×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
שיר השירים ה׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) בָּ֣אתִי לְגַנִּי֮ אֲחֹתִ֣י כַלָּה֒ אָרִ֤יתִי מוֹרִי֙ עִם⁠־בְּשָׂמִ֔י אָכַ֤לְתִּי יַעְרִי֙ עִם⁠־דִּבְשִׁ֔י שָׁתִ֥יתִי יֵינִ֖י עִם⁠־חֲלָבִ֑י אִכְל֣וּ רֵעִ֔ים שְׁת֥וּ וְשִׁכְר֖וּ דּוֹדִֽים׃ (ב)  אֲנִ֥י יְשֵׁנָ֖ה וְלִבִּ֣י עֵ֑ר ק֣וֹל׀ דּוֹדִ֣י דוֹפֵ֗ק פִּתְחִי⁠־לִ֞י אֲחֹתִ֤י רַעְיָתִי֙ יוֹנָתִ֣י תַמָּתִ֔י שֶׁרֹּאשִׁי֙ נִמְלָא⁠־טָ֔ל קְוֻצּוֹתַ֖יא רְסִ֥יסֵי לָֽיְלָה׃ (ג) פָּשַׁ֙טְתִּי֙ אֶת⁠־כֻּתׇּנְתִּ֔י אֵיכָ֖כָה אֶלְבָּשֶׁ֑נָּה רָחַ֥צְתִּי אֶת⁠־רַגְלַ֖י אֵיכָ֥כָה אֲטַנְּפֵֽם׃ (ד) דּוֹדִ֗י שָׁלַ֤ח יָדוֹ֙ מִן⁠־הַחֹ֔ר וּמֵעַ֖י הָמ֥וּ עָלָֽיו׃ (ה) קַ֥מְתִּֽי אֲנִ֖י לִפְתֹּ֣חַ לְדוֹדִ֑י וְיָדַ֣י נָֽטְפוּ⁠־מ֗וֹר וְאֶצְבְּעֹתַי֙ מ֣וֹר עֹבֵ֔ר עַ֖ל כַּפּ֥וֹת הַמַּנְעֽוּל׃ (ו) פָּתַ֤חְתִּֽי אֲנִי֙ לְדוֹדִ֔י וְדוֹדִ֖י חָמַ֣ק עָבָ֑ר נַפְשִׁי֙ יָֽצְאָ֣ה בְדַבְּר֔וֹ בִּקַּשְׁתִּ֙יהוּ֙ וְלֹ֣א מְצָאתִ֔יהוּ קְרָאתִ֖יו וְלֹ֥א עָנָֽנִי׃ (ז) מְצָאֻ֧נִי הַשֹּׁמְרִ֛ים הַסֹּבְבִ֥ים בָּעִ֖יר הִכּ֣וּנִי פְצָע֑וּנִי נָשְׂא֤וּ אֶת⁠־רְדִידִי֙ מֵֽעָלַ֔י שֹׁמְרֵ֖י הַחֹמֽוֹת׃ (ח) הִשְׁבַּ֥עְתִּי אֶתְכֶ֖ם בְּנ֣וֹת יְרוּשָׁלָ֑͏ִם אִֽם⁠־תִּמְצְאוּ֙ אֶת⁠־דּוֹדִ֔י מַה⁠־תַּגִּ֣ידוּ ל֔וֹ שֶׁחוֹלַ֥ת אַהֲבָ֖ה אָֽנִי׃ (ט) מַה⁠־דּוֹדֵ֣ךְ מִדּ֔וֹד הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים מַה⁠־דּוֹדֵ֣ךְ מִדּ֔וֹד שֶׁכָּ֖כָה הִשְׁבַּעְתָּֽנוּ׃ (י) דּוֹדִ֥י צַח֙ וְאָד֔וֹם דָּג֖וּל מֵרְבָבָֽה׃ (יא) רֹאשׁ֖וֹ כֶּ֣תֶם פָּ֑ז קְוֻצּוֹתָיו֙ב תַּלְתַּלִּ֔ים שְׁחֹר֖וֹת כָּעוֹרֵֽב׃ (יב) עֵינָ֕יו