×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ג) אֱֽלֹהַ֗י אֶקְרָ֣א י֭וֹמָם וְלֹ֣א תַעֲנֶ֑הוְ֝לַ֗יְלָה וְֽלֹא⁠־דֻֽמִיָּ֥הא לִֽי׃
God, I call out by day, but You do not answer, by night, and there is no quiet1 for me!
1. quiet | דֻמִיָּה – The word can have the connotation of either "silence" or "repose"; here it might mean both (Hoil Moshe)
א. דֻֽמִיָּ֥ה =ש1 ומסורת-א וטברנית ומ״ש (כתיב חסר וי״ו)
• ל=דֽוּמִיָּ֥ה (כתיב מלא וי״ו)
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאירישיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אֱלָהִי אֲנָא קָרֵי בִימָמָא וְלָא תְקַבֵּל וּבְלֵילְיָא לָא שְׁתִיקוּתָא לִי.
O God, I call by day and you will not accept my prayer; and by night I have no quiet
אלהי אקרא יומם ולא תענה – אמרה לפניו רבונו של עולם כך עשית לאבותינו במצרים ולא כיון שקראו אותך שמעת להם שנאמר (שמות ג׳:ז׳) ואת צעקתם שמעתי. איזו צרה גדולה מזו. פרעה אמר (שם א׳:כ״ב) כל הבן הילוד. וכל מי שהוא משלים מלאכתו לא היו עושין לו כלום. אבל אנו להשמיד להרוג ולאבד. ולא אותם צעקו ושמעת. אבל אנו צמנו וצעקנו והתפללנו וקראנו ולא עניתנו. אין בנו מעשים עשה עמנו למען קדושת שמך. ואתה קדוש יושב תהלות ישראל.
דבר אחר (מיכה ז׳:ח׳) אל תשמחי אויבתי לי. למה כי נפלתי קמתי. תכף לנפילה קימה. רבי שמואל אמר לה מן הדא (משלי כ״ד:ט״ז) כי שבע יפול צדיק וקם. אבל הרשעים יכשלו ברע. תכף לכשלון רעה. בפעם אחת הן נופלין ואין להם עמידה. וכן הוא אומר (ירמיהו י׳:ח׳) ובאחת יבערו ויכסלו. (מיכה ז׳:ח׳) כי אשב בחשך ה׳ אור לי. שנו רבותינו מתוך כעס רצון. ומתוך אפלה אורה. ומתוך רוגז רחמים. מתוך צרה רוחה. מתוך ריחוק קירוב. מתוך נפילה קימה. מתוך כעס רצון שנאמר (דברים ט׳:י״ד) הרף ממני ואשמידם. מיד (שמות ל״ב:י״ד) וינחם ה׳ על הרעה. מתוך אפלה אורה כי אשב בחשך ה׳ אור לי. מתוך רוגז רחמים (חבקוק ג׳:ב׳) ברוגז רחם תזכור. מתוך צרה רוחה (ירמיהו ל׳:ז׳) ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע. מתוך ריחוק קירוב (הושע ב׳:א׳) והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי. מתוך נפילה קימה כי נפלתי קמתי. ואין את מוצא ימים קשים שהיו להם לישראל ויושבין באפלה כאותן הימים שהיו בימי המן שאמר לאחשורוש (אסתר ג׳:ח׳) ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים. כיון שידעה אסתר התחילה אומרת (שם ד׳:ט״ז) לך כנוס את כל היהודים. וכשאמרה (שם) ובכן אבוא אל המלך. התחילו בני פלטין אומרים עכשיו הוא כועס עליה וגוזר עליה מיתה וכל אחד ואחד אומר אני אטול את בגדיה. וזה אומר אני אטול את תכשיטיה. וזה אומר אני אטול את קדשיה. וזה אומר אני אטול את פורפריא שלה של מלכות. שנאמר יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל. וכיון שהיתה צופה ורואה כן מתפללת ואומרת אתה ה׳ אל תרחק אילותי לעזרתי חושה. וכיון שראה דוד כן באיזה לשון היא קוראה להקב״ה אילותי סידר עליה מזמור על אילת השחר.
דבר אחר זה שאמר הכתוב (תהלים נ״ז:ט׳) עורה כבודי עורה הנבל וכנור. אמר דוד אעיר יקרי מן יקריה דבוראי. אין כבודי לפני כבוד קוני כלום. רבי בשם רבי אלעזר אמר מה היה דוד עושה נוטל נבל וכנור והיה נותן למראשותיו והיה ננער בחצי הלילה והיה מנגן בהן. והיו חכמי ישראל שומעים קולו ואומרים מה דוד המלך הרי הוא עוסק בתורה בשירות ותושבחות אנו על אחת כמה וכמה. נמצאו כל ישראל עוסקין בתורה. א״ר לוי חלון היה פתוח למעלה ממטתו של דוד ופתוחה לצפון והכנור היה תלוי כנגדה והיתה רוח צפונית יוצאה בחצי הלילה ומנשבת בו ומנגן מאליו. והיה דוד אומר עורה כבודי. על ידי מי על ידי הנבל וכנור. אעירה שחר. אנא מעורר שחר ושחר לא מעורר לי. והיה יצרו מפתה אותו כל הלילה. אמר דוד דרכן של מלכים להיות עומדין בשלש שעות ואני חצות לילה.
דבר אחר: עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר – מדבר בד׳ מלכיות. עורה בבבל שהעמדת לנו חנניה מישאל ועזריה. עורה במדי שהעמדת לנו מרדכי ואסתר. עורה ביון שהעמדת לנו חשמונאי ובניו. עורה באדום שהוא עתיד להעמיד לנו המשיח. אעירה שחר. אמרה כנסת ישראל רבונו של עולם עורה כאותן הימים של אסתר שנמשלה כשחר ואנו מזמרים לפניך בנבלים וכנורות. דבר אחר למה נמשלה אסתר כשחר. מה השחר עולה והכוכבים שוקעין אף אסתר בבית אחשורוש היא היתה עולה והמן ובניו שוקעין. אמר רבי בנימין בר יפת בשם רבי אלעזר מה שחר זה סוף כל הלילה אף אסתר סוף כל הנסים. והא איכא חנוכה ניתנה ליכתב קאמרינן.
דבר אחר: על אילת השחר – זה שאמר הכתוב (שיר השירים ו׳:י׳) מי זאת הנשקפה כמו שחר. מי זאת אלו ישראל שנאמר (שם ז׳:ח׳) זאת קומתך דמתה לתמר. כשהיו ישראל מהלכין במדבר והיה הארון מהלך לפניהם שנאמר (במדבר י׳:ל״ג) וארון ברית ה׳ נוסע לפניהם. רבי אלעזר בשם רבי יוסף בן זמרא כמין זיקוקים של אש היה יוצא מבין שני בדי הארון ושורפין את הנחשים שהיו כקורות בית הבד ועקרבים שהיו כקשתות שנאמר (דברים ח׳:ט״ו) המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב. שהיו שורפין את הקוצים ואת הברקנים והיו אומות העכו״ם רואין את העשן ואומרים (שיר השירים ג׳:ו׳) מי זאת עולה מן המדבר כתימרות עשן. ורואין האיך הקב״ה עושה להם נסים ומוריד להם את המן ומעלה להם את הבאר והגיז להם את השלו והוא מאיר בכבודו שנאמר (שמות י״ג:כ״א) וה׳ הולך לפניהם יומם. והיו אומות העכו״ם רואין את הענן ביום ואורו של אש בלילה. ואומר מי זאת הנשקפה כמו שחר. מי הוא זה שתשמישיה על ידי האור אלוהות הן אלו. ולמה נמשלו ישראל כלבנה. מה לבנה שולטת ביום ובלילה כך ישראל שולטין בעולם הזה ובעולם הבא. יכול שיהו חסרין כלבנה שהיא חוסרת בכל חדש וחדש. תלמוד לומר (שיר השירים ו׳:י׳) ברה כחמה. מה חמה זו שלימה כך ישראל שלימין במצוות. (שם) איומה כנדגלות. כמלאכי השרת שהן עומדין דגלים. ר׳ יהושע אומר כיציאתן ממצרים שהיו דגלים דגלים. תני רבי חייא משל לבת מלך שהיתה מלקטת בשבלים והיה המלך עובר והכירה שהיא בתו של מלך. אחז בה ונטלה והושיבה עמו בקרונין שלו. והיו חברותיה תמהות עליה ואומרות לה תמול היית מלקטת בשבלין והיום את יושבת בקרונין אצל המלך. אמרה להן כשם שאתם תמהות עלי כך אני תמיהה על עצמי. כך ישראל כשהיו משועבדים בטיט ובלבנים היו מאוסים בעיניהם של מצרים. וכשנגאלו נעשו חורים וסגנים על כל באי העולם והיו תמהין עליהם. והיו ישראל אומרים כך אנו תמהים על עצמנו. הדא הוא דכתיב (שם י״ב) לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב.
דבר אחר: מי זאת – רבי חייא בר אבא ורבי שמעון בן חלפתא היו מהלכין בקריצתא (בדורה) בחדא בקעתא דאבראי וראו אילת השחר שבקעה אורה לעלות. אמר לו ר׳ חייא כך היא גאולתן של ישראל. אמר ליה היינו דכתיב (מיכה ז׳:ח׳) כי אשב בחשך ה׳ אור לי. בתחלה היא באה קימעא קימעא ואחר כך היא מנפצת ובאה ואחר כך היא פרה ורבה ואחר כך היא משבחת והולכת. כך בתחלה (אסתר ב׳:כ״א) ומרדכי יושב בשער המלך. ואחר כך (שם ה׳:ב׳) ויהי כראות המלך את אסתר המלכה. ואחר כך (שם ו׳:י״א) ויקח המן את הלבוש ואת הסוס. ואחר כך (שם ז׳:י׳) ויתלו את המן. ואחר כך (שם ח׳:ח׳) ואתם כתבו על היהודים. ואחר כך (שם ט״ו) ומרדכי יצא מלפני המלך. ואחר כך (שם ט״ז) ליהודים היתה אורה.
אלהי אקרא יומם ולא תענה – אמרה לפני הקב״ה לא כן עשית להם במצרים כיון שקראו לך שמעתם שנאמר ואת צעקתם שמעתי איזה צרה גדולה מזו, פרעה אמר כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו ואמר כל מי שאינו ממלא מלאכתו תשימו אותו בתוך הבנין ומי שהוא ממלא מלאכתו לא היו עושין לו כלום, אבל כאן להשמיד להרוג ולאבד, אותם צעקו ונענו אנו צמנו והתפללנו וצעקנו ולא עניתנו אם אין בנו מעשים עשה בשביל קדושתך.
אדעוך יא רב נהארא פלא תג׳יבני, ולילא בגיר סכות מני.
ה׳! ואתפלל אליך בימים ולא תענה לי. וגם בלילות בלי שתיקה ממני [אלא אני מתפלל אליך].
ודומיה פועילה מעני אלקראר ואלהדו.
And “and have no respite (DūMiYYâ)” is PôʿiLâ intending stillness and tranquility.
אקרא יומם – אני קוראה לך מיום אל יום ואינך עונה.
I call out by day I call out to You every day, and You do not answer.
אלהי – יתמהא כי אתה אלהי ואיךב לא תענה. והטעם כי אין לי אלוה אחר מבלעדיך ולא אקרא רגע אחד ואדום רק ולא דומיה לי.
א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870: ״התמה״. בכ״י מנטובה 13 המלה חסרה.
ב. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896: ״ואיך״.
O MY GOD. I am amazed.⁠1 Why don’t You answer me, for You are my God?
The following is the meaning of our verse: I have no God but You. I don’t call for a moment and remain silent. On the contrary, I do not cease to call.⁠2
1. Lit. “It is amazing.”
2. Ibn Ezra’s interprets ve-lo dumiyyah li (and there is no surcease for me) as meaning, and there is no silence for me i.e. I constantly call unto You.
אלהי אקרא יומם – ביום ולא תענה
ולילה – ובלילה אקרא
ולא דמיה לי – מצעקתי, ואתה לא תענה. ודמיה שם ולא תאר.
my God, I call by day – i.e. in the day;
but Thou answerest not; And at night – and in the night I call;
but there is no rest for me – from my crying, and Thou dost not answer, דמיה (rest) is a noun, not an adjective.
והוא אמרו אלהי אקרא יומם ולא תענה וכן לילה ולא דומיה לי מצעוק בתפילה לפניך ואין עונה. ויומם ולילה, כלומר, בכל עת.
ועוד, אֱלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וגו׳, כלומר, ׳גם כי אזעק ואשווע סתם תפילתי׳ (איכה ג׳:ח׳), ו׳מיצעק צעקינן ולית דמשגח בן׳ (ברכות כ.), כי שערי תפילה ננעלו (ברכות לב:)1:
1. ׳ואמר רבי אלעזר, מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה, שנאמר גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי׳.
אלהי אקרא – בספרי ספרד יש געיא באל״ף בין שו״א לסגול ולא ידענא למאי אהניא.
ולא דומיה – הוא״ו בגעיא בספרי ספרד.
דומיה לי – כתב בעל המסורת דומיה ד׳ א׳ חסר וסימן ולילה ולא דמיה לי. נאלמתי דומיה סימן ל״ט. אך אל אלהים דומיה נפשי בסימן ס״ב. לך דומיה תהלה סימן ס״ה קדמאה חסר וכן הוא חסר במקצת מדוייקים ועיין מ״ש בסימן ס״ה.
ולילה – ואף בלילה אני קורא ומתפלל.
ולא דומיה לי – לא אשתוק כי כשהאדם נענה דרכו לשתוק אבל לא כשעדיין לא נענה.
אלהי – (התאוננות ב׳ על שאינו מקבל תפלה) הלא אקרא כל היום ומדוע לא תענה? וגם אקרא בלילה וגם לא דומיה לי שאיני מחריש רגע ומדוע לא תענה?
דומיה – יש לשם זה שתי הוראות שתיקה ומנוחה (דומיה נפשי, למטה ס״ב:ב׳) וכאן ענינו כפלים אקרא יומם ולילה ולא אשתוק ואתה לא תענה ובכן אין לי מנוחה ומרגוע.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאירישיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144