×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
שמות ל״דתנ״ך
א֣
אָ
(א) {חמישי} א וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ אֶל⁠־מֹשֶׁ֔ה פְּסׇל⁠־לְךָ֛ שְׁנֵֽי⁠־לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִאשֹׁנִ֑ים וְכָתַבְתִּי֙ עַל⁠־הַלֻּחֹ֔ת אֶ֨ת⁠־הַדְּבָרִ֔יםב אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל⁠־הַלֻּחֹ֥ת הָרִאשֹׁנִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שִׁבַּֽרְתָּ׃ (ב) וֶהְיֵ֥ה נָכ֖וֹן לַבֹּ֑קֶר וְעָלִ֤יתָ בַבֹּ֙קֶר֙ אֶל⁠־הַ֣ר סִינַ֔י וְנִצַּבְתָּ֥ לִ֛י שָׁ֖ם עַל⁠־רֹ֥אשׁ הָהָֽר׃ (ג) וְאִישׁ֙ לֹֽא⁠־יַעֲלֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְגַם⁠־אִ֥ישׁ אַל⁠־יֵרָ֖א בְּכׇל⁠־הָהָ֑ר גַּם⁠־הַצֹּ֤אן וְהַבָּקָר֙ אַל⁠־יִרְע֔וּ אֶל⁠־מ֖וּל הָהָ֥ר הַהֽוּא׃ (ד) וַיִּפְסֹ֡ל שְׁנֵֽי⁠־לֻחֹ֨ת אֲבָנִ֜ים כָּרִאשֹׁנִ֗ים וַיַּשְׁכֵּ֨ם מֹשֶׁ֤ה בַבֹּ֙קֶר֙ וַיַּ֙עַל֙ אֶל⁠־הַ֣ר סִינַ֔י כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה אֹת֑וֹ וַיִּקַּ֣ח בְּיָד֔וֹ שְׁנֵ֖י לֻחֹ֥ת אֲבָנִֽים׃ (ה) וַיֵּ֤רֶד יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ בֶּֽעָנָ֔ן וַיִּתְיַצֵּ֥ב עִמּ֖וֹ שָׁ֑ם וַיִּקְרָ֥א בְשֵׁ֖ם יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃ (ו) וַיַּעֲבֹ֨ר יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה ׀ עַל⁠־פָּנָיו֮ וַיִּקְרָא֒ יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה ׀ יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב⁠־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ג (ז) נֹצֵ֥רד חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֺ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ לֹ֣א יְנַקֶּ֔ה פֹּקֵ֣ד׀ עֲוֺ֣ן אָב֗וֹת עַל⁠־בָּנִים֙ וְעַל⁠־בְּנֵ֣י בָנִ֔ים עַל⁠־שִׁלֵּשִׁ֖ים וְעַל⁠־רִבֵּעִֽים׃ (ח) וַיְמַהֵ֖ר מֹשֶׁ֑ה וַיִּקֹּ֥ד אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ׃ (ט) וַיֹּ֡אמֶר אִם⁠־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ אֲדֹנָ֔י יֵֽלֶךְ⁠־נָ֥א אֲדֹנָ֖י בְּקִרְבֵּ֑נוּ כִּ֤י עַם⁠־קְשֵׁה⁠־עֹ֙רֶף֙ ה֔וּא וְסָלַחְתָּ֛ לַעֲוֺנֵ֥נוּ וּלְחַטָּאתֵ֖נוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ׃ (י) {ששי} וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֣ה אָנֹכִי֮ כֹּרֵ֣ת בְּרִית֒ נֶ֤גֶד כׇּֽל⁠־עַמְּךָ֙ אֶעֱשֶׂ֣ה נִפְלָאֹ֔ת אֲשֶׁ֛ר לֹֽא⁠־נִבְרְא֥וּ בְכׇל⁠־הָאָ֖רֶץ וּבְכׇל⁠־הַגּוֹיִ֑ם וְרָאָ֣ה כׇל⁠־הָ֠עָ֠ם אֲשֶׁר⁠־אַתָּ֨ה בְקִרְבּ֜וֹ אֶת⁠־מַעֲשֵׂ֤ה יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ כִּֽי⁠־נוֹרָ֣א ה֔וּא אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י עֹשֶׂ֥ה עִמָּֽךְ׃ (יא) שְׁמׇ֨ר⁠־לְךָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוְּךָ֣ הַיּ֑וֹם הִנְנִ֧י גֹרֵ֣שׁ מִפָּנֶ֗יךָ אֶת⁠־הָאֱמֹרִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י וְהַחִתִּי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃ (יב) הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ פֶּן⁠־תִּכְרֹ֤ת בְּרִית֙ לְיוֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה בָּ֣א עָלֶ֑יהָ פֶּן⁠־יִהְיֶ֥ה לְמוֹקֵ֖שׁ בְּקִרְבֶּֽךָ׃ (יג) כִּ֤י אֶת⁠־מִזְבְּחֹתָם֙ תִּתֹּצ֔וּן וְאֶת⁠־מַצֵּבֹתָ֖ם תְּשַׁבֵּר֑וּן וְאֶת⁠־אֲשֵׁרָ֖יו תִּכְרֹתֽוּן׃ (יד) כִּ֛י לֹ֥א תִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה לְאֵ֣ל אַחֵ֑רו כִּ֤י יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ קַנָּ֣א שְׁמ֔וֹ אֵ֥ל קַנָּ֖א הֽוּא׃ (טו) פֶּן⁠־תִּכְרֹ֥ת בְּרִ֖ית לְיוֹשֵׁ֣ב הָאָ֑רֶץ וְזָנ֣וּ׀ אַחֲרֵ֣י אֱלֹֽהֵיהֶ֗ם וְזָבְחוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְקָרָ֣א לְךָ֔ וְאָכַלְתָּ֖ מִזִּבְחֽוֹ׃ (טז) וְלָקַחְתָּ֥ מִבְּנֹתָ֖יו לְבָנֶ֑יךָ וְזָנ֣וּ בְנֹתָ֗יו אַחֲרֵי֙ אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ן וְהִזְנוּ֙ אֶת⁠־בָּנֶ֔יךָ אַחֲרֵ֖י אֱלֹהֵיהֶֽן׃ (יז) אֱלֹהֵ֥י מַסֵּכָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֶׂה⁠־לָּֽךְ׃ (יח) אֶת⁠־חַ֣ג הַמַּצּוֹת֮ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֨ת יָמִ֜ים תֹּאכַ֤ל מַצּוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ךָ לְמוֹעֵ֖ד חֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֑יב כִּ֚י בְּחֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב יָצָ֖אתָ מִמִּצְרָֽיִם׃ (יט) כׇּל⁠־פֶּ֥טֶר רֶ֖חֶם לִ֑י וְכׇֽל⁠־מִקְנְךָ֙ תִּזָּכָ֔ר פֶּ֖טֶר שׁ֥וֹר וָשֶֽׂהז׃ (כ) וּפֶ֤טֶר חֲמוֹר֙ תִּפְדֶּ֣ה בְשֶׂ֔ה וְאִם⁠־לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה וַעֲרַפְתּ֑וֹ כֹּ֣ל בְּכ֤וֹר בָּנֶ֙יךָ֙ תִּפְדֶּ֔ה וְלֹֽא⁠־יֵרָא֥וּ פָנַ֖י רֵיקָֽם׃ (כא) שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲבֹ֔ד וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י תִּשְׁבֹּ֑ת בֶּחָרִ֥ישׁ וּבַקָּצִ֖יר תִּשְׁבֹּֽת׃ (כב) וְחַ֤ג שָׁבֻעֹת֙ תַּעֲשֶׂ֣ה לְךָ֔ בִּכּוּרֵ֖י קְצִ֣יר חִטִּ֑ים וְחַג֙ הָֽאָסִ֔יף תְּקוּפַ֖ת הַשָּׁנָֽה׃ (כג) שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה יֵרָאֶה֙ כׇּל⁠־זְכ֣וּרְךָ֔ אֶת⁠־פְּנֵ֛י הָֽאָדֹ֥ן ׀ יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (כד) כִּֽי⁠־אוֹרִ֤ישׁ גּוֹיִם֙ מִפָּנֶ֔יךָ וְהִרְחַבְתִּ֖י אֶת⁠־גְּבֻלֶ֑ךָח וְלֹא⁠־יַחְמֹ֥ד אִישׁ֙ אֶֽת⁠־אַרְצְךָ֔ בַּעֲלֹֽתְךָ֗ לֵרָאוֹת֙ אֶת⁠־פְּנֵי֙ יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָֽה׃ (כה) לֹֽא⁠־תִשְׁחַ֥ט עַל⁠־חָמֵ֖ץ דַּם⁠־זִבְחִ֑י וְלֹא⁠־יָלִ֣ין לַבֹּ֔קֶר זֶ֖בַח חַ֥ג הַפָּֽסַח׃ (כו) רֵאשִׁ֗ית בִּכּוּרֵי֙ אַדְמָ֣תְךָ֔ תָּבִ֕יא בֵּ֖ית יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹא⁠־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ׃ (כז) {שביעי} וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ אֶל⁠־מֹשֶׁ֔ה כְּתׇב⁠־לְךָ֖ אֶת⁠־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה כִּ֞י עַל⁠־פִּ֣י׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה כָּרַ֧תִּי אִתְּךָ֛ בְּרִ֖ית וְאֶת⁠־יִשְׂרָאֵֽל׃ (כח) וַֽיְהִי⁠־שָׁ֣ם עִם⁠־יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔ל וּמַ֖יִם לֹ֣א שָׁתָ֑ה וַיִּכְתֹּ֣ב עַל⁠־הַלֻּחֹ֗ת אֵ֚ת דִּבְרֵ֣י הַבְּרִ֔ית עֲשֶׂ֖רֶת הַדְּבָרִֽים׃ (כט) וַיְהִ֗י בְּרֶ֤דֶת מֹשֶׁה֙ מֵהַ֣ר סִינַ֔י וּשְׁנֵ֨י לֻחֹ֤ת הָֽעֵדֻת֙ בְּיַד⁠־מֹשֶׁ֔ה בְּרִדְתּ֖וֹ מִן⁠־הָהָ֑ר וּמֹשֶׁ֣ה לֹֽא⁠־יָדַ֗ע כִּ֥י קָרַ֛ן ע֥וֹר פָּנָ֖יו בְּדַבְּר֥וֹ אִתּֽוֹ׃ (ל) וַיַּ֨רְא אַהֲרֹ֜ן וְכׇל⁠־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֶת⁠־מֹשֶׁ֔ה וְהִנֵּ֥ה קָרַ֖ן ע֣וֹר פָּנָ֑יו וַיִּֽירְא֖וּ מִגֶּ֥שֶׁת אֵלָֽיו׃ (לא) וַיִּקְרָ֤א אֲלֵהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה וַיָּשֻׁ֧בוּ אֵלָ֛יו אַהֲרֹ֥ן וְכׇל⁠־הַנְּשִׂאִ֖ים בָּעֵדָ֑ה וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֖ה אֲלֵהֶֽם׃ (לב) וְאַחֲרֵי⁠־כֵ֥ן נִגְּשׁ֖וּ כׇּל⁠־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְצַוֵּ֕ם אֵת֩ כׇּל⁠־אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה אִתּ֖וֹ בְּהַ֥ר סִינָֽי׃ (לג) {מפטיר} וַיְכַ֣ל מֹשֶׁ֔ה מִדַּבֵּ֖ר אִתָּ֑ם וַיִּתֵּ֥ן עַל⁠־פָּנָ֖יו מַסְוֶֽה׃ (לד) וּבְבֹ֨א מֹשֶׁ֜ה לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ לְדַבֵּ֣ר אִתּ֔וֹ יָסִ֥יר אֶת⁠־הַמַּסְוֶ֖ה עַד⁠־צֵאת֑וֹ וְיָצָ֗א וְדִבֶּר֙ אֶל⁠־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר יְצֻוֶּֽה׃ (לה) וְרָא֤וּ בְנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵל֙ אֶת⁠־פְּנֵ֣י מֹשֶׁ֔ה כִּ֣י קָרַ֔ן ע֖וֹר פְּנֵ֣י מֹשֶׁ֑ה וְהֵשִׁ֨יב מֹשֶׁ֤ה אֶת⁠־הַמַּסְוֶה֙ עַל⁠־פָּנָ֔יו עַד⁠־בֹּא֖וֹ לְדַבֵּ֥ר אִתּֽוֹ׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א ‹פפ› =ספרי התורה ע״פ רשימת הרמב״ם. אמנם ברוב כתבי⁠־היד הטברנים הפרשה כאן סתומה ולא פתוחה (ל,ל1,ב,ש,ש1 לעומת ק3,ו). הרמב״ם ציין כאן פרשה פתוחה בכתר, וכך התקבל בספרי התורה של כל העדות. רוב עדי הראייה לאחר הרמב״ם, שבדקו את כתר ארם צובה כשהיה עדיין בשלמותו, ציינו שהפרשה כאן הייתה סתומה (סתהון, קמחי). אבל עֵד ראייה אחד (עמאדי) כתב שתי הערות סותרות. פנקובר (הרמב״ם, עמ׳ 51 הערה 125) ועופר (קאסוטו, עמ׳ 306-307) הציעו שהכתיבה התחילה כל כך קרוב לתחילת השורה עד שלא היה ברור אם יש שם רווח לפרשה סתומה, או לחלופין אם מדובר על פרשה פתוחה, והרמב״ם הכריע שהפרשה פתוחה.
ב אֶ֨ת⁠־הַדְּבָרִ֔ים =ב,ק3,ו ושיטת-א ובדפוסים
• ל1=אֶת⁠־הַ֨דְּבָרִ֔ים (מקום המתיגה)
• ל,ש,ש1=אֶת⁠־הַדְּבָרִ֔ים (אין מתיגה)
• הערת ברויאר
ג וֶאֱמֶֽת׃ =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו (בכתי״ו חסר נקודותיים של סוף פסוק כמו במקומות רבים אצלו)
• בכתי״ל יש סימן לא ברור אחרי ״וֶאֱמֶֽת״, אולי נקודותיים של סוף פסוק (׃), אבל אולי קו (׀).
ד נֹצֵ֥ר =מ״ש ורשימת האותיות הגדולות במ״ג ובספר אכלה ואכלה, וכן הוא בספרי ספרד ואשכנז
• לשש1=נֹצֵ֥ר באות רגילה, וכן ל-קטנות, וכן הוא בספרי תימן
• הערת ברויאר
ה שְׁמׇ֨ר⁠־לְךָ֔
• יש ספרים=שְׁמׇ֨ר⁠־לְךָ֔ באות שי״ן גדולה
ו אַחֵ֑ר =ש ומ״ש
• ל=אַחֵ֑ר (אות רגילה)
ז וָשֶֽׂה =ל1,ב,ש,ש1, ובדפוסים
• ל!=וָשֶֽׁה (נקודת שי״ן ימנית)• הערות ברויאר ודותן
ח גְּבֻלֶ֑ךָ =ל1,ב,ש1,ק3[לאחר תיקון],ו ומסורות-א,ל ורמ״ה (כתיב חסר וי״ו)
• ל!,ש=גְּבוּלֶ֑ךָ (כתיב מלא וי״ו)
• הערת ברויאר
E/ע
הערותNotes
(יב) ⁠״השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ״ - הרי זו אזהרה שלא לכרות ברית לעובדי עבודה זרה! ״כי את מזבחותם תתצון״ - הרי זו מצות עשה לאבד עבודה זרה וכל משמשיה וכל הנעשה בשבילה. (יד) ⁠״כי לא תשתחוה לאל אחר״ לחייב על ההשתחוייה, אפלו שלא דרך עבודתה בכך. ״אלהי מסכה לא תעשה לך״ הא אם אכל מזבחם - הוא נושא מבנותם, והן מטעין אותו, והוא עושה עבודה זרה! ״לא תעשה לך״ - ואפלו לנואי. (יח) ⁠״למועד חדש האביב״, יכול בזמן שיש אביב אתה עושה פסח ואם לאו אין אתה עושה פסח? תלמוד לומר ״את חג המצות תשמר״ בין שיש לך אביב בין שאין לך אביב! אם כן מה תלמוד לומר ״למועד חדש האביב״? עשאו הכתוב סימן לו! (יט) ⁠״כל פטר רחם לי״. יכול אפלו נקבה? תלמוד לומר ״וכל מקנך תזכר״ מה בכור בהמה, זכר ולא נקבה - אף בכור אדם, זכר ולא נקבה. ר׳ יהושע בן קרחה אומר ״כל פטר רחם לי״ - הרי זה כלל. יכול אף שלאחרים? ת״ל ״מקנך״! יכול אף שלנקבה? תלמוד לומר ״תזכר״! יכול אף שלחיה? תלמוד לומר ״פטר שור ושה״! זה הוא כלל שצריך לפרט. (כ) ⁠״ופטר חמור תפדה בשה״ ופטר חמור שני פעמים: עד שיהיה היולד חמור והנולד חמור. ״תפדה בשה״ שה מכל מקום, בין זכרים בין נקבות, בין תמימים בין בעלי מומין, בין קטנים בין גדולים.   דבר אחר ״בשה״, לא בעגל, ולא בחיה, ולא בטריפה, ולא בכלאים, ולא בכוי, ולא בפסולי המוקדשין! – שהרי נאמר בהן ״כצבי וכאיל״ (דברים טז, כב): מה צבי ואיל, אין פודין בהן - אף פסולי המוקדשין, אין פודין בהן! ״תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו״, מצות פדייה קודמת למצות עריפה. ״וערפתו״ נאמרה כאן עריפה ונאמרה להלן עריפה (דברים כא, ד) מה להלן, בקפיס, ומאחוריו, ואסור בהנאה - אף כאן, בקפיס, ומאחוריו, ואסור בהנאה. ״כל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם״ הרי שהיה לפניו פדיון בנו ועולת ראייה, ואין לו כדי לזה וכדי לזה פדיון בנו קודם, שנאמר ״כל בכור בניך תפדה״ ואחר כך ״ולא יראו פני ריקם״! (כא) ⁠״בחריש ובקציר תשבת״, ר׳ שמעון בן אלעזר אומר: מכלל שנאמר ״בחריש ובקציר תשבת״ יש לך קציר מצוה, שהוא דוחה את השבת והיזה זה? זה קציר העומר! ר׳ ישמעאל אומר: יכול תהא חרישת העומר דוחה את השבת? תלמוד לומר ״בחריש ובקציר״, קציר, שזמנו קבוע - יצא חריש, שאין לו זמן קבוע. ר׳ יהודה אומר: ״בחריש ובקציר תשבת״ - חריש שקצירו אסור; זה חריש שלערב שביעית! וקציר שחרישו אסור, זה קציר שלמוצאי שביעית! ור׳ שמעון אומר: שבות מן החריש בשעת קציר, ושבות מן הקציר בשעת חריש! (כב) ⁠״וחג שבועות תעשה לך״ - זה חג העצרת. ״וחג האסיף תקופת השנה״ ולהלן הוא אומר ״בצאת השנה״ (שמות כג, טז) איזה הוא חג שיש בו אסיף ותקופה ושנה יוצאה בו? הוי אומר זה תשרי. (כג) ⁠״שלש פעמים בשנה״ - אין פעמים אלא זמנים. ״יראה כל זכורך״ - לרבות את הקטן. מכאן אמרו כל קטן שיכול לאחוז בידו שלאביו ולעלות מירושלים להר הבית אביו חייב להעלותו. ״את פני האדון ה׳⁠ ⁠״ - אדון אני על כל באי העולם! יכול אף אתה כיוצא בהן? תלמוד לומר ״אלקי ישראל״. יכול עליך בלבד? תלמוד לומר ״את פני האדון ה׳⁠ ⁠״. הא כיצד? אלוה אני על כל באי העולם, ושמי יחול עליך! (כד) ⁠״כי אוריש גוים מפניך, ולא יחמד איש את ארצך״, דברה תורה כנגד היצר; שלא יאמרו ישראל ׳היאך אנו מניחין ארצינו ובתינו ושדותינו וכרמינו ועולין לרגל? שמא יבואו אחרים וישבו במקומותינו!׳ לפיכך ערב להן הקדוש ברוך הוא ״ולא יחמד איש את ארצך בעלתך לראות״. ולא עוד אלא שאין רשות לאחד מן המזיקין להזיק אתכם! ומעשה באחד, שהניח את כריו, ובא ומצא אריות סובבין אותו; ומעשה באחד שהניח בית תורנגלין, ובא ומצא חתולות מקורעות בפניהם, לקיים ״ולא יחמד איש את ארצך״! (כו) ⁠״ראשית בכורי אדמתך״ נאמר כאן ׳ראשית׳ ונאמר להלן ״מראשית״ (דברים כו, ב) מה להלן, שבעת מינים - אף כאן, שבעת מינים. ״אדמתך״ - פרט לעריס ולגזלן. ״תביא בית ה׳ אלקיך״ מלמד שהוא חייב להטפל בהן עד שיביאם לבית הבחירה.   ״לא תבשל גדי בחלב אמו״ הרי זה בא לאסור בישולו, קל וחומר אכילתו! אין לי אלא גדי וחלב אם; בשר שור בחלב מנין? תלמוד לומר ״לא תבשל... בחלב״!מהדורת ד"ר רונן אחיטוב על בסיס מהדורת פרופ' י"נ אפשטיין ופרופ' ע"צ מלמד (CC BY-SA 3.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144