×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ב) אֵלִ֣י אֵ֭לִי לָמָ֣ה עֲזַבְתָּ֑נִירָח֥וֹק מִֽ֝ישׁוּעָתִ֗י דִּבְרֵ֥י שַׁאֲגָתִֽי׃
My God, my God, why have you abandoned me, far from my salvation, from the words of my roaring?⁠1
1. from the words of my roaring | דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי – See Rashi that the word "from" is assumed, and that the second half of the verse continues the question of the first clause: "[Why are You] far from my salvation; [why are You far from]… my roaring". Alternatively, the final clauses read: "The words of my roaring (i.e. my prayer) are far from my salvation" (Meiri) or: "My God…. why are you distant from my salvation – These are the words of my roaring" (Hoil Moshe). [Several translations have "groaning" for "שאגה", but the word is often associated with the roaring of a lion, and suggests a more intense cry of distress.]
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אֵלִי אֵלִי מְטוּל מַה שְׁבַקְתַּנִי רָחִיק מִן פּוּרְקָנִי מִלֵי אַכְלְיוּתִי.
My God, my God, why have you left me far from my redemption? ׀ are the words of my outcry.
אלי אלי למה עזבתני – זה שאמר הכתוב (ישעיהו י׳:י״ז) והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה. אור ישראל זה חזקיהו. וקדושו ללהבה זו אסתר. (שם) ובערה ואכלה. זו סנחריב. בשעה שעלה לירושלים יצאה אש מביניהם וליהטה אותו ואת אוכלוסיו. דבר אחר אור ישראל זה מרדכי. וקדושו ללהבה זו אסתר. ובערה ואכלה זה המן. אמרו רבותינו מאה בנים היו לו להמן. עשרה נהרגו ועשרה נתלו והשאר סבבו על הפתחים שנים עשר חדש ובסוף נהרגו. ומה אני מקיים (שם) שיתו ושמירו ביום אחד. אלא את מוצא במדה שאדם מודד בה מודדין לו. בגזירה שגזר להשמיד להרוג ולאבד נגזר עליו ובערה ואכלה. דבר אחר והיה אור ישראל זו אסתר. שהאירה את ישראל כאור של שחר. והלא אור זה אש ואש זה אור אלא אמר הקב״ה דו פרצופים אני עושה את הדבר אור לישראל וחשך לאומות העכו״ם. שנאמר (עמוס ה׳:י״ח) הוי המתאוים את יום ה׳ למה זה לכם יום ה׳ הוא חשך ולא אור. בנוהג שבעולם אדם מדליק את הנר בבסילקי שלו יכול לומר פלוני שהוא אוהבי ישתמש לאורו ופלוני שהוא שונאי אל ישתמש לאורו אלא הכל משתמשין כאחד. אבל הקב״ה אינו כן מאיר לעולם הבא ומאיר לעולם הזה ומאיר לזה ומחשיך לזה כאחד. אמר ר׳ חנינא (תהלים קמ״ה:ט׳) טוב ה׳ לכל. בעולם הזה. אבל לעתיד לבוא (שם קכ״ה:ד׳) הטיבה ה׳ לטובים. וכך היה מרדכי ואסתר נר לישראל וחושך לאומות העכו״ם. אסתר נקראת הדסה שנאמר (אסתר ב׳:ז׳) ויהי אומן את הדסה. ומרדכי על שם צדיק נקרא הדס שנאמר (זכריה א׳:ח׳) והוא עומד בין ההדסים. מה הדס זה ריחו טוב וטעמו מר כך מרדכי ואסתר חשך לאומות העכו״ם ונר לישראל. ואל תתמה שהרי כתיב במצרים (שמות י כב-כג) ויהי חשך אפלה וגו׳. ולכל בני ישראל היה אור. וכשם שעשיתי בעולם הזה כך אני עושה לעולם הבא. שנאמר (ישעיהו ס׳:ב׳) כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה׳ וכבודו עליך יראה.
אלי אלי למה עזבתני – אמר רבי לוי כיון שהגיעה אסתר לבית הצלמים נסתלקה הימנה שכינה ואמרה אלי אלי למה עזבתני שמא אתה דן על שוגג כמזיד ועל אונס כרצון או שמא על שקראתיו כלב שנאמר הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי, חזרה וקראתו אריה דכתיב הושיעני מפי אריה. ד״א יום ראשון אמרה אלי, יום שני אמרה אלי, יום שלישי צעקה בקול גדול אלי אלי למה עזבתני,
דבר אחר אלי בים אלי בסיני ועזבתני.
דבר אחר: למה עזבתני – נשתנה עלי סדרו של עולם נשתנה עלי סדרן של אמהות מה שרה אמנו על ידי שעכבה פרעה לילה אחד לקה הוא וכל בני ביתו בנגעים, אני שאני נתונה בחיקו של רשע כל השנים הללו ואין אתה עושה לי נסים. ד״א שלש פעמים כתיב אלי אלי מבטן אמי אלי אתה, אמרה אסתר לפני הקב״ה רבש״ע שלש מצות הזהרת לאשה נדה וחלה והדלקת הנר כלום עברתי על אחת מהן למה עזבתני.
יא טאיקי יא טאיקי לא תתרכני פיציר כלאמי וזיארי בעידין מן מגות׳תי.
האל (הכל יכול)! אל תעזוב אותי שאם כן אני יהיו דבורי ושאגותיי רחוקים מהישועה שלי.
למה, אל תעזבני ויהיו דברי ושאגתי רחוקים מישועתי.
ופירשתי למה עזבתני אל תעזבני, לפי שראיתי כל העניו אינו סובל שהיא שאלה על שעזב ה׳ את עבדו בדאגותיו למה עשה ה׳ בו כך, אלא ענינו ההצלה והפלוט מהם, ועשיתי את הדבר סמוך שהוא אומר למה עזבתני ואתה קדוש, אל תעזבני ואתה קדוש, ומצאתי כי האומה עושה בדרך העברה את העתיד כעבר, מזה מה שאמר ה׳ יתעלה ואשרקה להם ואקבצם כי פדיתים1, וכן והושבותים כי רחמתים2, וכיוצא בהם, שענינם כי אפדם וכי ארחמם. ולפיכך אמרתי למה עזבתני אל תעזבני.
1. זכריה י. ח.
2. שם י, ו.
ופסרת למה עזבתני לא תתרכני למא ראית ג׳מלהֵ אלקצה ליס תסתקצ׳י מסאלה ען תרך אללה לעבדה פי גמומה לם יפעל אללה בה ד׳לך, ואנמא תקתצ׳י אלנג׳אה ואלאנקאד מנהא וג׳עלת אלכלאם מוצולא והו אן יכון למה עזבתני ואתה קדוש, לא תתרכני ואנת אלקדוס, ווג׳דת לאלאמה מג׳אזא תגעל פיה אלאתי כאלמאצ׳י, מן ד׳לך קול אללה תע׳ ואשרקה להם ואקבצם כי פדיתים, ואיצ׳א והושבותים כי רחמתים, ואמת׳אלהא יריד בה כי אפדם וכי ארחמם, פמנהא קלת למה עזבתני לא תתדכני.
למה עזבתני – עתידה ללכת בגולה ואמר דוד תפלה זו על העתיד.
רחוק מישועתי – ומדברי שאגותי.
why have You forsaken me? They are destined to go into exile, and David recited this prayer for the future.
far from my salvation and from the words of my moaning.
אלי אלי – פעמים כי בצרה היה.
וטעם אלי – בעבור עזבתני ותחסר מלת אלי כאילו הוא אומר אלי רחוק מישועתי הם דברי שאגתי, כמו: שאגתי מנהמת לבי (תהלים ל״ח:ט׳). והוסיףא דברי בעבור היותו בן אדם.
א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896: ״ותוסיף״.
MY GOD, MY GOD. The word Eli (My God) is repeated because David was in trouble. David employs the term Eli (my God) because he goes on to ask:⁠1 Why hast Thou forsaken me?⁠2
The word Eli (my God) should be inserted in the second part of our verse.⁠3 It should be interpreted as follows: my God Thou art far from my help; These are the words of my cry.⁠4 Sha’agati (my cry) is similar to sha’agti (I groan) in I groan by reason of the moaning of my heart (Psalms 38:9).⁠5
David adds words of6 to my cry because he was human.⁠7
1. Lit., “to ask.”
2. According to Ibn Ezra, the meaning of our verse is as follows: Why have You O Mighty God, who was the source of my strength in the past, now forsaken me and are no longer my strength? El means God the mighty. Hence Ibn Ezra’s interpretation. See Ibn Ezra on Ps. 16:1. Also see Radak.
3. Lit. “The word Eli is missing.”
4. The second part of our verse literally reads: Far from my help, the words of my cry. Hence Ibn Ezra’s interpretation.
5. In other words, sha’agati means, my cry or my groaning.
6. Words of my cry appear to be verbose. The text could have conveyed the same idea by reading, my cry.
7. Animals cry out. Human beings verbalize their pain. Hence our verse reads: The words of my cry.
וקוראת מן הגלות: אלי אלי למה עזבתני והוא בלשון יחיד על עם ישראל יחד שהם כאיש אחד בגלות ובלב אחד.
אלי אלי – הכפל כדרך הקוראים והצועקים, כמו: ענני י״י ענני (מלכים א י״ח:ל״ז), אברהם אברהם (בראשית כ״ב:י״א), משה משה (שמות ג׳:ד׳). ואמר: אלי כלומר: שהיית חזקי וצורי מקדם, ועתה למה עזבתני?
רחוק מישועתי – ולמה תהיה רחוק מישועתי כשתשמע דברי שאגתי.
My God, my God, why hast Thou forsaken me? – (The address) in the singular refers to the people of Israel as a whole, for they were as one man in exile and of one mind. My God, my God: the repetition is after the manner of those who call out and cry, as: "Hear me, O Lord, hear me" (1 Kings 18:37); "Abraham, Abraham" (Gen. 22:11); "Moses, Moses" (Exod. 3:4). Israel says also אלי (my God or my Strength), meaning: Thou wast my Strength and my Rock before, and now, why hast Thou forsaken me?
(Why art Thou) far from helping me – and why art Thou so far from helping me when Thou hearest
(When Thou hearest) the words of my roaring?
ואמר על זה: אלי אלי למה עזבתני כפל הלשון כדרך הצועקים, ענני ה׳ ענני, ולמה עזבתני, שאני כנעזב ונשלח בגלות.
ואמר רחוק מישועתי רומז על אורך זמן. ודברי שאגתי ר״ל תפילתי רחוקה מישועתי, כלומר, שאין תפלתי נשמעת.
אלי. אתה ה׳ שאתה אלי1, הנה דברי שאגתי בגלות הנזכר, למה עזבתני ו׳למה׳ אתה רחוק מישועתי2 בזמן כל כך ארוך3:
1. ואמר אֵלִי - על דרך הקריאה (שיעורים), והוא בלשון יחיד על עם ישראל יחד שהם כאיש אחד בגלות ובלב אחד (רד״ק).
2. ואמר: אלי, כלומר: שהיית חָזְקִי וצורי מקדם, ועתה למה עזבתני? רחוק מישועתי, ולמה תהיה רחוק מישועתי כשתשמע דברי שאגתי (רד״ק).
3. ׳דברי שאגתי׳ הכתוב בסוף הפסוק הוא תיאור לדברי התפילה, כלומר קורא אל ה׳ ואומר, אתה אלי, אלו דברי שאגתי אליך, למה עזבתני ולמה אתה מתרחק כל כך הרבה זמן ואינך מושיע. ו׳למה׳ משמש פעמיים.
ואמר אֵלִי – על דרך הקריאה1, דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי בזה הגלות הם אלו, היינו אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי רָחוֹק מִישׁוּעָתִי2, כי לא די ש׳עזבתני׳, אבל עזבת אותי ׳רחוק מישועתי׳, כי הגלות הזה בעוונותינו ארוך מאוד:
1. ׳אלי׳ הראשון הוא לשון קריאה, שקורא אל ה׳, ו׳אלי׳ השני הוא חלק מקריאתו.
2. ראה רד״ק.
אלי אלי – כפל המלה כדרך הקוראים והצועקים כמו ענני ה׳ ענני (מלכים א י״ח:ל״ז).
רחוק וגו׳ – רצה לומר דברי שאגתי המה להתפלל על מה אתה רחוק מישועתי.
אלי – (חלק זה מתחלק לשני חלקים, תחלתו התאוננות על העזיבה והסתרת פנים) (ב׳ י״א), וסופו תפלה לה׳ שיושיעו (י״א י״ז) אתה אלי! אשר אך אתה הוא אלי – לא זולתך, אתה אלי מעולם, ועתה למה עזבתני? למה עזבתני באופן אשר אתה רחוק מישועתי ורחוק מדברי שאגתי – ר״ל לא לבד שהתרחקת ממני עד שלא תהיה קרוב אלי להיות ישועתי בעת הצורך, התרחקת עוד יותר עד שלא תוכל לשמוע אף את דברי שאגתי, באופן שלא תדע מצרתי כלל, וזה התאוננות א׳ על העזיבה והסתרת פנים.
רחוק מישועתי – דברי שאגתי הם ״אלי אלי וגו׳!⁠״ ויש לקיים גם הפירוש הנהוג ״למה עזבתני בהיותך רחוק מישועתי ומדברי שאגתי״.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144