Tehillim 80 – תהלים פ‏ – Mikraot Gedolot

לְשַׁבָּחָא עַל יָתְבֵי סַנְהֶדְרִין דִי מִתְעַסְקִין בְּסַהֲדוּת אוֹרַיְתָא עַל יְדוֹי דְאָסָף תּוּשְׁבַּחְתָּא.

For praise; concerning those who sit in the Sanhedrin who occupy themselves with the testimony of the Torah; composed by Asaph; a psalm.⁠¹

1. Psalm: song.

למנצח אל שושנים – רועה ישראל האזינה. זה שאמר הכתוב (שיר השירים ב׳:ב׳) כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות. אמר רבי אחא אמר הקב״ה הרטיבו מעשיכם כשושנה הזאת. אמרו רבותינו הפרשה הזאת בימי יואל בן פתואל נתקיימה. ורבנן אמרי למה נקרא שמו פתואל שהיה מסלסל בשערו כבתולה. ר׳ יהושע הכהן בר נחמיה בשם רבי יצחק אמר אמר הנביא כלום אתה דן את האדם אלא שהוא אומר לא חטאתי שנאמר (ירמיהו ב׳:ל״ה) הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי. (שמואל א ז׳:ו׳) ויאמרו שם חטאנו לה׳. (שם ח׳:ב׳) ויהי שם הבכור יואל. וכתוב אחד אומר (דברי הימים א ו׳:י״ג) שם הבכור אביה. ר׳ יהודה בר סימון ורבנן אמרי מה זה היה רשע אף זה היה רשע. ר׳ יהודה אומר משנהו כלאב ששינה את מעשיו. אמר רבי אחא הוא יואל הוא אביה.

למנצח אל שושנים וגו׳ רועה ישראל האזינה. מה שנת גאולה פרנסה אף שנת פרנסה גאולה, מה פרנסה בכל יום אף גאולה בכל יום, מה הגאולה פלאים אף הפרנסה פלאים, אמר רבי שמואל בר נחמני והפרנסה גדולה מן הגאולה שהגאולה על ידי מלאך שנאמר המלאך הגואל אותי, והפרנסה על ידי עצמו שנאמר האלהים הרועה אותי הוי רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף, יוסף כנס משנות השובע לשנות הרעב אף אנו כנס לנו מחיי העולם הזה לחיי העוה״ב, מה יוסף כלכל כל אחד לפי מעשיו שנאמר ויכלכל יוסף את אביו אף אנו כלכלנו לפי מעשינו, אמר רבי מנחם בשם רבי אבין מה יוסף גמלוהו אחיו רעה והוא גמלם טובה אף אנו גמלנוך רעות גמול אותנו טובות.

והד׳א מג׳ד שהאדה יסבח בה אלמואט׳בין מן אל אסף בלחן ילקב באלסוסן.

וזה שבח עדות שמשבח את המתמידים מבית אסף בלחן מכונה ״שושנים״.

וזה מזמור עדות ישירו בו המתמידים במשמרותם מבני אסף בנגינה המכונה שושן.

אל שושנים – אל ישראל.

עדות לאסף מזמור – מזמור של עדות שרמז להם בו שלש גליות והתפלל עליהם שהרי נאמר במזמור זה שלש פעמים השיבנו האר פניך ונושעה ורמז להם בו צרות העתידות לבא להם ממלכי ארם, שנאמר בימי בית יהוא: כי אבדם מלך ארם וישימם כעפר לדוש (מלכים ב י״ג:ז׳).

to the roses To Israel.

a testimony, of Asaph, a song A song of testimony in which he alluded to the three exiles and prayed about them. For it is mentioned in this psalm three times: "Return us, cause Your countenance to shine, and we shall be saved,⁠" and in it, he alluded to the troubles that were destined to befall them in the days of the house of Jehu, from the kings of Aram. For it is stated: "for the king of Aram had destroyed them and made them like dust to trample" (Melakhim II 13:7).

שושנים – כלי שיר.

עדות – שהיה מתנבא על גלות ישראל, והיה מעיד עליהם בכך, ומזהירם שישובו בתשובה.

למנצח אל שושנים – אל שושנים – או: על. שנה.

אמר ר׳ מרינוס כי עדות כמו עדי, דבר נכבד, וכמוהו: את הנזר ואת העדות^א (מלכים ב י״א:י״ב).

א. כן בפסוק ובכ״י וטיקן 78, וטיקן 82. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13, לונדון 24896: ״ואת נזר העדות״.

FOR THE LEADER, UPON SHOSHANNIM (EL SHOSHANNIM). Our text could have read al Shoshannim (upon Shoshannim) (Psalms 69:1).⁠¹ However, the psalmist decided to change al to el.⁠²

Rabbi Marinus says that edut (testimony) means the same as edi (jewels) (Ez. 16:11). It refers to a precious object.⁠³ The same is the case with the word edut (testimony) in and … the crown … and … the testimony (ha-edut) (2 Kings 11:12).⁠⁴

1. Our verse reads el shoshannim. Ps. 69:1 reads al shoshannim. Ibn Ezra points out that both have the same meaning. Hence, our verse could have read al shoshannim. See Ibn Ezra on Ps. 79:6 and 18:42.

2. Literally, Ibn Ezra uses the phrase “it changed,” saying that the psalmist changed al shoshannim, which was employed in Ps. 69:1, to el shoshannim.

3. Rabbi Marinus renders our verse as “For the leader, upon shoshannim. A precious poem. A Psalm of Asaph.”

4. Ibn Ezra renders (2 Kings 11:12) as: and … the crown … and … the [royal] jewels (ha-edut).

למנצח אל שושנים עדות לאסף מזמור – יש מפרשים: עדות – מן ועדית עדי. כלומר תפארת דבר ואיננו נכון.

והאמת כמו שכתבנו כי פתיחת המזמורים הם על עניני הנגון, לא נודע היום אצלנו.

וזה המזמור נאמר על זה הגלות.

אל שושנים – על שושנים והוא כלי נגון עשוי בצורות שושנה.

עדות – מלשון עדי וקשוט וכן את הנזר ואת העדות (מלכים ב י״א:י״ב) ור״ל המזמור הזה היה לקשוט ולפאר לאסף.

למנצח – מזמור זה יסדוה בני אסף בימי עזרא ונחמיה ששבו מן הגולה ורצו לבנות ההיכל ואויביהם רצו להלחם אתם ולהשבית מלאכתם, והיו אז עניים ומרודים, וידמה שיבתם מבבל נגד שיבתם ממצרים, והמזמור נחלק לג׳ חלקים,

א. מתפלל שיושעו מצריהם החושבים להלחם נגדם,

ב. שירחיב גבולם בשלוה ופרנסה,

ג. שיקבץ נדחיהם ויעזרם על בנין המקדש, ובכל חלק סיים אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה, ונגד ג׳ אלה הקדים שלשה תוארים מזמן הקודם.

ששנים עדות – אין להכריע אם נכון לקרא שתי שמות אלה סמוכים והם שם כלי שיר או שם שיר נודע בימי המחבר שע״פי נגינתו היו מזמרים גם מזמור זה, או אם ששנים לבדו שם כלי השיר והנגינה.

ועדות כמשמעו התראה ללכת בדרכי ה׳ טרם יחר אפו ויעניש, ע״ד וענתה השירה הזאת לפניו לעד וכן למעלה סימן על שושן עדות ואחריו כתוב ללמד (עיין מ״ש שם).

ולענין זמן חבור המזמור נ״ל שהוא אחר מלחמת פלשתים בהרי גלבע שהם על גבול מנשה הצפוני ופלשתים קבצו מחניהם אפקה (שמואל א׳ כ״ט:א׳) שלדברי החכם שווארץ בתבואות הארץ שלו היא על הגבול בין נחלת בנימין ואפרים, ומשם פשטו בנחלת מנשה מצפון, ובכן יצדק מה שכתוב (פסוק ג׳) לפני אפרים ובנימין ומנסה עוררה את גבורתך, ולא הזכיר שאר השבטים, ומפרשי זמננו מיחדים למזמור זה זמן מאוחר בימי הגלות ולא נראה, שאם חובר בימי גלות עשרת השבטים למה הזכיר בנימין והוא לא גלה עמהם, ואם בימי גלות יהודה למה הזכיר אפרים ומנשה והם כבר גלו זה מאתים שנה.

ואם לא נוכל להכחיש שאיזה מזמור נכתב בימי הגלות, מדוע נגזור אומר בעינים עצומות על כמה וכמה מזמורים שנכתבו בעת ההיא תחת בקש זקן חבורם בימי דוד או קרוב להם? ודוד שהיה נוסע עם אכיש למלחמה (ומי יודע מה היה עושה אם אכיש לא שלחו לארצו, שבודאי לא היה נלחם נגד בני עמו, ומן השמים נהיתה למען לא יראה כפוי טובה לאכיש) בלי ספק התפלל לה׳ על תשועת ישראל, ואולי חבר אז מזמור זה או חברו אסף עצמו על ענין זה (ועיין מ״ש ריש סימן מ״ט), ונסמך אל הקודם מפני פסוק אלהים צבאות השיבנו המשולש בו, ורומז (לפי דעת המסדר) לקבוץ גלויות.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון