Ezra 5 – עזרא ה‏ – Mikraot Gedolot

(א) וְ⁠הִתְנַבִּ֞⁠י חַגַּ֣⁠י [נְ⁠בִיָּ֗⁠א] (נביאה)⁠^א וּזְכַרְיָ֤ה בַר⁠־עִדּ⁠וֹא֙ נְ⁠בִיַּ⁠א⁠יָּ֔⁠א^ב עַל⁠־יְ⁠ה֣וּדָיֵ֔א דִּ֥י בִיה֖וּד וּבִירוּשְׁ⁠לֶ֑ם בְּ⁠שֻׁ֛ם אֱלָ֥הּ יִשְׂרָאֵ֖ל עֲלֵיהֽוֹן׃

Now the prophets, Haggai the prophet, and Zechariah the son of Iddo, prophesied to the Jews who were in Judah and Jerusalem in the name of the God of Israel, to them.

א. [נְבִיָּ֗א] (נביאה) ברויאר לא ציין כאן קרי וכתיב אלא רשם נְבִיָּ֔אה, ואילו בקורן ציינו אותו. התופעה החריגה של תוספת אֵם קריאה שנייה מורגשת לקורא ולכן ראויה לציון וכך עשינו; וראו לקמן ו,יד.

ב. נְבִיַּאיָּ֔א ל-קרי=נְבִיַּיָּ֔א

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

וְנִבָּא חַגַּי הַנָּבִיא וּזְכַרְיָה בֶּן עִדּוֹא הַנְּבִיאִים עַל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלַיִם, בְּשֵׁם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶם.

והתנבי חגי נביאה – ועתה בשנת שתים לדריוש נתנבאו חגי (חגי א׳:א׳-ח׳) וזכריה (זכריה א׳:ז׳-ט״ז) הנביאים אל היהודים אשר בארץ יהודה ובירושלים בשם אלהי ישראל אליהם לבנות בנין הבית בלא רשות המלך דריוש.

על יהודיא – אל היהודים.

עליהון – אליהם.

Now Haggai the prophet...prophesied And now in the second year of Darius, there came a prophecy to Haggai and Zechariah, the prophets to the Jews who were in the land of Judea and in Jerusalem, in the Name of the God of Israel to them, to build the edifice of the Temple without the authorization of King Darius.

to the Jews Aram. עָל יְהוּדָיֵא lit. On the Jews.

to them Aram. עֲלֵיהוֹן, lit. on them.

והתנבי חגי – אז באותו הפרק נתנבא חגי וזכריה בן עדוא הנביא על יהודה וירושלם על היהודים שיבנו בית המקדש כי לא תבטל עוד מלאכתם וכן כת׳ בשנת שתים לדריוש המלך בחדש הששי ביום אחד לחדש היה דבר י״י בידי חגי הנביא (חגי א׳:א׳) וכת׳ עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית וארצה בו ואכבדה אמר י״י (חגי א׳:ח׳) וכת׳ בשנה השנית בשנת שתים לדריוש היה דבר י״י אל זכריא בן עדוא הנביא לאמר (זכריה א׳:א׳) וכת׳ לכן כה אמר י״י שבתי לירושלם ברחמים ביתי יבנה בה (זכריה א׳:ט״ז).

וינבא חגי הנביא וזכריה בן עדוא הנביא על היהודים אשר ביהודה ובירושלים בשם אלהי ישראל עליהם.

נביאה – נביא קרי וכן חברו דלקמן בסי׳ ו׳.

נביאיה – יו״ד ראשונה פתוחה ושני׳ קמוצה וכן דלקמן בסמוך.

יהודיא – אין דגש ביו״ד שני׳.

והתנבי – וניבא חגי הנביא וכו׳ אל היהודים אשר בארץ יהודה ובירושלים בשם אלהי ישראל אשר נאמר אליהם ולא זכר מהו הנבואה ומאליו יובן שצוה לבנות הבית מבלי רשות המלך.

והתנבא – בשנת שתים לדריוש נשלם הזמן למלאת לחורבת ירושלים שבעים שנה [כנ״ל א׳ א׳, ובדניאל ט׳ ב׳] ואז נבא חגי וזכריה [בר עדוא ר״ל בן בנו] בשם ה׳ שהגיע עת לבנות ואז התחילו לבנות עפ״י הנביאים והבטחתם:

והתנבי – וַיִנָבֵא חגי הנביא וזכריה בן עדוא הנביאים על היהודים אשר בארץ יהודה ובירושלים בשם אלהי ישראל עליהם.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(ב) ⁠בֵּאדַ֡יִן קָ֠מוּ זְ⁠רֻבָּ⁠בֶ֤ל בַּר⁠־שְׁ⁠אַלְתִּיאֵל֙ וְ⁠יֵשׁ֣וּעַ בַּר⁠־יֽוֹצָדָ֔ק וְ⁠שָׁרִ֣יו לְ⁠מִבְנֵ֔א בֵּ֥ית אֱלָהָ֖א דִּ֣י בִירֽוּשְׁ⁠לֶ֑ם וְ⁠עִמְּ⁠ה֛וֹן נְ⁠בִיַּ⁠א⁠יָּ֥⁠א^א דִֽי⁠־אֱלָהָ֖א מְ⁠סָעֲדִ֥ין לְ⁠הֽוֹן׃

Then Zerubbabel the son of Shealtiel, and Jeshua the son of Jozadak rose up and began to build the house of God which is at Jerusalem; and with them were the prophets of God, helping them.

א. נְבִיַּאיָּ֥א ל-קרי=נְבִיַּיָּ֥א

תרגום עבריילקוט שמעונימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

אָז קָמוּ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ בֶּן יוֹצָדָק, וְהִתְחִילוּ לִבְנוֹת בֵּית הָאֵל אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, וְעִמָּם הַנְּבִיאִים שֶׁל הָאֵל עוֹזְרִים לָהֶם.

בהדין קמו זרובבל וכו׳ – (כתוב במלכים ברמז רל״ה).

באדין – אז.

ושריו – התחילו לבנות ביתו של הקב״ה אשר בירושלים ועמהם הנביאים של הקב״ה עוזרין ומסייעין להם.

Then [as translated,] then.

and commenced They began to build the House of the Holy One, blessed be He, which is in Jerusalem, and with them were the prophets of the Holy One, blessed be He, helping and assisting them.

באדין – אז קמו זרובבל בן שאלתיאל וישוע בן יוצדק והתחילו לבנות בית המקדש ואתם הנביאים חגי זכריה ועזרא ויהושע הכהן הגדול מסייעין אותן ומטיבים את לבם בנבואתם ככת׳ ידי זרובבל יסדו הבית הזה (זכריה ד׳:ט׳) בעת הראשונה בימי מלכי מדי ופרס וקמו צרי יהודה ובנימן ובטלו המלאכה לשון הרע שספרו אצל המלכים על יהודה וירושלם ועלתה ביד צריהם לבטלם כי לא הגיע עת בית י״י להבנות וידיו תבצענה (שם) עכשיו ידיו תהיינה משלימות הבנין כמו כי יבצע י״י (ישעיהו י׳:י״ב) לפי שעכשיו הגיע הזמן.

אז קמו זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק ויחלו לבנות בית האלהים אשר בירושלים ועמהם נביאי האלהים עוזרים להם.

ושניו – היו״ד נחה והוא״ו נקראת כמו ומלך מלכא שניו והשורק שבוש.

ושריו – ענין התחלה כי וזה החילם (בראשית י״א:ו׳) ת״א ודין דשריאו.

מסעדין – מלשון סעד וסיוע.

באדין – אז עמדו זרובבל וכו׳ והתחילו לבנות בית האלהים אשר בירושלים.

ועמהון – ועמהם הנביאים של אלהים היו מסייעים להם.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

באדין – אז קמו זרבבל בן שאלתיאל וישוע בן יוצחק ויחלוּ לבנות בית האלהים אשר בירושלים ועמהם נביאי האלהים סועדים אותם.

מסעדים – מלשון ה׳ יסעדנו על ערש דוי (תהלים מ״א:ד׳).

תרגום עבריילקוט שמעונימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(ג) ⁠בֵּהּ⁠־זִמְנָא֩ אֲתָ֨ה^א עֲלֵיה֜וֹן תַּ֠תְּ⁠נַ֠י פַּחַ֧ת עֲבַֽר⁠־נַהֲרָ֛ה וּשְׁתַ֥ר בּוֹזְ⁠נַ֖י וּכְנָוָתְ⁠ה֑וֹן וְ⁠כֵן֙ אָמְ⁠רִ֣ין לְ⁠הֹ֔ם מַן⁠־שָׂ֨ם לְ⁠כֹ֜ם טְ⁠עֵ֗ם בַּיְתָ֤א דְ⁠נָה֙ לִבְּ⁠נֵ֔א וְ⁠אֻשַּׁ⁠רְנָ֥א דְ⁠נָ֖ה לְ⁠שַׁכְלָלָֽה׃

At the same time, Tattenai, the governor beyond the River, and Shetharbozenai, and their companions came to them, and said thus to them, "Who gave you a decree to build this house, and to finish this wall?⁠"

א. אֲתָ֨ה =ק-מ ומסורת-ל וטברנית (כתיב ה"א)
• ל!=אֲתָ֨א (כתיב אל"ף)
• הערת ברויאר
• קורן, סימנים, מכון ממרא

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

בּוֹ בַזְּמָן, בָּא אֲלֵיהֶם תַּתְּנַי פַּחַת עֵבֶר הַנָּהָר, וּשְׁתַר בּוֹזְנַי וְחַבְרֵיהֶם, וְכָךְ אוֹמְרִים לָהֶם: מִי נָתַן לָכֶם צַו, הַבַּיִת הַזֶּה לְהִבָּנוֹת וְתָכְנִיתוֹ זוֹ לְהַשְׁלִים?

בה זמנא אתה עליהון – באותו הזמן באו עליהם הללו צרי יהודה ובנימין (עזרא ד׳:א׳) לקנתר ולהלשין עליהם על עסק הבנין.

פחת עבר נהרה – שלטון של עבר הנהר.

וכנותהון – וסיעתהון.

וכן אמרין להום – וכן היו אומרים להם.

מן שם – מי צוה לכם דבר הבית לבנות.

ואושרנא דנה לשכללה – הכתלים האלה ליסד. ואושרנא – כמו ואושיא יחיטו (עזרא ד׳:י״ב), בנין חומות לבנים, כך חברו מנחם.

At that time, there came upon them At that time, there came upon them these adversaries of Judah and Benjamin to accuse and to slander them regarding the matter of the building.

the governor of the other side of the river [as translated,] the governor of the other side of the river.

and their companies [as translated,] and their companies.

and so they said to them [as translated,] and so they said to them.

Who issued to you Who ordered you, regarding the matter of building the Temple?

and to found these walls Aram. וְאֻשַּׁרְנָא, and to found these walls, like (4:12): "and the walls (וְאֻשַּׁיָא) they have joined,⁠" the building of walls of bricks (לְבֵנִים) so did Menahem (p. 36) associate it.

ביה זמנא – באותה העת כשהתחילו זרובבל וישוע לבנות בשניה כדברי חגי וזכריה אז בא עליהם תתני שהיה משומד ושם אותו סנחריב מלך אשור פחת הוא שלטון בעבר נהר פרת ואומ׳ כי בן רבשקה היה.

ושתר – הוא שכת׳ במגלה והקרוב אליו כרשנא שתר (אסתר א׳:י״ד).

בוזני – הוא שכת׳ במגלה בזתא חרבונא (אסתר א׳:י׳).

וכנותהון – וסיעתם.

מן שם לכום טעם – מי נתן לכם רשות לפי שנאמ׳ לעילא (ד׳:כ״א) וכען שימו טעם לבטלא גובריא אילך וקריתא דך לא תתבני עד מני טעמא יתשם ועל כן אמרו עכשיו מן שם לכון טעם.

ואושרנא דנא – וחומה זאת ויש אומ׳ ואושרנא ארמון גדול ובירה גדולה כדכת׳ עלו בשרותיה (ירמיהו ה׳:י׳) בנין של קורות כדכת׳ בצל קורתי (בראשית י״ט:ח׳) מתרג׳ בטלל שירותי וכן נאמ׳ בנבואת חגי עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית (חגי א׳:ח׳).

כנמא – כנאמר.

בעת ההיא בא עליהם תתני שהיה פחת עבר הנהר ובא גם כן שתר בוזני וחבריהם וכן אמרו להם מי נתן לכם רשות לבנות בית זה והכותלים לכונן.

פחת עבר נהרה – במקרא גדולה בטעם קדמא ואזלא והוא שבוש.

ושתר בוזני – כך שמו.

ואשרנא – כמו ושוריא ור״ל החומות.

בה זמנא – בעת ההיא בא אליהם תתני מושל עבר הנהר ושתר בוזני וחבריהם.

וכן – וכה אמרו להם מי עשה לכם גזרת אומר לבנות הבית הזה והחומה הזאת לגומרה ולכלותה.

(3-4) השאלות:

מה שאלו מי נתן רשות לבנות הלא היתה פקודה שניה שלא לבנות?, ומז״ש אמרנא להון מן אינון שמהת גבריא, שא״ל באור כלל:

(ג) בה זמנא – זה היה בהשגחת ה׳ שלא באו עליהם צריהם, שהם היו מפריעים אותם ביד חזקה כמו בפעם הראשון וכמו שרצו אח״כ להלחם אתם על בנין החומה, רק שבא תתני פחת עבר הנהר והוא לא היה צורר היהודים, רק ששאל מי נתן להם רשות לבנות הבית הזה, כי רשות כורש נשכח בעת ההיא:

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(ד) ^אאֱדַ֥יִן כְּ⁠נֵ֖מָא אֲמַ֣רְנָא לְּ⁠הֹ֑ם מַן⁠־אִנּ⁠וּן֙ שְׁ⁠מָהָ֣ת גֻּבְרַיָּ֔⁠א דִּֽי⁠־דְ⁠נָ֥ה בִנְיָנָ֖א בָּנַֽיִן׃

Then we told them after this manner what the names are of the men were who were making this building.

א. ‹רווח› ל=פרשה סתומה

תרגום עברימיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

אָז כָּךְ אָמַרְנוּ לָהֶם מִי הֵם שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר זֶה הַבִּנְיָן בּוֹנִים.

אדין – אז.

כנמא – כאשר נאמר.

אמרנא להום – אמרו להם לישראל אותן צרי יהודה ובנימין (עזרא ד׳:א׳).

מן אינון – מי הם שמות האנשים.

די דנה – אשר זה הבנין הם בונים.

Then [as translated,] then.

as we will say [as translated,] as we will say.

they said to them Those adversaries of Judah and Benjamin said to them [i.e.,] to Israel.

What are What are the names of the men?

who...this who are building this building.

אז כאשר נאמר אמרנו להם מה שמות האנשים אשר זה הבנין בונים.

אדין – זה מדברי כותב הספר שאומר אז כאשר נאמר למטה כן אמרנו להם תשובה על דבריהם ולפי שלא רצה לכפול הדברים אמר כנמא והוא מפורש בדברי האגרת השלוחה אל המלך.

מן אנון – גם אמרנו להם מה הם שמות האנשים אשר זאת הבנין בונים.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

(ד) אדין – הם שאלו אל הבונים, ויספרו הבונים ״כדברים האלה אמרנו להם מי הם שמות האנשים הבונים הבנין הזה״, הבונים מספרים אנחנו השבנו לתתני ושתר בוזני לאמר, אנחנו אינם הבונים עפ״י דעתנו רק זרובבל והכ״ג הם הם הבונים כי אנו בונים עפ״י פקודתם, באשר זרובבל היה פחה קבוע מן המלך, ובודאי אז דברו תתני פחת עבר הנהר וסייעתיו עם זרובבל, והם השיבו להם כדברים המוזכרים באגרת תתני אל המלך מן פסוק י״א ואילך:

אדין – אז אמרנו להם לאמר מי הם שמות האנשים הבונים הבנין הזה?

כנמא וגו׳ – ע״ד ויאמר ה׳ אל משה לאמר (פרשת ציצית) במקום וידבר.

מן אנון – התחרו בם ולא יראו.

תרגום עברימיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(ה) וְ⁠עֵ֣ין אֱלָהֲהֹ֗ם הֲוָת֙ עַל⁠־שָׂבֵ֣י יְ⁠הוּדָיֵ֔א וְ⁠לָא⁠־בַטִּ֣⁠לוּ הִמּ֔⁠וֹ עַד⁠־טַעְמָ֖א לְ⁠דָרְ⁠יָ֣וֶשׁ יְ⁠הָ֑ךְ וֶאֱדַ֛יִן יְ⁠תִיב֥וּן נִשְׁתְּ⁠וָנָ֖א עַל⁠־דְּ⁠נָֽה׃

But the eye of their God was on the elders of the Jews, and they did not make them cease until the matter should come to Darius, and then answer should be returned by letter concerning it.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

וְעֵין אֱלֹהֵיהֶם הָיְתָה עַל זִקְנֵי הַיְּהוּדִים, וְלֹא בִטְּלוּ אוֹתָם, עַד [אֲשֶׁר] הַדִּין-וְחֶשׁבּוֹן לְדָרְיָוֶשׁ יֵלֵךְ, וְאָז יָשִׁיבוּ הַמִּכְתָּב עַל זֶה.

ועין אלההום – ועינו של הקב״ה שהוא אלהיהם היתה על זקני היהודים להעלותם במלאכת הבנין.

ולא בטלו המו – ולא בטלו הם את הבונים.

עד טעמא לדריוש יהך – והשיבו זקני היהודים דבר לאותן הצרים שלא יבטלו את הבנין עד אשר ילך הדבר לדריוש המלך.

ואדין יתיבון – ואז ישיבו היהודים.

כתב הנשתון – על כך על תשובתו של דריוש.

And the eye of their God And the eye of the Holy One, blessed be He, Who is their God, was on the elders of the Jews to upraise them (sic) in the work of the building.

and they did not stop them And they did not stop the builders.

until the matter came to Darius And the elders of the Jews answered a word to those adversaries that they should not stop the building until the matter would go to King Darius.

and then they would answer And then the Jews would answer the writ of the letter concerning this, concerning Darius' reply.

ועין אלההום – כמו עיני י״י אלהיך בה (דברים י״א:י״ב).

ולא בטילו המו – לא בטילו להם עד אשר טעם הדבר לדריוש ילך ואז ישיבו אגרת על זאת אז שלחו אגרת לדריוש וזה הוא פרשגן אגרתא וכול׳.

ועין אלהיהם היתה על זקני יהודה ולא בטלו אותם ממלאכתם עד יגיע הדבר לדריוש ואז ישיבו כתב על זה.

ועין – השגחת עין אלהיהם היתה על זקני היהודים ולא בטלו אותם ממלאכתם עד אשר תלך הדבר לאזני המלך.

ואדין – ואז ישיבו המלך ויועציו דברים מפורשים על זאת ר״ל יניחום לבנות עד אשר יבוא דבר המלך ואז יעשו כאשר יצוה.

ועין – ובאשר היה ביכולת של פחת עבר הנהר לעכב את הבנין עד תבא התשובה מדריוש, והיה בזה השגחת עיני ה׳ שלא בטלו את הבנין לעת עתה.

עד טעמא לדריוש יהך – ר״ל שאמרו להם שלא יבטלו אותם עד שילך הדבר לדריוש לשאול דעתו, ״ואדין יתיבון נשתונא על דנה״, ואז תתני פחת עבר הנהר וחבריו ישיבו העתק של תשובת המלך מה שישיב על זה:

ועין אלהיהם היתה על שבי יהודה ולא בִטְלוּ אותם עד אשר ילך הדבר לדריוש ואז (מבית דריוש) ישיבו אגרת (עיין למעלה ד׳:ז׳).

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(ו) ⁠פַּרְשֶׁ֣גֶן אִ֠גַּ⁠רְתָּ֠א דִּֽי⁠־שְׁ⁠לַ֞ח תַּתְּ⁠נַ֣י⁠׀ ⁠פַּחַ֣ת עֲבַֽר⁠־נַהֲרָ֗ה וּשְׁתַ֤ר בּוֹזְ⁠נַי֙ וּכְנָ֣וָתֵ֔הּ אֲפַ֨רְסְ⁠כָיֵ֔א דִּ֖י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֑ה עַל⁠־דָּרְ⁠יָ֖וֶשׁ מַלְכָּֽא׃

The copy of the letter that Tattenai, the governor beyond the River, and Shetharbozenai, and his companions the Apharsachites, who were beyond the River, sent to Darius the king;

תרגום עברימיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

תַּקְצִיר הָאִגֶּרֶת אֲשֶׁר שָׁלַח תַּתְּנַי פַּחַת עֵבֶר הַנָּהָר, וּשְׁתַר בּוֹזְנַי וַחֲבֵרָיו הַפַּרְסִים אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַנָּהָר, אֶל דָּרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ.

פרשגן – פתרון פתשגן האגרת.

וכנותיה – וסיעותיו.

אפרסכיא – אומה אחת הן שהיו בסיעותיהם.

על דריוש מלכא – אל דריוש המלך.

The interpretation the interpretation of the text of the letter.

and his companies [as translated,] and his companies.

the Apharsechites They are one nation that was in their companies.

to King Darius Aram. עַל דָּרְיָוֶשּׁ מַלְכָּא, lit. on King Darius.

פתשגן האגרת שלח לדריוש המלך תתני פחת עבר הנהר וחבריהם האפרסכים אשר בעבר הנהר. והוא שם אומה.

פרשגן – זהו טופס סדור האגרת אשר שלח תתני וכו׳ וחבריו אנשי אפרסכיא והיא שם אומה ידוע להם.

די – אשר יושבים בעבר הנהר.

על – אל דריוש המלך.

השאלות:

למה כפל פרשגן אגרתא, פתגמא שלחו עלוהי, וכדנא כתיב בגויה:

פרשגן – זה הוא הנוסח שהיה כתוב על האגרת ששלחו לדריוש מבחוץ, [כמ״ש למעלה שמבחוץ כתבו מי השולח וחתם שמו] כתוב מבחוץ: ״פרשגן אגרתא״ שהוא העתק של אגרת אשר ״שלח תתני פחת עבר הנהר ושתר בוזני וחבריו״ אומה הנקראת ״אפרסכיא אשר בעבר הנהר לדריוש המלך פתגמא שלחו עלוהי עד כאן כתב מבחוץ, ופי׳ מ״ש פתגמא שלח עלוהי״, שאין באגרת הזאת איזה בקשה או אגרת שטנה רק שאלה שהמלך יתן פתגם ותשובה, כ״ז כתב מבחוץ, ״וכדנא כתיב בגוה״, וכן היה כתוב בתוכו. ר״ל מעתה מעתיק מה שהיה כתוב בהכתב בתוכו, זה היה הנוסח ״לדריוש המלך, הכל שלום״, ר״ל אין באגרת הזאת איזה שטנה או דבר רע:

פרשגן – פתשגן (עיין מה שכתבתי למעלה ד׳:כ״ג) האגרת אשר שלח תתני וגו׳ וחביריו אפרסכים אשר בעבר הנהר אל דריוש המלך.

אפרסכיא – עיין מה שכתבתי למעלה ד׳:ט׳.

תרגום עברימיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(ז) פִּתְגָמָ֖א שְׁ⁠לַ֣חוּ עֲל֑וֹהִי וְ⁠כִדְנָה֙ כְּ⁠תִ֣יב בְּ⁠גַוֵּ֔⁠הּ לְ⁠דָרְ⁠יָ֥וֶשׁ מַלְכָּ֖א שְׁ⁠לָמָ֥א כֹֽלָּ⁠א׃

they sent a letter to him, in which was written thus: "To Darius the king, all peace.

תרגום עברימיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

הַדָּבָר שָׁלְחוּ אֵלָיו וְכָךְ כָּתוּב בְּתוֹכוֹ: לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ, הַשָּׁלוֹם הַכֹּל!

עלוהי – אליו.

וכדנה כתב בגויה – וכך היה כתוב בתוכה של אגרת.

שלמא כולא – כל השלום יהיה לו.

to him Aram. עֲלוֹהִי, lit. on him.

and so was written in it and so was written in the letter.

all peace All peace shall be his.

דבר שלחו אליו וכזאת כתוב בו לדריוש המלך כל השלום.

פתגמא – זהו הדבר אשר שלחו אליו וכזאת כתוב בה לדריוש המלך כל עניני השלום יהיה לו.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

פתגמא – דבר שלחו אליו וכזה כתוב בתוכו לדריוש המלך כל שלום!

תרגום עברימיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(ח) יְ⁠דִ֣יעַ׀ ⁠לֶהֱוֵ֣א לְ⁠מַלְכָּ֗א דִּֽי⁠־אֲזַ֜לְנָא לִיה֤וּד מְ⁠דִֽי⁠נְ⁠תָּא֙ לְ⁠בֵית֙ אֱלָהָ֣א רַבָּ֔⁠א וְ⁠ה֤וּא מִתְבְּ⁠נֵא֙ אֶ֣בֶן גְּ⁠לָ֔ל וְ⁠אָ֖ע מִתְּ⁠שָׂ֣ם בְּ⁠כֻתְלַיָּ֑⁠א וַעֲבִ֥י⁠דְ⁠תָּא דָ֛ךְ אׇסְפַּ֥רְנָא מִתְעַבְדָ֖א וּמַצְלַ֥ח בְּ⁠יֶדְהֹֽם׃

Be it known to the king, that we went into the province of Judah, to the house of the great God, which is built with great stones, and timber is laid in the walls; and this work goes on with diligence and prospers in their hands.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

יָדוּעַ יִהְיֶה לַמֶּלֶךְ שֶׁהָלַכְנוּ לִיהוּדָה הַמְּדִינָה, לְבֵית הָאֵל הַגָּדוֹל, וְהוּא נִבְנֶה אֶבֶן גְּלָל, וְעֵץ מוּשָׂם בַּקִּירוֹת, וְהַמְּלָאכָה הַהִיא מָהֵר נֶעֱשֵׂית, וּמַצְלִיחַ בִּידֵיהֶם.

ידיע להוא למלכא – דבר ידוע יהיה למלך.

די אזלנא – אשר הלכנו אל ארץ יהודה המדינה לבית אלוה הגדול.

והוא מתבנא – והוא הבית בנוי.

גלל – מרמרא בלעז.

ואע מתשם בכתליא – ועצים נתונים ומשומים בכתלים כדי להחזיק הבניין למען יעמוד ימים רבים.

ועבידתא דך – ומלאכה זאת.

אספרנא מתעבדא – מהרה היתה נעשית.

אספרנא – אפנטומינש בלעז.

ומצלח בידהום – והוצלח מעשה זה בידיהם.

Let it be known to the king Let it be a known thing to the king.

that we went that we went to the land of the province of Judea, to the House of the great God.

and it is built And it, the House, is built.

marble Aram. גְּלָּל (marmre in Old French), marble.

and wood is laid in the walls And wood is placed in the walls to reinforce the building in order that it endure for a long time.

was done quickly Aram. אָסְפַּרְנָא מִתְעַבְדָה, was done quickly.

אָסְפַּרְנָא is (espleytosement in Old French), rapidly.

and they succeeded at it Aram. וּמַצְלַח בְּיֶדְהם. And this work was successful in their hands.

אבן גלל – אבני שיש כמו בורמי דגללא פרורין מן שיש.

ואע מתשם – ועץ מושם בכתלים לחזק החומה.

ועיבידתא דך – ומלאכה זו.

אספרנא – בזריזות.

ד״א: אספרנא – כמו אספרווא דגרסינן בראש כתובות וספרווא דידיה בשלישי הוא דאתיא והם משואות בדק חתונה. אדמספרנא עד דמספר אנא עד שלא יגמר הדבור להאמר והם עושין אותו במהרה ובונין הבנין.

ידוע יהיה למלך כי הלכנו למדינת יהודה אל בית האלוה הגדול והוא נבנה אבן גלל, הוא מארמאר בלעז, ועץ מושם בכותלים והמלאכה הזאת במהרה נעשית ומוצלחת בידיהם.

אספרנא – הוא ענין מהירות רב ואין לו דומה כי אם בזה הספר.

ידיע – ידוע יהיה למלך אשר הלכנו למדינת יהודה לבית אלוה הגדול והוא נבנה מאבן שיש וגם קורות עצים משימים בהכתלים להיות מחוזק ביותר.

ועבידתא – והמלאכה הזאת נעשית במהירות ומצלחת בידיהם.

(8-17) השאלות:

וכי לא ידעו שהיתה פקודה לבטל הבנין ומה כל האריכות והספור שכתבו?:

(ח) ידיע להוא למלך אשר הלכנו למדינת יהודה לבית אלוה הגדול והוא נבנה אבן שיש. ועץ מושם בהכתלים, הנה בזה דרשו טובתם שהודיעו שאינם בונים מבצר משגב, כי משימים עץ בהכתלים שבקל ישרף באש ואינו למשגב [שמטעם זה צוה כורש שיבנו כל שורה הרביעית של עץ, לקמן ו׳ ד׳].⁠״ ומלאכה זאת נעשית מהרה ומצלחת בידיהם״, וגם בזה המליצו לאמר שהעמים אשר סביבותם אין משביתים המלאכה כי אין בה שום חשש מרד או דבר רע או מזיק למלך או להעמים:

ידיע – ידוע יהיה למלך אשר הלכנו לארץ יהודה מדינת בית האל הגדול והוא נבנה אבן גזית ועץ יושם בכותלים ועבודה זאת במהרה תֵעָשֶה ותצליח בידם.

רבא – אולי כאן קראוהו בתאר זה ללעג.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(ט) ^אאֱדַ֗יִן שְׁ⁠אֵ֙לְנָא֙ לְ⁠שָׂבַיָּ֣⁠א אִלֵּ֔⁠ךְ כְּ⁠נֵ֖מָא אֲמַ֣רְנָא לְּ⁠הֹ֑ם מַן⁠־שָׂ֨ם לְ⁠כֹ֜ם טְ⁠עֵ֗ם בַּיְתָ֤א דְ⁠נָה֙ לְ⁠מִבְנְ⁠יָ֔ה וְ⁠אֻשַּׁ⁠רְנָ֥א דְ⁠נָ֖ה לְ⁠שַׁכְלָלָֽה׃

Then we asked those elders, and said to them thus, "Who gave you a decree to build this house, and to finish this wall?⁠"

א. ‹רווח› ל=פרשה סתומה

תרגום עברימיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

אָז שָׁאַלְנוּ אֶת הַזְּקֵנִים הָהֵם, וְכַזֹּאת אָמַרְנוּ לָהֶם: מִי שָׂם לָכֶם צַו, הַבַּיִת הַזֶּה לִבְנוֹת, וְהַתָּכְנִית הַזֹּאת לְהַשְׁלִים?

אדין – אז כשראינו הבניין שאלנו לזקנים האלה.

כנמא אמרנא להום – כאשר נאמר בסמוך אמרנו אליהם.

מן שם לכם – מי שם לכם דבר הבית הזה לבנותו וכתלים הללו ליסד.

ואושרנא – בניין חומת לבנים.

Then When we saw the building, we asked these elders.

as follows we said to them As we will say immediately following, we said to them.

Who issued to you Who issued to you the authorization to build this house and to found these walls?

and...wall the building of a wall of bricks.

אז שאלנו לזקנים האלו כאשר נאמר אמרנו להם מי נתן לכם רשות לבנות בית זה והכותלים לכונן.

אדין – אז שאלנו להזקנים ההם העושים במלאכה.

כנמא – כאשר נאמר למטה כן אמרנו להם ממש בלשון הזה.

מן – מי נתן לכם גזרת אומר לבנות הבית הזה והחומה ההיא לגומרה ולכלותה.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

(9-10) אז שאלנו להשבוים האלה מי נתן להם רשות ע״ז וגם שאלנו שמותם להודיעך שם האנשים אשר בראשם, וגם זה לטובה לדעת כי בראשם עומד הפחה והוא לא יעשה דבר בלא רשות, ובודאי האמת כדבריהם שי״ל רשות מפורש:

אדין – אז שאלנו לשבים האלה; כאשר אנחנו אומרים אמרנו להם מי נתן לכם עצה הבית הזה לבנות והחומות האלה להקים.

תרגום עברימיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(י) וְ⁠אַ֧ף שְׁ⁠מָהָתְ⁠הֹ֛ם שְׁ⁠אֵ֥לְנָא לְּ⁠הֹ֖ם^א לְ⁠הוֹדָעוּתָ֑ךְ דִּ֛י נִכְתֻּ֥ב שֻׁם⁠־גֻּבְרַיָּ֖⁠א דִּ֥י בְ⁠רָאשֵׁיהֹֽם׃

We asked them their names also, to inform you that we might write the names of the men who were at the head of them.

א. לְּהֹ֖ם =ל,ש1,ק-מ,ב1 (למ"ד דגושה) וכן אצל ברויאר ומג"ה
• ממ=לְהֹ֖ם (אין דגש) וכן הוא בדפוסים וקורן

תרגום עברימיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

וְאַף שְׁמוֹתֵיהֶם שָׁאַלְנוּ אוֹתָם לְהוֹדִיעֲךָ, אֲשֶׁר נִכְתֹּב שֵׁם הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בְּרֹאשָׁם.

ואף שמהתהום – ואף שמותם של בונים ראשי הבנין שאלנו להם כדי להודיעך.

די נכתוב – אשר נכתוב שמות האנשים אליך.

די בראשיהם – אשר בעצמם וברשותם קמו לבנות הבית.

also...their names We also asked them the names of the builders, the heads of the construction, in order to let you know.

that we should write that we should write to you the names of the men.

who are at their head in whose counsel and authorization they arose to build the House.

ואף שמותיהם שאלנו להם להודיעך כדי שנכתוב שם האנשים אשר בראש עושי המלאכה.

ואף – גם שמותיהם שאלנו להם להודיע לך ולתוספת ביאור חוזר ומפרש.

די נכתב – ר״ל אשר נכתוב אליך שם האנשים אשר בראשיהם הם השרים שבהם.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

ואף – וגם שמותם שאלנו להם להודיעך למען נכתוב שם הגברים אשר בראשם.

תרגום עברימיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(יא) ⁠^אוּכְנֵ֥מָא פִתְגָמָ֖א הֲתִיב֣וּנָא לְ⁠מֵמַ֑ר אֲנַ֣חְנָא הִמּ֡⁠וֹ עַבְד֩וֹהִי֩ דִֽי⁠־אֱלָ֨הּ שְׁ⁠מַיָּ֜⁠א וְ⁠אַרְעָ֗א וּבָנַ֤יִן בַּיְתָא֙ דִּֽי⁠־הֲוָ֨א בְ⁠נֵ֜ה מִקַּ⁠דְמַ֤ת דְּ⁠נָה֙ שְׁ⁠נִ֣ין שַׂגִּ⁠יאָ֔ן וּמֶ֤לֶךְ לְ⁠יִשְׂרָאֵל֙ רַ֔ב בְּ⁠נָ֖הִי וְ⁠שַׁכְלְ⁠לֵֽהּ׃

Thus they returned us answer, saying, "We are the servants of the God of heaven and earth, and are building the house that was built these many years ago, which a great king of Israel built and finished.

א. ‹פפ› ל=פרשה סתומה

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

וְכַזֶּה הַדָּבָר הֵשִׁיבוּנוּ לֵאמֹר: אֲנַחְנוּ הֵם עֲבָדָיו שֶׁל אֱלוֹהַּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וּבוֹנִים הַבַּיִת אֲשֶׁר הָיָה בָּנוּי מִלִּפנֵי זֶה שָׁנִים רַבּוֹת, וּמֶלֶךְ לְיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל בָּנָהוּ וְהִשׁלִימוֹ.

וכנמא פתגמא – כמו שנאמר הדבר.

התיבונא – השיבו לנו דבר.

אנחנא המו – אנחנו הם עבדיו של אלהי השמים והארץ.

ובנין ביתא – ואנו בונין הבית אשר היה בנוי קודם לכן שנים רבות.

ומלך לישראל רב – ומלך גדול שהיה לישראל הוא שלמה המלך בנה אותו ויסד אותו.

And as follows Aram. וּכְנֵמָא, as we shall state the matter.

they gave us a reply They answered us a word.

We are We are the servants of the God of the heavens and the earth.

and we are building the House And we are building the House that was built many years ago.

and a great king of Israel And a great king that Israel had, viz. King Solomon, built it and founded it.

התיבונא – השיבונו.

אנחנא המו – אנחנו המה עבדי אלהי השמים והארץ.

די הוה בנא – שהיה בנוי קודם לכן שנים רבות ושלמה מלך ישראל הגדול בנאו ושכללו ואין זה הבנין דבר חדש.

וכאשר נאמר השיבונו דבר לאמר אנחנו הם עבדי אלוה השמים והארץ ובונים ביתו אשר היה נבנה מקודם זה שנים רבות ומלך גדול בישראל בנה אותו. והוא שלמה.

מקדמת דנה – ובדניאל ו׳ מן קדמת דנה מסורת סוף פ׳ שמות.

וכנמא – כהלשון אשר נאמר למטה כן השיבו אותנו דבר לאמר.

אנחנא – ר״ל וכה אמרו אנחנו המה עבדיו של אלהי השמים והארץ ולזה בונים אנחנו את ביתו אשר היה בנוי מלפני זה שנים מרובים ומלך גדול מישראל והוא שלמה הוא בנה אותו וגמרו והשלימו.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

(יא) וכה השיבו לאמר – א] ״אנחנו עבדי אלהי השמים והארץ״, והבית הזה נבנה לשמו הגדול, ב] שהבית הזה י״ל חזקה מצד הזמן ״שעמדה מקדמת דנא״, שנים רבות, ג] י״ל חזקה מצד גדולת הבונה שהיה ״מלך רב ושליט״:

וכנמא – וכמו שאנחנו אומרים השיבונו לאמר אנחנו הם עבדי אלהי השמים והארץ ובונים הבית אשר היה בנוי מלפני זאת שנים רבות ומלך גדול לישראל בנה אותו והקימו.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(יב) לָהֵ֗ן מִן⁠־דִּ֨י הַרְגִּ֤זוּ אֲבָהָתַ֙נָא֙^א לֶאֱלָ֣הּ שְׁ⁠מַיָּ֔⁠א יְ⁠הַ֣ב הִמּ֔⁠וֹ בְּ⁠יַ֛ד נְ⁠בוּכַדְנֶצַּ֥⁠ר מֶֽלֶךְ⁠־בָּבֶ֖ל [כַּסְדָּאָ֑ה] (כסדיא) וּבַיְתָ֤ה דְ⁠נָה֙ סַתְרֵ֔הּ וְ⁠עַמָּ֖⁠ה הַגְלִ֥י לְ⁠בָבֶֽל׃

But after that our fathers had provoked the God of heaven to wrath, He gave them into the hand of Nebuchadnezzar king of Babylon, the Chaldean, who destroyed this house, and carried the people away into Babylon.

א. אֲבָהָתַ֙נָא֙ =ש1,ק-מ,ב1 ובדפוסים
• ל=אֲבָהֳתַ֙נָא֙ (נקודות של חטף קמץ באות ה"א)
• הערות ברויאר ודותן

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

אֵלָּא, מִשֶּׁהִרְגִּיזוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת אֱלוֹהַּ הַשָּׁמַיִם, נָתַן אוֹתָם בְּיַד נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הַכַּשְׂדִּי, וְהַבַּיִת הַזֶּה הֶחֱרִיבוֹ, וְהָעָם הֶגְלָה לְבָבֶל.

להן – ועכשיו מפני אשר הכעיסו אבותינו לאלהי השמים מסר אותם ביד מלך בבל הכשדי והבית הזה החריב ואת העם הגלה לבבל.

But now But now, since our forefathers angered the God of the heavens, He delivered them into the hands of the Chaldean king of Babylon, and he destroyed this House and exiled the people to Babylon.

להן מן די הרגיזו – ואכן משהכעיסו אבותינו לאלהי השמים מסר אותם ביד נבוכדנצר מלך בבל והבית סתרו והחריבו ועמו הגלה לבבל.

אך מפני שהכעיסו אבותינו אלהי השמים נתנם ביד נבוכדנצר מלך בבל הכשדי והרס ביתו ועמו הגלה לבבל.

כסדיא – כסדאה קרי.

ועמה הגלי – רפי.

להן – רק על אשר הכעיסו אבותינו את אלהי השמים נתן אותם ביד נ״נ הכשדי ונתן את הבית הזאת ואת העם הגלה לבבל.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

(12-13) להן – ד] שחורבנו היה בסבת העונות וכבר נתכפרו עונותיהם ע״י הגלות, ה] שבשנת אחת לכורש נתמלא קץ ענים ומרודם והוא נתן הפקודה לבנות הבית הזה והם בונים עפ״י רשות המלך:

להן – רק על כי אבותינו הרגיזו את אלהי השמים נתן אותם ביד נבוכדנצר מלך בבל הכשדי אשר סתר הבית הזה והעם הגלה לבבל.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(יג) ⁠^אבְּ⁠רַם֙ בִּשְׁנַ֣ת חֲדָ֔ה לְ⁠כ֥וֹרֶשׁ מַלְכָּ֖א דִּ֣י בָבֶ֑ל כּ֤וֹרֶשׁ מַלְכָּא֙ שָׂ֣ם טְ⁠עֵ֔ם בֵּית⁠־אֱלָהָ֥א דְ⁠נָ֖ה לִבְּ⁠נֵֽא׃

But in the first year of Cyrus king of Babylon, Cyrus the king made a decree to build this house of God.

א. ‹פפ› ל=פרשה סתומה

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

אֲבָל בִּשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ, הַמֶּלֶךְ שֶׁל בָּבֶל, כּוֹרֶשׁ הַמֶּלֶךְ נָתַן צַו, בֵּית הָאֵל הַזֶּה לְהִבָּנוֹת.

ברם – אך בשנה אחת לכורש מלך בבל צוה כורש בדבר הזה לבנות הבית.

But But in the first year of Cyrus, king of Babylon, Cyrus issued a command to build the House.

ברם בשנת חדא – וגם בשנת אחת לכורש מלך פרס שם עצה וטעם הבית הזה להבנות.

אך בשנת אחת לכורש מלך בבל כורש המלך צוה בית אלוה זה לבנות.

ברם – אבל בשנת אחת לכורש מלך של בבל נתן המלך גזרת אומר לבנות את בית אלהים הזאת.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יב]

ברם – אבל בשנה האחת לכורש מלך בבל כורש המלך צוה לבנות בית האלהים הזה.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(יד) וְ֠⁠אַ֠ף מָאנַיָּ֣⁠א דִֽי⁠־בֵית⁠־אֱלָהָא֮ דִּ֣י דַהֲבָ֣ה וְ⁠כַסְפָּא֒ דִּ֣י נְ⁠בוּכַדְנֶצַּ֗⁠ר הַנְפֵּק֙ מִן⁠־הֵֽי⁠כְ⁠לָא֙ דִּ֣י בִֽירוּשְׁ⁠לֶ֔ם וְ⁠הֵיבֵ֣ל הִמּ֔⁠וֹ לְ⁠הֵי⁠כְ⁠לָ֖א דִּ֣י בָבֶ֑ל הַנְפֵּ֨ק הִמּ֜⁠וֹ כּ֣וֹרֶשׁ מַלְכָּ֗א מִן⁠־הֵֽי⁠כְ⁠לָא֙ דִּ֣י בָבֶ֔ל וִיהִ֙יבוּ֙ לְ⁠שֵׁשְׁ⁠בַּצַּ֣⁠ר שְׁ⁠מֵ֔הּ דִּ֥י פֶחָ֖ה שָׂמֵֽהּ׃

The gold and silver vessels also of the house of God, which Nebuchadnezzar took out of the temple that was in Jerusalem, and brought into the temple of Babylon, those did Cyrus the king take out of the temple of Babylon, and they were delivered to one whose name was Sheshbazzar, whom he had made governor;

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

וְאַף הַכֵּלִים שֶׁל בֵּית הָאֵל, שֶׁל הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף, שֶׁנְּבוּכַדְנֶצַּר הוֹצִיא מִן הַהֵיכָל אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם וְהוֹבִיל אוֹתָם לַהֵיכָל שֶׁל בָּבֶל, הוֹצִיא אוֹתָם כּוֹרֶשׁ הַמֶּלֶךְ מִן הַהֵיכָל שֶׁל בָּבֶל, וּנְתָנָם לְשֵׁשְׁבַּצַּר שְׁמוֹ אֲשֶׁר פֶּחָה שָׂמוֹ.

ואף מאניא – כלי הקדש של כסף וזהב אשר הוציא נבוכדנצר מן ההיכל שבירושלים והוליכם להיכלו שבבבל הוציא אותם כורש מהיכל מלך בבל ומסרם ליד ששבצר דניאל ששמו כך.

והיבל המו – והוליך אותם.

הנפק המו – הוציא אותם.

די פחה שמה – שהוא היה נשיא ופחת ונקרא שמו פחה.

And also the vessels the holy vessels of silver and gold, which Nebuchadnezzar had taken out of the Temple that is in Jerusalem and brought to his temple that is in Babylon. Cyrus took them out of the temple of the king of Babylon and delivered them to the hand of Sheshbazzar—Daniel, who was called by that name.

and brought them [as translated,] and brought them.

had taken out [as translated,] had taken them out.

whom he appointed governor for he was a prince and a governor and was called by the name governor.

ואף – וגם כלי בית האלהים של זהב ושל כסף אשר נבוכדנצר הוציא מן היכל שבירושלם.

והבל המו – והוביל אותם לבבל הוציא אותם כורש הראשון מהיכל מלך בבל [ונתנם] לששבצר שמו של שלטון אשר פחת וסגן שם אותו.

וגם כלי בית האלהים של זהב וכסף אשר הוציא נבוכדנצר מהיכל ירושלים והביא אותם להיכל בבל הוציאם כורש המלך מהיכל בבל ונתנם לששבצר אשר שמהו פחת יהודה. והוא זרובבל.

די פחה שמה – בכמה ספרים מדוייקים בשי״ן שמאלית ויהי׳ פי׳ הכתוב שכורש שם ששבצר נשיא ופחת ליהודה כמאמר הכתוב בריש סיפרא ויספרם לששבצר הנשיא ליהודה אמנם לפירוש רש״י והיחייא קריאת המלה בשי״ן ימנית לשון שם.

ואף – גם הכלים של בית אלהים של זהב וכסף אשר נ״נ הוציא מן ההיכל אשר בירושלים והביא אותם אל ההיכל של העבודת כוכבים אשר בבבל.

הנפק – הוציא אותם כורש מן ההיכל של בבל ומסרם לאיש אשר שמו ששבצר אשר עשהו למושל.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

(14-17) ואף – והראיה שהוציא כלי המקדש שלקח נבוכדנצר מן ההיכל והוליך אותם להיכל שבבבל, ובסבת השתמשו בכלים האלה נהרג בלשאצר וניתן המלוכה לפרס, ועי״ז השיב הכלים ונתן אותם לששבצר אשר שם אותו לפחה, וזאת שני ראיות מוכיחות כדבריהם ממה שהכלים בידם, וממה שששבצר הוא פחה קבוע מן המלך ואליו צוה לבנות והוא הבונה, והפחה שהוא שר המלך לא יעשה כזאת בלא רשות, ועתה אם על המלך טוב יבקר ויחפש אם נמצא פקודה כזאת מכורש, וישלח לנו רצונו על זה:

ואף – וגם כלי בית האלהים כלי זהב וכסף אשר הוציא נבוכדנצר מן ההיכל אשר בירושלים והביא אותם להיכל אשר בבבל וַיֻּתְּנו לאשר שמו ששבצר אשר פחה שָׂמוֹ.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(טו) וַאֲמַר⁠־לֵ֓הּ׀ [אֵ֚ל] (אלה) מָֽאנַיָּ֔⁠א שֵׂ֚א אֵֽזֶל⁠־אֲחֵ֣ת הִמּ֔⁠וֹ בְּ⁠הֵי⁠כְ⁠לָ֖א דִּ֣י בִירוּשְׁ⁠לֶ֑ם וּבֵ֥ית אֱלָהָ֖א יִתְבְּ⁠נֵ֥א עַל⁠־אַתְרֵֽהּ׃

and he said to him, 'Take these vessels, go, put them in the temple that is in Jerusalem, and let the house of God be built in its place.'

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

וְאָמַר לוֹ: אֵלֶּה הַכֵּלִים, שָׂא, לֵךְ הוֹרֵד אוֹתָם בַּהֵיכָל אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, וּבֵית הָאֵל יִבָּנֶה עַל מְקוֹמוֹ.

ואמר לה – וכך אמר לו כורש לששבצר אלה הכלים קח ולך והורד אותם בהיכל אשר בירושלים וביתו של הקב״ה יהא בנוי על מקומו.

And he said to him And so did Cyrus say to Sheshbazzar, "Take these vessels and bring them down into the Temple that is in Jerusalem, and the House of the Holy One, blessed be He, shall be built on its place.⁠"

ואמר לה – ואמר לו אלה הכלים שא והולך אותם והנח אותם בהיכל שבירושלם.

ואמר לו שא אלו הכלים לך הורד אותם בהיכל ירושלים ובית האלהים יבנה במקומו.

אלה מאני׳ – אל קרי ואין לו דומה בכל לשון תרגום ועיין מ״ש (בדברי הימים א כ׳:ח׳) אצל אל נולדו.

ואמר לה – ואמר לו אלה הכלים קחם ולך והנח אותם בההיכל אשר בירושלים ובית אלהים יבנה על מקומו הראשון.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יד]

ואמר – ויאמר לו קח את הכלים האלה לך והביאם להיכל אשר בירושלים ובית האלהים יִבָּנֶה על מקומו.

אֲחֵת – הוא תרגומו של הוֹרֵד, והיל״ל אַסֵיק; ומ״מ האל״ף היתה להנקד קמץ מחמת הנו״ן של שרש נחת החסירה, או מפני שהיא לפני החי״ת בפתח, אבל לא בחטף.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(טז) ⁠^אאֱדַ֙יִן֙ שֵׁשְׁ⁠בַּצַּ֣⁠ר דֵּ֔ךְ אֲתָ֗א יְ⁠הַ֧ב אֻשַּׁיָּ֛⁠א דִּי⁠־בֵ֥ית אֱלָהָ֖א דִּ֣י בִירוּשְׁ⁠לֶ֑ם וּמִן⁠־אֱדַ֧יִן וְ⁠עַד⁠־כְּ⁠עַ֛ן מִתְבְּ⁠נֵ֖א וְ⁠לָ֥א שְׁ⁠לִֽם׃

Then came the same Sheshbazzar, and laid the foundations of the house of God which is in Jerusalem, and since that time even until now has it been in building, and yet it is not completed.⁠"

א. ‹פפ› ל=פרשה סתומה

תרגום עבריילקוט שמעונימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

אָז שֵׁשְׁבַּצַּר זֶה, בָּא נָתַן אֶת הַיְּסוֹדוֹת שֶׁל בֵּית הָאֵל אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, וּמֵאָז וְעַד עַתָּה נִבְנֶה וְלֹא נִשְׁלָם.

אדין ששבצר דך אתא יהב אושיא די בית אלהא – זה דניאל ועליו הכתוב אומר חזית איש מהיר במלאכתו, ואקום ואעשה את מלאכת המלך אמר ליה הקב״ה נזדרזת במלאכתך לשעבר היית יושב ומשמר שערי בשר ודם ודניאל בתרע מלכא בא והזקק לבית המקדש, ולמה נקרא שמו ששבצר שבאו שש צרות בימיו, צרתו בבור, וצרת חנניה מישאל ועזריה בכבשן האש, ובעו דניאל וחברוהי להתקטלא, וגלות יהויכין ויהויקים וצדקיה.

אדין – אז.

ששבצר דך – זה בא ונתן כתלי ביתו של הקב״ה אשר בירושלים ומאז ועד עתה היה הבית בנוי ולא נגמר הבנין.

then [as translated,] then.

this Sheshbazzar Aram. דֵּךְ, came and built the walls of the House of the Holy One, blessed be He, that is in Jerusalem, and from then until now, the House has been built, but the building has not been completed.

אדין – אז ששבצר זה בא ונתן אותם בהיכל י״י ויסודות הבית הזה הוא בית האלהים אשר בירושלם התחיל ליסד ומאז ועד עתה הותחל להבנות ולא שלמה מלאכתו.

אז זרובבל זה בא ונתן יסודות בית האלהים אשר בירושלים ומן אז ועד עתה נבנה ולא נשלם.

ששבצר דך – הדלי״ת בצירי ומן רישא דסיפרא עד אדין ששבצר דך קרי ומן אדין ששבצר עד סוף תרגום דך קרי.

אדין – אז ששבצר זה בא הנה ונתן היסוד של בית אלהים אשר בירושלים ומן אז ועד עתה בונים בו ולא נשלם עדיין.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יד]

אדין – אז ששבצר זה בא ונתן יסודות בית האלהים אשר בירושלים, ומן אז ועתה הוא נבנה ולא שלם.

תרגום עבריילקוט שמעונימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(יז) וּכְעַ֞ן הֵ֧ן עַל⁠־מַלְכָּ֣א טָ֗ב יִ֠תְבַּקַּ֠⁠ר בְּ⁠בֵ֨ית גִּנְזַיָּ֜⁠א דִּי⁠־מַלְכָּ֣א תַמָּ⁠ה֮ דִּ֣י בְּ⁠בָבֶל֒ הֵ֣ן אִיתַ֗י דִּֽי⁠־מִן⁠־כּ֤וֹרֶשׁ מַלְכָּא֙ שִׂ֣ים טְ⁠עֵ֔ם לְ⁠מִבְנֵ֛א בֵּית⁠־אֱלָהָ֥א דֵ֖ךְ בִּירוּשְׁ⁠לֶ֑ם וּרְע֥וּת מַלְכָּ֛א עַל⁠־דְּ⁠נָ֖ה יִשְׁלַ֥ח עֲלֶֽינָא׃

Now therefore, if it seem good to the king, let there be search made in the king's treasure house, which is there at Babylon, whether it be so, that a decree was made of Cyrus the king to build this house of God at Jerusalem; and let the king send his pleasure to us concerning this matter.⁠"

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

וְעַתָּה אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִבָּדֵק בְּבֵית הַגְּנָזִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ שָׁם אֲשֶׁר בְּבָבֶל, אִם יֵשׁ שֶׁמִּכּוֹרֶשׁ הַמֶּלֶךְ נִתַּן צַו, לִבְנוֹת בֵּית הָאֵל הַזֶּה בִּירוּשָׁלַיִם, וּרְצוֹן הַמֶּלֶךְ עַל זֶה יִשְׁלַח אֵלֵינוּ.

וכען – ועתה אם על המלך טוב יהיה הדבר ידוע ומבוקר בבית גנזיו של מלך אשר שם בבבל.

הן איתי – אם יש המעשה הזה אשר מפי כורש יצא דבר לבנות בית זה אשר בירושלים.

ורעות מלכא – רצון המלך על כן ישלח אלינו.

עלינא – אלינו ע״כ מכתב האגרת אשר שלחו תתני ושתר בוזני.

And now And now, if it pleases the king, let the matter be known and searched out in the king's archives, which is located in Babylon.

whether it is so whether this incident is so, that permission was issued by Cyrus to build this House, which is in Jerusalem.

and the will of the king And the will of the king concerning this he shall send to us.

to us Aram. עֲלֶינָא, lit. on us. Until here is the text of the letter that Tattenai and Shethar-bozenai sent.

וכען – ועתה אם על המלך טוב יבדוק בבית גנזי המלך שם באוצר אשר הוא מבבל ושם יש כתוב בספר הזכרונות כי מן כורש הראשון הורשם טעם ונתן רשות לבנות בית האלהים זה בירושלם.

ורעות – ורצון המלך על זאת המלאכה ישלח לנו בכתב ידו.

ועתה אם על המלך טוב יבוקר בבית אשר גנזי המלך שם אשר בבבל אם ימצא אשר מכורש המלך יצא דבר לבנות בית אלוה זה בירושלים ורצון המלך על זה ישלח לנו.

וכען – ועתה אם על המלך טוב ר״ל אם רוצה הוא בכך.

יתבקר – יחופש בבית האוצר של המלך אשר שם בבבל.

הן – אם יש זאת אשר מכורש המלך הושם גזרת אומר לבנות בית אלהים זה בירושלים.

ורעות – ורצון המלך על זאת ישלח אלינו ר״ל יאמר דעתו אם גם חפצו בבנין או לא.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יד]

וכען – ועתה אם על המלך טוב יְבֻקַר בבית אוצרות המלך אשר שם בבבל אם יש אשר מאת כורש המלך צֻוָּה לבנות בית האלהים הזה אשר בירושלים ורצון המלך על זאת ישלח אלינו.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון