1. וּלְשֵׁת גַּם הוּא יֻלַּד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ אָז
הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם
יְהֹוָהי״י.
(בראשית ד׳:כ״ו / מקראות גדולות) (en)
And to Shet also was born a son, and he named him Enosh. It was then that calling in the name of Hashem began.
2. וַיְהִי כִּי
הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם.
(בראשית ו׳:א׳ / מקראות גדולות) (en)
When men began to multiply on the face of the earth and daughters were born to them,
3. וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם.
(בראשית ט׳:כ׳ / מקראות גדולות) (en)
Noach, a man of the ground, began to plant a vineyard.
4. וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד הוּא
הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ.
(בראשית י׳:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
And Kush fathered Nimrod. He began to be a mighty one on the earth.
5. וַיֹּאמֶר
יְהֹוָהי״י הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה
הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת.
(בראשית י״א:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
Hashem said, "Behold, they are one people with one language for all, and this is what they have begun to do! Now, nothing will bar them from all they have planned to do.
6. וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב לָבוֹא כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיְהִי רָעָב בְּכׇל הָאֲרָצוֹת וּבְכׇל אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם.
(בראשית מ״א:נ״ד / מקראות גדולות) (en)
The seven years of famine began to come as Yosef had said; and there was a famine in all the lands, but in all of the land of Egypt there was bread.
7. וַיְחַפֵּשׂ בַּגָּדוֹל
הֵחֵל וּבַקָּטֹן כִּלָּה וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן.
(בראשית מ״ד:י״ב / מקראות גדולות) (en)
He searched, beginning with the oldest and finishing with youngest; and the goblet was found in Binyamin's pack.
8. פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז
חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה.
(בראשית מ״ט:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
Rash like water, may you not be preeminent. When you mounted your father's bed, then you defiled; my couch he mounted!
9. וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ
וַתְּחַלְלֶהָ.
(שמות כ׳:כ״א / מקראות גדולות) (en)
And if you make for Me a stone altar, do not built it of hewn stone, for if you wield your sword over it, you will have desecrated it.
10. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם
מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כׇּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ.
(שמות ל״א:י״ד / מקראות גדולות) (en)
And you shall keep the Shabbat for it is holy to you; those who profane it shall surely be put to death, for any who do work on it, that soul will be cut off from the midst of her people.
11. וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְלֹא
תְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי
יְהֹוָהי״י.
(ויקרא י״ח:כ״א / מקראות גדולות) (en)
You shall not give any of your children to sacrifice to Molech; and you shall not profane the name of your God; I am Hashem.
12. וְאֹכְלָיו עֲוֺנוֹ יִשָּׂא כִּי אֶת קֹדֶשׁ
יְהֹוָהי״י חִלֵּל וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ.
(ויקרא י״ט:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
Everyone who eats it shall bear his iniquity, because he has profaned the holy thing of Hashem, and that soul shall be cut off from his people.
13. וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר
וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי
יְהֹוָהי״י.
(ויקרא י״ט:י״ב / מקראות גדולות) (en)
You shall not swear by my name falsely, and profane the name of your God. I am Hashem.
14. אַל
תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה.
(ויקרא י״ט:כ״ט / מקראות גדולות) (en)
Don't profane your daughter to make her a prostitute lest the land fall to prostitution, and the land become full of wickedness.
15. וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ כִּי מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמֹּלֶךְ לְמַעַן טַמֵּא אֶת מִקְדָּשִׁי
וּלְחַלֵּל אֶת שֵׁם קׇדְשִׁי.
(ויקרא כ׳:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
I also will set my face against that person, and I will cut him off from among his people because he has given of his seed to Molech, to defile my sanctuary, and to profane my holy name.
16. לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו
לְהֵחַלּוֹ.
(ויקרא כ״א:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
A chief among his people shall not defile himself, to profane himself.
17. קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא
יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם כִּי אֶת אִשֵּׁי
יְהֹוָהי״י לֶחֶם אֱלֹהֵיהֶם הֵם מַקְרִיבִם וְהָיוּ קֹדֶשׁ.
(ויקרא כ״א:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
They shall be holy to their God, and not profane the name of their God; for they offer the offerings of Hashem made by fire, the bread of their God. Therefore they shall be holy.
18-19. וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי
תֵחֵל לִזְנוֹת אֶת אָבִיהָ הִיא
מְחַלֶּלֶת בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף.
(ויקרא כ״א:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
The daughter of any priest, if she profanes herself by playing the prostitute, she profanes her father; she shall be burned with fire.
20. וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא
יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו אֲנִי
יְהֹוָהי״י.
(ויקרא כ״א:י״ב / מקראות גדולות) (en)
He shall not go out of the sanctuary or profane the sanctuary of his God; for the crown of the anointing oil of his God is upon him. I am Hashem.
21. וְלֹא
יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו כִּי אֲנִי
יְהֹוָהי״י מְקַדְּשׁוֹ.
(ויקרא כ״א:ט״ו / מקראות גדולות) (en)
He shall not profane his seed among his people; for I am Hashem who sanctifies him."
22. אַךְ אֶל הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִגַּשׁ כִּי מוּם בּוֹ וְלֹא
יְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשַׁי כִּי אֲנִי
יְהֹוָהי״י מְקַדְּשָׁם.
(ויקרא כ״א:כ״ג / מקראות גדולות) (en)
But, he shall not come near to the veil or come near to the altar because he has a blemish, that he may not profane my sanctuaries, for I am Hashem who sanctifies them."
23. דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְיִנָּזְרוּ מִקׇּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא
יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קׇדְשִׁי אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי אֲנִי
יְהֹוָהי״י.
(ויקרא כ״ב:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
"Tell Aaron and his sons to separate themselves from the holy things of the Children of Israel which they make holy to me, that they not profane my holy name. I am Hashem.
24. וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי וְלֹא יִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא וּמֵתוּ בוֹ כִּי
יְחַלְּלֻהוּ אֲנִי
יְהֹוָהי״י מְקַדְּשָׁם.
(ויקרא כ״ב:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
They shall therefore follow my requirements lest they bear sin for it, and die therein if they profane it. I am Hashem who sanctifies them.
25. וְלֹא
יְחַלְּלוּ אֶת קׇדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יָרִימוּ לַ
יהֹוָהי״י.
(ויקרא כ״ב:ט״ו / מקראות גדולות) (en)
The priests shall not profane the holy things of the Children of Israel, which they offer to Hashem,
26. וְלֹא
תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קׇדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי
יְהֹוָהי״י מְקַדִּשְׁכֶם.
(ויקרא כ״ב:ל״ב / מקראות גדולות) (en)
You shall not profane my holy name, but I will be made holy among the Children of Israel. I am Hashem who makes you holy,
27. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְתֶן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל הָעֵדָה וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם כִּי יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי
יְהֹוָהי״י הֵחֵל הַנָּגֶף.
(במדבר י״ז:י״א / מקראות גדולות) (en)
Moses said to Aaron, "Take your censer, and put fire from off the altar in it, and lay incense on it, and carry it quickly to the congregation, and make atonement for them; for wrath has gone out from Hashem! The plague has begun."
28. וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה וַיָּרׇץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל וְהִנֵּה
הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם.
(במדבר י״ז:י״ב / מקראות גדולות) (en)
Aaron did as Moses said, and ran into the midst of the assembly; and behold, the plague had begun among the people. And he put on the incense, and made atonement for the people.
29. וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ וְאֶת קׇדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא
תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ.
(במדבר י״ח:ל״ב / מקראות גדולות) (en)
You shall bear no sin by reason of it, when you have heaved from it its best: and you shall not profane the holy things of the Children of Israel, that you not die.'"
30. וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים
וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב.
(במדבר כ״ה:א׳ / מקראות גדולות) (en)
Israel stayed in Shittim; and the people began to play the prostitute with the daughters of Moab.
31. אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַ
יהֹוָהי״י אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא
יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכׇל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה.
(במדבר ל׳:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
When a man vows a vow to Hashem, or swears an oath to bind his soul with a bond, he shall not break his word; he shall do according to all that proceeds out of his mouth.
32. קוּמוּ סְּעוּ וְעִבְרוּ אֶת נַחַל אַרְנֹן רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הָאֱמֹרִי וְאֶת אַרְצוֹ
הָחֵל רָשׁ וְהִתְגָּר בּוֹ מִלְחָמָה.
(דברים ב׳:כ״ד / מקראות גדולות) (en)
"Rise up, take your journey, and pass over the valley of the Arnon. Behold, I have given into your hand Sihon the Amorite, king of Heshbon, and his land. Begin to possess it, and contend with him in battle.
33. הַיּוֹם הַזֶּה
אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ עַל פְּנֵי הָעַמִּים תַּחַת כׇּל הַשָּׁמָיִם אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ.
(דברים ב׳:כ״ה / מקראות גדולות) (en)
This day I will begin to put the dread of you and the fear of you on the peoples who are under the whole sky, who shall hear the report about you, and shall tremble, and be in anguish because of you."
34-35. וַיֹּאמֶר
יְהֹוָהי״י אֵלַי רְאֵה
הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ אֶת סִיחֹן וְאֶת אַרְצוֹ
הָחֵל רָשׁ לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצוֹ.
(דברים ב׳:ל״א / מקראות גדולות) (en)
Hashem said to me, "Behold, I have begun to deliver up Sihon and his land before you. Begin to possess, that you may inherit his land."
36. אֲדֹנָי יֱ
־הֹוִה אַתָּה
הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גׇּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ.
(דברים ג׳:כ״ד / מקראות גדולות) (en)
"Adonai Elohim, you have begun to show your servant your greatness, and your strong hand. For what god is there in heaven or in earth, that can do like your works, and like your mighty acts?
37-38. שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפׇּר לָךְ
מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה
תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת.
(דברים ט״ז:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
You shall count for yourselves seven weeks; from the time you begin to put the sickle to the standing grain you shall begin to count seven weeks.
39-40. וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא
חִלְּלוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר
יְחַלְּלֶנּוּ.
(דברים כ׳:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
What man is there who has planted a vineyard, and has not yet redeemed it? Let him go and return to his house, lest he die in the battle, and another man redeem it.
41. אִשָּׁה תְאָרֵשׂ וְאִישׁ אַחֵר [יִשְׁכָּבֶנָּה] (ישגלנה) בַּיִת תִּבְנֶה וְלֹא תֵשֵׁב בּוֹ כֶּרֶם תִּטַּע וְלֹא
תְחַלְּלֶנּוּ.
(דברים כ״ח:ל׳ / מקראות גדולות) (en)
You shall betroth a wife, and another man shall lie with her. You shall build a house, and you shall not dwell therein. You shall plant a vineyard, and shall not redeem its fruit.
42. וַיֹּאמֶר
יְהֹוָהי״י אֶל יְהוֹשֻׁעַ הַיּוֹם הַזֶּה
אָחֵל גַּדֶּלְךָ בְּעֵינֵי כׇּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֵדְעוּן כִּי כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ.
(יהושע ג׳:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
And Hashem said to Joshua, "This day will I begin to magnify you in the sight of all Israel, that they may know that as I was with Moses, so I will be with you.
43. וַיֹּאמְרוּ הָעָם שָׂרֵי גִלְעָד אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר
יָחֵל לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן יִהְיֶה לְרֹאשׁ לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד.
(שופטים י׳:י״ח / מקראות גדולות) (en)
The people, the princes of Gilead, said one to another, "Who is the man who will begin to fight against the children of Ammon? He shall be head over all the inhabitants of Gilead."
44. כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבָּטֶן וְהוּא
יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים.
(שופטים י״ג:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
For, behold, you shall conceive, and bear a son; and no razor shall come on his head, for the child shall be a Nazirite to God from the womb. And he shall begin to save Israel from the hand of the Philistines."
45. וַתָּחֶל רוּחַ
יְהֹוָהי״י לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן בֵּין צׇרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל.
(שופטים י״ג:כ״ה / מקראות גדולות) (en)
The Spirit of Hashem began to move him in Mahaneh Dan, between Zorah and Eshtaol.
46. וַתְּיַשְּׁנֵהוּ עַל בִּרְכֶּיהָ וַתִּקְרָא לָאִישׁ וַתְּגַלַּח אֶת שֶׁבַע מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ
וַתָּחֶל לְעַנּוֹתוֹ וַיָּסַר כֹּחוֹ מֵעָלָיו.
(שופטים ט״ז:י״ט / מקראות גדולות) (en)
She made him sleep on her knees, and she called for a man, and shaved off the seven locks of his head. She began to afflict him, and his strength went from him.
47. וַיָּחֶל שְׂעַר רֹאשׁוֹ לְצַמֵּחַ כַּאֲשֶׁר גֻּלָּח.
(שופטים ט״ז:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
However, the hair of his head began to grow again after he was shaved.
48. וַיֵּצְאוּ בְנֵי בִנְיָמִן לִקְרַאת הָעָם הׇנְתְּקוּ מִן הָעִיר
וַיָּחֵלּוּ לְהַכּוֹת מֵהָעָם חֲלָלִים כְּפַעַם בְּפַעַם בַּמְסִלּוֹת אֲשֶׁר אַחַת עֹלָה בֵית אֵל וְאַחַת גִּבְעָתָה בַּשָּׂדֶה כִּשְׁלֹשִׁים אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל.
(שופטים כ׳:ל״א / מקראות גדולות) (en)
The children of Benjamin went out against the people and were drawn away from the city; and they began to strike and kill of the people, as at other times, in the highways, of which one goes up to Bethel, and the other to Gibeah, in the field, about thirty men of Israel.
49. וַיַּהֲפֹךְ אִישׁ יִשְׂרָאֵל בַּמִּלְחָמָה וּבִנְיָמִן
הֵחֵל לְהַכּוֹת חֲלָלִים בְּאִישׁ יִשְׂרָאֵל כִּשְׁלֹשִׁים אִישׁ כִּי אָמְרוּ אַךְ נִגּוֹף נִגָּף הוּא לְפָנֵינוּ כַּמִּלְחָמָה הָרִאשֹׁנָה.
(שופטים כ׳:ל״ט / מקראות גדולות) (en)
The men of Israel turned in the battle, and Benjamin began to strike and kill of the men of Israel about thirty persons; for they said, Surely they are struck down before us, as in the first battle.
50. וְהַמַּשְׂאֵת
הֵחֵלָּה לַעֲלוֹת מִן הָעִיר עַמּוּד עָשָׁן וַיִּפֶן בִּנְיָמִן אַחֲרָיו וְהִנֵּה עָלָה כְלִיל הָעִיר הַשָּׁמָיְמָה.
(שופטים כ׳:מ׳ / מקראות גדולות) (en)
But when the cloud began to arise up out of the city in a pillar of smoke, the Benjamites looked behind them; and behold, the whole of the city went up in smoke to the sky.
51. וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וְעֵלִי שֹׁכֵב בִּמְקוֹמוֹ וְעֵינָו
הֵחֵלּוּ כֵהוֹת לֹא יוּכַל לִרְאוֹת.
(שמואל א ג׳:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
And it came to pass at that time, when Eli had laid down in his place, — now his eyes had begun to grow dim, that he could not see —
52. בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶל עֵלִי אֵת כׇּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל בֵּיתוֹ
הָחֵל וְכַלֵּה.
(שמואל א ג׳:י״ב / מקראות גדולות) (en)
On that day I will perform against Eli all that I have spoken concerning his house, from the beginning to the end.
53. וַיִּבֶן שָׁאוּל מִזְבֵּחַ לַ
יהֹוָהי״י אֹתוֹ
הֵחֵל לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ לַ
יהֹוָהי״י.
(שמואל א י״ד:ל״ה / מקראות גדולות) (en)
And Saul built an altar to Hashem; this was the first altar that he built to Hashem.
54. הַיּוֹם
הַחִלֹּתִי (לשאול) [לִשְׁאׇל] לוֹ בֵאלֹהִים חָלִילָה לִּי אַל יָשֵׂם הַמֶּלֶךְ בְּעַבְדּוֹ דָבָר בְּכׇל בֵּית אָבִי כִּי לֹא יָדַע עַבְדְּךָ בְּכׇל זֹאת דָּבָר קָטֹן אוֹ גָדוֹל.
(שמואל א כ״ב:ט״ו / מקראות גדולות) (en)
Have I today begun to inquire of God for him? Be it far from me; let not the king impute anything to his servant or to all the house of my father; for your servant knows nothing of all this, little or big."
55. וַיַּעֲלוּ כׇל הָעָם אַחֲרָיו וְהָעָם
מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ בְּקוֹלָם.
(מלכים א א׳:מ׳ / מקראות גדולות) (en)
And all the people came up after him, and the people piped with pipes, and rejoiced with great joy, so that the earth split from their sound.
56. בַּיָּמִים הָהֵם
הֵחֵל יְהֹוָהי״י לְקַצּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּם חֲזָאֵל בְּכׇל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל.
(מלכים ב י׳:ל״ב / מקראות גדולות) (en)
In those days Hashem began to cut Israel short; and Hazael smote them in all the borders of Israel:
57. בַּיָּמִים הָהֵם
הֵחֵל יְהֹוָהי״י לְהַשְׁלִיחַ בִּיהוּדָה רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם וְאֵת פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ.
(מלכים ב ט״ו:ל״ז / מקראות גדולות) (en)
In those days Hashem began to send against Judah Rezin the king of Aram and Pekah the son of Remaliah.
58. יְהֹוָהי״י צְבָאוֹת יְעָצָהּ
לְחַלֵּל גְּאוֹן כׇּל צְבִי לְהָקֵל כׇּל נִכְבַּדֵּי אָרֶץ.
(ישעיהו כ״ג:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
Hashem of hosts has devised it, to pollute the pride of all glory, to bring into contempt all the honorable of the earth.
59. וַאֲחַלֵּל שָׂרֵי קֹדֶשׁ וְאֶתְּנָה לַחֵרֶם יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְגִדּוּפִים.
(ישעיהו מ״ג:כ״ח / מקראות גדולות) (en)
Therefore I have profaned the princes of the sanctuary, and I have given Jacob to condemnation and Israel to reviling.
60. קָצַפְתִּי עַל עַמִּי
חִלַּלְתִּי נַחֲלָתִי וָאֶתְּנֵם בְּיָדֵךְ לֹא שַׂמְתְּ לָהֶם רַחֲמִים עַל זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד.
(ישעיהו מ״ז:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
I was angry with My people; I profaned My inheritance and gave them into your hand. You showed them no mercy. You have very heavily laid your yoke on the aged.
61. לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה כִּי אֵיךְ
יֵחָל וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן.
(ישעיהו מ״ח:י״א / מקראות גדולות) (en)
For My own sake, for My own sake, I will do it, for how should it be profaned? And I will not give My glory to another.
62. עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֹז זְרוֹעַ
יְהֹוָהי״י עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם דֹּרוֹת עוֹלָמִים הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב
מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין.
(ישעיהו נ״א:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
Awake, awake, put on strength, O arm of Hashem. Awake, as in the days of old, the generations of ancient times. Was it not you that cut Rahab in pieces, that pierced the dragon?
63. וְהוּא
מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֺנֹתֵינוּ מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ.
(ישעיהו נ״ג:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
But he was wounded because of our transgressions; he was crushed because of our iniquities. The chastisement of our well-being was upon him, and with his wounds we were healed.
64. אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ שֹׁמֵר שַׁבָּת
מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כׇּל רָע.
(ישעיהו נ״ו:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
Happy is the man that does this, and the son of man that holds fast by it, that keeps the Sabbath from profaning it, and keeps his hand from doing any evil."
65. וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל
יְהֹוָהי״י לְשָׁרְתוֹ וּלְאַהֲבָה אֶת שֵׁם
יְהֹוָהי״י לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים כׇּל שֹׁמֵר שַׁבָּת
מֵחַלְּלוֹ וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי.
(ישעיהו נ״ו:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
Also the aliens that join themselves to Hashem, to minister to Him, and to love the name of Hashem, to be His servants, every one that keeps the Sabbath from profaning it, and holds fast by My covenant,
66. וְשִׁלַּמְתִּי רִאשׁוֹנָה מִשְׁנֵה עֲוֺנָם וְחַטָּאתָם עַל
חַלְּלָם אֶת אַרְצִי בְּנִבְלַת שִׁקּוּצֵיהֶם וְתוֹעֲבוֹתֵיהֶם מָלְאוּ אֶת נַחֲלָתִי.
(ירמיהו ט״ז:י״ח / מקראות גדולות) (en)
First I will recompense their iniquity and their sin double, because they have polluted My land with the carcasses of their detestable things, and have filled My inheritance with their abominations."
67. כִּי הִנֵּה בָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלֶיהָ אָנֹכִי
מֵחֵל לְהָרַע וְאַתֶּם הִנָּקֵה תִנָּקוּ לֹא תִנָּקוּ כִּי חֶרֶב אֲנִי קֹרֵא עַל כׇּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ נְאֻם
יְהֹוָהי״י צְבָאוֹת.
(ירמיהו כ״ה:כ״ט / מקראות גדולות) (en)
For, behold, I begin to work evil at the city which is called by My name; and should you be utterly unpunished? You shall not be unpunished; for I will call for a sword on all the inhabitants of the earth,' says Hashem of Hosts.
68. עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן נָטְעוּ נֹטְעִים
וְחִלֵּלוּ.
(ירמיהו ל״א:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
Again you shall plant vineyards on the mountains of Samaria; the planters shall plant, and shall enjoy it.
69. וַתָּשֻׁבוּ
וַתְּחַלְּלוּ אֶת שְׁמִי וַתָּשִׁבוּ אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת שִׁפְחָתוֹ אֲשֶׁר שִׁלַּחְתֶּם חׇפְשִׁים לְנַפְשָׁם וַתִּכְבְּשׁוּ אֹתָם לִהְיוֹת לָכֶם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת.
(ירמיהו ל״ד:ט״ז / מקראות גדולות) (en)
But you turned and profaned My name, and every man caused his servant, and every man caused his handmaid, whom you had let go free at their pleasure, to return; and you brought them into subjection, to be to you for servants and for handmaids.'
70-71. וּנְתַתִּיו בְּיַד הַזָּרִים לָבַז וּלְרִשְׁעֵי הָאָרֶץ לְשָׁלָל [
וְחִלְּלוּהוּ] (
וחללוה).
(יחזקאל ז׳:כ״א / מקראות גדולות) (en)
I will give it into the hands of the strangers for a prey, and to the wicked of the earth for a spoil; and they shall profane it.
72-73. וַהֲסִבּוֹתִי פָנַי מֵהֶם
וְחִלְּלוּ אֶת צְפוּנִי וּבָאוּ בָהּ פָּרִיצִים
וְחִלְּלוּהָ.
(יחזקאל ז׳:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
I will turn also My face from them, and they shall profane My secret place; and robbers shall enter into it, and profane it.
74. וְהֵבֵאתִי רָעֵי גוֹיִם וְיָרְשׁוּ אֶת בָּתֵּיהֶם וְהִשְׁבַּתִּי גְּאוֹן עַזִּים
וְנִחֲלוּ מְקַדְשֵׁיהֶם.
(יחזקאל ז׳:כ״ד / מקראות גדולות) (en)
Therefore I will bring the worst of the nations, and they shall possess their houses. I will also make the pride of the strong to cease; and their holy places shall be profaned.
75-76. זָקֵן בָּחוּר וּבְתוּלָה וְטַף וְנָשִׁים תַּהַרְגוּ לְמַשְׁחִית וְעַל כׇּל אִישׁ אֲשֶׁר עָלָיו הַתָּו אַל תִּגַּשׁוּ וּמִמִּקְדָּשִׁי
תָּחֵלּוּ וַיָּחֵלּוּ בָּאֲנָשִׁים הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבָּיִת.
(יחזקאל ט׳:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
Kill utterly the old man, the young man and the virgin, and little children and women; but don't come near any man on whom is the mark, and begin at My sanctuary." Then they began with the old men that were before the house.
77. וַתְּחַלֶּלְנָה אֹתִי אֶל עַמִּי בְּשַׁעֲלֵי שְׂעֹרִים וּבִפְתוֹתֵי לֶחֶם לְהָמִית נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא תְמוּתֶנָה וּלְחַיּוֹת נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא תִחְיֶינָה בְּכַזֶּבְכֶם לְעַמִּי שֹׁמְעֵי כָזָב.
(יחזקאל י״ג:י״ט / מקראות גדולות) (en)
You have profaned Me among My people for handfuls of barley and for pieces of bread, to kill the souls who should not die, and to save the souls alive who should not live, by your lying to My people who listen to lies.'
78. וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי
הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֵמָּה בְתוֹכָם אֲשֶׁר נוֹדַעְתִּי אֲלֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
(יחזקאל כ׳:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
But I worked for My name's sake, that it should not be profaned in the sight of the nations, among which they were, in whose sight I made Myself known to them, in bringing them forth out of the land of Egypt.
79. וַיַּמְרוּ בִי בֵית יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר בְּחֻקּוֹתַי לֹא הָלָכוּ וְאֶת מִשְׁפָּטַי מָאָסוּ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם וְאֶת שַׁבְּתֹתַי
חִלְּלוּ מְאֹד וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם בַּמִּדְבָּר לְכַלּוֹתָם.
(יחזקאל כ׳:י״ג / מקראות גדולות) (en)
But the house of Israel rebelled against Me in the wilderness. They didn't walk in My statutes, and they rejected My ordinances, which if a man keeps, he shall live by them; and My Sabbaths they greatly profaned. Then I said I would pour out My wrath on them in the wilderness, to consume them.
80. וָאֶעֱשֶׂה לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי
הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִים לְעֵינֵיהֶם.
(יחזקאל כ׳:י״ד / מקראות גדולות) (en)
But I worked for My name's sake, that it should not be profaned in the sight of the nations, in whose sight I brought them out.
81. יַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְאֶת חֻקּוֹתַי לֹא הָלְכוּ בָהֶם וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי
חִלֵּלוּ כִּי אַחֲרֵי גִלּוּלֵיהֶם לִבָּם הֹלֵךְ.
(יחזקאל כ׳:ט״ז / מקראות גדולות) (en)
because they rejected My ordinances, and didn't walk in My statutes, and profaned My Sabbaths; for their heart went after their idols.
82. וַיַּמְרוּ בִי הַבָּנִים בְּחֻקּוֹתַי לֹא הָלָכוּ וְאֶת מִשְׁפָּטַי לֹא שָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אוֹתָם אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֶת שַׁבְּתוֹתַי
חִלֵּלוּ וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹת אַפִּי בָּם בַּמִּדְבָּר.
(יחזקאל כ׳:כ״א / מקראות גדולות) (en)
But the children rebelled against Me; they didn't walk in My statutes, neither kept My ordinances to do them, which if a man keeps, he shall live by them. They profaned My Sabbaths. Then I said I would pour out My wrath on them, to accomplish My anger against them in the wilderness.
83. וַהֲשִׁבֹתִי אֶת יָדִי וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי
הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם לְעֵינֵיהֶם.
(יחזקאל כ׳:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
Nevertheless I withdrew My hand, and worked for My name's sake, that it should not be profaned in the sight of the nations, in whose sight I brought them forth.
84. יַעַן מִשְׁפָּטַי לֹא עָשׂוּ וְחֻקּוֹתַי מָאָסוּ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי
חִלֵּלוּ וְאַחֲרֵי גִּלּוּלֵי אֲבוֹתָם הָיוּ עֵינֵיהֶם.
(יחזקאל כ׳:כ״ד / מקראות גדולות) (en)
because they had not executed My ordinances, but had rejected My statutes, and had profaned My Sabbaths, and their eyes were after their fathers' idols.
85. וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱ
־הֹוִה אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ וְאַחַר אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קׇדְשִׁי לֹא
תְחַלְּלוּ עוֹד בְּמַתְּנוֹתֵיכֶם וּבְגִלּוּלֵיכֶם.
(יחזקאל כ׳:ל״ט / מקראות גדולות) (en)
As for you, house of Israel, thus says Adonai Elohim, 'Go, serve everyone his idols, and hereafter also, if you will not listen to Me; but My holy name you shall no longer profane with your gifts, and with your idols.
86. קׇדָשַׁי בָּזִית וְאֶת שַׁבְּתֹתַי
חִלָּלְתְּ.
(יחזקאל כ״ב:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
You have despised My holy things, and have profaned My Sabbaths.
87. וְנִחַלְתְּ בָּךְ לְעֵינֵי גוֹיִם וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי
יְהֹוָהי״י.
(יחזקאל כ״ב:ט״ז / מקראות גדולות) (en)
You shall be profaned in yourself, in the sight of the nations; and you shall know that I am Hashem.'"
88-89. כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תוֹרָתִי
וַיְחַלְּלוּ קׇדָשַׁי בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל לֹא הִבְדִּילוּ וּבֵין הַטָּמֵא לְטָהוֹר לֹא הוֹדִיעוּ וּמִשַּׁבְּתוֹתַי הֶעְלִימוּ עֵינֵיהֶם
וָאֵחַל בְּתוֹכָם.
(יחזקאל כ״ב:כ״ו / מקראות גדולות) (en)
Her priests have done violence to My law, and have profaned My holy things. They have made no distinction between the holy and the common, neither have they caused men to discern between the unclean and the clean, and have hid their eyes from My Sabbaths, and I am profaned among them.
90. עוֹד זֹאת עָשׂוּ לִי טִמְּאוּ אֶת מִקְדָּשִׁי בַּיּוֹם הַהוּא וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי
חִלֵּלוּ.
(יחזקאל כ״ג:ל״ח / מקראות גדולות) (en)
Moreover this they have done to Me: they have defiled My sanctuary in the same day, and have profaned My Sabbaths.
91. וּבְשַׁחֲטָם אֶת בְּנֵיהֶם לְגִלּוּלֵיהֶם וַיָּבֹאוּ אֶל מִקְדָּשִׁי בַּיּוֹם הַהוּא
לְחַלְּלוֹ וְהִנֵּה כֹה עָשׂוּ בְּתוֹךְ בֵּיתִי.
(יחזקאל כ״ג:ל״ט / מקראות גדולות) (en)
For when they had slain their children to their idols, then they came the same day into My sanctuary to profane it; and behold, thus have they done in the midst of My house.
92. אֱמֹר לְבֵית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱ
־הֹוִה הִנְנִי
מְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עֻזְּכֶם מַחְמַד עֵינֵיכֶם וּמַחְמַל נַפְשְׁכֶם וּבְנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר עֲזַבְתֶּם בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ.
(יחזקאל כ״ד:כ״א / מקראות גדולות) (en)
'Speak to the house of Israel. Thus says Adonai Elohim, 'Behold, I will profane My sanctuary, the pride of your power, the desire of your eyes, and that which your soul pities; and your sons and your daughters whom you have left behind shall fall by the sword.'
93. וְאָמַרְתָּ לִבְנֵי עַמּוֹן שִׁמְעוּ דְּבַר אֲדֹנָי יֱ
־הֹוִה כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱ
־הֹוִה יַעַן אׇמְרֵךְ הֶאָח אֶל מִקְדָּשִׁי כִי
נִחָל וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל כִּי נָשַׁמָּה וְאֶל בֵּית יְהוּדָה כִּי הָלְכוּ בַּגּוֹלָה.
(יחזקאל כ״ה:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
and tell the children of Ammon, 'Hear the word of Adonai Elohim. Thus says Adonai Elohim, 'Because you said, 'Aha, against My sanctuary, when it was profaned; and against the land of Israel, when it was made desolate; and against the house of Judah, when they went into captivity,
94. לָכֵן הִנְנִי מֵבִיא עָלֶיךָ זָרִים עָרִיצֵי גּוֹיִם וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם עַל יְפִי חׇכְמָתֶךָ
וְחִלְּלוּ יִפְעָתֶךָ.
(יחזקאל כ״ח:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
therefore, behold, I will bring strangers on you, the terrible of the nations; and they shall draw their swords against the beauty of your wisdom, and they shall defile your brightness.
95. הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי לִפְנֵי הֹרְגֶךָ וְאַתָּה אָדָם וְלֹא אֵל בְּיַד
מְחַלְלֶיךָ.
(יחזקאל כ״ח:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
Will you yet say before him who kills you, 'I am God'? But you are man, and not God, in the hand of him who wounds you.
96. בְּרֹב רְכֻלָּתְךָ מָלוּ תוֹכְךָ חָמָס וַתֶּחֱטָא
וָאֲחַלֶּלְךָ מֵהַר אֱלֹהִים וָאַבֶּדְךָ כְּרוּב הַסֹּכֵךְ מִתּוֹךְ אַבְנֵי אֵשׁ.
(יחזקאל כ״ח:ט״ז / מקראות גדולות) (en)
By the abundance of your traffic they filled your midst with violence, and you have sinned. Therefore I have cast you as profane out of the mountain of God; and I have destroyed you, covering cherub, from the midst of the stones of fire.
97. מֵרֹב עֲוֺנֶיךָ בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ
חִלַּלְתָּ מִקְדָּשֶׁיךָ וָאוֹצִא אֵשׁ מִתּוֹכְךָ הִיא אֲכָלַתְךָ וָאֶתֶּנְךָ לְאֵפֶר עַל הָאָרֶץ לְעֵינֵי כׇּל רֹאֶיךָ.
(יחזקאל כ״ח:י״ח / מקראות גדולות) (en)
By the multitude of your iniquities, in the unrighteousness of your traffic, you have profaned your sanctuaries; therefore I have brought forth a fire from your midst; it has devoured you, and I have turned you to ashes on the earth in the sight of all those who see you.
98. שָׁם מֶשֶׁךְ תֻּבַל וְכׇל הֲמוֹנָהּ סְבִיבוֹתָיו קִבְרוֹתֶיהָ כֻּלָּם עֲרֵלִים
מְחֻלְלֵי חֶרֶב כִּי נָתְנוּ חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים.
(יחזקאל ל״ב:כ״ו / מקראות גדולות) (en)
There is Meshech, Tubal, and all their multitude; their graves are round about them; all of them uncircumcised, slain by the sword; for they caused their terror in the land of the living.
99. וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם
וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קׇדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם
יְהֹוָהי״י אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ.
(יחזקאל ל״ו:כ׳ / מקראות גדולות) (en)
When they came to the nations, where they went, they profaned My holy name; in that men said of them, 'These are the people of Hashem, and they have gone forth out of His land.'
100. וָאֶחְמֹל עַל שֵׁם קׇדְשִׁי אֲשֶׁר
חִלְּלֻהוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁמָּה.
(יחזקאל ל״ו:כ״א / מקראות גדולות) (en)
But I had regard for My holy name, which the house of Israel had profaned among the nations, where they went.
101. לָכֵן אֱמֹר לְבֵית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱ
־הֹוִה לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם לְשֵׁם קׇדְשִׁי אֲשֶׁר
חִלַּלְתֶּם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאתֶם שָׁם.
(יחזקאל ל״ו:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
Therefore tell the house of Israel, 'Thus says Adonai Elohim, 'I don't do this for your sake, house of Israel, but for My holy name, which you have profaned among the nations, where you went.
102-103. וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל
הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר
חִלַּלְתֶּם בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי
יְהֹוָהי״י נְאֻם אֲדֹנָי יֱ
־הֹוִה בְּהִקָּדְשִׁי בָכֶם לְעֵינֵיהֶם.
(יחזקאל ל״ו:כ״ג / מקראות גדולות) (en)
I will sanctify My great name, which has been profaned among the nations, which you have profaned in their midst; and the nations shall know that I am Hashem,' says Adonai Elohim, 'when I shall be sanctified in you before their eyes.
104. וְאֶת שֵׁם קׇדְשִׁי אוֹדִיעַ בְּתוֹךְ עַמִּי יִשְׂרָאֵל וְלֹא
אַחֵל אֶת שֵׁם קׇדְשִׁי עוֹד וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי
יְהֹוָהי״י קָדוֹשׁ בְּיִשְׂרָאֵל.
(יחזקאל ל״ט:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
My holy name I will make known in the midst of My people Israel; neither will I allow My holy name to be profaned anymore; and the nations shall know that I am Hashem, the Holy One in Israel.
105. בַּהֲבִיאֲכֶם בְּנֵי נֵכָר עַרְלֵי לֵב וְעַרְלֵי בָשָׂר לִהְיוֹת בְּמִקְדָּשִׁי
לְחַלְּלוֹ אֶת בֵּיתִי בְּהַקְרִיבְכֶם אֶת לַחְמִי חֵלֶב וָדָם וַיָּפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי אֶל כׇּל תּוֹעֲבוֹתֵיכֶם.
(יחזקאל מ״ד:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
in that you have brought in foreigners, uncircumcised in heart and uncircumcised in flesh, to be in My sanctuary, to profane it, even My house, when you offer My bread, the fat and the blood, and they have broken My covenant, to add to all your abominations.
106. גַּם כִּי יִתְנוּ בַגּוֹיִם עַתָּה אֲקַבְּצֵם
וַיָּחֵלּוּ מְּעָט מִמַּשָּׂא מֶלֶךְ שָׂרִים.
(הושע ח׳:י׳ / מקראות גדולות) (en)
But although they sold themselves among the nations, I will now gather them; and they begin to waste away because of the burden of the king and princes.
107. הַשֹּׁאֲפִים עַל עֲפַר אֶרֶץ בְּרֹאשׁ דַּלִּים וְדֶרֶךְ עֲנָוִים יַטּוּ וְאִישׁ וְאָבִיו יֵלְכוּ אֶל הַנַּעֲרָה לְמַעַן
חַלֵּל אֶת שֵׁם קׇדְשִׁי.
(עמוס ב׳:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
they trample on the dust of the earth on the head of the poor, and deny justice to the oppressed; and a man and his father use the same maiden, to profane My holy name;
108. וַיָּחֶל יוֹנָה לָבוֹא בָעִיר מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת.
(יונה ג׳:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
Yonah began to come into the city, a one day's walk, and he called out and said, "In forty more days Nineveh will be overturned."
109. נְבִיאֶיהָ פֹּחֲזִים אַנְשֵׁי בֹּגְדוֹת כֹּהֲנֶיהָ
חִלְּלוּ קֹדֶשׁ חָמְסוּ תּוֹרָה.
(צפניה ג׳:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
Her prophets are reckless and treacherous people. Her priests have profaned the sanctuary. They have done violence to the law.
110. וְאַתֶּם
מְחַלְּלִים אוֹתוֹ בֶּאֱמׇרְכֶם שֻׁלְחַן אֲדֹנָי מְגֹאָל הוּא וְנִיבוֹ נִבְזֶה אׇכְלוֹ.
(מלאכי א׳:י״ב / מקראות גדולות) (en)
"But you profane it, in that you say, 'Hashem's table is polluted, and its fruit, even its food, is contemptible.'
111. הֲלוֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ הֲלוֹא אֵל אֶחָד בְּרָאָנוּ מַדּוּעַ נִבְגַּד אִישׁ בְּאָחִיו
לְחַלֵּל בְּרִית אֲבֹתֵינוּ.
(מלאכי ב׳:י׳ / מקראות גדולות) (en)
Don't we all have one father? Hasn't one God created us? Why do we each deal treacherously against his brother, profaning the covenant of our fathers?
112. בָּגְדָה יְהוּדָה וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשָׁלָ͏ִם כִּי
חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ
יְהֹוָהי״י אֲשֶׁר אָהֵב וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר.
(מלאכי ב׳:י״א / מקראות גדולות) (en)
Judah has dealt treacherously, and an abomination is committed in Israel and in Jerusalem; for Judah has profaned the holiness of Hashem which He loves, and has married the daughter of a foreign god.
113. שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו
חִלֵּל בְּרִיתוֹ.
(תהלים נ״ה:כ״א / מקראות גדולות) (en)
He has put forth his hands against those that were at peace with him. He has profaned his covenant.
114. שִׁלְחוּ בָאֵשׁ מִקְדָּשֶׁךָ לָאָרֶץ
חִלְּלוּ מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ.
(תהלים ע״ד:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
They have set Your sanctuary on fire; they have profaned the dwelling-place of Your name to the ground.
115. וְשָׁרִים
כְּחֹלְלִים כׇּל מַעְיָנַי בָּךְ.
(תהלים פ״ז:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
And whether they sing or dance, all my thoughts are in You.
116. אִם חֻקֹּתַי
יְחַלֵּלוּ וּמִצְוֺתַי לֹא יִשְׁמֹרוּ.
(תהלים פ״ט:ל״ב / מקראות גדולות) (en)
If they profane My statutes, and do not keep My commandments,
117. לֹא
אֲחַלֵּל בְּרִיתִי וּמוֹצָא שְׂפָתַי לֹא אֲשַׁנֶּה.
(תהלים פ״ט:ל״ה / מקראות גדולות) (en)
My covenant I will not profane, and I will not alter that which has gone out of My lips.
118. נֵאַרְתָּה בְּרִית עַבְדֶּךָ
חִלַּלְתָּ לָאָרֶץ נִזְרוֹ.
(תהלים פ״ט:מ׳ / מקראות גדולות) (en)
You have abhorred the covenant of Your servant; You have profaned his crown even to the ground.
119. כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנֹכִי וְלִבִּי
חָלַל בְּקִרְבִּי.
(תהלים ק״ט:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
For I am poor and needy, and my heart is wounded within me.
120. בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה
חֹלְלָה יָדוֹ נָחָשׁ בָּרִחַ.
(איוב כ״ו:י״ג / מקראות גדולות) (en)
By His breath the heavens are serene; His hand has pierced the slant serpent.
121. בִּלַּע אֲדֹנָי [וְלֹא] (לא) חָמַל אֵת כׇּל נְאוֹת יַעֲקֹב הָרַס בְּעֶבְרָתוֹ מִבְצְרֵי בַת יְהוּדָה הִגִּיעַ לָאָרֶץ
חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ.
(איכה ב׳:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
Adonai devoured without mercy all the dwellings of Yaakov. In His wrath He tore down the fortresses of Daughter Yehuda; He brought them down to the ground. He profaned a kingdom and its princes.
122. וַיְסַפֵּר הָמָן לְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וּלְכׇל אֹהֲבָיו אֵת כׇּל אֲשֶׁר קָרָהוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ חֲכָמָיו וְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים מׇרְדֳּכַי אֲשֶׁר
הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל לְפָנָיו לֹא תוּכַל לוֹ כִּי נָפוֹל תִּפּוֹל לְפָנָיו.
(אסתר ו׳:י״ג / מקראות גדולות) (en)
Haman told Zeresh his wife and all his supporters all that had happened to him, and his wise men and his wife Zeresh said to him, "Truly, since Mordechai, before whom you have begun to fall, is of Judean descent, you will not prevail over him, for you will surely fall before him.
123. וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר
הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת וְאֵת אֲשֶׁר כָּתַב מׇרְדֳּכַי אֲלֵיהֶם.
(אסתר ט׳:כ״ג / מקראות גדולות) (en)
And the Judeans accepted upon themselves to do as they had begun and that which Mordechai had written to them.
124. וּזְרֹעִים מִמֶּנּוּ יַעֲמֹדוּ
וְחִלְּלוּ הַמִּקְדָּשׁ הַמָּעוֹז וְהֵסִירוּ הַתָּמִיד וְנָתְנוּ הַשִּׁקּוּץ מְשֹׁמֵם.
(דניאל י״א:ל״א / מקראות גדולות) (en)
And powerful forces shall arise from him, and they shall profane the sanctuary, even the stronghold, and shall take away the continual burnt-offering, and they shall set up the appalling, detestable thing.
125. מִיּוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי
הֵחֵלּוּ לְהַעֲלוֹת עֹלוֹת לַ
יהֹוָהי״י וְהֵיכַל
יְהֹוָהי״י לֹא יֻסָּד.
(עזרא ג׳:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
From the first day of the seventh month they began to offer burnt offerings to Hashem, but the foundation of the temple of Hashem was not yet laid.
126. וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְבוֹאָם אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים לִירוּשָׁלַ͏ִם בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי
הֵחֵלּוּ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ בֶּן יוֹצָדָק וּשְׁאָר אֲחֵיהֶם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכׇל הַבָּאִים מֵהַשְּׁבִי יְרוּשָׁלַ͏ִם וַיַּעֲמִידוּ אֶת הַלְוִיִּם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית
יְהֹוָהי״י.
(עזרא ג׳:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
Now in the second year of their coming to the house of God at Jerusalem, in the second month, began Zerubbabel the son of Shealtiel, and Jeshua the son of Jozadak, and the rest of their brothers the priests and the Levites, and all those who were come out of the captivity to Jerusalem, and appointed the Levites, from twenty years old and upward, to have the oversight of the work of the house of Hashem.
127. וַיְהִי כַאֲשֶׁר שָׁמַע סַנְבַלַּט וְטוֹבִיָּה וְהָעַרְבִים וְהָעַמֹּנִים וְהָאַשְׁדּוֹדִים כִּי עָלְתָה אֲרוּכָה לְחֹמוֹת יְרוּשָׁלַ͏ִם כִּי
הֵחֵלּוּ הַפְּרֻצִים לְהִסָּתֵם וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד.
(נחמיה ד׳:א׳ / מקראות גדולות) (en)
But it happened that when Sanballat, Tobiah, the Arabians, the Ammonites, and the Ashdodites heard that the repairing of the walls of Jerusalem went forward, and that the breaches began to be stopped, then they were very angry.
128. וָאָרִיבָה אֵת חֹרֵי יְהוּדָה וָאֹמְרָה לָהֶם מָה הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹשִׂים
וּמְחַלְּלִים אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת.
(נחמיה י״ג:י״ז / מקראות גדולות) (en)
Then I contended with the nobles of Judah, and said to them, "What evil thing is this that you do, and profane the Sabbath day?
129. הֲלוֹא כֹה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם וַיָּבֵא אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ אֵת כׇּל הָרָעָה הַזֹּאת וְעַל הָעִיר הַזֹּאת וְאַתֶּם מוֹסִיפִים חָרוֹן עַל יִשְׂרָאֵל
לְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת.
(נחמיה י״ג:י״ח / מקראות גדולות) (en)
Didn't your fathers do thus, and did not our God bring all this evil on us, and on this city? Yet you bring more wrath on Israel by profaning the Sabbath."
130. וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרוֹד הוּא
הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבּוֹר בָּאָרֶץ.
(דברי הימים א א׳:י׳ / מקראות גדולות) (en)
And Cush fathered Nimrod; he began to be a mighty one on the earth.
131. וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל כִּי הוּא הַבְּכוֹר
וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ לַבְּכֹרָה.
(דברי הימים א ה׳:א׳ / מקראות גדולות) (en)
And the sons of Reuben the first-born of Israel, for he was the first-born; but, since he defiled his father's couch, his birthright was given to the sons of Joseph the son of Israel, yet not so that he was to be reckoned in the genealogy as first-born.
132. יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה
הֵחֵל לִמְנוֹת וְלֹא כִלָּה וַיְהִי בָזֹאת קֶצֶף עַל יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָלָה הַמִּסְפָּר בְּמִסְפַּר דִּבְרֵי הַיָּמִים לַמֶּלֶךְ דָּוִיד.
(דברי הימים א כ״ז:כ״ד / מקראות גדולות) (en)
Joab the son of Zeruiah began to count but did not finish; and there came wrath for this upon Israel; and the number was not put into the account of the chronicles of King David.
133. וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית
יְהֹוָהי״י בִּירוּשָׁלַ͏ִם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד בְּגֹרֶן אׇרְנָן הַיְבוּסִי.
(דברי הימים ב ג׳:א׳ / מקראות גדולות) (en)
Then Solomon began to build the house of Hashem at Jerusalem on Mount Moriah, where He had appeared to David his father; at the place which David had prepared in the threshing floor of Ornan the Jebusite.
134. וַיָּחֶל לִבְנוֹת בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשֵּׁנִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ.
(דברי הימים ב ג׳:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
And he began to build on the second day of the second month, in the fourth year of his reign.
135. וּבְעֵת
הֵחֵלּוּ בְרִנָּה וּתְהִלָּה נָתַן
יְהֹוָהי״י מְאָרְבִים עַל בְּנֵי עַמּוֹן מוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר הַבָּאִים לִיהוּדָה וַיִּנָּגֵפוּ.
(דברי הימים ב כ׳:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
And when they began to sing and to praise, Hashem set ambushes against the children of Ammon, Moab, and Mount Seir, that had come against Judah; and they were smitten.
136. וַיָּחֵלּוּ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לְקַדֵּשׁ וּבְיוֹם שְׁמוֹנָה לַחֹדֶשׁ בָּאוּ לְאוּלָם
יְהֹוָהי״י וַיְקַדְּשׁוּ אֶת בֵּית
יְהֹוָהי״י לְיָמִים שְׁמוֹנָה וּבְיוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן כִּלּוּ.
(דברי הימים ב כ״ט:י״ז / מקראות גדולות) (en)
Now they began on the first day of the first month to sanctify, and on the eighth day of the month they came to the porch of Hashem; and they sanctified the house of Hashem in eight days; and on the sixteenth day of the first month they finished.
137-138. וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ לְהַעֲלוֹת הָעֹלָה לְהַמִּזְבֵּחַ וּבְעֵת
הֵחֵל הָעוֹלָה
הֵחֵל שִׁיר
יְהֹוָהי״י וְהַחֲצֹצְרוֹת וְעַל יְדֵי כְּלֵי דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.
(דברי הימים ב כ״ט:כ״ז / מקראות גדולות) (en)
And Hezekiah commanded to offer the burnt-offering upon the altar. And when the burnt-offering began, the song of Hashem began also, and the trumpets, together with the instruments of David king of Israel.
139. בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִשִׁי
הֵחֵלּוּ הָעֲרֵמוֹת לְיִסּוֹד וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי כִּלּוּ.
(דברי הימים ב ל״א:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
In the third month they began to make the heaps, and they finished them in the seventh month.
140. וַיֹּאמֶר אֵלָיו עֲזַרְיָהוּ הַכֹּהֵן הָרֹאשׁ לְבֵית צָדוֹק וַיֹּאמֶר
מֵהָחֵל הַתְּרוּמָה לָבִיא בֵית
יְהֹוָהי״י אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהוֹתֵר עַד לָרוֹב כִּי
יְהֹוָהי״י בֵּרַךְ אֶת עַמּוֹ וְהַנּוֹתָר אֶת הֶהָמוֹן הַזֶּה.
(דברי הימים ב ל״א:י׳ / מקראות גדולות) (en)
And Azariah the chief priest, of the house of Zadok, answered him and said, "Since the people began to bring the offerings into the house of Hashem, we have eaten and had enough, and have left plenty; for Hashem has blessed His people; and that which is left is this great amount."
141. וּבְכׇל מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר
הֵחֵל בַּעֲבוֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבַתּוֹרָה וּבַמִּצְוָה לִדְרֹשׁ לֵאלֹהָיו בְּכׇל לְבָבוֹ עָשָׂה וְהִצְלִיחַ.
(דברי הימים ב ל״א:כ״א / מקראות גדולות) (en)
And in every work that he began in the service of the house of God, and in the law, and in the commandments, to seek his God, he did it with all his heart, and prospered.
142-143. וּבִשְׁמוֹנֶה שָׁנִים לְמׇלְכוֹ וְהוּא עוֹדֶנּוּ נַעַר
הֵחֵל לִדְרוֹשׁ לֵאלֹהֵי דָּוִיד אָבִיו וּבִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה
הֵחֵל לְטַהֵר אֶת יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ͏ִם מִן הַבָּמוֹת וְהָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים וְהַמַּסֵּכוֹת.
(דברי הימים ב ל״ד:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
For in the eighth year of his reign, while he was yet young, he began to seek after the God of David his father; and in the twelfth year he began to purge Judah and Jerusalem from the high places, and the Asherim, and the graven images, and the molten images.