Tehillim 72 – תהלים עב‏ – Mikraot Gedolot

יֵחוֹת הֵיךְ מִטְרָא דְרַעֲוָא עַל עִסְבָּא דִגְזִיז מִן גוֹבַאי הֵיךְ רְסִיסֵי מַלְקוֹשָׁא דְנָטְפִין עַל עִסְבָּא דְאַרְעָא.

He will descend like the favorable rain on the grass that is cut because of locusts, like the drops of late rain that drip on the grass of the earth.

ירד כמטר על גז כרביבים זרזיף ארץ. יפרח בימיו צדיק – הדא היא דכתיב (תהלים צב יג-יד) צדיק כתמר יפרח. שתולים בבית ה׳ עד היכן עד אין ירח שליט בו שנאמר ורוב שלום עד בלי ירח כשם שהחמה ולבנה מאירין לעולם הזה כך הצדיקים עתידין להאיר לעולם הבא שנאמר (ישעיהו ס׳:ג׳) והלכו גוים לאורך ומלכים לנוגה זרחך.

אד׳ יצל אליהם ד׳לך כאלמטר אלי אלזרע, וכאלטש אלד׳י יפג׳ר אלארץ׳.

אם כל זה [השלום] יגיע אליהם כמו הגשם אל הזרעים [שהם משתוקקים לגשם]. וכמו הגשם השוטף שבוקע את האדמה.

ירד, כי יגיע אליהם דבר זה הצדק והמשפט כמטר על הזרעים וכרביבים החודרים ומדשנים את האדמה.

פירשתי גז, זרעים, כמו והנה לקש אחר גזי המלך¹.

1. עמוס ז א.

פסרת גז, זרעא, מת׳ל והנה לקש אחר גזי המלך.

ירד כמטר על גז – ירד דברו בתוך עמך ובלבם כמטר היורד על ירק הגזוז שהוא צריך לגשמים לאחר שגזזהו, כעניין שנאמר: והנה לקש אחר גזי המלך (עמוס ז׳:א׳).

זרזיף ארץ – לשון טיפים הוא בלשון ארמי במסכת יומא (בבלי יומא פ״ז.) הוא מטו זרזיפי דמיא.

May it descend as rain upon cut vegetation May his word descend into the midst of Your people and into their heart as the rain that falls on the cut vegetation, which requires rain after being cut. As the matter is stated: "and behold the latter growth after the king's mowings" (Amos 7:1).

that drip upon the earth Heb. זרזיף, an expression of drops. In Aramaic, in Tractate Yoma (87a): "Drops (זרזיפי) of water hit him.⁠"

ירד – דברך כמטר – כדכתיב: יערף כמטר לקחי (דברים ל״ב:ב׳).

ירד – מארמונו אל בית המשפט.

או ירד משפט שהזכיר ישפוט עניי, כדרך: יערוף כמטר (דברים ל״ב:ב׳).

ומלת גז – מפעלי הכפל, מגזרת לגזוז (בראשית ל״א:י״ט), גזי המלך (עמוס ז׳:א׳).

זרזיף – מלה מארבע אותיות, אין רע לה. והטעם רויי או שובע.

MAY HE COME DOWN LIKE RAIN. May he come down from his palace to the place of judgment. Or, may the judgment that the psalmist mentions in May he judge the poor (v. 4), come down.⁠¹ Our verse is similar to My doctrine shall drop as rain (Deut. 32:2).⁠² The word gez (mown grass) comes from a double root.⁠³ It is related to li-gezoz (to shear) (Gen. 31:19) and gizze (mowing) in the kings mowing (Amos 7:1).

THAT WATER. The word zarzif (water) comes from a four-letter root.⁠⁴ It has no neighbor.⁠⁵ The meaning of zarzif is, saturate or satiate.

1. This interpretation renders yered (may he come down) as, May it come down.

2. Both verses employ similar metaphors.

3. Its root is gimel, zayin, zayin.

4. Its root is zayin, resh, zayin, peh.

5. It is not found again in Scripture.

ירד כמטר על גז – גז הוא העשב הנקצר וכן אחר גזי המלך (עמוס ז׳:א׳).

זרזיף – ענין נטיפה וכן בדברי רז״ל מטא זרזיפי דמיא ארישא. אמר זה המלך יבא על העם לטובתם ולישועתם כמו המטר שירד על העשב הנקצר ומצמיחו עוד וכמו הרביבים הנוטפים בארץ ומצמיחים מקום הצמא כן ירד זה המלך לטובה על העם. אם על שלמה כן היה כי כל ימי שלמה ישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו (מלכים א ה׳:ה׳) אין שטן ואין פגע רע (מלכים א ה׳:י״ח). ואם על מלך המשיח בימיו יהיו ישראל בהבטחה גדולה ובשלום אין כמוהו. וישראל היו בגלות כמו העשב הנקצר ובבוא עליהם המים יפרחו ויצמחו וירבו לרוב.

ירד כמטר על גז. יהי רצון מן השמים¹, ש׳ירד׳ וייגלה² כמו שיורד המטר על העשב הגזוז להשיבו לאיתנו³: כרביבים. ויהיה רדתו והיגלותו כרביבי הטל, שהכל שמחים בו⁴: זרזיף ארץ. אותו המשיח שיזור וירמוס כל זיוף ההווה בעולם⁵:

1. נראה שצ״ל ׳יהי רצון שירד מן השמים׳. ולעומת ׳וירד׳ הכתוב בפסוק ח׳ שפירושו לרדות ולמשול, פירש כאן שירד מן השמים, וכמו שפירש במקום אחר שמשיח הוא בן העולם הבא.

2. זרזיף הארץ – מלך המשיח.

3. רש״י: ׳כמטר היורד על ירק הגזוז שהוא צריך לגשמים לאחר שגזזהו כענין שנאמ׳ (עמוס ז׳) והנה לקש אחר גזי המלך׳.

4. ראה פירושו תחילת האזינו. ׳ אמר: זה המלך יבוא על העם לטובתם ולישועתם כמו המטר שירד על העשב הנקצר ומצמיחו עוד, וכמו הרביבים שנוטפים בארץ ומצמיחים מקום הצמא כן ירד זה המלך לטובה על העם... אם על מלך המשיח, בימיו יהיו ישראל בבטחה גדולה ובשלום אין כמוהו. וישראל היו בגלות כמו העשב הנקצר, ובבוא עליהם המים יפרחו ויצמחו וידגו לרוב׳ (רד״ק).

5. זרזיף - מלה מארבע אותיות אין ריע לה (אבע״ז).

ועל מלך המשיח יאמר, יהי רצון שזַרְזִיף אָרֶץ – שהוא מלך המשיח, יֵרֵד כְּמָטָר עַל גֵּז – שהוא עשב הנחתך והגזוז, שהם ישראל הנגזזים בגלות כרחל לפני גוזזיה¹. וירד עוד כִּרְבִיבִים – ר״ל שירד באופן מספיק כמו המטר, אבל ירד ברצון שהכל נהנים בו כמו הטל והרביבים².

ו׳זרזיף׳ – מורכב מלשון ׳זר׳ ו׳זיף׳. ׳זר׳ – מלשון ׳כי רגל תזוריה׳ (איוב ל״ט:ט״ו), ׳וְהַזּוּרֶה תִּבָּקַע אֶפְעֶה׳ (ישעיה נ״ט:ה׳), שהוא לשון חבישה וזריה, ולפי שברפואת המכה תזור ותחבש, לפיכך תקרא הרפואה ׳מזור׳. ו׳זיף׳ – הוא מלשון ׳זיוף׳. וקרא אם כן ׳זר זיף׳, לפי שהוא ירפא הזיופים וסיגי הלכה העקוב והמחלוקויות, כאמרו הנביא (ישעיה א׳:כ״ו) ׳ואשיבה שופטייך כבראשונה׳ וגו׳ (ואחר) [אחרי כן] יקרא לך עיר הצדק׳ וגו׳³:

1. ע״פ ישעיה (נג ז), וראה מש״כ שם. והיינו ׳שירד וייגלה כמו שיורד המטר על העשב הגזוז להשיבו לאיתנו׳.

2. ע״פ ספרי תחילת האזינו, וראה מש״כ בפירושו שם. וראה לעיל (תהלים ס״ח:י׳).

3. ראה מש״כ רבינו בדברים (כח יא), ובישעיה (כז א), ושם (פסוק ה-ו), ומש״כ במאמר ׳וקמת ועלית׳ הנדפס בסוף פירוש שיר השירים.

גז – מלשון גזיזה.

כרביבים – טיפי המטר היורה כחץ והוא מלשון רובה קשת (בראשית כ״א:כ׳).

זרזיף – ענין נטיפה ובדרז״ל זרזיפי דמיא (בבלי יומא פ״ז.).

ירד כמטר – תוכחת מוסרי שלמה ירד בחדרי לבות בני אדם לעשות פרי כאשר ירד המטר על הדשא הגזוז ממעל והשרשים נשארו מתחת אשר המטר הוא סבה למהר הצמיחה במהירות נפלא.

זרזיף ארץ – הנוטף בארץ בעומק המחרישה.

ירד – עם מה שיהיה לב העם מוכן אל יראת ה׳ ירד עליהם מוסרי המלך ותוכחותיו כמטר המצמיח העשבים, (עם מה שדמה אותם לשמש תפס גם משל המטר, שהשמש והמטר ביחד יצמיחו כל שיח השדה),

על גז – על ירק הנגזז שהגז פותח פיו לבלוע המטר, כמ״ש והנה לקש אחר גזי המלך לפי׳ המפרשים, ר״ל שידמה תשוקותיהם לשמוע מוסרו כתשוקת העשבים לקבל המטר, כמ״ש יערף כמטר לקחי, ויחלו כמטר לי, והעשבים פיהם סתום והמטר מלחלח אותם משרשם, אבל העשב הגזוז פיו פתוח אל המטר, וכן יוכנו לקבל תוכחותיו ולהצמיח בלבבם צמחי היראה, ויותר מזה כי ירד כרביבים זרזיף ארץ במקום שלא צמח עדיין והרביבים יולידו את הארץ להצמיחה, כן יכין אל היראה גם אנשים אשר לא השכילו עד עתה מוסר ויראת ה׳.

כמטר על גז – על דשא שנגזז עתה ומחמת המטר יוסיף כח וידשא שנית בימים מעט.

זרזיף – מלה זרה ומקורה זרף או זלף שענינה בלשון חכמים כמו נזל בלשון הקדש ופ״א רפה מצאנוהו בלשון ישמעאל לתוספת וכן באיזה שרשים גם בלשון עברי, וזלף אחד מהם, שהוא ונזל מקורם זל הברה טבעית שמשמיעים המים בזלופם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון