×
Mikraot Gedolot Tutorial
Loading text...
 
(א) הִנֵּ֨ה עַל⁠־הֶהָרִ֜ים רַגְלֵ֤י מְבַשֵּׂר֙ מַשְׁמִ֣יעַ שָׁל֔וֹם חׇגִּ֧י יְהוּדָ֛ה חַגַּ֖יִךְ שַׁלְּמִ֣י נְדָרָ֑יִךְ כִּי֩ לֹ֨א יוֹסִ֥יף ע֛וֹד (לעבור) [לַעֲבׇר⁠־]בָּ֥ךְ[לַעֲבׇר⁠־] (לעבור)בָּ֥ךְ =ל ובדפוסים
• א=לַעֲבׇור⁠־בָּ֥ךְ (אין קרי). מ"ק-א=<ד' מל'>
בְּלִיַּ֖עַל כֻּלֹּ֥ה נִכְרָֽת׃
Behold, on the mountains the feet of him who brings good news, who announces peace! Celebrate your feasts, Judah! Perform your vows, for the wicked one will no longer pass through you. He is utterly cut off.
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קראאבן עזרא א׳ר״א מבלגנצירד״קר״י אבן כספיאברבנאלמנחת שימצודת דודר׳ אברהם בן הגר״אמלבי״ם ביאור הענין
הָא עַל טוּרֵי אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל רַגְלֵי מְבַשֵׂר מַשְׁמַע שְׁלַם חוֹגִי יְהוּדָה חַגֵךְ שַׁלִימִי נִדְרֵךְ אֲרֵי לָא יוֹסְפוּן עוֹד דְיֶעְדוּן בִּיךְ רַשִׁיעִין כּוּלְהוֹן אֶשְׁתַּצִיאוּ.
הנה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום חגי יהודה חגיך – אתה מוצא בכל מקום יהודה תחלה, לחנייה יהודה תחלה והחונים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה, לנסיעה יהודה תחלה ונסע דגל מחנה יהודה, לקרבנות יהודה תחלה שנאמר ויהי המקריב ביום הראשון וגו׳, למלחמה יהודה תחלה שנאמר מי יעלה לנו אל הכנעני ויאמר ה׳ יהודה יעלה, וכשיבא המבשר יהודה יתבשר בתחלה שנאמר חגי יהודה חגיך וגו׳.
שלמי נדריך – אשר נדרת להקב״ה אם יצילך מכף סנחריב מלך אשור כי עתה נצלת.
כי לא יוסיף עוד לעבר בך – אותו הבליעל.
כלה נכרת – הוא וזרעו.
pay your vows – that you vowed to the Holy One, blessed be He, if He would save you from the hand of Sennacherib, king of Assyria – for now you are saved.
for... shall no longer continue to pass through you – that wicked one.
he has been completely cut off – he and his descendants.
משמיע שלום – על שהכה מלאך במחנה אשור מאה ושמונים אלף, על זה ישעיה הוא אומר זמרו י״י כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ צהלי ורוני יושבת ציון (ישעיהו י״ב:ה׳-ו׳).
חגיי יהודה חגייך שלמי נדרייך – שֶעד עכשיו ביטל סנחריב חגייך, ושלמי נדרייך – שהיית נודר להקב״ה בשביל שתפול מלכות אשור.
הנה חגי יהודה – הם שנמלטו מיד סנחריב.
ואז הנה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום – שלא תפחדי עוד ממנו.
חגי יהודה חגיך – בשמחה.
שלמי נדריך – כי כלתה הצרה.
בליעל – שם דבר רֶשע ולא רָשע.
כלה נכרת – על ידי נבוכדנצר כמו שיפרש למטה.
הנה על ההרים – במות סנחרב בשרו בארץ יהודה שישבו בעריהם כבראשונה וילכו לחוג בירושלם ולזבוח זבחיהם ולשלם נדריהם כי לא יוסיף עוד סנחרב לעבור בארצם כי כבר מת.
כלה נכרת – כי גם בניו ברחו ולא יוסיף עוד לבא.
הנה על ההרים רגלי מבשר – מבואר שגם זה מבשורת יעוד בנין בית שני.
