×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ז) אִ֥מְר֣וֹתא יְהֹוָה֮יְ⁠־⁠הֹוָה֮ אֲמָר֢וֹת טְהֹ֫ר֥וֹתכֶּ֣סֶף צָ֭רוּף בַּעֲלִ֣יל לָאָ֑רֶץמְ֝זֻקָּ֗ק שִׁבְעָתָֽיִם׃
The sayings of Hashem are pure sayings, refined silver, clear to the land,⁠1 purified sevenfold.
1. clear to the land | בַּעֲלִיל לָאָרֶץ – The word "בַּעֲלִיל" appears only here in Tanakh, but means "clearly" in Mishnaic Hebrew (Rashi). Others suggest: "like silver refined in the best of the earth", relating "בעליל" to the word "מעולה" (opinion in Rashi), or: "in a kiln in the earth" (R. Saadia, but see Hoil Moshe who argues that this suggestion is based only on the context as there is no evidence of such usage in either Biblical Hebrew or other cognate languages).
א. אִ֥מְר֣וֹת א=אִ֥מֲר֣וֹת (חטף)
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
מִלִין דַייָ מִלַיָא דַכְיָן סִימָא סְנִינָא בְּכוּרָא עַל אַרְעָא זְקִיק שִׁבְעָתֵי זִמְנִין.
The words of the LORD are pure words, silver1 purified in the furnace on the ground, refined seven times.
1. Silver: like silver.
אמרות ה׳ אמרות טהורות – אמר ר׳ יהושע בן לוי עיקם הכתוב שתים ושלש תיבות ולא הוציא דבר מגונה מפיו שנאמר (בראשית ז׳:ח׳) מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה. אמר רבי תנחום אמר הקב״ה שתי אמירות אמרתי לך וטהורות הן. ולמי נתן לשבטו של לוי אותו שכתוב בו (מלאכי ג׳:ג׳) וישב מצרף ומטהר כסף. ואיזו זו פרשת המת (ויקרא כ״א:א׳) אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם. א״ר ינאי לא ניתנו דברי תורה חתוכין אלא כל דבר ודבר שהיה הקב״ה אומר למשה היה אומר מ״ט פנים טהור ומ״ט פנים טמא. אמר לפניו רבונו של עולם עד מתי נעמוד על בירורה של הלכה. אמר לו (שמות כ״ג:ב׳) אחרי רבים להטות. רבו המטמאין טמא רבו המטהרין טהור. רבי אבהו בשם ר׳ יונתן אמר תלמיד ותיק היה לו לרבי עקיבא והיה מטמא את השרץ מן התורה במ״ט פנים ומטהרו במ״ט פנים. וכן תני רבי חייא תלמיד היה לו לרבי מאיר וסומכוס שמו והיה מטהר את השרץ מן התורה במ״ט פנים וחוזר ומטמאו במ״ט פנים. שנאמר מזוקק שבעתים. ר׳ יהושע בשם ר׳ לוי אמר תינוקות שהיו בימי דוד היו יודעים לדרוש את התורה במ״ט פנים וכו׳ כמו שכתוב במזמור ז׳.
אמרות ה׳ אמרות טהורת – כל מה שמזהיר הקב״ה על ישראל בשביל טהרתן וקדושתן. אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת שני פעמים. משל לטבח שנכנס ויוצא לפני המלך אמר ליה המלך וגוזרני שלא תראה מת כל ימי חייך שלא תטמא אותי, כך גזר הקב״ה על הכהנים מפני שנכנסים בבית המקדש.

רמז תרנח

אמרות טהורות – אמר ריב״ל מצינו שעקם הכתוב שתים שלש תיבות שלא להוציא דבר מגונה.
דבר אחר: אמרות ה׳ אמרות טהורות – אמרות בשר ודם אינן אמרות. אמר ר׳ תנחום בר חנילאי בנוהג שבעולם מלך ב״ו נכנס למדינה בני המדינה מקלסין אותו וערב לו קלוסן ואמר להם מחר אני לכם מרחצאות ודימוסיאות ומכניס לכם אמת המים, ישן לו ולא עמד היכן הוא והיכל אמרותיו, אבל הקב״ה אינו כן אלא וה׳ אלהים אמת שהוא אלהים חיים. תתקע״ד דורות קודם שנברא העולם ישב הקב״ה ודרש וחקר ובחן וצרף את כל התורה כלה, ומיום שנברא העולם עד אותה שעה וכל דבר שהוא מדברי תורה דורשו וחוקרו וצורפו ברמ״ח פעמים כנגד רמ״ח אברים שבאדם, ואחר כך הוציאו מפיו וקבעו בתורה שנאמר אמרות ה׳ אמרות טהורות, וכל דבר ודבר שקבע בתורה אם זו ממקומו קימעא קלקל את כל העולם כלו ובדעתו של הקב״ה שלא ליתן פתחון פה לבהמה, ומתוך שנתן פתחון פה לנחש קלקל את העולם כלו.
כסף צרוף – א״ר תנחום שתי אמרות כתוב בתורה [וטהורות הן] ולמי נתנו לשבטו של לוי אותו שכתוב בו וישב מצרף וטהר את בני לוי ואיזו זו פ׳ המת אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם. בעליל לארץ מזוקק שבעתים, אמר רבי ינאי כל דבר ודבר שהקב״ה אמר למשה אמר ליה מ״ט פנים טמא ומ״ט פנים טהור. א״ל רבש״ע מתי נעמוד על הברור של הלכה אמר ליה אחרי רבים להטות רבו המטהרים טהור רבו המטמאים טמא. רבי אבהו בשם ר׳ יוחנן אמר תלמיד ותיק היה לו לרבי עקיבא מטהר את השרץ במ״ט פנים ומטמאו במ״ט פנים, וכן תני רבי חייא תלמיד ותיק היה לו לרבי מאיר וסומכוס שמו מטמא את השרץ במ״ט פנים הוי מזוקק שבעתים. ר׳ שמעון בן פזי פתר קרייא בפ׳ פרה שיש בה מז׳ ז׳, ז׳ פרות, ז׳ שרפות, ז׳ הזיות, ז׳ כבוסים, ז׳ טמאים, ז׳ טהורים, ז׳ כהנים, אם יאמר לך אדם חסרים הם אמור לו אף משה ואהרן בכלל היו.
באן אקואל אללה אקואל טאהרה כאלפצ׳ה אלמסבוכה פי אלבואטק או מא עאדת אהל אלבלד, מצפאה כת׳ירא.
שמאמרי ה׳ מאמרים טהורים כמו הכסף שהתיכו אותו בכור ההיתוך. או כל חומר שרגילים אנשי המדינה לזקק אותו. והם (מאמרי ה׳) מזוקקים פעמים רבות.
אמרות, כי אמרות ה׳ אמרות טהורות ככסף הצרוף בכור או במה שדרך אנשי הארץ לצרוף והם מזוקקים מאד. וכפל רבינו כל הענין הזה כמעט בלשונו בפירושו לאיוב ה יט לפסוק בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע.
ומצאתי פעולת הצריפה נעשת באופנים שונים ולפיכך אמרתי בפירוש בעליל לארץ, בכור או מה שדרך אנשי המקום לצרוף בו. ומצאתי אומתינו כאשר רוצים להרבות באיזה דבר תופשים אחד המספרים הידועים או שבעה או עשרה או מאה או אלף, כאמרו ואלו חיה אלף שנים פעמים1, ואמר תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה2, ואמר ואפו עשר נשים לחמכם3, ואמר אשר היא טובה לך משבעה בנים4, והכונה בכל זה הרבוי לא שרצו בכך מספר מסויים, ולפיכך תרגמתי שבעתים הרבה, ומה שתפשו העשרה והמאה והאלף מפני שהם מספר עגול ידוע, אבל השבעה מפני שהוא מפורסם בתורה כיון שצותה בשבעת ימי השבת ופסח וסוכה ודומיהן.
1. קהלת ו ו.
2. משלי יז י וראה פירושו שם וגם בפרק י, כ.
3. ויקרא כו כו. וראה פירושי רס״ג מהדורתי בראשית ד הע׳ 6 והע׳ 112.
4. רות ד טו.
ווג׳דת צנאעהֵ אלסבך תסתעמל עלי וג׳וה שתי פמנהא קלת אן תפסיר בעליל לארץ, פי אלבוטקה או מא עאדהֵ אהל אלבלד אן יסבכון בה. ווג׳דת אמתנא אד׳א קצדת אלתכת׳יר חכוה באחד אלאעדאד אלמשהורה אמא סבעה או עשרה או מאיה או אלף כקולה ואלו חיה אלף שנים פעמים, וקאל תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה, וקאל ואפו עשר נשים לחמכם, וקאל אשר היא טובה לך משבעה בנים, ואלמראד פי הד׳א כלה אלכת׳רה לא מקדאר אלחד אלמחדוד, פמנהא פסרת שבעתים כת׳ירא, וקצדהם אלעשרה ואלמאיה ואלאלף לאן גברהא משהורא, ואלסבעה לאן אלשריעה אשהרתהא אד׳ אמרת בסבעהֵ איאם שבת ופסח וסוכה ואמת׳אלהם.
ויגׄוז פי קו׳ בעליל לארץ אן יכון בעליל צפה לכסף אי עאמר אלארץׄ אלתי בהא עמארתהא.
ושבעתים (תהלים יב:ז) מרארא כתׄירה. וקד צׄאעﹶף אואילנא הדׄא אלעדד פגׄעלוה מטׄ והו מצׄרוב ז׳ פי ז׳ וקד קאל יונתן בן עוזיאל ענד שרחה ואור החמה יהיה שבעתים (ישעיהו ל:כו) פקאל על חד מתלת מאה וארבעין ותלת (תרגום יונתן ישעיהו ל:כו) והו מצׄרוב מט׳ פי ז׳.
It is possible that the phrase, “inhabitants of the land (baʿalîl)” (Psalms 12:7) is an attribute [ṣifa] of “silver (kęsęp̄),” (Psalms 12:7) as in the inhabitants of the lands who cultivate it.
“Sevenfold” ‘many times(Psalms 12:7) Our ancestors multiplied these numbers; they compute it as forty-nine, seven time seven. Jonathan ben ʿUzzîʾel states in his translation “and the light of the sun shall become sevenfold” (Is. 30:26). He states ‘one to three hundred and forty-three which is forty-nine times seven (343).’1
1. So too Ibn Ezra.
אמרות י״י אמרות הן – שיש יכולת בידו לקיימם, אבל אמרות בני אדם אינן אמרות, שהם מתים ואין בידם לקיימם.
טהורות – ברורות ומתקיימות, כל מה שמבטיח עושה, והרי הבטיחני ישועה ומלכות.
כסף צרוף – הרי הם ככסף צרוף הגלוי לכל הארץ.
בעליל – לשון גלוי הוא, בלשון משנה: בין שנראה בעליל בין שלא נראה בעליל כו׳.
[ויש מפרשים: בעליל – לשון מעלה, וכן פירושו: כסף צרוף בעליל לארץ – כלומר ככסף הצרוף במשובח שבעפר ובעליון שבו, כי כור המצרף יעשה אדם מן העפר המשובח.
לשון אחר: בעליל – כמו עלי, בתוך הריפות בעלי (משלי כ״ז:כ״ב), והוא שם כלי שכותשין בתוכו, וכן בעליל – הכור שמתיכין לתוכו הזהב והכסף. וזה אינו נראה לפי שאינו קורא עלי המכתש שכותשין לתוכו אלא יד המכתש שכותשין בו, שקורין פילאון בלעז.
לשון אחר: בעליל – לשון בעל יד, כלומר אדון הארץ, ושבח המלה כנגד השם, וזה תרגום יונתן הוא לשון אדנות. ואמר כי אמרותינו כסף צרוף מאדון הארץ שהוא השם שהוא צרף וזקק אותם.]⁠א
א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, אוקספורד 34, ברלין 122, פרמא 3204, פריס 161.
The sayings of the Lord are pure sayings for He has the ability to fulfill them, but the sayings of the sons of men are not sayings when they die and are unable to fulfill [them].
pure Clear and permanent. Whatever He promises He does, for He promised me salvation and the throne.
silver refined They are like refined silver that is exposed to the entire land. exposed Heb. בעליל, an expression of revealing; in the language of the Mishna (Rosh Hashanah 21b, see Gemara): "whether it was plainly (בעליל) visible or whether it was not plainly (בעליל) visible, etc.⁠" Others explain בעליל as an expression of elevation, and this is its explanation: silver refined with the best earth. That is to say, like silver that is refined with the best earth and its upper layer, because a person makes a crucible to refine the silver from the best earth. Another explanation: בעליל is like בעלי, with a mortar: "among grain with a pestle" (Mishlei 27:22), which is the name of a utensil in which [grain] is crushed. Similarly, בעליל is the crucible in which gold and silver are smelted. However, this does not seem correct because he does not call עלי the mortar in which [the grain] is crushed, but the handle of the pestle with which they crush. This is called pilon in French, pestle. Another explanation: בעליל is an expression of the master of a hand, i.e., the master of the earth, and the praise of the word applies to God. Targum Jonathan, too, renders it as an expression of lordship. He says that His sayings are like silver, refined by the Lord of the earth, Who is God, for He refined and clarified them.
אמרות – והטעם כי השם יושיע מיד אלה המגבירים בלשונם ההוגה בתורתו, על כן אתה תשמרם (תהלים י״ב:ח׳).
ומלת בעליל – כפול הלמ״ד, כדרך: סגריר (משלי כ״ז:ט״ו) והוא מגזרתא בעל הארץ שהואב אדוניה.
ויהיה כסף צרוף – כסף אדוני הארץ.
שבעתים – פעמים רבות.
א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״מגזרת״.
ב. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״כמו״.
THE WORDS OF THE LORD. “I will save the one who speaks the words of the Lord”1 (v. 6) means, God immediately saves those who make mighty their tongue, that is, those who study the Lord’s Torah.⁠2 Hence Scripture goes on to say, Thou wilt keep them... from this generation for ever... (v. 8).
The lamed of ba-alil3 (in a crucible) is doubled like the resh of sagrir (stormy).⁠4 Ba-alil comes from the same root that ba’al (owner) does. Ba-alil la-aretz (in the crucible of the earth) is thus like ba’al ha-retz. Its meaning is, the owner of the earth. Kesef tzaruf ba-alil la-aretz (as silver tried in the crucible of the earth) should be rendered as, the tried silver of the Lord of the earth.
SEVEN TIMES. Many times.⁠5
1. Ibn Ezra’s paraphrase of ashit be-yesha yafi’ach lo(I will set him in safety at whom they puff).
2. In contrast to the wicked spoken of in v. 5.
3. In other words ba-alil comes from the root bet, ayin, lamed. According to this interpretation the bet of ba-alil is a root letter and not a preposition. Ba-alil should be transliterated ba’alil.
4. From the root samekh, gimel, resh..
5. Seven is not to be taken literally.
אמרות י״י אמרות טהרות – ואם תאמרו כי מה שיאמר י״י לא יקום. לא כן, כי אמרות י״י אמרות טהורות, אין בהן סיג, כי כלן אמת, והן כמו כסף צרוף בעליל לארץ וככסף שהוא מזקק שבעתים – ופירוש בעליל לארץ כמו בעל הארץ, ופירושו: אדון הארץ, והבי״ת שרש והוא כפול למ״ד הפעל בשקל סגריר וכלומר: האמרות האלה הן ככסף צרוף מאדון כל הארץ. ולמ״ד לארץ כלמ״ד הרגו לאבנר (שמואל ב ג׳:ל׳), השלשי לאבשלום (דברי הימים א ג׳:ב׳), או תהיה במקום ה״א הידיעה.
ויש מפרשים (תרגום ורש״י) בעליל הבי״ת שמוש, ופירושו: עליון ומשובח, כלומר: ככסף צרוף במשובח שבעפר שעושין ממנו הכור.
ורבותינו, זכרם לברכה, פרשו, (משנה ראש השנה א׳:ה׳) עליל מקום הנראה והנגלה, באמרם: בין שנראה בעליל. ואמרו (בבלי ר״ה כ״א:): מאי משמע דהאי עליל לישנא דגלוי הוא? דכתיב בעליל לארץ. ופירוש שבעתים פעמים רבות כפולות. כי מספר שבע ושבעה יבא בענין מספר רב, כמו שבע כחטאתיכם (ויקרא כ״ו:כ״א), שבע יפול צדיק וקם (משלי כ״ד:ט״ז), שבעה עינים (זכריה ג׳:ט׳). וכן שבעתים פעמים רבות כפולות. וכן שבעתים יקם (בראשית ד׳:ט״ו).
אמרות ה׳. שאמר (ויקרא כו מה) ׳וזכרתי להם ברית ראשונים׳, ואמר (דברים ל ג) ׳ושב ה׳ אלהיך את שבותך׳, שהם אמרות טהורות מן הכזב1: כסף צרוף. וכן אותו ׳כסף צרוף׳, שהוא דורו של משיח שנאמר עליו (זכריה יג ט) ׳וצרפתים כצרף [את ה]⁠כסף׳2: בעליל לארץ. שעתיד3 להיות אדון כל הארץ4 כאמרו (בראשית כח יד) ׳ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה׳5:
1. ׳טהורות, אין בהן סִיג, כי כולן אמת, והן כמו כסף צרוף בעליל לארץ וככסף שהוא מזוקק שבעתים׳ (רד״ק). ורש״י פירש ׳טהורות׳, ׳שיש יכולת בידו לקיימם, אבל אמרות בני אדם אינם אמרות שהם מתים ואין בידם לקיים, טהורות - ברורות ומתקיימות כל מה שמבטיח עושה׳ (רש״י).
2. ׳שבעתיים׳ פירושו פעמים רבות, כי מספר שבע מורה על מספר רב (אבע״ז, רד״ק).
3. אותו הכסף הצרוף, ישראל שיישארו בדור משיח.
4. ׳בעליל לארץ׳ כמו ׳בעל הארץ׳, ופירושו אדון הארץ (רד״ק).
5. כמש״כ רבינו בבראשית (ספורנו בראשית מ״ט:כ״ו) הוא נחלה בלא מצרים וכאמרו ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך (שם). והוא אשור עתיד לשרידים אשר ה׳ קורא כאמרו כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל (במדבר כג, כג). וכאמרו ואתם כהני ה׳ תקראו (ישעיהו סא, ו), וכאמרו יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם (זכריה ח, כג):
אמרות ה׳ – במקצת ספרי הדפוס המ״ם בשוא לבד אך בכמה ספרים כ״י ודפוסים ישנים בחטף פתח.
בעליל – העי״ן בחט״ף פתח.
בעליל – במקום מגולה ובמשנה בין שנראה בעליל (בבלי ר״ה כ״א).
לארץ – כמו בארץ.
אמרות ה׳ – הלא אמרות ה׳ המה טהורות ככסף הנצרף במקום מגולה במעבה האדמה פעמים רבות שאז היא טהורה מבלי סיג וכן אמרי ה׳ לא יפול מה מהם ארצה כי כן יהיה שיתן כח ביד המאבד את הרשע.
בעליל לארץ – המתכיות היקרים היו צורפים באדמה שהיתה מסוגלת לזה, כמ״ש (מלכים א ז׳ מ״ו) בככר הירדן יצקם במעבה האדמה כמש״ש, ומקום הצירוף נקרא עליל.
צרוף, מזוקק – הזיקוק הוא אחר הצירוף (מלאכי ג׳ ג׳).
אמרת – ונגד הדוברים עתק באמונה והמשתדלים לזייף תורת ה׳ ולדרוש בה דרשות של דופי, אומר אמרות ה׳ אמרות טהורות – היינו האמרים והמליצות והספורים שבתורה שהם לבושים וגויות אל החכמה האלהית והסודות הצפונים בה שהם נשמות אליהם, הם טהורות, שגם הספורים והמליצות שבתורה הם נקיות מכל סיג, לא כאמרות הפילוסופים שילבישו את החכמות בספורים בדויים שאין בם מועיל, לא כן התורה שגם הנגלה ממנה שהוא לבוש אל הנעלם היא טהורה ומלאה חכמה ומוסר, והפנימית המתלבש תחת הלבושים הוא כסף הצרוף בעליל לארץ דבר יקר מאד ומזוקק שבעתים – ועל האמרות והכסף אני מבקש
אמרות טהורות – ע״ד ולא נפל מכל דבריו ארצה, כולן מתאמתות.
בעליל לארץ – יש מפרשים בעליל לארץ לפי מקומו לשון כור ומצרף ואין לו דמיון לא בלשון הקודש ולא בלשון ארמי וסורי וערבי, ועוד תיבת לארץ מיותרת, ורש״י בין פירושיו הביא ג״כ דעה נכונה ופירש בעליל לארץ ״ככסף הצרוף במשובח שבעפר (לשון מעולה)״ כי כור המצרף יעשה אדם מן העפר המשובח ומצרף כזה יוכל לעמוד בפני אש בוערת מאד ובכן גם נקוי הכסף יצליח, רק היה ראוי לכתוב בעליל האדמה ולי נראה שהוא לשון בעליל הנמצא במשנה (בין שנראה בעליל, ראש השנה פרק א׳ משנה ה׳) והביאו גם כן רש״י ז״ל, ורוצה לומר בין שהלבנה נראית בגבה הרקיע, וכן כאן אמרות ה׳ הם כסף צרוף בגבהי מרומים, כלומר ה׳ משגיח על בני אדם ובוחן בחכמתו (מזקק שבעתים) מה טוב להם, ומה שמבטיחם בודאי יתקיים.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144