×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) וַיֵּשְׁב֥וּ שָׂרֵֽי⁠־הָעָ֖ם בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וּשְׁאָ֣ר הָ֠עָ֠ם הִפִּ֨ילוּ גוֹרָל֜וֹת לְהָבִ֣יא׀ אֶחָ֣ד מִן⁠־הָעֲשָׂרָ֗ה לָשֶׁ֙בֶת֙ בִּֽירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ עִ֣יר הַקֹּ֔דֶשׁ וְתֵ֥שַׁע הַיָּד֖וֹת בֶּעָרִֽים׃
The princes of the people lived in Jerusalem. The rest of the people also cast lots, to bring one of ten to dwell in Jerusalem the holy city, and nine parts in the other cities.
מיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל
אחד מן העשרה – שבישראל למען ישבו בירושלים לשמור העיר.
ותשע הידות – תשעה חלקים שבישראל.
one of ten of Israel, so that they should dwell in Jerusalem to guard the city.
and nine parts nine parts of Israel.
וישבו שרי העם בירושלים וגו׳ – כאן חוזר לענינו הראשון שזכר שהעיר רחבת ידים וגדולה והעם מעט בתוכה ואין בתים בנוים ולזה נתן נחמיה אל לבו לתקן ענין הגלות שיהיה לבם לי״י ויקימו התורה ולתקן דברי עבודת בית המקדש. ובזה הפסיק המאמר ואחר כך השתדל שישבו שרי העם בירושלים והפילו גורלות להביא אחד מעשרה משאר העם לשבת בירושלים וקצתם התנדבו עוד מעצמם לשבת בירושלים וברכו העם את המתנדבים כי הם עזרו להשיב ירושלים על ענינה הראשון. ר״ל לבנות חרבותיה. וזכר כי המתנדבים הם ראשי המדינה אשר ישבו בירושלים וזכר עוד מי ישב בירושלים מבני יהודה ומבני בנימין.
הפילו גורלות – בכל ספרי ישנים מלא דמלא וכן דינו מכח מסורת ריש פ׳ אחרי מות שנמסר שם ד׳ חסרים וא״ו קדמאה בלישנא ואין זה מהם.
הידות – החלקים כמו וארבע הידות (בראשית מ״ז:כ״ד).
להביא – מערי יהודה.
לשבת בירושלים – לשמרם מן העובדי כוכבים.
בערים – ישארו בעריהם.
וישבו – עתה יספר איך גמר את הדבר שעלה בלבו ליחס את העם כדי להושיב מכל משפחה ומשפחה בירושלים שלא תהיה חרבה [כנ״ל ז׳:ד׳-ה׳], שאחר שקבלו עליהם להחזיק ידי הכהנים ובית אלהים, נשארו השרים לשבת בירושלים, ושאר העם הפילו גורלות והפרישו מעשר גם מן העם לשבת בירושלים.
לשבת בירושלם – סביבותיה ארץ פרשין, ובעבור זה שער המזונות יקר בה.
מיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל
 
(ב) וַֽיְבָרְכ֖וּא הָעָ֑ם לְכֹל֙ הָֽאֲנָשִׁ֔יםב הַמִּֽתְנַדְּבִ֔ים לָשֶׁ֖בֶת בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
The people blessed all the men who willingly offered themselves to dwell in Jerusalem.
א. וַֽיְבָרְכ֖וּ =ש1 ובדפוסים
• ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ (חטף)
ב. הָֽאֲנָשִׁ֔ים ל=הָֽאֲנָשִׁ֔ים בגעיה ימנית
ילקוט שמעונימיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םעודהכל
ויברכו העם לכל האנשים המתנדבים לשבת בירושלים – א״ר יוסי בר חנינא מנין שישיבת כרכים קשה שנאמר ויברכו העם וגו׳.
המתנדבים – אשר נדבה רוחם אותם להיות יושבים בירושלים לשמור העיר מן האויבים.
who volunteered whose spirit inspired them to volunteer to dwell in Jerusalem to guard the city from enemies.
המתנדבים – אשר התנדבו מעצמם מרצונם שלא ע״פ הגורל ולפי שישיבת הכרכים קשה כי היוקר היה במקום רבת עם לזה תחשב לנדבה.
ויברכו – וחוץ מזה התנדבו רבים שלא נפל עליהם הגורל וברכו אותם על נדבת לבם, כי ישיבת כרכים קשה כמ״ש חז״ל ע״ז.
ילקוט שמעונימיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םהכל
 
(ג) וְאֵ֙לֶּה֙ רָאשֵׁ֣י הַמְּדִינָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יָשְׁב֖וּ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וּבְעָרֵ֣י יְהוּדָ֗ה יָֽשְׁב֞וּ אִ֤ישׁ בַּאֲחֻזָּתוֹ֙ בְּעָ֣רֵיהֶ֔ם יִשְׂרָאֵ֤ל הַכֹּהֲנִים֙ וְהַלְוִיִּ֣ם וְהַנְּתִינִ֔ים וּבְנֵ֖י עַבְדֵ֥י שְׁלֹמֹֽה׃
Now these are the chiefs of the province who lived in Jerusalem, but in the cities of Judah everyone lived in his possession in their cities, Israel, the priests, and the Levites, and the Nethinim, and the children of Solomon's servants.
מיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םעודהכל
ואלה ראשי המדינה אשר ישבו בירושלים – הוא שנאמר בסמוך ובירושלים ישבו בני יהודה וגו׳.
And these are the heads of the province who dwelt in Jerusalem these are the ones regarding whom it is stated below: "And in Jerusalem there dwelt of the children of Judah, etc.⁠"
ואלה וגו׳ – הם הנאמרים במקרא שאח״ז ובירושלים ישבו וכו׳.
איש – כ״א ישב במקום אחוזתו בעריהם שהיה להם מאז עד שלא גלו ישראל וכו׳ ר״ל הם היו היושבים באחוזתם.
ואלה – ר״ל הנזכרים לקמן, ובערי יהודה – ר״ל ושאר העם נשארו יושבים בערי יהודה, איש באחוזתו בעריהם שישבו שם אבותיהם קודם שגלו.
מיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םהכל
 
