×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
בראשית ו׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) וַֽיְהִי֙ כִּֽי⁠־הֵחֵ֣ל הָֽאָדָ֔ם לָרֹ֖ב עַל⁠־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑הא וּבָנ֖וֹת יֻלְּד֥וּ לָהֶֽם׃ (ב) וַיִּרְא֤וּ בְנֵי⁠־הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת⁠־בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם כִּ֥י טֹבֹ֖ת הֵ֑נָּה וַיִּקְח֤וּ לָהֶם֙ נָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר בָּחָֽרוּ׃ (ג) וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה לֹֽא⁠־יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעֹלָ֔ם בְּשַׁגַּ֖םב ה֣וּא בָשָׂ֑ר וְהָי֣וּ יָמָ֔יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָֽה׃ (ד) הַנְּפִלִ֞ים הָי֣וּ בָאָ֘רֶץ֮ בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֒ וְגַ֣ם אַֽחֲרֵי⁠־כֵ֗ן אֲשֶׁ֨ר יָבֹ֜אוּ בְּנֵ֤י הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל⁠־בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם וְיָלְד֖וּ לָהֶ֑ם הֵ֧מָּה הַגִּבֹּרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר מֵעוֹלָ֖ם אַנְשֵׁ֥י הַשֵּֽׁם׃ (ה) {מפטיר} וַיַּ֣רְא יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכׇל⁠־יֵ֙צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבּ֔וֹ רַ֥ק רַ֖ע כׇּל⁠־הַיּֽוֹם׃ (ו) וַיִּנָּ֣חֶם יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה כִּֽי⁠־עָשָׂ֥ה אֶת⁠־הָֽאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וַיִּתְעַצֵּ֖ב אֶל⁠־לִבּֽוֹ׃ (ז) וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה אֶמְחֶ֨ה אֶת⁠־הָאָדָ֤ם אֲשֶׁר⁠־בָּרָ֙אתִי֙ מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔הג מֵֽאָדָם֙ד עַד⁠־בְּהֵמָ֔ה עַד⁠־רֶ֖מֶשׂ וְעַד⁠־ע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם כִּ֥י נִחַ֖מְתִּי כִּ֥י עֲשִׂיתִֽם׃ (ח) וְנֹ֕חַ מָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃ (ט) {פרשת נח} אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת⁠־הָֽאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ⁠־נֹֽחַה׃ (י) וַיּ֥וֹלֶד נֹ֖חַ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים אֶת⁠־שֵׁ֖ם אֶת⁠־חָ֥ם וְאֶת⁠־יָֽפֶת׃ (יא) וַתִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ לִפְנֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֑ים וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ חָמָֽס׃ (יב) וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת⁠־הָאָ֖רֶץ וְהִנֵּ֣ה נִשְׁחָ֑תָה כִּֽי⁠־הִשְׁחִ֧ית כׇּל⁠־בָּשָׂ֛ר אֶת⁠־דַּרְכּ֖וֹ עַל⁠־הָאָֽרֶץ׃ (יג)  וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים לְנֹ֗חַ קֵ֤ץ כׇּל⁠־בָּשָׂר֙ בָּ֣א לְפָנַ֔י כִּֽי⁠־מָלְאָ֥ה הָאָ֛רֶץ חָמָ֖ס מִפְּנֵיהֶ֑ם וְהִנְנִ֥י מַשְׁחִיתָ֖ם אֶת⁠־הָאָֽרֶץ׃ (יד) עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ תֵּבַ֣ת עֲצֵי⁠־גֹ֔פֶר קִנִּ֖ים תַּֽעֲשֶׂ֣הו אֶת⁠־הַתֵּבָ֑ה וְכָֽפַרְתָּ֥ אֹתָ֛הּ מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ בַּכֹּֽפֶר׃ (טו) וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשֶׂ֖ה אֹתָ֑הּ שְׁלֹ֧שׁ מֵא֣וֹת אַמָּ֗ה אֹ֚רֶךְ הַתֵּבָ֔ה חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ רׇחְבָּ֔הּ וּשְׁלֹשִׁ֥ים אַמָּ֖ה קוֹמָתָֽהּ׃ (טז) צֹ֣הַר׀ תַּעֲשֶׂ֣הז לַתֵּבָ֗ה וְאֶל⁠־אַמָּה֙ תְּכַלֶּ֣נָּהח מִלְמַ֔עְלָה וּפֶ֥תַח הַתֵּבָ֖ה בְּצִדָּ֣הּ תָּשִׂ֑ים תַּחְתִּיִּ֛ם שְׁנִיִּ֥ם וּשְׁלִשִׁ֖ים תַּֽעֲשֶֽׂהָ׃ (יז) וַאֲנִ֗י הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא אֶת⁠־הַמַּבּ֥וּל מַ֙יִם֙ עַל⁠־הָאָ֔רֶץ לְשַׁחֵ֣ת כׇּל⁠־בָּשָׂ֗ר אֲשֶׁר⁠־בּוֹ֙ ר֣וּחַ חַיִּ֔ים מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם כֹּ֥ל אֲשֶׁר⁠־בָּאָ֖רֶץ יִגְוָֽע׃ (יח) וַהֲקִמֹתִ֥י אֶת⁠־בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וּבָאתָ֙ אֶל⁠־הַתֵּבָ֔ה אַתָּ֕ה וּבָנֶ֛יךָ וְאִשְׁתְּךָ֥ וּנְשֵֽׁי⁠־בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ׃ (יט) וּמִכׇּל⁠־הָ֠חַ֠י מִֽכׇּל⁠־בָּשָׂ֞ר שְׁנַ֧יִם מִכֹּ֛ל תָּבִ֥יא אֶל⁠־הַתֵּבָ֖ה לְהַחֲיֹ֣ת אִתָּ֑ךְ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה יִֽהְיֽוּ׃ (כ) מֵהָע֣וֹף לְמִינֵ֗הוּ וּמִן⁠־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ מִכֹּ֛ל רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖הט לְמִינֵ֑הוּ שְׁנַ֧יִם מִכֹּ֛ל יָבֹ֥אוּ אֵלֶ֖יךָ לְהַֽחֲיֽוֹתי׃ (כא) וְאַתָּ֣ה קַח⁠־לְךָ֗ מִכׇּל⁠־מַֽאֲכָל֙יא אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֔ליב וְאָסַפְתָּ֖ אֵלֶ֑יךָ וְהָיָ֥ה לְךָ֛ וְלָהֶ֖ם לְאׇכְלָֽה׃ (כב) וַיַּ֖עַשׂ נֹ֑חַ כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֥ה אֹת֛וֹ אֱלֹהִ֖ים כֵּ֥ן עָשָֽׂה׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א הָֽאֲדָמָ֑ה ל=הָֽאֲדָמָ֑ה בגעיה ימנית
ב בְּשַׁגַּ֖ם =א⁠(ס),ל <א⁠(ס)=כולו פתח? כן>
ג הָֽאֲדָמָ֔ה ל=הָֽאֲדָמָ֔ה בגעיה ימנית
ד מֵֽאָדָם֙ ל=מֵֽאָדָם֙ בגעיה ימנית
ה הִֽתְהַלֶּךְ⁠־נֹֽחַ =א⁠(ס),ל <א⁠(ס)=מתג וסגול? כן בכל בנין התפעל>
ו תַּֽעֲשֶׂ֣ה ל=תַּֽעֲשֶׂ֣ה בגעיה ימנית
ז תַּעֲשֶׂ֣ה =ו ושיטת-א וכמו כן בתיגאן ובכתבי⁠־יד ספרדים (אין געיה)
• ל,ק3=תַּֽעֲשֶׂ֣ה (געיה באות תי״ו); יש טשטוש בגעיה הימנית אבל רואים אותה היטב. אמנם לפי ברויאר ודותן ל=תַּעֲשֶׂ֣ה (אין געיה).
ח תְּכַלֶּ֣נָּה =ל?,ק3,ו (למ״ד דגושה) וכמו כן בתיגאן ובכתבי⁠־יד ספרדים ובדפוסים
• ל?!=תְּכַלֶ֣נָּה (חסר דגש באות למ״ד?); אמנם מעיון בכתי״ל הדגש אולי נראה קצת, אבל יותר נראה שאין דגש)
ט הָֽאֲדָמָ֖ה ל=הָֽאֲדָמָ֖ה בגעיה ימנית
י לְהַֽחֲיֽוֹת ל=לְהַֽחֲיֽוֹת בגעיה ימנית
יא מִכׇּל⁠־מַֽאֲכָל֙ ל=מִכׇּל⁠־מַֽאֲכָל֙ בגעיה ימנית
יב יֵֽאָכֵ֔ל ל=יֵֽאָכֵ֔ל בגעיה ימנית
E/ע
הערותNotes
(ט) ובמ״ש בדורותיו אמר רבי יהודה (במד׳) בדורותיו היה צדיק הא אם היה בדורות משה ושמואל לא היה צדיק, ורבי נחמיה אמר שכ״ש אם היה בדורו של משה שהיה צדיק. וי״ל שכל אחד מדבר בבחינה אחרת, רבי נחמיה דייק שם צדיק, שאם היה צדיק בדורו של רשעים שלא היה לו ממי ללמוד כל שכן שהיה צדיק אם היה בדורו של משה ושמואל, ורבי יהודה דייק שם תמים שהוא שיעשה מעשה הצדק לש״ש שלא לכוונה אחרת, שזה היה נקל יותר בדור המבול שהיו מבזים מעשה הצדק ומלעיגים עליו שאז לא היה לו כלל ענין שיקוה איזה כבוד או ריוח אחר ממעשה הצדק והיה קל לעשותו לש״ש, אבל אם היה בדורו של משה ושמואל שהיו מכבדים מעשה הצדק ומתפארים בו אז לא היה תמים כי יצרו היה מסיתו שיעשה הצדק בעבור תקות הכבוד או ההתפארות: עוד אומר במד׳ את האלהים התהלך נח ר׳ יהודה אומר למלך שהיו לו שני בנים א׳ גדול וא׳ קטן ואמר לקטן לך עמי ולגדול אמר שילך לפניו, כך אברהם שהיה כחו יפה א״ל התהלך לפני והיה תמים נח שהיה כחו רע אמר את האלהים התהלך נח, ר׳ נחמיה אומר לאוהבו של מלך שהיה משתקע בטיט הציץ המלך וראה אותו א״ל עד שאתה משתקע בטיט לך עמי הה״ד את האלהים התהלך נח, ולמה היה אברהם דומה לאוהבו של מלך שראה את המלך מהלך במבואות האפלים והתחיל מאיר לו דרך החלון, א״ל עד שאתה מאיר לי דרך החלון בוא והאר לפני, כך א״ל הקב״ה לא״א עד שאתה מאיר לי מאספמיא וחברותיה בוא והאר לי בא״י, נראה שר״י ור״נ הולכים לשטתם, שר״י שפירש מ״ש בדורותיו לגנאי שבדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום, אמר שלכן כתיב את האלהים התהלך מפני שהיה כקטן שאינו יכול לילך בלא הולכת אביו ואברהם היה כגדול שיכול לילך בעצמו, ור״נ שאמר לשבח פי׳ שאינו לגריעותא רק שענין נח היה משונה מענין אברהם, שבדורו של נח לא נשחתו בענין האמונה שהיו יודעים בורא העולם רק נשקעו בטיט היון ר״ל בתאוות ובחומריות שגבר החומר על הנפש, נמצא שהמלך לא היה מהלך במבואות האפלים כי זרח להם אור ההשכלה רק שהם וגם נח בכלל היו נשקעים בתאוות, וה׳ הוציאו מן הטיט בל יגבר החומר עליו, וכבר היה נח צדיק בענין המעשים רק היה צריך סעד מיצה״ר והתאוות בל ישקע בטיט, ובימי אברהם לא היו משוקעים בטיט והיו גדורים מעריות ומהשחתת החומר, כי אחר המבול לא גבר החומר כ״כ כמו שנפרש לקמן בענין הקשת, רק השכל הלך תועה בענין האמונה שנשכח שם ה׳ מהם ועבדו לכוכבים ומזלות עד שהמלך הלך במבואות האפלים ואין רואה אותו רק אוהבו של מלך האיר לפניו והודיע שם ה׳ ואור האמונה, ואמר לו ה׳ שיתהלך לפניו לקרוא בפרסום בא״י.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144