כְּיוֹנִ֖ים עַל⁠־אֲפִ֣יקֵי מָ֑יִם רֹֽחֲצוֹת֙ בֶּֽחָלָ֔ב יֹשְׁב֖וֹת עַל⁠־מִלֵּֽאת׃ (יג) לְחָיָו֙ כַּעֲרוּגַ֣ת הַבֹּ֔שֶׂם מִגְדְּל֖וֹת מֶרְקָחִ֑ים שִׂפְתוֹתָיו֙ שֽׁוֹשַׁנִּ֔ים נֹטְפ֖וֹת מ֥וֹר עֹבֵֽר׃ (יד) יָדָיו֙ גְּלִילֵ֣י זָהָ֔ב מְמֻלָּאִ֖ים בַּתַּרְשִׁ֑ישׁ מֵעָיו֙ עֶ֣שֶׁת שֵׁ֔ן מְעֻלֶּ֖פֶת סַפִּירִֽים׃ (טו) שׁוֹקָיו֙ עַמּ֣וּדֵי שֵׁ֔שׁ מְיֻסָּדִ֖ים עַל⁠־אַדְנֵי⁠־פָ֑ז מַרְאֵ֙הוּ֙ כַּלְּבָנ֔וֹן בָּח֖וּר כָּאֲרָזִֽים׃ (טז) חִכּוֹ֙ מַֽמְתַקִּ֔ים וְכֻלּ֖וֹ מַחֲמַדִּ֑יםג זֶ֤ה דוֹדִי֙ וְזֶ֣ה רֵעִ֔י בְּנ֖וֹת יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א קְוֻצּוֹתַ֖י =ש1 ובדפוסים (וכן הכריעו דותן ברויאר ומג״ה)
• ל!=קְוֻּצּוֹתַ֖י (נקודת שורוק בנוסף לקובוץ בוי״ו)
• יש סימן קצת מטושטש אך עדיין ברור של קובוץ מתחת לאות וי״ו <קְוֻּצּוֹתַ֖י>.
• ייבין ה.11 (עמ׳ 65-66) כתב: ב-2 מקומות מצויה ו ואחריה u באמצע תיבה, ושתיהן נשתמרו ב׳⁠ ⁠׳לש1׳⁠ ⁠׳ בלבד: קְוּצּוֹתַ֖י (׳⁠ ⁠׳ל׳⁠ ⁠׳ שה״ש ה,ב; כנראה נמחק קבוץ תחת ו; אפאראט ב״ה: קְוֻּ; ׳⁠ ⁠׳ש1׳⁠ ⁠׳ קְוֻצּ), קְוּצּוֹתָיו֙ (׳⁠ ⁠׳ל׳⁠ ⁠׳ שם, יא; לא נראית מחיקה בו׳; ׳⁠ ⁠׳ש1׳⁠ ⁠׳ קְוֻצּ). אפשר שהניקוד המקורי ב׳⁠ ⁠׳ל׳⁠ ⁠׳ או במקור שהעתיק ממנו היה: וֻּ, היינו: בנקודה בו׳ להדגשת מבטאה התנועי ובקבוץ לתנועת u, אך מנקד ׳⁠ ⁠׳ל׳⁠ ⁠׳ השמיט את הקבוץ מתוך סברה שלפניו סימון כפול של תנועת u, בשורק ובקבוץ, ואחד מהם מיותר.
• הערות דותן וברויאר.
ב קְוֻצּוֹתָיו֙ =ש1 ובדפוסים (וכן הכריעו דותן וברויאר ומג״ה), וראו לעיל פסוק ב׳ בהערת הנוסח
• ל!=קְוּצּוֹתָיו֙ (נקודת שורוק במקום קובוץ בוי״ו)
• הערות דותן וברויאר.
ג מַחֲמַדִּ֑ים =ש1 ובדפוסים
• ל?!=מַחֲּמַדִּ֑ים (חי״ת דגושה?!)
E/ע
הערותNotes
(א) באתי לגני אחותי כלה – מבשר לישראל שהקב״ה יבא וישרה שכינתו ביניהם לעולם כשנים קדמוניות. אריתי מורי עם בשמי – זה ריח הקטורת והלבונה כענין שנאמר כריח ניחוח ארצה אתכם. אכלתי יערי עם דבשי – אלו איכרי קרבנות. עם החלבים המתוקים כדבש. שתיתי ייני עם חלבי – אלו הנסכים והמנחות הסולת לבנה כחלב. אכלו רעים – רעים אלו הצדיקים שנקראו רעים למקום. שנאמר למען אחי וריעי אדברה נא שלום בך. שתו ושכרו דודים – אלו ישראל שנקראו נביאים דודים. שנאמר מה יפו דודיך אחותי כלה. מלמד שעתידין ישראל להתענג מטוב השכינה שנאמר כי זרע השלום הגפן תתן פריה והארץ תתן יבולה. ואו׳ ואכלתם אכול ושבוע וגו׳. וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני י״י אלהיכם ואין עוד ולא יבושו עמי לעולם וראו עינינו וישמח לבנו. (ב) אני ישנה ולבי ער – אמרה כנסת ישראל אני ישנה במלכיות כאדם שעברו עליו הרבה צרות ומתוך הצרות נפלה עליו תרדמה ויישן לו. כך ישראל בגלות כישינים ואינם יודעים מאי זו מדרגה ירדו ואלה הם צועקים לאלהים בחזקה אולי ירחם עליהם להשיבם למלכותם הראשונה לכך הנביא או׳ לה לכנסת ישראל שמעי נא זאת עניה ושכורה ולא מיין ולבי ער. זה הקב״ה כענין שנאמר צור לבבי וחלקי אלהים לעולם. והוא ישתבח שמו לעד ולנצח נצחים וישועתו תדירה עלינו שנאמר הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. קול דודי דופק – על ידי הנביאים. פתחי לי – כלומר חזרי בתשובה עד שאבא ואגאל אתכם. וכן הוא או׳ על ידי משה איש האלהים בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו׳. ואו׳ ושב י״י אלהיך וקבצך מכל העמים אשר הדיחך י״י אלהיך שמה. ועל ידי הנביאים נאמ׳ אם תשוב ישראל נאם י״י אלי תשוב. ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד. אחותי רעייתי יונתי תמתי כנגד ד׳ מלכיות שסבלתם העול שלהם. שנאמר כל זאת באתנו ולא שכחנוך וגו׳. שראשי נמלא טל – כלומר מיום שהגלתי אתכם ולא בחרתי באומה אחרת ולא אמרתי לאחד מן האומות לבנות לי בית לשכון בו כי אל אנכי ולא איש בקרבך קדוש ולא אבא בעיר. לא אבא בעיר אחרת חוץ מירושלם שנאמר העיר אשר בחרתי והוא משל על מי שהוא חוץ מביתו והטל יורד עליו והרסיסים של לילה. שהגלות נמשל ללילה. שני שומר מה מלילה שומר מה מליל. (ג) פשטתי את כותנתי איככה אלבשנה – אמרת כנסת ישראל לפני הקב״ה פתחי פתח התשובה כדי שאגאלך והיא אומרת במה אשוב כבר פשטתי את כתנתי לבוש המלכות ולבוש הכהונה ולבוש הנבואה כל אחת ואחת [נקראת] כתונת לעצמה וכן זמן שהיה בית המקדש קיים היינו הולכין ומקריבין קרבנות והקב״ה סולח לעונות משחרב בית המקדש ונתנה ביד הגוים אין אנו יודעים במה נשוב לפתוח פתח התשובה והיא אומרת פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה לחזור לקדמותי. רחצתי את רגלי איככה אטנפם – ואם שמא יעלה בלב האומות שאבוא בדתם להתערב עמהם גם זה הלילה לי להטנף בע״ז שכבר רחצתי רגלי ממנה משחרב בית המקדש ראשון בטלה ע״ז מהם כי ישראל בין אומות העולם לא בנימוסי אומות העולם באין וגם אין בהם כח לעבוד השם כהוגן מפני האומות ומפני שחרב מקדשם ואין לעשות חוקי התורה כראוי אז״ל דרש רחצתי את רגלי אלו דברי שכינה לישראל כלומר והלא כשעשיתם העגל אמרתי כי לא אעלה בקרבך אבל עוד שכינתי ביניכם כך אתם אם פשטתם בגדיכם עוד תעדי תופייך. (ד) דודי שלח ידו מן החור – כיון שראה הקב״ה את ישראל מתעצלין מן התשובה כאדם עצל שהוא במטה והוא מתעצל לירד ממנה מיד שלח מכתו שנאמר דודי של ידו מן החור שאין השם שולח המכה ביד כח מן הפתח או מן החלון אלא מעט מן החור כדי להפחידם ולבהלם להחזירם בתשובה מגרה בהם האומות ומפחידם כדרך שעשה בימי המן ומחזירן למוטב ומעי המו עלי. הומה לבי בקרבם מפני אויב ומתנקם מפני עקת רשע כי ימיטו וגו׳. כל זה עושה השם והופך לב האומות לשנוא עמו כדי שיקראו לו ויצעקו אליו שנאמר בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד י״י אלהיך ושמעת בקולו. ושב י״י אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך. (ה) קמתי אני לפתוח לדודי – זה בכל דור ודור בזמן שישראל בצער מיד מתקבצין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות וקובעים צומות ומרבים בתפלה לפתוח פתח תשובה. וידי נטפו מור ואצבעותי מור עובר – אלו בעלי הצדקה שפותחין ידיהם לעני ומתנותיהם נחשבות כמור דרור בקטורת הסמים. ואצבעותי מור עובר – אלו מלמדי תינוקות שמורין להם באצבעותם ובכל זאת נמשכה הגלות על כפות המנעול. ששערי תפלה ננעלו שנאמר גם כי אצעק ואשוע שתם תפלתי. סכותה בענן לך מעבור תפלה. שערי תפלה ננעלים והישועה נכפתת כדרך שאתה מוצא ביחזקאל ששם מחבת ברזל בינו לבין העיר. (ו) פתחתי אני לדודי – הרבה פעמים פתחו ישראל פתח התשובה והם סבורים שהם נגאלים. ודודי חמק עבר – והקץ מתארך עליהם כשם שהיו הנביאים קוראים אל ישראל השכם והערב והם לא שמעו כך הם צועקים בגלות ואינם נענים. ודודי חמק עבר. נפשי יצאה בדברו – אלו דברי הנביאים שדברו בשם אלהינו אנחנו מקוים ומיחלים וישראל מוסרין נפשם על דברו שנאמר ולדברו הוחלתי. ואו׳ נפשי לי״י משומרים לבקר שומרים לבקר. הרי נפשי יצאה בדברו. ואו׳ נפשי בכפי תמיד שהרי ישראל מקוים בכל דור ודור לישועת י״י והם נשחטין ונטבחין על שם קדשו. ועוד מיחלים ומחכים ומקוים אולי יש תקוה. ואו׳ יחל ישראל אל י״י כי עם י״י החסד והרבה עמו פדות. בקשתיהו ולא מצאתיו כענין שנאמר כי עוד חזון למועד. ואו׳ כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה. קראתיו ולא ענני – כענין שנאמר אלהי אקרא יומם ולא תענה לילה ולא דומיה לי. ואו׳ יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי. ואו׳ עד אנה י״י אזעק [עליך] חמס. ואו׳ עד אנה תסתיר לנצח וכאלה הענינים רבים במקרא על ארץ הגלות שאנחנו בו. (ז) מצאוני השומרים הסובבים בעיר – אלו אומות העולם שהם מכים וחובטים ופוצעין את ישראל שנאמר הכוני