×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
בראשית ל״זתנ״ך
א֣
אָ
(א) {פרשת וישב} וַיֵּ֣שֶׁב יַעֲקֹ֔ב בְּאֶ֖רֶץ מְגוּרֵ֣י אָבִ֑יו בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן׃ (ב) אֵ֣לֶּה׀ תֹּלְד֣וֹת יַעֲקֹ֗ב יוֹסֵ֞ף בֶּן⁠־שְׁבַֽע⁠־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֨ה רֹעֶ֤ה אֶת⁠־אֶחָיו֙ בַּצֹּ֔אן וְה֣וּא נַ֗עַר אֶת⁠־בְּנֵ֥י בִלְהָ֛ה וְאֶת⁠־בְּנֵ֥י זִלְפָּ֖ה נְשֵׁ֣י אָבִ֑יו וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת⁠־דִּבָּתָ֥ם רָעָ֖ה אֶל⁠־אֲבִיהֶֽם׃ (ג) וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת⁠־יוֹסֵף֙ מִכׇּל⁠־בָּנָ֔יו כִּֽי⁠־בֶן⁠־זְקֻנִ֥ים ה֖וּא ל֑וֹ וְעָ֥שָׂה ל֖וֹ כְּתֹ֥נֶת פַּסִּֽים׃ (ד) וַיִּרְא֣וּ אֶחָ֗יו כִּֽי⁠־אֹת֞וֹ אָהַ֤ב אֲבִיהֶם֙ מִכׇּל⁠־אֶחָ֔יו וַֽיִּשְׂנְא֖וּ אֹת֑וֹ וְלֹ֥א יָכְל֖וּ דַּבְּר֥וֹ לְשָׁלֹֽם׃ (ה) וַיַּחֲלֹ֤ם יוֹסֵף֙ חֲל֔וֹם וַיַּגֵּ֖ד לְאֶחָ֑יו וַיּוֹסִ֥פוּ ע֖וֹד שְׂנֹ֥א אֹתֽוֹ׃ (ו) וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵיהֶ֑ם שִׁמְעוּ⁠־נָ֕א הַחֲל֥וֹם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר חָלָֽמְתִּי׃ (ז) וְ֠הִנֵּ֠ה אֲנַ֜חְנוּ מְאַלְּמִ֤ים אֲלֻמִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַשָּׂדֶ֔ה וְהִנֵּ֛ה קָ֥מָה אֲלֻמָּתִ֖י וְגַם⁠־נִצָּ֑בָה וְהִנֵּ֤ה תְסֻבֶּ֙ינָה֙ אֲלֻמֹּ֣תֵיכֶ֔ם וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶ֖יןָ לַאֲלֻמָּתִֽי׃ (ח) וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ אֶחָ֔יו הֲמָלֹ֤ךְ תִּמְלֹךְ֙ עָלֵ֔ינוּ אִם⁠־מָשׁ֥וֹל תִּמְשֹׁ֖ל בָּ֑נוּ וַיּוֹסִ֤פוּ עוֹד֙ שְׂנֹ֣א אֹת֔וֹ עַל⁠־חֲלֹמֹתָ֖יו וְעַל⁠־דְּבָרָֽיו׃ (ט) וַיַּחֲלֹ֥ם עוֹד֙ חֲל֣וֹם אַחֵ֔ר וַיְסַפֵּ֥ר אֹת֖וֹ לְאֶחָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֨ה חָלַ֤מְתִּֽי חֲלוֹם֙ ע֔וֹד וְהִנֵּ֧ה הַשֶּׁ֣מֶשׁ וְהַיָּרֵ֗חַ וְאַחַ֤ד עָשָׂר֙ כּֽוֹכָבִ֔ים מִֽשְׁתַּחֲוִ֖ים לִֽי׃ (י) וַיְסַפֵּ֣ר אֶל⁠־אָבִיו֮ וְאֶל⁠־אֶחָיו֒ וַיִּגְעַר⁠־בּ֣וֹ אָבִ֔יו וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָ֛ה