Tehillim 22 – תהלים כב‏ – Mikraot Gedolot

מְטוּל דְלָא בַסֵר וְלָא שָׁאַט צְלוֹתְהוֹן דַעֲנִיֵי וְלָא סַלִיק שְׁכִינְתֵּיהּ מִבֵּינֵיהוֹן וּבְצַלְאֵיהוֹן קֳדָמוֹהִי מְקַבֵּל.

For he does not despise or scorn the prayer of the poor; and he has not removed his presence from their midst; and when they pray in his presence, he accepts [their prayer].

כי לא בזה ולא שקץ ענות עני – בנוהג שבעולם שני בני אדם נכנסין אצל הדיין אחד עני ואחד עשיר. למי הדיין מסביר פנים הלא לעשיר. ברם הכא לא הסתיר פניו ממני. רבי חגי גזר תעניתא נחת מיטרא. אמר לא מפני שאני כדאי אלא כי לא בזה ולא שקץ ענות עני. וכשם שלא בזה ולא שקץ את תפלתו כך לא בזה ולא שקץ את קרבנו. אגריפס המלך בקש להקריב אלף עולות ביום אחד. שלח ואמר לכהן גדול אל יקריב אדם היום חוץ ממני. בא אדם אחד ובידו שתי תורים. אמר לו הקרב לי את אלה. אמר לו הכהן המלך צוני שלא יקריב אדם היום חוץ ממנו. אמר לו לכהן אדוני הכהן ארבעה תורים אני צד בכל יום שנים לקרבן ושנים לפרנסתי ואם אין אתה מקריב אותם לי הרי אתה חותך את פרנסתי. עמד הכהן והקריבן. ומיד ראה אגריפס המלך בחלומו קרבנו של עני קדמך. שלח בעד הכהן הגדול אגריפס המלך ואמר לו לא כך אמרתי לך שלא יקריב אדם היום חוץ ממני. אמר לו אדם אחד עני בא אצלי ובידו שתי תורים ואמר לי הקרב לי את אלה. ואמרתי לו המלך צוני שלא יקריב אדם היום חוץ ממנו. ואמר לי אדוני הכהן ארבעה תורים אני צד בכל יום שנים לקרבן ושנים לפרנסתי. ואם אין אתה מקריב לי הרי אתה חותך את פרנסתי. וגם כן שלא היה לי להקריב. אמר לו יפה עשית. הרי כי לא בזה ולא שקץ ענות עני. מעשה בשור אחד שהיו מושכין אותו לקרבן ולא היה נמשך. בא עני אחד ובידו אגודה אחת של ירק והושיט לו ואכלה ונמשך אחריו. נראה לבעל השור בחלום האגודה של ירק שנתן לשור אותו העני יותר מקרבנך. מעשה באשה אחת שהביאה קומץ אחד של סולת והיה הכהן מבזה עליה ואומר ראו מה מקרבת מה בזה להקריב מה בזה להקטיר. נראה לכהן בחלום אל תבזה עליה כאילו נפשה הקריבה. והלא דברים קל וחומר מה מי שאינו מקריב נפש כתיב בו (ויקרא ב׳:א׳) ונפש. מי שמקריב נפש על אחת כמה וכמה. ומעשה בחסיד אחד שהביא קרבנו מגליא ומאספמיא וראה הכהן גדול שהוא קומץ ומקטיר ואוכל את השאר. אמר כל הצער הזה שציערתי בשביל זה שיאכל. היו הכל מפייסין אותו לומר מה זה שלא נצטער אלא בין כבש למזבח זכה שיאכל את מנחתך. אתה שנצטערת כל הצער הזה על אחת כמה וכמה. הוי כי לא בזה ולא שקץ.

כי לא בזה ולא שקץ ענות עני – בנוהג שבעולם שני בני אדם נכנסו אצל הדיין אחד עני ואחד עשיר למי הדיין הופך את פניו לא אל העשיר, ברם הכא ולא הסתיר פניו ממנו. ר׳ חגי גזר תעניתא ואתא מיטרא אמר לא מפני שאני כדאי אלא כי לא בזה ולא שקץ ענות עני, וכשם שלא בזה ולא שקץ את תפלתו כך לא בזה את קרבנו. אגריפס המלך בקש להקריב אלף עולות ביום אחד שלח ואמר לכהן גדול שלא יקריב אותו היום חוץ ממנו, בא עני אחד ובידו שתי תורים אמר הקרב לי את אלו, אמר לו המלך צוני שלא יקריב אחר חוץ ממנו, אמר לו אדוני כהן ארבע אני צד בכל יום אני מקריב ב׳ ומתפרנס בב׳ ואם אין אתה מקריב לי הרי אתה חותך את פרנסתי. עמד הכהן והקריבם, נראה לאגריפס בחלום קרבנו של עני קדמך שלח ואמר לכהן לא כן אמרתי לך שלא יקריב אחר חוץ ממני, א״ל כך וכך אמר לי ארבע אני צד בכל יום ב׳ אני מקריב ובב׳ אני מתפרנס ואם אין אתה מקריב לי הרי אתה חותך פרנסתי לא היה לי להקריב, אמר לו יפה עשית. מעשה בשור אחד שהיו מושכין אותו לקרבן ולא נמשך, בא עני אחד ובידו אגודה אחת של טרכסמון והושיט לה ונטלה ואכלה, נראה לבעל השור בחלום אגודתו של עני קדמך. מעשה באשה אחת שהביאה קומץ אחד של סלת והיה כהן מבזה עליה ואומר ראו מה הן מביאות להקריב מה בזה לקבל ומה בזה להקריב, נראה לכהן בחלום אל תבזה עליה הרי הוא כאלו נפשה הקריבה. והלא דברים קל וחומר ומה אם מי שאינו מקריב נפש כתיב בו נפש, מי שהוא מקריב נפש על אחת כמה וכמה. מעשה באחד שהביא מנחתו מגליא ומאספמיא ומחברותיה וראה את הכהן שהיה קומץ ואוכל השאר, אמר כל הצער שצערתי בשביל זה שיאכל, היו מפייסין אותו לומר מה זה שלא נצטער אלא בין האולם והמזבח זכה שיאכל את מנחתך, אתה שנצטערת עליה עאכ״ו, הוי כי לא בזה ולא שקץ ענות עני.

פאנה לא יזרי אלצ׳עיף לצ׳עפה ולא יכ׳סה, ולא יחג׳ב רחמתה ענה, ואד׳א אסתגא׳ת אליה סמע לה.

לפי שאיננו מבזה את המוחלש [רק בגלל] חולשתו. ואיננו שוכח אותו. ואינו מונע את רחמיו ממנו [מהמוחלש]. ואם יבקש ממנו עזרה הוא ישמע אותו.

כי, כי אינו בוזה את החלש בגלל חולשתו ואינו משקצו ולא יסתיר רחמיו ממנו ואם ישווע אליו ישמע לו. והנה פניו כאן ״רחמיו״ וראה לעיל כא י.

ענות עני – צעקת דל, כל ענייה שבמקרא לשון צעקה.

ועוד יש לפתור: ענות – לשון הכנעה, כמו: לענות מפני (שמות י׳:ג׳), שהוא נכנע ומתפלל לפניך.

the cry of the poor Every [expression of] עניה in Scripture is an expression of a cry. ענות can also be interpreted as an expression of humility, as: "to humble yourself (לענת)" (Shemot 10:3), because he (the poor man) humbles himself and prays before You.

כי – ולא^א שקץ – והרחיק ושנא.

ענות – מגזרת עני.

ויש אומרים: כמו: מענה לשון (משלי ט״ז:א׳), על משקל שבות.

א. כן בפסוק ובכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13: ״לא״.

FOR HE HATH NOT DESPISED NOR ABHORRED THE LOWLINESS OF THE POOR. Ve-lo shikketz (nor abhorred) means, nor distanced or despised.

The word enut (the lowliness of) comes from the word oni (affliction).⁠¹ Others say that enut is connected to the word ma’aneh² (answer) in the answer of the tongue (Prov. 16:1).⁠³ Enut follows the form of shevut (captivity) (Ezek. 29:14).⁠⁴

1. According to this interpretation, our verse should be rendered: For he hath not despised nor abhorred the affliction of the poor.

2. From the root ayin, nun, heh.

3. According to this interpretation, our verse should be rendered: For He hath not despised nor abhorred the prayer of the poor.

4. Enut is vocalized sheva (chataf segol), shuruk. So is shevut.

כי לא בזה – וכן יאמרו בהתודותם כשיצאו מן הגלות: כשהיינו בגלות לא בזה ולא שקץ ענותנו שהיינו עניים.

ולא שקץ – ענין תועבה כמו: אל תשקצו את נפשתיכם (ויקרא י״א:מ״ג).

ענות – שם מענין עני.

ויש מפרשים (בעל התרגום, רש״י): ענות, תפלת עני מה שעונה בפיו כמו (משלי ט״ז:א׳) מענה לשון.

ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע – פעל עבר בשקל כי חפץ בבת יעקב (בראשית ל״ד:י״ט).

For He hath not despised – And so will they say when they give thanks as they come forth from the exile: "When we were in exile He did not despise nor abhor our affliction wherewith we were afflicted.⁠"

nor abhorred (שׁקץ) – (This word) has the meaning of תועבה (abomination), as (Lev. 11:43): "Ye shall not make yourselves abominable (תשׁקצו).⁠"

the affliction – (עֱנוּת here) is a noun having the sense of עני (afflicted). Some, however (Targumist, Rashi, and others besides), interpret ענות as the "prayer.⁠"

of the afflicted – viz. that which he answers with his mouth, as (Prov. 16:1): the answer (מענה) of the tongue.⁠"

Neither hath He hid His face from him; But when he cried unto Him, He heard – (שָׁמֵעַ here) is perfect of the verb of the form (חָפֵץ in) "because he had delight (חָפֵץ) in Jacob's daughter" (Gen. 34:19).

כי לא בזה וכו׳ אבל נעתר לתפילתם. וענות עני לדעתי כמו לצעקת עני, מלשון וענית ואמרת (דברים כו, ה).

כי לא בזה [ולא שיקץ ענות עני]. אף על פי שחטא¹: ולא הסתיר פניו. לגמרי, כי אמנם ידו נטויה עלינו לשמור²: ובשוועו אליו. בתפילת אמת:

1. ענות עני - צעקת דל, או לשון הכנעה, שהוא נכנע ומתפלל לפניך (רש״י). ׳עני׳ היינו ישראל כמוש״כ כ״פ לעיל.

2. ראה ישעיה (נד ח) ׳[בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ]. וזה כי אמנם בְּשֶׁצֶף, בעוד שהיו צרות והשגת קֶצֶף בגלות, הִסְתַּרְתִּי פָנַי בלבד, וידי נטויה עליכם׳. בחגיגה (ה:) ׳ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא וכו׳, רב יוסף אמר, ידו נטויה עלינו שנאמר (ישעיה נא) ובצל ידי כסיתיך, רבי יהושע בן חנניה הוה קאי בי קיסר, אחוי ליה ההוא מינא עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה, אחוי ליה ידו נטויה עלינו׳. וכ״כ רבינו בתהלים (סח ו) שבגלות ׳אלקים במעון קדשו, בהיותו כמסתיר פנים, מכל מקום לא השיב אחור ימינו מלשמרם, כאמרם ז״ל ידו נטויה עלינו׳.

ואמר להמון הזה, ׳גורו ממנו׳ וזעקו והתפללו אליו כי יש תקווה, כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת ושפלות העָנִי, שמכות הנדכה גם כן טוב להעיר רחמי ה׳ כי לא תמו: וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ. כשיצעקו אליו, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו בכל לב – שָׁמֵעַ:

ובשועו – בגעיא.

שקץ – ענין תעוב.

ענות – הכנעה כמו לענות מפני (שמות י׳:ג׳).

כי לא בזה – על שלא בזה הכנעת העני.

ובשועו – אבל כשצעק אל ה׳ שמע אליו.

ענות – מענין הכנעה.

כי לא בזה – ר״ל ענות ועוני של העני לא בא בעבור שהוא מבזהו – שהוא בעיניו כדבר בלתי נחשב להשגיח עליו כאשר לא ישגיח אדם על החתולים, או בעבור שמשקצו מחמת שנאה שיש לו עליו, (כמ״ש הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך), ולא מצד שאינו משגיח על כל הנעשה בעולם השפל כי לא הסתיר פניו ממנו – כי בעת שועו אליו לישועה הוא שומע.

כי לא בזה וגו׳ – מחובר למקרא של מעלה וגם זה יאמר לאחיו.

ענות – אינו מלשון עניה שר״ל פנות אל איש לדבר אליו, ה׳ לא בזה פנית העני אליו כדרך שיעשו גאים, ובזה בדעת, ושקץ במעשה, ולא הסתיר פניו ממנו לבלתי ראותו.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון