳). וכן: חרף י״י (תהלים ע״ד:י״ח), ושרת את אחיו (במדבר ח׳:כ״ו), כלם משקל דגש. מכרותיהם – לור פרנטייש בלעז. (ו) בסודם אל תבא נפשי – יהי רצון שלא תבא נפשי בעצתם, כי כל אל שבתורה להבא הן, או קללה או בקשה או ציווי. לא יימצא אל לשעבר, לכן אין לפרש לא באה נפשי. כי באפם – שהרי באפם. עקרו שור – כמו: את^ה סוסיהם תעקר (יהושע י״א:ו׳). (ז) ארור אפם – לא יצליחו באפם להנקם ולעשות רעה. ולכן, כי איני חפץ בקהלם ובחיבורם יחד, אחלקם ביעקב – כי לוי נתפזר בשנים עשר שבטים כדכתיב ביהושוע, נמצא שמעון לבדו בלא לוי. (ח) יהודה אתה יודוך – המפרש:⁠⁶ ישבחוך אחיך, שטות בידו. אלא לפי שגינה את הראשונים ונטל מלכות מראובן ופיזר שמעון ולוי, אמר ליהודה, אבל אתה יתנו לך אחיך הוד מלכות. כמו שמוכיח סוף הפסוק: וישתחוו^ו לך בני אביך. וכן: ונתתה מהודך עליו (במדבר כ״ז:כ׳) – תן לו משירותך בחייך. וכן בדניאל: ולא נתנו עליו הוד מלכות (דניאל י״א:כ״א). וכן בשלמה כתיב הוד מלכות: ויתן עליו הוד מלכות (דברי הימים א כ״ט:כ״ה) בדברי הימים. יודוך – ימליכוך, כמו: יהודוך, כדכתיב:⁠^ז על כן עמים יהודוך (תהלים מ״ה:י״ח), וכן: יושיעך י״י (מלכים ב ו׳:כ״ז) כמו: יהושיע (שמואל א י״ז:מ״ז). {ומכל מקום אף על פי שנגזר יודוך מן} הוד מלכות, אין ה״י עיקר אלא מגזרת חטופי פה פעל הוא של אות יו״ד, כמו: ישב יצא שיאמר הוציא הושיב, וכן: מן ירה בים (שמות ט״ו:ד׳) – הורה, ויורו המורים^ח (השוו שמואל ב י״א:כ״ד, דברי הימים ב ל״ה:כ״ג). וכן: איש לא הונה (יחזקאל י״ח:ט״ז) מגזרת: לא תונו (ויקרא י״ט:ל״ג). וכן: יאמר הודו לי״י (ישעיהו י״ב:ד׳), יודו לי״י (תהלים ק״ז:ח׳), הוגה וריחם (איכה ג׳:ל״ב). כלם עיקרם בראשם אות יו״ד ונופלת לפרקים ובאה אות וי״ו^ט במקומה. וישתחוו^י – שתמלוך עליהם. בני אביך – לפי שמארבע אמהות היו, אמר בני אביך, אבל כשבירך יצחק את יעקב כת׳: בני אמך (בראשית כ״ז:כ״ט). (ט) גור אריה יהודה – כמו: והנה כפיר אריות (שופטים י״ד:ה׳), הנער קרוי גור, כדכתיב: בתוך כפירים רבתה גוריה (יחזקאל י״ט:ב׳). לפי שהוא קל וגיבור יותר מאריה זקן, ממשיל את יהודה לגור אריות. מטרף בני עלית – אתה^יא יהודה בני לאחר שתעלה^יב מלטרוף טרף באומות ותכרע ותשכב בעירך, לא^יג יבא אויב להחרידך ולהקימך ממקומך. זהו עיקר פשוטו: בני – כפילו של יהודה. והמפרשו במכירת יוסף, לא ידע בשיטה של פסוק ולא בחילוק טעמים כלל. (י) לא יסור שבט מיהודה – המלכות הניתן לו להשתחות לו כל אחיו שנים עשר, לא תפסוק ממנו כל אותה הגדולה ולא מחוקק ושררה מזרעו, עד כי יבא – יהודה, שילה – כלומר: עד כי יבא מלך יהודה הוא רחבעם בן שלמה שבא לחדש המלוכה בשילה, שזהו קרוב לשכם. אבל אז יסורו עשרת השבטים ממנו וימליכו את ירבעם, ולא נשאר לרחבעם בן שלמה רק יהודה ובנימין (מלכים א י״ב:כ׳-כ״א). {ולו} יקהת עמים – קבוצת האומות שהיו כפופים תחת שלמה אביו. כדכתיב: כי הוא רודה בכל עבר הנהר (מלכים א ה׳:ד׳), נתקבצו שם להמליך רחבעם, כדכתיב: וילך רחבעם שכמה כי שכם בא כל ישראל להמליך אותו (דברי הימים ב י׳:א׳). ושכם אצל שילה, כדכתיב ביהושוע: ויאסוף יהושוע {את} כל {שבטי} ישראל שכמה (יהושע כ״ד:א׳) וכל הפרשה, ולבסוף מפרש: כל אילו הדברים היו לפני י״י בשילה.⁠⁷ וגם בשופטים הנה חג י״י בשילה {וגו׳} למסילה העולה {מ}⁠בית אל שכמה וגו׳ (שופטים כ״א:י״ט), וגם בירמיה: ויבאו אנשים^יד משכם {משלו} ומשמרון (ירמיהו מ״א:ה׳). וקרקע חלקה היה בשכם סביב האלה אשר עם שכם הראויה להתקבץ שם בני אדם, ולכבוד משכן אשר בשילה הסמוך שם. ופשט זה תשובה למינין, שאין כתוב כי אם שילה שם העיר, שאין לעז במקרא, לא ״שלו״ כתוב כאן כדברי העברים, ולא ״שליח״ כדברי הנוצרים. ויעקב עיקר הגדולה של יהודה שמדוד עד רחבעם פירש, אבל חוסר הגדולה {לא}⁠^טו רצה לפרש, אלא מכללו של מקרא אתה מדקדק שמשילה ואילך נתמעטה. {כי יבא שילה – כמו: לשילה, וכן: כבאנה^טז בית לחם כמו: לבית לחם. וזהו מאותיות החסרות כולם בהרבה מקומות.}⁠^יז (יא) אסרי לגפן עירה – עיר בן אתונות⁸ צריך לקשור לגפן אחת להטעינו מרוב ענבים. ולשורקה אחת בני אתונו – כפל לשון, כדכתיב בשלמה: יהודה וישראל^יח רבים (מלכים א ד׳:כ׳) איש תחת גפנו ותחת תאנתו (מלכים א ה׳:ה׳), כי משופע ביין היו. כבס ביין לבושו – לאחר שבצרו הענבים ודורכין אותן בגיתות, מתלכלכין בגדיהם בדריכת היינות, כדכתיב: מדוע אדום ללבושך ובגדיך כדורך בגת (ישעיהו ס״ג:ב׳), וכת׳ שם: וכל מלבושי אגאלתי (ישעיהו ס״ג:ג׳). ואחר הדריכה שותים את היין, ולכך הוא אומר חכלילי עינים מיין (בראשית מ״ט:י״ב), כדכתיב: למי חכלילות עינים למאחרים על היין (משלי כ״ג:כ״ט-ל׳). סותה – לשון בגד. (יב) חכלילי – אדמות עינים קרוי כן. ולבן שינים – משתיית חלב, כדכתיב: שתיתי ייני עם חלבי (שיר השירים ה׳:א׳), וכן: בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב (ישעיהו נ״ה:א׳). ולבן – כמו: לבן, כשהוא דבוק יאמר ולבן, כמו: מן חלב וחלב צאן (דברים ל״ב:י״ד). (יג) לחוף ימים – שפת הים, שהים חופף שם ומתחכך. ואם תאמר מה בצע מאחר ששפת הים גבוהה מאוד ואין יכולין לרדת שם לקנות סחורה, לכן הוא מפרש: והוא לחוף אניות – במקום הנמל והשפה נמוכה ובאין האניות, ובאין יושבי הארץ וקונים סחורה שבאניות. על^יט צידון – שהוא מקום סחורה רבה כדכתיב {בישעיה}:⁠^כ סוחר צידון עובר^כא ים מילאוך (ישעיהו כ״ג:ב׳),⁠^כב {וכן}⁠^כג בושי צידון כי אמר ים מעוז^כד הים וגו׳ (ישעיהו כ״ג:ד׳). ולכן אמר משה שמח זבולון בצאתך (דברים ל״ג:י״ח) – בים לסחורה. (יד) יששכר חמור גרם – לא כזבולון שהולך עם עוברי ימים לסחורה, אלא עובד אדמתו, ו⁠{י}⁠היה^כה כחמור בעל איברים חזק מצוי בין המשפתים – תחומי העיר לחרוש ולעבוד את האדמה, כדכתיב: {זורעי} על כל מים משלחי רגל השור והחמור (ישעיהו ל״ב:כ׳), לחרוש ולזרוע. וכן אמר משה: שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך (דברים ל״ג:י״ח). (טו) וירא – יששכר מנוחת האדמה, כי טוב – יותר מלצאת למרחקים. ואת הארץ כי נעמה – ומצלחת כדכתיב: אל המנוחה ואל הנחלה (דברים י״ב:ט׳). ויט שכמו לסבול – עול של מלכי ישראל. ויהי למס עובד – לתת למלכים עישור תבואותיו כדכתיב: ואת שדותיכם {וגו׳} יעשור,⁠^כו (שמואל א ח׳:י״ד-ט״ו). זהו עיקר הפשט, ובשורת עושר הוא לשבט יששכר. (טז) דן ידין עמו – המפרשו על שמשון לא ידע בעומק פשוטו של מקרא כלל. וכי יעקב בא להתנבאות על אדם אחד שנפל ביד פלשתים ונקרו^כז את עיניו ומת עם פלשתים בעניין רע. חלילה חלילה. אך על שבטו^כח של דן נתנבא שהיה מאסף לכל המחנות (במדבר י׳:כ״ה), וגם ביהושוע כת׳: והמאסף הולך אחר^כט הארון (יהושע ו׳:ט׳). ולפי שהיה הולך כל הימים בין בימי משה בין בימי יהושוע אחר כל הדגלים, והיה צריך להלחם עם כל האומות הרודפים אחריהם לזנב הנחשלים אחריהם בדרך, ולהנקם מן האומות, כי גיבורים היו, לכך אמר יעקב דן ידין עמו – ינקום נקמת עמו, כאחד^ל כל שבטי ישראל היה נוקם נקמתם ומשמרם מרודפיהם. כמו: כי ידין י״י^לא עמו וגו׳ (דברים ל״ב:ל״ו) דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו (דברים ל״ב:מ״ג), וכמו: ידין בגוים מלא גויות מחץ ראש על ארץ רבה (תהלים ק״י:ו׳). (יז) יהי שבטו של דן נחש עלי דרך – {להפיל^לב ו}⁠להרוג את האומות. ויפול רכבו – האויבים נופלים לפניו. (יח) לישועתך – דן, קויתי י״י – אני מקוה י״י שיושיע אותך וישגבך על האומות. (יט) גד גדוד – ישראל יגודו אחריו כשיהיו הולכים למלחמות יהושוע, וכדכתיב: חלוצים תעברו לפני⁠{ אחי}⁠כם^לג (דברים ג׳:י״ח). ובשוב^לד גד מן המלחמה, ישובו של גד אחר עקיבן של ישראל, שכן דרך כשיוצאין למלחמה יוצאין תחילה ובחזרתם הם אחרונים לשמור את השבטים מן המלחמה פן ירדפו האויבים אחריהם. (כ) מאשר שמנה לחמו – כי מאשר היו מביאין שמן זית ומטגנים מאכלם בשמן. וכן אמר משה: {ברוך} מבנים אשר וגו׳ (דברים ל״ג:כ״ד) – יברכוהו ישראל ויהי רצוי להם לפי שטובל בשמן רגלו (דברים ל״ג:כ״ד). והוא יתן מעדני מלך – מס של שמן היו גובין ממנו מלכי ישראל למשוח בו לעדן את בשרם, כדאמרינן במנחות: אנפיקינון – שמן זית שלא הביא שליש, ולמה {סכין} אותו^לה שמשיר את השער ומעדן את הבשר (בבלי מנחות פ״ו.), כמו: היתה לי עדנה (בראשית י״ח:י״ב) – בשר חלק. (כא) אילה שלוחה – גבורים קלים כאילות, כדכתיב: וכצבאים על ההרים^לו למהר (דברי הימים א י״ב:ט׳). הנותן אמרי שפר – בשובם מן המלחמה ממהרים מתוך קלותם לבשר בשורות משופרות של נצחון המלחמה, וכדכתיב: זבולון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה (שופטים ה׳:י״ח), כדרך הצבאים הרצים על מרומי הרים. (כב) בן פורת יוסף בן פורת עלי עין – הרי פסוק זה דוגמא^לז לחצאים בראש המקרא {שאינו מסיים דבורו}⁠^לח אלא שמזכיר במי הוא מדבר וחוזר וכופל חצי ראש המקרא ומסיים דבורו, כמו: נשאו נהרות י״י נשאו נהרות קולם (תהלים צ״ג:ג׳), כי הנה אויביך י״י כי הנה אויביך יאבדו (תהלים צ״ב:י׳), עד מתי רשעים י״י עד מתי רשעים יעלוזו (תהלים צ״ד:ג׳), הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל (קהלת א׳:ב׳), ימינך י״י נאדרי בכח ימינך י״י תרעץ אויב (שמות ט״ו:ו׳).⁠⁹ אף כאן: בן פורת יוסף – בן הפורה וגדל יוסף. ועל מה הוא גדל? בן פורת עלי עין – גדל ורבה על עין, להסתכל למעלה מן העין בקומתו וביופיו. בנות – מצרים, צעדה – כל אחת ואחת. עלי שור – לשון ראייה, כפל לשון של עלי עין, כמו: ומגבעות אשורנו (במדבר כ״ג:ט׳). שהיו בנות מצרים צועדות והולכות לראותו כמו אשת פוטיפר וחבירותיה. (כג) ומתוך כך, וימררוהו ורובו – מתוך שנתנה אשת פוטיפר עיניה בו השליכוהו בבית האסורים. ורבו – כפל לשון של חצים שבפסוק, כמו: יסובו עלי^לט רביו (איוב ט״ז:י״ג), חציו. ולכן הוא נדגש. אבל מגזרת רפי^מ יאמר אשר רבו בני ישראל (במדבר כ׳:י״ג), כמו: מן קם – קמו, מן שב – שבו, כן יאמר מן הרב רב עם ישראל (שופטים י״א:כ״ה) – רבו. ומדמה הפסוק לשון הרע של {אשת}⁠^מא פוטיפר לחצים, כדכתיב: חץ שחוט לשונם מרמה דבר (ירמיהו ט׳:ז׳), וידרכו את לשונם קשתם שקר (ירמיהו ט׳:ב׳). ורבו – מגזרת: רבב כמו: סבו – מן סבב, צהלי ורוני (ישעיהו י״ב:ו׳) – מן רנן. רבו – שיטרוט¹⁰ בלעז.⁠^מב (כד) ותשב באיתן קשתו – הקשת החזק שקורין ארבלטרא, מושיבין אותו על עץ איתן וחזק שקורין פורקא, והמושך בקשת ההוא אם הוא אדם חזק מאד מושך את חבל הקשת בזרועיו ונכפפין זרועיו עד גופו ויורה החץ למרחוק. ואם הוא חלש, אינו יכול למשוך החבל. וכן פ⁠{י}⁠רוש המקראות: מצרים ירו בו חצים ונתנוהו בבית הסוהר ועינו בכבל רגלו, והוא יצא ומלך עליהם, כי קשת שלו היה חזק ואיתן משלהם, ואסרם, כדכתיב: לאסור שריו^מג בנפשו (תהלים ק״ה:כ״ב). ויפוזו זרועי ידיו – נכפפו זרועיו במושכו חבל הקשת וזרק חיציו עליהם, כי איש חזק היה למשוך קשת איתן שקורין פורקא. וכן מצינו זרוע אצל דריכת קשת, כדכתיב: ונחתה {קשת} נחושה זרועותי (תהלים י״ח:ל״ה), והוא לשון דריכת קשת. וכן: כי חיציך נחתו בי ותנחת עלי ידיך (תהלים ל״ח:ג׳). ויפוזו – נכפפו, כמו: ויהי^מד דוד מפזז ומכרכר (שמואל ב ו׳:ט״ז), פיזוז בידים, כירכור ברגלים. ויפוזו מן פזז, כמו: יסובו מן סבב. מידי אביר יעקב – על ידי הקב״ה בא לו זה הנצחון והממשלה. אביר יעקב – כפל לשון: רועה אבן ישראל, וכן: אביר הרועים אשר לשאול (שמואל א כ״א:ח׳). וגם הרועים קרואים אבירים על שהבקר והשוורים קרואים אבירים, כדכתיב: עדת אבירים בעגלי עמים (תהלים ס״ח:ל״א). וכן: סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני (תהלים כ״ב:י״ג). מידי אביר יעקב – מי גרם לך? הקב״ה שהיה אביר יעקב, האלהים הרועה אותי עד היום הזה (בראשית מ״ח:ט״ו), שעל ידי גדולתך זן אותי במצרים. משם – הקב״ה גרם {לך} להיות רועה אבן ישראל – משפחת ישראל, שכילכל יוסף את אביו ואת אחיו (בראשית מ״ז:י״ב). אבן – לשון אב ומשפחה, נו״ן יתירה כמו: נו״ן של שגעון ועורון (דברים כ״ח:כ״ח), ומ״ם של ריקם (בראשית ל״א:מ״ב), ותהי הכנם (שמות ח׳:י״ג). (כה) מאל אביך – בא לך כל זה, והוא יעזרך. ברכות תהום – שהתהום עולה ומשקה את הארץ. ברכות שדיים – שלא יהיו השדיים צמוקים, ולא ימותו הילדים מחוסר חלב. ורחם – ואף בתוך הרחם לא ימות העובר. ולעניין הקללה כתוב למפרע תן להם רחם משכיל (הושע ט׳:י״ד), ואפילו כשיגדלו יהיו השדיים צומקים,⁠^מה ולא זו אף זו. (כו) ברכות אביך גברו על ברכות הורי – ברכות אביך יעקב שבירכני הקב״ה, כדכתיב: והנה י״י נצב עליו וגו׳ (בראשית כ״ח:י״ג), גברו על ברכות הרים כדכתיב שם: ופרצת ימה וקדמה וגו׳ (בראשית כ״ח:י״ד), נחלה טובה ובלא מצרים מעולה מכל הרי^מו עולם. עד תאות – עד סוף גבעות עולם – לשון: והתאויתם (במדבר ל״ד:י׳), תתאו לבא חמת (במדבר ל״ד:ח׳). וברכות משה מוכיחין על פסוק זה כי הורי לשון כפל של גבעות עולם, דכתיב שם: ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם (דברים ל״ג:ט״ו). ואותן ברכות תהיינה לראש יוסף. נזיר אחיו – מלך על אחיו. (כז) בנימין זאב יטרף – על שאול שהיה מלך ראשון נתנבא שפשט בכל סביבותיו בכל האומות, וכת׳ שם: בכל אשר יפנה ירשיע (שמואל א י״ד:מ״ז), שחבל בכל האומות. וגם בנימין היה עם מלכי יהודה הצדיקים אשר גברו על האומות, כדכתיב באסא וביהושפט ובחזקיהו. ולערב יחלק שלל – שכן מנהגו של זאב, זאב ערבות ישדדם (ירמיהו ה׳:ו׳), זאבי^מז ערב לא גרמו לבקר (צפניה ג׳:ג׳). (כח) אשר כברכתו – העתיד לבא לו, כמו שאמור למעלה: אשר יקרא אתכם באחרית הימים (בראשית מ״ט:א׳). (ל) לאחוזת קבר – ולא יוכלו לערער מלקוברני. (לג) ויאסוף רגליו – הכניסן במיטתו,⁠¹¹ כי עד עתה היה יושב, כדכתיב: וישב על המיטה (בראשית מ״ח:ב׳),⁠¹² ויוצא יוסף אותם מעם ברכיו (בראשית מ״ח:י״ב). ולהגיד בא הכתוב^מח חיבתו של יעקב, שנתן הקב״ה בו כח עד עת גויעה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

¹ השוו בראשית נ׳:כ׳.

² בדומה פירש רשב״ם דברים כ״א:י״ז ורשב״ם דברים כ״ו:י״ד.

³ =היית.

⁴ השוו דייקות לרשב״ם בראשית א׳:ט׳.

⁵ ״קמץ קטן״ בלשון הראשונים = ׳צירה׳ בלשון ימינו.

⁶ הערת רבקה בש: אולי רשב״ם נתכוון להירונימוס בוולגטה שתירגם ״laudabunt״ [למרות שאין הוא מוסיף כאן שזה ״תשובה למינין״, כפי שהוא עושה במספר מקומות, כמו גם להלן בראשית מ״ט:י׳].

⁷ עיין בביאור דברי רשב״ם במה שהובא בפענח רזא כ״י אוקספורד 103 ופרמא 3512 בשמו: ״ובסוף הפרשה כתיב: ויקימה (בכ״י: ויניחה) שם {וגו׳} במקדש י״י (יהושע כ״ד:כ״ו) והוא שוכן בשילה. רבינו שמואל.⁠״ בדומה גם בחזקוני: ״ויניחה שם במקדש י״י והוא משכן שילה״.

⁸ השוו ללשון הפסוק בזכריה ט׳:ט׳.

⁹ בספר הג״ן הובאו דברי ביאור זה בשם רשב״ם (״כל זה מיסוד רבי שמואל״), ואז נוסף: ״וכשהיה רבי שלמה זקנו מגיע לאותן פסוקים היה קורא אותן פסוקי שמואל על שמו״.

¹⁰ בלעז: saeterent.

¹¹ בדומה בדברי אבן עזרא כאן שמעיר על צורת מיטתו של יעקב: ״כי בתחלה היה יושב על המטה (בראשית מ״ח:ב׳), ורגליו תלויות כמנהג ארץ אדום עד היום, ולא כן מטות הישמעאלים״.

¹² עיינו רשב״ם שם.

^א בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) ובדפוס ראשון: וכדברי רבותינו. רוזין הציע תיקון זה, בהנחה שהראשי תיבות ״ובד׳ר׳⁠ ⁠״ פוענחו בטעות בכ״י.

^ב בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין): לתת, ותוקן בגיליון.

^ג בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) ובדפוס ראשון: כבודי.

^ד בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין): מתפשים, ובדפוס ראשון: מתפשטים.

^ה בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) ובדפוס ראשון: ואת.

^ו כן בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין), בדפוס ראשון, וכן ברשב״ם להלן בפסוק זה, בכמה עדי נוסח לפסוק, ברש״י ורשב״ם בראשית כ״ז:כ״ט. בנוסח שלנו: ישתחוו.

^ז בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) ובדפוס ראשון נוסף כאן בטעות: כי.

^ח כך גם ברשב״ם שמות ט״ו:ד׳, ובפירוש המיוחס לרשב״ם איוב ל׳:י״ט. כך נוסח הקרי בשמואל ב י״א:כ״ד, אך כך גם מצוטט הפסוק בדברי הימים ב ל״ה:כ״ג בהרבה מקורות.

^ט בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) ובדפוס ראשון בטעות: יוד.

^י כן בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין), בדפוס ראשון, וכן ברשב״ם לעיל בפסוק זה, בכמה עדי נוסח לפסוק, ברש״י ורשב״ם בראשית כ״ז:כ״ט. בנוסח שלנו: ישתחוו.

^יא כך בפענח רזא כ״י אוקספורד אופ׳ 103 בשם רשב״ם. בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) ובדפוס ראשון: את.

^יב כך בפענח רזא. בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין): שעלית. בדפוס ראשון: שעלה.

^יג בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) ובפענח רזא. בדפוס ראשון בטעות: ולא.

^יד בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) ובדפוס ראשון בטעות: האנשים.

^טו השוו חזקוני.

^טז בליקוט אוקספורד-מינכן וכ״י המבורג 52, וכן ברשב״ם בראשית ל״ג:י״ח: ותבאנה.

^יז ההוספה ע״פ ליקוט אוקספורד-מינכן וכ״י המבורג 52. והשוו לרשב״ם בראשית ל״ג:י״ח.

^יח בדפוס ראשון ובמהדורת רוזין: וישראל ויהודה.

^יט בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין), דפוס ראשון, ליקוט אוקספורד-מינכן, וכ״י המבורג 52: עד. והשוו ראב״ע כאן.

^כ ההוספה ע״פ ליקוט אוקספורד-מינכן וכ״י המבורג 52.

^כא כן בליקוט אוקספורד-מינכן וכ״י המבורג 52. בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) ובדפוס ראשון בטעות: ועובר.

^כב בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) ובדפוס ראשון נוסף בטעות: ביחזקאל ובישעיה כת׳.

^כג ההוספה ע״פ ליקוט אוקספורד-מינכן וכ״י המבורג 52.

^כד בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) ובדפוס ראשון בטעות: מעון.

^כה התיקון ע״פ כ״י המבורג 52. בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין), דפוס ראשון, וליקוט אוקספורד-מינכן: והיה.

^כו כך צוטט הפסוק גם ברשב״ם בראשית מ״ט:ט״ו. אולם בפסוקים בשמואל: ואת שדותיכם... וזרעיכם וכרמיכם יעשר.

^כז כך בפענח רזא כ״י אוקספורד אופ׳ 103 בשם רשב״ם. בדפוס ראשון ובמהדורת רוזין: וינקרו.

^כח כן בליקוט אוקספורד-מינכן וכ״י המבורג 52. בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) בטעות: שבתו.

^כט כן בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) ובדפוס ראשון, וכן בגיליון כ״י אוקספורד 34. בנוסח המקרא שלנו: ״אחרי״.

^ל כן בפסוק. בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין), וכן כנראה גם בגיליון כ״י אוקספורד 34: ״כאחת״.

^לא כן בפסוק וכן בגיליון כ״י אוקספורד 34. בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) ובדפוס ראשון נוסף כאן בטעות: את.

^לב ההשלמה מליקוט אוקספורד-מינכן.

^לג בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) ובדפוס ראשון: לפניכם.

^לד בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) ובדפוס ראשון בטעות: ובשובו.

^לה בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) ובדפוס ראשון בטעות: ולמה אותם. התיקון ע״פ הבבלי מנחות פ״ו., והשוו חזקוני.

^לו בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) ובדפוס ראשון בטעות: בהרים.

^לז בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) ובדפוס ראשון: דוגמת.

^לח ההשלמה כרוזין ע״פ רשב״ם שמות ט״ו:ו׳.

^לט כלשון הפסוק, השוו רשב״ם בראשית כ״א:כ׳, ל׳:י״א. בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) דפוס ראשון, ליקוט אוקספורד-מינכן, וכ״י המבורג 52: עליו.

^מ כן בליקוט אוקספורד-מינכן. בדפוס ראשון ובמהדורת רוזין: מריבה.

^מא כן בליקוט אוקספורד-מינכן.

^מב השוו ללעז בליקוט אוקספורד-מינכן: איפורט שוייטין.

^מג כן בחזקוני. בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) ובדפוס ראשון בטעות: צריו.

^מד כן בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) ובדפוס ראשון. בפסוק: ״ותרא את המלך״.

^מה כן בפסוק בהושע. בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין): צמוקים.

^מו בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) בטעות: הרר.

^מז בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) בטעות: כאזבי.

^מח בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין): כח הכת׳, בדפוס ראשון: כח, בכ״י המבורג 52 וליקוט אוקספורד-מינכן: כמה הק׳ אוהב.

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון