פרשת חמש עשרה תספר המלכים שמלכו בישראל אחרי שתמו מלכי בית יהוא, שהם שלום בן יבש, ואחריו מנחם בן גדי, ואחריו פקחיה בן מנחם בנו, ואחריו פקח בן רמליהו, ואחריו הושע בן אלה, ותספר איך הגלו עשרת השבטים בימי הושע בן אלה, ושהוליכם מלך אשור ויושב אותם בחלח ובחבו׳ נהרי גוזן ונהרי מדי עד היום הזה, ותספר עם זה ממלכי יהודה יותם בן עזריהו ואחז בן יותם ועניניו. תחלת הפרשה שלום בן יבש מלך בשנת שלשים ותשע וגומר, עד ויהי בשנת שלש להושע בן אלה מלך ישראל מלך חזקיהו בן אחז וגומר, והנה שאלתי בפרשה הזאת שש השאלות:
השאלה הראשונה במה שאמר ויקשור קשר הושע בן אלה וגומר בשנת עשרים ליותם בן עוזיהו, ואיך יהיה זה? כי הנה יותם לא מלך כי אם שש עשרה שנה, ואיך מנה לו אם כן עשרים שנה למלכותו?
השאלה השנית במה שאמר שיותם בנה את שער בית ה׳ העליון, כי הנה אותו השער שלמה ע״ה בנאו, ובהמלכת יהואש
(דברי הימים ב כ״ג כ׳) נאמר ביהוידע הכהן ויורד המלך מבית השם ויבאו בתוך שער העליון וגומר, וזה מורה שכבר היה שם אותו השער, ואיך אמר שבנאו יותם המלך?
השאלה השלישית במה שאמר בכאן שעלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל על אחז ולא יכלו להלחם בו, וכזה גם כן נאמר בנבואות ישעיהו (
ישעי׳ ז׳ ג׳,
ד׳) צא נא לקראת אחז וגומר ואמרת אליו השמר והשקט אל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות האודים העשנים האלה וגו׳, ובדברי הימים נאמר סותר לזה ששם
(דברי הימים ב כ״ח) ספר מכת חרב והרג ואבדן ושלל מופלא שעשה והוליך רצין מערי יהודה, ושמלך ישראל הרג מאה ועשרים אלף איש בחור מיהודה ביום אחד, וגם בן המלך אחז ומשנה המלך ושרים אחרים הרג ומאתים אלף נשים בנים ובנות ושלל גדול הוליך לשמרון והיא סתירה גדולה:
השאלה הרביעית במה שאמר כאן שבשנת שתים עשרה לאחז מלך יהודה מלך הושע בן אלה, והנה הושע מלך תשע שנים וששה שהם היו בימי חזקיהו כמו שיזכור, ולפי זה בשנת הרביעית או הג׳ לאחז מלך
הושע לא בשנת שתים עשרה כמו שאמר בכאן:
השאלה החמישית במה שספר שהכשדיים באו להתישב בארץ ישראל, לפי שלא ידעו משפט אלהי הארץ היה השם משלח בהם אריות ויהרגום, ויקשה זה מאד כי הנה בני ישראל שהיו יושבים עליה לא היו יראים את השם ולא היו שומרים מצותיו בהיותם בעלי בריתו ולא היו הורגים אותם האריות, ואיך יהיו מחוייבים הכשדיים בדבר שהישראלים לא היו שומרים אותו? והנה העממים שהיו בארץ קודם שירשוה בני ישראל לא ידעו את השם ולא יראו ממנו ולא היו הורגים האריות אותם, ולכן יקשה מאד מפני מה היה ה׳ יתברך משלח האריות להמית הכשדיים?
השאלה הששית במה שאמר שבא כהן ביניהם ושלמד אותם ירא אלהים באופן שנצולו מהאריות, ושאת השם היו יראים ואת אלהיהם היו עובדים כמשפטם הראשונים בארצם, וזה דבר קשה מאד אמרו, כי אך ישוער שהיו יראים את ה׳ אם היו עובדים ע״ז? והנה אין היראה דבר כי אם ההשתדלות בשמירת מצותיו וההתבוננות במעלתו וענשיו המיועדים לעוברים על רצונו, ואם היה הדבר הזה בכשדיים לא היו אם כן עובדים לאלהיהם, ואם היו עובדים לאלהיהם כבראשו׳ בהיותם בארצם לא היו אם כן יראים את השם, כי שני הדברים והם היראה את השם והעבודה לאלהים אחרים הם סותרים זה את זה:
והנני מפרש פסוקי הפרשה באופן יותרו השאלות והספקות האלה כלם:
שלום בן יבש וגומר. ספר הכתוב שבשנת שלשים ותשע לעוזיהו מלך יהודה שהוא הנזכר, כי פעמים יקראהו עזריהו ופעם יקראהו עוזיהו, בזמן ההוא מלך שלום בן יבש, ולא מלך כי אם ירח ימים, לפי שנענש מדה כנגד מדה, הוא הרג את זכריהו ומנחם בן גדי הרג אותו.