פצעוני וכן הוא אומ׳ גוי נתתי למכים וגו׳ והסתרתי פני מהם והיתה לאכול וגו׳. נשאו את רדידי מעלי שומרי החומות – אלה הם המלכיות שישראל בתוכם והאימות מאבדין את חסידיהם כענין שנאמר ומן המשכילים יכשלו בחרב ובלהבה. ואו׳ לצרור ולברר וללבן עד עת קץ. (ח) השבעתי אתכם בנות ירושלם – זה השבועה שישראל משביעין את הנביאים בשעת הנחמה כשיבאו לנחם את ישראל והיו אומ׳ להם משביעין אנו עליכם שאם תשרה עליכם רוח הקדש ותמצאו את דודי מה תגידו לו על הצרות שקבלו ישראל בין האומות. כי חולת אהבה אני חולה אני בגלות על אהבת הקב״ה שנאמר אלו כבתולה חוגרת שק על בעל נעוריה. השבעתי אתכם – זה שבועה שישראל משביעין לאומות העולם בשעה שהם מאניסים אותם לצאת מתחת כנפי השכינה וישראל משביעין אותם הניחוני כי לא נשמע לכם כי אין כי״י אלהינו. אם תמצאו את דודי – אם הייתם יודעים את תורת אלהינו מה תגידו לו. הייתם משבחים אותנו ואו׳ בטוב הם עושין כי חולת אהבה שאנחנו חולים על רוב חיבת אהבת אלהינו ואלמלא הייתם מבינים התורה שלנו מעולם לא היתם מאניסים אותנו להוציאנו מתורתינו שהיא תורת אמת וייחודו של השם טוב מכל כסף וזהב שבעולם וזהו העיקר כי הכתוב של מטה מעיד עליו שנאמר מה דודך מדוד שככה השבעתנו. ולענין הפירוש שלמעלה כנגד הנביאים זו תשובתם לישראל מה דודך מדוד שככה השבעתנו כלומר מאין התבוננת שבחו של השם וידעת כי אין כי״י אלהינו והם משיבים לכם מהרבה ענינים אני ידוע שהשם אלהים חיים ומלך עולם ואין מבלעדו מושעי. (ט) דודי צח ואדום דגול מרבבה – וכל הענין. מה דודך מדוד – זו תשובת האומות לישראל שהם עומדין בייחודו של בורא שהכל נהרגין על שם קדשו שנאמר כי עליך הורגנו כל היום ואומות העולם תמהין על זה הענין ואו׳ לישראל מה דודך מדוד. מה טובות עשה עמך י״י אלהיך מכל אלהי העמים. היפה בנשים – זו כנסת ישראל שהיא מיופה בחזוק תורתה שכל האומות בזמן שנופלין בגלות מיד שוכחים את אלהיהם ואת תורתם ושוכחים את מעשיהם הטובים הראשונים. אבל ישראל אעפ״י שגלו לא שינו את מעשיהם ואת תורתם ולא שכחו את אלהיהם לכך נקראת כנסת ישראל היפה בנשים. מה דודך מדוד שככה השבעתנו ולא עבדים הייתם במצרים ד׳ מאות שנה. ומשם משלו בכם מלכי אשור ומלכי כשדים ועתה נטש אתכם ביד כל אומה ולשון מה אין אתם נכנסין בנימוסי האומות ואתם נתונים למשל ולשנינה בכל העמים. (י) דודי צח ואדום – זו תשובה שישראל משיבין לאומות העולם על שאמ׳ להם מה דודך מדוד והם עונין דודי אין לי שני ואפס זולתו ואין מבלעדיו מושיע. צח ואדום – צח הוא לישראל. שנאמר והשביע בצחצחות נפשך. ואדום בשעה שהוא נפרע מאויבי עמו שנאמר מדוע אדום ללבושיך. ואו׳ מי זה בא מאדום. צח ואדום – מדמה הוא דמיונות הרבה על ידי נביאם שנאמר וביד הנביאים אדמה. פעמים הוא נדמה כגבור שנאמר י״י כגבור יצא. י״י איש מלחמה. פעמים כזקן שנאמר ועתיק יומין א׳. דגול מרבבה – אות ברבבה מצבא שלו. אין ערוך אליו הוא מרגילנו ברגלים על גויי הארץ שנאמר. ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת. דגול מרבבה – כענין שנאמר ובשם אלהינו נדגול. מלך בשר ודם חיילותיו נכנסין עמו למלחמה לעזרו ואנחנו עמו נכנסין במלחמה שנאמר י״י איש מלחמה י״י שמו. ואנחנו בשם אלהינו נזכיר. י״י אלהי צבאות י״י זכרו. (יא) ראשו כתם פז – כיון ששאלו אומות העולם לישראל מה ראיתם להדבק בשם יותר מכל אלהי העמים הם מגידים להם שבחו במקצת. צח ואדום דגול מרבבה – ראשו כתם פז קווצותיו תלתלים שחורות כעורב. עיניו כיונים על אפיקי מים רוחצות בחלב יושבות על מלאת. לחייו כערוגת הבושם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר. ידיו גלילי זהב ממולאים בתרשיש מעיו עשת שן מעולפת ספירים שוקיו עמודי שש מיוסדים על אדני פז מראהו כלבנון בחור כארזים. חכו ממתקים וכולו מחמדים. כד׳ מיני שבח כנגד כד׳ ספרים. ראשו כתם פז – דבר הכתו׳ דברים הנשמעים לאוזן דרך מלך מהודר ואיש גבור ונחמד למראה ונאה עד אין חקר. וכל זה הספור על שם מעשיו של הקב״ה והתורה שנתן לעמו להודיע לכל באי העולם כי אין כי״י אלהינו. ואין תורה כתורת משה רבינו איש האלהים. על כן אנחנו מתאמצים בבוראינו ובתורתו כענין שנאמר דרשו י״י בהמצאו. דרשו י״י ועוזו בקשו פניו תמיד. ראשו כתם פז – התורה שנתן לנו שנקראת ראשית שנאמר י״י קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז. כתם פז – הנחמדים מזהב ומפז רב. ואו׳ לא תסולה בכתם אופיר. קווצותיו תלתלים – על שפתח בראש דבר על השיער שבראש. ופירושו על קווצי האותיות של תיבה שאם החליף דלי״ת ברי״ש או בי״ת בכ״ף או ה״א בחי״ת מחריב כל העולם. וכן אז״ל על כל קווץ וקווץ של תורה יש בו תילי תלים של הלכות לכך נאמ׳ קווצותיו תלתלים שחורות כעורב. שהשיער השחור נאה לבחור. ואעפ״י שכתו׳ ושער רישיה כעמר נקי כל אחד ואחד ממנו לעינינו מתפרש. שחורות כעורב שאם אין אדם משחיר מין השחור ומעריב ומחשיך בבית המדרש ללמוד דברי תורה אין דברי תורה מתקיימין בו. שחורות כעורב – שאם אין אדם מתאכזר על עצמו כעורב על בניו אין דברי תורה מתקיימין בידו. שחורות כעורב – כל הצבעונין מתחלפין לשחור והשחור אינו מתחלף למין אחר. כל כך הדתות מתחלפות לדת אחרת. אבל התורה לעולם משתנה ואינה מתחלפת שנאמר יראת י״י טהורה עמדת לעד. ואו׳ כי לא תשכח מפי זרעו. ד״א: קווצותיו תלתלים – זה הסרגול. שחורות כעורב – זה הכתב שהוא שחור על גבי לבן. ד״א: קווצותיו תלתלים – בזמן שאדם נכנס ללמוד תורה והוא שומע תלי תלים אם נצל הוא בורח ואם בקי הוא שמח שמצא מלאה מרובה והשכר מרבה כנגדו. (יב) עיניו כיונים על אפיקי מים – מה היונים הללו משוטטים בכל הארץ צופות רעים וטובים. עיניו כיונים על אפיקי מים אלו תלמידי חכמים שהם גלגל עיני של אדם. על אפיקי מים – לשבעה בשעה שהם יושבים ועוסקים בתורה השם מביע להם חכמה ומאיר עיניהם שנאמר מצות י״י ברה מאירת עינים. ואו׳ גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך. רוחצות בחלב – ראית מעולם יונים רוחצות בחלב. אלא מלמד שכל הענן מדבר על חכמת התורה. בזמן שתלמידי חכמים עוסקים בתורה מלבינין את דברי תורה כחלב ומרחיקין כל ספיקה שבהם. יושבות על מלאת – שהם יושבין ועוסקין בתור כאדם שיושב על מלאת הבריכה וממלא ומשקה. כך תלמידי חכמים מדברים בחכמה ומדברים [מלמדים] אותה ברבים. (יג) לחיו כערוגת הבושם – אלו לחייה של תלמידי חכמים שהם דומין לערוגת הבושם. מלאה מיני בשמים. כך לחייהם מלאים טעמי תורה. מגדלות מרחקים – שמגדלים מיני רקוחים בפיהם והם טעמי תורה ושבחו של בורא הכל שפתותיו שושנים שפשותיהם של שונים כענין שנאמר ושננתם לבניך ודברת בם. נוטפות מור עובר – כשם שריח המור עובר לכל רוח סביבותיו כך ריח למידי חכמים עובר לכל מקום ומקום. ד״א: לחיו כערוגת הבושם – כל מי שמשים לחייו כערוגה זו שהכל דשין אותה לדברי תורה מתקיימין בידו. מגדלות מרקחים – כשם שהמגדל של ריקוחים נפתח ואינו מריח ריחות הרבה. כך חכם פותח פיו וטעמי תורה נשמעין. שפתותיו שושנים – רכים כשושנים נוטפות מור עובר. מרים לעבור עליהם. (יד) ידיו גלילי זהב – זו תורה שניתנה מידו של השם ש׳ מימינו אש דת למו. ואו׳ כתובים באצבע אלהים. ממולאים בתרשיש – על כל דבור. ודבור יש טעמי תורה מלאים מאבני יקר כענין שנאמר תרשיש שוהם וישפה. חנניה בן אחי ר׳ יהודה או׳ והיה דורש על כל דבור ודברו דקדוקי התורה כשם שבין גל גדול לגל גדול גלים קטנים כך תלמידי חכמים דורשין בתוך ההלכה מדרשות ואגדות. מעיו עשת שן – זה פי׳ התורה שיוצא מן התורה ד׳ מן הגוף. כך יצא מן התלמוד מן ספר התורה. והוא דומה לעשת שן. לחתיכת שן הפיל שהוא נאה וחזק והמצוות מבוארות בו. מעולפת ספירים – כמו ותכס בצעיף ותתעלף. כך התורה מכוסה בחכמות רבות ואין סוף לשבח חכמת התורה. ונמשלו טעמי התורה כספירים שהם נכבדים בעיני הצדיקים שנאמר יקרה היא מפנינים. ואו׳ לא תסולה בכתם אופיר. בשוהם יקר וספיר. ס״א. מעולפת ספירים עולה ומתיכה באבנה ספירים. (טו) שוקיו עמודי שש – כל הנביאים לא ראו את השכינה אלא בצל השמש. שוקיו של תח׳ עמודי שש. שיש לו כח ביום הדין על שעמל בתורה. מיוסדים על אדני פז – שמעשיהם של צדיקים מיוסדים על התורה שהיא אדני פז. מראהו של צדיק כלבנון כענין שנאמר ילכו יונקותיו ויהי כזית הודו. בחור כארזים שנאמר צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגא. (טז) חכו ממתקים – חיך תלמיד חכם מוצא טעמי תורה המתוקים מדבש ונופת צופים. וכולו מחמדים – שהתורה מדריך האדם להיות כולו מחמדים. וכולו מחמדים זה פי׳ התורה כענין שנאמר אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה. אז ראה המקרא. ויספרה זה תרגום. הכינה אלו הטעמים. וגם חקרה זה הנקוד. זה דודי וזה רעי בנות ירושלם – עם שיש לו אלוה נורא ותורה כזאת כלום יכולין הם להחליפו זה דודי וזה רעי. אין כל אומה ולשון כמוהו שנאמר לא עשה כן לכל גוי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144