הַחֲל֥וֹם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר חָלָ֑מְתָּ הֲב֣וֹא נָב֗וֹא אֲנִי֙ וְאִמְּךָ֣ וְאַחֶ֔יךָ לְהִשְׁתַּחֲוֺ֥ת לְךָ֖ אָֽרְצָה׃ (יא) וַיְקַנְאוּ⁠־ב֖וֹ אֶחָ֑יו וְאָבִ֖יו שָׁמַ֥ר אֶת⁠־הַדָּבָֽר׃ (יב) {שני} וַיֵּלְכ֖וּ אֶחָ֑יו לִרְע֛וֹת אֶׄתׄ⁠־צֹ֥אןא אֲבִיהֶ֖ם בִּשְׁכֶֽם׃ (יג) וַיֹּ֨אמֶר יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל⁠־יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא אַחֶ֙יךָ֙ רֹעִ֣ים בִּשְׁכֶ֔ם לְכָ֖ה וְאֶשְׁלָחֲךָ֣ אֲלֵיהֶ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ הִנֵּֽנִי׃ (יד) וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ לֶךְ⁠־נָ֨א רְאֵ֜ה אֶת⁠־שְׁל֤וֹם אַחֶ֙יךָ֙ וְאֶת⁠־שְׁל֣וֹם הַצֹּ֔אן וַהֲשִׁבֵ֖נִי דָּבָ֑ר וַיִּשְׁלָחֵ֙הוּ֙ מֵעֵ֣מֶק חֶבְר֔וֹן וַיָּבֹ֖א שְׁכֶֽמָה׃ (טו) וַיִּמְצָאֵ֣הוּ אִ֔ישׁ וְהִנֵּ֥ה תֹעֶ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה וַיִּשְׁאָלֵ֧הוּ הָאִ֛ישׁ לֵאמֹ֖ר מַה⁠־תְּבַקֵּֽשׁ׃ (טז) וַיֹּ֕אמֶר אֶת⁠־אַחַ֖י אָנֹכִ֣י מְבַקֵּ֑שׁ הַגִּֽידָה⁠־נָּ֣א לִ֔י אֵיפֹ֖ה הֵ֥ם רֹעִֽים׃ (יז) וַיֹּ֤אמֶר הָאִישׁ֙ נָסְע֣וּ מִזֶּ֔ה כִּ֤י שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֹֽמְרִ֔ים נֵלְכָ֖ה דֹּתָ֑יְנָה וַיֵּ֤לֶךְ יוֹסֵף֙ אַחַ֣ר אֶחָ֔יו וַיִּמְצָאֵ֖ם בְּדֹתָֽן׃ (יח) וַיִּרְא֥וּ אֹת֖וֹ מֵרָחֹ֑ק וּבְטֶ֙רֶם֙ יִקְרַ֣ב אֲלֵיהֶ֔ם וַיִּֽתְנַכְּל֥וּ אֹת֖וֹ לַהֲמִיתֽוֹ׃ (יט) וַיֹּאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל⁠־אָחִ֑יו הִנֵּ֗ה בַּ֛עַל הַחֲלֹמ֥וֹת הַלָּזֶ֖ה בָּֽא׃ (כ) וְעַתָּ֣ה׀ לְכ֣וּ וְנַֽהַרְגֵ֗הוּ וְנַשְׁלִכֵ֙הוּ֙ בְּאַחַ֣ד הַבֹּר֔וֹת וְאָמַ֕רְנוּ חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ וְנִרְאֶ֕ה מַה⁠־יִּהְי֖וּ חֲלֹמֹתָֽיו׃ (כא) וַיִּשְׁמַ֣ע רְאוּבֵ֔ן וַיַּצִּלֵ֖הוּ מִיָּדָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א נַכֶּ֖נּוּ נָֽפֶשׁ׃ (כב) וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם ׀ רְאוּבֵן֮ אַל⁠־תִּשְׁפְּכוּ⁠־דָם֒ הַשְׁלִ֣יכוּ אֹת֗וֹ אֶל⁠־הַבּ֤וֹר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּדְבָּ֔ר וְיָ֖ד אַל⁠־תִּשְׁלְחוּ⁠־ב֑וֹ לְמַ֗עַן הַצִּ֤יל אֹתוֹ֙ מִיָּדָ֔ם לַהֲשִׁיב֖וֹ אֶל⁠־אָבִֽיו׃ (כג) {שלישי} וַיְהִ֕יב כַּֽאֲשֶׁר⁠־בָּ֥אג יוֹסֵ֖ף אֶל⁠־אֶחָ֑יו וַיַּפְשִׁ֤יטוּ אֶת⁠־יוֹסֵף֙ אֶת⁠־כֻּתׇּנְתּ֔וֹ אֶת⁠־כְּתֹ֥נֶת הַפַּסִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָלָֽיו׃ (כד) וַיִּ֨קָּחֻ֔הוּ וַיַּשְׁלִ֥כוּ אֹת֖וֹ הַבֹּ֑רָה וְהַבּ֣וֹר רֵ֔ק אֵ֥ין בּ֖וֹ מָֽיִם׃ (כה) וַיֵּשְׁבוּ֮ לֶֽאֱכׇל⁠־לֶ֒חֶם֒ וַיִּשְׂא֤וּ עֵֽינֵיהֶם֙ וַיִּרְא֔וּ וְהִנֵּה֙ אֹרְחַ֣ת יִשְׁמְעֵאלִ֔ים בָּאָ֖ה מִגִּלְעָ֑ד וּגְמַלֵּיהֶ֣ם נֹֽשְׂאִ֗ים נְכֹאת֙ וּצְרִ֣י וָלֹ֔ט הוֹלְכִ֖ים לְהוֹרִ֥יד מִצְרָֽיְמָה׃ (כו) וַיֹּ֥אמֶר יְהוּדָ֖ה אֶל⁠־אֶחָ֑יו מַה⁠־בֶּ֗צַע כִּ֤י נַהֲרֹג֙ אֶת⁠־אָחִ֔ינוּ וְכִסִּ֖ינוּ אֶת⁠־דָּמֽוֹ׃ (כז) לְכ֞וּ וְנִמְכְּרֶ֣נּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִ֗ים וְיָדֵ֙נוּ֙ אַל⁠־תְּהִי⁠־ב֔וֹ כִּֽי⁠־אָחִ֥ינוּ בְשָׂרֵ֖נוּ ה֑וּא וַֽיִּשְׁמְע֖וּ אֶחָֽיו׃ (כח) וַיַּֽעַבְרוּ֩ אֲנָשִׁ֨ים מִדְיָנִ֜ים סֹֽחֲרִ֗ים וַֽיִּמְשְׁכוּ֙ וַיַּֽעֲל֤וּ אֶת⁠־יוֹסֵף֙ מִן⁠־הַבּ֔וֹר וַיִּמְכְּר֧וּ אֶת⁠־יוֹסֵ֛ף לַיִּשְׁמְעֵאלִ֖ים בְּעֶשְׂרִ֣ים כָּ֑סֶף וַיָּבִ֥יאוּ אֶת⁠־יוֹסֵ֖ף מִצְרָֽיְמָה׃ (כט) וַיָּ֤שׇׁב רְאוּבֵן֙ אֶל⁠־הַבּ֔וֹר וְהִנֵּ֥ה אֵין⁠־יוֹסֵ֖ף בַּבּ֑וֹר וַיִּקְרַ֖ע אֶת⁠־בְּגָדָֽיו׃ (ל) וַיָּ֥שׇׁב אֶל⁠־אֶחָ֖יו וַיֹּאמַ֑ר הַיֶּ֣לֶד אֵינֶ֔נּוּ וַאֲנִ֖י אָ֥נָה אֲנִי⁠־בָֽא׃ (לא) וַיִּקְח֖וּ אֶת⁠־כְּתֹ֣נֶת יוֹסֵ֑ף וַֽיִּשְׁחֲטוּ֙ שְׂעִ֣יר עִזִּ֔ים וַיִּטְבְּל֥וּ אֶת⁠־הַכֻּתֹּ֖נֶת בַּדָּֽם׃ (לב) וַֽיְשַׁלְּח֞וּ אֶת⁠־כְּתֹ֣נֶת הַפַּסִּ֗ים וַיָּבִ֙יאוּ֙ אֶל⁠־אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּאמְר֖וּ זֹ֣את מָצָ֑אנוּ הַכֶּר⁠־נָ֗אד הַכְּתֹ֧נֶת בִּנְךָ֛ הִ֖וא אִם⁠־לֹֽא׃ (לג) וַיַּכִּירָ֤הּ וַיֹּ֙אמֶר֙ כְּתֹ֣נֶת בְּנִ֔י חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ טָרֹ֥ף טֹרַ֖ף יוֹסֵֽף׃ (לד) וַיִּקְרַ֤ע יַעֲקֹב֙ שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם שַׂ֖ק בְּמׇתְנָ֑יו וַיִּתְאַבֵּ֥ל עַל⁠־בְּנ֖וֹ יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ (לה) וַיָּקֻ֩מוּ֩ כׇל⁠־בָּנָ֨יו וְכׇל⁠־בְּנֹתָ֜יו לְנַחֲמ֗וֹ וַיְמָאֵן֙ לְהִתְנַחֵ֔ם וַיֹּ֕אמֶר כִּֽי⁠־אֵרֵ֧ד אֶל⁠־בְּנִ֛י אָבֵ֖ל שְׁאֹ֑לָה וַיֵּ֥בְךְּ אֹת֖וֹ אָבִֽיו׃ (לו) וְהַ֨מְּדָנִ֔ים מָכְר֥וּ אֹת֖וֹ אֶל⁠־מִצְרָ֑יִם לְפֽוֹטִיפַר֙ סְרִ֣יס פַּרְעֹ֔ה שַׂ֖ר הַטַּבָּחִֽים׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א לפי המסורה יש נקודות מעל המלה ״את״.
ב וַיְהִ֕י =ל-מ,ל1,ש,ק3,ו (אין געיה) וברויאר תיקן על פי ל-מ
• ל=וַֽיְהִ֕י בגעיה ימנית
ג כַּֽאֲשֶׁר⁠־בָּ֥א ל=כַּֽאֲשֶׁר⁠־בָּ֥א בגעיה ימנית
ד הַכֶּר⁠־נָ֗א =א⁠(ס),ל,ל1,ש,ק3,ו וכמו כן בתיגאן <גרשיים? אינו כן אלא ברביע>
• דפוסים=הַכֶּר⁠־נָ֞א (גרשיים)
E/ע
הערותNotes
(א) וישב יעקב בארץ מגורי אביו1בארץ שנתגייר אביו גיורים. (ב) אלה תולדות יעקב יוסף בן2כל תולדות הללו לא באו אלא בזכותו של יוסף, כלום הלך יעקב אצל לבן, אלא בשביל רחל. יוסף בן שבע עשרה שנה3ואתה אומר והוא נער, אלא שהיה עושה מעשה נערות, היה מתקן ומסלסל בשערו. ויבא יוסף את דבתם וגו׳ – 4אמר לו אוכלים בניך אבר מן החי אמר לו הקב״ה חייך אפילו בשעת הקלקלה הם אינם אוכלים אלא בשחיטה, הדא הוא דכתיב וישחטו שעיר עזים (פסוק לא). (ג) וישראל אהב את יוסף5שהיה דיוקנו וצורתו ודומתו דומה לו. 6דבר אחר: שכל הלכות שנמסרו ליעקב מסרן לו. כתונת פסים7לעולם אל ישנה אדם [בנו] בין בניו, שבשביל כתונת פסים שעשה יעקב ליוסף נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים. פסים8שהיה מגיע לפס רגל שלו. 9דבר אחר: פסים שהפיסו עליה איזה מהם יוליכה לאביהם. 10דבר אחר: פׄסׄיׄםׄ נוטריקון על הצרות שהגיע לו. פׄ פוטיפר. סׄ סריס פרעה. יׄ ישמעאלים. מׄ מדינים. (ו) שמעו נא – אמר להם, הנביאים כך יהיו מוכיחים אתכם, כדכתיב שמעו נא המורים (במדבר כ׳:י׳), שמעו נא בית דוד (ישעיהו ז׳:י״ג), שמעו נא [את] אשר ה׳ אומר (מיכה ו׳:א׳). (י) ויגער בו אביו11אמר לו כך תהיו גוערים בנביאים, כדכתיב למה [לא] גערת בירמיה הענתותי (ירמיהו כ״ט:כ״ז), ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת. כך היה יעקב סבור שתחיית המתים יהיה בימיו. הבוא נבוא אני ואמך ואחיך12והלא מתה רחל אמך, ואתה תאמר השמש והירח, ולא היה יודע יעקב אבינו כי הדברים מגיעים לבלהה שפחת רחל שגדלתו כאמו. (יא) ויקנאו בו אחיו וגו׳ – 13נטל קלמוס וכתב באיזה יום באיזה שעה באיזה מקום. (יב) וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם14למה את נקוד, שלא הלכו אלא לרעות את עצמם. (יג) ויאמר ישראל אל יוסף וגו׳ ויאמר לו הנני15נוהג באביו כיבוד ומורא, אמר לו יעקב יוסף אתה יודע כי אחיך שונאים אותך ואתה אומר הנני, אמר לו אבא יודע אני כי שונאים אותי, ואפילו יהרגוני איני חוזר דיבורך ריקם. (יד) לך נא ראה – כענין וירא אהרן (שמות ל״ב:ה׳), 16ומה ראה, ראה את חור נהרג, מנין, שנאמר ויבן מזבח (שם), 17מן הזבוח לפניו, וזה הבין בדעתו ולא נמנע מללכת. ואת שלום הצאן18מכאן שצריך אדם לשאול בדבר שיש לו הנאה ממנו. וישלחהו מעמק חברון19והלא חברון בהר היא נתונה, ואתה אומר מעמק חברון, אלא הלך להשלים העצה העמוקה שנתן הקב״ה בינו ובין אבותיו, שהוא אברהם אבינו הקבור בחברון. (טו) וימצאהו איש20שלשה מלכים נזדווגו לו. וימצאהו איש, הרי א׳, וישאלהו [האיש], הרי ב׳, ויאמר האיש הרי ג׳. וימצאהו איש21זה גבריאל שנאמר והאיש גבריאל (דניאל ט׳:כ״א). (יח) ויראו אותו מרחוק22אמרו נהרגנו ונשליכנו לכלבים. (כ) ונראה מה יהיו חלומותיו23אמר להם הקב״ה אתם אומרים (ונראה) [ונהרגהו], ואני אומר ונראה, נראה דברי מי הם עומדים. (כא) וישמע ראובן וגו׳ – 24ואנה היה ראובן עד ששמע היה משמש בבית אביו, כי כל אחד היה משמש בבית אביו יום אחד, ואותו יום היה יומו של ראובן, 25אמר אני בכור ואין הסרחון נתלה אלא בי, 26אמר לו הקב״ה אתה פתחת בהצלת נפשות תחלה, חייך שאין מפרישין ערי מקלט תחלה אלא ממך, שנאמר את בצר במדבר [בארץ המישור] לראובני וגו׳ (דברים ד׳:מ״ג). (כד) וישליכו אותו הבורה27מי השליכו שמעון, ואימתי פרע לו, במה שנאמר ויקח מאתם את שמעון וגו׳ (בראשית מ״ב:כ״ד). והבור רק אין בו מים28מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו. 29דבר אחר: והבור רק אין בו מים [אין בו דברי תורה]. ואין מים אלא תורה, שנאמר הוי כל צמא לכו למים (ישעיהו נ״ה:א׳), מלמד שמרוב הצרה שכח תלמודו. (כה) וישבו לאכול לחם30להאכיל לכל באי העולם. נכאת וצרי ולט31והלא אין דרכן של ישמעאלים לטעון אלא עורות ונפט וכל דבר שריחו רע, ובזכות הצדיק זימן הקב״ה שטענו כל מיני בשמים, בעבור שלא יריח הצדיק ריח רע. (כז) לכו ונמכרנו לישמעאלים – אמר לכו ונמכרנו להם. 32כי כן דרכו של עולם כנען שחטא לא לעבד נמכר. (כח) בעשרים כסף33אמר הקב״ה אתם מכרתם בנה של רחל בעשרים כסף, לפיכך כל אחד ואחד פודה את בנו בחמשה סלעים דהיינו כספים. (כט) וישב ראובן אל הבור34והיכן היה, עסוק בשקו ותעניתו, שחזר בתשובה על שהפך יצועי אביו, אמר לו הקב״ה אתה פתחת בתשובה תחלה חייך שבן בנך עומד ומחזיר את ישראל בתשובה, ואיזהו זה הושע בן בארי שאמר שובה ישראל (הושע י״ד:ב׳). (לא) וישחטו שעיר עזים35[ולמה שעיר עזים] מפני שדמו דומה לדם אדם. (לב) וישלחו את כתנת הפסים – ביד מי שלח, ביד יהודה, 36אמר הקב״ה ליהודה אתה אמרת לאביך הכר נא הכתונת, חייך שתאמר לך [תמר] הכר נא למי החותמת וגו׳ (בראשית ל״ח:כ״ה). (לג) ויכירה ויאמר כתנת בני37נצנצה בו רוח הקודש. חיה רעה אכלתהו38זו אשתו של פוטיפר. (לד) ויקרע יעקב וגו׳ – 39שבטים גרמו לו ליעקב, והיכן נפרע להם במצרים, שנאמר ויקרעו שמלותם (בראשית מ״ד:י״ג). ויתאבל על בנו וגו׳ – 40אלו כ״ב שנה. (לה) ויקמו כל בניו וכל בנותיו לנחמו וגו׳ – 41והלא לא היה לו אלא בת אחת אלא מכאן שאדם קורא לכלתו בתו. וימאן להתנחם42אמר להם מתנחמים על מת ואין מתנחמים על החי. כי ארד אל בני אבל שאולה43אלא אמר יעקב לפני הקב״ה תן לי אות שלא ארד לשאול, אמר לו הקב״ה סימן זה יהיה בידיך שלא ימות אחד מבניך בימיך, ועל כן אמר כי ארד אל בני אבל שאולה. ויבך אותו אביו44זה יצחק כשהיה אצל יעקב היה בוכה, כיון שהיה יוצא מאצלו היה רוחץ וסך ואוכל ושותה, ולמה לא גילה לו, אמר הקב״ה לא גילה ואני מגלה לו. (לו) והמדנים מכרו אותו45חמש פעמים נמכר יוסף.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 בארץ שנתגייר אביו גיורים. ב״ר פפ״ד אות ד׳ וישב יעקב בארץ מגורי אביו מאיר מגורי אביו מגיורי אביו.
2 כל תולדות הללו. ב״ר פפ״ד אות ה׳, ילקוט רמז ק״מ, ורש״י על התורה, ולק״ט.
3 ואתה אומר והוא נער כו׳. ב״ר פפ״ד אות ז׳, וילקוט שם, ורש״י עה״ת ולק״ט.
4 אמר לו אוכלים בניך אבר מן החי. שם שם, ותנחומא וישב אות ו׳, וע״ש הערה י״ד.
5 שהיה דיוקנו. ב״ר שם אות ח׳, ותנחומא וישב אות ה׳ ורש״י, שהיה זיו איקונין שלו דומה לו.
6 דבר אחר: שכל הלכות. ב״ר שם ר׳ נחמיה אמר שכל הלכות שמסרו שם ועבר ליעקב מסרו לו, ורש״י עה״ת הביא כל מה שלמד משם ועבר מסר לו.
7 לעולם. שבת י׳ ע״ב, עיין ב״ר פפ״ד אות ח׳.
8 שהיה מגיע לפס רגל שלו. בב״ר שם שהיתה מגעת עד פס ידו.
9 דבר אחר: שהפיסו. ב״ר שם, וילקוט שם, והוא מלשון גורל, ובב״ר שם סיים ועלת ליהודה.
10 דבר אחר: נוטריקון. שם שם, ותנחומא הנדפס מכבר וישב אות ד׳, ובמקום סריס פרעה הגירסא שם סוחרים.
11 אמר לו כך תהיו גוערים. ב״ר פפ״ד אות י״א, וילקוט רמז קמ״א.
12 והלא מתה רחל. ב״ר, וילקוט שם, ורש״י עה״ת, ולק״ט, ועיין ברכות נ״ה ע״א.
13 נטל קולמוס. ב״ר שם אות י״ב, וילקוט, ולק״ט.
14 למה את נקוד. ב״ר פפ״ד אות י״ג, וילקוט שם, ולק״ט, ספרי בהעלותך פיסקא ס״ט, אבדר״נ פל״ד ורש״י על התורה.
15 נוהג באביו כיבוד ומורא. ב״ר וילקוט שם, ועיין לק״ט ורש״י.
16 ומה ראה ראה את חור נהרג. ויק״ר פ״י אות ג׳, פדר״א פמ״ה, ורש״י שמות ל״ב ה׳ הביא המאמר בשם ויק״ר.
17 מן הזבוח לפניו. דורש ויבן מזבח כמו, ויָבן מִזָבוּחַ לפניו, ובתנחומא הנדפס מכבר תצוה אות י׳ וירא אהרן ויבן מזבח לפניו, הוי קורא בו ויירא אהרן, ועיין שמ״ר פמ״א.
18 מכאן שצריך אדם לשאול. ב״ר פפ״ד אות י״ג.
19 והלא חברון בהר היא נתונה. ב״ר שם, ותנחומא וישב אות י״ג וע״ש, בהערה ל״ט.
20 שלשה מלאכים. ב״ר שם אות י״ד, וילקוט.
21 זה גבריאל, תנחומא הנדפס מכבר וישב אות ב׳ פדר״א פל״ח, ורש״י עה״ת, ועיין בתנחומא שלנו וישב הערה מ׳, ונעלם אז ממני שנמצא גם בתנחומא הנדפס מכבר.
22 אמרו נהרגנו ונשליכנו לכלבים. בב״ר שם אמרו בואו ונשסה בו את הכלבים, ועיין בלק״ט הערה נ״ד, ומה שכתבתי הוא עפ״י מאמרם יש לציין פסחים קי״ח ע״א.
23 אמר להם הקב״ה אתם אומרים ונראה ואני אומר ונראה. תקנתי אתם אומרים ונהרגנו, עיין תנחומא שלנו וישב בהערה מ״א וברש״י עה״ת ובלק״ט ובהערה נ״ז, ולא נודע לי אז כי דברי רש״י לקוחים מן התנחומא, יען כי לא היה עוד לפני.
24 ואנה היה. ב״ר פפ״ד אות ט״ו, וילקוט, ולקט, בשם ר׳ יהודה.
25 אמר אני בכור. הוא דברי ר׳ נחמיה.
26 אמר לו הקב״ה את פתחת. ב״ר שם, ועיין מכות י׳ ע״ב, ובמהרש״א בח״א.
27 מי השליכו שמעון. ב״ר פפ״ד אות ט״ז, ומדרש משלי פ״א, ועיין לק״ט ובהערה נ״ה.
28 מים אין בו. שבת כ״ב ע״א. ב״ר שם, ילקוט רמז קמ״ב, תנחומא וישב אות י״ג, ותנחומא הנדפס מכבר וישב אות ב׳, תרגום יב״ע ורש״י ולק״ט, ועיין בפי׳ הרמב״ן וברבינו בחיי וביפ״ת.
29 דבר אחר: אין בו דברי תורה. ב״ר שם.
30 להאכיל לכל באי עולם. ב״ר שם אות י״ז.
31 והלא אין דרכן. ב״ר שם, תוספתא ברכות פ״ד, ועיין רש״י עה״ת.
32 כי כן דרכו של עולם כנען שחטא לא לעבד נמכר. בב״ר פפ״ד סוף אות י״ז אמרו נלך ונתפוס דרכו של עולם כנען שחטא לא לעבד נתקלל, ובלק״ט הביא וז״ל: מה ראה יהודה שפתח להם דרך מכירה אמר כנען שחטא נתקלל לעבד אף זה שחטא לכו ונמכרנו.
33 אמר הקב״ה אתם מכרתם. ב״ר פפ״ד אות י״ח, ירושלמי שקלים פ״ב ה״ד, פסיקתא פסקא שקלים (דף י״ט ע״ב), ועיין בלק״ט הערה ע״א.
34 והיכן היה. ב״ר פפ״ד אות י״ט, ילקוט רמז קמ״ב, ויב״ע עה״ת, פסיקתא פסקא שובה (קנ״ט ע״א), וע״ש בהערות שלי ורש״י ולק״ט ומובא בתוס׳ ב״ק צ״ב ע״א ד״ה מי בשם מדרש.
35 ולמה שעיר עזים מפני שדמו. ב״ר שם וילקוט ויב״ע ורש״י ולק״ט.
36 אמר הקב״ה ליהודה. ב״ר וילקוט ויב״ע ולק״ט.
37 נצנצה בו רוח הקודש. ב״ר שם.
38 זו אשתו של פוטיפר. ב״ר שם.
39 שבטים גרמו. ב״ר פפ״ד אות כ׳.
40 אלו כ״ב שנה. ב״ר שם וילקוט ולק״ט, ועיין רש״י עהת מפורש המספר, ועיין מגלה י״ז ע״ב.
41 והלא לא היה לו. ב״ר שם אות כ״א, וילקוט, ופדר״א פל״ח, ורש״י ולק״ט.
42 אמר להם. ב״ר פפ״ד אות כ״א. וילקוט שם, ומס׳ סופרים פכ״א, ולק״ט, ועיין ברש״י בהרחבת דברים, ועיין בתנחומא וישב ובהערה כ״ד.
43 אלא אמר יעקב לפני הקב״ה. לא מצאתי המקור, ועיין בתנחומא שלנו וישב אות ח׳, ובלק״ט הביא ויאמר כי ארד כסבור היה שקצף הקב״ה עליו שחסר מי״ב שבטים, ועיין תנחומא הנדפס מכבר ויגש אות ט׳.
44 זה יצחק. ב״ר פפ״ד אות כ״א, ורש״י עה״ת, ולק״ט, וכן הביא הראב״ע, ועיין במנחת יהודה.
45 חמשה פעמים. ב״ר שם אות כ״ב לדעת רב הונא. ובילקוט הגירסא רב נחמן, ועיין בתנחומא וישב אות י״ג ובהערה מ״ה.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144