(ד) וּבִֽירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ יָֽשְׁב֔וּ מִבְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה וּמִבְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן מִבְּנֵ֣י יְ֠הוּדָ֠ה עֲתָיָ֨ה בֶן⁠־עֻזִּיָּ֜ה בֶּן⁠־זְכַרְיָ֧ה בֶן⁠־אֲמַרְיָ֛ה בֶּן⁠־שְׁפַטְיָ֥ה בֶן⁠־מַהֲלַלְאֵ֖ל מִבְּנֵי⁠־פָֽרֶץ׃
In Jerusalem lived certain of the children of Judah, and of the children of Benjamin. Of the children of Judah: Athaiah the son of Uzziah, the son of Zechariah, the son of Amariah, the son of Shephatiah, the son of Mahalalel, of the children of Perez;
מיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םעודהכל
מבני יהודה עתיה וגו׳ – חוזר ומפרש מבני יהודה מי ומי היו וכל הפרשה אינה מונה כי אם הגדולים והחשובים שבהם.
of the children of Judah: Athaiah, etc. He returns to explain who those 'of the children of Judah' were, and the entire chapter enumerates only the great and esteemed ones among them.
מבני יהודה וגו׳ – ולפי שלא ישבו בה מבני עשרת השבטים כ״א מתי מספר לזה לא זכרם פה עם שנזכרו בד״ה.
ובירושלים ישבו, דע שהדברים המוזכרים פה נמצאים ג״כ בדה״א (דברי הימים א ט׳) ושם נמצאים שנויים רבים, ויש בין הנוסח שם ופה סתירות רבות, שהמפרשים אמרו בם דברים זרים, אולם הרכסים כולם יהיו למישור, עפמ״ש שספר עזרא הוא השלמת ספר דה״י, ועזרא הסופר חבר ספר עזרא לס׳ דה״י שכתב קודם לו, ונחמיה השלים ס׳ עזרא, וכבר התבאר אצלי שהשנויים שנמצאו בד״ה מן ספרים הקודמים להם, סבתם הוא מפני שעזרא כותב ספר דה״י חזר הדברים שנאמרו בספרים הקודמים לפרש או להוסיף בהם איזה דבר שלא נזכר שם עד שדבריו לרוב אינם הכפלת מן הספור ספרים הקודמים רק הוספה על הקודם, ובזה עלה בידי ת״ל לישב רוב השאלות והסתירות בספר זה, וכן נחמיה כשחזר פה הדברים שכבר כתב עזרא בד״ה לא בא להעתיק דברים הקודמים, רק כתב הוספות על הקודם מה שלא נזכר שם, ובזה תראה שהתחיל ואלה ראשי המדינה אשר ישבו בירושלים, זה דברי נחמיה, מעתה מעתיק הלשון שכתב עזרא בדה״י ובערי יהודה ישבו וכו׳ ובירושלים ישבו וכו׳ למען נדע שהוא מעתיק מספר דה״י ומלשונו, ושם כתב מן בני יהודה ומן בני בנימין ומן בני אפרים ומנשה, ונחמיה זה דלג כי כבר נכתב שם, ופה כתב מבני יהודה עתיא בן עוזיא וכו׳ ושם נאמר עותי בן עמיהוד בן עמרי בן אמרי בן בנימין בני פרץ בן יהודה, כי עזרא לא כתב כל שלשלת היחוס עד פרץ, ולא חשב בין עותי ובין פרץ רק ארבע דורות, והמותר הניח, ונחמיה מצא בספר היחוס עוד אנשים רשומים, והוסיף בין עותיא ובין אמריה [שהוא אמרי הכתוב שם] עוד שני אבות מסוימים, וכן בין אמריה ולמעלה הוסיף בנימין שהיה ג״כ איש מסויים, והמותר שלא היו אנשים רשומים הניח.
מיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םהכל
 
(ה) וּמַעֲשֵׂיָ֣ה בֶן⁠־בָּר֣וּךְ בֶּן⁠־כׇּל⁠־חֹ֠זֶ֠ה בֶּן⁠־חֲזָיָ֨ה בֶן⁠־עֲדָיָ֧ה בֶן⁠־יוֹיָרִ֛יב בֶּן⁠־זְכַרְיָ֖ה בֶּן⁠־הַשִּׁלֹנִֽי׃
and Maaseiah the son of Baruch, the son of Colhozeh, the son of Hazaiah, the son of Adaiah, the son of Joiarib, the son of Zechariah, the son of the Shilonite.
מצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל
בן השלוני – מבני שלה בן יהודה.
ומעשיה – בד״ה (שם ה׳) ומן השלוני עשיה הבכור ובניו, שהוא מעשיה דפה, ונחמיה מצא היחוס והוסיף באור על דברי עזרא, ומ״ש השלוני הוא איש מסויים מבני פרץ שהיה ראש המשפחה.
בן כל חזה – היה שם אדם ששמו כל⁠־חזה.
מצודת דודמלבי״םהואיל משההכל
 
(ו) כׇּל⁠־בְּנֵי⁠־פֶ֕רֶץ הַיֹּשְׁבִ֖ים בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם אַרְבַּ֥ע מֵא֛וֹת שִׁשִּׁ֥ים וּשְׁמֹנָ֖ה אַנְשֵׁי⁠־חָֽיִל׃
All the sons of Perez who lived in Jerusalem were four hundred sixty-eight valiant men.
מצודת דודמלבי״םעודהכל
כל בני פרץ – ומספר בני שלה כללם בד״ה עם בני זרח שלא הוזכרו פה.
כל בני פרץ – בד״ה נאמר עוד ומן בני זרח יעואל ואחיהם שש מאות ותשעים, ונחמיה לא העתיק זה אחר שכבר מבואר בדה״י, רק ששם חשב חשבון הכולל בני פרץ וזרח היו תר״צ, ונחמיה באר שבני פרץ לבדם היו ארבע מאות ששים ושמונה, ומזה נדע ע״פ ספר דברי הימים שבני זרח לבדם היו רכ״ב, עד שסך כולם ביחד היו כמו שנזכר בדה״י.
מצודת דודמלבי״םהכל
 
(ז) אוְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן סַלֻּ֡א בֶּן⁠־מְשֻׁלָּ֡ם בֶּן⁠־יוֹעֵ֡ד בֶּן⁠־פְּדָיָה֩ בֶן⁠־ק֨וֹלָיָ֧ה בֶן⁠־מַעֲשֵׂיָ֛ה בֶּן⁠־אִֽיתִיאֵ֖ל בֶּן⁠־יְשַֽׁעְיָֽה׃
These are the sons of Benjamin: Sallu the son of Meshullam, the son of Joed, the son of Pedaiah, the son of Kolaiah, the son of Maaseiah, the son of Ithiel, the son of Jeshaiah.
א. ‹פפ› ל=פרשה סתומה
מקבילות במקראמנחת שימלבי״םעודהכל
בן מעשיה – לא יתכן דגש ביו״ד.
ואלה בני בנימין סלוא בן משלם – ובדה״י כתב סלוא בן משלם בן הודויה בן הסנואה, ונחמיה מצא ביחוס של סלוא עוד אנשים מצוינים והוסיף שהיה בן משולם בן יועד וכו׳ שכל אלה האבות עד ישעיה היו בין משולם ובין הודויה שכל זה דלג עזרא, ובד״ה נזכר עוד יבניה בן ירוחם ואלה בן עזי בן מכרי ומשולם בן שפטיה וכו׳, וכ״ז דלג נחמיה מפני שלא היה לו להוסיף בזה דבר חדש, וכבר ידע זאת כל הרואה ספר דה״י, רק הוסיף על ד״ה ואחריו גבי סלי שזה לא נזכר בספר דה״י, ושם נאמר ואחיהם לתולדותם תשע מאות וחמשים וששה, ולמדנו נחמיה דבר חדש שמשפחת סלוא עם גבי סלי, היו תשע מאות עשרים ושמונה ומזה ידענו שהשלש משפחות שהוסיף בדה״י שהם יבניה ואלה ומשולם לא היו רק כ״ח אנשים, ועם התשע מאות עשרים ושמונה של משפחת סלוא היה המספר שבדה״י.
מקבילות במקראמנחת שימלבי״םהכל
 
(ח) וְאַחֲרָ֖יו גַּבַּ֣י סַלָּ֑י תְּשַׁ֥ע מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃
After him Gabbai, Sallai, nine hundred twenty-eight.
מקבילות במקראמצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

ואחריו – במעלה וחשיבות.
תשע וגו׳ – ועמו תשע מאות וכו׳.
מקבילות במקראמצודת דודהכל
 
(ט) וְיוֹאֵ֥ל בֶּן⁠־זִכְרִ֖י פָּקִ֣יד עֲלֵיהֶ֑ם וִיהוּדָ֧ה בֶן⁠־הַסְּנוּאָ֛ה עַל⁠־הָעִ֖יר מִשְׁנֶֽה׃
Joel the son of Zichri was their overseer; and Judah the son of Hassenuah was second over the city.
מקבילות במקראמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

פקיד – ממונה.
משנה – אחר הפקיד.
the official the one appointed.
the second in command after [the official].
ויהודה בן הסנואה על העיר משנה – רוצה לומר: משנה לפחה ואפשר שהיה משנה לפקיד והוא היותר נראה.
פקיד עליהם – היה ממונה עליהם לראש.
משנה – שני במעלה אל המושל הממונה על העיר.
ויואל וגו׳, זה לא נזכר בדברי הימים, והוסיף נחמיה דבר שלא שמענו מספר הקודם.
על העיר משנה – פקיד שני במדרגה.
מקבילות במקראמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל
 
(י) מִן⁠־הַֽכֹּהֲנִ֑ים יְדַֽעְיָ֥ה בֶן⁠־יוֹיָרִ֖יב יָכִֽין׃
Of the priests: Jedaiah the son of Joiarib, Jachin,
מצודת דודמלבי״םעודהכל
מן הכהנים – אשר ישבו בירושלים היו ידעיה וכו׳.
מן הכהנים – בד״ה [פסוק י׳] כתיב ידעיה ויהויריב, ולמדנו נחמיה שידעיה היה בן יהויריב ונחשב עם אביו לשנים.
מצודת דודמלבי״םהכל
 
(יא) שְׂרָיָ֨ה בֶן⁠־חִלְקִיָּ֜ה בֶּן⁠־מְשֻׁלָּ֣ם בֶּן⁠־צָד֗וֹק בֶּן⁠־מְרָיוֹת֙ בֶּן⁠־אֲחִיט֔וּב נְגִ֖ד בֵּ֥ית הָאֱלֹהִֽים׃
Seraiah the son of Hilkiah, the son of Meshullam, the son of Zadok, the son of Meraioth, the son of Ahitub, the ruler of the house of God,
מיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל
נגיד – ממונה.
נגיד בית האלהים – ממונה על בית אלהים.
the official [as translated,] the official.
the official over the Temple of God appointed over the Temple of God.
נגיד בית האלהים – רוצה לומר: ממונה על בית האלהים.
נגיד – ממונה של בית אלהים.
שריה בן חלקיה – ובדברי הימים (י״א) עזריה בן חלקיה בן משולם, הנה חלקיה היה אבי שריה כהן גדול הנהרג מנ״נ, אביו של יהוצדק אבי אביו של יהושע שהיה כ״ג בימי נחמיה, ועזריה היה בן בנו של חלקיה מבן אחר לא משריה כ״ג, ועקר שמו היה שריה ובבבל נקרא עזריה וכ״כ עזרא בד״ה, ונחמיה תקן ולמד שעקר שמו היה שריה, ומ״ש נגיד בית האלהים אינו כ״ג כי יהושע בן יהוצדק היה הכהן גדול כנודע.
נגד וגו׳ – היה ביתו.
מיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל
 
(יב) וַאֲחֵיהֶ֗ם עֹשֵׂ֤הא הַמְּלָאכָה֙ לַבַּ֔יִת שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֣ים וּשְׁנָ֑יִם וַ֠עֲדָיָ֠ה בֶּן⁠־יְרֹחָ֤ם בֶּן⁠־פְּלַלְיָה֙ בֶּן⁠־אַמְצִ֣י בֶן⁠־זְכַרְיָ֔ה בֶּן⁠־פַּשְׁח֖וּר בֶּן⁠־מַלְכִּיָּֽה׃
and their brothers who did the work of the house, eight hundred twenty-two; and Adaiah the son of Jeroham, the son of Pelaliah, the son of Amzi, the son of Zechariah, the son of Pashhur, the son of Malchijah,
א. עֹשֵׂ֤ה =ש1,ק-מ,ב1 ומסורת-ל ומ״ש (כתיב ה״א)
• ל!=עֹשֵׂ֤י (כתיב יו״ד)
• קורן, סימנים, מכון ממרא
מיוחס לרש״ימנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל
ואחיהם עושה המלאכה לבית – וחבריהם שהיו עובדים עבודת הבית וקרבנותיו.
And their brethren who performed the work of the Temple and their colleagues, who were performing the service of the Temple and its sacrifices.
עשה המלאכה – בספרים מדוייקים עשה בה״א וכן ראוי כי לא נמנה בפרשת ויקהל עם ט״ז עשי כתי׳ יו״ד בקריאה.
בן פללי׳ – בדפוס ישן כתוב צללי׳ וטעות גמור הוא.
ואחיהם – חבריהם של ידעיה כו׳ עושי מלאכת עבודת המזבח היו במספר שמונה מאות וכו׳.
ועדיה וגו׳ – אף הוא היה מהיושבים בירושלים.
ואחיהם – בדה״י חשב עוד עדיה בן ירוחם וגו׳ ומעשי בן עדיאל וגו׳ ואחיהם ראשים לבית אבותם אלף ושבע מאות וששים, ונחמיה בא להוסיף על דברי עזרא ולהודיע בפרט כמה היה כל אחד, והודיע כי ידעיה יהויריב יכין ואחיהם היו עושים המלאכה לבית, דהיינו עבודת הבית וקרבנותיו, ושהיה מספרם שמונה מאות עשרים ושנים, זאת שנית שעדיה בן ירוחם ואחיו היו מאתים ארבעים ושנים, [והוסיף ביחוס של עדיה בן ירוחם שלשה אבות שהשמיט עזרא], ושהיה עוד עמשסי בן עזריאל בן אחזי [הוא לא נזכר בדברי עזרא, ונחמיה השלים ובאר הדברים] והיו מאה ועשרים ושמונה סה״כ אלף קצ״ב, וידענו ממילא שמעשי בן עדיאל ואחיו הראשים היה מספרם תקס״ח, ובזה עולה המספר הכולל כמו שהוא בדה״י אלף תש״ס.
עשה – עושי, כל עושה.
מיוחס לרש״ימנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משההכל
 
(יג) וְאֶחָיו֙ רָאשִׁ֣ים לְאָב֔וֹת מָאתַ֖יִם אַרְבָּעִ֣ים וּשְׁנָ֑יִם וַעֲמַשְׁסַ֧י בֶּן⁠־עֲזַרְאֵ֛ל בֶּן⁠־אַחְזַ֥י בֶּן⁠־מְשִׁלֵּמ֖וֹת בֶּן⁠־אִמֵּֽר׃
and his brothers, chiefs of fathers' houses, two hundred forty-two; and Amashsai the son of Azarel, the son of Ahzai, the son of Meshillemoth, the son of Immer,
מיוחס לרש״ימנחת שימצודת דודהואיל משהעודהכל
ראשים לאבות – ראשי בית אב ממשפחות הכהנים.
rulers over the fathers' houses the heads of the fathers' houses of the priestly families.
ראשים לאבות – בס״ס הלמ״ד בשו״א וי״ס בקמץ.
ואחיו – חבריו של עדיה אשר היו ראשים למשפחת אבותם היו במספר מאתים וכו׳ ואף הם ישבו בירושלים.
ועמשסי וכו׳ – אף הוא ישב בירושלים.
לאבות – לבתי אבות.
מיוחס לרש״ימנחת שימצודת דודהואיל משההכל
 
(יד) וַאֲחֵיהֶם֙ גִּבֹּ֣רֵיא חַ֔יִל מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֣ים וּשְׁמֹנָ֑ה וּפָקִ֣יד עֲלֵיהֶ֔ם זַבְדִּיאֵ֖ל בֶּן⁠־הַגְּדוֹלִֽים׃
and their brothers, mighty men of valor, one hundred twenty-eight; and their overseer was Zabdiel, the son of Haggedolim.
א. גִּבֹּ֣רֵי =ש1,ק-מ,ב1 ומסורת-א וטברנית (כתיב חסר וי״ו)
• ל=גִּבּ֣וֹרֵי (כתיב מלא וי״ו)
• קורן, סימנים, מכון ממרא
מיוחס לרש״ימצודת דודהואיל משהעודהכל
ופקיד עליהם – ממונה עליהם.
and the official over them the one appointed over them.
ואחיהם – של ראשי האבות.
גבורי חיל – דבר יוצא מן המנהג שיהיו בכהנים יוצאי מלחמה.
מיוחס לרש״ימצודת דודהואיל משההכל
 
(טו) וּמִֽן⁠־הַלְוִיִּ֑ם שְׁמַעְיָ֧ה בֶן⁠־חַשּׁ֛וּב בֶּן⁠־עַזְרִיקָ֥ם בֶּן⁠־חֲשַׁבְיָ֖ה בֶּן⁠־בּוּנִּֽי׃
Of the Levites: Shemaiah the son of Hasshub, the son of Azrikam, the son of Hashabiah, the son of Bunni;
מצודת דודמלבי״םעודהכל
ומן הלוים – אשר ישבו בירושלים היו שמעיה וכו׳.
ומן הלוים – בדה״י חשב שמעיה בן חשוב, ובקבקר חרש וגלל, ומתניה בן מיכה בן זכרי בן אסף ועובדיה בן שמעיה בן גלל בן ידותון וברכיה בן אסף בן אלקנה היושב בחצרי נטופתי, ולא פי׳ לא מה היו עבודתם ולא את מספרם, ובא נחמיה ופי׳ ששמעיה בן חשוב היה ממונה על המלאכה החיצונה אשר לבית, כגון בניני בדק הבית ועצי המערכה שהיו מביאים מבחוץ כפרש״י, ושהיו עמו עוד שבתי ויוזבד שלא זכר עזרא בד״ה, גם הוסיף ביחוס של שמעיה בן בוני – כי שמעיה היה מבני מררי כמ״ש בד״ה והזכיר שם ראש היחוס שנזכר חשביה (דברי הימים א ו׳:ל׳), ונחמיה הודיע ראש היחוס בני שנזכר שם [פסוק ל״א] שהוא ארבע אבות למעלה מן חשביה והיה נודע יותר.
מצודת דודמלבי״םהכל
 
(טז) וְשַׁבְּתַ֨י וְיוֹזָבָ֜ד עַל⁠־הַמְּלָאכָ֤ה הַחִֽיצֹנָה֙ לְבֵ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים מֵרָאשֵׁ֖י הַלְוִיִּֽם׃
and Shabbethai and Jozabad, of the chiefs of the Levites, who had the oversight of the outward business of the house of God;
מיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודהואיל משהעודהכל
על המלאכה החיצונה – אשר לבית כגון בנייני בדק הבית ועצי המערכה שהיו מביאים מבחוץ.
over the outside work of the Temple, such as the buildings of the repair of the Temple (sic) and the wood of the arrangement, which they would bring from outside.
על המלאכה החיצונה לבית האלהים – רוצה לומר: שהוא היה ממונה על מלאכת בדק הבית במה שיצטרך מהמלאכה בחצר הכהנים והעזרות ובכלל כל מה שהוא מצטרך במה שהוא חיצון מבית האלהים.
על המלאכה וכו׳ – היו ממונים על המלאכה הנעשה חוץ למקדש והיא לצורך המקדש כגון להביא עצים ואבנים לצורך בדק הבית וכדומה.
מראשי הלוים – והם היו ראשי הלוים.
החיצנה – ולא קדושה כ״כ.
מיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודהואיל משההכל
 
(יז) וּמַתַּנְיָ֣ה בֶן⁠־מִ֠יכָ֠אא בֶּן⁠־זַבְדִּ֨י בֶן⁠־אָסָ֜ף רֹ֗אשׁ הַתְּחִלָּה֙ יְהוֹדֶ֣ה לַתְּפִלָּ֔ה וּבַקְבֻּקְיָ֖ה מִשְׁנֶ֣ה מֵאֶחָ֑יו וְעַבְדָּא֙ בֶּן⁠־שַׁמּ֔וּעַ בֶּן⁠־גָּלָ֖ל בֶּן⁠־[יְדוּתֽוּן] (ידיתון
and Mattaniah the son of Mica, the son of Zabdi, the son of Asaph, who was the chief to begin the thanksgiving in prayer, and Bakbukiah, the second among his brothers; and Abda the son of Shammua, the son of Galal, the son of Jeduthun.
א. מִ֠יכָ֠א =ש1,ק-מ,ב1 ומסורת-א וטברנית (כתיב אל״ף)
• ל=מִ֠יכָה (כתיב ה״א)
• קורן, סימנים, מכון ממרא
מיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהר״י אבן כספירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל
ראש התחלה יהודה לתפלה – הוא היה ראש וממונ׳ וגדול לפתוח תחלה להודות בתפלה ובזמירות שירותיהם של לוים, יהודה כמו יודה והה״א נכנסת בתיבה שלא לצורך כמו יוסף יהוסף.
the head to begin the thanksgiving in prayer He was the head and the appointed official, and the greatest one who was first to start and to thank in prayer and in singing the songs of the Levites. יְהוֹדֶה is like יוֹדֶה, and the "hey" enters the word unnecessarily, like יוֹסֵף and יְהוֹסֵף.
ראש התחלה – שהוא התחיל תחלה במשמרות והודה לתפלה שהיה זקן מתענה ומתפלל על עיר הקדש שתגמר הבנין בימיו.
בן אסף ראש התחלה יהודה לתפלה – וגם אחרי כן כתיב: בימי דוד ואסף מקדם בראשי המשוררים, ושיר תהלה והודות לאלהים (נחמיה י״ב:מ״ו), וכתיב בדברי הימים: אז נתן דוד בראש להודות לי״י ביד אסף ואחיו (דברי הימים א ט״ז:ז׳), ואחרי כן כתיב שם: לבני אסף והימן וידותון הנבאים בכנורת בנבלים (דברי הימים א כ״ה:א׳), ואמר: אסף הנבא על ידי המלך וג׳ (דברי הימים א כ״ה:ב׳), כל אלה בנים להימן חוזה המלך בדברי האלהים להרים קרן (דברי הימים א כ״ה:ה׳) לישראל.
ראש התחלה יהודה לתפלה – רוצה לומר: שהוא היה ראש לאשר יודה תחלה מהלוים לתפלה לשם יתברך והם המשוררים ובקבקיה היה השני לו להודות לתפלה.
בן ידיתון – ידותון קרי.
יהודה – מלשון הודות והלל.
ראש התחלה, יהודה לתפלה – הוא היה הראש להתחיל בתחלה את ההודות וההלול לעת בוא זמן התפלה.
משנה מאחיו – היה שני לו מבין שאר אחיו.
ועבדא וגו׳ – אף הוא ישב בירושלי׳.
גם שעזרא הזכיר בקבקר חרש וגלל ומתניה, ומשמע שבקבקיה היה גדול ממתניה, בא נחמיה והודיע שמתניה היה קודם במעלה, וז״ש ומתניה ראש התחלה, ר״ל שהיה תחלה וראש קודם לבקבקיה וחרש וגלל, ושהיה ענינו יהודה לתפלה – ר״ל להודות ולהתפלל, ושבקבקיה היה משנה מאחיו ובמדרגה אחריו נגד יתר אחיו הנחשבים בדה״י שהם חרש וגלל, שהם היו אחר בקבקיה. ויל״פ שיהודה לתפלה הוא שם, שהיה נקרא שמו יהודה לתפלה או שהם שני שמות, אחד יהודה ואחד לתפלה, וכמו בד״ה (דברי הימים א כ״ה] גדלתי ורוממתי עזר יש בקשה כולם שמות אנשים ולפ״ז יהיה הוא עצמו שם על הידות (נחמיה י״ב:ח׳) ור״ל מתניה היה ראש התחלה, ויהודה לתפלה ובקבקיה היה משנה מאחיו ר״ל שני למתניה במעלה. ועתה בא להודיע מספרם שלא נזכר בדה״י ואמר שעם עבדא בן שמוע שהוא עובדיה בן שמעיה בן גלל בן ידותון שנזכר בדה״י היה מספר הלוים רפ״ד ואמר כל הלוים בעיר הקדש להוציא מן המספר ברכיה בן אסא היושב בחצרי נטיפותי שהזכיר בדה״י שם שלא ישב בירושלים ואינו מן החשבון.
ראש וגו׳ – הוא היה משמיע קולו ראשון כשהיו הלוים מודים לאל בתפלתם בבית המקדש בעזרה.
מיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהר״י אבן כספירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל
 
(יח) כׇּל⁠־הַלְוִיִּם֙ בְּעִ֣יר הַקֹּ֔דֶשׁ מָאתַ֖יִם שְׁמֹנִ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃
All the Levites in the holy city were two hundred eighty-four.
הכל
 
(יט) וְהַשּֽׁוֹעֲרִים֙ עַקּ֣וּב טַלְמ֔וֹן וַאֲחֵיהֶ֖ם הַשֹּׁמְרִ֣ים בַּשְּׁעָרִ֑ים מֵאָ֖ה שִׁבְעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃
Moreover the gatekeepers, Akkub, Talmon, and their brothers, who kept watch at the gates, were one hundred seventy-two.
מיוחס לרש״ימלבי״םעודהכל
והשוערים – ממונין על שערי המקדש.
And the gatekeepers those appointed over the gates of the Temple.
והשוערים – מפני שבד״ה [פסוק י״ז] אמר השוערים שלום ועקוב וטלמון ואחימן ולא הודיע מספרם, באר נחמיה שהשוערים עקוב וטלמון, ואחיהם [היינו שלום ואחימן] היה מספרם מאה ושבעים ושנים, ומספר הזה היה מוכרח שאם יתחלק לשבעה חלקים לז׳ ימי השבת יהיה בכל יום כ״ד לוים לכ״ד משמרות ששמרו במקדש וארבעה הראשים שלום ועקוב וטלמון ואחימן שחשב בד״ה.
מיוחס לרש״ימלבי״םהכל
 
(כ) וּשְׁאָ֨ר יִשְׂרָאֵ֜ל הַכֹּהֲנִ֤ים הַלְוִיִּם֙ בְּכׇל⁠־עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה אִ֖ישׁ בְּנַחֲלָתֽוֹ׃
The residue of Israel, of the priests, the Levites, were in all the cities of Judah, everyone in his inheritance.
מיוחס לרש״ימצודת דודעודהכל
איש בנחלתו – כל אחד בנחלתו היו יושבים.
each one in his inheritance They were dwelling each one in his inheritance.
בכל ערי יהודה – ישבו בכל ערי יהודה כל איש בנחלתו.
מיוחס לרש״ימצודת דודהכל
 
(כא) וְהַנְּתִינִ֖ים יֹשְׁבִ֣ים בָּעֹ֑פֶל וְצִיחָ֥א וְגִשְׁפָּ֖א עַל⁠־הַנְּתִינִֽים׃
But the Nethinim lived in Ophel; and Ziha and Gishpa were over the Nethinim.
מיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת דודהואיל משהעודהכל
בעופל – מקום אחד אשר בירושלים.
על הנתינים – ממונים על הנתינים.
in the Ophel a place that was in Jerusalem.
over the Nethinites appointed over the Nethinites.
הנתינים – הם הגבעונים ולמה נקראו נתינים על שם ויתנם יהושע ביום ההוא חוטבי עצים ושואבי מים (יהושע ט׳:כ״ז).⁠א
א. בכ״י מופיע כאן הביאורים לנחמיה ז׳:מ״ו שהובאו לעיל.
והנתינים יושבים בעפל – רוצה לומר: בגובה העיר והוא קרוב לבית המקדש כדי שיהיו קרובים לעשות המלאכה אשר תצטרך שם.
יושבים – היו יושבים בעופל והוא שם מגדל בירושלים.
על הנתינים – פקידים על הנתינים.
בעפל – אולי הוא שם כולל, בכל המבצרים שבנו על החומה סביבות העיר; או הוא ״המצד״ ונזכר בדברי הימים א׳ (י״א:ז׳) והוא היה לפנים מן החומה.
מיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת דודהואיל משההכל
 
(כב) וּפְקִ֤יד הַלְוִיִּם֙ בִּיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם עֻזִּ֤י בֶן⁠־בָּנִי֙ בֶּן⁠־חֲשַׁבְיָ֔ה בֶּן⁠־מַתַּנְיָ֖ה בֶּן⁠־מִיכָ֑א מִבְּנֵ֤י אָסָף֙ הַמְשֹׁ֣רְרִ֔ים לְנֶ֖גֶד מְלֶ֥אכֶת בֵּית⁠־הָאֱלֹהִֽים׃
The overseer also of the Levites at Jerusalem was Uzzi the son of Bani, the son of Hashabiah, the son of Mattaniah, the son of Mica, of the sons of Asaph, the singers, over the business of the house of God.
מיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל
ופקיד הלוים – ממונה על הלוים אשר בירושלים.
לנגד מלאכת – על מלאכת הבית ממונה כגון בנייני בדק הבית ושאר דברים שמוציאין ממון למעשה (למעשר) הבית כענין שנאמר למעלה ושבתי ויוזבד על המלאכה החיצונה וגו׳ (נחמיה י״א:ט״ז).
And the official over the Levites appointed over the Levites in Jerusalem.
over the work of the Temple of God He was appointed over the work of the Temple, such as the buildings of the repair of the Temple and the rest of the matters for which money is spent for the work of the Temple, like the matter that is stated above (verse 16): "...and Shabbethai and Jazabad over the outside work, etc.⁠"
ופקיד הלוים בירושלים וגו׳ – רוצה לומר: שהוא היה ממונה לנגד מלאכת בית האלהים לכל המצטרך שם לעושי המלאכה והוא היה מוציא כל ההוצאות כי מצות המלך ארתחששתא היתה עליהם שיהיו ממונים על זה כי מממון המלך היה נעשה כל זה.
עזי בן בני – בבי״ת.
ופקיד וגו׳ – הפקיד על הלוים אשר ישבו בירושלים היה עוזי וכו׳.
לנגד מלאכת – הם היו הממונים על מלאכת הבית לחזק את הבדק ולהוסיף בבנין.
ופקיד הלוים – גם זה לא נזכר בד״ה כמו שלא נזכר שם פקיד של יהודה ובנימין [פסוק ט׳], ופקיד הכהנים [פי״ב], מבני אסף המשוררים לנגד – ר״ל שהיה מבני אסף שהיה להם זכות מימי דוד ע״ה להיות נגידים על מלאכת בית האלהים, [נגד הוא מענין נגיד, והוא שם המופשט על הנגידות].
לנגד וגו׳ – לשון זר, ונראה שכונתו כי זמן שהכהנים עושים מלאכת בית האלהים, כלומר עבודת הקרבנות והקטורת הם היו משוררים.
מיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משההכל
 
(כג) כִּֽי⁠־מִצְוַ֥ת הַמֶּ֖לֶךְ עֲלֵיהֶ֑ם וַאֲמָנָ֥ה עַל⁠־הַמְשֹׁרְרִ֖ים דְּבַר⁠־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ׃
For there was a commandment from the king concerning them, and a settled provision for the singers, as every day required.
מיוחס לרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל
כי מצות המלך עליהם – והמלך היה מאמין בהם.
על המשוררים – להוציא ממון מאוצר המלך דריוש.
דבר יום ביומו – כדי לעשות צרכי הבית.
For the command of the king was upon them and [his] trust The king trusted them.
upon the singers to spend money from King Darius's treasury.
for the daily requirements in order to perform the requirements of the Temple.
ואמנה על המשוררים דבר יום ביומו – כי המלך נתן האמונה הזאת על המשוררים דבר יום ביומו שיאמרו כמה היתה ההוצאה ביום ההוא ויאמנו.
ואמנה – ענין קיום.
כי מצות המלך עליהם – המלך צוה עליהם שיהיו הם הממונים על המלאכה.
ואמנה – קיום ותוקף המינוי הזאת הוטלה על המשוררים לתקן בדק הבית בכל יום ויום כפי הצורך.
כי מצות המלך עליהם – שכן צוה המלך דוד שהם יהיו הנגידים והממונים תמיד, כי כ״ז היה ערוך מימי דוד כמ״ש בד״ה שם, ואמנה על המשוררים – וגם הוא היה האומן במלאכת השיר ומלמד ופוקד על המשוררים דבר יום ביומו איזה שיר יאמרו ואיזה ניגון ינגנו בכל יום כי היה אומן במלאכת השיר (אמנה מלשון מעשה ידי אמן, שהוא המהיר במלאכתו). וגם יל״פ מ״ש כי מצות המלך עליהם שעל ידי שהיה להם זכות לזה מימי דוד גם מלך פרס קיים זכותם וצוה שהם יהיו על מלאכת בית האלהים.
ואמנה – כמו למעלה (נחמיה י׳:א׳); הבטחת שכר.
מיוחס לרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל
 
(כד) וּפְתַֽחְיָ֨ה בֶן⁠־מְשֵֽׁיזַבְאֵ֜לא מִבְּנֵי⁠־זֶ֤רַח בֶּן⁠־יְהוּדָה֙ לְיַ֣ד הַמֶּ֔לֶךְ לְכׇל⁠־דָּבָ֖ר לָעָֽם׃
Pethahiah the son of Meshezabel, of the children of Zerah the son of Judah, was at the king's hand in all matters concerning the people.
א. וּפְתַֽחְיָ֨ה בֶן⁠־מְשֵֽׁיזַבְאֵ֜ל =ש1,ק-מ ובדפוסים
• ל!=וּפְתַֽחְיָ֨ה בֶּן⁠־מְשֵֽׁיזַבְאֵ֜ל (בי״ת דגושה)
מיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל
ליד המלך – הוא היה חצרן לעצת המלך דריוש.
לכל דבר – לכל דבריהם אשר לעם לדבר עליהם אל המלך.
at the king's hand He was privy to King Darius's counsel.
for every matter for every matter that concerned the people, to speak to the king on their behalf.
והנה פתחיה בן משיזבאל היה ליד המלך לכל דבר שיהיה לעם – רוצה לומר: שהוא היה מקבל מהם מנת המלך ושאר הדברים אשר יבאו למלך מהם.
ליד המלך – היה מוכן למקום המלך לשאול מעמו את כל הדבר המצטרך לעם.
ופתחיה – הוא היה ממונה מהמלך על כל דבר הצריך לעם, ענינים שהם חוץ מבית אלהים.
ליד המלך – יושב אצל המלך ומגיד רצונו ליתר העם; ומלך זה הוא מלך פרס, כלומר פקיד היושב תחתיו בירושלים, וקוראו כאן בשם המלך.
מיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל
 
(כה) וְאֶל⁠־הַחֲצֵרִ֖ים בִּשְׂדֹתָ֑ם מִבְּנֵ֣י יְהוּדָ֗ה יָֽשְׁב֞וּ בְּקִרְיַ֤ת הָֽאַרְבַּע֙ וּבְנֹתֶ֔יהָ וּבְדִיבֹן֙ וּבְנֹתֶ֔יהָ וּבִֽיקַּבְצְאֵ֖ל וַחֲצֵרֶֽיהָ׃
As for the villages, with their fields, some of the children of Judah lived in Kiriath Arba and its towns, and in Dibon and its towns, and in Jekabzeel and its villages,
רלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל
ואל החצרים בשדותם – רוצה לומר: אל העירות הבלתי מוקפות חומה כאמרו ובתי החצרים אשר אין להם חומה (יקרא כ״ה:ל״א).
וביקבצאל – במקצת מדוייקים אין דגש בקו״ף ובס״א כ״י נגררה היו״ד ונשאר הדגש.
ואל החצרים – אלה היושבים בערי החצרים הם ערי הפרזים מבלי חומה סביב.
בשדותם – במקום רבוי השדות.
ובנותיה – הכפרים הסמוכים לה.
וחצריה – מקומות קטנות הסמוכות לה.
ואל החצרים – אחר שפירש היושבים בירושלים חזר למ״ש שבערי יהודה ישבו איש באחוזתו, שמבני יהודה ישבו בערי יהודה ובני בנימין ישבו בערי בנימין.
ואל – במקום בי״ת, ובחצרים.
רלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משההכל
 
(כו) וּבְיֵשׁ֥וּעַ וּבְמֹלָדָ֖הא וּבְבֵ֥ית פָּֽלֶט׃
and in Jeshua, and in Moladah, and Beth Pelet,
א. וּבְמֹלָדָ֖ה =ש1,ק-מ,ב1 ומסורת-ל וטברניות (כתיב חסר וי״ו)
• ל=וּבְמוֹלָדָ֖ה (כתיב מלא וי״ו)
• קורן, סימנים, מכון ממרא
הכל
 
(כז) וּבַחֲצַ֥ר שׁוּעָ֛ל וּבִבְאֵ֥ר שֶׁ֖בַע וּבְנֹתֶֽיהָ׃
and in Hazar Shual, and in Beersheba and its towns,
הכל
 
(כח) וּבְצִֽקְלַ֥ג וּבִמְכֹנָ֖ה וּבִבְנֹתֶֽיהָ׃
and in Ziklag, and in Meconah and in its towns,
הכל
 
(כט) וּבְעֵ֥ין רִמּ֛וֹן וּבְצׇרְעָ֖ה וּבְיַרְמֽוּת׃
and in En Rimmon, and in Zorah, and in Jarmuth,
הכל
 
(ל) זָנֹ֤חַ עֲדֻלָּם֙ וְחַצְרֵיהֶ֔ם לָכִישׁ֙ וּשְׂדֹתֶ֔יהָ עֲזֵקָ֖ה וּבְנֹתֶ֑יהָ וַיַּחֲנ֥וּ מִבְּאֵֽר⁠־שֶׁ֖בַע עַד⁠־גֵּ֥יא הִנֹּֽםא׃
Zanoah, Adullam, and their villages, Lachish and its fields, Azekah and its towns. So they encamped from Beersheba to the valley of Hinnom.
א. עַד⁠־גֵּ֥יא הִנֹּֽם =ש1,ק-מ,ב1 ובדפוסים (״גיא״ בטעם מרכא בלי מקף)
• ל=עַד⁠־גֵּֽיא⁠־הִנֹּֽם (תיבת ״גיא״ בגעיה ומוקפת)
מצודת דודעודהכל
ושדותיה – בבתי השדות.
מצודת דודהכל
 
(לא) וּבְנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן מִגָּ֑בַע מִכְמָ֣שׂ וְעַיָּ֔ה וּבֵֽית⁠־אֵ֖ל וּבְנֹתֶֽיהָ׃
The children of Benjamin also lived from Geba onward, at Michmash and Aija, and at Bethel and its towns,
מנחת שימצודת דודעודהכל
ועיה – במדוייקים כ״י בה״א.
מגבע – מקום התחלת מושבותם היו מגבע וישבו בה ובמכמש וכו׳.
מנחת שימצודת דודהכל
 
(לב) עֲנָת֥וֹת נֹ֖ב עֲנָֽנְיָֽה׃
at Anathoth, Nob, Ananiah,
הכל
 
(לג) חָצ֥וֹר ׀ רָמָ֖ה גִּתָּֽיִם׃
Hazor, Ramah, Gittaim,
הכל
 
(לד) חָדִ֥יד צְבֹעִ֖ים נְבַלָּֽט׃
Hadid, Zeboim, Neballat,
מנחת שיעודהכל
חדיד – בשני דלתין.
מנחת שיהכל
 
(לה) לֹ֥ד וְאוֹנ֖וֹ גֵּ֥י הַחֲרָשִֽׁים׃
Lod, and Ono, the valley of craftsmen.
הכל
 
(לו) וּמִ֨ן⁠־הַלְוִיִּ֔םא מַחְלְק֥וֹת יְהוּדָ֖ה לְבִנְיָמִֽין׃
Of the Levites, certain divisions in Judah were joined to Benjamin.
א. וּמִ֨ן⁠־הַלְוִיִּ֔ם =ש1?,ק-מ,ב1 ושיטת-א
• ל=וּמִן⁠־הַלְוִיִּ֔ם (אין מתיגה)
מיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל
מחלקות יהודה לבנימין – היו מחלקין במחלקותם אנה ואנה בארץ יהודה ובנימין.
there were divisions to Judah and to Benjamin They were divided into their divisions here and there in the land of Judah and Benjamin.
ומן הלוים מחלקות יהודה לבנימין – רוצה לומר: שכבר באו מחלקות מהם לארץ יהודה ולארץ בנימין.
מחלקות – היו נחלקים לחלקים לשבת אנה ואנה מנחלת יהודה עד נחלת בנימין כי ישבו בזה ובזה.
ומן הלוים מחלקות – ר״ל נתחלקו ליהודה לבנימין (הלמ״ד מוסב גם למעלה) שיש שישבו בין בני יהודה ויש בין בני בנימין, כי הלוים לקחו עריהם מיתר השבטים, כי מחלק יהודה ובנימין הפרישו לכהנים (יהושע כ״א ד׳) ואחר שלא יכלו להתישב בערי אחוזתם שהיה רחוק מירושלים התישבו בין בני יהודה ובנימין כמ״ש (לקמן י״ב כ״ט) שבנו להם הלוים חצרות סביבות ירושלים.
מחלקות וגו׳ – איזו מחלקות, חלקים מנחלת שבט יהודה קודם גלות בבל ניתנו עתה לשבט בנימין, ובהן נתנו בית מושב ומגרש שדי תבואה ללוים.
מיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×