הנה על ההרים וגומר עד ונינוה כברכת מים: עם היות שלדעתי לא ניבא נחום בנבואה הזו ממפלת סנחריב שכבר עברה, הנה בעבור שהיתה מלכות יהודה תמיד בפחד ומורך לב ממלך אשור לפי שהיה בנו של סנחריב לכן אמר הנה על ההרים רגלי מבשר רוצה לומר כשתבוא הבשורה שנחרבה נינוה ונהרג מלך אשור ולא נין לו ולא נכד לסנחריב יהיה ליהודה משתה ויום טוב לפי שנכרת זרע אויבו, ומפני שהיה ממהר האלהים לעשות זה אמר הנה על ההרים רגלי מבשר כלומר הנה הוא כבר בא על ההרים והוא משמיע שלום שיהיה על כל ארץ יהודה מאשור, ולכן חגי יהודה חגיך כלומר בשמחה ובטוב לבב שלמי נדריך אם נדרת לה׳ אם יצילך מכף מלך אשור כי לא יוסיף עוד לעבור בך בליעל והוא זרע סנחריב כלה נכרת כלומר זרעו וכל קרוביו נכרתו מן הארץ, והנביא לא אמר במבשר הזה מבשר טוב ולא משמיע ישועה כמו שאמר ישעיהו לפי שישעיהו דיבר מהישועה העתידה שראוי שתקרא ישועה באמת ותהיה כולה טוב מבלי רע מה שלא היתה זאת כי אף על פי שנמלטו מיד מלך אשור הנה מיד עלה נבוכדנצר מלך בבל עליהם והחריב את יהודה וירושלם ולא היה להם א״כ תשועה שלימה ולא מבשר טוב מבלי רע כי אם בלבד משמיע שלום ממלכי אשור וכמו שביאר באומרו כי לא יוסיף עוד לעבור בך בליעל כלה נכרת והותרה בזה השאלה הרביעית.
לעבור בך – בכל הספרים יתיר וא״ו וקריאתו בקמץ חטוף מפני הסמיכות ותמיהא לי דלא חשיב ליה בעל המסורת בהדי אחריני דיתרין וא״ו וחטפין קמצין ובנביאים אחרונים עם פירוש אברבניל נקוד לעבור בחולם וקרוב להיות שיהיה זה מ״ש במ״ג ד׳ מלא ופלוגתא. א״נ ר״ל שזה חלוק מן האחרים שהם בחולם וזה בקמץ חטוף ובמסרות כ״י ליכא מלת ופלוגתא והסימ׳ נמסר במ״ג כאן ובפ׳ בלק ויהושע ג׳ ויש לי עוד פי׳ אחר בזה וכתבתיהו ביהושע ג׳ ע״פ עד אשר תמו כלהגוי לעבר תראנו משם כי הוא המחוור שבכולן.
הנה על ההרים – הנה כבר נראה על ההרים ביאת רגלי המבשר המשמיע שלום כי יבשר ויאמר שנפלה אשור ועוד לא יבוא למלחמה על ארץ ישראל.
חגי יהודה חגיך – ר״ל שמחו בחג בשמחת לבב.
שלמי נדריך – מה שנדרת לה׳ אם יצילך מכף מלך אשור כי הנה נצלת ממנו כי לא יוסיף עוד לעבר בך בליעל הוא זרע סנחריב כי נכרת כל הזרע ואין להם שארית.
הנה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום חגי יהודה חגיך שלמי נדריך כי לא יוסיף עוד לעבר בך בליעל כלה נכרת – עכשיו מבאר מה שאמר נוקם ה׳ לצריו ונוטר הוא לאויביו כי אם יעשה אדם רעה מה יפעל לו יתברך רק הצוררים להדבקים בו יתעלה ואויביהם נקראו צריו ואוביו. ואמר הנה במפלתו של ננוה ממלכת אשור מיד תבוא ישועה לישראל. יעמדו על ההרים רגלי מבשר, כי כנשוא נס הרים נראו רגלי בשורות והתחלתם ואחר כך משמיעים שאינם מבשרים להעיז מלחמה כי אם שלום. והיה זה שלום בארצנו ואז יהודה יחוג חגיו הקבועים בזמניהם וישלם נדריו של כל השנה בחגים לכן יקראו חגים וזמנים כי חג יקרא על שם חגיגה הבא בזמנו וזמנים יקראו כי אז זמן פרעון כל נדרי השנה. כי במפלת ננוה לא יוסיף עוד לעבור בך בליעל הפורק עול מלכות שמים. כלה נכרת ולא נשאר עד אחד כי העושי רע כאשר יתפרדו פועלי און לא יוכלו לעשות ידיהם רעה אבל אנשי בליעל אם נאשר אחד הוא שרש פורה ראש ולענה לכן אמר כלה נכרת ולא נשאר עד אחד.
הנה על ההרים רגלי מבשר – כי מלך זה רצה להכניע את יהודה, והם התיראו מפניו, ובאה להם הבשורה מן מפלתו, והנה לדעת המבארים שהיה מעשה זו בימי מנשה מבואר בד״ה ששרי הצבא אשר למלך אשור לקחו את מנשה ויביאוהו לבבל בחוחים ויעתר מנשה אל ה׳ וישיבהו למלכותו, מבואר כי נלקח ע״י בעליזאס שר צבא בבל שהיה אז תחת פקודת מלך אשור, ואח״ז כשמרד שר צבא בבל בסרדנאפל מלך אשור השיב את מנשה למלכותו, ומבואר בד״ה שם שמנשה נדר אז נדרים לעבוד את השם, ולפי פרושי הוסד ע״ז מזמור ס״ו בתהלות ואמר שם אשלם לך נדרי אשר פצו שפתי כו׳, ואז יצאו מבשרים על הרי יהודה משמיע שלום כי אין פחד מן הצר, ואמר להם שיחוגו את חגיהם כי נבנה המזבח והחלו לעבוד את ה׳ וישלמו נדריהם אשר נדרו בצר להם, כי אין פחד מן מלך אשור שקראו למעלה בשם יועץ בליעל, כי לא יוסיף עוד לעבר בך בליעל כי כלה נכרת ר״ל הוא וביתו, (וגם למ״ש אני שנראה שהיה מעשה זאת קודם, היה דעתו להלחם ביהודה, וכבר החל להרע לעשרת השבטים ולא נזכר בכתוב מפני שלא יצאה רעתו אל הפועל).
 
(ב) עָלָ֥ה מֵפִ֛יץ עַל⁠־פָּנַ֖יִךְ נָצ֣וֹר מְצוּרָ֑ה צַפֵּֽה⁠־דֶ֙רֶךְ֙ חַזֵּ֣ק מׇתְנַ֔יִם אַמֵּ֥ץ כֹּ֖חַ מְאֹֽד׃
The scatterer has come up against you. Guard the rampart! Watch the way! Strengthen your loins! Fortify your power mightily!
תרגום יונתןרש״יר״י קראאבן עזרא א׳ר״א מבלגנצירד״קר״י אבן כספיאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודר׳ אברהם בן הגר״אמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
דַהֲווֹ סַלְקִין וּמִתְבַּדְרִין עַל אַרְעִיךְ צָיְרִין עֲלָךְ בִּצְיָר מְקַיְמִין סִכְוָאִין עַל אוֹרְחָתָךְ תַּקִיפֵי קְדַל חֲסִינֵי חֵיל לַחֲדָא.
עלה מפיץ על פניך נצור מצורה – המפיץ אשר עלה על פניך אל ארץ יהודה בימי יחזקיהו עכשיו הוא נצור מצורה נבוכדנצר מלך בבל שהוא צר עליו.
צפה דרך – הבט אתה איש יהודה על אם הדרכים ותראה את ההולכים לצור עליו ויתחזקו מתניך ואמץ כח מאד.
The scatterer who came up before you is besieged by a siege – The scatterer, who came up upon the land of Judah before you during the time of Hezekiah, is now besieged by the siege of Nebuchadnezzar king of Babylon, who has besieged him.
Watch the way – You men of Judah, watch the crossroads and see those going to besiege him [Sennacherib] and strengthen your loins and fortify your power mightily.
עלה מפיץ על פנייך – סנחריב שהיה רגיל לעלות על פנייך ומפיץ אותך, שהגלה עשרת השבטים.
נצור
כן בפסוק ובכ״י פריס 162. בכ״י ברסלאו 104, לוצקי 777, פרמא 2994: ״נוצר״.
מצורה – עכשיו הקב״ה מצוה לנבוכדנצר שיצור מצור על אשור
כן בפסוק ובכ״י פריס 162. בכ״י ברסלאו 104, לוצקי 777, פרמא 2994: ״אשר״.
