×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) מַ֝שְׂכִּ֗יל לְאֵיתָ֥ן הָאֶזְרָחִֽי׃ א
Maschil of Ethan the Ezrahite.
א. ‹ר4› פרשה פתוחה
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
שִׂכְלָא טָבָא דְאִתְאַמַר עַל יְדָא דְאַבְרָהָם דַאֲתָא מִן מַדִינְחָאָה.
A good lesson uttered by Abraham, who came from the east.
(א-ב) משכיל לאיתן האזרחי – חסדי ה׳ עולם אשירה לדור ודור אודיע אמונתך בפי. זה שאמר הכתוב (ירמיהו ט׳:כ״ג) כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וגו׳. אמר איתן האזרחי אני השכלתי משכיל לאיתן וגו׳. אמר לו הקב״ה השכלת (שם) כי באלה חפצתי. כל מי שמקלסני לא יקלסני אלא באלה. וכן הוא אומר (הושע ו׳:ו׳) כי חסד חפצתי ולא זבח. אמר לו דוד חסד חפצת בחסד אני מקלסך. לכך נאמר (תהלים ס״ב:י״ג) ולך ה׳ חסד. ולא חסד אחד בלבד אלא חסדים הרבה. וכן ישעיה אומר (ישעיהו ס״ג:ז׳) חסדי ה׳ אזכיר. לכך אמר אותן חסדי ה׳. אמרו לאיתן על מה העולם עומד. אמר להם כי אמרתי עולם חסד יבנה אף שמים תכין. ולא השמים בלבד אלא אף הכסא אינו עומד אלא בחסד שנאמר (שם ט״ז:ה׳) והוכן בחסד כסא. משל למה הדבר דומה לכסא שיש לו ארבע רגלים והיה אחד מתמוטט נטל צרור וסמכו. כך היה הכסא של מעלה כביכול מתמוטט. עד שסמכו הקב״ה. ובמה סמכו בחסד. הוי עולם חסד יבנה. וכן דוד אומר (תהלים קל״ו:ה׳) לעושה השמים בתבונה. ועל ידי מי הם עומדים על החסד. שנאמר (שם) כי לעולם חסדו. וכן כל המזמור. ואחר כן אומר (שם כ״ה) נותן לחם לכל בשר. ללמדך שקשים מזונותיו של אדם כנגד כל מעשה בראשית. א״ר אלעזר למה נמשלה הפרנסה לגאולה. מה הגאולה פלאים אף הפרנסה פלאים. מה הפרנסה בכל יום אף הגאולה בכל יום. א״ר שמואל בר נחמני הפרנסה גדולה מן הגאולה. הוי אמרתי עולם חסד יבנה. משל למה העולם דומה (וכבודו של הקב״ה) למלך שהיה לו אוצרות מלאות כל טוב ואמר על מה אלו מונחין לוקח אני עבדים ומאכילן ומשקן והן מקלסין אותי. כך היה העולם תהו ובהו עמד וברא את העולם וברא את האדם והשליטו בכל טוב כדי לקלסו. ועלינו מה לעשות לקלס ולברך. וכן הוא אומר (תהלים ק״נ:ו׳) כל הנשמה תהלל יה. ואומר (שם פ״ט:נ״ג) ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן. אמר רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זימרא אמן אמנה. אמן שבועה. אמן קבלה. אמן אמנה שנאמר (בראשית מ״ב:כ׳) ויאמנו דבריכם. אמן שבועה שנאמר (במדבר ה׳:כ״ב) ואמרה האשה אמן. אמן קבלה שנאמר (נחמיה ח׳:ו׳) ויענו כל העם אמן. אמן בעולם הזה ואמן לעולם הבא.
משכיל לאיתן האזרחי חסדי ה׳ עולם אשירה לדור ודור וגו׳. זה שאמר הכתוב כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי וגו׳, אמר איתן אני השכלתי משכיל לאיתן האזרחי, אמר הקב״ה השכלת כי באלה חפצתי מי שהוא מקלסני אל יקלסני אלא באלה, וכן הוא אומר כי חסד חפצתי ולא זבח, א״ל דוד חסד חפצת בחסד אני מקלסך לכך נאמר לך ה׳ חסד, ולא חסד אחד בלבד אלא חסדים הרבה, וכן ישעיה אמר חסדי ה׳ אזכיר, וכן איתן אמר חסד ה׳ עולם אשירה, אמרו לאיתן על מה העולם עומד, אמר להם על החסד שנאמר והוכן בחסד כסא, משל למה הדבר דומה לכסא שהיה לו ארבע רגלים והיתה האחת מתמוטטת (שהיא קטנה) נטל צרור וסמכו, כך היה הכסא של הקב״ה כביכול מתמוטט עד שסמכו הקב״ה, ובמה סמכו בחסד הוי אומר אמרתי עולם חסד יבנה, וכן דוד אמר לעושה השמים בתבונה על מה הם עומדים על החסד שנא׳ כי לעולם חסדו, וכן כל המזמור שהם כ״ד ואחר כך נותן לחם לכל בשר ללמדך שקשה המזון כנגד כל מעשה בראשית. א״ר שמעון מפני מה נשא קין את אחותו והלא כבר נאמר ואיש אשר יקח את אחותו, אלא בחסד נבנה העולם עד שלא נתנה תורה לפי שלא היו נשים אחרות התירן להם.
קול תפהים יסבח בה אלמואט׳בין מן אל איתן אלאזרחי.
מאמר הסבר לאיתן האזרחי.
מאמר להשכיל ישירו בו המתמידים במשמרותם מבני איתן האזרחי. ולפי כ״י א, ד, תרגמו כפשוטו בלי התוספת הרגילה ואיני יודע למה, ושמא חסרון הוא.
לאיתן האזרחי – גם הוא אחד מן חמשה אחים המשוררים.
ורבותינו פירשוהו באברהם אבינו על שם מי העיר ממזרח (ישעיהו מ״א:ב׳).
of Ethan the Ezrahite He, too, was one of the five musician brothers. [See above 88:1.] But our Sages (B"B 15a) explained it as referring to our father Abraham, based on: "Who aroused from the East (ממזרח)" (Yeshayahu 41:2).
איתן האזרחי – אחיו של הימן האזרחי. ובני זרח בן יהודה היו, שנאמר בדברי הימים (דברי הימים א ב׳:ו׳).⁠א
א. בכ״י ס״פ: ב׳ה׳. ראשי תיבות אלו מופיעים גם בפירוש להלן קכ״ב:א׳-ב׳, קל״ב:א׳,י׳.
משכיל לאיתן האזרחי – אם זה איתן הוא הנזכר שהוא בן זרח, שעליו הכתוב אומר מאיתן האזרחי, התנבא על מלכות דוד שתפסק. והיה בספרד חכם גדול וחסיד, וזה המזמור היה עליו קשה, ולא היה קורא אותו ולא היה יכול לשומעו, בעבור כי זה המשורר ידבר כנגד השם הנכבד קשות. והגאון לא הזכיר בפירוש תיקון זה המזמור.
ור׳ משה הכהן האריך בעניין זה, וחקרתי ספרו כמה פעמים, ולא יכולתי להבין דברו.
MASCHIL OF ETHAN THE EZRACHITE. If the Ethan mentioned in our verse is the same as the one whom scripture identifies as being the son of Zerach,⁠1 concerning whom scripture says [that Solomon was wiser] than Ethan the Ezrachite (Kings I 5:9),⁠2 then he prophesied that the kingdom of David will come to an end.⁠3
There was a wise and very pious man in Spain who did not read this psalm, nor did he want to hear it read, for this poet4 spoke harsh words against God the glorious.⁠5
The Gaon did not explicitly mention how to fix this psalm.⁠6
Rabbi Moses Ha-Kohen dealt with these things at length. I studied his book a number of times but was not able to understand what he wrote.
1. Ethan the son of Zerach the son of Judah lived prior to the establishment of the Davidic dynasty.
2. This opinion believes that the alef of ha-ezrachi (the Ezrachite) is superfluous. See Ibn Ezra on Psalm 88:1.
3. Our psalm speaks of the destruction of David’s kingdom. See verses 39–47. If its author is Etan son of Zerach son of Judah then he lived prior to the of the establishment of the Davidic kingdom. Hence he must have been written the psalm under prophetic inspiration. However, if we do not identify the Etan who authored this psalm with Etan son of Zerach, then we can assume that the poet who composed this psalm lived after the destruction of David’s kingdom.
4. The author of our psalm.
5. The psalmist speaks of God not keeping faith with the Davidic dynasty. See verses 36–46.
6. Via interpretation. Rabbi Saadiah Gaon wrote a commentary on psalms.
משכיל לאיתן האזרחי – אמרו רבותינו ז״ל איתן זה אברהם אבינו, ולפי הפשט הוא הנזכר בספר מלכים ויחכם מכל האדם מאיתן האזרחי (מלכים א ה׳:י״א) והוא איתן בן זרח בן יהודה וכן תרגם יונתן: מאיתן בר זרחי וכן הוא בדברי הימים ובני זרח זמרי ואיתן והימן (דברי הימים א ב׳:ו׳), והיה מחכמי ישראל וחבר זה המזמור על ארך הגלות ושם עקרו מלכות דוד שהיא בטלה זה כמה שנים, כי הוא קרן ישראל, ובבא המשיחא יאסף הגלות לפיכך שם כל תלונתו על דבר המלך מזרע דוד שלא היה זה כמה.
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207: ״דמשיח״.
(הקדמה)
בזה המזמור התפלל המשורר על מלכות בית דוד1. אמר:
1. רד״ק: וחיבר זה המזמור על אורך הגלות ושם עָקְרוּ מלכות בית דוד שהיא בטלה זה כמה שנים, כי הוא קרן ישראל, ובבוא המשיח יֵאָסֵף הגלות, לפיכך שָׂם כל תלונתו על דבר המלך מזרע דוד שלא היה זה כמה.
{מפרק פט עד פרק קב לא נמצא בכתב היד.}
משכיל לאיתן – נוסד בגלות, בו ידבר על הברית שכרת ה׳ עם בית דוד, שהופר ואין מזרעו מושל על ישראל, והמליץ יאמר כי הנהגת ה׳ הכללית שבה מנהיג את העולם הוא מיוסד על החסד ועל האמונה, והראה כי גם הברית שכרת עם דוד נוסד ג״כ על שני עמודים אלה, כי כמו שינהיג את הכלל בחסד ואמת, כן יש אתו הנהגה כזאת על אישים פרטיים, שהוא מלכות בית דוד שמכוון נגד הנהגת עולם הכללי וכאלו האחד דפוס לחברו, ועל פי זה יצעק מרה על שהחסד והאמת אשר בהנהגה הכללית עדן קיים ומתמיד, והחסד והאמונה שהוסד עם בית דוד הורס ונפרץ נשבת ואיננו.
משכיל לאיתן – נראה שמזמור זה חברו איתן לכבוד דוד עד פסוק ועד בשחק נאמן סלה, ואחריו שוררו אותו הלוים בבית המקדש, ובימי מלך ממלכי יהודה (חזקיה?) הוסיפו עליו יותר המזמור הקובל ומתרעם על ה׳ שעזב וזנח זרע דוד שאל״כ איך יאמר חסדי ה׳ עולם אשירה וגו׳ והוא הולך ומתרעם עליו!
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ב) חַֽסְדֵ֣י יְ֭הֹוָהי֭״י עוֹלָ֣ם אָשִׁ֑ירָה לְדֹ֥ר וָדֹ֓ר׀ אוֹדִ֖יעַ אֱמוּנָתְךָ֣ בְּפִֽי׃
I will sing of the mercies of Hashem forever; to all generations I will make known Your faithfulness with my mouth.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
חִסְדָא דַייָ לַעֲלַם אֲשַׁבַּח לְדָר וְדָר אֲהוֹדַע קוּשְׁטָךְ בְּפוּמִי.
I will praise the kindness of the LORD forever; from generation to generation I will make known your truth with my mouth.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

פצ׳איל אללה אלי אלדהר אצפהא, ואולי ג׳יל ואג׳יאל אערף חקאקיך בפאי.
אני עורך את חסדי ה׳ לעולם. ולדור ולדורות אודיע את האמיתות שלך בפה שלי.
עולם, לעולם אספרם ולדור ודור אודיע אמתתך בפי. גם לעיל פח יב אמונתך - אמתתך.
אמרו תחלה עולם אשירה, ענינו לעולם אשירה, וכמוהו רבים ובפרט בספר זה. ועניני מזמור זה כוללים שלש קבוצות, הראשון אמר בו אלהים כשם שמהללים אותך המלאכים כך נשאל מלפניך שתקבל תהלתינו ותפלתינו והלא אמרו ויודו שמים פלאך כי מי בשחק יערך לה׳ עד חסד יאמת יקדמו פניך. ואחר כך הסב את הדברים כלפי ישראל ואמר אשרי העם יודעי תרועה. ואחר כך העביר את הדבור אל נביאי העם ואמר אז דברת בחזון לחסידיך. ואמר ענינו כאשר אמרת לדוד שויתי עזר על גבור ושאר הפרשה. ואחר כך אמר ואחר שהבטחתו בדברים אלו הרי אם תזנחנו ותשלול טובות אלה ממנו בעולם הזה הרי לא תעזבנו לעולם אלא תזכרנו כאמרו ואתה זנחת ותמאס זכור ה׳ חרפת עבדיך.
קולה אולא עולם אשירה, מענאה לעולם אשירה, ומת׳לה כת׳יר וכ׳אצה פי הד׳א אלספר, וישתמל עלי מעאני הד׳א אלמזמור ת׳לאת׳ה ג׳ואמע, אלאול קאל פיה יא רב כמא יסבחך אלמלאיכה נסאלך אן תקבל תסביחנא וצלאתנא והו קולה ויודו שמים פלאך כי מי בשחק יערך לה׳ אלי חסד ואמת יקדמו פניך. ת׳ם צרף אלכלאם אלי ישראל פקאל אשרי העם יודעי תרועה. ת׳ם וצל אלקול באנביא אלקום פקאל אז דברת בחזון לחסידיך, פקאל ואג׳בנא בחין קלת לדאוד שויתי עזר על גבור וסאיר אלקצה. ת׳ם קאל ובעד מא ות׳קתאה בהד׳ה אלאמור פאנך אן כ׳ד׳לתנא וסלבת הד׳ה אלנעם פי דאר אלדניא פאנך לא תתרכנא אבדא בל תד׳כרנא כקולה ואתה זנחת ותמאס זכור ה׳ חרפת עבדיך.
אודיע אמונתך בפי – את שידעתיך שאתה שומר הבטחתך ומאמין דבריך.
I shall make known Your faithfulness, with my mouth What I know of You: that You keep Your promise and fulfill Your words.
חסדי י״י לעולםא אשירה.
א. כן בכ״י ס״פ. מן ההקשר משתמע שכך הוא מפרש את המלה ״עולם״ בפסוק. אולם יש כ״י של המקרא שגורסים ״לעולם״ בפסוק עצמו.
והנה יסוד זה המזמור: כאשר החל חסדי י״י, יספר חסדי השם ומה שנשבע לדוד, והוא מדבר על דברי האויבים שהם מחרפים ומכזבים, על כן הזכיר חרפת עבדיך אשר חרפו אויביך י״י (תהלים פ״ט:נ״ב). ויורה סוף דברו כי הוא מאמין בביאת המשיח: אשר חרפו עקבות משיחך (תהלים פ״ט:נ״ב), כאשר אפרש.
חסדי – השם ואמונתו עד עולם אשיר.
The following is the secret1 of this psalm:
The psalmist begins with the mercies of God. He speaks of God’s mercies and what God promised David by oath. He then speaks of the enemies2 who taunt and practice deceit. The psalmist therefore writes: Remember, Lord, the taunt of Thy servants; how I do bear in my bosom [the taunt of] so many peoples; wherewith Thine enemies have taunted, O Lord (verses 51–52). The end of the psalmist’s words indicates that the psalmist, as I will explain, believed in the coming of the Messiah,⁠3 for he concludes by saying where-with they have taunted the footsteps of Thine anointed (verse 52).
THE MERCIES OF THE LORD. I will always4 sing of the mercies of the Lord and of His faithfulness.
1. The meaning.
2. The enemies of Israel.
3. The psalmist does not believe in the permanent destruction of the Davidic dynasty.
4. Literally, “forever.”
ואמר: חסדי י״י עולםא אשירה – החסד הוא קודם ההבטחה והאמונה אחר ההבטחה. ואמר אספר חסדי י״י ואמונתו לבחיריו שיהיה נודע לעולם ולדור ודור.
א. כן בכ״י פרמא 3239, מינכן 363, וכן בפסוק. בכ״י פריס 207: ״לעולם״.
חסדי ה׳ עולם אשירה. אני, ׳חסדי ה׳ עולם אשירה׳ - אפילו בגלות, יהי רצון שגם לדור ודור אודיע אמונתך וקיום דבריך בפי1, בזולת2 מה שאכתוב:
1. אמונתך - את שידעתיך שאתה שומר הבטחתך ומאמין דבריך (רש״י).
2. מלבד התהלים שבו יודיע אמונתו בכתב ידו.
לדר ודר אודיע – במקצת ספרים שניהם מלאים ואינם נכונים כי לא נמנה זה הפסוק עם החמשה מלאים במסורת תילים סימן קמ״ה אבל ברוב הספרים שניהם חסרים והמסורת שלפנינו האומרת לדר ודור לית דכוותיה כתיב כן וסימן חסדי ה׳ עולם אשירה וד׳ חלוף דור קדמאה מלא ותניינא חסר וכו׳ צריך לומר ובניתי לדר ודור כסאך סלה שבסמוך כי שם נמסר בספרים לית כתבי כן וכן נמסר בהדיא במסורת תילים סימן מ״ט.
חסדי ה׳ – החסד שעשה ה׳ עמנו אשירה לעולם ולכל דור אודיע בפי מה שהאמתת את דבריך.
חסד, אמונה – אצל בני אדם גדר האמונה הוא לשמור הבטחה או חיוב, וגדר החסד הוא מה שיתנדב מבלי חיוב או הבטחה, ואצל ה׳ מצאנו שעפ״י יסוד זה יכנה ההנהגה הטבעיית בשם אמונה, כי בו שומר אמונתו אל העולם, שיסדה לעולם על חקי הטבע הקבועים, ואת ההנהגה הנסיית בשם חסד, כי זה יעשה מנדבת לבו מבלי חיוב קודם, ובס׳ זה הוכפלו שמות אלה בפסוק ג׳, ט״ו, כ״ה, כ״ט, ל״ד, נ׳, וחוץ מזה מבואר נגלה שכל דבור ודבור סובב על הקוטב הזה, וכבר דבר על שני אלה למעלה ל״ג ה׳, ל״ו ו׳, צ״ב ג׳ ובכ״מ.
אשירה, אודיע – על הנפלאות ישוררו בשירים, ודברים הטבעיים הרגילים אין דרך לחבר עליהם שירים רק יודיעו ויספרו אותם.
עולם, דור ודור – הבדלם בארתי בכ״מ, ונרשם למעלה ל״ג י״א.
חסדי ה׳ – יש הבדל בין חסד ובין אמונה, החסד הוא מה שיעשה מנדבת לב מבלי הבטחה קודמת או איזה חיוב או בעבור דבר שקבל בעבורו, והאמונה או אמת הוא מה שיעשה ע״י חיוב, אם שהבטיח לעשותו, או שהתחייב לעשות בעבור הגמול וכדומה, והנה קיום העולם הכללי ע״פ חקי הטבע הכוללים הוא ממדת האמונה, כי אחר שיסד ה׳ את הטבע והעולם וחקק חקיהם, הוא כאילו הבטיח שהחקים האלה יתמידו כל ימי עולם, למשל חק נתן שירד הגשם בעתו, שיהיה הקיץ והחורף בזמנם, חק ולא יעבור, ואם יצוייר שישנה ה׳ את החקים האלה הוא מבטל אמונתו שהעמידם שלא ישתנו לעולם, לפ״ז החקים שבהם העולם הכללי מתנהג כפי הטבע שיסד בששת ימי הבריאה יעמדו מצד האמת והאמונה, אולם בעת יעשה ה׳ דבר פלא בלתי מחויב ונמשך מצד חקי הטבע הקיימים, הוא מצד חסדו באשר אינו מחויב בדבר זה מצד הבטחתו, ומשני ההנהגות האלה ידבר המשורר בסימן הזה, שעז״א חסדי ה׳ עולם אשירה – שישיר על ההנהגה הפלאיית, וגם אודיע לדור ודור אמונתך שהיא ההנהגה הטבעיית הקבועה, והנה יש הבדל בין עולם ובין לדור ודור, שעולם מציין הזמן הנמשך הבלתי מתחלק, ולדור ודור, מציין הזמן המתחלק לשני דורות, ולפ״ז היה ראוי שיאמר אצל האמונה מלת עולם, כי הסדור הטבעי הוא קיים לעולם, ואצל החסד הי״ל לומר לדור ודור, כי החסד שהיא ההנהגה הפלאיית אינה מתמדת תמיד רק מתחדשת לפעמים בדור מן הדורות לפי הדור, אולם הוא הדבר אשר כתבנו למעלה (סי׳ ל״ו פסוק ו׳) עמ״ש ה׳ בהשמים חסדך אמונתך עד שחקים, שהגם שידמה לבני אדם שהאמונה קבועה בשמים והחסד קבוע בשחקים, ר״ל שההנהגה ע״פ חקי הטבע היא קבועה במערכת השמים, וההנהגה ע״פ הפלא ושידוד הטבע הוא למעלה מן השמים שהם בשחקים, תלמדנו התורה כי גם החקים הטבעיים הם נמשכים לפי המעשה, אם לשבט אם לחסד, עד שגם הטבע תתנהג בדרך הפלא בנסים נסתרים לפי מעשה בני אדם לגמול או לעונש, וכן גם החסד הקבוע בשחקים הוא ג״כ הנהגה קבועה מסודרת מראש מקדם, וכמ״ש תנאי התנה הקב״ה עם הים שיקרע לפני בני ישראל, ועפ״ז יאמר שגם חסדי ה׳ עולם אשירה, שגם ההנהגה הפלאיית היא קבועה לעולם, וגם האמונה שהיא ההנהגה הטבעיית היא לדור ודור ונמשכת לפי הדורות, שדור שייטיבו מעשיהם וישמעו אל מצותיו תריק להם הטבע שופע שובע רצון, ולדור סורר ומורה יעצור את השמים ולא יהיה מטר.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ג) כִּֽי⁠־אָמַ֗רְתִּי ע֭וֹלָם חֶ֣סֶד יִבָּנֶ֑ה שָׁמַ֓יִם׀ תָּכִ֖ן אֱמוּנָתְךָ֣ בָהֶֽם׃
For I have said, "Forever is mercy built; in the very heavens You establish Your faithfulness.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אֲרוֹם אֲמַרֵית עָלְמָא בְּחִסְדָא יִתְבְּנֵי שְׁמַיָא תְּתַקֵן קוּשְׁטָךְ בְּהוֹן.
For I said, “The world will be built by kindness; you will establish your truth in the heavens.”
כמא עלמת אן פצ׳לך אבדא יבנא, ואמאנתך תת׳בת מא אקאמת אלסמאואת.
כפי שידעתי לעולם הוא קיים. והאמונה שלך קיימת כל זמן שהשמים קיימים.
כי, לפי שידעתי כי חסדך לעולם יבנה ואמונתך תכון כימי קיום השמים. אך בפירושו למשלי ב כא פירש חסד ״עדל״ צדק, ושם כתב ומההוכחות המושכלית אנו יודעים כי העולם מבוסם על הצדק וכבר אמר הנביא כי אמרתי עולם חסד יבנה, ע״ש. אבל בהקדמת פירושו לאיוב פירש פסוק זה שכל עצם בריאת ה׳ את העולם חסד הוא וז״ל: וממה שמבאר שהמצאתו את הבריאה מן האין הוא החסד הגדול שברא את העולם בכללותו והושיב בו את בני אדם לתועלתם ועל זה אמר הנביא כי אמרתי עולם חסד יבנה וכו׳ ע״ש.
כי אמרתי עולם חסד יבנה – [כי אמרתי עד עולם יבנה בחסד כסא דוד כמ״ש: והכינותי כסא ממלכתו וגו׳ (שמואל ב ז׳:י״ג).
דבר אחר:] סבור הייתי שיהא העולם בנוי בחסדך ותכין אמונתך בשמים שתהא נכונה ומקויימת ומה היא האמונה אותה הבטחה שהבטחת את דוד על ידי נתן הנביא לאמר: כרתי ברית לבחירי – להכין עד עולם זרעו.
For I said, "Forever will it be built with kindness" For I said, "Forever the throne of David will be built with kindness,⁠" as it is said: "and I shall establish the throne of his kingdom, etc.⁠" (II Sam. 7:13). Another explanation: I thought that the world would be built with Your kindness and that You would establish Your faithfulness in the heavens, to be established and made permanent. Now what is the faithfulness? That promise You promised David through Nathan the prophet, saying, "I formed a covenant with My chosen one to establish his seed until eternity.⁠"
(ג-ד) כי אמרתי – בלבי שחסד השם לעולם עומד ובנוי. והנה יבנה – כמו: ובניתי לדור ודור כסאך סלה (תהלים פ״ט:ה׳).
ושאמונתך נכונה היא בשמים – והטעם כאשר השמים עומדים כן אמונתך עומדת, וזה החסד וזאת האמונה הם שאמרת.
כרתי – הנה הזכיר בתחלה כי לפני הברית דבר השם היה חסד ואחר הברית אמונה.
והמפרשים עולם חסד יבנה – כי בחסד נבנה העולם, איננו מטעם זה המזמור. ועוד כי כל עולם בכל המקרא הוא זמן.
(3-4) FOR I HAVE SAID: “FOREVER IS MERCY BUILT.” I have said in my heart that the mercy of God exists forever and is forever “built.” Built is similar to build up in and build up thy throne to all generations. Selah (verse 5).⁠1
[IN THE VERY HEAVENS THOU DOST ESTABLISH THY FAITHFULNESS.] Your faithfulness is established in the heavens.⁠2 The meaning of the latter is, As the heavens exist forever, so does Your faithfulness exist forever. “Your faithfulness” and “Your mercy” refer to the following promises which You made:
I HAVE MADE A COVENANT WITH MY CHOSEN. The psalmist first mentions3 that God’s word was an act of mercy. That was before He made a covenant with His chosen. However, after God made the covenant with His chosen, it involves faithfulness.⁠4
There are commentators who say that the meaning of olam chesed yibbaneh (forever is mercy built) (verse 3) is, “the world was built by mercy.”5 However, their interpretation is not in accordance with the meaning of the verse.⁠6 Furthermore, the word olam in all of scripture refers to “time.”7
1. Build up means “establish.” So too does built mean in our verse.
2. Ibn Ezra’s paraphrase of In the very heavens Thou dost establish Thy faithfulness.
3. In verse 3.
4. The second part of verse 3 tells us that God will be faithful to His covenant.
5. These commentators render olam as “world.” See Rashi on this verse.
6. For the psalm does not speak of the world but of God’s promise.
7. Olam in scripture refers to “eternity,” not to “the world.” Hence olam chesed yibbaneh is to be rendered, “forever is mercy built.”
כי אמרתי – חשבתי שלעולם יבנה החסד שעשה לדוד לתת לו המלכות לו ולבניו אחריו, וכמו השמים שתכין אמונתך בהם שלא תפסק. כי פירוש אמונה קיום, כן תכין אמונתך עם דוד ועם זרעו שלא יפסק, כלומר לארך זמן כל ימי עד, כמו שאמר: כימי השמים על הארץ (דברים י״א:כ״א).
(ג-ד) וזה כי אמרתי. בשירי: עולם חסד יבנה. ה׳חסד׳ שאמר האל יתברך לעשות לבית דוד, ׳יבנה׳ ויתקיים לעולם1: שמים תכין. וש׳תכין׳ ה׳שמים׳ לעשות זה, וכמו כן ׳תכין׳ אמונתך בהם - להטות לבב דורות מלכי בית דוד לעבודתך לקיום דבריך, כאמרך כרתי ברית לבחירי, נשבעתי - גזר דין שיש עמו שבועה שאינו מתקרע2:
1. רש״י: כי אמרתי עד עולם יבנה בחסד כסא דוד כמ״ש (ש״ב =שמואל ב׳= ז׳) והכינותי כסא ממלכתו וגו׳, ד״א סבור הייתי שיהא העולם בנוי בחסדך ותכין אמונתך בשמים שתהא נכונה ומקוימת ומה היא האמונה אותה ההבטחה שהבטחת את דוד ע״י נתן הנביא לאמר כרתי ברית לבחירי להכין עד עולם זרעו. וראה אור עמים פירוש אחר על ׳עולם חסד יבנה׳.
2. יבמות (קה.): ׳אמר רב שמואל בר אמי אמר רבי יונתן: מנין לגזר דין שיש עמו שבועה שאינו מתקרע? שנא׳: לכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה עד עולם׳. לכן כיון ש׳נשבעתי׳, לא ניתן לקרוע את הברית.
כי אמרתי – כי אומר אני חסד אל יהיה בנוי ומתוקן עד עולם.
שמים – כימי עמידת השמים תהיה נכון אמונתך.
כי אמרתי – והנה בעת בריאת העולם נתגלו שתי המדות כאחת, כי ראשית הבריאה היתה מצד החסד הגמור, כי אז לא היה עוד שום נמצא במציאות שיבטיח לו הקיום והמציאות, וחקי הטבע נתיסדו אז בלא הבטחה וחיוב קודם רק בחסד גמור, וז״ש כי אמרתי עולם חסד יבנה – שתחלת בנין העולם היה מצד החסד לבד, אבל אחר שע״י חסדו ברא את העולם ויסד וחקק חקי הטבע בששת ימי המעשה, אז נתיסדה מדת אמונה, ר״ל שקיום הנמצאים אחר שבראם בחסדו, וכן קיום חקי הטבע אחר שחקקם בחסדו הוא מצד האמונה ומדת האמת, שהוא כאלו הבטיח אז שיעמדו החקים והנבראים כל ימי עולם ולא יפחתו מיניהם ולא יגרעו חקיהם, וחקי הטבע הקבועים הנוסדים על אמונה הם מן השמים שהוא מעולם הגלגלים ולמטה, כי למעלה מן השמים הוא עולמות השכליים ששם מקום הפלאות שהם למעלה מחקי הטבע שלנו, ועל זה אמר שמים תכין אמונתך בהם.
יבנה – יהיה נכון ועומד חסד ה׳ עם משיחו.
שמים וגו׳ – כמו האל תמים דרכו (למעלה י״ח:ל״א) נושא מופרד, Nominat. absol, בשמים שמת מכון אמונתך כשאתה מבטיח אתה קורא לשמים לעד ומשימם לאות בריתך ומליצה זו מצאנוה פעמים הרבה בתנ״ך.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ד) כָּרַ֣תִּי בְ֭רִית לִבְחִירִ֑י נִ֝שְׁבַּ֗עְתִּי לְדָוִ֥ד עַבְדִּֽי׃
I have made a covenant with My chosen one. I have sworn to David My servant:,
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
גְזַרֵית קְיָם לְאַבְרָהָם בְּחִירִי קַיְמִית לְדָוִד עַבְדִי.
I made a covenant with Abraham my chosen; I confirmed it with my servant David.
אלד׳י קלת אני עהדת עהדא מע מכ׳תארי, וקסמת לדאוד עבדי.
אשר אמרת [האמונה שלך היא] שאני כרתי בריתי עם הנבחר שלי. ונשבעתי לדוד עבדי.
כרתי, אשר אמרת אני כרתי ברית עם בחירי.
(ד-ה) מזמור זה עשה על גלות בבל, ובאא להתרעם לפני הקב״ה שבטל מלכות בית דוד, אשר נשבע לו אפילו יעזבו בניו תורתו לא יפר בריתו ממנו, אבל ייסרנו בייסורין. והוא זנח ומאס והתעבר עם משיחו. ובא להזכיר לו שבועתו: ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם (שמואל ב ז׳:ט״ז).
א. בכ״י ס״פ: וכא.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 3]

כרתי ברית לבחירי – ואתה כן אמרת לדוד על ידי נתן הנביא: וכוננתי כסאו עד עולם (דברי הימים א י״ז:י״ב), וקראת אותו בחירי, כמו שאמר: ואבחר בדוד להיות על עמי ישראל (מלכים א ח׳:ט״ז).
נשבעתי – כי דברו שבועתי.⁠א
א. כן בכ״י פריס 207, פרמא 3239. בכ״י פרמא 1872: ״דברי שבועתי״. בכ״י מינכן 363: ״דברו שבועתו״.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

כרתי ברית – הבי״ת רפויה.
כרתי – ר״ל וזהו החסד שאמר כרתי ברית לבחירי וחוזר ומפרש נשבעתי לדוד עבדי.
בחירי, עבדי – וכן ישעיה מ״א ח׳, מ״ב א׳, לקמן ק״ה ו׳.
כרתי – הוא מאמר ה׳, המשורר יאמר, כי לעומת שאנחנו משיגים את החסד והאמונה המתפשטים בעולם הכללי, קבלו מפי הנביאים שחסד ה׳ ואמונתו מתפשט גם על אישים פרטים, שה׳ אמר שכרת ברית עם דוד, שבענין הברית הזה נמצא ג״כ חסד ואמונה, שנגד החסד אמר כרתי ברית לבחירי – שכריתת הברית היה מצד הבחירה שבחרו ה׳ (לא מצד השקף על מעשיו רק מבחירת ה׳) שזה ממדת החסד שלא ישקיף על המעשה, ונגד האמונה שהיא כפי הזכות והמעשה אמר נשבעתי לדוד עבדי – שעוד הוסיף ונשבע לו מצד שהוא עבדו ועובד עבודתו, שמצד זה יחוייב שישמור לו אמונתו כפי זכותו, וזה כבריאת עולם שראשית הוייתו היה מצד בחירת ה׳ לבד שהוא החסד, ואח״כ מתקיים עפ״י האמונה שהוא מצד ענין הנמצאים ומציאותם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ה) עַד⁠־ע֭וֹלָם אָכִ֣ין זַרְעֶ֑ךָ וּבָנִ֨יתִי לְדֹר⁠־וָד֖וֹר כִּסְאֲךָ֣ סֶֽלָה׃
"Forever will I establish your seed and I will build up your throne to all generations.⁠" Selah.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
עַד עָלְמָא אַתְקֵין בְּנַיִךְ וְאֶבְנֵי לְדָר וְדָר כּוּרְסֵי מַלְכוּתָךְ לְעָלְמִין.
I will establish your sons forever; and for every generation I will build your royal throne forever.
אני את׳בת נסלך ללאבד, ואבני כרסיך אלי ג׳יל ואג׳יאל סרמדא.
[מה היא השבועה] שאני אקיים את הזרע שלך לעולם. ואבנה תמיד את הכסא שלך לדור ולדורות.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

עד – הנה זרעו עד היום, ואם נפסקה מלכותו שנים רבות, עוד תשוב ותעמוד מלכותו לנצח.
“FOREVER WILL I ESTABLISH THY SEED.” David’s seed exists until this very day. Even though David’s kingdom has ceased to exist for many years, it will be reestablished and his kingdom will last forever.
עד עולםובניתי לדור ודור – כמו שאמר נתן הנביא: ובית יבנה לך י״י (דברי הימים א י״ז:י׳), ובנין הבית הבנים ובני הבנים עד עולם.
אכין זרעך. אטה לבבם לעבודתי1:
1. שאף שאינו בידי שמים ניתן לבקש נטייות לב, כפי שכתב רבינו באיזהו מקומן?
אכין זרעך – להיות נכונים למלוכה.
כסאך סלה – כסא המלכות הנתון לך לרשת לזרעך יהיה עד עולם כי אף שתבוטל בימי הגולה הנה תשוב בימי המשיח ולא תופסק עוד.
עד עולם – יש הבדל אצלי בין עד עולם ובין דור ודור, שעד עולם הוא הזמן המתדבק, ולדור ודור הוא הזמן המתחלק לשני דורות, ועז״א עד עולם אכין זרעך – כי זרע דוד יתקיימו לעולם מבלי הפסק,
ובניתי לדור ודור כסאך – כי כסא דוד יבטל בזמן הגלות ולא יעמוד לעולם בלי הפסק, רק שהשם ישוב יבננה בדור הנרצה בעיניו, ועז״א לדור ודור,
סלה סיום הענין.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ו) וְי֘וֹד֤וּא שָׁמַ֣יִם פִּלְאֲךָ֣ יְהֹוָ֑הי״י֑ אַף⁠־אֱ֝מ֥וּנָתְךָ֗ בִּקְהַ֥ל קְדֹשִֽׁים׃
So shall the heavens praise Your wonders, Hashem, Your faithfulness also in the assembly of the holy ones.
א. וְי֘וֹד֤וּ =ל וכמו כן בדפוסים
• א!=וְ֘יוֹד֤וּ (הצינורית מסומנת באות וי״ו שלא כדרכו של הכתר); והשוו אל התיקון בתוך הכתר עצמו להלן קלח,ב (וְ֘אוֹדֶ֤ה [לפני תיקון], וְא֘וֹדֶ֤ה* [לאחר תיקון]).
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וְיוֹדוּן שְׁמַיָא פְּרִשְׁוָתָךְ יְיָ לְחוֹד קוּשְׁטָךְ בִּכְנִישַׁת קַדִישִׁין.
And the heavens1 will confess your wonders, O LORD; also your truth in the assembly of the holy ones.
1. Heavens: angels of heaven.
כמא ישכר אהל אלסמא פצ׳לך, וחקאיקך פי ג׳וק אלמלאיכה.
ה׳! כפי שבני השמים מודים על החסד שלך והאמיתות שלך בלהקת המלאכים.
ויודו, כמו שמודים אנשי השמים חסדך ואמתתך בקהל המלאכים.
ויודו שמים פלאך – אם היית שומר הבטחתך.
אף אמונתך – אמונת דבריך יודו בקהל קדושים.
And the heavens acknowledge Your wonder If You had kept Your promise.
and Your faithfulness in the congregation of the holy ones The realization of Your words they will acknowledge in the congregation of the holy ones.
פלאך – שאתה עושה לדור ודור.
ויודו – עתה יספר המשורר כי השם אל אמת ודברו יהיה אמת.
וטעם ויודו שמים בתנועתם תמיד על פלאך ועל אמונתך אף היא בקהל קדושים – הם המלאכים המניעים.
SO SHALL THE HEAVENS PRAISE THY WONDERS. The psalmist now declares that the Lord is a God of truth and His word will always be true.
The meaning of So shall the heavens praise Thy wonders is, “the heavens by their constant motions praise Thy wonders and Thy faithfulness.”1 Furthermore, Thy faithfulness is in the assembly of the holy ones; that is, the angels who propel [the spheres of heaven].
1. See Ps. 19:2.
ויודו שמים – אמר אםא אני מודה חסדך ואמונתך כן אני רואה שהשמים יודו פלאך,⁠ב כמו שאמר: השמים מספרים כבוד אל (תהלים י״ט:ב׳). והפלא הוא סבוב הגלגלים תמיד, תנועה שאין לה הפסק, יורה על מניע מניעם, ויודו כי הכל כחם מאתך היא.
אף אמונתך – אף האמונה שהכינות להם היא נודעת בקהל קדושים – והם המלאכים, כי בקיומם יהיה קיום הגלגלים. והאמונה היא הקיום, והם קיימים לעולם, כי אינם גוף ומקימים השמים שהוא גוף.
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207 חסר: ״אם״.
ב. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207: ״פלאיך״.
ויודו שמים פלאך ואמונתך כשתכינם לזה, שיטו לבבות מלכי בית דוד לעבודתך בקהל קדושים, שיכירו זה ויתנו תודה לשמך:
ויודו – אז צבא השמים יודו על הפלאים שתעשה בימי המשיח ואף אמונת הבטחתך יסופר בקהל קדושים המה בני ישראל.
(ו-ז) שמים, שחק – שחקים גבוהים משמים ומציין מקום הנפלאות, כמו שאמר ישעיה מ״ה ובס׳ זה (ל״ו ו׳, ס״ח ל״ה, ע״ז י״ח, ע״ח כ״ג).
יערך, ידמה – בארתי הבדלם ישעיה (מ׳ י״ח).
בני אלים – כחות הטבע, כמו הבו לה׳ בני אלים.
ויודו – (חלק ב׳) בחלק הזה יספר כי החסד והאמונה הכללי עודנו קיים קבוע בעולם הכללי, והמציאות מעיד עליו בכל יום הן בטבע הסדורה הן בהנהגה הפלאיית, וכי ה׳ יסד מלכות ב״ד מסכים עם החסד והאמת הכללי, והמציאות הכללי עד עליו,
ויודו שמים פלאך ה׳ – יאמר הגם שהשמים הם מתנהגים עפ״י חקי הטבע הקבועים, וקהל קדושים שהם המלאכיםא הם המנהיגים את ההנהגה הנסיית שנעשית ע״י המלאכים כמ״ש שרפים עומדים ממעל לו, שהם למעלה מן הכסא שהוא השמים כמו שפי׳ שם, בכ״ז גם השמים יודו פלאך ה׳ – שגם הטבע תמשך אחר ההנהגה ההשגחיית הפלאיית, וגם בה יש נסים נסתרים והנהגה קצובה לפי המעשה ולפי השכר והעונש,
ואף אמונתך יודו בקהל קדושים – שגם המלאכים יודו את ההנהגה הקבועה, כי גם הם יניעו את החקים הקבועים הטבעיים שיהיו מסכימים עם ההנהגה הפלאיית, וגם הנסים הם הנהגה קבועה מראש, וכמ״ש כ״ז באורך למעלה סי׳ ל״ו במ״ש ה׳ בהשמים חסדך אמונתך עד שחקים, עיי״ש בארך.
א. כן בכי״ק.
ויודו וגו׳ – ואין מדתך כמדת בשר ודם המבטיח ורוצה לקיים רק קוצר יכלתו תמנעהו, רק אתה חכם חפץ ויכול, ומעשי ידיך שמים יודו ויורו כי כן הדבר.
קדשים – המלאכים או בני אדם חסידיך.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ז) כִּ֤י מִ֣י בַ֭שַּׁחַק יַעֲרֹ֣ךְ לַיהֹוָ֑הי״י֑ יִדְמֶ֥ה לַ֝יהֹוָ֗הי״י֗ בִּבְנֵ֥י אֵלִֽים׃
For who in the skies can be compared to Hashem? Who among the sons of might can be likened to Hashem?
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אֲרוּם מַן הוּא בְּשַׁחֲקֵי דְמִשְׁתְּוֵי לַיָי דְדָמִי לַיָי בְּאוֹכְלוֹסֵי מַלְאֲכַיָא.
For who in the clouds can be set beside the LORD? Who resembles the LORD in the multitudes of angels?
כי מי בשחק יערוך לה׳ – לפי שנאמר ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ללמדך שלא יטעך יצרך לומר יש לפניו אכילה ושתיה, מי היה מקריב לו עד שלא עמדו ישראל שנאמר כי מי בשחק יערוך לה׳, אמר ר׳ אבין הלוי אתה מוצא בהק״ה מפרנס יתומים ומאכיל רעבים ואין הלשון הזה אלא לשון פרנסה כמה דאת אמר ביום השבת יערכנו. ד״א מי כהקב״ה מאיר עיני חשכים ואין הלשון הזה אלא לשון אורה שנאמר על המנורה הטהורה יערוך את הנרות. ד״א מי כהקב״ה מלביש ערומים ואין הלשון הזה אלא לשון כסות שנאמר וערך בגדים ומחיתך. ד״א מי כהקב״ה עושה מלחמתן של ישראל ואין הלשון הזה אלא לשון מלחמה שנאמר ויערכו מלחמה פתח השער, ידמה לה׳ בבני אלים, זה משה שעלה למעלה ועשה שם מאה ועשרים יום, יאמר לך אם היו מקריבין לפני, ולא עוד אלא מי שהיה למוד באכילה כיון שעלה אצלי וראה שאין אכילה אצלי לא אכל שנאמר ויהי שם עם ה׳ ארבעים יום וגו׳, ולמה אמרתי לך שתהא מקריב לפני בשביל לזכותך, אמר הקב״ה כל מי שהוא עושה מעשי יהא דומה לי, אמר ר׳ לוי משל למלך שבנה מדינה והדליק לתוכה שני פנסין אמר המלך כל מי שהוא מדליק שני פנסין כאלו אני קורא אותו אגוסטא או איני מקנא אותו, כך הקב״ה ברא חמה ולבנה אמר הקב״ה כל מי שיעשה כאלו יהא שוה לי, ואין הלשון הזה אלא לשון אור שנאמר על המנורה הטהורה יערוך את הנרות. ד״א אמר בלעם את שבעת המזבחות ערכתי אמר ליה הקב״ה רשע הירצה ה׳ באלפי אילים ברבבות נחלי שמן אם הייתי מבקש קרבן הייתי אומר למיכאל ולגבריאל והיו מקריבין לפני שנאמר כי מי בשחק יערוך לה׳, ידמה לה׳ בבני אלים בבני אברהם יצחק ויעקב שהם אילי עולם ואין אני מקבל קרבנות אלא מישראל.
באן יקולון מן פי אלשואהק יעאדל אללה, או ישבהה מן ד׳וי אלטאקה.
בכך שהם אומרים: אין (מי: בתור שלילה) בשמים הגבוהים ישוה לה׳ או ידמה אליו מבעלי הכח.
כי, באמרם מי בשחקים יערך לה׳ או ידמה לו בבעלי היכולת. על המונח בני אלים ראה לעיל כט א. וגם בפסוק זה הכוונה על המלאכים וכמו שכתב רבינו בספרו אמו״ד מאמר ב פ״ט.
יערך לי״י – יהא נערץ כמותו.
is equal to the Lord Can be evaluated like Him.
כייערוך – כמו יעריכנו הכהן (ויקרא כ״ז:ח׳).
בבני אלים – הם הכוכבים. והטעם כי חכמי המזלות יראו בנסיונם פלאות גדולות ומעשים נוראים מתחדשים יום ויום כפי כח הככבים ומערכת אלה לאלה והיודעים דעת עליון ידעו כי מעשה השם הנכבד נפלאים יותר ויותר.
FOR WHO IN THE SKIES CAN BE COMPARED. Ya’arokh (compared) is similar to the word ya’arikhennu (value him) in the priest value him (Lev. 27:8).
THE SONS OF MIGHT. The reference is to the stars.
The following is the meaning of our verse: the scholars who study the stars learn through experience [of] the great wonders and awe­inspiring creations that come into being each day in accordance with the power of the stars, and the way they are arranged vis à vis each other. Those who know the mind of the Most High know that the works of God the glorious are more, and more wondrous, than the works of the heavenly bodies.
כי מי בשחק – והם יודו ויאמרו כי מי בשחק יערך לי״י כמו שיחשבו עובדיהם, והם השמים וצבאם מודים כי אין בכל צבא השמים שיהיה לו ערך ודמיון כנגד האל, כי הם בעצמם מודים כי מאת האל יבא להם הכח והפלא שהם מראים.
בני אלים – הם צבא השמים, ואלים הם המלאכים והצבא הם כבנים להם, כי מסבתם היא תנועתם ומהלכם ומשפטם. ופירוש אלים – יכולים.
כי מי בשחק יערוך (לך) [לה׳]. ותוכל על זה, כי אין ערוך אליך שימנעך1:
1. כי אין בכל צבא השמים שיהיה לו ערך ודמיון כנגד האל יתברך (רד״ק).
יערך – מלשון ערך ושווי.
אלים – חזקים כמו אל גוים (יחזקאל ל״א:י״א) ור״ל מלאכי מעלה.
יערוך לה׳ – יערוך עצמו להיות דומה לה׳ להבטיח ולקיים.
ידמה וגו׳ – כפל הדבר במ״ש.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

כי מי בשחק יערך לה׳ – השחק יציין מקום המלאכים והשכלים כי שחקים הם גבוהים משמים ושם מקום הפלאות,
ובני אלים הם כחות הטבע, ויש הבדל בין ערך ובין דמה – כי הדברים יתדמו לפי מקריהם, ויערכו לפי שויים בעצמותם, והנה בשחק שם נמצא דימוי לה׳, שהוא הדמיון בקצת מקרי פעולותיו, שהפעולות היוצאות מהשחק אינם מקושרים בחקי הטבע והזמן והמקום, והמלאכים הם שכליים מופשטים מחומר וכדומה, ובכ״ז אין להם ערך עמו כי הם נבראים וכחם מוגבל, והפלאים הנעשים על ידם הם בלתי מתמידים ותלוים ברצון ה׳ לפי שעה, אבל ה׳ אין סוף ובב״ת בורא כל ופלאיו קבועים ברצונו הפשוט מראשית קדומים, ולפ״ז הגם שי״ל דימוי עמו אין להם ערך עמו,
ומי ידמה לה׳ בבני אלים – שכחות הטבע אין להם אף דמיון אליו, כי כולם מקושרים בכחות גשמיים בלתי נצחים, ואין להם אף דמיון אליו יתברך.
בבני אלים – העמים עובדי עבודה זרה היו מאמינים שיש שם אלהים גדולים וקטנים ובני אלהים, מדרגה תחת מדרגה, וגם ביחסם להם כח וגבורה היו מוכרחים להודות כמו יתרו כי אלהי ישראל גדול מכולם, וכן אמר משה, אשר מי אל (לפי מחשבת העמים) בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתך (פרשת ואתחנן).
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ח) אֵ֣ל נַ֭עֲרָץ בְּסוֹד⁠־קְדֹשִׁ֣ים רַבָּ֑ה וְ֝נוֹרָ֗א עַל⁠־כׇּל⁠־סְבִיבָֽיו׃
A God dreaded in the great council of the holy ones, and feared by all those that are about Him?
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אֱלָהָא תַקִיפָא בְּרָזֵיהוֹן דְקַדִישִׁין יָתֵיב עַל כּוּרְסֵי יְקָרָא וְרַבָּא וּדְחִיל עַל כָּל מַלְאֲכַיָא דְקָיְמִין חֲזוֹר חֲזוֹר לֵיהּ.
God is mighty in the mysteries of the holy ones; sitting on the throne of glory, great and fearsome over all the angels who stand around him.
אל נערץ בסוד קדושים רבה ונורא על כל סביביו וגו׳ – (כתוב ברמז תת״ס).
בל הו אלטאיק אלמרהוב פי עצבהֵ אלמלאיכה אלכת׳ירין, ומכ׳יף ענד ג׳מיע מחיטיה.
אלא הוא האל (הכל יכול) אפילו באסיפת המלאכים המרובים. ונורא הוא על כל אלה שמסביבו.
אל, אלא הוא היכול הנערץ בקהל המלאכים הרבים וידוי בעיני כל הסובביו. בסוד ״עצבה״ אגודה וקהלה וראה לעיל ב ב. וסביביו מוסב על האור הנברא וכמו שכתב בספרו אמו״ד מאמר ג פ״י.
בסוד קדושים רבה – בסוד רב של מלאכים.
in the great council of the holy ones In the great council of the angels.
אל נערץ בסוד קדושים רבה – נערץ הרבה.
אל – הוא התקיף שיראוהו הקדושים שאינם בגוף ורבה תואר לסוד.
ונורא על כל סביביו – הם הצבא הגדול שהם גוף.
A GOD. He is the Mighty One whom the incorporeal holy ones1 fear.
The word rabbah (great) describes sod (council).⁠2
AND FEARED OF ALL THEM THAT ARE ABOUT HIM. The reference is to the great host,⁠3 which is corporeal.
1. The angels.
2. Our psalm reads be-sod kedoshim rabbah. Ibn Ezra notes that the word rabbah (great) describes sod (council) even though sod follows the word kedoshim (holy ones).
3. The stars in heaven.
אל נערץנערץ – כמו נורא, פרושו שיערצו ממנו וכן נקרא נורא שיראו ממנו, והוא נערץ ונורא בסוד המלאכים הקדושים.
ופירוש בסוד – בחברה, כמו בסוד ישרים ועדה (תהלים קי״א:א׳).
ופירוש רבה – מערצה רבה ויראה רבה יערצו וייראו ממנו, וכן לא אמוט רבה (תהלים ס״ב:ג׳), רוצה לומר מטה רבה.
ופירוש על כלא סביביו – על המלאכים שהם סביביו, כלומר משרתיו, והפסוק כפול כענין מלות שונות.
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207 חס: ״כל״.
בסוד קדושים. מניעי הגלגלים1: על כל סביביו. הגלגלים שעשה סובבים2:
1. ׳נפש הגלגל׳.
2. שכיון שה׳ עשה שיהיו סובביו, נקראו ׳סביביו׳, כי הדבר המסודר מאתו יקרא שלו (ראה פירוש רבינו לשיר השירים), ולא יתכן לומר ׳סביביו׳ על ה׳ שלית אתר פנוי מיניה, והוא ממלא וסובב על עולמים.
נערץ – ענין חוזק כמו כגבור עריץ (ירמיהו כ׳:י״א).
בסוד – ענין חבורה ואסיפה כמו ועל סוד בחורים (ירמיהו ו׳:י״א).
אל נערץ – כי הוא אל אמיץ בחבורת עדת קדושים רבה וגדולה הם מלאכי מעלה.
על כל סביביו – הם המלאכים המסבבים כסא כבודו.
אל נערץ – עתה יבאר ששני מיני ההנהגות האלה שהזכיר, בין הפלאיית הנעשית ע״י הקדושים שהם המלאכים, ובין הטבעית הנעשית ע״י צבאות השמים והגלגלים כולם יוצאות מה׳ ולא יעשו דבר בלעדו, ונגד ההנהגה הפלאית אמר אל נערץ בסוד קדושים רבה – בועד הגדול של הקדושים והמלאכים ששם ימתקו סוד על הפלאים והנסים, ה׳ נערץ בקרבם שלא יעשו דבר בלעדיו, ויען שתכלית הפלאים הוא שייראו מפניו אמר כי נורא הוא על כל סביביו – באשר הם סביב לו וקרובים אליו והוא נורא עליהם.
אל נערץ רבה – (תאר הפעל כמו הרבה) בסוד וקיבוץ מלאכים קדושים.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ט) יְהֹוָ֤הי״י֤׀ אֱלֹ֘הֵ֤י צְבָא֗וֹת מִי⁠־כָמ֖וֹךָֽ חֲסִ֥ין ׀ יָ֑הּ וֶ֝אֱמ֥וּנָתְךָ֗ סְבִיבוֹתֶֽיךָ׃
Hashem God of hosts, Who is a mighty one, like You, Hashem? And Your faithfulness is round about You.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יְיָ אֱלָהָא עַל כָּל חַיָלֵי מְרוֹמָא מַן דִכְוָתָךְ חֲסִינָא יְיָ וְקוּשְׁטָךְ חֲזוֹר לָךְ.
O LORD God above the hosts of the height, who is like you in strength, O LORD? And your truth is around you.
מי כמוך חסין יה – מתאפק שלא ליפרע מיד אבל מה עושה משפט ורוב צדקה לא יענה, משפט לצדיקים ורוב צדקה לרשעים לא יענה לזמן מרובה (כתוב ברמז תת״י). צדק ומשפט וגו׳ (כתוב ביחזקאל ברמז של״ט).
פיא אללה יא רב אלג׳יוש מן מת׳לך יא אזלי יא וארת׳, וחקך עלי מחיטיך.
אם כך [שאתה נורא וכו׳] ה׳. אלוהי הצבאות! מי כמוך. הנצחי! אתה היורש! [אתה הנשאר אחרון] והאמת שלך על כל שסביבך.
מי, מי כמוך יה היורש ואמתתך על כל סובביך. חסין ״וארת׳ יורש, כלומר שכולם יאבדו ואתה תעמוד. וכן תרגם לעיל פב ח תנחל. ובכל מקום מתרגם יה או אהיה ״אזלי״ הקדמון אשר איו גבול לקדמותו.
ופירשתי חסין, יורש, מלשון התרגום לפי שהוא יורש הארץ ואשר עליה,
ופסרת חסין, וארת׳, מן לג׳ה אלתרגום לאנה וארת׳ אלארץ׳ ומא עליהא.
חסון – חזק, כמו: {ו}⁠חסון הוא כאלונים (עמוס ב׳:ט׳).
וחסין – תאר, במשקל גביר, מגזרת וחסון הוא (עמוס ב׳:ט׳).
וטעם ואמונתך סביבותיך – שאיננה מתפרדת כי איננה מקרה.
A MIGHTY ONE. Chasin (mighty one) is an adjective. It is vocalized like the word gevir (lord) (Gen. 27:37).⁠1 It is related to the word chason (strong) in and he was strong as the oaks (Amos 2:9).
The meaning of And Thy faithfulness is round about Thee is, “Your faithfulness does not separate itself from You, for Your faithfulness is not an accident.”2
1. Which is written with a sheva (a chataf pattach) and a chirik.
2. An “accident” is something which is not inherent in an object. For example, the table is red. “Red” is an accident because a table can be any color. When Ibn Ezra says that God’s faithfulness is not an accident, he means that God’s faithfulness is inherent to God. It is not something apart from God.
י״י אלהי צבאות – צבאות שמים הוא אלהיהם ומושל עליהם.
חסין יה – חסין אינו סמוך אבל הואא מוכרת בשקל גביר, ופרושו חזק כמו וחסון הוא כאלונים (עמוס ב׳:ט׳).
ואמר יה – כי הוא השם המורה על הוית העולם כלו כי הוא מאתו, וחסין מורה כי הוא קיום העולם אחר הויתו, כמו שנקרא חי העולם.
ואמונתך סביבותיך – כמו שאמר: אמונתך בקהל קדושים (תהלים פ״ט:ו׳), כי הקדושים המלאכים הם סביביו, והם מעידים על אמונתך, כלומר על קיומך.
ואמר מי כמוך – כלומר בעליונים המקימים מי כמוך, כי הם מעידים על עצמם כי קיומם מאתך, שאתה קיים לעולם.
והחכם ר׳ אברהם בן עזרא ז״ל פירש טעם סביבותיך – שאיננה מתפרדת כי איננה מקרה.
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207 רק: ״סמוך והוא״.
אלהי צבאות. יכול על ׳צבאות׳ השמים1: מי כמוך [וגו׳] ואמונתך סביבותיך. ׳מי׳ בכל ׳סביבותיך׳ וגלגליך ׳כמוך׳ וכמו ׳אמונתך׳ ונצחיותך, שהוא סיבת כל נצחיות זולתו2:
1. ראה או״ע. ורד״ק כאן: ׳ה׳ אלהי צבאות. צבאות שמים, הוא אלהיהם ומושל עליהם׳.
2. בדפו״ר ׳נצחיותם וזולתו׳, ויש לבדוק כת״י.
חסין, יה – יש פסיק בין חסין ליה לפי שמלת חסין הוא תואר ואינו סמוך ליה כאומ׳ ח״ו חסין של יה אבל הוא מוכר׳ בשקל גביר והם שני שמות של הקב״ה וכ״כ הראב״ע ורד״ק ורבי אלייא הלוי וכמוהו האדון יה דפ׳ משפטים וחבריה דכי תשא ואחרי׳ כיוצא בהן כמ״ש במזמור נ״ט ויהושע כ״ב.
חסין – ענין חוזק כמו וחסון הוא כאלונים (עמוס ב׳:ט׳).
חסין יה – אתה ה׳ החזק מאוד.
ואמונתך – האמונה היא מעולם סביבותיך ולא תתפרד ממך.
חסין – מורה על דבר המתקיים, וכן וחסון הוא כאלונים, וזה הבדלו מיתר נרדפיו, והוא תואר ע״מ גביר.
ה׳ אלהי הצבאות – גם בהנהגה הטבעיית הנעשית ע״י המערכה וצבא השמים שבעבורם נקרא אלהי הצבאות, והיא ההנהגה הקבועה שבעבורם נקרא חסין שפורה חוזק קבוע, לא נמצא כמוך חסין יה – ואתה שוכן גם בקרב הצבאות האלה,
ואמונתך סביבותיך – עד שגם הנהגת הטבע המיוסדת על האמונה היא ג״כ סביבותיך, כי אתה שוכן בקרבם ופועל בם.
חסין – מלשון חוסן שענינו חיל בלשון ארמי, וחסין הוא תאר על משקל לשון ארמי שממנו נעתק, שבלשון הקדש היתה חי״ת שלו ראויה לקמץ רחב.
ואמונתך סביבותיך – מסביבותיך ניכר כי כל תוכל ואין מונע ממך מלקיים הבטחותיך.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(י) אַתָּ֣ה מ֭וֹשֵׁל בְּגֵא֣וּת הַיָּ֑ם בְּשׂ֥וֹא גַ֝לָּ֗יו אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם׃
You rule the proud swelling of the sea; when its waves arise, You still them.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אַתְּ שַׁלִיט בְּגֵיוְתָנוּתָא דְיַמָא כַּד מִתְרַבָּא מִתְנַטְלִין גַלוֹי אַנְתְּ תַּמְאִיכִנוּן.
You rule over the pride of the sea; when its waves increase and become high, you will subdue them.
וכמא אנת מסלט עלי קדרה אלבחר, ענד ארתפאע אמואג׳ה אנת תהדיהא.
וכמו ששליטתך על גבורת הים בזמן התרוממות הגלים שלו אתה זה שמרגיע את הגלים.
בשוא, שבהתרומם גליו אתה תשכבם.
בשוא גליו – בהנשא גליו.
אתה תשבחם – תשפילם וכן וחכם באחור ישבחנה (משלי כ״ט:י״א), וכן משביח שאון ימים (תהלים ס״ה:ח׳).
when it raises its waves When its waves are raised.
You humble them Heb. תשבחם, You humble them, and similarly: "but afterwards a wise man will quiet it (ושבחנה)" (Mishlei 29:11); and similarly: "Who humbles (משביח) the roaring of the seas" (Tehillim 65:8).
אתה – הזכיר דברי השמים והקדושים, ולא יבינו רק החכמים לבדם. ועתה שב להזכיר גבורתו בדברים הנראים, והוא הים.
בשוא – בהתרומם.⁠א
תשבחם – תשקיטם,⁠ב כמו: משביח (תהלים ס״ה:ח׳).
אתה – יתכן היות טעם תשבחם בעבור ישראל הים.
א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13: ״בתרומם״.
ב. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13: ״ותשקיטם״.
THOU RULEST THE PROUD SWELLING OF THE SEA. The psalmist first mentioned the heavens and the holy angels.⁠1 The aforementioned2 can only be understood by the wise. The psalmist now backtracks and mentions God’s power as it is revealed in that which is visible – namely, the sea.
ARISE. Be-so (when … arise) means “when it arises.”
THOU STILLEST THEM. Teshabbechem means, “You still them.” Compare this to mashbi’ach (stillest) (Psalms 65:8).
THOU. It is possible that the meaning of Thou stillest them is “You stilled the sea3 on behalf of Israel.”4
1. Verses 7–9.
2. The heavens and the angels.
3. The waves.
4. When Israel crossed the Red Sea.
אתה מושל – עד עתה דיבר על העליונים, כי הוא מושל עליהם, ועתה מדבר על התחתונים הגאים והחזקים, והםא מן הברואים הנוראים.
ופירוש גאות הים – שהמים גבוהים על הארץ, כמו שפרשנו במזמור ל״ג בפסוק כונס כנד מי הים (רד״ק תהלים ל״ג:ז׳).
ואמר אתה מושל – כי המים בגאותם הם בטבעם לצאת עלב הארץ, והאל מושל עליהם ועוצר אותם ושם להם חול גבול.
ופירוש בשוא גליו – בהתרומם, והוא כמו בנשוא חסר פ״א הפעל.
אתה תשבחם – תשקיטם, וכן משביח שאון ימים (תהלים ס״ה:ח׳). ואפשר שאמר זה על קריעת ים סוף.
או אמר כי כן יעשה בכל זמן כמו שאמר יקם סערה לדממהג ויחשו גליהם (תהלים ק״ז:כ״ט).
או פירושו כמו חצי הפסוק הראשון, כלומר בהתרומם גלי הים שידמה שיצאו לחוץ ליבשה בהתרומםד וכשיגיעו לשפה אחת תשקיטם.
א. כן בכ״י בכ״י פריס 207, פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י מינכן 363: ״והים״.
ב. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207: ״את״.
ג. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207: ״לשממה״.
ד. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207 הושמט ע״י הדומות: ״גלי הים... ליבשה בהתרומם״.
אתה מושל בגאות הים. ועם זה1, ׳אתה מושל׳ בנצחיים לשַנות טבעם כרצונך, באופן שציווית לים הגבוה מן הארץ שלא ישוב לכסותה2: אתה תשבחם. תשקיטם3 בתפילת המתפללים לך4:
1. בנוסף לכך שאתה מושל על העליונים, אתה מושל גם על הנצחיים שבעולם התחתון. וכ״כ הרד״ק, ׳דיבר על העליונים כי הוא מושל עליהם. ועתה מדבר על התחתונים הַגֵּאִים והחזקים, והם מן הברואים הנוראים׳.
2. כ״כ הרד״ק: ׳ופירוש גאות הים, שהמים גבוהים על הארץ, כמו שפירשנו במזמור ל״ג בפסוק כונס כַּנֵּד מי הים. ואמר אתה מושל, כלומר, המים בְּגֵאוּתָם היה בטבעם לצאת על הארץ, והאל מושל עליהם וְעָצַר אותם ושָׂם להם חול גבול׳.
3. כ״כ אבע״ז: תשבחם - תשקיטם כמו משביח, וכן רד״ק. ורש״י פירש באופ״א אך ע״פ אותן המקורות: אתה תשבחם - תשפילם וכן (משלי כט) וחכם באחור ישבחנה (וכן לעיל /תהלים/ סה) משביח שאון ימים.
4. הרד״ק נתן שלושה פירושים מתי ה׳ משקיט גלי הים, ופירוש רבינו הוא פירוש מחודש.
תשבחם – תשקיעם ותשפילם כמו משביח שאון ימים (תהלים ס״ה:ח׳).
בגאות הים – בחוזק הים וגאונו.
בשוא – בהתרומם גליו אתה תשקיעם ותשפיל׳.
תשבחם – תשפילם כמו משביח שאון ימים, ומשתתף עם שבח שגדרו שמשביח הדבר ומטיבו כמ״ש לקמן (קי״ז א׳).
אתה – מתחיל לבאר שני הדברים האלה שהזכיר, איך יתגלו ע״י שני ההנהגות האלה הנקראים בשם חסד ואמונה בעולם התחתון, נגד ההנהגה הפלאיית שהזכיר בפסוק ח׳ שנעשית ע״י סוד קדושים, אמר,
אתה מושל בגאות הים – שבעת קריעת ים סוף התגאה הים לעבור גבולו בעת הוליכו ה׳ ברוח קדים עזה כל הלילה, שבעת הסער דרך הים להתגאות ולעבור גבולו, ואתה משלת עליו אשר בשוא גליו – בזה עצמו שהתנשאו גליו וכמ״ש וברוח אפיך נערמו מים, עי״ז בעצמו אתה תשבחם ונצבו כמו נד נוזלים וקפאו תהומות וישם את הים לחרבה.
תשבחם – עיין מה שכתבתי סימן ס״ה על פסוק משביח שאון עמים.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יא) אַתָּ֤ה דִכִּ֣אתָ כֶחָלָ֣ל רָ֑הַב בִּזְר֥וֹעַ עֻ֝זְּךָ֗ פִּזַּ֥רְתָּ אוֹיְבֶֽיךָ׃
You crushed Rahab, as one that is slain. You scattered Your enemies with the arm of Your strength.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אַתְּ שַׁפֵּיתָא הֵיךְ קְטִיל דְחַרְבָּא רַהֲבָא הוּא פַּרְעֹה רַשִׁיעָא בִּתְקוֹף אֶדְרַע עוּשְׁנָךְ בַּדַרָא בַּעֲלֵי דְבָבָךְ.
You have crushed Rahab, that is, wicked Pharaoh, like one slain by the sword; with the might of your strong arm you have scattered your enemies.
אנת דקקת אלמפתנין כאלצרעי, ובד׳ראע עזך בדדת אעדאך.
ואתה שחקת (טחנת עד דק) לפירורים את בעלי ההסתה כמו חללים. ובזרוע עוזך פזרת את האויבים שלך.
אתה, אתה רצצת אנשי הרשע כחללים. תרגם רהב ״אהל אלפתן״ אנשי הזדון והרשע, וכן תרגם לעיל פז ד. ותרגם דכאת ״דקקת״ רצוץ שבור וכתות. ומלה זו תרגם רבינו בשמונה צורות, זו אחת. 2? ״ידך״ דכוי נפשי בעיקר כגון לעיל עב ד, איכה ג לד, ישעיה נג ה - י, איוב ד יט. 3? ״כ׳פץ״⁠ ⁠׳ הנמכה כגון לעיל ד יט, לקמן צד ה, קמג ג, איוב ה ד, לד כה. 4? ״צ׳הד״ עושק כגון משלי כב כב. 5 ״אלם״ צער ויסורין כגון איוב ו ט. 6 ״צ׳עף״ חולשה כגון ישעיה ג טו, יט י, נז טו, איוב כב ט. 7 ״וג׳ע״ כאב כגון לעיל עד כא, איוב יט ב. 8 ״ד׳כוה״ או ״זכוה״ טהרה ונקיון ודומה לארמי טהור - דכי, כגון לקמן צ, ג, וראה שם בפירושו, וכגון ירמיה יד י.
רהב – מצרים.
Rahab Egypt.
וטעם דכית כחלל רהב – הם מצרים והטעם אנשי רהב.
[THOU DIDST CRUSH RAHAV.] Rahav in Thou didst crush Rahav as one that is slain refers to Egypt.⁠1 Rahav is to be interpreted as “the men of Rahav.”
1. See Isaiah 30:7.
אתה דכאת – כתוב באל״ף במקום יו״ד, וכן רפאנו את בבל (ירמיהו נ״א:ט׳). זה הפסוק מוכיח כי על קריעת ים סוף אמר הפסוק אשר לפניו, כי רהב הוא מצרים, כמו המחצבת רהב (ישעיהו נ״א:ט׳), אזכיר רהב ובבל (תהלים פ״ז:ד׳). אמר קרעתא הים לישראל, כך דכאת המצרים בתוכו כאלו היוב חללים כי לא היה להם כח לנוס ולצאת מהים בעוד שהיה לחרבה.
פזרתג אויביך – כי הים מוציא הטובעים ומפזרם אל חוף הים לימים, ולא תכף שטובעים, ואתה בזרוע עוזך פזרתד אויביך והקיא אותם הים תכף שטבעו כדי שיראו אותם ישראל מתים על שפת הים, כמו שכתוב: וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים.
א. כן בכ״י פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פרמא 1872, פריס 207 (שם תוקן): ״קריעת״.
ב. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207: ״היה״.
ג. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363, וכן בפסוק. בכ״י פריס 207 (וכן גם להלן): ״פזרתך״.
ד. כן בכ״י פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207 (וכן גם לעיל): ״פזרתך״.
רהב. גובה הים1 כשבקעת ים סוף, ואז בזרוע עזך2 פזרת [אויביך], כאמרו (שמות יד כז) ׳ומצרים נסים׳3:
1. משמע שמפרש שהכוונה לגאות הים ש׳רהב׳ הוא התנשאות. ושאר המפרשים פירשו ש׳רהב׳ הוא מצרים, וגם רבינו מפרש כן במקומות רבים, ומצרים עצמם נקראו כן ע״ש גאוותם, כמו שמפרש רבינו, ונמצאו הפירושים עולים כאחד, כי גם לרבינו הכוונה להתנשאות הגלים בקריעת ים סוף שבו טבעו המצרים. אך לרבינו הכוונה לבקיעת ים סוף, ואילו לשאר המפרשים הכוונה לטביעת המצרים כשחזרו המים לאיתנם. ולכן גם לא פירש הרד״ק ׳פזרת׳ כרבינו, כי לדעתו כבר מתו אז המצרים, ופירש על גופות המצרים על שפת הים.
2. בדפו״ר: ׳עמך׳.
3. ודרך הנסים להתפזר, כלשון הכתוב ׳ובשבעה דרכים ינוסו מפניך׳.
דכאת – ענין כתיתה ושבירה.
כחלל רהב – כמו החלל המדוכא כן דכאת רהב הם מצרים הקרוי רהב.
פזרת אויביך – הם מלכי כנען.
אתה – ועי״ז בעצמו דכאת את רהב שהם המצריים כחלל, ובזרוע עזך פזרת אויביך – שהזרוע מציין שיעשה הכל בכחו בלי עזר מהתחתונים או ממעשיהם, רק בכחו העליון לבדו.
אהב – פרשנוהו למעלה פ״ז:ד׳.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יב) לְךָ֣ שָׁ֭מַיִם אַף⁠־לְךָ֥ אָ֑רֶץ תֵּבֵ֥ל וּ֝מְלֹאָ֗הּ אַתָּ֥ה יְסַדְתָּֽם׃
The heavens are yours. Also the earth is yours, the world and all that is in it. You have founded them.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
דִי לָךְ שְׁמַיָא לְחוֹד דִי לָךְ אַרְעָא תֵּבֵל וּמַלְיָא אַתְּ יְסַדְתִּנוּן.
Yours is the heaven, yea, yours is the earth; you have founded the world and all its contents.
לך אלסמאואת ואלארץ׳, ואלדניא באסרהא אנת אססתהא.
ולך השמים [לשון רבים] והארץ והעולם הזה במלואו אתה יסדת אותו.
תבל, ותבל בכללה אתה יסדתה. וראה לקמן צ, ב.
לך – עתה הזכיר דבר הרקיע והיבשה כי הוא חפץ לברוא אדם. והנה השמים הם הקרובים אל הארץ.
ותבל – היא הנושבת מהארץ, על כן ומלואה.
וטעם יסדתם – רמז לשבעה גבולות כל הישוב, וככה יהיו תמיד.
THINE ARE THE HEAVENS. The psalmist now speaks of heaven and the dry land, for he wants to tell us that God wanted to create man. The heavens mentioned in our verse refer to the heavens closest to earth.⁠1 The word tevel (world) refers to that part of the earth which is inhabited. Therefore, the fullness thereof next follows.
Thou hast founded them alludes to the seven inhabited sections of the earth.⁠2 All people live in one of them. It shall always be thus.
1. This does not refer to the heaven that contains the planets and stars. See Ibn Ezra on Gen. 1:1.
2. Ibn Ezra believed that the inhabited areas of the earth were divided into seven areas. “The 66 degrees above the equator that are inhabited are divided into seven zones.” See I. Efros, Studies in Medieval Jewish Philosophy (New York: Columbia University Press, 1974), 177. They are also referred to as the seven climates.
לך שמים אף לך ארץ – עתה זכר בכלל העליונים והתחתונים.
והטעם לך – כי הם מודים לך כי לך הם השמים בשכלם ודעתם והארץ כמו שכתוב: או שיח לארץ ותורך ויספרו לך דגי הים וגו׳, כי יד י״י עשתה זאת (איוב י״ב:ח׳-ט׳). והטעם אף על פי שאינם בני שכל. וכן אמר הנה: אף לך ארץ – אף על פי שאינה בעלת שכל, בני אדם חכמים מכירים ויודעים מהארץ ומתולדתה ומהבהמות ומהעופות כי יש להם בורא ומנהיג, ואתה הוא הבורא, והרי הם כאלו הם מספרים ומודים בזה.
תבל ומלואה – ארץ תקרא המיושבת ושאינה מיושבת, והמיושבת תקרא תבל, לפיכך אמר ומלואה, והמלוא שלה הם השוכנים בה בני אדם בהמות ועופות.
אתה יסדתם – כמו היסוד שהוא קיוםא הבנין, כן עשה האל יתברך במקומות הישוב דברים שהם קיום היושבים, כמו הנהרות האילנות והעשבים והירקות למאכל אדםב ולמאכל בהמה שהם נמצאים במקומות הישוב, וכן לשונות הים העוברים במקום הישוב לתועלת בני אדם לעבור בו ממקום למקום ולצוד בו הדגים למאכלו, וכל זה הוא קיום הישוב. לפיכך אמר יסדתם.
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י מינכן 363: ״קייום״. בכ״י פריס 207: ״קודם״.
ב. כן בכ״י מינכן 363. בכ״י פריס 207 חסר: ״אדם״.
(יב-יג) לך שמים. לשנות טבעם כרצונך, וכן לך ארץ תבל ומלואה, ושניתָ טבעם, וזה כאשר אתה יסדתם בגלגל השמש הנוטה ממשוה היום צפון וימין1, ובזה שניתָ מזג ה׳ארץ׳ ומזגי ׳תבל׳ - שהוא החלק המיושב, ׳ומלואה׳ - טבעי הצמחים והבעלי חיים2, וזה כי אתה בראתם3: תבור וחרמון בשמך ירננו. יהי רצון ש׳תבור וחרמון׳ - שהם גבולי ארץ ישראל4, ׳בשמך ירננו׳, כי תיטיב לעמך ולארצך5:
1. שהסיבוב של השמש שהיה על קו המשווה ממזרח למערב נוטה לצפון בחורף ולדרום בקיץ.
2. ׳⁠ ⁠׳ארץ׳ תִּקָּרֵא המיושבת ושאינה מיושבת, והמיושבת תִּקָּרֵא תבל, לפיכך אמר ומלואה, וְהַמְּלוֹא שלה הם השוכנים בה, בני אדם בהמות ועופות׳ (רד״ק).
3. וכיון שברא אותם, ואינם קיימים אלא מכח רצונו, א״כ בידו לשנות טבעם כרצונו.
4. חרמון בצפון, ותבור צ״ע, כי גם הוא בצפון בחלק זבולון או נפתלי. ואבע״ז פירש שהם קצות העולם, לא קצות א״י.
5. ראה מש״כ בישעיה על ׳רני שמים׳.
לך שמים – שלך השמים.
ומלואה – הבריות שממלאים את העולם.
ארץ, תבל – הבדלם מבואר בכ״מ, תבל מורה על חלק המיושב.
לך – ונגד ההנהגה הטבעיית שהזכיר בפסוק ט׳ שנעשית ע״י צבאות השמים ששם תתחיל הנהגת הטבע, אומר לך שמים, שהנהגת הטבע המתגלה במערכת השמים היא מיוחס לך, וגם אף לך ארץ – שאף הארץ ששם סוף ההנהגה הזאת היא לך ג״כ ותחת השגחתך, והראיה כי תבל ומלואה אתה יסדתם – שלפי הטבע היתה הארץ מכוסה במים, ולא היה אפשר שיהיה תבל שהוא חלק היבשה המיושב, ואתה יסדת את היבשה שימצאו תבל ומלואה, כמ״ש לה׳ הארץ ומלואה תבל ויושבי בה כי הוא על ימים יסדה כמו שפירשתי שם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יג) צָפ֣וֹן וְ֭יָמִין אַתָּ֣ה בְרָאתָ֑ם תָּב֥וֹר וְ֝חֶרְמ֗וֹן בְּשִׁמְךָ֥ יְרַנֵּֽנוּ׃
The north and the south, You have created them; Tabor and Hermon rejoice in Your name.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
מַדְבְּרַיָא דִי בְּצִפוּנָא וְיָתְבִין דִי בְדָרוֹמָא וְחֶרְמוֹן דִי בְמַדִינְחָא בִּשְׁמָךְ מְשַׁבְּחִין.
The deserts in the north and those who dwell in the south, you created them;
Tabor in the west and Hermon in the east sing praise in your name.
ומהב אלשמאל ואלג׳נוב אנת בראתהמא, וג׳בל תבור וחרמון לאסמך ירנון.
וכיווני הצפון והדרום אתה בראת אותם. והר תבור חרמון ירננו לשמך.
צפון, ורוח צפון ודרום אתה בראתם והר תבור וחרמון לשמך ירננו.
ימין – דרום.⁠א
תבור וחרמון – מזרח ומערב.
א. בכ״י ס״פ (בחילוף הסדר): דרום – ימין.
צפון – בעבור שהזכיר שמים וארץ. והנה שתי פאות והן מעלה ומטה הזכיר צפון וימין. ותבור – בפאת מערב, והנה אחור. וחרמון – במזרח. והנה קדם כמו זה וזה, כמו בספר יצירה חתם בשש טבעות.
THE NORTH AND THE SOUTH. The psalmist spoke of heaven and earth (verse 12). He thus noted two points – that is, up1 and down.⁠2 He then mentions north and south. [He next speaks of the western and eastern compass points.] Tabor is in the west.⁠3 The term achor (behind) (Psalms 139:5) is similar to this.⁠4 Hermon is in the east.⁠5 The term kedem (before)⁠6 (Psalms 139:5) is similar to this.⁠7
That which our verse speaks of is similar to that which is found in the Sefer Ha-Yetzirah.⁠8 The aforementioned writes, “God sealed the world with six seals.”9
1. Heaven.
2. Earth.
3. Literally, “the western corner.”
4. In that it means west.
5. Our verse thus speaks of the six compass points.
6. Ps. 135:5 speaks of kedem (east) and achor (west). Our verse does similarly. However, it uses different terms.
7. This is the reading in Ha-Keter. Mikra’ot Gedolot is a bit garbled. It reads, “Tabor is in the west. Behold, Tabor. Hermon is in the east. Kedem is similar to it.”
8. An early mystical work.
9. Up, down, east, west, north, and south.
צפון וימין אתה בראתם – כתב החכם ר׳ אברהם בן עזרא ז״ל כי זכר פאות העולם. והנה זכר שמים וארץ והם שתי פאות מעלה ומטה, וזכר צפון וימין, ותבור שהוא בפאת מערב והנה אחור, וחרמון במזרח והנה קֶדֶם, והנהא זכר שש הפאות. וזהו הכתוב בספר יצירה: חתום בשש טבעות.
ולפי דעתי: כי זכר תבל ומלואה (תהלים פ״ט:י״ב) והוא ממזרח למערב על קו השוה באורך העולם שהוא מיושב כלו מראש מזרח ועד סוף מערב,⁠ב לפיכך אמר: ומלואה שהוא מלא כלו. ואחר כך זכר צפון וימין שהוא לרוחב העולם, ואינו מיושב כלו כי לפאת צפון, נשאר הרבה מן העולם חרב לרוב הקרירות, ולפאת דרום יותר ויותר מפני החמימות, ומעט הוא הישוב בה. וכלם מודים כי אתה בראתם החרב והישוב.
וזכר תבור וחרמון – כי הם הרים גדולים וההרים מהברואים הנוראים אשר בארץ. וכן אמר: יוצר הרים (עמוס ד׳:י״ג) כי הם הברואים הגדולים אשר בארץ.⁠ג
תבור – כמו שאמר: כי כתבור בהרים (ירמיהו מ״ו:י״ח), כלומר שהוא נודע בהרים לארכו וגבהו, וכן חרמון, הוא שניר, הוא הר גבוה מאד עד שימצא בו שלג אפילו בימות החמה.
ואמר בשמך ירננו – כאלו הם מספרים ומרננים כי אתה יוצרם, והרואה אותם נותן שבח ורנה והודאה לאל היוצר אותם, והרי הם כאלו הם ירננו.
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207: ״והלא״.
ב. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207 (חסר ״סוף״): ״ועד מערבי״.
ג. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207 הושמט ע״י הדומות: ״וכן אמר יוצר הרים... אשר בארץ״.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יב]

תבור וחרמון – שמות הרים גבוהים.
וימין – הוא דרום כי מזרח נקרא קדם והעומד קדמת פניו לקדם מול השמש ימינו א״כ לדרום ומערב קרוי אחור כי אז אחוריו למערב.
בשמך ירננו – ר״ל פלאי גבהם יעוררו הבריות לרנן בפלאי שמך.
בראתם – ברא מורה על דבר בלתי נגמר כמ״ש בכ״מ.
צפון – מבאר איך יסד את התבל, שהארץ בצד צפון ובצד דרום אצל הצירים אינה ראויה לישוב מפני גודל הקור, ועז״א צפון וימין אתה בראתם – שיש הבדל בין בריאה ובין יצירה עשיה – שתחלה נבראה הארץ יש מאין והיתה עדיין תהו ובהו בלתי ראויה לישוב, ואח״כ יצר את הארץ ועשה אותה, היינו שתקן אותה שתהיה ראויה לישוב שזה נקרא בשם יצירה ועשיה, כמ״ש כה אמר ה׳ יוצר הארץ ועושה הוא כוננה לא תהו בראה, כמ״ש בפי׳ שם, אולם צד צפון וימין לא יצר ועשה ולא תקנם לישוב רק נשארו כפי שבראם תהו ובהו, אולם תבור וחרמון שהם באמצע הישוב הם נוצרו ונעשו ונתקנו לישוב והם והם בשמך ירננו – ששם תרון הארץ ותשמח כי פרוח תפרח ותגל אף גילת ורנן ע״י הישוב והברכה שנמצא שם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יד) לְךָ֣ זְ֭רוֹעַ עִם⁠־גְּבוּרָ֑ה תָּעֹ֥ז יָ֝דְךָ֗ תָּר֥וּם יְמִינֶֽךָ׃
Yours is an arm with might. Strong is Your hand, and exalted is Your right hand.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
דִי לָךְ אֶדְרְעָא עִם גְבוּרְתָּא תַּעֲשָׁן יְדָךְ לְמִפְרַק עַמָךְ תְּרוּם יְמִינָךְ לְשַׁכְלָלָא בֵית מַקְדְשָׁךְ.
Yours is the arm with strength; your hand will be strong to redeem your people; your right hand will be raised to perfect your sanctuary.
ולך אלעט׳מה ואלג׳ברוה, וידך אלעזיזה וימינך אלרפיעה.
ולך הגדולה והגבורה וידך היא החזקה וזרועך היא העליונה.
לך, לך העצמה והגבורה וידך העזוזה וימינך הרוממה.
לך – התברר כי יש לך זרוע. והטעם ארוכה שתוכל לנטותה, דרך משל, אל מקום שתחפץ, והיאא עם גבורה.
והנה אין ספק כי לעולם תעוז שמאלך תרום ימינך – משל שתי ידיך.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״והוא״.
THINE IS AN ARM WITH MIGHT. It has become clear that You have an arm; that is, a long powerful arm which You can, figuratively speaking, extend wherever You desire. There is no doubt that Your left hand is strong.⁠1 Of Your two hands, it is your right hand that is extended.⁠2
1. Hand refers to the left hand, for scripture goes on to speak of the right hand.
2. Ibn Ezra’s interpretation of And exalted is Thy right hand.
לך זרוע עם גבורה – כי אתה, בכחך עומדא הכל, וכן אמר: ומתחת זרועות עולם (דברים ל״ג:כ״ז).
תעוז ידך – והיא השמאלית.
תרום ימינך – והנה שתיהם שוות בך בעוז ובגבורה וברוממות, וכן אמר על שתיהן: זרועות עולם (דברים ל״ג:כ״ז).
א. כן בכ״י פריס 207, פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י מינכן 363, ברלין 547: ״כי בכחך עומד״. בדפוסים: ״מעמיד״.
כי אמנם לך זרוע - להגין על עמך, עם גבורה - נגד קמיך: תעוז ידך. יהי רצון ש׳תעוז ידך׳ להגין על ישראל: תרום ימינך. להנקם מצריך:
זרוע עם גבורה – ר״ל זרועך נטויה על כל ובכולם תעשה גבורות.
תרום ימינך – להיות עליון על כל.
זרוע – הוא פרק העליון של היד ומציין תמיד תנועה הראשיית, כמ״ש ישעיה (נ״א ט׳ ס״ב ח׳) ובכ״מ.
ידך ימינך – יד הוא השמאל כנ״ל (כ״ב ט׳).
לך זרוע – הזרוע המוזכר אצל ה׳ תמיד תציין הכח הראשי המניע את היד הפועלת (כמו שהזרוע הוא הפרק העליון של היד שהיא מניעה את היד), ויציין אצל ה׳ הכח הראשון המניע לפעולותיו, והנה הזרוע של בשר ודם אינה שלו, שהכח הראשי המניע אותו לעשות פעולותיו הוא דבר חוצה לו, אם טבעי אם אלהיי, כי כל תנועה שבעולם י״ל סבה חוצה לה כנודע, אבל אתה לך הזרוע – הזרוע היא לך בעצמך, כי אתה המניע הראשון לכל דבר, וכן הגבורה של בשר ודם היא דבר חוצה לו בלתי נגדר בעצמותו, כי יצוייר אדם בלתי גבור, עד שהגבורה היא שם התואר נוסף על האדם חוץ מגדרו ועצמותו, אבל אתה לך גבורה – שהגבורה עצמיית לך לא שם תואר, כי ה׳ לא יתואר בתארים רק שה׳ יתברך הוא עצם הגבורה, והנה הגבורה היא שם צרופיי, שלא תתראה הגבורה רק על ידי דבר אחר חלוש בערכו, ע״י שיתגבר דבר על דבר חוצה לו, וא״כ הגבורה היא רק בערך זולתו החלוש ממנו, אבל אתה לך גבורה – אינה אצלך שם צרופיי ע״י זולתך, כי לא נמצא דבר זולתך אחר שהכל מאתך, רק שהגבורה מתעצמת בזרוע שלך בעצמך, עד שראשית הכח הבב״ת מתעצם עם הגבורה, עד שלך זרוע עם הגבורה – שהגבורה נקשרת בזרוע שלך, ומבאר הדבר תעוז ידך תרום ימינך – שגבורת ה׳ אשר תתגלה ע״י הנסים והנפלאות שיתגבר על הטבע, תדמה במשל, כמי שמניע גלגל הריחים בכח גדול בידו השמאלית, ובידו הימנית יעצור בעד הנעת היד השמאלית ויגלגל את הגלגל לצד האחר הפך מתנועת היד השמאלית, ויראה כחו שידו הימנית תגבר ותרום בכח על עוז של ידו השמאלית, שבזה יראה גבורתו בעצמו שיד ימינו תרום ותגבר על יד שמאלו, וכן ה׳ יניע ויסבב את גלגל המערכת והטבע בידו השמאלית ותעוז ידו להניע אבירים בכחו, וע״י ההנהגה הפלאיית יעצור וישדד הנעת הגלגל והמערכה בידו הימנית, ימין ה׳ עושה חיל על הנהגת הטבע המיוחסת אל יד השמאל, ויראה גבורתו בו בעצמו, שהגם שתעז ידך השמאלית בהנהגת הטבע, בכ״ז תרום ימינך בהנהגה הנסיית על ידך השמאלית המנהגת את הטבע, וא״כ גבורתך אינה נודעת ע״י דבר זולתך רק לך זרוע עם גבורה.
זרוע עם גבורה – כח ואומץ.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(טו) צֶ֣דֶק וּ֭מִשְׁפָּט מְכ֣וֹן כִּסְאֶ֑ךָ חֶ֥סֶד וֶ֝אֱמֶ֗ת יְֽקַדְּמ֥וּ פָנֶֽיךָ׃
Righteousness and justice are the foundation of Your throne; mercy and truth go before You.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
צִדְקְתָא וְדִינָא מְדוֹר כּוּרְסֵי יְקָרָךְ טֵיבוּ וּקְשׁוֹט מְקַדְמִין אַפָּךְ.
Righteousness and justice are the dwelling place of your glorious throne; favor and truth go before your face.
ואלעדל ואלחכם מהיא כרסיך, ואלפצ׳ל ואלאחסאן יחצ׳דאן בין ידיך.
והצדק והמשפט מושב הכסא שלך. והחסד וההטבה נכוחים לפניך.
יקדמו, נמצאים לפניך.
צדק – הטעם אף על פי שלך לבדך היא הגבורה הכל בצדק ומשפט.
וטעם יקדמו פניך – שאינם זזים לעולם.
וטעם מכון כסאך – על דרך מלכי האדמה1 בשבתם על כסא המלוכה, ככה כסא הכבוד.
1. השוו ללשון הפסוק בישעיהו כ״ד:כ״א.
RIGHTEOUSNESS AND JUSTICE. The meaning of this phrase is as follows: “Even though You alone are all-powerful, all of Your actions are based on righteousness and justice.”
The meaning of go before Thee is, “they never move from before Thee.”
The psalmist employs the image of human kings sitting upon their thrones when he speaks of the foundation of Thy throne.⁠1 The same is true with the Throne of Glory.⁠2
1. Righteousness and Justice sustain the throne of a human king.
2. Righteousness and Justice sustain the Throne of Glory.
צדק ומשפט – אחר שזכר העולם ואמר כי בכח השם עומד, אמר כי קיום העולם שיהיה כמו שהוא קיים לנצח ולא ישחת הוא צדק האל ומשפטו וחסד ואמת מאתו. והפסוק כפול בענין במלות שונות, כי צדק וחסד אחד, ומשפט ואמת אחד, ומכון כסאך ויקדמו פניך אחד, כי הצדק והחסד הוא שעושה עם הברואים בהעמידו העולם על מכונו והוא משפט ואמת מאתו לקיים האמת עם דוד. וסמך לו החסד והאמת שיש לו אל העולם, ושהוא מקיים האמתא דברו שאמר: עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבתו (בראשית ח׳:כ״ב), ואמר: לא אוסיף לקלל עוד את האדמה (בראשית ח׳:כ״א), ואמר: ולא אוסיף עוד להכות את כל חי (בראשית ח׳:כ״א), ואמר: זאת אות הברית אשר אני נותן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה לדורות עולם (בראשית ט׳:י״ב).
ופירוש מכון כסאך – כמו המלך היושב על הכסא ורואה צרכי עמו ומנהגם על המשפט.
ופירוש יקדמו פניך – כי תמיד הם מזומנים עמך בלי הפסק, שאתה מנהיג העולם על מנהגו תמיד כי הַקִדוּם הוא הזמנת הדבר, כמו: אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים (דברים כ״ג:ה׳), כי תקדמנו ברכות טוב (תהלים כ״א:ד׳).
א. כן בכ״י פריס 207. בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363 חסר: ״האמת עם דוד... ושהוא מקיים האמת״, והוא מסומן בקו גם בכ״י פריס 207.
כי אמנם צדק ומשפט מכון כסאך. בעשותך ׳צדק׳ לישראל ו׳משפט׳ בצריך, ׳יכון כסאך׳ למלך על כל הארץ: חסד ואמת יקדמו פניך. יהי רצון שיקדמו פניך בזה ׳חסד׳ לישראל, ׳ואמת׳ - שהיא מידת הדין, על צָרֶיךָ:
יקדמו – היו״ד בגעיא.
מכון – הכנת כסאך היא בצדק ובמשפט לא לפי כח הזרוע.
יקדמו פניך – יקדימו לבוא לפניך להנהיג בהם את בני העול׳.
צדק ומשפט – עי׳ ישעיה א׳ כ״א.
צדק ומשפט מכון כסאך – אחר שבאר שני מיני ההנהגות שבם ינהיג ה׳ את עולמו, שקראם בשם חסד ואמת או אמונה, מסיים לאמר שהכסא שעליה ישב ה׳ להנהיג את ברואיו התחתונים, (כי כסא ה׳ המוזכר בתנ״ך מציין הנהגתו את העולם התחתון), היא מכוננת על צדק ומשפט, כי גדר המשפט הוא מה שיעשה לפי הדין הקבוע, וגדר הצדק הוא מה שיעשה לפנים משורת הדין, שאז לא ישקיף השופט על הנימוס הקבוע רק על הזמן והענין והנשפטים, וכן ינהיג ה׳ את עולמו לפעמים במשפט, והיא בהנהגה הטבעית המסודרת, שהכל קצוב ושקול בפלס לפי נימוסים וחקים קבועים לא ישתנו ולא יבדילו בין הראוי ובין הבלתי ראוי רק העולם כמנהגו נוהג לתת לכל נמצא חקו, ולפעמים ינהיג בצדק, שישקיף לפי הזמן והענין ולפי מעשה הננמצאים, והוא ההנהגה הנסיית ההשגחיית שאינה נמדדת לפי חקי הטבע הקבועים, והנה שורש המשפט הוא האמת הנמצא בנפש השופט, ושורש הצדק הוא החסד המוטבע בנפשו, שע״י שנשרש בלב השופט אהבת האמת לא יטה מן המשפט הקבוע, וע״י שנשרש בלבו אהבת החסד יטה אל הצד לפנים משורת הדין לעשות חסד אעפ״י שאינו כפי המשפט הקבוע ואמתת הנימוס לאמתו, וכן יאמר אצל ה׳ שמה שצדק ומשפט מכון כסאך – זה נמשך ע״י שחסד ואמת יקדמו פניך – שע״י שהחסד יקדמו פניך תעשה צדק, וע״י האמת תעשה משפט, עד שמשני השרשים הקבועים במדותיך שהם חסד ואמת, יתגלו בהנהגה התחתונה צדק ומשפט, שהיא הנהגה הטבעיית לפי המשפט וההנהגה הנסיית לפי הצדק.
יקדמו פניך – הם תמיד נגד פניך ואתה מביט בם וזוכרם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(טז) אַשְׁרֵ֣י הָ֭עָם יֹדְעֵ֣י תְרוּעָ֑ה יְ֝הֹוָ֗הי֝״י֗ בְּֽאוֹר⁠־פָּנֶ֥יךָ יְהַלֵּכֽוּן׃
Happy is the people that know the joyful shout. They walk, Hashem, in the light of Your countenance.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
טוּבֵיהוֹן דְעַמָא דְיָדְעִין לְרַצוּיֵי בָרְיֵהוֹן בְּיַבָּבָא יְיָ בִּנְהוֹר זִיו אַפָּךְ יְהַלֵכוּן וְיִזְכּוּן בְּדִינָא.
Happy the people who know to please their creator with a shout; O LORD, in the splendid light of your countenance they will walk and be acquitted in judgment.
אשרי העם יודעי תרועה – ר׳ אבהו פתר קריא בה׳ זקנים שהיו נכנסין לעבר שנה מה הקב״ה עושה מניח סנקליטין שלו ויורד ומצמצם שכינתו ביניהם למטה שאם טעו בדבר הלכה הקב״ה מאיר עיניהם בהלכה שנאמר י״י באור פניך יהלכון. אמר ר׳ אושעיא כתיב אשרי העם יודעי תרועה ואוה״ע אינם יודעין להריע כמה בוקיינוס יש להם כמה סלפידס יש להם כמה קרנות יש להם, אלא אשרי העם שיודעים לפתות את בוראם בתרועה אימתי בחדש השביעי. דבר אחד מדבר בסנהדרין י״י באור פניך יהלכון שהקב״ה מאיר עיניהם בהלכה. נפתלי אילה שלוחה, הנותן אמרי שפר אמרי שפר אלו דברי תורה שנתנו על ידי שופר שנאמר וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר.
פקאלוא טובא לקום עאדתהם אן יג׳לבוא לך, אללהם בנור וג׳הך יסירון.
ה׳! אשרי העם שמנהגם להרעיש לפניך (בתפילתם או בתורתם) [ואשרי העם וכו׳] שבאור פניך מתהלכים.
אשרי, ואמרו אשרי עם מנהגם להריע לך.
יודעי תרועה – שיודעים לרצות את בוראם בראש השנה בתרועה שמסדרים עליה מלכיותא זכרונות ושופרות.
א. כן בכ״י אוקספורד 165, ליידן 1, ברלין 122, אוקספורד 34. בכ״י לוצקי 778: ״מלכייות״.
that know the blasting of the shofar Who know how to appease their Creator on Rosh Hashanah with the blasts, upon which they arrange the blessings of "malchuyoth" (manifestations of God's dominion), "zichronoth" (remembrances), and "shofaroth.⁠"
יודעי תרועה – להריע על הקורבנות לפני הקב״ה, שנאמר: והרעתם בחצצרות וג׳ (במדבר י׳:ט׳).
אשרי – הטעם להזכיר כל זה כי בידך כח וגבורה והחסד והאמת סביבותיך. אם כן למה תאחר להקים בריתך והחסד שהבטחתו.
וטעם להזכיר אשרי העם אחר חסד ומשפט, כי תושיע בגבורתך ובצדקתךא כל הקורא בשמך.
וטעם תרועה – כמו ותרועת מלך בו (במדבר כ״ג:כ״א).
באור פניך יהלכון – כמו לאורו אלך חשך (איוב כ״ט:ג׳).
א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13: ״ובצדקך״.
HAPPY IS THE PEOPLE THAT KNOW THE JOYFUL SHOUT. The psalmist mentions all of this1 because he intends to say, “All might and power are in Your hand. Mercy and truth are round about You.⁠2 Why then do You delay to keep Your covenant and mercy which You promised us?” The psalmist proclaims: Happy is the people that know the joyful shout.⁠3 This follows loving-kindness4 and justice [are the foundation of Thy throne] (verse 14), for its implication is,⁠5 “You save by Your might6 and righteousness all who are called by Your name.”
The word tru’ah (joyful shout)⁠7 is similar to the word tru’at (shouting for)⁠8 in and the shouting for the King9 is among them (Num. 23:21).⁠10
THEY WALK, O LORD, IN THE LIGHT OF THY COUNTENANCE.
Compare this to, and by His light I walked through darkness (Job 29:3).
1. All that which is reported in verses 14–16.
2. Verses 14–15.
3. Hebrew, tru’ah. The sound of the shofar. The shofar announces God’s presence.
4. Ibn Ezra substitutes loving-kindness (chesed) for righteousness (tzedek).
5. The mention of the shofar sounding following the reference to God’s might and righteousness.
6. Ibn Ezra’s rendition of “justice” in verse 14.
7. Ibn Ezra renders tru’ah as “the sounding of the shofar.”
8. Ibn Ezra renders tru’at as “the sound of the shofar.”
9. The reference is to the king of the universe, God.
10. According to Ibn Ezra, the meaning of our verse is, Happy is the people who hear the sounding of the shofar which is used to hail the presence of God, for righteousness and justice are the foundation of God’s throne and mercy and truth go before Him.
אשרי העם יודעי תרועה – בתחלת המזמור החל לזכור חסד ואמת שהיה לו עם דוד, וסמך לו החסד והאמת שיש לו עם העולם ושהוא מקיים האמת עם העולם כן היה לו לקיים האמת עם דודא ועם ישראל.
ואמר אשרי העם יודעי תרועה – כלומר אשריהם ישראל כשהיה רצונך אליהם והיית מולך עליהם, ואז היו יודעי תרועתך, כמו שכתוב: י״י אלהיו עמו ותרועתב מלך בו (במדבר כ״ג:כ״א). וטעם התרועה כי במלחמה המתגברים על אשר כנגדם הם תוקעים ומריעים להפחיד אשר כנגדם כמו שאנו רואים במלחמות הכתובות שהם תוקעים ומריעים במצות האל יתעלה וכן אמר וכי תבאו מלחמה בארצכם והרעותם בחצוצרות (במדבר י׳:ט׳) ובתרועת האל יתברך אמר יריעג אף יצריח על אויביו יתגבר (ישעיהו מ״ב:י״ג) זהו ותרועתד מלך בו (במדבר כ״ג:כ״א), וזהו יודעי תרועה.
י״י באור פניך יהלכון – אז היו הולכים באור פניך, ולא היו נכשלים כמו עתה שהם הולכים בחשכה.
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207 הושמט ע״י הדומות: ״וסמך לו החסד שיש לו עם העולם... לקיים האמת עם דוד״.
ב. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363, וכן בפסוק. בכ״י פריס 207 (וכן גם להלן): ״ותרועה״.
ג. כן בכ״י פרמא 3239, מינכן 363, וכן בפסוק. בכ״י פריס 207: ״ירע״.
ד. כן בכ״י פרמא 3239, מינכן 363, וכן בפסוק. בכ״י פריס 207 (וכן גם לעיל): ״ותרועה״.
אשרי העם. המאושרים שבעם, שהם תופשי התורה: יודעי תרועה. היודעים תרועת מלך אשר בין הגלגלים ומניעיהם, בהיותם שמחים לעשות רצון מלכם1, כאמרו (איוב לח ז) ׳ויריעו כל בני אלהים׳, וזה בהתקשרם תמיד יחדיו לעשות התכלית המכוון מאתו2: ה׳ באור פניך יהלכון. לחיי עולם3:
1. ע״פ נוסח קידוש הלבנה בסנהדרין (מב.) ׳אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם ששים ושמחים לעשות רצון קונם׳.
2. וכתב שם רבינו: ׳הגד אם ידעת מין ה׳בינה׳ שהיה ברן יחד כוכבי בוקר המתנועעים, ולא ימנעו זה את זה מתנועתם אף על פי שהם יחדיו במקום, נוגעים זה את זה ואין ריקות ביניהם, מי המציא לכל אחד מהם זאת המידה המוגבלת המכוונת מפעולת פועל מכוין בהכרח באופן שכולם מתנועעים ׳יחד׳ בנחת, ׳שמחים לעשות רצון קונם׳: ויריעו כל בני אלקים. מניעי הגלגלים הריעו יחד תרועת מלך בעשותם מצוותו׳. ואין הכוונה לקול שירת הגלגלים כפי שיש מי שהבין מדברי רבינו כאן, אלא שבכך שעושים את רצונו של ה׳ בדיוק כאילו שרים ומשבחים לו. וכ״כ בשיעורים (לעיל יט ג-ד) עה״פ ׳יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחווה דעת, אין אומר ואין דברים׳: ׳אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים וגו׳. נראה שהכריע המשורר על אותה המחלוקת אם הגלגלים בתנועתם יש להם קולות ערבים, באמרו שאין להם קול הברה כדעת אריסטו, כי זאת הטענה מיוסדת על גלגל קבוע ומזלות חוזרים, וכבר אמרו ב⁠[] (פסחים צד:) ׳ונראין דבריהן מדברינו׳ כמו שהביא הרמב״ם ז״ל בספר המורה חלק ב׳ פרק ח׳⁠ ⁠׳.
3. אלה החכמים היודעים תרועה.
באור פניך – הבי״ת בגעיא.
תרועה – ענין התחברות וריעות וכן ותרועת מלך בו (במדבר כ״ג:כ״א).
יודעי תרועה – היודעים להתחבר ולהדבק במקום.
באור פניך – המה ילכו באור התשועה הבאה מלפניך.
תרועה – כמו ותרועת מלך בו, מענין ריעות והתחברות.
אשרי העם – אחר שדבר על כל פרטי ההנהגה הכללית בשני חלקיה, שב לדבר על הנהגה השגחיית פרטיית המיוחדת ומסוגלת לעם ה׳, אשר המה בלתי נתונים תחת הנהגת המציאות הכללי ואל החסד והאמת או הצדק והמשפט הכללי, רק אל חסד ואמת וצדק ומשפט פרטי השגחיי נעלה ומרומם מן הכללי ומיוחד אליהם לבדם, ועז״א אשרי העם היודעים תרועת מלך – והוא שיתחברו עם ריעם ודודם העליון, כמ״ש ה׳ אלהיו עמו ותרועת מלך בו, עד שימשכו השפע מאתו בלא אמצעי, כי אז באור פניך יהלכון – לא ע״י צבא השמים, ולא ע״י סוד קדושים שהם המלאכים, רק מונהגים ע״י ה׳ בעצמו בבלי אמצעי.
יודעי תרועה – ע״ד ותרועת מלך בו (פרשת בלק) יודעים להריע בקול גדול בספרם גדולתך.
באור פניך יהלכון – בכל מהלכם לפניך תראה להם פנים צהובות וצוחקות.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יז) בְּ֭שִׁמְךָ יְגִיל֣וּן כׇּל⁠־הַיּ֑וֹם וּבְצִדְקָתְךָ֥ יָרֽוּמוּ׃
In Your name they rejoice all the day; and through Your righteousness they are exalted.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
בִּשְׁמָךְ יְרַנְנוּן כָּל יוֹמָא וּבְצִדְקְתָךְ יִתְרוֹמְמוּן.
In your name they will rejoice all day, and by your righteousness they will be exalted.
ובאסמך יסרון טול אלזמאן, ובעדלך ירתפעון.
ובשם שלך ישמחו כל הזמן. ובצדק שלך יתרוממו.
כל היום, כל הזמן.
בשמך – והזכירם שמך זה הוא גילם תמיד. ובהזכירם צדקתך ירומו על כל בני אדם.
IN THY NAME DO THEY REJOICE ALL THE DAY. They mention Your name. This is the source of their permanent joy.
[AND THROUGH THY RIGHTEOUSNESS ARE THEY EXALTED.] They are exalted above all people when they mention Your righteousness.
בשמך – ואז יגילון בשמך כל היום – כלומר בזכור שמך, כי בשמך היו נעזרים ובצדקתך ירומו.
בשמך יגילון. בעולם הזה: ובצדקתך ירומו. ללמד דעת את העם:
יגילון – מלשון גילה ושמחה.
בשמך – בתשועת שמך יגילון כל הימים.
יגילון – גדרו למעלה (כ״א ב׳), ובצדקתך גדר צדקה שאצל ה׳ ישעיה (נ״ט מ״ו).
בשמך – ואז יקבלו שני מיני ההנהגות האלה בדדרך נפלא מאד, עד שבהנהגה הטבעיית בשמך יגילון כל היום, שם ה׳ מציין ההנהגה הטבעיית הקבועה (שעז״א ה׳ שמך לעולם ה׳ זכרך לדוד ודוד, שהשם הוא הקבוע תמיד שהוא פרסומו ע״י ההנהגה הטבעיית שהיא קבוע לעולם בלי שינוי, והזכר הוא המעשה שיעשה לפרקים שע״י יזכרו אותו שהוא הנס והפלא שזה אינו קבוע תמיד רק מתחדש לפי הדור), ויש הבדל בין שמחה וגיל, ששמחה היא השמחה התמידית, וגיל הוא על דבר מתחדש כמו מציאה בשורה טובה ודומיה, ולפ״ז מהראוי שישמחו על ההנהגה הטבעיית, ויגילו על הנס והפלא, רצוני שעל הטבע לא שייך גילה, שאינו דבר מתחדש רק מתמיד ורגיל, ולא יצדק לומר שיגיל אדם על שיש לו שתי ידים ושתי עינים והוא בריא אולם, שזה מגדר השמחה על דבר המתמיד, ולא יתכן גילה רק על הנס שהוא דבר מתחדש לפי שעה, כ״ז בהנהגה הטבעיית הפשוטה, לא כן בהנהגה הטבעיית המיוחדת לעם ה׳ שהיא בהשגחת ה׳ התמידית, יצוייר בה גילה, כמשל הבן האהוב לפני אביו והוא מפקח עליו תמיד בכל רגע לתת לו טרף חקו הקבוע בעצמו, שיגיל בכל עת על אהבת אביו והשגחתו עליו המתחדשת בכל רגע והיא נבדלת מן הגילה על הנס והפלא שזה לא יתמיד כל היום, כי הפלא אינו מתמיד, אבל בשמך יגילון כל היום – כי השגחה זו מתמדת, ונגד ההנהגה הפלאיית אמר בצדקתך ירומו – שגדר הצדקה הבא אצל ה׳ הוא מה שיעשה ה׳ מצד אלהותו שלא בהשקף על מעשי בני אדם והכנתם, וצדקה זו אין לה גבול כמו שה׳ יתברך בלתי ב״ת, ועז״א בצדקתך ירומו בכל עת למעלה ראש.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יח) כִּי⁠־תִפְאֶ֣רֶת עֻזָּ֣מוֹ אָ֑תָּה וּ֝בִרְצוֹנְךָ֗ [תָּר֥וּם] (תרים) קַרְנֵֽינוּ׃
For You are the glory of their strength; and in Your favor our horn is exalted.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אֲרוּם שִׁבְהוֹר עוּשְׁנְהוֹן אַתְּ וּבִרְעוּתָךְ תְּרִים קַרְנְהוֹן.
For you are the splendor of their strength, and by your will their horn1 is exalted.
1. Their horn: our glory. Their horn: Tg Nwhnrq suggests Heb Mnrq.
כי תפארת עוזמו אתה – ישראל אומרים כי תפארת עוזמו אתה והקב״ה אומר ישראל אשר בך אתפאר.
לאנך פכ׳רהם ועזהם, וברצ׳אך ירתפע שאננא.
לפי שאתה התפארת והעוז שלהם וברצון שלך יתרומם המצב שלנו.
כי, כי אתה תפארתם ועוזם וברצונך ירום כבודנו. קרן ״שאן״ כבוד, יוקרה, וכן לעיל עה ה.
וברצונך – שאתה מתרצה להם, אֵפַייְמוֺנְט.
and with Your favor that You are appeased by them (apayement in Old French), propitiation.
כי – לא יתפארו בעזם כי אם בעזך.
FOR THOU ART THE GLORY OF THEIR STRENGTH. They do not glorify themselves by their strength. They glory only in Your strength.
כי תפארת עזמו אתה – כי אז היית אתה תפארת עוזם כי לא היה להם עוז אלא מאתך ובעוזך היו מתפארים על האומות.
ואז ברצונך תרום קרנינו – וכתוב תרים – פירושו שאתה היית מרים קרננו, וקרי תרום – ר״ל ברצונך היתה רמה קרנינו, כמו רמה קרני בי״י (שמואל א ב׳:א׳). ואף על פי שקרנינו כתוב ביו״ד לשון רבים, ותרום לשון יחיד, פירושו כל קרן וקרן, רוצה לומר מלכי ישראל.
כי תפארת עוזמו אתה. כאמרו (משלי ח טו) ׳בי מלכים ימלוכו׳: תרום קרננו. מלכות בית דוד:
תרים קרנינו – תרום קרי.
קרנינו – בהרבה ספרים מדוייקים כתוב קרנינו ביו״ד הרבים וכ״כ רד״ק.
תפארת – אתה הוא המפאר חזקם ובעת תמלא רצון תרום קרן ממשלתנו.
תפארת עז – כשבאו אצל ה׳ יציין בעז הנהגת הטבע, ובתפארת הנהגה הנסיית כמ״ש בכ״מ.
כי – מבאר זאת בפרטות נגד מ״ש בשמך יגילון כל היום מפרש כי תפארת עוזמו אתה – עוז מציין תמיד העוז הטבעיי, ועוז הטבעיי שיש לכל אדם לא יצדק בו תפארת, שלא יתפאר אדם במעלה טבעיית וע״כ לא יצדק בו גילה כנ״ל, כי הוא דבר קנוי לו בטבע ומתמיד כפי טבעו, אבל עוזם זה הטבעי יתפארו בו לפני רבים עמים, אחר שהוא ע״י השגחתך ואתה הוא תפארת עוזמו, שעוזם הוא מה׳ וזה מעיד שהם עם סגולה וגוי קדוש לה׳ וזה תפארתם, וע״כ יגילו כל היום, ונגד מ״ש ובצדקתך ירומו מפרש וברצונך תרום קרננו – שהצדקה האלהית שבה יעשה מעשים נפלאים מצד אלהותו שלא בהשקף על המקבל, הוא דבר התלוי ברצונו הפשוט לבד כי לא יעשה זה בעבור שכן חייב המשפט והדין רק בעבור שכן רוצה, וברצון הזה הנשגב תרום קרננו תמיד למעלה ראש, כמ״ש ובצדקתך ירומו.
תפארת עזמו – אתה סִבַּת תפארת המסובבת להם מחמת עוזם ואומץ לבם בצרות.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יט) כִּ֣י לַ֭יהֹוָהי״י מָגִנֵּ֑נוּ וְלִקְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֣ל מַלְכֵּֽנוּ׃
For of Hashem is our shield; and the Holy One of Israel is our king.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אֲרוּם דַייָ הִנוּן תְּרֵיסְנָא וְדַייָ קַדִישׁ יִשְׂרָאֵל מַלְכָּנָא.
For our shields belong to the LORD, and our king belongs to the LORD, the Holy One of Israel.
אנא ללה תרסנא, ולקדוס אסראיל מלכנא.
כי ה׳ הוא המגן שלנו. וה׳ המלך שלנו מי שמקדשים אותו [ישראל].
כימלכנו – הוא דוד שלך הוא.
ומגננו – שיגן בעד עמו, והטעם כפול כמשפט.
AND OF THE HOLY ONE OF ISRAEL IS OUR KING.⁠1 The reference is to David who is of God.⁠2 Our shield refers to David. He is our shield,⁠3 for he serves as a shield for his people.
The second half of the verse4 repeats the first half, as is the rule.⁠5
1. Literally, And of the Holy One of Israel is our king.
2. Literally, “The reference is to David, who is Yours.”
3. Shield in the first part of the verse refers to David.
4. And of the Holy One of Israel is our king.
5. For of the Lord is our shield.
כי לי״י מגננו – הפסוק הוא כפול בענין במלות שונות.
ומגננו – הוא מלכנו, והוא דוד המלך ושלמה בנו והבאים אחריו מזרעו, רוצה לומר כי לי״י היה מלכנו, לפיכך היה מצליח ומתגבר על אויביו.
ופירוש לי״י – המלך שהיה ירא את י״י, וכן: מי לי״י אלי (שמות ל״ב:כ״ו).
כי לה׳ מגיננו. שר הצבא שלנו, כאמרו (שמואל ב׳ י יב) ׳חזק ונתחזקה בעד עמנו ובעד ערי אלהינו׳1: ולקדוש ישראל מלכנו. מתאווה לעשות מקדש לכבוד שמו, כאמרו (שמואל ב׳ ז ב) ׳ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון ברית ה׳2 יושב בתוך היריעה׳3:
1. כלומר, שר הצבא שלנו אינו מתכוון אלא לשם ה׳, ופירוש הרד״ק שם ׳ובעד ערי אלהינו - שלא יכבשו אותם אויבינו וישבו בהם אם יתחזקו עלינו וינצחונו ואם עשו כן לא יהיו ערי אלהינו אלא ערי אלהים אחרים׳. ואבישי שר הצבא של דוד הוא שאמר כן, הרי שכל כוונתו של שר הצבא לשם שמים.
2. לפנינו: ׳וארון האלקים׳.
3. ש׳מלכנו׳ – דוד המלך, כל כוונתו אינו אלא ׳לקדוש ישראל׳, לעשות מקדש לה׳, כי מיד ׳כי ישב המלך בביתו וה׳ הניח לו מכל אויביו׳ (שם פסוק א), ביקש לבנות בית הבחירה. ורא ה אבע״ז: ׳מלכנו הוא דוד שלך הוא ומגננו שיגן בעד עמו׳. והרד״ק כתב ׳הפסוק הוא כפול בענין במלות שונות, ומגננו הוא מלכנו, והוא דוד המלך ושלמה והבאים אחריו מזרעו, רוצה לומר כי לה׳ הוא מלכנו, לפיכך היה מצליח ומתגבר על אויביו. ופירוש לה׳, המלך, שהיה ירא את ה׳⁠ ⁠׳.
כי לה׳ וגו׳ – כאשר היה מגננו לה׳ אז תרומם קרן ר״ל כאשר היו המלכים המגינים על עמים יראי ה׳ אז משלו ממשל רב.
ולקדוש וגו׳ – כפל הדבר במ״ש.
ה׳, קדוש ישראל – הבדלם ישעיה (א׳ ד׳) ובכ״מ בתנ״ך.
כי לה׳ – מבאר שנית שני דברים אלה, שנגד ההשגחה באמצעות הטבע אומר כי לה׳ מגננו – ונגד ההשגחה באמצעות הפלאות אומר ולקדוש ישראל מלכנו – כי יבואר אצלנו תמיד שיש הבדל בין כשיזכיר שם הויה סתם, שאז ידבר עליו מצד שהו בורא העולם ומהוה ומנהיג ומקיים המציאות הכללי בהנהגה הכללית, ובין כשיזכירנו בכינוי אל ישראל כמו אלהי ישראל אביר ישראל קדוש ישראל, שאז ידבר עליו מצד המעשים הנפלאים שיעשה לעם ישראל והקשר והדיבוק שיש לו עמהם, וכשיזכיר שם קדוש ישראל יכוין על הקשר שיש לו עמהם ע״י קדושת מעשיהם, עפ״ז אמר נגד ההשגחה באמצעות הטבע שזה קורא מגננו, מה שהוא מגן לנו כפי הטבע, זה מיוחס לה׳ בורא ומנהיג המציאות הכללי, ונגד הנסים והפלאות הגבוהים שיתרוממו ע״י מלכות בית דוד אומר ולקדוש ישראל מלכנו – שמלכנו והנסים שיתנוססו אליו הוא מיוחס לשם קדוש ישראל מצד השגחתו המתרוממת ע״י קדושת מעשיהם, - ועתה נעתק לספר בפרטות מ״ש ולקדוש ישראל מלכנו, ויציע בארך ההשגחה שנתגלה אל מלכות ב״ד ואיך גם בזה נודעו שני הדרכים אשר נתגלו בהנהגה הכללית הנקראים בשם חסד ואמונה.
בי לה׳ מגננו – המלך שהוא מגן לנו הוא קנין ה׳ שהוא עשהו, ואין לך משפט קניה גדול מעשות הדבר בידים.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(כ) אָ֤ז דִּבַּ֥רְתָּֽ⁠־בְחָז֡וֹןא לַחֲסִידֶ֗יךָ וַתֹּ֗אמֶר שִׁוִּ֣יתִי עֵ֭זֶר עַל⁠־גִּבּ֑וֹר הֲרִימ֖וֹתִי בָח֣וּר מֵעָֽם׃
Then You spoke in vision to Your pious ones, and said, "I have given help to one that is mighty; I have exalted one chosen from the people.⁠"
א. דִּבַּ֥רְתָּֽ⁠־בְחָז֡וֹן =א,ל (מקף בתיבת משרת)
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
בַּהֲדֵין מַלֵלְתָּא בְחֶזְוָנָא לַחֲסִידַיִךְ וַאֲמָרַת שַׁוֵיתִי סָעִיד לְעַמִי עַל יְדֵיהּ דְמִתְגַבֵּר בְּאוֹרַיְתָא אַפְרֵשִׁית עוּלֵים מִן בֵּינֵי עַמָא.
Then you spoke in a vision to your pious ones, and you said, “I have set up a helper for my people by the hand of one mighty in Torah; I have set apart a youth from among the people.”
אז דברת בחזון לחסידך – זה אברהם שנאמר במחזה לאמר וגו׳.
ותאמר שויתי עזר על גבור – שעזרו הקב״ה על חמשת המלכים.
הרימותי בחור מעם – זה אברהם שבחר בו הקב״ה שנאמר אתה הוא ה׳ האלהים אשר בחרת באברם. רבי אבין בשם ר׳ ברכיה רבה פתר קריא בדור שנדבר עמו בחזיון ובדבור שנאמר ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה כן דבר נתן אל דוד. לחסידך, שמרה נפשי כי חסיד אני. ותאמר שויתי עזר על גבור, רבי אבא בר כהנא אמר שלש עשרה מלחמות עשה דוד, ורבנן אמרין שמונה עשרה, ולא פליגי מאן דאמר שלש עשרה לצרכיהון של ישראל, ומאן דאמר שמונה עשרה חמש לצורך עצמו ושלש עשרה לצרכיהון של ישראל.
הרימותי בחור מעם – ויבחר בדוד עבדו. ד״א מדבר במשה שנדבר עמו בדבור ובחזון פה אל פה אדבר בו, לחסידך שהיה משבטו של לוי שנאמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה. ותאמר שויתי עזר על גבור אמר ר׳ תנחום בר חנילאי בנוהג שבעולם משאוי שקשה לאחד נוח לשנים שמא משאוי שקשה לשנים נוח לאחד, כל ישראל עומדים לפני הר סיני ואומרים אם יוספים אנחנו לשמוע וגו׳ ומשה שמע כל הדבור לעצמו, תדע לך שמכלם לא קרא אלא למשה שנאמר ויקרא אל משה.
ובחין כ׳אטבת בוחי ען אברארך, וקד ג׳עלת עוני מע ג׳באר לכם, ורפעת אלמכ׳תאר מן קומה.
ואז שדברת בנבואה על החסידים שלך אמרת: כבר הנחתי את עזרתי באחד מהגבורים שלכם. ורוממתי נבחר מהעם שלו.
ותאמר, ונתתי עזרי עם גבור שלכם והרימותי הנבחר מעמו.
לחסידיך – נתן הנביא וגד החוזה.
שויתי עזר – על דוד לעזור לו תמיד.
to Your pious ones Nathan the prophet and Gad the seer.
"I placed help" on David, to help him constantly.
אז דברת בחזון – עכשיו שהוא בגלות, מספר ואומר: אז בהיותינו בביתך, דברת בחזון לילה לדוד חסידך – על ידי נתן הנביא, דכתיב: ויהי בלילה ההוא (שמואל ב ז׳:ד׳): אם יעזבו בניו דרכם והוכחתיו בשבט אנשים (שמואל ב ז׳:י״ד), וכן: ופקדתי בשבט פשעם (תהלים פ״ט:ל״ג).
גיבור – דוד.
אזלחסידיך – המשוררים כמו הימן ואיתן שנקראו חוזים ונביאים.
ובחור – כמו נבחר.
או בעבור היותו כן במלכו.
THEN THOU SPOKEST IN VISION TO THY GODLY ONES. Godly ones refers to poets such as Heman1 and Ethan,⁠2 who are called “seers” and “prophets.”
[I HAVE EXALTED ONE CHOSEN OUT OF THE PEOPLE.] The word vachur (chosen) means the same as nivchar (who was chosen).⁠3 On the other hand, the term vachur is employed because he is chosen when he reigns.⁠4
1. See Ps. 88:1.
2. Verse 1.
3. According to this interpretation, our verse reads, “I have exalted one who was chosen out of the people.”
4. According to this interpretation, our verse reads, “I have exalted one who is the chosen of the people.”
אז דברת – ומתי היה זה אז כשדברת בחזון לחסידיך – והוא שמואל הנביא.
ותאמר שויתי עזר על גבור – אמרת לו שויתי עזר ישראל על גבור, והוא דוד, כמו שכתוב: ואשלחך אל ישי בית הלחמי כי ראיתי בבניו לי מלך (שמואל א ט״ז:א׳).
הרימותי בחור מעם – כמו שכתוב וימשח אותו בקרב אחיו (שמואל א ט״ז:י״ג). בחור – שהיה נבחר למלוכה.
(כ-כב) אז דברת בחזון. לנתן הנביא1, כאמרו (שם פסוק יז) ׳וככל החזיון הזה כן דיבר נתן אל דוד׳: שויתי עזר. לדוד2: על גבור. על גלית, וזה כי אז כבר הרימותי בחור מעם, משחתיו - על ידי שמואל הנביא, [אשר ידי] תכון עמו. להבא (ו)⁠להגין עליו: [אף זרועי] תאמצנו. להתגבר על אויביו:
[יל״ע בכתבי היד אם לא הושמט כאן מפני הצנזורא]
1. רש״י פירש נתן הנביא וגד החוזה, כי ׳חסידיך׳ לשון רבים, ואולי לרבינו זה כולל דוד המלך.
2. ׳לעזור לו תמיד׳ (רש״י).
לחסידיך – בכמה ספרים מדוייקים כתוב לחסידיך ביו״ד לשון רבין וכן הוא לרש״י והראב״ע והתרגום אבל לרד״ק הוא בלא יו״ד.
הרימותי בחור – הבי״ת רפה.
בחזון – במראה נבואה.
הרימותי – מלשון הרמה והתנשאות.
אז – בעת המלכת אותו דברת בחזון לחסידך הוא שמואל הנביא.
שויתי – ר״ל נתתי לדוד כח וממשלה.
בחור – הנבחר שבכולן הרימותי מתוך העם להמליכו.
שויתי – עי׳ למעלה (י״ז ח׳).
אז דברת בחזון לחסידיך שדבר אל נתן הנביא בשביל דוד (שמואל ב ז׳) ותאמר שויתי – מבאר איך הקדים לו החסד והאמונה הפרטית, כי האמונה הוא מה שיעשה לפי הכנת המקבל ומעשיו, והחסד הוא מה שיעשה מצד בחירתו אותו בלא השקף על זכות ומעשה רק מצד הבחירה, נגד האמונה כפי ההכנה אמרם שויתי עזר על גבור – מלת שויתי מורה שמשים דבר אל דבר כפי השווי והראוי לו, שויתי לו עזר מצד שהוא גבור ומוכן בעצמו שיקבל שפע הגבורה, שויתי עליו כפי הכנת גבורותו, ונגד החסד אמר הרימותי בחור מעם – הרימותיו מן העם מצד הבחירה מבלי הכנה כלל רק שבחרתיו לכך.
לחסידך – לשמואל הנביא.
שויתי עזר על גבור – ע״ד ובלב כל חכם לב נתתי חכמה (פרשת תשא) הוא גבור מעצמו, ואני בעזרו ומוסיף על גבורתו, ומה מתקו דבריהם ז״ל מדת הקב״ה כלי מלא מחזיק, כלי ריקן אינו מחזיק.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(כא) מָ֭צָאתִי דָּוִ֣ד עַבְדִּ֑י בְּשֶׁ֖מֶן קׇדְשִׁ֣י מְשַׁחְתִּֽיו׃
I have found David My servant. With My holy oil have I anointed him,
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אַשְׁכְּחִית דָוִד עַבְדִי בִּמְשַׁח קוּדְשָׁא רַבֵּיתִי יָתֵיהּ.
I have found David my servant, with the holy oil I anointed him.
מצאתי דוד עבדי – א״ר סימון שלש מציאות מצא הקב״ה ומצאת את לבבו נאמן לפניך, מצאתי דוד עבדי, כענבים במדבר מצאתי (אבותיכם) [ישראל], מתיבין חברייא לר׳ סימון ונח מצא חן בעיני ה׳, אמר להם הוא מצא והקב״ה לא מצא.
הו דאוד עבדי אלד׳י וג׳דתה כמא ארדת, ובדהני אלמקדס מסחתה.
הוא דוד עבדי אשר מצאתי אותו כפי שרציתי. ובשמן שלי המקודש משחתי אותו.
מצאתי, הוא דוד עבדי אשר מצאתיו כפי שרציתי ובשמני המקודש משחתיו.
מצאתי דוד – מציאה היא צדיק שמוציאים בדור.
מצאתי – הטעם שלא נמצא בדורו כמוהו.
I HAVE FOUND DAVID MY SERVANT. The meaning of this is, “There is no one like him in his generation.”
מצאתי דוד עבדי – כי אני יודע שהוא עבדי ולא אמצא כמוהו.
בשמן קדשי – שנמשח בשמן המשחה שנקרא שמן משחת קדש (שמות ל׳:כ״ה).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כ]

מצאתי – אותו מצאתי בבני ישי ומשחתיו על ידך.
מצאתי – מפרש נגד האמונה כפי ההכנה, אמר מצאתי דוד עבדי – שמצאתי אותו מוכן לכך מצד שהוא עבדי ועובד אותי, ונגד החסד העליון אמר בשמן קדשי משחתיו – מבלי השקף על ההכנה כי השפעתי עליו קדושה עליונה ע״י משיחתי, (בכתוב הקודם דבר נגד הצלחות הזמניות גבורה ונצחון האובים, ופה מדבר נגד אושר הרוחני והקדושה).
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כב) אֲשֶׁ֣ר יָ֭דִי תִּכּ֣וֹן עִמּ֑וֹ אַף⁠־זְרוֹעִ֥י תְאַמְּצֶֽנּוּ׃
with whom My hand shall be established; My arm also shall strengthen him.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
דִי אַיְדַי מְתַקְנָן בְּסַעְדֵיהּ בְּרַם אֶדְרְעִי תְחַיְלִנֵיהּ.
Whom my hands are ready to help; truly my arm will strengthen him.
לכי תת׳בת קדרתי מעה, ועט׳מתי תאידה.
כדי שתתקיים [לכן משחתי אותו בשמן שלי המקודש] היכולת שלי עמו וגבורתי תתמוך בו.
אשר, למען תכון גבורתי עמו ועצמתי תאמצנו.
אשרתכון עמו – לעזרו.
WITH WHOM MY HAND SHALL BE ESTABLISHED. To help him.
אשר ידי תכון עמו – תהיה נכונה עמו לעזרו.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כ]

תאמצנו – מלשון אומץ וכח.
תכון עמו – תהיה נכונה עמו לעזרה.
תאמצנו – להתגבר עוד על שונאיו.
ידי זרועי – כנ״ל פסוק י״ד.
אשר – נגד האמונה כפי ההכנה אמר אשר ידי תכון עמו – שע״פ הכנתו אהיה לו לסעד כאילו ידי עם ידו פועלים ביחד ואני רק הגומר ונגד החסד אמר אף זרועי תאמצנו – שמבואר אצלי שיש הבדל בין יד לזרוע שיד ה׳ היינו הפעולות שיעשה לפי מעשי התחתונים והכנתם, והזרוע תציין הפעולות שיעשה מעצמו בלי השקף על מעשה התחתונים, שכמו שפרק הזרוע הוא המניע את היד כן תרמוז בדברים הגיונים על ראשית התנועות וסבתם, ולכן על מה שיכון עמו לפי הכנתו אמר ידי, ועל מה שיאמצהו שלא בהשקף על מעשיו רק מצד חסד ה׳ אמר שיאמצהו בזרועו, שלא בהשקף על זכותו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כג) לֹא⁠־יַשִּׁ֣יא אוֹיֵ֣ב בּ֑וֹ וּבֶן⁠־עַ֝וְלָ֗ה לֹ֣א יְעַנֶּֽנּוּ׃
The enemy shall not exact from him and the son of wickedness shall not afflict him.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
לָא יַטְעֵי בְעַל דְבָבָא בֵיהּ וּבַר רַשִׁיעָא לָא יִסְגְפִנֵיהּ.
The enemy will not make him go astray; the son of wickedness will not afflict him.
פלא יגתד אלעדו בה, וד׳וי אלג׳ור לא יעד׳בוה.
וכך [על ידי שתתמוך בו גבורתי] לא ישתלט עליו האויב. ובעלי העושק לא יענו אותו.
לא, לא ירמהו האויב ובעל העולה לא יעננו. ובן עולה בעל העולה כמו בן חיל. בן בליעל, וראה לעיל כט א.
לא ישיא אויב בו – לא יגבר עליו להיות לו כנושה.
No enemy will exact from him No enemy will overwhelm him to become as his creditor.
לא ישיא – לא יערים.
(כג-כד) לא – אמר ר׳ משה הכהן: כי לא ישיא – כמו: משאת מאומה (דברים כ״ד:י׳), לא ישלוט בו נושה.
יש אומרים: כי הוא מגזרת זדון לבך השיאך (עבדיה א׳:ג׳).
וכתותי – הטעם כי בן עולה לא יעננו, רק אני אכות צריו.
(23-24) THE ENEMY SHALL NOT EXACT FROM HIM. Rabbi Moses says that yashi (exact) in lo yashi (shall not exact) is similar to mashat (loan) in any manner of loan1 (Deut. 24:10). No creditor shall rule over him. Others say that yashi is related to the word hishi’ekha (hath beguiled thee) in The pride of thy heart hath beguiled thee (Obad. 1:3).⁠2
I WILL BEAT. The meaning of this is,⁠3 “The son of wickedness shall not afflict him.⁠4 On the contrary, I shall beat his enemies to pieces.”
1. Or “exaction.”
2. According to this interpretation, our verse reads, “The enemy shall not beguile him.”
3. The meaning of verses 23–24.
4. Verse 23.
לא ישיא אויב בו – לא יהיה לו האויב כנושא בו שיקח ממונו.⁠א
לא יעננו – בגופו. ואויב ובן עולה אחד.
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י מינכן 363: ״ממנו ממונו״. בכ״י פריס 207: ״ממנו״.
ישיא – ענין הלואה כמו כי תשה ברעך (דברים כ״ד:י׳).
יעננו – מלשון ענוי.
לא ישיא – לא יהיה לו כנושה לקחת עשרו.
(כג-כד) אויביו, צריו, משנאיו – הבדלם התבאר בכ״מ ותמצאם בספר זה (ח׳ ג׳, י״ג ה׳, י״ח ח׳, שם מ״א, כ״א ט׳, ל״ה י״ט, ל״ח כ׳, מ״ד ח׳, י״א, נ״ה י״ג, ס״ח ב׳, ס״ט ה׳, ע״ד י׳, פ״א ט״ו ט״ז, פ״ג ג׳, ק״ו י׳).
לא ישיא אויב בו – יש הבדל בין צר אויב שונא, הצר הוא המציר בפעל, אם מחמת איבה, או לפעמים יהיה להנאתו, עד שיצויר צר שאינו אויב, והאויב אינו מציר בפעל רק נוטר איבה עליו, ויש הבדל בין אויב לשונא, האויב איבתו גלויה והשונא הוא בלב, סבת האיבה יהיה לרוב קנאה או מריבה או רעה שעשה לו, וסבת השנאה יהיה שמואס בו, או מפני מדותיו הפחותים או בלא טעם, עד שימצא שונא שאינו אויב דורש רעה, כי מצאנו שנאה גם על דברים הגיונים, שונא שקר, שונא בצע, ולא יתכן בם שם איבה, וימצא איבה בלא שנאה שישמור איבה על איש חמודות, שלולא האיבה לא היה גועל אותו, ויש הבדל בין שונא בקל ובין משנא בפועל, שמשנא מורה שמשניאו בעיני אחרים וממאיס מעשיו ומדותיו, ותחלה אמר שהאויב לא ישיא בו, שדרך האויב שלא לצור בעצמו ולא להשניאו, שזה נקרא צר או משנא, רק להודיע איבתו הגלויה ולהשיא בו משאת שוא ומדוחים, ונמצא אויב ובן עולה, האויב משיא בדבור, ובן עולה יעננו בענוים בפעל, עפ״ז אמר ששני אלה לא יריעו לו, וחוץ מזה גם אנכי אריב ריבו.
לא ישיא – לא יהיה לו כנושה הבא אל ביתו לחבול כליו ולקחת אותו ואת בניו לו לעבדים כמשפטי העמים בימים ההם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(כד) וְכַתּוֹתִ֣י מִפָּנָ֣יו צָרָ֑יו וּמְשַׂנְאָ֥יו אֶגּֽוֹף׃
And I will beat to pieces his adversaries before him, and smite those that hate him.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמצודת ציוןמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וְאֶשׁוֹף מִן קֳדָמֹהִי מְעִיקוֹי וּמְסַנְאוֹי אֶגוֹף.
And I will crush his oppressors before him, and I will smite his foes.
וכתותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף – זה אברהם, א״ר אבא בר יודן משל ללסטים שפוף שהיה יושב על פרשת דרכים כל דהוה אזיל הוה אמר הב מה דעלך, עבר פקח אחד וראה שאין בו תועלת התחיל מכתתו, כך כמה דורות איבר יצר הרע דור אנוש דור המבול דור הפלגה, כיון שבא אברהם וראה שאין בו תועלת התחיל מכתתו, אמר ר׳ תנחום בר מריון אית כלבין ברומי ידעין למשדלא, אזל ויתיב גבי פלטירא ועביד גרמיה מתנמנם, ומרי פלטרא מתנמנם, והוא שמיט עיגולא אארעא ומהלך ליה.
פאני אחטם אעדאה מן בין ידיה, ושאניה אצדמהם.
שהרי אני אשבר את האויבים שלו מלפניו. ובשונאים שלו אתנגש בהם [אכה אותם].
וכתותי, אשבר ואכתת, וכן תרגם ויכתום במדבר יד מה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כג]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 23]

וכתותי – כי אני אכתת מפניו צריו שלא יוכלו לשלוט בו.
וכתותי – ענין רציצה ושבירה.
אגוף – מלשון מגפה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כג]

וכתותי מפניו צריו שיבואו לצור עליו ולהלחם בו, אכות אותם בעת מלחמתם עמו,
ומשנאיו שמבאישים ריחו בעיני הבריות, אגוף במגפה, עד שכולם יתרחקו מהם כמו שמתרחקים מהנגפים.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמצודת ציוןמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כה) וֶ֥אֱֽמוּנָתִ֣י וְחַסְדִּ֣י עִמּ֑וֹ וּ֝בִשְׁמִ֗י תָּר֥וּם קַרְנֽוֹ׃
But My faithfulness and My mercy shall be with him; and through My name shall his horn be exalted.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וּקוּשְׁטִי וְטוּבִי עִמֵיהּ וּבְשׁוּם מֵימְרִי תְּרוֹמֵם יְקָרֵיהּ.
And my truth and goodness are with him; in the name of my word his glory will be exalted.
ואמאנתי ופצ׳לי מעה. ובאסמי ירתפע שאנה.
והאמונה שלי והחסד שלי עמו. ובשם שלי יתרומם המצב שלו.
תרום, ירום כבודו.
ואמונתי – הטעם לא יתפרדו מעליו, ובעבור שנקרא בשמי תרום קרנו.
BUT MY FAITHFULNESS AND MY MERCY SHALL BE WITH HIM.
The meaning of this is, “My faithfulness and My mercy shall not depart from him.”
[AND THROUGH MY NAME SHALL HIS HORN BE EXALTED.] His horn shall be exalted because he is called by My name.
ואמונתי וחסדי – החסד היה מתחלה לדוד כשבחר בוא למלך, והאמת אחר כן שיקיים לו דברו שהבטיחו להיות מלך הוא וזרעו עד עולם.
ובשמי – שיהיה שמי בעזרתו, כלומר כשיזכר שמי, והוא שמו ושמו הוא.
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207: ״לו״.
עמו – יהיו תמיד עמו.
ובשמי – בעזר שמי.
ואמונתי וחסדי עמו – ויהיה עמו בין אמונתי מה שאעשה לו ע״פ מעשיו, ובין חסדי מה שאעשה לו מצד בחירתי אותו בלא השקף על הזכות, וע״י שידעו הכל שהוא מושגח מאתי,
בשמי תרום קרנו – כי יראו ששמי נקרא עליו וייראו ממנו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כו) וְשַׂמְתִּ֣י בַיָּ֣ם יָד֑וֹ וּֽבַנְּהָר֥וֹת יְמִינֽוֹ׃
I will set his hand also on the sea, and his right hand on the rivers.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמצודת דודהואיל משהעודהכל
וַאֲשַׁוֵי בִמְחוֹזֵי יַמָא שׁוּלְטָנֵיהּ וּבְיָתְבֵי עַל נַהַרְוָתָא גְבוּרַת יְמִינֵיהּ.
And I will place his dominion at the harbors of the sea, and the might of his right hand on those who dwell by the rivers.
ולאצירן פי מלוך כת׳ירין כאלבחר ידה, ופי אמם כאלאנהאר ימינה.
ושאני אעשה שיהיו מלכים מרובים כמו הים תחת ידו. ואת ימינו בתוך עמים כמו הנהרות.
ושמתי, ואשים כמלכים רבים כים ידו ובעמים כנהרות ימינו.
ושמתי – בעבור שהזכיר כי השם מושל בגאות הים (תהלים פ״ט:י׳) הזכיר שיתן חלק מהכח לדוד להתגבר בהולכים על הספינות בים ובנהרות.
I WILL SET HIS HAND. Because the psalmist earlier noted that God rules over the proud swelling of the sea (verse 10), he now says that God will give a portion of His power to David, so that he will overpower those who travel on boats over the seas and rivers.
ושמתי בים ידו – שיהיה לו כח ושולטנות באשר בחוף הים ובעברי הנהרות כמו שמצאנו שחירם מלך צר שלח מנחה לדוד דרך ים עצי ארזים וחרשי קיר וחרשי עצים (דברי הימים א י״ד:א׳), וכן אמר: כי הביאו הצידונים והצורים עצי ארזיםא לרב לדוד (דברי הימים א כ״ב:ד׳), ודרך ים היו מביאין לו. וכן בנהרות מלכי ארם שהיו בעבר הנהר היו שולחים לו מנחה דרך הנהר וכלי כסף וזהב ונחשת, וכן מה שלקח הוא מכל העירות בעבר הנהר כשנלחם במלכיב ארם.
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207 הושמט ע״י הדומות: ״וחרשי קיר... והצורים עצי ארזים״.
ב. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207: ״מלכי״.
ידו – ממשלתו יהיה בהולכי ימים ונהרות למרחקי ארץ.
בים – גבולו יגיע עד הים הגדול ממערב ועד ים סוף מדרום.
ובנהרות – ירדן ופרת.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמצודת דודהואיל משההכל
 
(כז) ה֣וּא יִ֭קְרָאֵנִי אָ֣בִי אָ֑תָּה אֵ֝לִ֗י וְצ֣וּר יְשׁוּעָתִֽי׃
He shall call to Me, "You are my Father, My God, and the rock of my salvation.⁠"
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
הוּא יִקְרֵי לִי אַבָּא אַתְּ אֱלָהִי וּתְקֵיף פּוּרְקָנִי.
He will call to me, “You are my father (abba), my God, and the strength of my redemption.”
והו אד׳א דעאני וקאל אנת מנשיי, וטאיקי ומעתמד גיאת׳י.
[איך תהיה ידו וכו׳] שאם היה קורא לי ויאמר לי: אתה כוננת אותי (אתה יסדת אותי) ואתה כוחי ואתה התומך של ישועתי.
הוא, והוא כאשר יקראני ואמר יוצרי ואלי וצור ישועתי. תרגם אבי ״מנשי״ יוצר ומהווה, וכך תרגם לעיל ב ז ילדתיך ״אנשיתך״ וראה שם בפירושו, בפרט בפירוש ארבעת הפרקים הראשונים שכתב רבינו לדוגמא.
הוא – הטעם כי השם בחרו בתחלה, והוא מודה כי אין לו תוקף וישועה רק מאתו.
HE SHALL CALL UNTO ME. The meaning is as follows: God first chose David.⁠1 David now confesses that he has no strength and salvation, save that which comes from God.
1. To be king over Israel.
הוא יקראני – שיהיה דבק ביא ויודע ומכיר שהעזרב יבא לו מאתי.
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207: ״בו״.
ב. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207: ״שהעוזר״.
וצור – ענין חוזק.
אבי אתה – ר״ל כל בטחונו יהיה עלי כבטחון הבן על האב.
(כז-כח) הוא יקראני – מצייר ענינו עם ה׳ כענין האדם שצריך אל אושרו,
א. אב המולידו המביאו אל המציאות, והאב זוכה לבנו בכחות גופו וישמרהו עד היותו לאיש,
ב. מלמדו, ומלכו שהמלמד יורהו אושר הנפש תורה וחכמה ואמונה, והמלך יושיעהו בהנהגה המדינית וישימהו לשר וקצין, עז״א שהוא יקראני אבי אתה – ובעבור זה אף אני בכור אתנהו – שאשלימהו בכל כחותיו הטבעיים וכל צרכיו כאב את בן בכורו, ויקראני אלי וצור ישועתי – אלי המורני אמונה אמונת האל, וצור ישועתי מכל צרה, ובעבור זה אתנהו עליון למלכי ארץ.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כח) אַף⁠־אָ֭נִי בְּכ֣וֹר אֶתְּנֵ֑הוּ עֶ֝לְי֗וֹן לְמַלְכֵי⁠־אָֽרֶץ׃
I also will set him first-born, the highest of the kings of the earth.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
לְחוֹד אֲנָא בּוּכְרָא לְמַלְכַיָא דְבֵית יְהוּדָה אֶתְּנִנֵיהּ עִלָאָה עַל מַלְכֵי אַרְעָא.
Also I will make him first-born of the kings of the house of Judah, the highest of the kings of the earth.
אף אני בכור אתנהו עליון למלכי ארץ – וכי בכור היה דוד והרי כתיב ודוד הוא הקטן ולמה קורא אותו בכור, אלא מה בכור זה נוטל פי שנים בנחלה אף דוד נוטל המלכות בעולם הזה ובעולם הבא, אמר דוד על שתיהן אני מזמר לך למנצח אל הנחילות.
ואנא איצ׳א אג׳עלה שריפא, עאליא עלי מלוך אלארץ׳.
ואני גם אעשה אותו נכבד מרומם על מלכי העולם.
אף, גם אני אשימהו מכיכר ונעלה על מלכי הארץ. וכדרך שתרגם כאן בכורי כך הוסיף בשמות ד כב בני בכורי, כה אמר ה׳ כדי לכבדם בני בכורי.
ופירשתי בכור נכבד, כי מן המוכחש שיהא דוד בכור אחר שהיא השביעי1.
1. דברי הימים א ב טו. וראה שמואל א טז י-יא שנראה שהוא השמיני.
ופסרת בכור, שריפא, לאסתחאלהֵ אן יכון דוד בכרא בעד מא הו סאבעא.
בכור אתנהו – גדול אתנהו.
shall make him a firstborn I shall make him great.
בכור אתנהו – גדול, וקורהו בנו, וכן בשמואל: הוא יהיה לי לבן ואני אהיה לו לאב (שמואל ב ז׳:י״ד).
אףא – מלך ראשון עובד השם היה דוד בישראל, אף על פי שהיה כן שאול נפסקה מלכותו. ובעבור כי מודה כי השם תקפו וישעו, על כן הוא עליון למלכי ארץ.
א. כן בפסוק ובכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896: ״אך״.
I ALSO WILL APPOINT HIM FIRSTBORN. The reference is to David, Israel’s first king. He was a servant of God in Israel. Saul, too, worshipped God. However, he is not referred to as firstborn because his kingship was interrupted.
David is referred to as the highest of the kings of the earth because God was his strength and his salvation.
אף אני – בקמץ האל״ף אף על פי שאינו בהפסק, אבל הוא בהעמדת טעם כי הוא בטרחא, ויש לו לפעמים משפט ההפסק, וכן ברכני גם אני אבי (בראשית כ״ז:ל״ח), וכן ברביע אם אני לא אעבור אליך (בראשית ל״א:נ״ב). אמר: כמו שיקראני הוא אבי, אף אני גם כן אקרא לו בן, ולא עוד אלא בכור, שיש לו מעלה על שאר הבנים, כי הוא יהיה עליון על כל המלכים וכן היה שעבדו המלכים את דוד והיו לו נושאי מנחה, כמו שכתוב: במלכי ארם ובמלך מואב ובמלך אדום. וכן כתוב: וי״י נתן פחדו על כל הגוים (דברי הימים א י״ד:י״ז).
אף אני – בשני ספרים ישנים אחד מהם כ״י ואחד מהם מהדפוס כתוב אני בחטף פתח ורד״ק כתב שהוא בקמוץ שלא בהפסק אבל הוא בהעמדת טעם כי הוא בטרחא ויש לו לפעמים משפט הפסק וכן ברכני גם אני אבי. וכן ברביע אם אני לא אעבר אליך. וכן במכלול דף רס״ב.
בכור אתנהו – להיות גדול על כל כמו הבכור על שאר הבנים.
עליון וגו׳ – כפל הדבר במ״ש לתוספת ביאור.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כז]

בכור – כל המלכים הם בני כי אני מקימם, רק הוא בכור להם ונוטל פי שנים בהשגחתי.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(כט) לְ֭עוֹלָם (אשמור) [אֶשְׁמׇר⁠־]ל֣וֹא חַסְדִּ֑י וּ֝בְרִיתִ֗י נֶאֱמֶ֥נֶת לֽוֹ׃
Forever I will keep for him My mercy, and My covenant shall stand fast with him.
א. [אֶשְׁמׇר⁠־] (אשמור)ל֣וֹ =ל ובדפוסים (וכן בברויאר)
• א-כתיב=אֶשְׁמָור⁠־ל֣וֹ (אין הערת קרי) וכן במג״ה
• מ״ק-א=<ל׳ מל׳>
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
לַעֲלַם אֶטוֹר לֵיהּ טוּבִי וּקְיָמִי מְהֵימְנָא לֵיהּ.
I will preserve my goodness to him forever; and my covenant is constant for him.
אלי אלדהר אחפט׳ לה אחסאני, ועהדי לה מאמון.
לעולם אני אשמור לו את ההטבה שלי. ובריתי מובטחת לו.
לעולם אשמר לו חסדי – הראשון.
ובריתי נאמנת – תהיה לו.
FOREVER WILL I KEEP FOR HIM MY MERCY. The reference is to God’s first act of loving-kindness.⁠1
[AND MY COVENANT SHALL STAND FAST WITH HIM.] U-veriti ne’emenet lo (and My covenant stands fast with him)⁠2 should be read as if it were written u-veriti ne’emenet tehiyeh lo. It is to be interpreted, “and My covenant shall stand fast with him.⁠3
1. Appointing David king over Israel.
2. This is translated literally. The word “shall” is not in the Hebrew text.
3. The verse speaks of the future. Hence Ibn Ezra’s rendition.
לעולם – החסד שעשיתי עמו להקימו מלך אשמרנו לו לעולם.
וכן בריתי שכרתי לו תהיה נאמנת לו – שלא אשקר בבריתי.
אשמור לו – חד מן יתרין וא״ו וחטפים קמצים על פי המסורת.
ובריתי – הברית שכרתי לו תהיה נאמנת ומקוימת.
לעולם אשמר לו חסדי – באר שישמור לו החסד והאמונה לעולם, שגם בעת שיופסקו המעשים שבעבורם הבטחתי לו המלכות, בכ״ז אשתדל שלא ימוש החסד והאמונה, ור״ל כי מה שיעשה ה׳ מצד האמונה שהיא ההבטחה עפ״י המעשים, תופסק בעת תופסק המעשה שבעבורו הבטיח לו הטוב ההוא, וכן מה שיעשה ה׳ מצד החסד לבד הגם שאינו תלוי במעשה יופסק אם ימצא איש אחר שהוא יותר ראוי אל החסד הזה, אבל המעשה שיעשה ה׳ מצד החסד והאמונה באחד, כמו מלכות בית דוד, שהתחלתה היה ע״י אמונה שהוא מעשים טובים של דוד, רק שע״י המע״ט לא היה מחויב לבנות לו בית נאמן שתהיה המלכות לביתו בירושה, שפרט זה היה מצד החסד, ובכ״ז בא החסד בסבת המעשים שהיה התחלה לזה, דבר זה לא יבוטל עולם, (כמ״ש זה בארך בש״ב סימן ז׳), רק אז יעשה ה׳ שההתחלה שבעבורה עשה לו את החסד הזה לא ימוש לעולם, והיינו שיכין את בניו תמיד שלא יתמוטטו ממעשיהם הטובים עד אופן שימיש החסד מהם, כי יחזירם תמידד למוטב עד שימצאו תמיד המעשים טובים שהיה התחלה אל החסד הזה וכמו שיבאר, וז״ש שלעולם אשמר לו חסדי, ועי״כ בריתי תהי׳ נאמנת לו מצד האמונה ומעשיהם הטובי׳ שיתמידו תמיד, ועי״כ
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ל) וְשַׂמְתִּ֣י לָעַ֣ד זַרְע֑וֹ וְ֝כִסְא֗וֹ כִּימֵ֥י שָׁמָֽיִם׃
His seed also will I make endure forever, and his throne as the days of heaven.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וַאֲשַׁוֵי לְעַלְמִין בְּנוֹי וְכוּרְסֵיהּ כְּיוֹמַיָא דִיקוּמוּן שְׁמַיָא.
And I will set up his sons forever, and his throne for as many days as the heavens will last.
ולאבקין נסלה אלי אלאבד, וכרסיה מא קאמת אלסמא.
ושאעשה את הזרע שלו [קיימת] לעולם. וכסאו [קיים] כל עוד שהשמים קיימים.
ושמתי, ואשאיר זרעו לעד וכסאו כל ימי קיום השמים.
ושמתי – טעם הברית שיעמוד זרעוא ומלכותו כימי שמים.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״זרעו״.
HIS SEED ALSO WILL I MAKE TO ENDURE FOREVER. God’s covenant with David consisted of the following: David’s seed and kingdom would endure like the days of heaven.
ושמתי – במלכות אשים זרעו לעד.
וכן כסאו – כסא המלוכה יהיה כימי שמים.
ושמתי וגו׳ – שיהיו גם המה בממשלה ההיא.
וכסאו – כסא זרעו.
ושמתי לעד זרעו – שגם אם יחטאו יתקיימו לעד, כי אחזיר אותם בתשובה,
וכסאו (אשים לעד) כימי שמים – ועתה יבאר איך יהיה זה, והלא יש אופן שיחטאו בניו ויפסקו החסד והאמונה, אומר
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(לא) אִם⁠־יַעַזְב֣וּ בָ֭נָיו תּוֹרָתִ֑י וּ֝בְמִשְׁפָּטַ֗י לֹ֣א יֵלֵכֽוּן׃
If his children forsake My law and do not walk not in My ordinances;
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אִין יִשְׁבְּקוּן בְּנוֹי אוֹרַיְתִי וּבְדִינַי לָא יְהַלֵכוּן.
If his sons abandon my Torah, and do not walk in my judgments,
ואן תרך בניה שראיעי, ולם יסלכוא פי אחכאמי.
ואם בניו יעזבו את התורה שלי ולא הלכו במשפטים שלי.
תורתי, מצותי. וראה בפירושו לעיל א ב.
אם – בריתי הוא ברית סיני.
והזכיר משפטים כי המלך הוא שופט.
IF HIS CHILDREN FORSAKE MY LAW. My covenant, the covenant made at Sinai.
[AND WALK NOT IN MINE ORDINANCES.] The psalmist mentions ordinances (mishpatim) because the king judges (shofet).⁠1
1. Literally, “is the judge.”
(לא-לב) אם יעזבו בניו תורתי, אם חקותי – הזכיר התורה והמשפטים והחוקים והמצות, שאם לא ישמרו אותם כמו שכתוב בתורת משה.
אם יעזבו – אבל אם יעזבו בניו תורתי.
(לא-לב) תורתי, משפטי – עי׳ ישעיה (מלכים ב ד׳).
חקותי, מצותי – עי׳ לקמן (סי׳ קי״ט).
אם יעזבו – ר״ל בין אם יהיה חטאם מצד הכפירה בדעות ואמונה, שזה נקרא עון בכתבי הקדש, וזה שיעזבו תורתי – שהם הלמודים באמונות ודעות,
ובמשפטי לא ילכון שהם הלמודים בעניני ההנהגה בין אדם לחבירו, ובין אם יהיה חטאם מצד המרד, שיחזיקו בתורה ומשפט היינו בהדת בכלל, רק ימרדו ולא יקיימו מצות חלקיות ופרטי הדת, ועז״א
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(לב) אִם⁠־חֻקֹּתַ֥י יְחַלֵּ֑לוּ וּ֝מִצְוֺתַ֗י לֹ֣א יִשְׁמֹֽרוּ׃
If they profane My statutes, and do not keep My commandments,
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אִין קְיָמִי יַפְּסוּ וּפִקוּדַי לָא יִנְטְרוּן.
If they violate my covenant, and do not keep my commandments,
ואן בד׳לוא רסומי, ולם יחפט׳וא וצאיאי.
ואם יבזו את החוקים שלי. ולא שמרו את המצוות שלי.
ומצותי ״וצאיאי״ אחר שתרגם לעיל תורתי ״שראיע״ מצות, שנה כאן ותרגם ״וצאיא״ ונראה לי בכוונתו כי שם מדובר על מצות המעשיות ששוה בהם המלך לכל אדם, וכאן מדובר על דברים שבמחשבה ודברים המיוחדים למלך.
אם חקתי – מצות לא תעשה.
ומצותי – מצות עשה.
IF THEY PROFANE MY STATUTES. My statutes (chukkotai) refers to the negative commandments. My commandments (mitzvotai) refers to the positive commandments.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק לא]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק לא]

אם חקתי יחללו שהם המצות שאין להם טעם,
ומצותי לא ישמרו שהם המצות שיש להם טעם שכלי, וזה הפשע מצד המרד שמאמין בעיונו בתורה ומשפט רק שעובר על פרטיהם בפעולותיו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(לג) וּפָקַדְתִּ֣י בְשֵׁ֣בֶט פִּשְׁעָ֑ם וּבִנְגָעִ֥ים עֲוֺנָֽם׃
then I will visit their transgression with the rod, and their iniquity with strokes.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וְאַסְעַר עַל יְדֵיהוֹן דְשִׁבְטָא דְרַשִׁיעִין מְרָדֵיהוֹן וּבְמַזִיקַיָא בְמַכְתָּשִׁין לְהוֹן עִוָיָתְהוֹן.
Then I will punish their rebellions by means of the rod of the wicked, and their iniquities by the demons that plague them.
ופקדתי בשבט פשעם – א״ר אמי אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון, אין מיתה בלא חטא דכתיב הנפש החוטאת היא תמות, ואין יסורין בלא עון שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם (כתוב בירמיה ברמז קנ״א).
עאקבתהם באדאב עלי ד׳נובהם. ובבלאיא עלי ג׳רומהם.
אני אעניש אותם במוסר על הפשעים שלהם. ובמחלות על העונות שלהם [אני אעניש אותם].
ופקדתי, אענישם ביסורין על פשעיהם ובנגעים על עונותיהם. וכתב רבינו בהקדמתו לפירושו לאיוב ו, והמעלה השנית מצב הפקידה והעונש, והוא שאם חטא העבד חטא שהוא ראוי לעונש עליו הרי מחסדי ה׳ והשגחתו על עבדיו מביא עליו יסורין למרק בהם כל עוונותיו או מקצתם והרי יסורין אלו נקראין פקידה אע״פ שהם עונש והרי הם כחסד כי הם מרתיעים את העבד מלחזור לחטאיו ומסירים מעליו מה שעבר ועל זה אמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עוונם.
ופקדתי בשבט פשעם – כך אמר לו נתן הנביא על שלמה: אשר בהעותו והוכחתיו בשבט אנשים (שמואל ב ז׳:י״ד) – זה רזון בן אלידע שעמד לשטן לו (מלכים א י״א:כ״ג), ובנגעי בני אדם (שמואל ב ז׳:י״ד) – זה אשמדאי שהשדים בני אדם הראשון היו.
I shall punish their transgression with a rod So did Nathan the prophet say to him concerning Solomon: "so that when he goes astray, I will chasten him with the rod of men" (II Sam. 7:14). This refers to Rezon the son of Eliada, who rose up as an adversary to him: "and with the stripes of the sons of Adam.⁠" This refers to Ashmadai, according to the Sages of blessed memory.
ופקדתי – תחסר מלת עליהם.
או פשעם הוא הפעול ובשבט, כמו: הבן, אתה בשבט תכנו (משלי כ״ג:י״ד).
THEN WILL I VISIT THEIR TRANSGRESSION WITH THE ROD. The word alehem (upon them) is missing.⁠1 On the other hand, the word pish’am (their transgression) might be the object of u-fakadti (then will I visit).⁠2 With the rod means “like a father chastises his son.” Compare this to Thou beatest him with the rod (Prov. 23:14).
1. Our verse should be read as follows: “Then will I visit upon them their transgression with the rod.”
2. In this case, our verse reads, “Then will I visit their transgression with the rod.”
ופקדתי – וכן אמר לו על ידי נתן הנביא: אשר בהעותו והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם (שמואל ב ז׳:י״ד), כמו שמיסר האב הבן בשבט, כמו שכתוב: כי תכנו בשבט לא ימות (משלי כ״ג:י״ג), ואומר: ואל המיתו אל תשא נפשך (משלי י״ט:י״ח). כן אמר שמייסר והוכיח החוטא מבניו בנגעים ובחליים ובשבט, והוא שיתננו ביד אויביו, לא שיסיר המלוכה ממנו.
ופקדתי – ענין חסרון כמו ויפקד מקום דוד (שמואל א כ׳:כ״ז).
בשבט – ר״ל מוסר פורעניות.
ופקדתי – אז אחסר מהם המלוכה בעבור פורעניות גמול פשעם.
ובנגעים – אייסרם בנגעים גמול עוונם.
פשעם, עונם – הפשע הוא המרד, והעון הוא המעוה מצד שכלו, כמ״ש בכ״מ.
ופקתי בשבט פשעם – אם יהיה החטא מצד הפשע שהוא המרד, אפקוד בשבט, ואם יהיה החטא מצד העון שהוא הכפירה, אפקוד בנגעים – והוא מדה כנגד מדה, שהעון הוא ענין דבוק בנפש עצמה ושום בשכל שהוא עצמות האדם, כן יענש בנגע גופו שהוא בא מעצמותו, וכמו שהפשע אין לו שורש בנפש, רק בגופו שמורד, שאינו עצמות האדם העקרי, כן יכהו בשבט שהוא דבר שהוא חוץ ממנו, ובכ״ז
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(לד) וְ֭חַסְדִּי לֹא⁠־אָפִ֣יר מֵעִמּ֑וֹ וְלֹֽא⁠־אֲ֝שַׁקֵּ֗ר בֶּאֱמוּנָתִֽי׃
But My mercy I will not break off from him, and I will not be false to My faithfulness.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וְטוּבִי לָא אֲבַטֵל מִנֵיהּ וְלָא אֲשַׁקֵר בְהֵמָנוּתִי.
But my goodness I will not revoke from him, and I will not be false to my faithfulness.
ופצ׳לי לא אזילה ענה, ולא אנכת׳ באמאנתי.
ואת החסד שלי אינני מסיר ממנו. ובאמונה שלי לא אשקר לו.
ולא אשקר, ולא אפר אמונתי עמו, תרגם אשקר ״אנכת׳⁠ ⁠⁠״ שהיא נאמרת בדרך כלל על הפרת ברית ובטול הבטחה.
וחסדי – כנגד ואמונתי וחסדי עמו (תהלים פ״ט:כ״ה).
BUT MY MERCY WILL I NOT BREAK OFF FROM HIM. This is parallel to But My faithfulness and My mercy shall be with him (verse 25).
זהו: וחסדי לא אפיר מעמו – המלוכה היא החסד, ואף על פי שהוא יפר בריתי, שלא ישמר מצותי, אני לא אפיר חסדי.
ולא אשקר באמונתי – כי בכל זמן יהיה בבניו מלך.
וחסדי לא (אסיר) [אפיר] מעמו. שאתן ניר לבניו1 כל ימי מלכות ישראל2:
1. ראה מלכים א׳ יא (לה) וְלָקַחְתִּי הַמְּלוּכָה מִיַּד בְּנוֹ וּנְתַתִּיהָ לְּךָ אֵת עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים:(לו) וְלִבְנוֹ אֶתֵּן שֵׁבֶט אֶחָד לְמַעַן הֱיוֹת נִיר לְדָוִיד עַבְדִּי כָּל הַיָּמִים לְפָנַי בִּירוּשָׁלִַם.
2. ע״פ דבריו בבראשית מט עה״פ לא יסור שבט מיהודה. והרד״ק כתב ׳וחסדי לא אפיר, לא אפיר מעמו המלוכה, הוא החסד. ואף על פי שהוא יפר בריתי שלא ישמור מִצְוֹתַי אני לא אפיר חסדי ולא אשקר באמונתי, כי בכל זמן יהיה בבניו מלך׳.
אפיר – מלשון הפרה וביטול.
וחסדי – אבל לא אפיר חסדי מכל וכל לקחת ממנו המלוכה לעולם כי תשוב לזרעו בימי המשיח.
באמונתי – במה שהבטחתיו באמונה.
וחסדי לא אפיר מעמו – וישאר החסד קיים, וגם תשאר האמונה והבטחון וההבטחה, ועז״א ולא אשקר באמונתי – כי הבלתי מקיים הבטחתו הוא משקר בדברים.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(לה) לֹֽא⁠־אֲחַלֵּ֥ל בְּרִיתִ֑י וּמוֹצָ֥א שְׂ֝פָתַ֗י לֹ֣א אֲשַׁנֶּֽה׃
My covenant I will not profane, and I will not alter that which has gone out of My lips.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
לָא אַפֵּיס קְיָמִי וּמַפְקָנוּת סִפְוָתִי לָא אֲשַׁנֵי.
I will not violate my covenant, and the utterance of my lips I will not change.
לא אחלל בריתי – הברית שכרתי לאברהם ואמרתי לו כי ביצחק יקרא לך זרע. ומוצא שפתי לא אשנה, כשאמרתי לו קח נא את בנך, משל למה הדבר דומה למלך שאמר לאוהבו מתאוה אני לראות על שלחני תינוק קטן, מיד הלך אוהבו והביא את בנו והעמידו על השלחן לפני המלך והלך והביא את החרב לשחטו וצוח המלך עליו וא״ל מה אתה עושה א״ל ואתה אמרת לי מתאוה אני לראות קטן על שלחני, א״ל שמא מת, כך כך אמר הקב״ה לאברהם קח נא את בנך מיד ויבן אברהם את המזבח.
ולא אבד׳ל עהדי, ומא כ׳רג׳ מן קולי לא אגיירה.
ולא אחלל את בריתי מעליו. ומה שיצא מהמאמר שלי לא אשנה אותו.
ומוצא, ומה שיצא באמירתו לא אשנה.
לא – אם חלל זרעו ברית סיני אני לא אחלל.
MY COVENANT WILL I NOT PROFANE. I will not profane My covenant even though his seed violated the covenant made at Sinai.
לא אחלל – אף על פי שהוא חלל חקותי ולא שמר מצותי.
לא אחלל בריתי – מכל וכל לכלות המלוכה מזרעו.
לא אחלל בריתי – נגד מ״ש (פ׳ ד׳) כרתי ברית לבחירי שהיה מצד החסד,
ומוצא שפתי לא אשנה נגד מ״ש נשבעתי לדוד עבדי – הגם שהיה זה מצד שהוא עבדי ועתה משו ממצותי, בכ״ז לא אשנה אחר שיצא ההבטחה משפתי.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(לו) אַ֭חַת נִשְׁבַּ֣עְתִּי בְקׇדְשִׁ֑י אִֽם⁠־לְדָוִ֥ד אֲכַזֵּֽב׃
Once have I sworn by My holiness; surely I will not be false to David.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
חֲדָא זִמְנָא קַיְמֵית בְּשׁוּם קוּדְשִׁי אִם לְדָוִד אֲכַדֵיב.
Once I have sworn by my holy name: “I will not lie to David.”
קסם ואחד קסמתה באסמי אלמקדס, לא אכד׳בה פי דאוד.
שבועה אחת נשבעתי בשם שלי המקודש. אינני משקר בה [בשבועה שלי] לדוד.
אחת, שבועה אחת נשבעתי בשמי המקודש לא אכזיבנה כדוד.
אם לדוד אכזב – לשון לא יכזבו מימיו (ישעיהו נ״ח:י״א), פַיְיילַייְנְצא בלעז.
that I will not fail David Heb. אכזב, an expression of: "whose water does not fail (יכזבו)" (Yeshayahu 58:11), faliance in Old French, failure; possibly from the Latin fallera, deception.
(לו-לח) אחתבקדשי – השמים שהם עומדים, כדרך: כי אשא אל שמים ידי (דברים ל״ב:מ׳).
או בקדשי – שם כמו קדושתי, וטעם אחת שהיא מספקת.
או שלא נשבעתי לעולם בקדושתי, רק זאת השבועה לבדה, היא הנאמנה שלא יסוף זרעו לעולם.
על כן זרעו וכסאו כשמש נגדי – על ימי המשיח.
כירח – הזכיר השמש שהוא המאור הגדול, וכאשר הוא עומדא לעולם נגד השם כן תעמוד מלכות דוד, גם הזכיר מאור הקטן.
ומלת יכון – שבה אל זרעו ועולם כמו לעולם, והירח עד נאמן.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״עומד״.
(36-38) ONCE HAVE I SWORN BY MY HOLINESS. The reference is to the heavens, which are eternal. Our verse is similar to For I lift up My hand to heaven (Deut. 32:40).⁠1 On the other hand, kodshi (My holiness) might be similar to the noun kedushati (My Holiness).⁠2
The meaning of once is, “once is enough.” Alternatively, its meaning may be: “I have never before sworn by My holiness, save for this oath.” Hence, this oath is an assurance that David’s seed will never cease to exist. Therefore, David’s throne and his seed are before Me like the sun.⁠3
The verse speaks of the messianic era.
LIKE THE MOON. The psalmist first mentions the sun (verse 37), which is the great light.⁠4 [It tells us that as the sun stands forever before God, so will the kingdom of David. The psalmist also mentions the small light.⁠5
The word yikkon (it shall be established) refers back to the word zar’o (his seed) (verse 37).⁠6 The word olam means forever (le-olam).⁠7 The word moon [which precedes olam] shows that this is truly the case.⁠8
1. The meaning of Deut. 32:40 is, “I (God) will swear by heaven.” Kodshi means “My holy object.” Hence Ibn Ezra’s interpretation.
2. The reference is to God’s very holiness.
3. It shall last forever.
4. See Gen. 1:16.
5. The moon. See Gen.1:16.
6. Not to sun. Thus, the meaning of our verse is, “David’s seed will be established forever.”
7. It does not mean “world.”
8. Our verse reads ke-yare’ach yikkon olam (it shall be established forever like the moon). If we render olam as “world,” then the translation of ke-yare’ach yikkon olam would be, as the moon will the earth be established. What is the point of saying the latter in this context? Hence Ibn Ezra’s comment.
אחת נשבעתי בקדשי – כלומר אחת היא השבועה שלא אשנה.
בקדשיא – בקדשתי נשבעתי זה אם לדוד אכזב.
טעם אם – כי כן לשון השבועה אם אעשה כך וכך יהיה כך וכך,⁠ב וכן אם יבואון אל מנוחתי (תהלים צ״ה:י״א), אם יבאו אלג הארץ אשר נשבעתי לאבותם (במדבר י״ד:כ״ג).
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207 הושמט ע״י הדומות: ״כלומר אחת היא השבועה שלא אשנה. בקדשי״.
ב. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363, ברלין 547. בכ״י פריס 207 הושמט ע״י הדומות: ״יהיה כך וכך״.
ג. כן בכ״י פריס 207, פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363. בפסוק: ״אם יראו את״.
אכזב – מלשון כזב ושקר.
אחת וגו׳ – שבועה מיוחדת נשבעתי בקדושתי והיא תקום ולא תשתנה.
אם לדוד אכזב – גזם ולא אמר והרי הוא כאילו אמר כך וכך יהיה אם אכזב לדוד, ואמר לשון הנופל באדם וכן אם יבואון אל מנוחתי (תהלים צ״ה:י״א) ורבים כמוהו.
אחת נשבעתי – ר״ל כי הנשבע לחברו על תנאי נמצא בשבועתו שני דברים, התנאי והשבועה, עד שחיוב השבועה לא תחול רק אם יתקיים התנאי, למשל אם ילכו בתורת ה׳ אז יקים להם את שבועתו, אבל הנשבע בלי תנאי לא נמצא בשבועתו רק דבר אחד שהיא השבועה, וז״ש אחת נשבעתי בקדשי – שדומה כאילו נשבעתי בלא תנאי,
אם לדוד אכזב שלא תופסק השבועה בשום אופן, כי
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(לז) זַ֭רְעוֹ לְעוֹלָ֣ם יִהְיֶ֑ה וְכִסְא֖וֹ כַשֶּׁ֣מֶשׁ נֶגְדִּֽי׃
His seed shall endure forever, and his throne as the sun before Me.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
בְּנוֹי לַעֲלָם יֶהֱווֹן וְכוּרְסֵיהּ נְהִיר הֵיךְ שִׁמְשָׁא לְקִבְלִי.
His sons will exist forever, and his throne is bright as the sun before me.
נסלה יקים אלי אלדהר, וכרסיה מא דאם אלשמס.
זרעו יהיה קיים לעולם. וכסאו (קיים) כל עוד שהשמש מולי.
וכסאו, וכסאו כל זמן קיום השמש.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק לו]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 36]

זרעו יהיה לעולם – במלוכה.
וכסאו כשמש נגדי – כמו השמש שהוא קיים לעולם, כן זרעו במלוכה יהיה קיים לעולם.⁠א וכן לפני שמש ינון שמו (תהלים ע״ב:י״ז) שפירושו כל זמן שהשמש קיים. ואם תפרש כשמש – שיהיה בהיר ומאיר כשמש, יהיה על הטובים מבניו.
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207 הושמט ע״י הדומות: ״כן זרעו במלוכה יהיה קיים לעולם״.
וכסאו כשמש נגדי. לעתיד1:
1. הרד״ק פירש ׳זרעו לעולם יהיה, במלוכה. וכסאו כשמש נגדי, כמו שהשמש הוא קיים לעולם כן זרעו במלוכה יהיה קיים לעולם. וכן (מזמור עב, יז): לפני שמש ינון שמו, שפירושו כל זמן שהשמש קיים. ואם תפרש כשמש, שיהיה בהיר ומאיר כשמש, יהיה על הטובים מבניו׳. ויל״ע מה מפרש רבינו.
זרעו לעולם יהיה – בממשלת המלוכה כי אם יופסק זמן מה תשוב עוד בימי המשיח.
וכסאו כשמש – עד עולם כימי השמש יהיה כסאו נגדי להשגיח בו.
זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי – ר״ל הזרע יעמדו לעולם, והכסא הגם שתופסק בעת מן העתים כשלא יהיו ראוים, בכ״ז לא תופסק לעולם, ומציין דמיונה עם השמש והירח, שהשמש אורו מתמיד ולא יחסר בשום זמן, וגם אורו הוא מעצמו, לא כן הירח שאורו נתלה מזולתו שהוא השמש, וגם יחסר תמיד בסוף ימי החדש ובכ״ז כפי שיוסיף חסרון אורו בסוף החדש כן יקרב זמן הראותו ומלואו, עד שאורו רק מסתתר לפי שעה לא שיופסק לגמרי, ולזה נמשל מלכות בית דוד שנגדי כסאו כשמש – שאצל ה׳ היא עומדת תמיד באורה ושלימותה ולא תחסר בשום פעם, והגם שבצד התגלות מציאותה בעולם התחתון אינה דומה כשמש, כי נתלית בזכות ובמעשים כמו הירח שאין אורו מצד עצמו, וכן תכהה אורה אם לא יזרחו לנגדה זכות מעשים טובים, מ״מ הוא דומה
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(לח) כְּ֭יָרֵחַ יִכּ֣וֹן עוֹלָ֑ם וְעֵ֥ד בַּ֝שַּׁ֗חַק נֶאֱמָ֥ן סֶֽלָה׃
It shall be established forever as the moon; and be steadfast as the witness in sky. Selah.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
הֵיךְ סִיהֲרָא דִמְתַקַן לְאָת לַעֲלַם וְסָהִיד בִּשְׁחָקָא מְהֵימָן לְעַלְמִין.
Like the moon that is set for an eternal sign, and a faithful witness in the sky forever.
וית׳בת כאלקמר אלי אלדהר, אלד׳י הו מובד פי אלשואהק סרמדא.
ויתקיים כמו הירח לעולם אשר הוא תמיד נצחי במרומים.
כירח, ויכון כירח לעולם שהיא נצחי בשחקים סלה.
ופירשתי ועד בשחק, לנצח, כמו לעד1, וכמו לעולם ועד2.
1. לעיל פסוק ל.
2. שמות טו יח, לעיל ט, ו. מה יח. לקמן קיט מד. קמה א-ב-כא. דניאל יב ג. מיכה ד ה.
ופסרת ועד בשחק, מובדא, מת׳ל לעד, ומת׳ל לעולם ועד.
ועד בשחק נאמן – השמש והירח עדים לו, שכל זמן שהם קיימים יתקיים מלכותו, כמה שאמר ירמיה: אם תפרו את בריתי היום ואת בריתי הלילה גם בריתי תופר את דוד עבדי (ירמיהו ל״ג:כ״א).
and it is a witness in the sky, true The moon and the sun are witnesses to him that as long as they exist, his kingdom will exist, as it is written: "If you break My covenant with the day and My covenant with the night, etc. Also My covenant with David will be broken" (Yirmeyahu 33:20f.).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק לו]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 36]

כירח יכון עולם – כמו הירח שפעמים אפל ופעמים מאיר, כן יהיה זרעו. כשיהיו טובים יהיו מאירים, כשיהיו רעים יהיו אפלים. ומכל מקום לא תפסוק המלכות כמו שהירח לא יפסיק בין אפל בין מאיר, יהיה לעולם נכון,⁠א לא יפסק.
ועד בשחק נאמן סלה – הירח הוא עד נאמן בשחק על זרע דוד, כי כן אמר לו האל שיהיה זרעו כירח.
א. כן בכ״י פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207 (במקום ״בין אפל בין מאיר יהיה לעולם נכון״): ״כן נכון כי מאיר לעולם יהיה אפל״.
כירח – כמו הירח כן זרעו יכון עד עולם על כסא המלוכה.
ועד בשחק – והוא קבוע לו בשחק לעד נאמן עד עולם שתתמיד בו המלוכה עד עולם כימי הירח וכפל הדבר לחוזק.
כירח יכון עולם – היא נכונה גם בעולם התחתון כירח שהוא מוכנן לעולם, וגם בעת יאפיל אורו בסוף החדש יחודש אורו תכף, וכן בכל עת שתשקע כסא דוד ותאפיל לגמרי תשוב ותזרח בחדושה כבתחלה,
ועד בשחק נאמן – אחר שבאר איך החסד והאמונה שכרת ה׳ ברית לדוד נדמה אל החסד והאמונה השמורים במציאות העולם הכללי ושכסא דוד דומה אל השמש והירח בעולם הכללי, יאמר כמתאונן הנה העד אשר בשחק הוא נאמן וקיים, ורצוף בדבריו כונה תאומית, אם כפשוטו שהעד שהכין ה׳ לקיום הברית שהוא השמש והירח קיים בשחק, ואם כמתלונן שהעד אשר בשחק שהוא השמש והירח והחסד והאמונה שקיים למו נאמן וקיים, לא כן החסד והאמונה שהבטיח לבית דוד שהוא אינו נאמן וקיים, כמו שידבר בחלק הבא.
כירח – אשר יכון עולם (לזמן ארוך מאוד) ובעבור כן הוא (הירח) עד ואות נאמן סלה (לזמן ארוך) להבטחתו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(לט) וְאַתָּ֣ה זָ֭נַחְתָּ וַתִּמְאָ֑ס הִ֝תְעַבַּ֗רְתָּ עִם⁠־מְשִׁיחֶֽךָ׃
But You have cast off and rejected. You have been angry with Your anointed.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וְאַתְּ שְׁבַקְתָּא וּרְחַקְתָּא אַרְגֵזְתָּא עִם מְשִׁיחָךְ.
But you have forsaken and rejected, grown angry with your anointed.
ואנת אן כ׳ד׳לתנא וקתא וזהדת פינא, ואחללת עברה במסיחך.
ואם אתה אכזבת אותנו בזמן מסויים. ומאסת אותנו. עשית שהמשיח שלך יהיה למוד לקח לאחרים.
ואתה, ואתה אם זנחתנו כאיזה זמן ומאסת בנו ונתת עברה במשיחך תרגם התעברת – החלת העברה כדי להסיר ההתפעלות מכלפי מעלה.
ואתה זנחת – דיקדקת אחר בניו לחשוב עוונם עד אשר זנחתם ומאסתם בימי צדקיהו.
But You abandoned You dealt strictly with his children in counting their iniquity until You abandoned them and You rejected them in the days of Zedekiah.
ואתה – פעול.
זנחת – גם ותמאס – הוא משיחך.
BUT THOU HAST CAST OFF. Meshichekha (Thine anointed) is the object of zanachta (but Thou hast cast off) and va-tim’as (and rejected).⁠1
1. Our verse is to be understood as follows: “But Thou hast cast off and rejected Thine anointed, Thou hast been wroth with Thine anointed.”
ואתה זנחת – רבים תמהו על זה המשורר איך דבר כנגד האל כדברים האלה כאדם שאומר לחבירו: נשבעת זה ולא עמדת בשבועתך. וכתב החכם ר׳ אברהם בן עזרא כי היה בספרד חכם גדול והיה קשה זה המזמור עליו ולא היה קורא אותו ולא יכול לשמעו. והוא החכם ר׳ אברהם בן עזרא פירש שהוא מדבר על לשון האויבים שהם מחרפים ומכזבים דברי השם, על כן אמר: זכר י״י חרפת עבדיך אשר חרפו אויביך י״י (תהלים פ״ט:נ״א-נ״ב).
ואני תמה על תמיהתם, כי המזמורים ברוח הקדש נאמרו ולא יתכן להיות בהםא דברב שאינו נכון. ואם המשורר תמה לאורך הגלות הזה, והוא לא אמר שעבר האל על שבועתו, שהרי בגלות בבל נפסקה מלכות דוד והשבועה אינה בטלה בכך, כי כיון שהיה זרע דוד קיים והמלכות עתידה לחזור אחר שבעים, הרי שבועתו קיימת. אבל על זה הגלות תמה לפי שארך כל כך, אמר: והלא אתה נשבעת לו, היאךג יהיה זה שידמה שנפסקה המלכות, כי כמה שנים הם ישראל בגלות עד כי כמעט נואשו מן הגאולה, ואמר המשורר דרך תמיהא: איך יהיה ובמה היתה החטאת הגדולה הזאת והקצף הגדול הזה. והנה משה רבינו אמר: זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך (שמות ל״ב:י״ג) – אמר איך תעשה זה שהרי נשבעת, וישעיהו אמר: למה תתענו י״י מדרכיך (ישעיהו ס״ג:י״ז), ואליהו אמר: ואתה הסבות את לבם אחורנית (מלכים א י״ח:ל״ז). הנאמר כי כלם דברו שלא כהוגן? אלא לא אמרו אלא על דרך הדמיון אמר המשורר אתה שנשבעת לו וזנחת אותו זה כמה עד שידמה שלא תזכרהו עוד. ואיה שבועתך עם משיחך – עם דוד שהיה משיחך שצוית אתהד למשחו, ידמה שהפכת עמו האהבה לעברה, שפסקת המלכות מזרעו זה כמה שנים.
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י מינכן 363: ״בהן״. בכ״י פריס 207: ״להם״.
ב. כן בכ״י פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207 תוקן בין השיטין: ״דבור״.
ג. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207 חסר: ״היאך״.
ד. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207: ״אותה״.
אבל ואתה זנחת, שלא הפר זרעו הברית אז1, שהיה צדקיהו צדיק בדורו2, כאמרם ז״ל (סנהדרין קג.) ׳נסתכל בצדקיהו ונתקררה דעתו׳3:
1. ראה רד״ק: רבים תמהו על זה המשורר איך דיבר כנגד האל כדברים האלה, כאדם שאומר לחבירו: נשבעת זה ולא עמדת בשבועתך. וראה מה שביאר בזה הרד״ק.
2. רש״י גם פירש: ואתה זנחת - דקדקת אחר בניו לחשוב עונם עד אשר זנחתם ומאסתם בימי צדקיהו.
3. בקש הקדוש ברוך הוא להחזיר את העולם כולו לתוהו ובוהו בשביל דורו של צדקיה, נסתכל בצדקיה, ונתקררה דעתו. בצדקיה נמי כתיב ויעש הרע בעיני ה׳! - שהיה בידו למחות ולא מיחה. וראה בביאור לפירוש רבינו בחבקוק (א ב) מש״כ בזה.
התעברת – מלשון עברה וזעם.
ואתה זנחת – והנה בעבור העון עזבת אותו ומאסת בו כאשר אמרת ופקדתי בשבט פשעם.
התעברת – נתמלאת עברה עם משיחך זה צדקיה שנמסר ביד נ״נ על שמרה בדבר ה׳ בשבועה שנשבע בה׳.
ואתה – (חלק ג׳, שבו יספר, כי הופר ברית שכרת ה׳ עם דוד והוריד לארץ נזרו),
ואתה זנחת – מציין הפרת הברית הזה כאלו ה׳ טוען נגד הברית הזה, ויאמר שמשיחו זנח את הברית והפר אותו ראשונה ולכן נפטר גם הוא מחיוב הברית והקשר, וז״ש הנה התעברת עם משיחך – ודברת אליו בעברתך לאמר,
ואתה זנחת את הברית ותמאס אותו, וע״י הטענה הזא,
ואתה זנחת וגו׳ – מכאן מתחלה התוספת שהוסיפו אולי בימי חזקיהו ולו יתכנו מליצות מקראות אלה יותר מכל מלכי בית דוד.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(מ) נֵ֭אַרְתָּה בְּרִ֣ית עַבְדֶּ֑ךָ חִלַּ֖לְתָּ לָאָ֣רֶץ נִזְרֽוֹ׃
You have abhorred the covenant of Your servant; You have profaned his crown even to the ground.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אַשְׁנֵיתָא קְיָם דְעִם עַבְדָךְ אַפֵּסְתָּא לְאַרְעָא כְּלִילֵיהּ.
You have changed the covenant with your servant; you have profaned his crown to the earth.
ואגשאת עהד עבדך, ובד׳לת תאג׳ה אלי אלארץ׳.
והסתרת את בריתך עבדך. וחללת את הכתר שלו לעולם.
נארת, וערפלת ברית עבדך. תרגם נארת ״אגשאת״ שהוא טשטוש וערפול, אור וחושך משמשים בערבוביא וכן תרגם בשמות יד כ ויאר את הלילה. וראה שם פירושי רס״ג מהדורתי. וכן תרגם נאר מקדשו באיכה ב ז, וראה שם חמש מגלות מהדורתי. וכן תרגם אור בעדני לקמן קלט יא.
נארתה – ביטלתה.
You abrogated You nullified.
נארת – השחתה, כמו: נאר מקדשו (איכה ב׳:ז׳), והנו״ן שרש.
והנזר יושם לראש, על כן לארץ.
THOU HAST ABHORRED. Ne’arta (Thou hast abhorred) means, “You have destroyed.” Compare this to ni’er mikdasho (He hath destroyed His sanctuary)⁠1 (Lam. 2:7). The nun of ne’arta is a root letter.
[THOU HAST PROFANED HIS CROWN EVEN TO THE GROUND.] The crown is placed on the head. Hence scripture reads even to the ground.⁠2
1. Translated according to Ibn Ezra
2. The Davidic crown was lowered as much as possible: it was cast to the ground.
נארתה – הברית שכרת לו השחת אותו, וכן נאר מקדשו ענין השחתה.
נזרו – הנזר אשר על ראשו חללת אותו והפלת אותו לארץ.
נארתה – ענין הרחקה כמו ניאר מקדשו (איכה ב׳:ז׳).
נזרו – כתרו.
נארתה – הרחקת הבריות שעם דוד וחללת נזרו להשליכו לארץ.
נארתה – ענין הרחקה והשלכה, כמו נאר מקדשו (איכה ב׳).
נזרו – הנזר הוא הכתר שיצייר הקדושה שהוא נזיר אחיו, ציץ הזהב נזר הקדש, כי נזר שמן משחת אלהיו על ראשו, ובא על נזר המלך שנמשח, אצל שאול (שמואל ב א׳), יואש (מלכים ב י״א), דוד (לקמן קל״ב י״ח), שאלה נמשחו בשמן.
נארתה ברית עבדך – הפרת את הברית גם אתה, ונגד מ״ש (פסוק ד׳) כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי, שהוא מה שנשבע לו מצד שהוא עבדו שהיא האמונה ע״י המעשה, אמר נארת ברית עבדך, ונגד מ״ש שכרת לו ברית מצד החסד שבחר בו בלא סבה כמ״ש לבחירי, וכן אמר בפסוק כ״א מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו שהמשיחה הוא מצד הבחירה והחסד, אמר ע״ז חללת לארץ נזרו – שנזר קדושתו שבא ע״י המשיחה חללת והוצאת לחולין והורדתו לארץ.
נארת – מקורו אר מקור ארור, תחת היותה ברית קודש הרחקתה כדבר ארור ומתועב.
חללת – נזרו בהפילך אותו לארץ.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(מא) פָּרַ֥צְתָּ כׇל⁠־גְּדֵרֹתָ֑יו שַׂ֖מְתָּ מִבְצָרָ֣יו מְחִתָּֽה׃
You have broken down all his fences; You have brought his strongholds to ruin.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
תַּקַפְתָּא כָל כְּרַכּוֹי שַׁוִיתָא פַּצִיחוֹי תְּבִירָא.
You have forced all his strongholds, you have made his open villages a ruin.
ואת׳גרת ג׳מיע ג׳דארה. וג׳עלת חצונה מנדקה.
ובכל גדרותיו עשית פרצות. ועשית את מבצריו מרוסקים.
מחתה, כתותים והרוסים.
כל גדרותיו – שבנה בירושלם.
מבצריו – הר הבית ומצודת ציון.
all his fences which he built in Jerusalem.
his fortifications The Temple Mount and the stronghold of Zion.
פרצת – החומות שבנה.
ומבצריו שם למחתה.
THOU HAST BROKEN DOWN ALL HIS FENCES. The wall which Your servant built.
[THOU HAST BROUGHT HIS STRONGHOLDS TO RUIN.] You also turned his strongholds into ruins.
פרצת – הגדרות ששמת לו בעזרך שאמרת: לא ישיא אויב בו (תהלים פ״ט:כ״ג), שלא נתת אויב להרע לו, פרצת אותם הגדרות והמבצרים ושמתם מחתה ובאו ושסוהו.
פרצת כל גדרותיו. ׳ערי יהודה הבצורות׳1: שמת מבצריו מחיתה. שנתחזקו בהם האויבים נגדו:
1. במלכים ב׳ (יח יג) ׳ובארבע עשרה שנה למלך חזקיה עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצורות ויתפשם׳. ואף שנאמר על סנחריב וחזקיה, כמו כן היה בצדקיהו ונבוכדנצר.
גדרותיו – ענין כותל ומחיצה.
מחתה – מושבר כמו חתתה קשתותם (ירמיהו נ״א:נ״ו).
פרצת וגו׳ – וכל הרוצה בא בו ר״ל נתת אותו להפקר.
מחתה – להיות מושבר והרוס.
פרצת – מצייר שהמלך גדר בגדר סביב מדינתו לכלוא רגל זרים מארצו וגם בנה מבצרים רבים בתוך המדינה להשגב בתוכם בעת מלחמה, ואתה פרצת כל גדרותיו עד שבאו זרים בארצו, וגם מבצריו שמתה מחתה שלא יהיה לו מבצר למצוא מחסה מפני אויב, ומפרש נגד מ״ש פרצת כל גדרותיו, אמר,
גדרותיו – הוא עשה לו גדרים ומבצרים (דברי הימים ב׳ ל״ב:ה׳) ולא הועילו לו בפני סנחריב.
מחתה – בנפול מבצר אחר מבצר בידי סנחריב חתו בני חילו שבירושלים ופחדו לנפשם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(מב) שַׁ֭סֻּהוּ כׇּל⁠־עֹ֣בְרֵי דָ֑רֶךְ הָיָ֥ה חֶ֝רְפָּ֗ה לִשְׁכֵנָֽיו׃
All that pass by the way plunder him; He has become a taunt to his neighbors.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
רַמְסִין יָתֵיהּ כָּל עָבְרֵי אוֹרְחָא הֲוָה קְלָנָא לְשִׁבְבֵי.
All who pass on the road have trampled him; he has become a disgrace to his neighbors.
ואצ׳טלמוה כת׳יר מן מארה אלטריק, וצאר עארא ענד ג׳יראנה.
ורבים מעוברי הדרך פגעו בו. ונהיה חרפה אצל שכיניו.
שסהו, וגזלוהו רבים מעוברי הדרך ונעשה חרפה בעיני שכניו.
שסוהו – כי אין לו חומה ומבצר.
ALL THAT PASS BY THE WAY DESPOIL HIM. For he lacks a wall and a fortress.
שסוהו – כמו בזזוהו, וכן: מי נתן למשסה יעקב (ישעיהו מ״ב:כ״ד). כיון שלא היה לו גדר ולא מבצר שסוהו עוברי דרך.
והיה חרפה לשכניו – הפך מה שהיה שהיו השכנים עבדים לו, כל המלכים אשר היו סביבותיו.
שסוהו – ענין רמיסה כמו מי נתן למשיסה (ישעיהו מ״ב:כ״ד).
כל עוברי דרך – כדבר ההפקר אשר כל מוצאה רומסה ודורכה.
שסוהו – כי הגדרות שישימו המלכים סביב גבולם (היינו השומרים ואנשי צבא שיעמידו על ערי הגבול) יהיו מפני שני ענינים,
א. מבלי להניח חרב אויב לעבור דרך ארצם, ועתה שסוהו כל עוברי דרך – כי נפרץ הגדר, כמו פרעה נכה בעברו בימי יאשיה,
ב. מפני השכנים בל יפרצו גבולם, ועתה היה חרפה לשכניו ונגד מ״ש שמת מבצריו מחתה מפרש.
שסהו וגו׳ – ואין מונע מנם כי סגור היה חזקיהו בירושלים.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(מג) הֲ֭רִימוֹתָ יְמִ֣ין צָרָ֑יו הִ֝שְׂמַ֗חְתָּ כׇּל⁠־אוֹיְבָֽיו׃
You have exalted the right hand of his adversaries. You have made all his enemies rejoice.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אֲרֵמְתָּא יְמִינָא דִמְעִיקוֹי אֲחוֹדְתָּא כָּל בַּעֲלֵי דְבָבוֹי.
You have raised the right hand of his oppressors; you have gladdened all his enemies.
ורפעת יד אעדאיה, ופרחת ג׳מיע באגצ׳יה.
ונשאת את יד האויבים שלו ושמחת את כל אויביו.
הרימות – הפך אשר ידי תכון עמו (תהלים פ״ט:כ״ב).
השמחת – מן בניין הכבד הנוסף, ואין אחרת זולתה במקרא.
THOU HAST EXALTED THE RIGHT HAND OF HIS ADVERSARIES. This is the reverse of With whom My hand shall be established (verse 22).⁠1
THOU HAST MADE ALL HIS ENEMIES TO REJOICE. The word hismachta (Thou hast made to rejoice) is a hifil. Aside from here, there is no other such word in scripture.⁠2
1. Verse 22 speaks of God establishing David’s kingdom. Our verse speaks of God strengthening Israel’s enemies.
2. This root does not appear again in the hifil in scripture.
הרימות ימין צריו – הפך אף זרועי תאמצנו (תהלים פ״ט:כ״ב).
השמחת כל אויביו – נתת להם שמחה, הפך שהיה פחדו ויראתו עליהם, כמו שכתוב: וי״י נתן פחדו על כל הגוים (דברי הימים א י״ד:י״ז).
השמחת כל אויביך. כאמרו (יחזקאל כו ב) ׳אמרה צור על ירושלים האח [וגו׳] אמלאה החרבה׳:
צריו, אויביו – כנ״ל פסוק כ״ג.
הרימות ימין צריו – שצריו נצחו אותו במלחמה, ועי״כ השמחת כל אויביו – וכבר בארנו שהצר הוא הלוחם וצר עליו בפעל וגבר ימינו והאויב הוא הדורש רעה בלב ואינו לוחם בפועל הם שמחו בלבם על מפלתם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(מד) אַף⁠־תָּ֭שִׁיב צ֣וּר חַרְבּ֑וֹ וְלֹ֥א הֲ֝קֵימֹת֗וֹ בַּמִּלְחָמָֽה׃
Yes, You turned back the edge of his sword, and have not made him stand in the battle.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
לְחוֹד תְּתִיב לַאֲחוֹרָא סַיְפֵיהּ וְלָא אַקֵמְתָּא יָתֵיהּ בִּקְרָבָא.
Also you will turn aside his sword1 and you have not supported him2 in battle.
1. Blade: +so sharp.
2. Him: his hand.
ורדדת בזאלה סיפה, ולם תג׳על לה קואמא פי אלחרב.
השבת לאחור את כח חרבו ולא נתת להם תקומה במלחמה.
צור חרבו, חוד חרבו ולא שמת לו תקומה כמלחמה. ותיבת צור חוד וחריפות הלהב. וכמו חרבות צורים ביהושע ה ב וכתרגומו אזמילון חריפין. אך רבינו בספרו אמו״ד בסוף ההקדמה פירשו נכבדי העם וחכמיהם וכתב כי מלת צור נאמרת על בני אדם נכבדים כאמרו הביטו אל צור חצבתם בישעיה נא א, וכן אף תשים צור חרבו, ע״כ, ולפי זה שמא אפשר לתרגמו ״והשבית בגדוליו חרבו״.
אף תשיב צור חרבו – השבות אחור והפכת את חידוד חרבו, כמו: חרבות צורים (יהושע ה׳:ג׳), וכן כל כלי יוצר עליך (ישעיהו נ״ד:י״ז).
ולא הקמותו – ולא העמדתו מליפול.
You even turned back the sharp edge of his sword You turned back and reversed the sharp edge of his sword, as: "sharp (צרים) knives" (Yehoshua 5:2), and likewise: "Any weapon whetted (יוצר) against you" (Yeshayahu 54:17).
and You did not raise him up in battle And You did not hold him upright so that he should not fall.
אף תשיב צור חרבוצור – לשון חריפות, כלומר חרבוא העלתה חלודה, ולא היה יכול להלחם בה.
א. בכ״י ס״פ: חרבן.
אףצור חרבו – חידוד חרבו. וחרבות צורים, כדרך: מצור החלמיש (דברים ח׳:ט״ו) – מחלמיש צור (דברים ל״ב:י״ג).
ולא הקמותו – בנפלו.
או כמו העמדתו, כמו: וקם הבית (ויקרא כ״ה:ל׳).
YEA, THOU TURNEST BACK THE EDGE OF HIS SWORD. Tzur charbo (the edge of his sword) means “the sharpness of his sword.” Charvot tzurim (sharp swords) (Joshua 5:2) [and tzur charbo] are similar to mi-tzur ha-chalamish (of the rock of flint) (Deut. 8:15) and me-chalmish tzur (the flinty rock) (Deut. 32:13).⁠1
AND HAST NOT MADE HIM TO STAND. When he fell. On the other hand, hakemoto (hast made him stand) might be similar to ve-kam (shall be made sure) in ve-kam ha-bayit (then the house shall be made sure) (Lev. 25:30).⁠2
1. Tzur charbo and charvot tzurim have similar meanings, although they reverse the Hebrew words for “sword” and “sharp.” Ibn Ezra points out that we find the same with mi-tzur ha-chalamish (of the rock of flint) (Deut. 8:15) and me-chalmish tzur (the flinty rock). The aforementioned phrases have similar meanings, even though the words chalamish and tzur are reversed.
2. In this case, our verse reads, “and hast not made him sure.”
אף תשיב צור חרבו – הפך וכתותי מפניו צריו (תהלים פ״ט:כ״ד).
וצור חרבו – פירוש חדוד חרבו, וכן חרבות צורים (יהושע ה׳:ג׳) והוא הפוך, כמו תולעת שני – שני התולעת.
ולא הקמותו – לא היתה לו תקומה בפני צריו.
[אף תשיב] צור חרבו. חידוד ושינון ׳חרבו׳ השיבות לצד אחר, שלא יזיק לאויב1:
1. רש״י: השבות אחור והפכת את חידוד חרבו כמו (יהושע ה) חרבות צורים.
הקמתו – הקו״ף בצירי ובלא יו״ד אחריה וי״ס ביו״ד ומהם בחירק וספרי הדפוס הם בגירסא ראשונה.
צור – ענין חדוד כמו חרבות צורים (יהושע ה׳:ג׳).
אף תשיב וגו׳ – עם כי חרבו היתה לטושה וחדודה להכות בו את האויב הנה השבת החדוד לאחוריו לבל יוכל להכות בו את האויב וגם לא הקמת אותו במלחמה להנצל הוא מיד האויב ר״ל אף אם היה לפי הטבע מקום להתגבר הוא על האויב נלחמו עמו ממרום ולא נתגבר וגם נפל עוד.
תשיב צור חרבו – כמו וידיו תשבנה אונו, ועל צריהם אשיב ידי, וצור חרבו חידוד חרבו, כמו חרבות צורים, ששב ללחום שנית.
אף תשיב – הנה גם אחר שכבש נ״נ את ארץ יהודה אם לא היה צדקיהו מורד בו לא היה מבטל מלכותו,
אבל עוד תשיב צור חרבו – היינו שצדקיהו הוציא חרבו השלופה עוד הפעם למרוד בנ״נ ולהלחם נגדו, אמנם לא הקמותו במלחמה – כי נ״נ כבש אותו שנית, ועי״כ
צור חרבו – חרבו השנונה כלומר בני חילו עצרו כח לפני סנחריב.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(מה) הִשְׁבַּ֥תָּ מִטְּהָר֑וֹ וְ֝כִסְא֗וֹ לָאָ֥רֶץ מִגַּֽרְתָּה׃
You have made his brightness cease, and have cast his throne down to the ground.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
בַּטֵלְתָּא כַּהֲנַיָא דְמַדִין עַל מַדְבְּחָא וּמְדַכִּין עַמֵיהּ וְכוּרְסֵי מַלְכוּתֵיהּ לְאַרְעָא מִגַרְתָּה.
You have abolished the priests who sprinkle [blood] on the altar and cleanse his people, and you have cast to the ground his royal throne.
ועטלת מנברה, וטחטחת כרסיה עלי אלארץ׳.
והשבתת את הבימה (בטלת את מקום התפילה שלו). והשפלת את כסאו עד העפר.
השבת, השבת מעמדו הרם. תרגם מטהרו ״מנברה״ והוא המעמד הרם שעושין למטיף ולדרשן או מקום המיוחד למושב מלך או נשיא באסיפת עם, בדומה לכסאו, ואיני יודע לה גזרה ולא חבר.
השבת מטהרו – זריחתו, כמו: צהרים דמתרגמינן טיהרא, וכמו וכעצם השמים לטוהר (שמות כ״ד:י׳).
לארץ מגרתה – השפלת והשחת, כל לשון שחייה בתרגום יונתן מגר.
You have brought an end to his shining Heb. מטהרו, his shining, as צהרים, noon, is translated טהרא, and like: "and like the appearance of the heaven for splendor (לטהר)" (Shemot 24:10).
You have cast down to the earth Heb. מגרת. You have humbled and destroyed. Every expression of bending down is, in Targum Jonathan, מגר.
מטהרו – נזר מלוכה, שהיה מזהב טהור.
השבת מטהרו – מקדשו שהוא טהור. על משקל מקדש י״י כוננו ידיך, ונחטף בקמץ בעבור אות הגרון.
ואמר מטהרו – כי אין בארץ מקום טהור כמוהו. וטעם הו״ו כי הוא סבה ראשונה לבנות המקדש, כי הוא הכין הכסף והזהב.
מגרתה – כמו תרגום ימגר כל מלך (עזרא ו׳:י״ב).
THOU HAST MADE HIS PURITY TO CEASE. The reference is to the Temple, which is pure.
Mittoharo (his brightness) is vocalized like the word mikkedash (sanctuary) in the sanctuary, O Lord, which Thy hands have established (Exodus 15:17).⁠1 Mittoharo is vocalized with a chataf kamatz beneath the tet, because the tet precedes a guttural.
The psalm reads his purity because there is no place on earth that is as pure as the Temple.⁠2 Mittoharo ends in a vav3 because David was the primary cause in the building of the Temple, for he prepared the silver and the gold which was utilized in its building.
AND CAST. The word miggarta (cast) is similar to the Aramaic word yemaggar (overthrow) in overthrow all kings (Ezra 6:12).
1. Mittoharo is the word mittohar plus the possessive o (his or its). If we add the same o to mikke-dash, then we have mikkedasho. Mikkedasho has the same vocalization as mittoharo, except that mittoharo has a chataf kamatz beneath the tet because it precedes a guttural (heh).
2. Literally, “it.”
3. The vav suffixed to mittoharo (his purity) refers to David. The Temple is referred to as “David’s purity” because David assured that it (the purity) would be built.
השבת מטהרו – זכותו והוד מלכות שהיה לו השבת אותו, ודגש טי״ת מטהרו כדגש קו״ף מקדש י״י לתפארת הקריאה, ובא גם כן הטי״ת בקמץ חטף לתפארת. ומטהר שם הזכות, וכן וכעצם השמים לטהר (שמות כ״ד:י׳), ורוח עברה ותטהרם (איוב ל״ז:כ״א).
מגרתהא – כמו הפלת, ותרגום ויפול רוכבו אחור (בראשית מ״ט:י״ז) – וימגר רכביהון לאחוראה.
א. כן בכ״י פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פרמא 1872: ״מגרת״. בכ״י פריס 207: ״מגזרת״.
מטהרו – במקרא גדולה הטי״ת בקמץ לבד ובכמה ספרים מהדפוס וכ״י כתוב מטהרו בשוא לבדו. וס״א הטי״ת בחטף קמץ וכן כתבו רבי יונה והראב״ע והרד״ק שהוא בחטף קמץ לתפארת בעבור אות הגרון וכן דגש הטי״ת לתפארת כדגש מקדש ה׳.
השבת – ענין בטול כמו שבת נוגש (ישעיהו י״ד:ד׳).
מטהרו – ענין זוהר כמו וכעצם השמים לטוהר (שמות כ״ד:י׳).
מגרתה – ענין הפלה כי ויפל רוכבו אחור (בראשית מ״ט:י״ז) תרגומו וימגר.
השבת – בטלת אותו מזוהר הצלחתו והפלת כסאו לארץ.
מטהרו – ענין זכות ונקיות, כמו כעצם השמים לטוהר, והראוי בלא דגש כמו משמר מבצר.
מגרת – הפלת, ואין לו ריע.
השבת מטהרו – ר״ל כי בפעם הראשון שכבש את מלכי יהודה הגם שחרב מלך יהודה לא היה לו צור ותוקף וחידוד, עכ״פ היה לו טוהר ונקיות, שלא היה בה לכלוך וגיאול, (כי מה שנלחם נגדו טרם שנשבע לעבדו לא נחשב בזה כמפר אלה ושבועה) אבל אחר שנכנע תחתיו ונשבע לעבדו, והוא השיב צור חרבו שנית, ועבר על השבועה אשר השביעו נ״נ באלהים עי״כ נשבת הטוהר של צור חרבו, כי נחשב כמפר אלה וברית, ועי״כ כסאו לארץ מגרתה – ונשבת מלכות יהודה מכל וכל, ויותר מזה כי
מטהרו – מלה מנוקדת ניקוד זר, ונראה שכונת הכותב היתה לעשותו שם, מִטְהָר, רק המנקד חשבו פעל מקור והמ״ם שמושית כמו מִשָּׁמְרוֹ, רק נקד הטי״ת חטף קמץ תחת הה״א מִטָּהֳרו, הִשְׁבַּתָּ אותו מהיות טהור.
מגרתה – כמו אשר מגן צריך בידך (פרשת לך לך) בחילוף רי״ש בנו״ן (בן⁠־בר).
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(מו) הִ֭קְצַרְתָּ יְמֵ֣י עֲלוּמָ֑יו הֶ֥עֱטִ֨יתָ עָלָ֖יו בּוּשָׁ֣ה סֶֽלָה׃
The days of his youth You have shortened; You have covered him with shame. Selah.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
קְצַרְתָּא יוֹמֵי עֲלִימוֹי עֲטַפְתָּא עֲלוֹי בַּהֲתָא וְכִסוּפָא לְעָלְמִין.
You have cut short the days of his young men; you have covered him with shame and disgrace forever.
וקצרת מן אעמאר שבאבה, ואשמלת עליה אלחיא דאימא.
וקצרת מחיי הבחורים שלו. ותמיד עטפת אותו בחרפה.
הקצרת, וקצרת מימי חיי בחוריו והעטית עליו בושה תמיד תרגם כאן סלה ״דאימא״ תמיד, ולא ״סרמדא״ כרגיל שיש בו מן ההמשכיות המרובה וקרוב לנצח.
ימי עלמיא – ימי נעורי.
העטית – לשון עטייה. ולבישה נופל אצל בושה וכלימה, שנאמר: כסתה כלימה פנינוב (ירמיהו נ״א:נ״א).
א. כן בכ״י ס״פ. בנוסח שלנו: עלומיו.
ב. בכ״י ס״פ: פניה. אפשר לשחזר גם: פני (כמו בתהלים ס״ט:ח׳).
הקצרתא – שלא ארכו ימי מלכות דוד.
וטעם העטית – שאין להם פתחון פה ותשובה.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״הקצרתה״.
THE DAYS OF HIS YOUTH HAST THOU SHORTENED. David’s kingdom did not last for long.
THOU HAST COVERED HIM WITH SHAME. They can’t open their mouths and respond.
הקצרת ימי עלומיו – ימי עלומים הם ימי המלכות כמו ימי האדם בנעורים הם ימי הטובה לענין הגוף, וימי הזקנה הם ימי הרעה כמו שכתוב עד אשר לא יבאו ימי הרעה (קהלת י״ב:א׳). ואמר כי ימי המלכות היו קצרים, וימי הרעה שהם ימי הגלות היו ארוכים.⁠א
העטית עליו בושה – שהוא בוש מהבטחה שהבטחתו, ואומרים לו האויבים שאין לו תוחלת עוד, והנה הוא בוש מהם.
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207: ״ארכים״.
ימי עלומיו. שכן בן כ״א שנה היה כשמלך, ולא מלך זולתי י״א שנה1: בושה. שייחדו נבוכדנצר למשכב זכור, כמו שסיפרו ז״ל (שבת קמט:)2:
1. במלכים ב׳ כד (יח) בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם.
2. אך לא עלתה בידו, ראה שם וברש״י.
עלומיו – נעוריו כמו בן מי זה העלם (שמואל א י״ז:נ״ו).
העטית – ענין עטוף ולבישה כמו ועל שפם יעטה (ויקרא י״ג:מ״ה).
ימי עלומיו – ימי הנערות ר״ל ימיו הטובים הקצרת והעטפת עליו בושה לעולם ר״ל זמן רב.
הקצרת ימי עלומיו – ששחט את בניו לעיניו ואת עיני צדקיהו עור, ובזה עטה עליו בושה – ועי״כ מת לפני זמנו,
סלה סיום הענין.
הקצרת ימי ערומיו – שעודנו בחור בן ל״ט שנה בתחילו הצרות לבא עליו (מלכים ב׳ י״ח:ב׳ וי״ג).
בושה – שמלאכי סנחריב חרפוהו (שם פסוק כ׳ וגו׳).
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(מז) עַד⁠־מָ֣ה יְ֭הֹוָהי֭״י תִּסָּתֵ֣ר לָנֶ֑צַח תִּבְעַ֖ר כְּמוֹ⁠־אֵ֣שׁ חֲמָתֶֽךָ׃
How long, Hashem? Will You hide Yourself forever? How long shall Your wrath burn like fire?
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
עַד אֵימָתַי יְיָ תְּסַלֵיק שְׁכִנְתָּךְ לְעַלְמִין תַּדְלִיק הֵיךְ אֶשְׁתָּא חֵמְתָךְ.
How long, O LORD, will you remove your presence forever? [How long] will your rage burn like fire?
ואקול אלי כם יא רב תחג׳ב ענא פרג׳ך גאיה, תשתעל כאלנאר חמיתך.
אני אומר: ה׳! עד כמה אל תמנע את הישועה שלך לעולם. [ועד כמה] יבער בכעס שלך כמו האש.
עד, אומר עד מה ה׳ תסתיר רויחתך מאד.
עדא מה – מפאה אחת כאילו אתה נסתר ולא תראה ברעות משיחך, רק תבער כמו אש חמתך – בו עד היום.
א. כן בפסוק ובכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״על״.
HOW LONG? From the point of view of the exiled, it looks like You are hidden and do not see the troubles of Your anointed. Indeed, Your wrath burns against him like fire until this very day.
עד מה י״י תסתר – כאלו אין אתה רואה בצרת הגלות.
תסתר. מלרחם: תבער כמו אש חמתך. אחרי כן, להחריב הבית:
העטית – העי״ן בחטף סגול.
עד מה – אמנם עשית בדין מ״מ עד מתי וכי תסתיר פניך ממני לנצח בתמיה.
תבער – וכי תבער חמתך כהאש הזה השורף הכל.
עד מה – (חלק ד׳) וכאשר יראה אורך זמן ביטול מלכות בית דוד, מתפלל עד מה ה׳ תסתר לנצח – שאתה מסתיר פניך מהושיע, ובכ״ז תבער כמו אש חמתך – שעדיין אתה בקצף וחמה עד הדור.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(מח) זְכׇר⁠־אֲנִ֥י מֶה⁠־חָ֑לֶד עַל⁠־מַה⁠־שָּׁ֝֗וְאא בָּרָ֥אתָ כׇל⁠־בְּנֵֽי⁠־אָדָֽם׃
O remember how short my time is; for what vanity have You created all the children of men!
א. עַל⁠־מַה⁠־שָּׁ֝֗וְא א=עַל⁠־מַה⁠־שָּׁ֝וְא (השמטת נקודת הרביע)
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אִדְכַּר דִי אֲנָא אִתְבְּרֵיתִי מִן עַפְרָא מְטוּל מָה לְבַטָלָא בְּרֵיתָא כָּל בְּנֵי נָשָׁא.
Remember that I was created from dust; why have you created all the sons of men for vanity?
אד׳כר מא נחן ומא אלעמר אלד׳י כ׳לקתה לנא, לג׳מיע בני אדם פאנה הבא.
תזכור מה אנחנו ומה ימי חיינו שבראת לנו ולכל בני האדם שהרי הם הבל.
זכר, זכור מה אנו ומה החיים אשר בראת לנו לכל בני אדם כי המה הבל. והנה חלד ימי חיי האדם כמו חדל לעיל לט ה.
ופירשתי על מה שוא הבל, לפי שהם מלים קרובות זו לזו ונשאלות בעת הצורך.
ועברת על מה שוא, הבא, לאנהא אלפאט׳א תתג׳אור פתסתעאר ענד אלחאג׳ה.
זכר אני מה חלד – מה זקנה יש לי הלא מעט ימיי. ודיי לך שאתה נפרע ממני במותי קצר ימים.
על מה שוא – לחנם ולהבל בראת כל בני אדם.
I am mindful what my old age is Heb. חלד. What old age do I have? Are not my days few? It should suffice You to punish me with my premature death.
for what futility Heb. שוא. For nothing and for vanity have You created all the sons of man?
זכור אני – וזכור מה חשוב חלדם של בני אדם – כלומר הבל הוא.
זכור – זה המשורר ידבר על לשון ישראל בגלותם, כי כל אחד רואה שדור הולך ודור בא1 ואין מושיע, וכמה יקוה המקוה ושנותיו קצרות. וזה הוא זכר מה אני ומה חלדי, כי מה ישרת אחורנית, כדרך: אדם פטדה וברקת (שמות כ״ח:י״ז), חופש כל חדרי בטן (משלי כ׳:כ״ז).
וחלד – כמו הלא צבא לאנוש עלי ארץ (איוב ז׳:א׳) – זמן ידוע, וחלדי כאיין נגדך (תהלים ל״ט:ו׳).
ולמה בראתנו ואנחנו שוא, כדרך: אך הבל בני אדם כזב בני איש (תהלים ס״ב:י׳).
והנה הטעם כל אחד מישראל מתאונן בשביו כי ימות ולא יראה ישועת השם.
1. השוו ללשון הפסוק בקהלת א׳:ד׳.
O, REMEMBER. This poet speaks on behalf of Israel in exile. Each one of them sees a generation come and a generation go, and there is no savior. How long can the one who hopes live? His years are short. This is what the psalmist means by “O, remember what I am and how short my time is.” Our text is to be so read, for the word meh (how) also serves the word ani (I) which is written earlier.⁠1 It is like odem pitdah u-vareket (carnelian, topaz, and smaragd) (Exodus 28:17)2 and chofes kol chadre vaten (searching all the inward parts) (Prov. 20:27).⁠3
The word chaled (short time) means “a fixed time.” Compare this to Is there not a fixed time to man upon earth? (Job 7:1).⁠4 Chaled is similar to cheldi (mine age) in and mine age is as nothing before Thee (Psalms 39:6).
The psalmist asks: “Why did You create us? We are vanity.” Compare this to Men of low degree are vanity, and men of high degree are a lie (Psalms 62:10). The meaning of our verse is as follows: Every Israelite who is in exile complains that he is going to die and will not see God’s deliverance.
1. Our verse reads zekhor ani meh chaled (O, remember how short my time is). This literally means, remember I (zekhor ani), what time (meh chaled).” This makes no sense. Hence Ibn Ezra believes that our verse should be read as if it were written zekhor mah ani u-meh chaled (O, remember what I am and how short my time is)? In other words, the word mah is to be read as if it were written twice. It is read meh the second time it “appears” in the verse because it precedes a chet.
2. The vav of u-vareket is also to be placed before pitdah. Pitdah is to be read u-fitdah.
3. Prov. 20:27 reads, Ner YHVH nishmat adam, chofes kol chadre vaten. This translates literally to, The lamp of the Lord, the spirit of man, searching all the inward parts. According to Ibn Ezra, Prov. 20:27 should be read as if it was written Ner YHVH chofes nishmat adam, chofes kol chadre vaten (The lamp of the Lord searches the spirit of man; it searches all the inward parts).
4. Translated according to Ibn Ezra See Ibn Ezra on Job 7:1.
זכור אני מה חלד – ידבר על לשון אשר הוא מזרע דוד בגלות, ויאמר כי הוא מפחד מהמיתה ולא יראה הישועה, ואולי לא יניח בן תחתיו והנה נפסקה המלכות.
או בכל דור ודור יתאוה מיא שהוא מזרע דוד שתהיה בימיוב הישועה ויהיה הוא מלך המשיח.
ואמר: זכר אני – מה בעולם כי מעט הוא חיי האדם.
וזכור על מה שואג בראת כל בני אדם – כי לתמותה בראת אותם והנה חייהם שוא והבל.
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207, מינכן 363 חסר: ״מי״.
ב. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207: ״בימי״.
ג. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363, וכן בפסוק. בכ״י פריס 207: ״שהוא״.
זכר אני מה חלד. מה הוא הזמן שמלכתי1, וזכור על מה שוא בראת כל בני אדם בסור מלכות מישראל, שאין שום עוסק בחיי עולם:
1. ׳⁠ ⁠׳חלד׳, ר״ל זמן מוגבל, היינו דור אחד, וכן ׳האזינו כל יושבי חלד׳ (להלן מט ב), וכן ׳וחלדי כאין נגדך׳ (שם לט ו)׳ (שיעורים יז יד).
זכר אני – בקמץ חטוף לא בחולם כמו שנמצא באיזה ספרים.
על מה שוא – השי״ן דגושה.
חלד – ענין זמן כמו האזינו כל יושבי חלד (תהלים מ״ט:ב׳).
שוא – על חנם וכן שוא שקד שומר (תהלים קכ״ז:א׳).
זכר אני – בכל עת אני זוכר וחושב מה הוא הזמן שיש לי בזה העולם הלא הוא המעט ופן אמות ולא אראה הישועה.
על מה שוא – למה בחנם בראת כל בני אדם אם ימות ולא יראה הישועה.
זכר אני – כי העמדת מלכות ב״ד הוא ההולך מהלך השלמות לכלל מין האנושי, ושמו של משיח הוא מן הדברים שקדמו לעולם כמ״ש חז״ל, כי הוא תכלית המין כולו והתכלית קודם במחשבה, ואם לא תבא הישועה האמתית הלא צריך לזכור אני מה חלד – הלא אז מציאותי בחלד הוא בחנם, וגם על מה שוא בראת כל בני אדם – שאז כלל מציאות מין האדם, הוא לשוא לחנם, אחר שלא יגיעו אל התכלית האחרון שזה יהיה בימי המשיח שיכירו כולם את שם ה׳ ויעבדוהו שכם אחד.
מה חלד – מה יאריכו עוד חיי טרם אחדל מלהיות?
שוא בראת וגו׳ – אם חייהם קצרים ומרים הלא להבל בראתם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(מט) מִ֤י גֶ֣בֶר יִֽ֭חְיֶה וְלֹ֣א יִרְאֶה⁠־מָּ֑וֶת יְמַלֵּ֨ט נַפְשׁ֖וֹ מִיַּד⁠־שְׁא֣וֹל סֶֽלָה׃
What man is he that lives and shall not see death, that shall deliver his soul from the power of the grave? Selah.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
מַן הוּא גַבְרָא דִיחֵי וְלָא יֶחֱמֵי מַלְאֲכָא דְמוֹתָא וְשֵׁזֵיב נַפְשֵׁיהּ מִן יְדֵיהּ וְלָא יֵיחוֹת לְבֵית קְבוּרְתֵּיהּ לְעָלְמִין.
Who is the man who will live and not see the angel of death, who will deliver his soul from his hand, and not go down to his grave forever?
מי גבר יחיה ולא יראה מות – אמר ר׳ תנחום מי גבר כאברהם שירד לכבשן האש והצילו הקב״ה ואחר כך ויגוע וימת. מי גבר כיצחק שפשט צוארו על גבי המזבח ואחר כך אמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי. מי גבר כיעקב אדם שנפגש עם המלאך ואחר כך ויקרבו ימי ישראל למות. מי גבר כמשה שדבר עם בוראו פנים אל פנים ואחר כך הן קרבו ימיך למות.
ואי רג׳ל יחיא פלא ירא אלמות, או ינג׳י נפסה מן יד אלת׳רי סרמדא.
ואיזה איש חי ולא ראה את המות. או תמיד יציל את עצמו מיד השאול.
ימלט, או ימלט.
מי – הנה הטעם הנה אמות ולמהא סבלתי עול הגלות. וכן הוא אומר שאתי בחיקי כל רבים עמים (תהלים פ״ט:נ״א).
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״ולא״.
WHAT MAN IS HE THAT LIVETH AND SHALL NOT SEE DEATH. The meaning of this is, I am going to die. To what purpose did I suffer the yoke of the exile? The psalmist similarly goes on to say, I do bear in my bosom [the taunt of] so many peoples (verse 51).⁠1
1. Verse 51 speaks of the yoke of the exile.
מי גבר – כי אין אדם בעולם שיחיה ולא יראה מות ושיוכל למלט נפשו מיד שאול.
מי גבר יחיה. באומות לחיי עולם: מיד שאול. ממוות נצחי:
ולא יראה מות – בדגש המ״ם בס״ס.
מי גבר יחיה – מי הוא האדם אשר ישאר חי ולא יראה המיתה וימלט נפשו לעולם מן השאול.
מי גבר – והלא כל הדורות עתידים למות ע״י חטא אדה״ר,
ומי לא יראה מות כאליהו שנשאר בחיים, או עכ״פ שימלט נפשו מיד שאול – שהלא בזמן הגלות קשה להם למצוא אושר הנפש, והישועה המובטחת שאז יסור המות כמ״ש לא יהיה משם עוד עול ימים וזקן וגו׳ רחקה ממני, וא״כ בריאת בני אדם כולו לשוא ותהו סלה סיום הענין.
ולא יראה מות – מי יוכל להאריך ימיו כרצונו עד שיחדלו ימי הרעה ויוכל גם הוא לראות בטוב.
סלה – מוסב לאל והוא לשון הקריאה עיין מה שכתבתי סימן ג׳:ג׳ או ר״ל מי היה או יהיה בעולם שיוכל למלט נפשו מיד שאול.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(נ) אַיֵּ֤ה׀ חֲסָדֶ֖יךָ הָרִאשֹׁנִ֥ים ׀ אֲדֹנָ֑י נִשְׁבַּ֥עְתָּ לְ֝דָוִ֗ד בֶּאֱמוּנָתֶֽךָ׃
Where are Your former mercies, Adonai, which You swore to David in Your faithfulness?
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אָן הִנוּן טַבְוָתָךְ דְמִן שְׁרוּיָא יְיָ דְקַיֵמְתָּא לְדָוִד בְּהֵימָנוּתָךְ.
Where are your favors which were from the beginning, O LORD, which you swore to David in your faithfulness?
ואין פצ׳אילך אלאואיל יא רב, ומא קסמתה לדאוד בחקך.
ה׳! היכן החסדים שלך הראשונים. [והיכן] מה שנשבעת לדוד באמת שלך.
נשבעת, ואשר נשבעת לדוד באמתתך.
חסידיךא הראשוניםב {אדני} נשבעת לדוד להכין ממלכתו לעולם – לא לעולם ממש הוא, אלא עד זמן גדול,⁠1 כמו: לבניהם ולבני בניהם (בבלי יומא פ״ז.).
1. השוו רשב״ם שמות כ״א:ו׳, ובפירוש לעיל תהלים ע״ב:י״ז.
א. כן בכ״י ס״פ, וכן בכמה כ״י של המקרא. בנוסח שלנו: חסדיך.
ב. בכ״י ס״פ מופיעות כאן המלים ״אילו הוא״ עם סימני מחיקה מעליהן.
איה – הקם שבועתך בביאת הגואל.
WHERE ARE THY FORMER MERCIES. Keep Your promise by the coming of the redeemer.
איה חסדיך הראשונים י״י – והם מה שנשבעת לדוד באמונתך, איה הם עתה שתעזבנו זה כמה בגלות.
איה חסדיך. וזכור כמו כן ׳איה חסדיך׳: נשבעת. שגזר דין שיש עמו שבועה אינו מתקרע:
הראשונים, אדני – יש פסיק בין הראשונים לאדני כי יוצר הכל הוא ראשון והוא אחרון ומבלעדיו אין אלהים.
איה חסדיך – ר״ל הואיל וכלנו עומדים למיתה איה הם חסדיך שהבטחת לנו בימים הראשונים אשר נשבעת לדוד באמונה להשיב המלוכה לזרעו.
איה – (חלק ה׳) שב להתפלל שיזכור ה׳ את החסד והאמונה שכרת לדוד, ועז״א איה חסדיך הראשונים ה׳ נגד החסד,
נשבעת לדוד באמונתך נגד האמונה, שהשבועה הזאת היתה לצורך מהלך שלימות הכלל, כמ״ש ותדבר אל בית עבדך למרחוק וזאת תורת האדם ה׳ (שמואל ב ז׳), וכמ״ש שם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(נא) זְכֹ֣ר אֲ֭דֹנָי חֶרְפַּ֣ת עֲבָדֶ֑יךָ שְׂאֵתִ֥י בְ֝חֵיקִ֗י כׇּל⁠־רַבִּ֥ים עַמִּֽים׃
Remember, Adonai, the taunt of Your servants. How I do bear in my bosom the taunt of so many peoples,
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אִדְכַּר יְיָ חִסוּדָא דְעַבְדָךְ סוֹבְרֵית בְּעִטְפֵי כָּל גִדוּפֵיהוֹן דְסַגִיעוּן עַמְמִין.
Remember, O LORD, the disgrace of your servant; I have borne in my bosom all the insults of many peoples.
אללהם פאנך תד׳כר עאר אוליאך, אלקאילין טאל מא חמלנא פי חג׳רנא כת׳ירא מן אלשעוב באלתד׳לל להם.
אלוהים! הרי אתה זוכר חרפת החסידים שלך האומרים: רבות שאנחנו נשאנו בחיקינו רבים מהעמים תוך כדי שאנחנו נכנעים לפניהם.
זכר, זכור ה׳ חרפת עבדיך האומרים תמיד נשאנו בחיקינו הרבה מן העמים על ידי היותינו שפלים תחתם כלומר על ידי כניעתינו ושפלותינו כאלו נשאנום בחיקינו. ותרגם עבדיך ״אוליאך״ כדרך שמתרגם בכל מקום כל בן או עבד שכלפי המקום שענינה ידידיך אוהביך חשוביך נכבדיך.
שאתי בחיקי כל רבים עמים – בגולה אני נושא סבלם ומשאם.
which I bear in my bosom, of all great nations In exile I bear their burden and their load.
זכורחרפת עבדיך – שהאחרים יחרפום.
REMEMBER, LORD, THE TAUNT OF THY SERVANTS. The taunt by which others taunt them.⁠1
1. The taunt of Thy servants could be taken to mean, “the taunt which Your servants employed in taunting their enemies.” Hence Ibn Ezra’s comment.
זכר י״י חרפת עבדיך – שיחרפוא אותנו האויבים ואומרים שאין לנו עוד תשועה.
שאתי בחיקי כל רבים עמים – שאני נושא חרפתי בחיקיב חרפת כל עמים רבים שיחרפוני, זה אמר כל אחד מבני הגלות.
ורבים עמים – כמו הפוך: עמים רבים, וכן עב טיט (חבקוק ב׳:ו׳) – כמו טיט עב, מקום שם קבר (יחזקאל ל״ט:י״א) – מקום קבר שם.
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207: ״שיחרפני״.
ב. כן בכ״י פרמא 3239. בכ״י פרמא 1872, מינכן 363: ״בחקי״. בכ״י פריס 207: ״לחיקי״.
[זכור ה׳] חרפת עבדיך. ותְּבע עלבונם: שאתי בחיקי כל רבים עמים. ׳עמים׳ שהם ׳רבים׳ ונבדלים זה מזה בהנהגה, ואני הגולה בין כולם צדיק1 אני להתנהג על פי מדותם2, כענין ׳שאהו בחיקך׳ (במדבר יא יב):
1. יל״ע כתבי יד. לדעתי צ״ל ׳צריך׳.
2. רש״י שאתי בחקי כל רבים עמים - בגולה אני נושא סבלם ומשאם.
כל רבים עמים – כמו כל עמים רבים.
שאתי – מה שאני נושא בחיקי וסובל.
חרפת – נמשך לשתים חרפת רבים עמים, כמו עמים רבים, כמו משנה כסף ודומיהם.
זכר ה׳ בשגם שיש לך לזכור חרפת עבדיך – שהם מחרפים אותם בגלותם על מה שעובדים אותך,
שאתי בחיקי כל (חרפת) עמים רבים שמחרפים אותי ואני נושא החרפה בחיקי, ובאמת לא אותי הם מחרפים רק
עבדיך – שרי חייליו שחרפם רבשקה, וזכור כי רב עמלי בשאתי בחקי שבטי ישראל כאשר ישא האמן את היונק, או מוסב לחרפת שלפניו וחסרה המ״ם, זכור החרפה שנשאתי תמיד בחיקי שלא אוכל לשכחה והיתה לי מיד עמים רבים מכל סביב (פסוק מ״ב).
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(נב) אֲשֶׁ֤ר חֵרְפ֖וּ אוֹיְבֶ֥יךָ ׀ יְהֹוָ֑הי״י֑ אֲשֶׁ֥ר חֵ֝רְפ֗וּ עִקְּב֥וֹת מְשִׁיחֶֽךָ׃
with which Your enemies have taunted, Hashem, with which they have taunted the footsteps of Your anointed.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
דִי חֲסִידוּ בַּעֲלֵי דְבָבָךְ יְיָ דִי חֲסִידוּ אִיחוֹר רוּשְׁמַת רִגְלֵי מְשִׁיחָךְ יְיָ.
For your enemies have scorned, O LORD, for they have scorned the delay of the footsteps of your Messiah, O LORD.
אשר חרפו עקבות משיחך – (כתוב בשמואל ברמז קס״ח).
ותד׳כר מא עיירוך בה אעדאיך יא רב ומא עיירוא את׳אר מסיחך.
ותזכור מה שחירפו אותך בו האויבים שלך. ומה שחירפו את הרשמים של המשיח שלך [שאומרים היכן ההבטחה שהוא יגיע אליכם].
אשר, וזכור אשר חרפוך בו אויביך ה׳ ואשר חרפו עקבות משיחיך. ומלת זכר שבפסוק הקודם משמשת גם לפסוק זה.
עקבות משיחך – סופי מלך המשיח. ולשון משנה הוא: בעקבות המשיח חוצפא יסגא.
the ends of Your anointed Heb. עקבות, the ends of the King Messiah. This is the language of the Mishnah (Sotah 49b): At the ends of the Messiah, audacity will increase; i.e., at the end of the exile, prior to the advent of the Messiah.
עקיבותא משיחך אשר חרפו – עליהם משחך, אשר נס לפניהם שנאמר: ישבו על עקב בשתם האומרים האח האח (תהלים ע׳:ד׳) – כשחוזר על עקיביו אחור ושנאיו רודפים אותו.⁠1
1. השוו לפירוש לעיל תהלים ע׳:ד׳.
א. כן בכ״י ס״פ. בנוסח שלנו: עקבות.
אשר – פירוש כי המחרפים הם אויבי השם.
וטעם עקבות משיחך – מגזרת בעקב עשו (בראשית כ״ה:כ״ו), ועקבותיך לא נודעו (תהלים ע״ז:כ׳). והטעם שאחרו פעמיו לבוא, כאומרים נשברו עקיביו, על כן לא בא עתה.
WHEREWITH THINE ENEMIES HAVE TAUNTED. The psalmist explains that those who taunted Israel are the enemies of God.
The word ikkevot (footsteps) in ikkevot meshichekha (the footsteps of Thine anointed) is similar to the word ekev (heel) in ba-akev Esav (on Esau’s heel) (Gen. 25:26) and to the word ikkevotekha (Thy footsteps) in and Thy foot-steps were not known (Psalms 77:20).
The meaning of They have taunted the footsteps of Thine anointed is, “The footsteps of Thine anointed tarry. They do not come. The enemies taunt by saying such things as ‘His heels broke.’ Hence, he has not now come.”
אשר חרפו – ומה חרפו עקבות משיחך – התאחרות משיחך, שמתאחר כל כך לבא ואומרים שלא יבא לעולם. וכן לא יעקבם כי ישמע קולו (איוב ל״ז:ד׳) – ולא יאחרם, כי עקב הוא אחרית הגוף וסופו.
אשר חרפו אויביך. וכמו כן ׳זכור׳ מה ש׳חרפו אויביך׳ נגדך: אשר חרפו עקבות משיחך. וכמו כן ׳חרפו׳ עיכוב ואיחור המשיח בכל דור ודור1:
1. ׳אשר חרפו, ומה חרפו, עקבות משיחך, הִתְאַחֲרוּת מְשִׁיחֲךָ שֶׁמִּתְאַחֵר כל כך לבוא ואומרים שלא יבוא לעולם. וכן: וְלֹא יְעַקְּבֵם כִּי יִשָּׁמַע קוֹלוֹ (איוב לז, ד), ולא יְאַחֲרֵם, כי עקב הוא אחרית הגוף וסופו׳ (רד״ק).
אויביך ה׳ – יש פסיק בין אויביך לשם שלא יהא כאומר שהאויבים הם אלוהות ח״ו ולהרחיק ג״כ משמו ית״ש כל לשון שנאה וחירוף ח״ו כי חייבים אנו לכבדו ולאהבו תמיד.
עקבות – דגש הקו״ף לתפארת.
עקבות – ענין התאחרות וכן לא יעקבם (איוב ל״ז:ד׳) ע״ש שהעקב הוא אחרית הרגל וסופו.
אשר חרפו וגו׳ – וחוזר ומפרש אשר חרפו התאחרות משיחך שמתאחר לבוא.
אשר חרפו אויביך ה׳ – סבת החרפה שחרפו הוא מפני שהם אויביך, וחולקים עליך ועל אלהותך, ועשה למענך ה׳ - משיב לאמר אשר חרפו – ר״ל יש לי נחמה במה שידעתי שמה שחרפו, הוא עקבות משיחך – שע״י החירוף יבואו עקבות המשיח, ובעת שירבו חרופיהם הוא האות שיבואו עקבות המלך המשיח, ולכן
עקבות – מהלך רגלי, כל מעשי והשתדלותי ללכת בדרכיך ולהסיר הבמות, והם חשבו זה כפשע נגדך וחרפוני עליו (מלכים ב׳ י״ח:כ״ב).
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(נג) בָּר֖וּךְ יְהֹוָ֥הי״י֥ לְעוֹלָ֗ם אָ֘מֵ֥ן ׀ וְאָמֵֽן׃
Blessed is Hashem forever.⁠1 Amen and Amen.⁠2
1. Blessed is Hashem forever | בָּרוּךְ י"י לְעוֹלָם – Alternatively: "Blessed be Hashem", as a request. As the preceding verses comprise a cry of complaint and anguish to God, this verse is somewhat unexpected in context. See the commentary attributed to Rashbam that the psalmist here is blessing God for the bad along with the good, recognizing that He is a truthful judge. Cf. R. Saadia that the psalmist is countering the taunts of the enemies mentioned in the previous verse; though Hashem's enemies taunt Him, really "Hashem is blessed". See also Radak and Ibn Ezra that this verse might be unconnected to this psalm, serving instead as a conclusion to the entire third book of Tehillim. The psalmist, like many authors, concludes his work with a blessing to God.
2. Amen and Amen | אָמֵן וְאָמֵן – See the note on Tehillim 72:19.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
בְּרִיךְ שְׁמָא דַייָ בְּעָלְמָא הָדֵין אָמֵן וְאָמֵן בְּרִיךְ שְׁמָא דַייָ לְעָלְמָא דְאָתֵי אָמֵן וְאָמֵן.
Blessed be the name of the LORD in this age, amen and amen. Blessed be the name of the LORD in the age to come, amen and amen.
ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן – אמר רבי בשם ר׳ יוסי בן זימרא אמן אמנה אמן שבועה אמן קבלה. אמן אמנה ויאמנו דבריכם. אמן שבועה ואמרה האשה אמן אמן. אמן קבלה ואמר כל העם אמן. אמר רבי יהודה בר מספרתא כל מי שהוא עונה אמן בעולם הזה זוכה לענות אמן לעולם הבא שנאמר ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן, אמן בעולם הזה ואמן בעולם הבא.
פנקול תבארך אללה אלי אלאבד אמין ואמין.
תם אלג׳ז אלת׳אלת׳ בחמד אללה, ואליה אלג׳ז אלראבע.
ולכך אני אומר: יתברך ה׳ לעולם אמן ואמן.
ברוך, ואז נאמר ברוך. כאשר תזכור ותחיל נקמתך בהם.
ברוך י״י לעולם – על כל אשר עשה לנו.
Blessed is the Lord forever For all that He did for us.
ברוך י״י לעולם – גם על הצרות, כי דיין אמת הוא, אף על פי שהיינו סבורים שלא היהא לו להשמידנו, כי לפניו הכל גלוי. וכן מצינו: יהי שם י״י מבורך (איוב א׳:כ״א). אמן ואמן.
א. בכ״י ס״פ: היו.
ברוך – הטעם שראה המשורר ברוח הקודש ביאת המשיח, על כן נתן הודות לשם.
ויש אומרים: כדרך איוב כי המשכיל יברך השם אף על פי שהאויב יחרפהו יסבול חרפתו.
וחכם גדול ספרדי אמר: כי הסופר שכתב זה הספר תחלה, כתב בסוף הספר: ברוך השם שעזרנו לכתבו כולו, כדרך הסופרים בדורינו לכתוב באחרונה: ברוך נותן ליעף כח.⁠1
1. השוו ללשון הפסוק בישעיהו מ׳:כ״ט.
BLESSED BE THE LORD. The psalmist, while under the influence of the Holy Spirit, saw the coming of the Messiah. He therefore gave thanks to God.
Others say that the psalmist acted like Job.⁠1 The intelligent will bless God even though the enemy taunts him. He will bear his shame.
A great Spanish sage said that the author who composed this book2 first wrote at its end, “Blessed be God who helped me complete this work.”3 He acted like contemporary authors who conclude their books with “Blessed is He who gives strength.”
1. Job praised God even though he greatly suffered. See Job 1:21.
2. Book 3 of psalms.
3. In other words, Blessed be the Lord for evermore. Amen and amen, is not part of our original psalm, but is a latter paraphrase of “Blessed be God who helped me complete this work.”
ברוך י״י לעולם אמן ואמן – דברי המשורר ראה ברוח הקדש שיבת הגלות ונתן הודאה לאל. או מחבר הספר אמר כן בתכלית הספר הודות לאל, כמו שכותבים הסופרים בהשלימם ספר, וכבר פרשנו הפסוק בתכלית הספר הראשון.
(סיום)
נשלם ספר שלישי, תהלה אשר אין לו שני ושלישי.
ברוך ה׳ לעולם. טוב ומיטיב: אמן ואמן. יתקיים ויתאמת זה בעולם הזה ולחיי עולם הבא:
ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן – ר״ל אמת הוא שהמקום הוא ברוך ומהולל וכפל המלה לחוזק.
ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן כי ישמור אמונתו והבטחתו ותאומן לנצח.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

תהלים פט – נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על⁠־התורה, עולם המקרא תהלים פט, תרגום כתובים תהלים פט, מדרש תהלים תהלים פט, ילקוט שמעוני תהלים פט, רס"ג תפסיר ערבית תהלים פט, רס"ג תפסיר תרגום לעברית תהלים פט, הערות הרב קאפח על תפסיר רס"ג תהלים פט, רס"ג פירוש תהלים פט – מהדורת הרב יוסף קאפח, באדיבות מכון מש"ה (כל הזכויות שמורות), רס"ג פירוש ערבית תהלים פט – מהדורת הרב יוסף קאפח, באדיבות מכון מש"ה ובסיוע פרויקט פרידברג (כל הזכויות שמורות), רש"י תהלים פט, מיוחס לרשב"ם תהלים פט, אבן עזרא ב׳ תהלים פט, רד"ק תהלים פט, ר"ע ספורנו תהלים פט – מהדורת הרב משה קרביץ (בהכנה), ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), שיעורי ספורנו תהלים פט – מהדורת הרב משה קרביץ, ספר אמר הגאון: שיעורי רבינו עובדיה ספורנו מכתב יד תלמידו על ספר תהלים (בית שמש, תש"פ), ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), מנחת שי תהלים פט, מצודת ציון תהלים פט, מצודת דוד תהלים פט, מלבי"ם ביאור המילות תהלים פט, מלבי"ם ביאור הענין תהלים פט, הואיל משה תהלים פט

Tehillim 89 – Translated and annotated by Neima Novetsky (all rights reserved), Olam HaMikra Tehillim 89, Targum Ketuvim Tehillim 89 – The Psalms Targum: An English Translation, by Prof. Edward M. Cook, with the gracious permission of the copyright holder, © 2001 Edward M. Cook, Midrash Tehillim Tehillim 89, Yalkut Shimoni Tehillim 89, R. Saadia Gaon Tafsir Arabic Tehillim 89, R. Saadia Gaon Tafsir Hebrew Translation Tehillim 89, Rav Kapach Notes on Tafsir Rasag Tehillim 89, R. Saadia Gaon Commentary Tehillim 89, R. Saadia Gaon Commentary Arabic Tehillim 89, Rashi Tehillim 89 – The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by Rabbi A.J. Rosenberg (CC BY 3.0), Attributed to Rashbam Tehillim 89, Ibn Ezra Second Commentary Tehillim 89 – Translated and annotated by Rabbi Chaim (H. Norman) Strickman, with the gracious permission of Academic Studies Press (all rights reserved) and Touro University Press (all rights reserved), Radak Tehillim 89, Sforno Tehillim 89, Shiurei Sforno Tehillim 89, Minchat Shai Tehillim 89, Metzudat Zion Tehillim 89, Metzudat David Tehillim 89, Malbim Beur HaMilot Tehillim 89, Malbim Beur HaInyan Tehillim 89, Hoil Moshe Tehillim 89

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×