×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
תהלים ק״התנ״ך
א֣
אָ
(א)  הוֹד֣וּ לַ֭יהֹוָהי⁠־⁠הֹוָה קִרְא֣וּ בִשְׁמ֑וֹ הוֹדִ֥יעוּ בָ֝עַמִּ֗ים עֲלִילוֹתָֽיו׃ (ב) שִֽׁירוּ⁠־ל֭וֹ זַמְּרוּ⁠־ל֑וֹ שִׂ֝֗יחוּא בְּכׇל⁠־נִפְלְאוֹתָֽיו׃ (ג) הִֽ֭תְהַלְלוּב בְּשֵׁ֣ם קׇדְשׁ֑וֹ יִ֝שְׂמַ֗ח לֵ֤ב׀ מְבַקְשֵׁ֬י יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃ (ד) דִּרְשׁ֣וּ יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה וְעֻזּ֑וֹ בַּקְּשׁ֖וּ פָנָ֣יו תָּמִֽיד׃ (ה) זִכְר֗וּ נִפְלְאוֹתָ֥יו אֲשֶׁר⁠־עָשָׂ֑המֹ֝פְתָ֗יו וּמִשְׁפְּטֵי⁠־פִֽיו׃ (ו) זֶ֭רַע אַבְרָהָ֣ם עַבְדּ֑וֹ בְּנֵ֖י יַעֲקֹ֣ב בְּחִירָֽיו׃ (ז) ה֭וּא יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ בְּכׇל⁠־הָ֝אָ֗רֶץ מִשְׁפָּטָֽיו׃ (ח) זָכַ֣ר לְעוֹלָ֣ם בְּרִית֑וֹ דָּבָ֥ר צִ֝וָּ֗ה לְאֶ֣לֶף דּֽוֹר׃ (ט) אֲשֶׁ֣ר כָּ֭רַת אֶת⁠־אַבְרָהָ֑םוּשְׁב֖וּעָת֣וֹ לְיִשְׂחָֽק׃ (י) וַיַּעֲמִידֶ֣הָ לְיַעֲקֹ֣ב לְחֹ֑קלְ֝יִשְׂרָאֵ֗ל בְּרִ֣ית עוֹלָֽם׃ (יא) לֵאמֹ֗ר לְךָ֗ אֶתֵּ֥ן אֶת⁠־אֶֽרֶץ⁠־כְּנָ֑עַןחֶ֝֗בֶלג נַחֲלַתְכֶֽם׃ (יב) בִּֽ֭הְיוֹתָם מְתֵ֣י מִסְפָּ֑רכִּ֝מְעַ֗ט וְגָרִ֥ים בָּֽהּ׃ (יג) וַ֭יִּֽתְהַלְּכוּ מִגּ֣וֹי אֶל⁠־גּ֑וֹימִ֝מַּמְלָכָ֗ה אֶל⁠־עַ֥ם אַחֵֽר׃ (יד) לֹא⁠־הִנִּ֣יחַ אָדָ֣ם לְעׇשְׁקָ֑םוַיּ֖וֹכַח עֲלֵיהֶ֣ם מְלָכִֽים׃ (טו) אַֽל⁠־תִּגְּע֥וּ בִמְשִׁיחָ֑יוְ֝לִנְבִיאַ֗י אַל⁠־תָּרֵֽעוּ׃ (טז) וַיִּקְרָ֣א רָ֭עָב עַל⁠־הָאָ֑רֶץכׇּֽל⁠־מַטֵּה⁠־לֶ֥חֶם שָׁבָֽר׃ (יז) שָׁלַ֣ח לִפְנֵיהֶ֣ם אִ֑ישׁ לְ֝עֶ֗בֶד נִמְכַּ֥ר יוֹסֵֽף׃ (יח) עִנּ֣וּ בַכֶּ֣בֶל [רַגְל֑וֹ] (רגליו) בַּ֝רְזֶ֗ל בָּ֣אָה נַפְשֽׁוֹ׃ (יט) עַד⁠־עֵ֥ת בֹּא⁠־דְבָר֑וֹ אִמְרַ֖ת יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה צְרָפָֽתְהוּ׃ (כ) שָׁ֣לַח מֶ֭לֶךְ וַיַּתִּירֵ֑הוּ מֹשֵׁ֥ל עַ֝מִּ֗ים וַֽיְפַתְּחֵֽהוּ׃ (כא) שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ וּ֝מֹשֵׁ֗ל בְּכׇל⁠־קִנְיָנֽוֹ׃ (כב) לֶאְסֹ֣ר שָׂרָ֣יו בְּנַפְשׁ֑וֹ וּזְקֵנָ֥יו יְחַכֵּֽם׃ (כג) וַיָּבֹ֣א יִשְׂרָאֵ֣ל מִצְרָ֑יִםוְ֝יַעֲקֹ֗ב גָּ֣ר בְּאֶֽרֶץ⁠־חָֽם׃ (כד) וַיֶּ֣פֶר אֶת⁠־עַמּ֣וֹ מְאֹ֑דוַ֝יַּעֲצִמֵ֗הוּ מִצָּרָֽיו׃ (כה) הָפַ֣ךְ לִ֭בָּם לִשְׂנֹ֣א עַמּ֑וֹ לְ֝הִתְנַכֵּ֗ל בַּעֲבָדָֽיו׃ (כו) שָׁ֭לַח מֹשֶׁ֣ה עַבְדּ֑וֹ אַ֝הֲרֹ֗ן אֲשֶׁ֣ר בָּחַר⁠־בּֽוֹ׃ (כז) שָֽׂמוּ⁠־בָ֭ם דִּבְרֵ֣י אֹתוֹתָ֑יווּ֝מֹפְתִ֗ים בְּאֶ֣רֶץ חָֽם׃ (כח) שָׁ֣לַֽח חֹ֭שֶׁךְ וַיַּחְשִׁ֑ךְ וְלֹא⁠־מָ֝ר֗וּ אֶת⁠־[דְּבָרֽוֹ] (דבריו (כט) הָפַ֣ךְ אֶת⁠־מֵימֵיהֶ֣ם לְדָ֑םוַ֝יָּ֗מֶת אֶת⁠־דְּגָתָֽם׃ (ל) שָׁרַ֣ץ אַרְצָ֣ם צְפַרְדְּעִ֑יםבְּ֝חַדְרֵ֗י מַלְכֵיהֶֽם׃ (לא) אָ֭מַר וַיָּבֹ֣א עָרֹ֑בכִּ֝נִּ֗ים בְּכׇל⁠־גְּבוּלָֽם׃ (לב) נָתַ֣ן גִּשְׁמֵיהֶ֣ם בָּרָ֑דאֵ֖שׁ לֶהָב֣וֹת בְּאַרְצָֽם׃ (לג) וַיַּ֣ךְ גַּ֭פְנָם וּתְאֵנָתָ֑םוַ֝יְשַׁבֵּ֗ר עֵ֣ץ גְּבוּלָֽם׃ (לד) אָ֭מַר וַיָּבֹ֣א אַרְבֶּ֑הוְ֝יֶ֗לֶק וְאֵ֣ין מִסְפָּֽר׃ (לה) וַיֹּ֣אכַל כׇּל⁠־עֵ֣שֶׂב בְּאַרְצָ֑םוַ֝יֹּ֗אכַל פְּרִ֣י אַדְמָתָֽם׃ (לו) וַיַּ֣ךְ כׇּל⁠־בְּכ֣וֹר בְּאַרְצָ֑םרֵ֝אשִׁ֗ית לְכׇל⁠־אוֹנָֽם׃ (לז) וַֽ֭יּוֹצִיאֵם בְּכֶ֣סֶף וְזָהָ֑בוְאֵ֖ין בִּשְׁבָטָ֣יו כּוֹשֵֽׁל׃ (לח) שָׂמַ֣ח מִצְרַ֣יִם בְּצֵאתָ֑םכִּֽי⁠־נָפַ֖ל פַּחְדָּ֣ם עֲלֵיהֶֽם׃ (לט) פָּרַ֣שׂ עָנָ֣ן לְמָסָ֑ךְ וְ֝אֵ֗שׁ לְהָאִ֥יר לָֽיְלָה׃ (מ) שָׁ֭אַל וַיָּבֵ֣א שְׂלָ֑ווְלֶ֥חֶם שָׁ֝מַ֗יִם יַשְׂבִּיעֵֽם׃ (מא) פָּ֣תַח צ֭וּר וַיָּז֣וּבוּ מָ֑יִםהָ֝לְכ֗וּ בַּצִּיּ֥וֹת נָהָֽר׃ (מב) כִּֽי⁠־זָ֭כַר אֶת⁠־דְּבַ֣ר קׇדְשׁ֑וֹ אֶֽת⁠־אַבְרָהָ֥ם עַבְדּֽוֹ׃ (מג) וַיּוֹצִ֣א עַמּ֣וֹ בְשָׂשׂ֑וֹןבְּ֝רִנָּ֗ה אֶת⁠־בְּחִירָֽיו׃ (מד) וַיִּתֵּ֣ן לָ֭הֶם אַרְצ֣וֹת גּוֹיִ֑םוַעֲמַ֖ל לְאֻמִּ֣ים יִירָֽשׁוּ׃ (מה) בַּעֲב֤וּר׀ יִשְׁמְר֣וּ חֻ֭קָּיווְתוֹרֹתָ֥יו יִנְצֹ֗רוּ הַֽלְלוּ⁠־יָֽהּד׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א שִׂ֝֗יחוּ א=שִׂ֝יחוּ (השמטת נקודת הרביע)
ב הִֽ֭תְהַלְלוּ א=הִֽ֭תְהַלֲלוּ (חטף)
ג חֶ֝֗בֶל א=חֶ֝בֶל (השמטת נקודת הרביע)
ד הַֽלְלוּ⁠־יָֽהּ א=הַֽלֲלוּ⁠־יָֽהּ (חטף)
E/ע
הערותNotes
(א) הודו ליי׳ קראו בשמו – אמר רבי יוסי בר חלפתא לרבי ישמעאל בריה אתה מבקש לראות את השכינה בעולם הזה עסוק בתורה בארץ ישראל שנאמר דרשו יי׳ ועוזו בקשו פניו תמיד. זכרו נפלאותיו אשר עשה. אמר רבי אלעזר (בראשית כ״א:י״ב) כי ביצחק יקרא לך זרע. כל מי שהוא בשם יצחק עולמית הרי הוא כיצחק שנאמר כי ביצחק. רבי יודן אמר במקצתו ולא בכולו שנאמר ביצחק ולא בכולו. כל מי שמודה בשני עולמות יקרא לך זרע וכל מי שאינו מודה בשני עולמות לא יקרא לך זרע. (ה) זכרו נפלאותיו אשר עשה – זרע אברהם. הוא ה׳ אלהינו בכל הארץ. מהו הוא יי׳ אלהינו את מוצא חמשה הוא לרעה. וחמשה הוא לטובה. (שם י׳:ט׳) הוא היה גבור ציד. (שם ל״ו:מ״ג) הוא עשו אבי אדום. (במדבר כ״ו:ט׳) הוא דתן ואבירם. (דברי הימים ב כ״ח:כ״ב) הוא אחז המלך. (אסתר א׳:א׳) הוא אחשורוש. והוא לטובה (דברי הימים א א׳:כ״ז) הוא אברהם. (שמות ו׳:כ״ז) הוא משה ואהרן. (עזרא ז׳:ו׳) הוא עזרא עלה מבבל. (דברי הימים ב ל״ב:ל׳) הוא חזקיה סתם מי גיחון. (שמואל א י״ז:י״ד) דוד הוא הקטן. אמר רבי ברכיה בשם רבנן הקב״ה נמנה עם הצדיקים שנאמר הוא ה׳ אלהינו בכל הארץ משפטיו. (ח) זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור – אמר רבי חייא בר אבא לאלוף שבדור. למעולה שבדור. כדתנן תקוע אלפא לשמן. הוי דבר צוה לאלף דור. אמר רבי חייא בשם רבי שמואל בר נחמן תשע מאות ושמונים דור היה ראוי לעמוד שכולם נמחו בדור המבול שכך אמר הקב״ה שהוא עתיד ליתן את המילה אחר אלף דור. ואת מוצא עשרה דורות מאדם ועד נח עשרה דורות מנח עד אברהם. רב הונא בשם ר׳ אלעזר בנו של ר׳ יוסי הגלילי אומר דבר צוה לאלף דור אלף דור עלה במחשבה להבראות וכמה נמחו מהם תשע מאות ושבעים וארבע. מאי טעמיה דבר צוה לאלף דור. ששה דורות מאברהם עד משה הוי דבר צוה לאלף דור זו התורה ואין דבר אלא תורה שנאמר (שמות כ׳:א׳) וידבר אלהים את כל הדברים האלה. בהיותכם מתי מספר כמעט עד שלא תפרה בששים ריבוא נחלת הארץ לפניהם. שכיון שהלכו שמעון ולוי ועשו אותו מעשה בשכם מה אביהם אומר להם (בראשית ל״ד:ל׳) עכרתם אותי להבאישני ואני מתי מספר. (יג) ויתהלכו מגוי אל גוי – מדבר באברהם ושרה שנאמר (שם י״ב:י׳) ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה. לא הניח אדם לעשקם אלו המצרים. ויוכח עליהם מלכים זה אבימלך ופרעה שנאמר (בראשית י״ב:י״ז) וינגע ה׳ את פרעה נגעים גדולים. אל תגעו במשיחי. אמר רבי ברכיה אלו האבות. ובנביאי אל תרעו אלו האמהות שהיו נביאות. אמר רבי יודן בשם רבי יצחק (שם כ״ז:מ״ב) ויוגד לרבקה את דברי עשו. מי הגיד לה והלא בלבו דבר שנאמר (שם מ״א) ויאמר עשו בלבו. אלא רוח הקדש הגיד לה. (טז) ויקרא רעב על הארץ – אמר רבי יהודה בר נחמן בשם רבי שמעון בן לקיש ראוי היה יעקב לירד למצרים בשלשלאות של ברזל ובקולרין ועשה לו הקב״ה כמה עלילות וכמה מנגנאות ונמכר יוסף למצרים כדי לירד. ויקרא רעב על הארץ וכל כך למה (שם מ״ו:ו׳) ויבא יעקב מצרימה. אמר ר׳ פנחס הכהן בר חמא משל לפרה אחת שהיו רוצין למשוך אותה למקולין שלה ולא היתה נמשכת. מה עשו משכו בנה תחלה והיתה רצה אחריו. כך עשה הקב״ה מנגנאות שעשו אחי יוסף כל אותן הדברים כדי שירדו למצרים גם כן כדי שירד גם יעקב שנאמר (הושע י״א:ד׳) בחבלי אדם אמשכם. (יט) עד עת בא דברו – רבי חייא בר אבא ורבנן. חד אמר עד בא דברו של יוסף. וחד אמר עד עת בא דברו של הקב״ה שאמר יוסף לשר המשקים (בראשית מ׳:י״ד) כי אם זכרתני אתך. אמר לו הקב״ה כך אמרת חייך שתעשה שם עוד שתי שנים שנאמר (שם מ״א:א׳) ויהי מקץ שנתים ימים. לפיכך עד עת בא דברו. שלח מלך ויתירהו. שמו אדון לביתו. אמר רבי לוי בשם רבי יוחנן בן שאול אמר להן יוסף מה אתם סוברין שאין הקב״ה מטעימני ממה שבירך זקני ליעקב אבי ומה ברכו (שם כ״ז:כ״ט) יעבדוך עמים וישתחוו לך. לפיכך (שם מ״ב:ו׳) ויוסף הוא השליט על הארץ. הוי שמו אדון לביתו. לאסור שריו בנפשו. כיון שביקש פרעה להמליך את יוסף אמרו לו סנקליטין שלו וכי יש עבד שמולך. נטלן וחבשן עד שבאו אחיו להודיע שהוא בן גניסין ואחר כך גררן בחבלין. דבר אחר לאסור שריו שרו כתיב זה פוטיפר. ויפר את עמו ויעצימהו מצריו. אמר ר׳ שמעון בן לקיש משל למה הדבר דומה לשני שרים שהם בבסילקי זה גדול וזה גדול אלא שזה גדול מזה. וגם כן לשני גבורים זה גבור וזה גבור אלא שזה גבור מזה. הפך לבם לשנוא עמו. רבי חייא בשם ר׳ יוחנן ורבי יודן בשם ר׳ יהוצדק אתמול (שם מ״ה:ט״ז) והקול נשמע וגו׳ וייטב בעיני פרעה. ועכשיו הפך לבם לשנוא (שמות א׳:ח׳) ויקם מלך חדש. (כז) שמו בם דברי אותותיו – אמר רבי יודן ברבי סימון שהיו המכות נרשמות בהן בגופן. שלח חשך ויחשיך. משל לקוסטינור שהלך לעשות שליחותו והקשה עליהם יתר מדאי. כך שלח חשך ויחשיך ולא מרו את דברו. שרץ ארצם צפרדעים. אמר ר׳ יוחנן בכל מקום שהיו רובצין שם היו נעשים צפרדעים. תאמר בבתי השיש ובבתי הסיפים לא היו עולין אתמהא. אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי זה אחד מן הדברים שהשליט רך בקשה. כיון שהיתה הצפרדע עולה היתה אומרת אני שלוחו של מי שאמר והיה העולם והיה השיש נבקע מאליה והיתה עולה שנאמר (תהלים ע״ח:מ״ה) וצפרדע ותשחיתם. כענין שנאמר (ויקרא כ״ב:כ״ה) כי משחתם בהם מום בם. (אמר ויבוא ערוב). נתן גשמיהם ברד. ויך גפנם ותאנתם. אמר רבי הונא בשם רבי שמעון בן לקיש כפילקיס הזה היה יורד הברד עליהם. אמר רבי יוחנן ממילתיה דר׳ שמעון את שמע תרתין הדין גפנים על ידי שהיו דקים היה יורד כפילקין. אבל לשקמים בא חן ומל שנאמר (תהלים ע״ח:מ״ז) ושקמתם בחנמל. ויך כל בכור בארצם. אמר רבי אבא בר כהנא בכור לאיש. בכור לאשה. בכור לבהמה. וכל בית שלא היה בו בכור היה הורג לאפטרופוס שהיה שם. ויוציאם בכסף וזהב. אמר ר׳ אליעזר הגדול הירוד שבישראל הוציא בידו ממצרים תשעים חמורים טעונים בכסף וזהב. (לח) שמח מצרים בצאתם – אמר רבי ברכיה משל לבעל בשר שהיה רוכב על החמור. חמרא מסכי אימת נחית ליה מיניה ואיהו מסכי אימת ניחות מן חמרא. כיון דנחית ליה חדי גברא וחדי חמרא ולית אנן ידעי מאן חדי טפי. כך כשהיו ישראל במצרים היו המכות באות על המצרים והיו מקוים המצרים אימתי יצאו ישראל וישראל מקוים אימתי יגאלנו הקב״ה. כיון שנגאלו התחילו אלו ואלו שמחים ואין אנו יודעין מי שמח יותר. ממה שאמר דוד שמח מצרים בצאתם אנו יודעים שמצרים שמחו יותר. (לט) פרש ענן למסך ואש להאיר לילה – רבי מאיר אומר שני עננים היו שנאמר (שמות מ׳:ל״ח) כי ענן ה׳ על המשכן יומם. רבי אלעזר בן שמוע אומר ענן אחד היה שנאמר פרש ענן למסך ואש להאיר לילה. חזקיה אמר למה היה משתנה להן מפני הזבין והמצורעין כדי שיהו יודעים אימתי יום ואימתי לילה. פתח צור ויזובו מים. אמר רבי חמא בר חנינא בתחלה היתה מוציאה דם והיו ליצני הדור אומרים עכשיו אנו הולכין ונותנין פינו עליה ונשתה אותו הדם. ואחר כך הוציא מים ושטפם שנאמר (תהלים ע״ח:כ׳) ונחלים ישטופו. (מד) ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים יירשו – ר׳ חנינא שאל לר׳ חייא בר אבא מהו ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו. אמר לו פועל שהיה עושה עם בעל הבית ויגע עמו וניתן לו שכרו מה הוא מחזיק לו טובה שעשה מלאכתו באמונה ונותן לו שכרו משלם. ואמר דוד המלך לפני הקב״ה רבונו של עולם אנו פועלים עצלים ואין אנו עושים עמך באמונה שנאמר בעבור ישמרו. וצריכים אנו להחזיק לך טובה שנתת לנו ארצות של גוים ואם אנו משמרים אין לנו להחזיק טובה על זאת. ומה עלינו לעשות לזמר ולומר הללויה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144