מצפה דרך – אתה ישראל צפה שילך אשור דרך צר לפני האויב וחזק מפניך ואמץ כח מאד – על מפלתו.
עלה – עתה שב לדבר אל נינוה.
והמפיץ – הוא נבוכדנצר.
נצור מצורה – ידבר למלך נינוה, וככה: צפה דרך – שים צופים בדרכים.
והנגיד אמר: כי נצור – שם הפועל, כמו: ויכלת עמד (שמות י״ח:כ״ג), וככה: צפה דרך לכלה הפשע (דניאל ט׳:כ״ד).
עלה מפיץ – ומגלה על פניך
נצור מצורה
בכ״י: נצורה.
– לצור עליך במצור.
צפה דרך – המבשר כי יבשרך שלום וישועה, לחזק מתנים לאמץ כח מאד.
עלה מפיץ – המפיץ שעלה על פניך נכרת והוא סנחריב שהפיץ בניך בגלות.
נצור מצורה – המצורות והערים הבצורות שתפש מלך אשור והחריבם נצרו ושמרו אותם לא תניחום הפקר שובו ושבו בתוכם ולא תפחדו עוד ממלך אשור, מצורה ענין חוזק וכן ויבן ערי מצורה ביהודה (דברי הימים ב י״ד:ה׳).
צפה דרך – צפו דרך שהיה בא בה כי לא תראוהו עוד נצור צפה מקור וכן חזק אמץ.
חזק מתנים אמץ כח מאד – חזקו מתניכם ואמצו כח כי לא תיראו עוד ממנו ופי׳ אמץ כח אמצו כחכם בלב טוב ובבטחון שתבטחו בי״י ית׳ וכן איש דעת מאמץ כח (משלי כ״ד:ה׳).
על פניך – שעל פניך, כלומר חלף הלך לו.
ואמנם אומרו עלה מפיץ על פניך נצור מצורה צפה דרך רש״י פירשו כנגד ישראל רוצה לומר המפיץ אשר עלה על פניך ארץ יהודה בימי חזקיה עכשיו הוא נצור מצורה נצור במצור נבוכדנצר שהוא צר עליו, צפה דרך הבט אתה איש יהודה אל אם הדרכים ותראה את ההולכים לצור עליו ויחזקו מתניך. וכפי פירושו לא ידעתי למה צוה חזק מתנים אמץ כח. וה״ר אברהם בן עזרא פירשו על נינוה עלה מפיץ על פניך נצור אתה מלך נינוה מצורת העיר צפה דרך שים צופים בדרכים חזק מתנים אמץ כח להלחם בו. וה״ר דוד קמחי פירש הכתוב על ישראל אבל לא כדרך רש״י כ״א המפיץ שעלה על פניך ישראל נכרת כבר והוא סנחריב שהפיץ בניך בגלות נצור מצורה המצורות והערים שתפס מלך אשור והחריבם נצרו ושמרו אותם לא תניחום הפקר שובו ושבו בתוכם ולא תפחדו עוד ממלך אשור צפה דרך שהוא בא בה כי לא תראוהו עוד חזקו מתניכם ואמצו כח לא תראו ממנו עוד. וגם לפירושו יקשה מה שהקשתי לפירוש רש״י. ויותר נראה לפרש שהנביא כשראה בנבואתו את נבוכדנצר הולך וכובש את נינוה ראה מיד איך אחר כך יעלה על ירושלם ויכבשה פעמים שלש, ולכן בספרו חורבן נינוה וזרע סנחריב המולכים על אשור זכר מה שיעשה המחריב אותם במלכות יהודה גם כן ועל זה אמר עלה המפץ על פניך וזה על נבוכדנצר נאמר כי כן קראו ירמיהו (ירמיה נא, כ) מפץ אתה לי כלי מלחמה ונפצתי בך וגו׳, וכאלו אמר למלכות יהודה עלה מפיץ על פניך רוצה לומר בעיניך ראית אותו מפיץ שהוא נבוכדנצר עולה על נינוה לשחתה אז עלה סנחריב המפיץ את השבטים על פניך ונצלת מידו, נצור מצורה ועמוד על משמרתך והתיצב על מצור התורה צפה דרך אשר תלך בו בגלות כי לא תמלט מזה, ולפי שהיו עתידים בני יהודה לנפול ביד נבוכדנצר אמר זה הנביא נצור מצורה שהיא מלשון נבוכדנצר רוצה לומר נצור לך מאותו נצר רע, וכן אמר חזק מתנים ואמץ כח רוצה לומר ללכת בשביה ולסבול הצרות והרעות העתידות לבוא עליך.
עלה – ענין סלוק כמו אל תעלני (תהלים ק״ב:כ״ה).
מפיץ – מלשון הפצה ופזור.
נצור – ענין שמירה כמו נוצר תאנה (משלי כ״ז:י״ח).
מצורה – ערי מבצר כמו ויבן ערי מצורה (דברי הימים ב י״ד:ה׳).
צפה – ענין הבטה כמו עמדי וצפי (ירמיהו מ״ח:י״ט).
אמץ – ענין חוזק.
עלה מפיץ – אשור שהגלה אותך והפיץ אותך בארצות הנה נסתלק מן העולם.
על פניך – ר״ל לפניך וכאלו אתה רואה הסתלקו.
נצור מצורה – ערי המבצר שעזבתם מפחד מלך אשור הנה עתה שמור אותם.
צפה דרך – הסתכל בדרך הבא מאשור ולא תראה עוד מי בא מהם.
חזק מתנים – חזק ואמץ כי לא תירא עוד מאשור.
עלה מפיץ על פניך נצור מצורה צפה דרך חזק מתנים אמץ כח מאד – פירש עלה תפסק כמו אל תעלני בחצי ימי. המפיץ על פניך בבזיון מכה על לחי ומוריט שער וכן עלה תפסק הנוצר מצורה עליך המה הצרים והאויבים. הצר הוא הצורר לגופו של זולתו והאויב הוא המתקנא בכבודו ומבקש רעתו. הצר הוא נצור מצורה להציר לישראל והאויב מפיץ על פניו למעט בכבודו, שניהם נפסקו. עתה צפה דרך ה׳ לילך בה הוא במחשבה. חזק מתנים בפועל אמץ כח מאד יותר מהרגלך, כל מה שבכחך לעשות עשה, עת לעשות לה׳ הוא כי כלו אויביך וצריך.
צפה – בפועל נקשר בו תמיד מושג התקוה.
חזק, אמץ – האומץ הוא התמדת החוזק בלב כמ״ש בכ״מ ובא על הכח הפנימי (ישעיהו מ׳ כ״ו), (משלי כ״ד ה׳).
עלה – כבר עלה המפיץ על פניך הוא מלך אשור שהפיץ (או שהיה דעתו להפיץ) את ישראל בגולה, אמנם עתה הוא נצור מצורה ששרי הצבא אשר לו צרו עליו והוא נתון במצור (כנ״ל א׳ א׳) על כן צפה דרך לשמוע בשורה טובה ממפלתו, וחזק מתנים ואמץ כח מאד כי תשמע בשורות טובות.
מפיץ – משחית, ומזה כלי מפצו (יחזקאל ט׳:ב׳), מפץ אתה לי (ירמיהו נ״א:כ״ב); ואף על פי ששני אלה שרשם נפץ מ״מ גם הוא מגזרת פץ.
על פניך – את נינוה.
נצור מצורה – כמו והקימתי עליך מְצֻרֹת (ישעיהו כ״ט:ג׳), כלים או בנינים להפיל חומת העיר הבאה במצור, וכן כתוב ובנית מצור על העיר וגו׳ (סוף פרשת שופטים); עלה המשחית עליך נינוה ודעתו להביאך במצור; וכל תיבות אלה צפה, חזק, אמץ הם זמן מקור ומוסבים אל המפיץ ומשחית המצפה על דרך נינוה אם יושבים יצאו לקראתו ביד חזקה, ומאמץ לבו להלחם נגדם; שאם היה מוסב לנינוה עצמה (או ליהודה הנזכר למעלה) ויהיה לשון צווי היה ראוי להיות צפי, חזקי, אמצי.
 
(ג) כִּ֣י שָׁ֤ב יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ אֶת⁠־גְּא֣וֹן יַעֲקֹ֔ב כִּגְא֖וֹן יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י בְקָקוּם֙ בֹּֽקְקִ֔יםבֹּֽקְקִ֔ים א=בֹּֽקֲקִ֔ים (חטף) וּזְמֹרֵיהֶ֖ם שִׁחֵֽתוּ׃
For Hashem restores the excellency of Jacob, as the excellency of Israel; for the plunderers have plundered them, and ruined their vine branches.
תרגום יונתןרש״יר״י קראאבן עזרא א׳ר״א מבלגנצירד״קר״י אבן כספיאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודר׳ אברהם בן הגר״אמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
אֲרֵי אָתִיב יְיָ תּוּקְפֵיהּ לְיַעֲקֹב רְבוּתֵיהּ לְיִשְׂרָאֵל אֲרֵי בְזוּנוּן בָּזוֹזִין וְקִרְוֵי תוּשְׁבַּחְתְּהוֹן חַבִּילוּ.
כגאון ישראל – כמו שהיה כבר.
בקקום – בזזום והריקום לשון בקיקה נופל על גפן.
as the pride of Israel – As it was already.
the emptiers have emptied them out – They have plundered them and emptied them. The expression of בְּקִיקָה is appropriate for a vine.
כגאון ישראל – פתרונו כמו שהיה גאונם גדול מקדם.
כי בקקום בוקקים וזמוריהם שיחתו – שנתרוקנו מארצם על ידי הַאומות כגפן בוקק שזמורותיו נשחתו והוא ריקם מפירות.
ודע:⁠
כן בכ״י וטיקן 75. בכ״י לונדון 24896: ידע.
כי – עתה ישיב השם שבות גאון יעקב כגאון ישראל, בהיותו בארצו. הטעם: ישיבם לגאונם, כמו שהיו ישראל מימי קדם בגאונם.
ומלת בקקום – תורה כי הפועל יוצא. והנה יהיה גפן בוקק (הושע י׳:א׳) פועל, והפעול הוא הפרי שישוה לו, או
כן בכ״י וטיקן 75. בכ״י לונדון 24896: אם.
תהיה כמלת שב שתמצא עומדת ויוצאה. וטעם: כי בקקום – שמום כגפן בוקק, על כן.
וזמוריהם – כמו: ויכרתו משם זמורה (במדבר י״ג:כ״ג). ושב לפרש המפיץ העולה.
כי שב י״י את גאון יעקב – בימי חזקיה, כאשר היה גאון ישראל מתחלתו.
כי בקקום בקקים – לאויביהם הבאים עליהם.
וזמוריהם שחתו – וכלם נכרתו הנשארים על ידי נבוכדנצר מלך בבל.
כי שב י״י את גאון יעקב – אם כדברי ר׳ יונה ז״ל יהיה יוצא כמו ושב י״י את שבותך והדומים לו ואם כדברי ר׳ יהודה יהיה ענין הנחה והשקט ואמר כי במות סנחריב ישוב גאון יעקב כמו שהיה זהו כגאון ישראל כי ישראל הוא יעקב וזהו בימי חזקיהו גאון יעקב היא ירושלם וארץ יהודה כמו את גאון יעקב אשר אהב סלה (תהלים מ״ז:ה׳) שהוא אומר על ירושלים כמו שאומר אוהב י״י שערי ציון מכל משכנות יעקב (תהלים פ״ז:ב׳).
בקקום בוקקים – האויבים הריקום מכל טוב והנה הוא פעל יוצא גפן בוקק פעל עומד.
וזמוריהם שחתו – נטיעותיהם וזמוריהם שחתו שנה בשנה בבאם בארצם כמו שאמר וישחיתו את יבול הארץ (שופטים ו׳:ד׳).
ויונתן תרגם וזמוריהם – כמו מזמרת הארץ (בראשית מ״ג:י״א) שתרגם וקרוי תושבחתיהון חבילו.
כגאון ישראל – שהוא השם היקר ליעקב מצד שהיה לו גאון וכח, כי שרה עם אלהים ואנשים ויוכל.
בקקים – הוא נבוכדנצר ומחנהו וזרעו אחריו עד בלשצאר.
כי שב ה׳ את גאון יעקב כגאון ישראל רוצה לומר כי השם יתברך אשר שבר את גאון מלכות ישראל ראיתי ששב את גאון יעקב והוא ירושלם וארץ יהודה וכמו שאמר (תהלים מז, ה) את גאון יעקב אשר אהב סלה, שב אותה מלכות יהודה גאון יעקב שיהיה כגאון ישראל רוצה לומר בגלות ובחרבן כמוהו, וכמו שפירש מיד כי בקקום בוקקים וזמוריהם שחתו רוצה לומר שהבוקקים והם סנחריב ונבוכדנצר בקקום ישראל ולמלכות יהודה שהוא גפן בוקק והוא מענין ריקות ששמום חרבים ושוממים כגפן בוקק וזמוריהם שהם העמים שחתו שהוא מלשון ויכרתו משם זמורה, הנה אם כן אין הייעוד הזה רוצה לומר כי שב ה׳ את גאון יעקב כגאון ישראל ייעוד נחמה שישיב ה׳ את גאון ירושלם במעלה ורוממות כימי קדם בגאונם כמו שפירשו המפרשים כולם, אבל הוא ייעוד רע להגיד שמיד אחרי חרבן נינוה יבא נבוכדנצר ויחריב את ירושלם וישוב גאון יעקב כגאון ישראל לרוע, והותרה בזה השאלה הה׳:
שב – ענין השקט ומרגוע כמו בשובה ונחת (ישעיהו ל׳:ט״ו).
גאון – ענין רוממות וממשלה.
בקקום בוקקים – ענין ריקות כמו גפן בוקק (הושע י׳:א׳).
וזמוריהם – כן יקראו ענפי הגפן כמו ויכרתו משם זמורה (במדבר י״ג:כ״ג).
כי שב וגו׳ – כי עתה יניח וישקיט ה׳ את גאון יעקב להיות כגאון ישראל ר״ל כמו שהיה מאז ומקדם.
כי בקקום בוקקים – כי המריקים הם הכשדים הריקו את אשור ושחתו זמוריהם ר״ל לקחו עשרם והרגו גבוריהם ולכן תשב במנוחה והשקט כי אין לך לפחוד עוד מאשור.
כי שב ה׳ את גאון יעקב כגאון ישראל כי בקקום בוקקים וזמריהם שחתו – פירש למה שאמר ואמץ כח מאד הוא מפני כי שב ה׳ את גאון יעקב כגאון ישראל יעקב נקראו המון העם הדר גאונם יחשב כגאון ישראל המופלאים שבדור לכן צריך לאמץ כח מאד כי עד עתה היה המון ישראל לא הדר להם. כי בקקים בוקקים הרואים את ישראל הרחיקו כבודם לא נהלו אותם בדרך הסלולה והריקו מכל כבוד והדר וגם זמוריהם הם הבנים כמאמר רז״ל הזהרו בבני העניים שמהם תצא תורה גם אותם שחתו הרועים במעלליהם אבל מעתה יקום להם רועה נאמן ושב ה׳ גאון יעקב כגאון ישראל.
יעקב ישראל – התבאר בכ״מ שכשבאו נרדפים יציין בשם יעקב את עשרת השבטים ובשם ישראל את שבט יהודה שהם נכבדים מהם, כי שם ישראל נכבד משם יעקב.
בקקום – בא תמיד על הרקת פרי הגפן, גפן בוקק (הושע י׳).
כי שב ה׳ את גאון יעקב – שגם עשרת השבטים שהיו בגלות תחת ידו נתן להם רשות לשוב לארצם, ויהיה גאונם דומה כגאון ישראל שהוא שבט יהודה שלא היו תחת ידו, כי עד עתה בקקום בוקקים היו דומים כגפן שהריקו את פירותיו, וגם זמורותיהם שחתו ששחתו זמורות הגפן עצמו, ר״ל שמלבד ששללו את ממונם הגלום מארצם עד שלא יוכלו עוד לשאת ענף ולעשות פרי, (וגם אם נאמר שהיה מעשה זו בימי קדם, צ״ל שמלך אשור כבר התחיל להשליח חילו בעשרת השבטים מזמן קדם הגם שלא נזכר בכתוב.
כי שב – וכל כך למה? כי רצון ה׳ להשיב גאון יעקב, כלו׳ העם השח ושפל עתה, כגאון ישראל, כמו שהיה גאון האומה בימי קדם; ולא לחנם הסב המלאך שמו של יעקב בשם ישראל, רק לתת לו שם תפארת תחת שם שפלות.
כי בקקום – הריקום, ועל שרשו כתבתי בהושע י׳:א׳.
וזמריהם שחתו – לא די להם להריק כרמיהם מענבים, כי גם ברוע לבם שחתו הזמורות למען לא תוספנה לעשות פרי.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144