×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
שמות ג׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) {רביעי} וּמֹשֶׁ֗ה הָיָ֥ה רֹעֶ֛ה אֶת⁠־צֹ֛אן יִתְר֥וֹ חֹתְנ֖וֹ כֹּהֵ֣ן מִדְיָ֑ן וַיִּנְהַ֤ג אֶת⁠־הַצֹּאן֙ אַחַ֣ר הַמִּדְבָּ֔ר וַיָּבֹ֛א אֶל⁠־הַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים חֹרֵֽבָה׃ (ב) וַ֠יֵּרָ֠א מַלְאַ֨ךְ יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה אֵלָ֛יו בְּלַבַּת⁠־אֵ֖שׁ מִתּ֣וֹךְ הַסְּנֶ֑ה וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה הַסְּנֶה֙ בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֔שׁ וְהַסְּנֶ֖ה אֵינֶ֥נּוּ אֻכָּֽל׃ (ג) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה אָסֻֽרָה⁠־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה אֶת⁠־הַמַּרְאֶ֥ה הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה מַדּ֖וּעַ לֹא⁠־יִבְעַ֥ר הַסְּנֶֽה׃ (ד) וַיַּ֥רְא יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה כִּ֣י סָ֣ר לִרְא֑וֹת וַיִּקְרָא֩ אֵלָ֨יו אֱלֹהִ֜ים מִתּ֣וֹךְ הַסְּנֶ֗ה וַיֹּ֛אמֶר מֹשֶׁ֥ה מֹשֶׁ֖ה וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃ (ה) וַיֹּ֖אמֶר אַל⁠־תִּקְרַ֣ב הֲלֹ֑ם שַׁל⁠־נְעָלֶ֙יךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔יךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עוֹמֵ֣ד עָלָ֔יו אַדְמַת⁠־קֹ֖דֶשׁ הֽוּא׃ (ו) וַיֹּ֗אמֶר אָנֹכִי֙ אֱלֹהֵ֣י אָבִ֔יךָ אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֖ק וֵאלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֑ב וַיַּסְתֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ פָּנָ֔יו כִּ֣י יָרֵ֔א מֵהַבִּ֖יט אֶל⁠־הָאֱלֹהִֽים׃ (ז) וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה רָאֹ֥ה רָאִ֛יתִי אֶת⁠־עֳנִ֥י עַמִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת⁠־צַעֲקָתָ֤ם שָׁמַ֙עְתִּי֙ מִפְּנֵ֣י נֹֽגְשָׂ֔יו כִּ֥י יָדַ֖עְתִּי אֶת⁠־מַכְאֹבָֽיו׃ (ח) וָאֵרֵ֞ד לְהַצִּיל֣וֹ׀ מִיַּ֣ד מִצְרַ֗יִם וּֽלְהַעֲלֹתוֹ֮ מִן⁠־הָאָ֣רֶץ הַהִוא֒ אֶל⁠־אֶ֤רֶץ טוֹבָה֙ וּרְחָבָ֔ה אֶל⁠־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ אֶל⁠־מְק֤וֹם הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃ (ט) וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֛ה צַעֲקַ֥ת בְּנֵי⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֣אָה אֵלָ֑י וְגַם⁠־רָאִ֙יתִי֙ אֶת⁠־הַלַּ֔חַץ אֲשֶׁ֥ר מִצְרַ֖יִם לֹחֲצִ֥ים אֹתָֽם׃ (י) וְעַתָּ֣ה לְכָ֔ה וְאֶֽשְׁלָחֲךָ֖ אֶל⁠־פַּרְעֹ֑ה וְהוֹצֵ֛א אֶת⁠־עַמִּ֥י בְנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃ (יא) וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל⁠־הָ֣אֱלֹהִ֔ים מִ֣י אָנֹ֔כִי כִּ֥י אֵלֵ֖ךְ אֶל⁠־פַּרְעֹ֑ה וְכִ֥י אוֹצִ֛יא אֶת⁠־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃ (יב) וַיֹּ֙אמֶר֙ כִּֽי⁠־אֶֽהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְזֶה⁠־לְּךָ֣ הָא֔וֹת כִּ֥י אָנֹכִ֖י שְׁלַחְתִּ֑יךָ בְּהוֹצִֽיאֲךָ֤ אֶת⁠־הָעָם֙ מִמִּצְרַ֔יִם תַּֽעַבְדוּן֙ אֶת⁠־הָ֣אֱלֹהִ֔ים עַ֖ל הָהָ֥ר הַזֶּֽה׃ (יג) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל⁠־הָֽאֱלֹהִ֗ים הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֣י בָא֮ אֶל⁠־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְאָמַרְתִּ֣י לָהֶ֔ם אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיכֶ֖ם שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם וְאָֽמְרוּ⁠־לִ֣י מַה⁠־שְּׁמ֔וֹ מָ֥ה אֹמַ֖ר אֲלֵהֶֽם׃ (יד) וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל⁠־מֹשֶׁ֔ה אֶֽהְיֶ֖ה אֲשֶׁ֣ר אֶֽהְיֶ֑ה וַיֹּ֗אמֶר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶֽהְיֶ֖ה שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃ (טו) וַיֹּ֩אמֶר֩ ע֨וֹד אֱלֹהִ֜ים אֶל⁠־מֹשֶׁ֗ה כֹּֽה⁠־תֹאמַר֮א אֶל⁠־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ יְהֹוָ֞היְ⁠־⁠הֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵיכֶ֗ם אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֛ק וֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹ֖ב שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם זֶה⁠־שְּׁמִ֣י לְעֹלָ֔ם וְזֶ֥ה זִכְרִ֖י לְדֹ֥ר דֹּֽר׃ (טז) {חמישי} לֵ֣ךְ וְאָֽסַפְתָּ֞ אֶת⁠־זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְאָמַרְתָּ֤ אֲלֵהֶם֙ יְהֹוָ֞היְ⁠־⁠הֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י אֲבֹֽתֵיכֶם֙ נִרְאָ֣ה אֵלַ֔י אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם יִצְחָ֥ק וְיַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֤ד פָּקַ֙דְתִּי֙ אֶתְכֶ֔ם וְאֶת⁠־הֶעָשׂ֥וּי לָכֶ֖ם בְּמִצְרָֽיִם׃ (יז) וָאֹמַ֗ר אַעֲלֶ֣ה אֶתְכֶם֮ מֵעֳנִ֣י מִצְרַ֒יִם֒ אֶל⁠־אֶ֤רֶץ הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִ֑י אֶל⁠־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ (יח) וְשָׁמְע֖וּ לְקֹלֶ֑ךָ וּבָאתָ֡ אַתָּה֩ וְזִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל⁠־מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֗יִם וַאֲמַרְתֶּ֤ם אֵלָיו֙ יְהֹוָ֞היְ⁠־⁠הֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הָֽעִבְרִיִּים֙ נִקְרָ֣ה עָלֵ֔ינוּ וְעַתָּ֗ה נֵֽלְכָה⁠־נָּ֞אב דֶּ֣רֶךְ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְנִזְבְּחָ֖ה לַֽיהֹוָ֥הי⁠־⁠הֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ (יט) וַאֲנִ֣י יָדַ֔עְתִּי כִּ֠י לֹֽא⁠־יִתֵּ֥ן אֶתְכֶ֛ם מֶ֥לֶךְ מִצְרַ֖יִם לַהֲלֹ֑ךְ וְלֹ֖א בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה׃ (כ) וְשָׁלַחְתִּ֤י אֶת⁠־יָדִי֙ וְהִכֵּיתִ֣י אֶת⁠־מִצְרַ֔יִם בְּכֹל֙ נִפְלְאֹתַ֔יג אֲשֶׁ֥ר אֶֽעֱשֶׂ֖הד בְּקִרְבּ֑וֹ וְאַחֲרֵי⁠־כֵ֖ן יְשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶֽם׃ (כא) וְנָתַתִּ֛י אֶת⁠־חֵ֥ן הָֽעָם⁠־הַזֶּ֖ה בְּעֵינֵ֣י מִצְרָ֑יִם וְהָיָה֙ כִּ֣י תֵֽלֵכ֔וּן לֹ֥א תֵלְכ֖וּ רֵיקָֽם׃ (כב) וְשָׁאֲלָ֨ה אִשָּׁ֤ה מִשְּׁכֶנְתָּהּ֙ וּמִגָּרַ֣ת בֵּיתָ֔הּ כְּלֵי⁠־כֶ֛סֶף וּכְלֵ֥י זָהָ֖ב וּשְׂמָלֹ֑ת וְשַׂמְתֶּ֗ם עַל⁠־בְּנֵיכֶם֙ וְעַל⁠־בְּנֹ֣תֵיכֶ֔ם וְנִצַּלְתֶּ֖ם אֶת⁠־מִצְרָֽיִם׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א כֹּֽה⁠־תֹאמַר֮ =ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו
• דפוסים=כֹּ֣ה תֹאמַר֮ (״כה״ בלתי-מוקפת בטעם מונח)
ב נֵֽלְכָה⁠־נָּ֞א =ש,ש1 ובדפוסים
• ל,ל1,ב,ק3,ו=<נֵֽלֲכָה⁠־נָּ֞א> (חטף)
• הערת ברויאר
ג נִפְלְאֹתַ֔י =ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו
• דפוסים=נִפְלְאֹתָ֔י (בקמץ)
ד אֶֽעֱשֶׂ֖ה ל=אֶֽעֱשֶׂ֖ה בגעיה ימנית
E/ע
הערותNotes
(א) אחר המדבר – העביר להם המדבר, שבמדבר לא היה מרעה, כי בארץ מדבר אין עולין עשבים, כמו שמפורש בחולין גבי כיסוי הדם. (ג) מדוע לא יבער הסנה – שהאש מתאבך בו, ואינו נעשה גחלת, ואינו משתנה מכמות שהוא. לא יבער – זה אינו לשון הבערה, כי בוער היה, כמו שכתוב למעלה. אלא לשון ביעור, כמו ביערתי הקודש מן הבית (דברים כ״ו:י״ג), [ולשון כילוי, כדכתיב: והסנה איננו אוכל (שמות ג׳:ב׳). הגה״ה.] (ה) של נעלך מעל רגליך – לפי שנעל הרגל דורסא בכל מקום, ופעמים במקומות מטונפים, אינו ראוי שיביאנו במקוםב מקודש. מעל רגליך – שאף אותו שעל היד נקרא נעל סתם, והוא שנתן בועז לגואל (רות ד׳:ז׳-ח׳), והוא בלעז גונט,⁠ג1 ועדיין רגילין השרים להקנות בגונט שלהם. ולכך צריך לומר מעל רגליך, שלא יהא סבור שמאותו של היד הוא אומר לו. (ו) כי ירא מהביט – כי אין לתלמיד לזקוף עיניו ופניו בפני רבו. (ח) וארד להצילו – מן השיעבוד, כי רחמתי עליהם. ולהעלותו – אל הארץ, לקיים נדרי שנדרתי לאבות. (ט) וגם ראיתי את הלחץ – שנה למשה שיעבודם של ישראל,⁠ד כי היה גלוי לפניו כי היה דעתו של משה קצרה על שיעבוד של ישראל, כמו שנאמר וירא בסבלותם (שמות ב׳:י״א), ושם נפשו בכפו והכה המצרי בשבילם. והזכירו לו כדי שיאות ללכת. (יא) מי אנכי כי אלך אל פרעה – איני ראוי לילך לפני פרעה, וכל שכן שאיני כדיי להוציא את ישראל. (יב) כי אהיה עמך – ואם אין אתה כדיי, אני כדיי, כי ממני הדבר לא ממך. וזה יהיה לך האות – שממני תעשה מה שתעשה, ואני שלחתיך, ובשליחותי עשית זאת. תעבדון את האלהים על ההר הזה – ואז אודיע ואתן אות לכל שאני שלחתיך, וכל שאתה עושה ממני הוא, כמו שכתוב בשעת מתן תורה: הנהה אנכי בא אליך {בעב הענן וגו׳} וגם בך יאמינו לעולם (שמות י״ט:ט׳), וידעו כי אתה שלוחי. וזה הוא שאומר כאן וזה לך האות,⁠ו – שאז יוודע ויגלה לכל, כי אנכי שלחתיך – ולא מלבך אתה עושה, בהוציאך וגו׳ – ואז אודיע כמו שפירשתי. (יג) ואמרו לי מה שמו – וכי אדם הולך בשליחות ואינו יודע לומר מי שלחו. {ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם – רמז השם המיוחד באילו ד׳ תיבות באות אחרונה,⁠2 ואמר: אמור אותו אליהם. א״ל כה תאמר אל בני ישראל וגו׳ (שמות ג׳:ט״ו). ר׳ יצחק הגר.}⁠ז (יד) אהיה אשר אהיה – פירוש שם המיוחד של ארבע אותיות הנכתב בכל התורה. שהקב״ה היה בלא תחילה,⁠ח כי וי״ו במקום יו״ד בהרבה מקומות כמו קום שוב, שאומרים הדייקנין: קים, שיב. וכן מן ידע יאמר יודע, מן יסר יוסר, כי היו״ד נעשית וי״ו במקומות. וגם אתה יכול לומר הוה, שמשמע היה, וגם משמע הוֵה, שהוא הקב״ה הוה ויהיה באין סוף, זהו משמעות השם – הוה והיה ויהיה. וגם משמע שהוא הווה בצרתם של ישראל, ובכל מקום שאנו מגיעים אצל השם, ואין לנו רשות להגות השם באותיותיו, אנו מכנים השם בלשון אדנות, כלומר: אדון הכל אמר דבר זה. ובכאן, לפי שהיינו צריכים לפירוש השם ממש, כינהו בתיבה שפירושה דומה לפירוש השם, והוא אהיה. שאם הייתי קורא אדון אשר אדון, לא היה דומה למשמע השם ופירושו כלל. אבל אהיה – משמע אשר אהיה לאין תכלית, ואהיה עמם בצרתם, והוא אחד ממשמעות השם. ולכך תאמר אהיה שלחני אליכם, ולא שיאמר זה הלשון ממש, אלא השם בן ד׳ אותיות, אלא כינהו באהיה כדי לקרות ולהבין. ורבי שמואל פירש: דאהיה עיקר השם, אלא שהקב״ה אומר אהיה, ואחרים {אומרים עליו יהיה},⁠ט כמו שכתוב בכל מקום. כמו שיאמר אדם על עצמו אעשה, ואחרים אומרים עליו יעשה. ולא נהירא לי, דאם כן היאך אנו הוגים אותו כמו שהקב״ה קורא שמו, יותר ממה שאחרים קוראין אותו. ועוד כל מקום שנאמר אני י״י, היה לו לכתוב אהיה. ולכך נראה לי שהוא כינוי, כמו שפירשתי. (טו) ויאמר עוד אלהים אל משה – כלומר: כשתזכיר את שמי להם, אמור אלהי אברהם. כי זה שמי {לעולם} וזה זכרי – כשמזכירין שמי, מיחדין אותו על אברהם יצחק ויעקב, וכן יזכירו שמי לדורות. (יח) ושמעו לקולך – כי יאמינו בך, כדכתיב: ויאמן העם וישמעו כי פקד י״י וגו׳ (שמות ד׳:ל״א). (יט) ולא ביד חזקה – יש לפרש: לא מפני שידו חזקה. ונראה, ולא ביד חזקה – ואפילו כשתחזיק ידי עליו. ולא ישלח עד שאשלח. (כ) והכ⁠{י}⁠תי אותו בכל נפלאותי – אבל לאחר כן, ישלח בעל כרחו. (כב) ושאלה אשה משכנתה – ומאותה שגרה בביתה, שתאמר לה הננו הולכים לחוג, השאיל כוס כסף וזהבי שלך, שלא נתבייש בין חבירינו, וכן השמלות של שש ורקמה, ואני אתן אותם לחן וישאילום. ואני אצדדיא שיהא הכל שלכם בדין, כך אמר הקב״ה, כמו שאפרש בגזירת הרחמן (ר״י בכור שור שמות י״ד:ב׳-ד׳).רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 בלעז: gant.
2 כלומר האות האחרונה של ״לי מה שמו מה״ שהן האותיות של שם הויה.
א בספר הג״ן: דורך.
ב בכ״י מינכן 52 נכפל כאן: מקום.
ג בספר הג״ן: גאנט.
ד בהתחלה, סופר כ״י מינכן 52 השמיט כאן ע״י הדומות והמשיך ב״כמו שנאמר וירא...⁠״, אך כשהוא הגיע למלה ״בכפו״ הוא נוכח בטעותו וחזר ל״כי היה גלוי...⁠״. מסיבה זו יש כפילות בכ״י שסומנה ע״י הסופר בסימני מחיקה בתחילתה וסופה.
ה בכ״י מינכן 52: הנני.
ו בכ״י מינכן 52: זה יהיה לך אות.
ז ההשלמה מספר הג״ן, ושם החתימה היא: ״מיסוד הרב בכור שור בשם ר׳ יצחק הגר״. סביר שביאור זה, כמו ביאור מקביל של ר׳ יצחק הגר שהובא בר״י בכור שור שמות ד׳:י״א (אף הביאור המקביל הובא בספר הג״ן בשם ״הרב בכור שור אמר בשם ר׳ יצחק הגר״), היה הגה״ה של ר״י בכור שור בגליון פירושו שהושמטה בכ״י מינכן 52 ושרדה רק הודות לספר הג״ן (עיין במבוא למהדורה הנוכחית). בפענח רזא (כ״י אוקספורד אופ׳ 103), השואב באופן תדיר מספר הג״ן, הובא הביאור בשם ״רבי׳ בכור שור״.
ח בספר הג״ן: שהקב״ה היה תחילה לכל הבריות ויהיה והווה.
ט ההשלמה ע״פ ההקשר.
י בכ״י מינכן 52 נוספה כאן מלת: שלכם.
יא כן בספר הג״ן. בכ״י מינכן 52: אינדר (ה״צ״ הוחלפה ב״ינ״, וה״ד״ הוחלפה ב״ר״).
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144