×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑דאיְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה רֹ֝עִ֗י לֹ֣א אֶחְסָֽר׃
A psalm of David.⁠1 Hashem is my shepherd; I shall not lack.
1. A psalm of David | מִזְמוֹר לְדָוִד – Regarding this heading, see the note on Tehillim 6:1. The psalm, one of the most well-known in the book, describes how fortunate is the person who puts his trust in Hashem. The psalmist employs two main metaphors to describe Hashem's relationship with the trusting individual, comparing Hashem to a shepherd caring for his flock, and to a host pampering his guest.
א. ‹ר1› פרשה סתומה
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
תּוּשְׁבַּחְתָּא לְדָוִד יְיָ זָן יַת עַמֵי בְּמַדְבְּרָא לָא חֲסַרוּ כוֹלָא.
A psalm of David. It is the LORD who fed his people in the wilderness; they did not lack anything.
מזמור לדוד ה׳ רועי לא אחסר – בנאות דשא ירביצני. זהו שאמר הכתוב (שיר השירים ב׳:ט״ז) דודי לי ואני לו. אמרה כנסת ישראל לפני הקב״ה רבון העולם הוא לי לאלוה ואני לו לאומה. הוא לי לאלוה (שמות כ׳:ב׳) אנכי ה׳ אלהיך. ואני לו לאומה (ישעיהו נ״א:ד׳) ולאומי אלי האזינו. הוא לי לאב שנאמר (ירמיהו ל״א:ח׳) כי הייתי לישראל לאב. ואני לו לבן שנאמר (שמות ד׳:כ״ב) בני בכורי ישראל. הוא לי לרועה ואני לו לצאן שנאמר (יחזקאל ל״ד:ל״א) ואתן צאני צאן מרעיתי. הוא לי לאח ואני לו לאחות. הוא לי לאח (שיר השירים ח׳:א׳) מי יתנך כאח לי. ואני לו לאחות שנאמר (שם ה׳:ב׳) פתחי לי אחותי רעיתי. אני אמרתי ה׳ רועי לא אחסר. והוא אמר (שם ז׳:ג׳) שררך אגן הסהר אל יחסר.
דבר אחר: ה׳ רועי לא אחסר – זהו שאמר הכתוב (תהלים קי״ט:ק׳) מזקנים אתבונן. אמר ר׳ יוסי בר חנינא את מוצא שאין אומנות בזויה מן הרועה שכל היום הולך במקלו ותרמילו ודוד קרא להקב״ה רועה. אלא אמר דוד מזקנים אתבונן. יעקב קרא לו רועה שנאמר (בראשית מ״ח:ט״ו) האלהים הרועה אותי. אף אני קורא אותו רועה שנאמר ה׳ רועי לא אחסר. דבר אחר זהו שאמר הכתוב (דברים ב׳:ז׳) כי ה׳ אלהיך ברכך בכל מעשה ידיך. רבי אליעזר בן יעקב אומר כי ברכך. יכול אפילו יושב ובטל תלמוד לומר בכל מעשה ידיך. אם עשה הרי הוא מתברך ואם לאו אינו מתברך. מהו (שם) ידע לכתך. הילוכך ליכלוכך צערך בפרנסתך. רבי יהודה בשם רבי אלעזר אמר שלשה דברים הדרך עושה. מכלה את הכסות ושוחקת את הגוף וממעטת את היציאה. אבל הקב״ה לא עשה כן לישראל שנאמר (שם ח׳:ד׳) שמלתך לא בלתה מעליך. (שם ב׳:ז׳) לא חסרת דבר. זו היציאה. ה׳ אלהיך עמך. אמר רבי יודן בזכות שאמרתם (שמות ט״ו:ב׳) זה אלי ואנוהו. נתתי לכם זה ארבעים שנה. שמלתך לא בלתה. רבי יהודה אמר מלך במדינה אין המדינה חסרה כלום. כך (דברים ב׳:ז׳) ה׳ אלהיך עמך לא חסרת דבר. בנוהג שבעולם אדם מקבל אורח. יום ראשון שוחט לו עגל. יום שני שה. יום שלישי תרנגול. רביעי קטנית. חמישי ממעט והולך. לא דומה יום ראשון ליום אחרון. יכול אף זה כן תלמוד לומר (שם) זה ארבעים שנה. יום ראשון כיום אחרון. רבי נחמיה אומר לא חסרת דבר. דלא הויא חסיר אלא מימר והוא מתעביד. אם אמר יעשה המן כבשר עגל הוא נעשה. יעשה שמן פטומה והוא נעשה. אם את מבקש קמח (במדבר י״א:ח׳) שטו העם ולקטו. קונדיטון (שם) או דכו במדוכה. אשישות (שם) ועשו אותו עוגות. לכך נאמר לא חסרת דבר. אלא מה שתדבר בפיך מה אתה רוצה. לחם (שמות ט״ז:ד׳) הנני ממטיר לכם לחם. מים אתה מבקש (תהלים ע״ח:כ׳) הכה צור ויזובו מים. שליו אתה מבקש (שמות ט״ז:י״ג) ותעל השליו. אמרו בשר אנו מבקשים כיון ששמע משה כך הלך אצל הקב״ה אמר לו ריבונו של עולם בניך מבקשים בשר. אמר לו הקב״ה תן להם. אמר לו (במדבר י״א:י״ג) מאין לי בשר. (שם כ״ב) הצאן ובקר ישחט להם. אם ככה את עושה לי. מהו הרגני נא הרוג. אמר לפניו ריבונו של עולם אם לא אתן להם הורגין אותי ואם אדבר כנגדן הורגין אותי מכאן ומכאן הרוג אני. בבקשה ממך הרוג נא את ההרוג שנאמר הרגני נא הרוג. מיד חרה לו להקב״ה שנאמר (תהלים ק״ו:ל״ב) ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם. אמר לו הקב״ה תן בשר לבני. אמר לו מאין לי בשר. אמר לו צפרדעים היה לך במצרים כנים היה לך במצרים וכל כך היית שם עשיר ועכשיו נעשית עני. אמר לפניו ולא משלך היה לי. אמר לו במצרים היה לי וכאן לא היה לי (במדבר י״א:כ״ג) היד ה׳ תקצר. רבנן אמרי לא חסרת דבר. לא היו חסרים דברים אלא היו מהרהרים בלבם והוא נעשה. רבי שמעון בן יוחאי אמר אתיא כההיא דאמר ר׳ ברכיה בשם ר׳ אבהו (תהלים ע״ח:י״ח) וינסו אל בלבבם. שהיו מהרהרין בלבם והוא נעשה. רבי שמעון בן יוחאי אמר לא חסרו אלא דבר דברי נבואה. תדע לך שכן הוא שכל אותן הימים שהיו ישראל מנודין לא היה הדבור עם משה שנאמר (דברים ב׳:ט״ז) ויהי כאשר תמו. מה כתיב בתריה (שם י״ז) ויאמר ה׳ אלי לאמר. רבי יוחנן אמר לא חסרו אלא תשובה. שנאמר (הושע י״ד:ג׳) קחו עמכם דברים ושובו אל ה׳. רבי איבו אמר לא חסרו אלא דבר שכל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היה מלאך המות מכתת מהם חמשה עשר אלף ופרוטרוט וכמה הוא פרוטרוט אחד מארבע מאות ושמונים ותשע.

רמז תרצ

מזמור לדוד ה׳ רועי לא אחסר – דוד רוען של ישראל אתה תרעה את עמי ישראל, ומי הוא רועה של דוד הקב״ה שנאמר ה׳ רועי לא אחסר. אברהם היה מברך את הכל שנאמר ונברכו בך כל משפחות האדמה, ומי היה מברך את אברהם הקב״ה שנאמר וה׳ ברך את אברהם בכל. משה ניסן של ישראל שנאמר (מה תנסון את ה׳) [לכל האותות והמופתים אשר עשה משה], ומי הוא ניסן של משה הקב״ה שנאמר ויקרא שמי ה׳ נסיי. ירושלים אורו של עולם שנאמר והלכו גוים לאורך, ומי הוא אורו של ירושלים הקב״ה שנאמר והיה לך ה׳ לאור עולם. וכן הוא אומר דודי לי ואני לו, הוא לי לאלוה אנכי ה׳ אלהיך, ואני לו לאומה ולאמי אלי האזינו. הוא לי כאח מי יתנך כאח לי, ואני לו לאחות פתחי לי אחותי רעיתי. אני לו לצאן ואתן צאני צאן מרעיתי, והוא לי לרועה ה׳ רועי לא אחסר. אמר רב חמא בר חנינא אתה מוצא אין לך אומנות בזויה יותר משל רועה שכל ימיו הוא הולך במקלו ובתרמילו ודוד קרא להקב״ה רועה. אמר דוד מזקנים אתבונן. יעקב קרא אותו רועה שנאמר האלהים הרועה אותי, אף אני קורא אותו רועה שנאמר ה׳ רועי לא אחסר. ד״א זש״ה כי ה׳ אלהיך ברכך. יכול אפילו אתה יושב ובטל, תלמוד לומר בכל מעשה ידך, אם עושה אדם מתברך ואם לאו אינו מתברך, מהו ידע לכתך הלוכך לכלוך צערך בפרנסתך. רבי יהודה בשם ר׳ אלעזר אומר שלשה דברים הדרך עושה, מבלה את הכסות, ושוחקת את הגוף, וממעטת את היציאה, אבל הקב״ה אינו כן שמלתך לא בלתה מעליך וגו׳ ולא חסרת דבר זה היציאה. זה ארבעים שנה ה׳ אלהיך עמך, א״ר יודן בזכות שאמרתם זה אלי ואנוהו נתתי זה לכם ארבעים שנה. רבי יהודה אומר מלך במדינה אין המדינה חסרה כלום, כך ה׳ אלהיך עמך לא חסרת דבר, בנוהג שבעולם אדם מקבל אורח יום ראשון שוחט לו עגל, יום ב׳ שוחט לו שה, יום ג׳ תרנגולין, יום ד׳ קטניות, יום ה׳ ממעט והולך, לא דומה יום ראשון כיום אחרון. יכול אף זה כן תלמוד לומר זה ארבעים שנה ה׳ אלהיך עמך יום ראשון כיום אחרון. ר׳ נחוניא אומר מהו לא חסרת דבר דלא הוית חסר אלא מימר מילא והיא מתעבדא, יעשה המן כבשר של עגל והוא נעשה, יעשה פטומין והוא נעשה, יעשה פסיוני והוא נעשה, מה אתה מבקש קמח שטו העם וגו׳, קונדיטון או דכו במדוכה, אשישות ועשו אותו עוגות, לכך נאמר לא חסרת דבר, אלא שתדבר בפיך, מן אני רוצה אני ממטיר לכם, מים אני רוצה הן הכה צור ויזובו מים, שלו אני מבקש ותעל השלו, אמרו בשר אנו מבקשים, כיון ששמע משה את הדבר הלך לו אצל הקב״ה א״ל בשר מבקשין בניך, א״ל הקב״ה תן להם, אמר לו משה מאין לי בשר הצאן ובקר ישחט להם, א״ל לא היה לך צפרדעים במצרים וכו׳ כל כך היית עשיר ועכשו אין לך, אמר לפניו רבש״ע משלך היה לי, אמר לו במצרים יש לי ועכשו אין לי היד ה׳ תקצר.
והד׳א קול לדאוד מג׳ד אללה בה פקאל, אללה לי כאלראעי פלא יעג׳זני שיא.
וזה שבח שבו שיבח דוד את ה׳ וכך הוא אמר: אם ה׳ הוא כמו הרועה אותי אם כך לא יחסר לי כלום.
וזה מאמר לדוד זמר לה׳ בו ואמר, ה׳ לי כרועה ולכן לא יחסר לי מאומה.
מזמור לדוד ייי רועי
מזמור לדוד י״י רועי לא אחסרא – אמרו רבותינו: מקום שנאמר: מזמור לדוד – מנגן ואחר כך שורה עליו שכינה – מזמור להביא רוח הקודש לדוד. וכל שנאמר בו: לדוד מזמור – שרתה עליו שכינה ואחר כךב אמר שירה.
י״י רעי – [במדבר הזה שאני הולך בו]⁠ג בטוח אני שלא אחסר כלום.
א. כן בכ״י אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154 (שם חסר: ״מזמור לדוד״), ברלין 122, אוקספורד 34 (שם חסר: ״לא אחסר״), פרמא 3204, פריס 161, מוסקבה 104. בכ״י לוצקי 778 חסר: ״מזמור לדוד... לא אחסר״.
ב. כן בכ״י אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, אוקספורד 34, פריס 161, מוסקבה 104. בכ״י לוצקי 778 הושמט ע״י הדומות: ״שורה עליו שכינה... שכינה ואחר כך״.
ג. המלים בסוגריים המרובעים מופיעות בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים, אך אינן מופיעות בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.
A song of David The Rabbis said: Wherever it says: "A song of David,⁠" he would play [his musical instrument] and afterwards the Shechinah would rest on him. It is a song to bring the holy spirit upon David. And, wherever it says: "Of David, a song,⁠" the Shechinah rested on him [first] and then he recited a song.
The Lord is my shepherd In this desert where I am going, [therefore] I am confident that I will lack nothing.
מזמור לדוד י״י רועי לא אחסר – זה המזמור נכבד ודמה עצמו כשה שמשענתו על הרועה. והנה השם הוא הרועה אותי, על כן: לא אחסר כל. והטעם לא יחסר לי מה שאני צריך כדרך מלא.
This is a very precious psalm. David compared himself to a lamb that relies on the shepherd. David says: Behold, God is my shepherd. I therefore do not lack anything. Lo echsar (I do not want) means; I do not lack anything that I need. Echsar (want) is similar to male (full).⁠1
1. “I am full (male)” is not a complete statement. It does not tell us what the individual is satiated with. Hence one has to complete the sentence and say, I am full of food or the like. The same applies to the word chaser (lacking). If a person says lo echsar I do not want, one does not know what that person does not lack. Hence lo echsar should be interpreted lo echsar kelum, I do not lack anything. See Filwarg.
מזמור לדוד – המזמור הזה אמרו דוד על עצמו כשיצא מצרה לרוחה, או נאמר על ישראל שיאמרו כן בצאתם מהגלות, לפיכך סמכו למזמור שלמעלה מזה.
ובדרש (שוחר טוב בקצת שנוי לשון) מפרש אותו על שני פנים: בנאות דשא ירביצני מדבר בדוד בשעה שהיה בורח מפני שאול. ומה כתוב שם? וילך דוד ויבא יער חרת (שמואל א כ״ב:ה׳). ולמה נקרא שמו יער חרת שהיה מנוגב כחרת הזאת, והרטיבו הקדוש ברוך הוא מעין טובו של עולם הבא, שנאמר: כמו חלב ודשן תשבע נפשי (תהלים ס״ג:ו׳).
נפשי ישובב – זו המלכות שלא היתה לי זכות אלא למען שמו. גם כי אלך בגיא צלמות זה מדבר זיף. לא אירא רע, למה? כי אתה עמדי. שבטך אלו היסורים ומשענתך זו התורה.
תערוך לפני שלחן – זו המלכות.
נגד צררי – דואג ואחיתפל.
דשנת בשמן ראשי. – יכול על ידי יסורין? תלמוד לומר: אך טוב. יכול בעולם הזה? תלמוד לומר: אך טוב וחסד ירדפוני לארך ימים. בבית י״י זה בית המקדש.
ורבנן פתרי קריא בישראל: בנאות דשא ירביצני אני ארעה צאני ואני ארביצם (יחזקאל ל״ד:ט״ו), על מי מנוחת ינהלני ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה... ועלהו לתרופה (יחזקאל מ״ז:י״ב): רב ושמואל חד אמר לתרופיא וחד אמר להתיר פה של אלמים ורבי יוחנן אמר להתיר פה עקרות. נפשי ישובב זה טובו של עולם הבא.
ועתה אפרש המזמור על דרך פשוטו:
י״י רעי – המשיל עצמו לשה והאל לרועה ואמר: י״י רעי.
וכיון שהוא רועה אותי לא אחסר דבר.
מזמור לדוד, כונת המזמור, יש מפרשים בו שהוא אמרו על עצמו כשניצל מצרותיו, ונחל ה׳ את יהודה חלקו ונחל המלכות בשופי. וגם כי אלך בגיא צלמות פירושו, כי שאעפ״י שהיו לו בכל זמן מלחמות וצרות לא היה ירא מהם. ויש לפרשו נבואה עתידה על מלך המשיח, בצאת ישראל מן הגלות הזה הארוך, והוא שנסמך למזמור שלמעלה הימנו (כב). ואף רבותינו נחלקו בו (שוחר טוב י, יז) לפרשו בשני פנים הללו.
ואמר תחילה ה׳ רועי, ע״ד צאן מרעיתי אדם אתם (יחזקאל לד, לא), ור״ל מנהיגי. ואחר שהוא מנהיגי ומשגיח בי, לא אחסר דבר.
ה׳ רועי. ברחמיו, לא בזכותי1, יהי רצון שלא אחסר להבא2:
1. שם הוי״ה הוא שם הרחמים, כלומר, ה׳ היה רועה ומפרנס אותי עד כה ׳כשה שמשענתו על הרועה׳ (אבע״ז), שהרועה מזין אותו אף שאין לו כל זכות, כך ה׳ פירנס אותי במידת רחמיו ולא בזכותי.
2. כמו שעד כה פירנס אותי שלא בזכותי, יהי רצון שיעשה כן בעתיד, ולעולם לא אחסר כלום. [ראה ברכות (נד.) ׳נותן הודאה על שעבר - וצועק על העתיד׳].
ה׳ רועי – על כי ה׳ רועה אותי א״כ בוודאי לא אהיה חסר מאומה כי הכל בידו.
מזמור לדוד – במזמור הזה חרט את קורותיו מעת היותו רועה צאן במדבר עד שעלה למלוכה, תחלה ישקיף על ראשית ימי חייו עת התבודד עם הצאן במדבר, וידמה א״ע כצאן רועה על נאות דשא ואת ה׳ כרועה המשגיח עליו בעין חמלה, השנים האלה הם היו אצלו מבחר ימי חייו בעוד התבודד עם קונו, בעוד יזמר לפניו על הגיון בכנור נעים זמירות ישראל, בעוד לא נטל עליו כתר המלוכה להפרידו מן הדבקות עם ה׳, שכן מצאנו שגם אחרי מלכו קרא א״ע תמיד בשם עני ודל, כי זמן הזה היה הזמן המאושר אצלו, ובאשר היה רצון ה׳ להוציאו מחיי ההתבודדות לרעות צאן עמו, סבב סבובים שילקח לבית שאול להיות מנגן בכנור ושם נתן בלבו להלחם עם גלית ויהי לשם, ואז העלה עליו חמת שאול ויתן לו את בתו, במאה ערלות פלשתים, ואחר זה רדף אחריו להרגו, וכ״ז היו סבות אל הצלחתו עד שהגיע למלכות, וכ״ז היה נגד רצון דוד שהיה חפץ יותר בחיי ההתבודדות וזכר תמיד ירחי קדם הטובים בעיניו מכתר המלוכה, ונדמה בזה, כבן מלך יורש עצר אשר מאס בשבט מלכות ויבחר לחיות חיי הפרישות והנזירות בסוכת נוצר אשר עשה לו ביער בערב, וימן המלך אחד מעבדיו להצית אש בסוכתו, וכשהלך הנזיר לבקש מחסה מזרם הסית אותו א׳ מעבדי המלך שישב בבית קטן בנוי הנמצא ביער, אח״כ הציתו גם הבית הזה, ואחר העלהו לשבת בבית יותר טוב קרוב יותר אל העיר, וכן עשה לו כפעם בפעם עד שהתקרב יותר אל העיר והרגיל א״ע לשבת בבית יותר טוב עד ששב אל העיר ואל בית אביו, אז הבין הבן הנזיר שכל מה שקרה לו היה מתחבולות אביו להוציאו מחיי הפרישות וההתבודדות אל הנהגת המדינה, ויאמר אל אביו, דע כי הגם שגלגלת עמי עד שהביאותני עד הלום זו מלכות, בכל זאת דע כי בלבי הנני עוד נזיר אלהים כמקדם, כי כל הטוב והחסד שעשית עמי להביאני אל המלכות היא בעל כרחי, ואני לא אמוש גם בבית המלך מלהיות עובד ה׳ ונזיר וקדוש לפניו, ובזה נבא אל הבאור,
ה׳ רועי – צייר ימי ילדותו, ודמה את עצמו לשה ואת ה׳ לרועה אותו במדבר, אומר הן ה׳ הוא רועי ובודאי לא אחסר דבר, כי איני צריך רק מרעה טובה ומים לשתות, ורועי ה׳
ה׳ רעי – אולי הושם מזמור זה כאן לפי שבמזמור הקודם מסיים והולך יאכלו ענוים וישבעו וגו׳.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144