Midrash Panim Acherim Version 2 Esther 4 – מדרש פנים אחרים נוסח ב אסתר ד‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) וּמׇרְדֳּכַ֗י יָדַע֙ אֶת⁠־כׇּל⁠־אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֔ה וַיִּקְרַ֤ע מׇרְדֳּכַי֙ אֶת⁠־בְּגָדָ֔יו וַיִּלְבַּ֥שׁ שַׂ֖ק וָאֵ֑פֶר וַיֵּצֵא֙ בְּת֣וֹךְ הָעִ֔יר וַיִּזְעַ֛ק זְעָקָ֥ה גְדוֹלָ֖ה^א וּמָרָֽה׃ (ב) וַיָּב֕וֹא עַ֖ד לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר⁠־הַמֶּ֑לֶךְ כִּ֣י אֵ֥ין לָב֛וֹא אֶל⁠־שַׁ֥עַר הַמֶּ֖לֶךְ בִּלְב֥וּשׁ שָֽׂק׃ (ג) וּבְכׇל⁠־מְדִינָ֣ה וּמְדִינָ֗ה מְקוֹם֙ אֲשֶׁ֨ר דְּבַר⁠־הַמֶּ֤לֶךְ וְדָתוֹ֙ מַגִּ֔יעַ אֵ֤בֶל גָּדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְצ֥וֹם וּבְכִ֖י וּמִסְפֵּ֑ד שַׂ֣ק וָאֵ֔פֶר יֻצַּ֖ע לָֽרַבִּֽים׃ (ד) [וַ֠תָּב֠וֹאנָה] (ותבואינה)^ב נַעֲר֨וֹת אֶסְתֵּ֤ר וְסָרִיסֶ֙יהָ֙ וַיַּגִּ֣ידוּ לָ֔הּ וַתִּתְחַלְחַ֥ל הַמַּלְכָּ֖ה מְאֹ֑ד וַתִּשְׁלַ֨ח בְּגָדִ֜ים לְהַלְבִּ֣ישׁ אֶֽת⁠־מׇרְדֳּכַ֗י וּלְהָסִ֥יר שַׂקּ֛וֹ מֵעָלָ֖יו וְלֹ֥א קִבֵּֽל׃ (ה) וַתִּקְרָא֩ אֶסְתֵּ֨ר לַהֲתָ֜ךְ מִסָּרִיסֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר הֶעֱמִ֣יד לְפָנֶ֔יהָ וַתְּצַוֵּ֖הוּ עַֽל⁠־מׇרְדֳּכָ֑י לָדַ֥עַת מַה⁠־זֶּ֖ה וְעַל⁠־מַה⁠־זֶּֽה׃ (ו) וַיֵּצֵ֥א הֲתָ֖ךְ אֶֽל⁠־מׇרְדֳּכָ֑י אֶל⁠־רְח֣וֹב הָעִ֔יר אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֥י שַֽׁעַר⁠־הַמֶּֽלֶךְ׃ (ז) וַיַּגֶּד⁠־ל֣וֹ מׇרְדֳּכַ֔י אֵ֖ת כׇּל⁠־אֲשֶׁ֣ר קָרָ֑הוּ וְאֵ֣ת׀ פָּרָשַׁ֣ת הַכֶּ֗סֶף אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר הָמָן֙ לִ֠שְׁק֠וֹל עַל⁠־גִּנְזֵ֥י הַמֶּ֛לֶךְ [בַּיְּהוּדִ֖ים] (ביהודיים) לְאַבְּדָֽם׃ (ח) וְאֶת⁠־פַּתְשֶׁ֣גֶן כְּתָֽב⁠־הַ֠דָּ֠ת אֲשֶׁר⁠־נִתַּ֨ן בְּשׁוּשָׁ֤ן לְהַשְׁמִידָם֙ נָ֣תַן ל֔וֹ לְהַרְא֥וֹת אֶת⁠־אֶסְתֵּ֖ר וּלְהַגִּ֣יד לָ֑הּ וּלְצַוּ֣וֹת עָלֶ֗יהָ לָב֨וֹא אֶל⁠־הַמֶּ֧לֶךְ לְהִֽתְחַנֶּן⁠־ל֛וֹ וּלְבַקֵּ֥שׁ מִלְּפָנָ֖יו עַל⁠־עַמָּֽהּ׃ (ט) וַיָּב֖וֹא הֲתָ֑ךְ וַיַּגֵּ֣ד לְאֶסְתֵּ֔ר אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י מׇרְדֳּכָֽי׃ (י) וַתֹּ֤אמֶר אֶסְתֵּר֙ לַהֲתָ֔ךְ וַתְּצַוֵּ֖הוּ אֶֽל⁠־מׇרְדֳּכָֽי׃ (יא) כׇּל⁠־עַבְדֵ֣י הַמֶּ֡לֶךְ וְעַם⁠־מְדִינ֨וֹת^ג הַמֶּ֜לֶךְ יֹֽדְעִ֗ים^ד אֲשֶׁ֣ר כׇּל⁠־אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֡ה אֲשֶׁ֣ר יָבֽוֹא⁠־אֶל⁠־הַמֶּ֩לֶךְ֩ אֶל⁠־הֶחָצֵ֨ר הַפְּנִימִ֜ית אֲשֶׁ֣ר לֹֽא⁠־יִקָּרֵ֗א אַחַ֤ת דָּתוֹ֙ לְהָמִ֔ית לְ֠בַ֠ד מֵאֲשֶׁ֨ר יֽוֹשִׁיט⁠־ל֥וֹ הַמֶּ֛לֶךְ אֶת⁠־שַׁרְבִ֥יט הַזָּהָ֖ב וְחָיָ֑ה וַאֲנִ֗י לֹ֤א נִקְרֵ֙אתִי֙^ה לָב֣וֹא אֶל⁠־הַמֶּ֔לֶךְ זֶ֖ה שְׁלוֹשִׁ֥ים יֽוֹם׃ (יב) וַיַּגִּ֣ידוּ לְמׇרְדֳּכָ֔י אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י אֶסְתֵּֽר׃ (יג) וַיֹּ֥אמֶר מׇרְדֳּכַ֖י לְהָשִׁ֣יב אֶל⁠־אֶסְתֵּ֑ר אַל⁠־תְּדַמִּ֣י בְנַפְשֵׁ֔ךְ לְהִמָּלֵ֥ט בֵּית⁠־הַמֶּ֖לֶךְ מִכׇּל⁠־הַיְּהוּדִֽים׃ (יד) כִּ֣י אִם⁠־הַחֲרֵ֣שׁ תַּחֲרִ֘ישִׁי֮ בָּעֵ֣ת הַזֹּאת֒ רֶ֣וַח וְהַצָּלָ֞ה יַעֲמ֤וֹד לַיְּהוּדִים֙ מִמָּק֣וֹם אַחֵ֔ר וְאַ֥תְּ וּבֵית⁠־אָבִ֖יךְ תֹּאבֵ֑דוּ וּמִ֣י יוֹדֵ֔עַ אִם⁠־לְעֵ֣ת כָּזֹ֔את הִגַּ֖עַתְּ לַמַּלְכֽוּת׃ (טו) וַתֹּ֥אמֶר אֶסְתֵּ֖ר לְהָשִׁ֥יב אֶֽל⁠־מׇרְדֳּכָֽי׃ (טז) לֵךְ֩ כְּנ֨וֹס אֶת⁠־כׇּל⁠־הַיְּהוּדִ֜ים הַֽנִּמְצְאִ֣ים בְּשׁוּשָׁ֗ן וְצ֣וּמוּ עָ֠לַ֠י וְאַל⁠־תֹּאכְל֨וּ וְאַל⁠־תִּשְׁתּ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם גַּם⁠־אֲנִ֥י וְנַעֲרֹתַ֖י אָצ֣וּם כֵּ֑ן וּבְכֵ֞ן אָב֤וֹא אֶל⁠־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא⁠־כַדָּ֔ת וְכַאֲשֶׁ֥ר אָבַ֖דְתִּי אָבָֽדְתִּי׃ (יז) וַֽיַּעֲבֹ֖ר מׇרְדֳּכָ֑י וַיַּ֕עַשׂ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר⁠־צִוְּתָ֥ה עָלָ֖יו אֶסְתֵּֽר׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א גְדוֹלָ֖ה =ק-מ ומסורות-א,ל וטברניות ומ״ש
• ל!=גְדֹלָ֖ה (כתיב חסר וי״ו)
• קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא

^ב [וַ֠תָּב֠וֹאנָה] (ותבואינה) =דפוסים; אין הערת קרי בכתבי⁠־היד הקרובים לכתר.

^ג וְעַם⁠־מְדִינ֨וֹת =ל,ק-מ (״ועם״ מוקפת)
• דפוסים=<וְעַם֩ מְדִינ֨וֹת> (״ועם״ מוטעמת בתלישא קטנה ובלתי-מוקפת)

^ד יֹֽדְעִ֗ים =א⁠(ס),ש1,ק-מ ומסורות-א,ל ומ״ש
• ל!=יֽוֹדְעִ֗ים (כתיב מלא וי״ו)
• קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא

^ה נִקְרֵ֙אתִי֙ =ש1,ק-מ ובדפוסים
• ל!=נִקְרֵ֙אתי֙ (חסר חיריק בתי״ו)

E/ע

הערותNotes

(א) פרשה ד

ומרדכי ידע את כל אשר נעשה – מהו ידע את כל אשר נעשה אמר מרדכי יודע אני שנגזר עליהם כלייה מיום שהשתחוו לצלם של נבוכדנצר שנאמר זובח לאלהים יחרם (שמות כ״ב:י״ט) לכך נאמר ידע. ויקרע מרדכי את בגדיו – זה אחד שקרעו בגדיהם בחנם יעקב שנאמר ויקרע יעקב שמלותיו (בראשית ל״ו:ל״ד) א״ל הקב״ה על חנם קרעת בגדיך למחר אתה אוכל ושותה עמו שנאמר ויוסף ישית ידו על עיניך (בראשית מ״ו:ד׳) שבטים ויקרעו שמלותם ויעמוס וגו׳ (בראשית מ״ד:י״ג) אמר הקדוש ברוך הוא אתם קרעתם בגדיכם למחר אתם אוכלים ושותים עמו ויקרע מרדכי את בגדיו א״ל הקב״ה לחנם קרעת את בגדיך למחר המן נצלב. ויזעק זעקה גדולה ומרה – אותו שעה נתן אפר על ראשו והלך לשער פלטרין של מלך וחזר בו כי אין לבוא אל שער המלך וגו׳ וכי הדיוט היה מרדכי שהיה צווח וכי אין הקדוש ברוך הוא שומע לחישות אלא צווחות חנה הרהרה בלבה ושמע הקב״ה את לחישתה שכן הוא אומר וחנה היא מדברת על לבה וגו׳ (שמואל א א׳:י״ג) ומה כתיב שם ואלהי ישראל יתן את שאלתך (שמואל א א׳:י״ז) אלא היה מרדכי צווח ואמר יצחק אבי מה עשית לי הצווחה שצווח עשו לפניך שמעת קולו וברכת אותו והרי אנו מכורין להריגת חרב לכך נאמר ויזעק זעקה גדולה ומרה. (ג) וכל מדינה ומדינה וגו׳ – כל העם היו ישינים על השק שכן הוא אומר שק ואפר יוצע לרבים. (ד) ותבאנה נערות אסתר וסריסיה ויגידו לה ותתחלחל המלכה מאד – יש אומרים מעוברת היתה והפילה ואל תתמה לומר וכי תינוקת בת י״ב שנה היתה שמתחלחלת הרי ישעיה גיבור שבעולם ובשביל שראה בחזון נתחלחל שנאמר על כן מלאו מתני חלחלה (ישעיהו כ״א:ג׳). ותשלח בגדים להלביש את מרדכי ולהסיר שקו מעליו ולא קיבל – אמר איני זז מכאן עד שיעשה לי הקדוש ברוך הוא ניסים כשם שעשה לראשונים ביעקב כתיב וישם שק במתניו (בראשית ל״ז:ל״ד) ובאחאב לא תלה לו שלש שנים וכן ביורם לא כלה שקו רעב משומרון ואף אני איני זז משקי עד שיעשה לי הקב״ה ניסים לכך נאמר ולא קיבל. (ז) ותקרא אסתר להתך [וגו׳] לדעת מה זה ועל מה זה ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו – ברוח הקודש היו משיבין זה את זה שאמר לו שעמד אחד מזרע עמלק ולקח את ישראל שאין קרהו אלא עמלק שנאמר אשר קרך בדרך (דברים כ״ח:י״ח). ואת פרשת הכסף – להראות את אסתר שתבקש מן המלך ותתחנן לו על עמה והוא אומר לא היית אומר לאסתר לא תגידי שהם עמך. (י-יא) ותאמר אסתר להתך כל עבדי המלך ועם מדינות המלך יודעים – כשראה המן להתך נכנס ויוצא בעטו והרגו למה שאין אתה מוצא אותו שוב אמר הקדוש ברוך הוא והואיל והרגו תהא משמשת ברוח הקודש. (יג) ויאמר מרדכי להשיב אל אסתר [וגו׳] כי אם החרש תחרישי בעת הזאת ריוח והצלה יעמוד ליהודים וגו׳ – אם שותקת את עכשיו סופך שהקב״ה שותק לעתיד לבא ואל תאמרי ואל תהי סוברת שהקדוש ברוך הוא מניחן שמא את ובית אביך הייתם להם במצרים ששחט נפשות בכוריהם וטבע שונאיהם בים וכשבא עליהם עמלק ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב ואף עכשיו ריוח והצלה יעמוד ליהודים. (טו) ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי – מהו להשיב – דברי ניחומים. ד״א: דברים טובים, שנאמר ונפש אדוניו ישיב (משלי כ״ה:י״ג). (טז) לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן – מהו הנמצאים אותם שאכלו הסעודה יצומו וגם אני ונערותי אצום כן ובכן אבא אל המלך אשר לא כדת ואף על פי שאני מתה עליהם הם עמי וכדיי שאהרג עליהם בעולם הזה ויהיה לי חלק לעוה״ב. וכאשר אבדתי אבדתי – נענה מרדכי ואמר לאסתר הרי אמרת לגזור תענית. ואיני יכול לבטל מגילת תענית שכתוב בהן מן יום ראשון ניסן ועד יומין שמונה עשר קרב התמיד דלא למספד בהון ודלא להתענא בהון ואת אמרת גזור תענית שיצומו ג׳ ימים בי״ד יום ששוחטין בו את הפסח ובט״ו בו מועד ובט״ז בו קרב עומר התנופה שלחה ואמרה לו את זקינן של ישראל אם אין ישראל בעולם מה המועדות יפים אם אין ישראל למה תורה מוטב לבטל מצוה אחת אולי ירחמו עלינו מן השמים אלא עמוד וגזור התענית.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון