Tehillim 93 – תהלים צג‏ – Mikraot Gedolot

זְקִיפִין נַהַרְוָתָא יְיָ זְקִיפִין נַהַרְוָתָא קָלְהוֹן בְּשִׁירְתָא יְקַבְּלוּן נַהַרְוָתָא אֲגַר שְׁבָחֵיהוֹן.

The rivers lift up, O LORD, the rivers lift up their voice in song; the rivers will receive a reward for their praise.

נשאו נהרות ה׳ – גיהנם שנאמר (ישעיהו ל׳:ל״ג) כי ערוך מאתמול תפתה. אמר ריש לקיש בשעה ששבו פלשתים את הארון התחילו מתגאין ואומרין לא לארון בלבד שבינו אלא לאדונו של ארון. הדא הוא דכתיב נשאו נהרות ה׳. ואין נהרות אלא פלשתים שנאמר (מלכים א ה׳:א׳) מן הנהר ארץ פלשתים. אמר הקב״ה ישאו נהרות דכים. אני מדכאן ביסורין קשים. דכים. א״ר שמואל בר נחמני כנה הפנימית שלהן נושרת. רבי שמעון בן לקיש אמר כנה החיצונה נושרת. הוי נשאו נהרות ה׳.

דבר אחר: נשאו נהרות ה׳ – אמר רבי ברכיה בשם בן עזאי המים היו עולים ומגיעים עד כסא כבוד שנאמר (בראשית א׳:ב׳) ורוח אלהים מרחפת על פני המים. וכן הוא אומר (דברים ל״ב:י״ב) כנשר יעיר קנו. וכשהיה הדבור יוצא מפי הגבורה (בראשית א׳:ט׳) יקוו המים. עלו מקצות הארץ הרים וגבעות ונתפרצו על כל הארץ ונעשית עמקים עמקים על תוכה של ארץ והמים נתגלגלו ונקוו לעמקים שנאמר (שם י׳) ולמקוה המים קרא ימים. מיד נתגאו המים ועלו לכסות הארץ כתחלה עד שגער בהם הקב״ה וכבשן תחת כפות רגליו ועשה חול גדר לים כאדם שהוא גודר לכרמו. וכשהן עולין ורואין את החול לפניהם חוזרין לאחוריהן שנאמר (ירמיהו ה׳:כ״ב) האותי לא תיראו נאם ה׳ וגו׳ אשר שמתי חול גבול לים. ועד שלא נקוו המים נבראו התהומות ואלו הן התהומות אלו שתחת לארץ שהארץ על התהומות היא נרקעת כאניה שהיא צפה בלב ים כך הארץ מרוקעת על המים שנאמר (תהלים קל״ו:ו׳) לרוקע הארץ על המים. ולהיכן הלכו אותן המים. רבי ברכיה בשם רבי יודן ורבי יהודה ברבי שלום. משל למה הדבר דומה לשתי קערות בשעה שאחת מליאה אחת ריקנית אבל אם היו שתיהן מלאות מה הן יכולין לעשות. הנודות בזמן שהן נפוחות ממלאות את הטרקלין ובשעה שהרוח יוצא מהן הן נפנות למקום אחד. כך היה העולם כולו מלא מים במים מה עשה הקב״ה כבש עליהן ויצא הרוח מהן שנאמר (איוב י״ב:ט״ו) יעצר במים וייבשו. וכן הוא אומר (שם ט׳:ח׳) ודורך על במתי ים. ואומר (תהלים ל״ג:ז׳) כונס כנד מי הים. ולהיכן הלכו. אמר ר׳ לוי מלחשין אלו באלו להיכן אנו הולכין והם אומרים דרך ים דרך ים להדך פלן להדך פלן. ר׳ הונא מפיק לישנא לדוכתא פלן לדוכתא פלן. אמר רבי יהושע הכהן דכים מדוככין אנו קבלונו. אמר רבי ברכיה בשם רבי עזאי קולו של הקב״ה היה מטרטר לפניהם שנאמר (שם כ״ט:ג׳) קול ה׳ על המים. הוי נשאו נהרות דכים.

דבר אחר: נשאו נהרות ה׳ – אוי להן לרשעים שהן סבורין שישראל (לעצמו) [לעצמן] שבו ולא שבו לעצמן בלבד אלא נשאו נהרות. ואין נהרות אלא גליות שנאמר (ישעיהו י״ז:י״ב) הוי המון עמים רבים. לכך ישאו נהרות דכים וידכאו ישראל בצרות ועכשיו יבואו גם הם וידכאו אותם. הוי ישאו נהרות דכים. מקולות מים רבים אלו העליונים. ונקראו המים של מטה רבים שנאמר (חבקוק ג׳:ט״ו) דרכת בים סוסיך. הרי שלמעלן נקראו רבים ושלמטן נקראו רבים. משל למלך שהיו לו שני לגיונות כשהיה המלך נכנס אצל זה נקרא גדול היו אומרים גדול הלגיון הזה שהמלך נכנס בו. וכשנכנס אצל זה היו אומרים גדול הלגיון הזה שהמלך נכנס בו. כך כשהיה הקב״ה למעלן נקראו עליונים רבים מקולות מים רבים. וכשירד למטן נקראו המים התחתונים רבים שנאמר (שם) חומר מים רבים.

נשאו נהרות ה׳ – ארשב״ל בשעה ששבו פלשתים את הארון התחילו מתגאים ואומרים לא לארון שבינו אלא לאלוה של ארון שבינו שנאמר נשאו נהרות י״י, ואין נהרות אלא פלשתים שנאמר הנני מעלה עליך את מי הנהר וגו׳. א״ל הקב״ה נשאו נהרות י״י וגו׳. ישאו נהרות דכים אני מדכך אותם ביסורים קשים. א״ר שמואל בר נחמני כנה הפנימית שבהם נשרית, ר׳ שמעון בן לוי אומר כנה חיצונה נשרית.

דבר אחר: נשאו נהרות ה׳ – אוי להם לרשעים שהם סבורים שישראל לעצמן שבו לא שבו ישראל לעצמן אלא נשאו נהרות י״י ואין נהרות אלא מלכיות שנאמר הוי המון עמים רבים לכך נאמר נשאו נהרות אלא מלכיות שנאמר הוי המון עמים רבים לכך נאמר נשאו נהרות י״י וידכאו ישראל בצרות ועכשו יבואו אף הם וידכאו אותם הוי ישאו נהרות דכים.

אללהם אד׳א תסאנאת אלאהנאר ורפעת אלגזיר ומן תיאר אלבחר צות אללה.

ה׳! אם הנהרות התרוממו והרימו את קולם. וגם הנהרות הרימו מה שיותר נמוך מהם.

נשאו, ה׳ כאשר מתנשאים הנהרות ומרימים קולם ומגביהים מה שהיה מהם נמוך. ראה לעיל צב י.

[1v] {וקאל אבן גקטליה:} אן אלגרץׄ פי קול נשאו נהרות קולם תשביה שגאה זמאנה מן אלמלוך אלעצאה וצולתהם כאצואת אלאנהרא חין תהתאג ותזבד ואעלאמהם באן אלבחאר אדֺא תכסרת אשר מן אהתיאגהא ואן אללה אעטֺם מנהא ומן כל עטֺים דאך¹

1. London, BL: OR 10822.26 (Gaster 1307.26)

{Ibn Chiquitilla said:} That the purpose of “the ocean sounds its thunder” (Ps. 93:3) is a metaphor. [Translate]

נשאו נהרות י״י – לשון צעקה וקובלן זה, אהה י״י הנה האומות השוטפים כנהרות נשאו קולם ויהמיון ואת דוך עימקי נבכיהם ישאו ויגביהו תמיד להתגאות נגדך, [כל לשון דכא לשון עומק ושפלות.]

The rivers have raised, O Lord This is an expression of a cry and a plaint: Woe, O Lord, behold! Your enemies, who flood like rivers, have raised their voice and roar, and the lowness of the depths of their locks they will raise and lift on high constantly to be haughty against You. Every expression of דכא is an expression of depth and lowness.

נשאו נהרות – גם זה מן הכפולים.⁠¹ ומשל הוא לרשעים שנותנים קול ועולים עד למעלה.

דוכים – משברי ים.

1. השוו לפירוש לעיל תהלים צ״ב:י׳.

נשאו – אחר שהזכיר הארץ והשמים, הזכיר הימים והנהרות שהם הולכים תמיד, וזה הוא נשאו נהרות קולם.

דוכים – הם המשברים, והטעם שוה. כי אחר היותם דוכיים, ינשאו בחפץ הבורא בשלוח מלאכיו שהם הרוחות.

THE FLOODS¹ HAVE LIFTED UP THEIR VOICE. After mentioning the heaven and the earth,⁠² the psalmist mentions the seas and the rivers that always flow. This is the meaning of the floods have lifted up their voice.⁠³ THEIR ROARING. Dokhyam (their roaring) refers to mishbarim (breakers) (verse 4).⁠⁴ The meaning is the same.⁠⁵ After they break they⁶ are lifted up when God wills that His angels – that is, the winds – blow upon them.

1. In Hebrew, neharot. Literally, rivers. Hence Ibn Ezra’s interpretation.

2. In verse 1.

3. The rivers and sea make noise when they flow. The floods have lifted up their voice means, “the rivers and sea continue to flow and make noise.”

4. Dokyam means “their waves.” Ibn Ezra renders the floods have lifted up their roaring as meaning the floods have lifted up their breakers (waves).

5. Both words mean the same thing.

6. Ibn Ezra’s interpretation of The floods have lifted up their waves (roaring).

נשאו נהרות י״י – נהרות – הוא משל על גוג ומגוג ועל המלכים שיתקבצו להלחם על ירושלם, והמשילם לנהרות חזקים שנותנים קולם ברוצם,⁠^א כן הם יתנו קולם והמון רב. וכן אמר והשוה קול המחנה כקול המים, ואמר: כקול מים רבים כקול שדי בלכתם קול המולה כקול מחנה (יחזקאל א׳:כ״ד). וכן המשיל מלך אשור לנהר, ואמר: הנני מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים (ישעיהו ח׳:ז׳). ואמר כי המלכויות ההם ישאו קולם וישאו דֳכְיַם על ישראל.

ופירוש דכים – ענין שבר, כמו: תגלנה עצמות דכית (תהלים נ״א:י׳), כי דכיתנו במקום תנים^ב (תהלים מ״ד:כ׳).

א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207: ״ברצונם״.

ב. כן בכ״י פרמא 3239, ברלין 547, וכן בנוסח המקרא שלנו. בכ״י פריס 207, פרמא 1872, מינכן 363, וכן במספר כ״י של המקרא: ״תנין״.

ונשאו נהרות קולם רומז אל הקוות המים. וישאו נהרות דכים כלומר, ירימו קול בעת עברם בשטף על המקום שידכאוהו וישחיתוהו.

נהרות י״י – בגעיא.

דכים – מלשון דכא ושברון והם הגלים הקרואים משברים כמ״ש וכל משבריך (תהלים פ״ח:ח׳) ע״ש שמשברים מי הים.

נשאו וגו׳ – וחוזר ומפרש שנשאו קול על יראיו ליראם ולהפחידם.

דכים – שטיפת גליהם.

נשאו נהרות – חוץ ממ״ש בפי׳, י״ל שדבר ג״כ על הענין הנזכר (סי׳ מ״ו ומ״ח), ומדבר על הנהרות והים שהתנשאו אז ונכנעו מפני ה׳ השוכן בציון, שהגם שנשאו קולם ודכים, וגם נשאו קולם מים רבים אדירים משברי ים, נכנעו מפני ה׳ השוכן במקדש בירושלים, כמ״ש למעלה (כ״ט) השתחו לה׳ בהדר קדש, ומזה ראו כי לביתך נאוה קדש, וה׳ ישב שם לאורך ימים.

נשאו נהרות ה׳ – ר״ל הנהרות נשאו קולם לאמר ״נכון כסאך מאז מעולם אתה״ – הנהרות הם מדברים זה, ומעידים שה׳ מנהיג את הטבע שהוא כסאו מאז, וגם שמנהיג הנהגה השגחיית, כמ״ש לה׳ הארץ ומלואה כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה, שמן הימים והנהרות נודע דבר זה שלה׳ הארץ, כי טבע המים היה לכסות את הארץ וה׳ שם בהם טבע אחרת שיקוו אל מקום אחד בימים ותראה היבשה, ומזה מבואר שלה׳ הארץ, ומן הנהרות שערכם לפי המקומות שעל ידם תהיה הארץ ארץ נושבת וימצאו בכ״מ מים להשקות שדי תבואה ולהרוות צמאון בע״ה, מבואר שלה׳ תבל וכל יושבי בה, וא״כ הנהרות הם נשאו קולם לאמר שנכון כסאך מאז, ושאתה משגיח ג״כ בעצמך, זאת ישאו נהרות בקולם – וגם ישאו נהרות בדכים – ר״ל בין במקום מהלך הנהרות ושטף מימיהם, ובין במקום שנדכאו הנהרות בגבול הארץ ונפסקו מרוצתם כדי שיהיה שם ישוב, בכל אלה יעידו שהשגחת ה׳ מלאה את הארץ.

דכים – מלשון תשב אנוש עד דכא, קול שמולידים המים בשברם גדותיהם ובדכאם כל דבר המתיצב נגדם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון