×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ט) אָמַ֙רְתִּי֙ אֶעֱלֶ֣ה בְתָמָ֔ר אֹֽחֲזָ֖ה בְּסַנְסִנָּ֑יו וְיִֽהְיוּ⁠־נָ֤א שָׁדַ֙יִךְ֙ כְּאֶשְׁכְּל֣וֹת הַגֶּ֔פֶן וְרֵ֥יחַ אַפֵּ֖ךְ כַּתַּפּוּחִֽים׃
I said: I will climb up into the palm-tree, I will take hold of its boughs. Let your breasts be as clusters of the vine, and the fragrance of your breath like apples;
תרגום כתוביםשיר השירים רבהילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרש״ילקח טובאבן עזרא א׳ מליםאבן עזרא א׳ פשטאבן עזרא א׳ מדרשאבן עזרא ב׳ מליםאבן עזרא ב׳ מדרשמיוחס לר״י קראפירוש מחכמי צרפתר׳ אלעזר הרוקחר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתרלב״גר׳ יוסף אבן שושןעקדת יצחקעקדת יצחק משלר׳ מאיר עראמהר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהתורה תמימהמקראות שלובותעודהכל
אֲמַר יְיָ בְּמֵימְרֵיהּ אַסַּק וַאֲנַסֵּי לְדָנִיֵּאל וְאַחְזֵי אִי כָּהִיל לְמֵיקָם בְּנִסְיוֹנָא חֲדָא הֵיכְמָא דְּקָם אַבְרָהָם דְּדָמֵי לְלוֹלַבָּא דְּתָמָר בְּעַסְרָא נִסְיוֹנִין וּבָחֵין אֲנָא אַף לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה אִי כָּהְלִין לְמֵיקָם בְּנִסְיוֹנְהוֹן אֶפְרוֹק בְּדִיל זְכוּתְהוֹן לְעַמָּא בֵּית יִשְׂרָאֵל דִּמְתִילִין לְאַתְכָּלִין דְּעִנְבִין וְשׁוֹמְהוֹן דְּדָנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה אִשְׁתְּמַע בְּכָל אַרְעָא וְרֵיחֵיהוֹן יְהֵי נָדֵיף כְּרֵיחַ תַּפּוּחִין דְּגִנְּתָא דְּעֵדֶן.
[א] אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר – אָמַרְתִּי שֶׁאֲנִי מִתְעַלֶּה בְּכָל הָאֻמָּה כֻּלָּה וְלֹא נִתְעַלֵּיתִי אֶלָּא בָּכֶם. אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו, בְּסַנְסַנַּיָּה הֲדָא תְּמָרְתָא כִּדְלָא עָבְדָה כְּלוּם לָא פְּחִיתָא דְּהִיא עָבְדָה מִן תְּלַת אִילָנִין אַלְבְּנִין, אָבוּן בַּר חִסְדֵּי אָמַר בְּאַתְרִין צָוְוחִין לְאַלְבְּנַיָּה סַנְסִנַּיָּהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ כְּפִתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן (דניאל ג׳:כ״א), רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי הוּנָא, רַבִּי יוּדָן אָמַר בְּגוּלֵּיהוֹן, וְרַבִּי הוּנָא אָמַר, בְּמוֹקְסֵיהוֹן.
אָמַר רַבִּי אַבְדִּימֵי דְמִן חֵיפָה, [שלשה] [ששה] נִסִּים נַעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, צָף הַכִּבְשָׁן, וְנִפְרַץ הַכִּבְשָׁן, וְנִשְׂרְפוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, וְנַעֲשָׂה נְבוּכַדְנֶצַּר אִימוֹס שֵׂירוּף, וְהִפִּילָה הָרוּחַ אֶת הַצֶּלֶם, וְהֶחֱיָה יְחֶזְקֵאל הַמֵּתִים בְּבִקְעַת דּוּרָא. צָף הַכִּבְשָׁן מִנַּיִן, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִן הֲדָא קְרָא: אֱדַיִן נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא תְּוַהּ וְקָם בְּהִתְבְּהָלָה עֲנֵה וְאָמַר וגו׳ הָא אֲנָה חָזֵה גֻבְרִין אַרְבְּעָה שְׁרַיִן מַהְלְכִין בְּגוֹא נוּרָא וגו׳ וְרֵוֵהּ דִי רְבִיעָאָה דָּמֵה לְבַר אֱלָהִין (דניאל ג׳:כ״ד-כ״ה). רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי רְאוּבֵן אָמַר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרַד מִיכָאֵל הַמַּלְאָךְ וּסְטָרוֹ עַל פִּיו, אָמַר לוֹ אִי רָשָׁע לֵחָה סְרוּחָה בַּר אִית לֵיהּ, חֲזוֹר וְיָתֵיב מִילָךְ, חֲזַר וְיָתֵיב מִילוֹי, עָנֵה נְבוּכַדְנֶצַּר וְאָמַר בְּרִיךְ אֱלָהֲהוֹן דִּי שְׁלַח בְּרֵיהּ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא דִּי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וְשֵׁיזִב לְעַבְדוֹהִי דִּי הִתְרְחִצוּ עֲלוֹהִי (דניאל ג׳:כ״ח), אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן פֵּרֵיטִין מִשֶּׁלּוֹ הָיוּ. נִפְרַץ הַכִּבְשָׁן מִנַּיִן, דִּכְתִיב: בֵּאדַיִן קְרֵב נְבוּכַדְנֶצַּר לִתְרַע אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא עָנֵה וְאָמַר שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ עַבְדוֹהִי דִּי אֱלָהָא עִלָּאָה, פְּרֻקּוּ וֶאֱתוֹ, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא פֻּקוּ וֶאֱתוֹ (דניאל ג׳:כ״ו), מִכָּאן שֶׁנִּפְרַץ הַכִּבְשָׁן. נִשְׂרְפוּ אַרְבָּעָה מַלְכֻיּוֹת מִנַּיִן, אָמַר רַבִּי יִצְחָק דִּכְתִיב: שְׁלַח לְמִכְנַשׁ לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא סִגְנַיָּא וּפַחֲוָתָא אֲדַרְגָּזְרַיָּא גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא תִּפְתָּיֵא (דניאל ג׳:ב׳), אֲדַרְגָּזְרַיָּא אִיפַּרְכַיָּא, גְּדָבְרַיָּא אִיסְטְרַטְטַיָּא, דְּתָבְרַיָּא אִיסְכְּלוֹסְקוֹקֵי, הוּא קוֹרֵא לָהֶם דְּתָבְרַיָּא, שֶׁהֵם שׁוֹבְרִים אֶת הַדְּבָרִים, תִּפְתָּיֵא, מֵימְרַם, וְלָמָּה הוּא קוֹרְאָן כֵּן תִּפְתָּיֵא, שֶׁמְפַתִּין יֵצֶר הָרָע עַל זְנוּת, אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ, מִנַּיִן לְרַבּוֹת דֻּכָּסִין וְאַנְדִּיקִין וְהַהֶגְמוֹנִין, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְכֹל שִׁלְטֹנֵי מְדִינָתָא (דניאל ג׳:ב׳), אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ בִּירִידָתָן, בַּעֲלִיָּתָן מִנַּיִן, דִּכְתִיב: וּמִתְכַּנְּשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא סִגְנַיָּא וּפַחֲוָתָא וְהַדָּבְרֵי מַלְכָּא (דניאל ג׳:כ״ז), אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָא, רַבִּי אַחָא וְרַבָּנָן, רַבִּי אַחָא אָמַר אֵלּוּ הָאַרְכּוּנוֹת שֶׁהֵן נֶחְשָׁדִין וּפוֹנִין דִּין לְכָל צַד, וְרַבָּנָן אָמְרֵי שֶׁמְהַדְּרִין פָּנִים וּפוֹנִים דִּין. סִגְנַיָּא סְכוֹלוֹסְטִיקִי, וּפַחֲוָתָא קָתָאלִיקֵי, וְהַדָּבְרֵי מַלְכָּא קְשִׁישֵׁי וְאִיטְרוֹלוֹגִיסֵי, חָזַיִן לְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ (דניאל ג׳:כ״ז). וְנַעֲשָׂה נְבוּכַדְנֶצַּר אִימוֹס שֵׂירוּף מִנַּיִן, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִן הֲדָא דְּהוּא אָמְרָהּ בְּפוּמֵיהּ: אָתַיָּא וְתִמְהַיָּא דִּי עֲבַד עִמִּי אֱלָהָא עִלָּאָה שְׁפַר קָדָמַי לְהַחֲוָיָה (דניאל ג׳:ל״ב), עִמִּי עֲבַד בְּגוּפִי עֲבַד. הִפִּילָה הָרוּחַ אֶת הַצֶּלֶם מִנַּיִן, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִן הֲדָא קְרָא: כָּרַע בֵּל קֹרֵס נְבוֹ (ישעיהו מ״ו:א׳). הֶחֱיָה יְחֶזְקֵאל אֶת הַמֵּתִים מִנַּיִן, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִן הֲדָא קְרָא: מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ (יחזקאל ל״ז:ט׳).
אָמַר רַבִּי פִּנְחָס אוֹתָהּ הָרוּחַ שֶׁהִפִּילָה אֶת הַצֶּלֶם, הָרוּחַ הַהוּא הֶחֱיָה הַמֵּתִים.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹתוֹ הַיּוֹם שַׁבָּת וְיוֹם הַכִּפּוּרִים הָיָה. וְרַבָּנָן אוֹמְרִים כַּמָּה הֲוָה נְבוּכַדְנֶצַּר מְפַתֵּהוּ לְדָנִיֵּאל וְאוֹמֵר לוֹ לֵית אַתְּ סָגֵיד לְצַלְמָא דְּרִידָא לֵיהּ וְאִית לֵיהּ מַמָּשָׁא, אֲמַר לֵיהּ תָּא חֲמֵי מַהוּ עָבֵיד וְאַתְּ מִן גַּרְמָךְ אַתְּ סָגֵיד לֵיהּ, מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ רָשָׁע נָטַל צִיצוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל וּנְתָנוֹ לְתוֹךְ פִּיו, וְכִנֵּס כָּל זְנֵי זְמָרָא וַהֲווֹ מְקַלְּסִין קֳדָמוֹהִי וְהוּא אוֹמֵר אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ, כֵּיוָן דַּחֲמָא דָּנִיֵּאל כֵּן אָמַר לֵיהּ לֵית אַתְּ יָהֵיב לִי רְשׁוּתָא לְמִסַּק וְלִמְנַשַּׁק הָדֵין צַלְמָא דִידָךְ עַל פּוּמֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ וְלָמָּה עַל פּוּמֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ דְּהוּא טְעֵים מִשְׁתָּעֵי, מִיָּד נָתַן לֵיהּ רְשׁוּת וּסְלִק מִיסְלַק, אִישְׁתְּבַע לְצִיצָא וַאֲמַר לֵיהּ בָּשָׂר וָדָם אֲנִי וּשְׁלוּחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אֶלָּא הִזָּהֵר שֶׁלֹא יִתְחַלֵּל בְּךָ שֵׁם שָׁמַיִם וְגוֹזֵר אֲנִי עָלֶיךָ שֶׁתָּבוֹא אַחֲרַי, בָּא לְנַשְּׁקוֹ וְהוֹצִיא בָּלְעוֹ מִתּוֹךְ פִּיו, מִן דִּנְחַת מִתְכַּנְּשִׁין כָּל זְנֵי זְמָרָא וַהֲווֹ מְקַלְּסִין קֳדָמוֹהִי וְלָא הֲוָה עָבֵיד כְּלוּם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִפִּיל הָרוּחַ אֶת הַצֶּלֶם. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם חֲנַנְיָה וַחֲבֵרָיו, הֲווֹ נָסְבִין יַת טַעֲוַתְהוֹן וּמְתַבְּרִין יַתְהוֹן וְעָבְדִין יַתְהוֹן זוֹגִין פַּעֲמוֹנִין, וְתָלָן יַתְהוֹן בְּכַלְבֵּיהוֹן וּבַחֲמוֹרֵיהוֹן, וַהֲווֹ מְקַרְקְשִׁין בְּהוֹן וְאָמְרוּן אֲתוֹן חֲמוֹן לְמָה הֲוֵינַן סָגְדִין, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: כָּרַע בֵּל קֹרֵס נְבוֹ הָיוּ עֲצַבֵּיהֶם לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה. וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן, זֶה פֶּרֶץ וְזֶרַח, מַה פֶּרֶץ וְזֶרַח נִגְזְרָה עֲלֵיהֶם שְׂרֵפָה וְלֹא נִשְׂרְפוּ, אַף אֵלּוּ נִגְזְרָה עֲלֵיהֶם שְׂרֵפָה וְלֹא נִשְׂרְפוּ. וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מֵאַחַר שֶׁכָּתַב בָּהֶן: וְרֵיחַ נוּר לָא עֲדָת בְּהוֹן (דניאל ג׳:כ״ז), וְאַתְּ אָמַר: וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים, וּלְמָה הָיָה דּוֹמֶה רֵיחָן לְרֵיחַ שָׂדֶה שֶׁל תַּפּוּחִים.
אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו – א״ר שמואל בר נחמני א״ר יונתן אמרתי אעלה בתמר ועכשו לא עלתה בידי אלא סנסנה אחת של חנניה מישאל ועזריה (כתוב בתורה רמז תקצ״א).
תוסמת אטלע אלי אלנכ׳לה, אצ׳בט באעד׳אקהא, ויכונאן אלאן ת׳דיאכי כענאקיד אלגפן, וראיחהֵ אנפאכי כאלתפאח.
בקשתי (נ״א: אמרתי) לעלות אל הדקל אתפוש את אשכולות התמר, ויהיו עכשיו שני שדיך כאשכולות הגפן, ויהיה ריח האף שלך כמו התפוחים.
אמרתי – התכוננתי.
בסנסניו – ענפיו.
ויותר קרוב שפירוש אעלה בתמר ההלכה שקבעו (ראשי) האומה כגון ר׳ עקיבה ודומיו.
ואמרו ויהיו שדיך, מלכי בית חשמונאי.
אמרתי אעלה בתמר – מתפאר אני בין חיילות של מעלה בכם, שאתעלה ואתקדש על ידכם בתחתונים, שתקדשו את שמי בין האומות.
אחזה בסנסניו – ואני אאחוז ואדבק בכם, סנסנים ענפים.
ויהיו נא שדיך – ועתה הַאְמִיתִֿי את דברי, שלא תתפתי אחר האומות, ויהיו הטובים והחכמים שביך עומדים באומנםא להשיב דברים למפתים אותך, שילמדו מהם הקטנים שבהם.
א. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, אוקספורד 142. בכ״י מינכן 5: ״באמנם״. בכ״י לייפציג 1: ״באמונתם״.
I said, I will ascend the palm tree – I boast of you among the heavenly hosts, that I will be exalted and sanctified through your actions in the earthly abodes, when you will sanctify My Name among the nations.
I will grasp its branches – And I will grasp and cleave to you; "סַנְסִנִּים" are branches.
And now let your breasts – And now, make true My words, that you will not be enticed to follow the nations, and may the good and wise among you be steadfast in their faith, to retort to those who entice them, so that the lesser ones among you will learn from them.
אמרתי אעלה בתמר – לעתיד יאמר הקב״ה אעלה את שפלות עמי ישראל שהם ירודין עד עפר אעלה אותם.
אחזה בסנסיניו – כאדם שעולה והוא אוחז כנופו ועולה אלא שהתמר יש לו סנסנים והם עוקצין כמו הסנה כשם שנגלה השם על משה בסנה לפי שהיו עמו בצרה בשעבוד מצרים כך יראה הקב״ה את עני עמו שהם כתמר מלאים סנסנים ויאחז בהם השם ומאבד כל שונאי עמו והרשעים יכלה אותם שנאמר לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה.
ויהיו נא שדיך כאשכלת הגפן יבחר לו צדיקים לאחר שיתבררו ויתלבנו ויצרפו יהיו כאשכלות הגפן. וכן הוא או׳ לכו יונקותיו ויהי כזית הודו זכרו כיין לבנון.
וריח אפך בתפוחים – יהיה שמם הטוב נודף מסוף העולם ועד סופו ככוכבים לעולם ועד.
בסנסניו – הסעיפים העליונים שיש שם הפֵירי, ואין לו חבר.
בסנסניו – הם השדיים.
The boughs thereof. The breasts.
אמרה השכינה: אז נבוא בחבורת הצדיקים.
ויהיו נא שדייך – אז יקיימו כל המצות.
וריח אפך – אז ישרתני כהן גדול.
The Shekhinah says, Then I will come into the companionship of the righteous.
Now also thy breasts shall be. Then they shall fulfill all the commandments.
And the smell of thy nose. Then the high priest shall serve me.
סנסניו – אין לו דומה, והוא למעלה, ששם הפרי.
וריח אפך – זהו כהן גדול המעלה העולות והמקטיר.
שאני {אמרתי}א אעלה בתמר אחזה בסנסיניו – כדוגמא דתמר מדבר עליה, וכן ביאורו: אני סברתי ואמרתי יש ליב לבא אליך כמוג לעלות אל תמר, וגם לאחוז בשדייך כמו בסנסיני ענפיד תמר שהם גדולים, ואין זה יופיו.
ויהיו נא שדייך כאשכלות הגפן – ביאורו: והנה הם שדייך כאשכלות הגפן ושווים, לא גדולים ולא קטנים מאד. ואת עצמךה גבוהה, וזה הוא נוי לך.
כתפוחים – נאים.
א. אפשר שצריך לגרוס: ״שאמרתי״ (במקום ״שאני״ בכ״י).
ב. בכ״י: לו.
ג. בכ״י נוספה כאן מלת: לו.
ד. בכ״י: ענפים.
ה. בכ״י: עצמה.
אמרתי אעלה בתמר – כך היו כל אחד ואחד הבחורים אומרים לה: אמרתי אעלה. כלומר: תאבתי ואמרתי בלבי לעלות בתמר לפי שהמשילה לתמר למעלה, ותאבתי לאחוז בענפיו ולהתענג בשדייך כאשכולות ולהריח ריח אפך שמריח כתפוחים.
אמרתי אעלה בתמר – אתעלה ואתרומם בישראל1 – נוטלים לולביהם, וזהו אעלה בתמר. אעלה נוטריקון אתרוג ערבה לולב הדס, הרי ד׳ מינים2.
אעלה – א״ע סנהדרין, ל״ה לכנסת ישראל. אעלה בתמר – בכנסת ישראל אני מתעלה.
אחזה בסנסניו – זה אברהם יצחק יעקב. אחזה בסנסניו – בגי׳ הצדיקים. אחזה בסנסניו ר״ת א״ב גי׳ ג׳, הן ג׳ אבות.
אחזה – כלומר הצדיקים, וזהו ״אחי״3, וזהו אחזה – אותיות אח זה.
בסנסניו אותיות בנס נסיו – בעלי נסים חנניה מישאל ועזריה4.
ויהיו נא שדיך גי׳ שבעים, אלו סנהדרין. נא שדיך גי׳ הסנהדרין5. כאשכלות הגפן – שיהיו חשובין שדיך בדורן כמשה ואהרן בדורן, יפתח בדורו [כשמואל בדורו] (כו׳)⁠6.
וריח אפך – שמריחים מצות. כתפוחים – כאתרוגים7.
וריח אפך – תורת תלמיד חכם. וריח אפך כתפוחים ס״ת חכם – תלמיד חכם. דבר אחר, חמרי וריחני פקחין8, ולכך סמוך לו ״כיין הטוב״. כתפוחים – תלמידי חכמים.
1. שיר השירים רבה
2. תיקוני זוהר כט.
4. ראה ילקוט שמעוני
5. ואחד אינו מן המנין
7. תוספות שבת פח.
אמרתי אעלה בתמר האחזותם של ישראל בידיעת התורה, אשר באמצעותה הם עולים ומתעלים ומתגדל שמם בין האומות ״ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה״ (דברים ד:ו).
שדיך כאשכלות הגפן כבר בואר.
וריח אפך כתפוחים ההנאה של נפשותיהם ויציבותן בהבנת האמיתות.
אמרתי אעלה בתמר אוחזה בסנסיניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים – אמר השכל כראותו שלמותה בהכין לו מה שיצטרך אליו אמרתי עם לבי שכבר אעלה בתמר עד שאגיע אל תכלית העליה וזה יהיה כשאאחוז בסעיפיו ואעלה בו סעיף אחר סעיף, ושדיך אשר בהם תשפיעי לי מה שתשפיעי אבטח לפי מה שאני רואה ממך שיהיו לי כאשכלות הגפן וריח אפך שתשקיפי בו באלו העניינים אשר תכיני לי יהיה כתפוחים. כל זה להורות על התיישרם בתכלית השלמות אל התכלית המכוון אשר הוא הפרי בזה המשל.
אמרתי אעלה בתמר – ר״ל [על]⁠1 עונותיך ועל חטאתיך, אעלה בתמר, להשמידה.
ויהיו [נא]⁠2 שדיך - ר״ל בתי מקדשיך.
כאשכלות הגפן - בזמן הבציר.
וריח אפך - וחרונך3, וגאותך.
כתפוחים - שנפסדים מחמת העפוש, ולא די שלא יריחו אלא שיבאשו ויסרחו, ויש להם ריח רע.
1. חסר בכ״י.
2. חסר בכ״י.
3. בכ״י כפל: וריח אפך וחרונך.
ושדיך כאשכלות הגפן – כי כאשר יתאחז בה יאכל מחמדי התמרים והענבים. וריח אפך כתפוחים.
ולזה אמר אעלה בתמר שהוא אילן כולל כל השבחים. אחזה בסנסניו. כי כל בניך למודי ה׳. ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן המלאים להם מן הענבים שהוא ג״כ פרי מתוק ומשובח שהיין משומר בתוכם. וריח אפיך כתפוחים כי לא יחסר כל בך.
{מתוק מעז יצא - פירות הקשיים והטורח}
אמרתי – כי מבטן ומגווית האריה הזה יצא מתוק (שופטים יד, ט-יד), דומה למתיקות היותר טוב בשני המינים שקדמוהו, והם גפן היין והתפוחים אשר אמר למעלה, ׳סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים׳ (לעיל ב, ה). וזה ויהיו נא שדיך כאשכלות, אמר כי מושכלותיו אשר הם מזון הנפש, המכונה אל השדים, הם כאשכלות הגפן הנזכר לעיל ׳כי טובים דודיך מיין׳ (לעיל א, ב), והמושכלות המכונים בריח, כמו שאמר עליהם וריח אפך כתפוחים, אשר בהם שם האלהיות, כאומרו ׳כתפוח בעצי היער׳ (לעיל ב, ג). אמנם אמר ריח אפך כתפוחים, לא מפני שיריח בה האף, ואם כן האף מותר רק להודיע, כי גם מה שיצא מהעיון הזה המעיין המקצר שמפני קצוריו נמשל לריח האף שליחותו נבאשת, עם כל זה הוא כתפוחים:
ובכן אמרתי אעלה כתמר אוחזה בסנסניו. לתלוש אותם ולהשחיתם1: ויהיו נא שדיך כאשכולות הגפן. לכן שובו כולכם2 ׳ויהיו נא׳ בזה המורים ׳כאשכולות הגפן׳ שבהם מזון רב וטוב3, כן יהיו הם נותנים פרי נאות בעיוניות4, וריח אפך – במעשיות5, כתפוחים - בעל ריח עם איזה מזון6:
1. ׳סנסיניו׳ הם הסעיפים העליונים שבהם הפרי (אבע״ז), והכוונה שיאחוז בו כרוצה לתלוש אותו להשחיתו.
2. לארץ ישראל.
3. ׳ארמתי אעלה בתמר׳ להשחיתה, אבל כדי שלא אעשה כן ביקשתי שיהיו ׳שדייך׳ – המורים ומלמגים, ׳כאשכלות הגפן׳, ולא כאשכולות הדקל שהזכיר למעלה שאין בהם תועלת רב, אלא כמו ענבי הגפן שממנו היין שהוא המשקה הנבחר בריחו וטעמו ומזונו (ראה לעיל א ב, ובישעיה נה א). וקרוב לזה כתב האלשיך: ׳מי יתן איפה ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן, ולא כאשכלות התמר שלא יהיה תוכם קשה, רק כאשכלות הגפן שהתירוש כנוס בתוכו והבא למוץ מוצץ כל תוכיותו, מה שאין כן עתה׳.
4. כשישובו ישראל לארץ ישראל, ישיגו שלימות בתורה, כמו שהתבאר בתחילת הפרק, ויהיו מורי הדור ראויים ומלמדים את הראוי ללמוד. [ולפי הביאור השני שכתבנו בדברי רבינו בעניין חכמות שיחת דקלים ומשלות כובסים, הכוונה שאילו היו ישראל ראויים ושבים להתאחד בארץ ישראל, היתה הנבואה שורה על חכמיהם, ולא היו צריכים לחכמות מעוטי תועלת אלה לידיעת העתידות].
5. כמבואר לעיל (א יב-יד) שהריח מסמל את המידות הטובות והמעשים שהם תוצאה שלהן.
6. כמבואר לעיל (ב ג, ב ו) שהתפוח הוא המובחר בתוך עצי היער, שהוא יחיד ביופיו ובריחו, אך לעומת העיון שהוא העיקר הנמשל ליין, נחשב החלק המעשי רק לתפוח שיש בו מעלה על עצי הסרק, אך אינו חשוב כחלק העיוני. וה׳ ביקש שישראל ישפרו גם את מעשיהם כדי שלא יקיים ׳אוחזה בסנסיניו׳.
כאשכלות. האל״ף בסגול והכ״ף בשוא וכן כתב רד״ק בספר מכלול משקל אֶפְעוֹל ובשרשים וכן מצאתי במסורת כ״י שכל אשכלות בלשון רבים פתוחות חוץ מזה שהוא בסגול ובמקצת ספרים כ״י ודפוס ישן כתוב גם זה בפתח ואין לסמוך עליהם.
בסנסניו – ענין סעיף וענף ואין לו דומה.
נא – עתה.
אמרתי אעלה בתמר – רוצה לומר אשב עם הרעיה שדמתה לאילן תמר, ואחזה בסעיפי האילן, כלומר עוד לא אפרד ממנה והנמשל הוא לומר שהמקום ברוך הוא ישרה בה שכינתו ולא תפרד ממנה.
ויהיו נא שדיך – רוצה לומר עתה בזמן קרוב אתענג בשדיך, שיהיו כאשכולות התלוים כלפי מטה והנמשל הוא לומר בזמן קרוב ישפיעו לך המלך וכהן גדול טובה מרובה, כאשכולות המשפיעים את היין.
וריח אפך – שיהיה כריח התפוחים והנמשל הוא לומר ארצה קרבנותיך ויעלו לריח ניחוח.
משל:
בכל זאת אמרתי אעלה בתמר – אתאמץ בכל כחי לעלות אל גבהך. והגם שהתמר חלק ויפול בקל העולה עליו, אוחזה בסנסניו בל אפול בעלותי ר״ל אעשה כל האפשרות להשיג אהבתך, ואבקש ממך שיהיו נא שדיך כאשכלות הגפן אשר באחוז האדם בהם דם ענב ישתה חמר. וריח אפך יהיה כתפוחים נותני ריח טוב.
מליצה:
בכל זאת אמרתי אעלה בתמר – ר״ל אתאמץ לעכב את הנפש בל תפרד מן הגויה. והגם שהיא מתנשאת למרום עוזה והיא גבוהה ממני, בכל זאת אוחזה בסנסניו וענפיו, (והוא ציור אל התגברות הגוף ברגע האחרון לאחוז את הנפש בל תפרד). ויהיו נא. אבקש ששדיך יהיו כאשכלות הגפן (כבר בארנו למעלה (ד׳:ה׳) ששני שדי הנפש ימליצו את הנהגת כח התאוני והכעסני תולדות הכח המתעורר) הנה יהיו כאשכלות הגפן המלאים ענבים ויין חמר, ר״ל שלא יתעוררו עוד הכחות האלה רק לדבר ה׳ ומצותיו תורותיו וחקותיו לעשות מצות ומע״ט (ובזהר שלח קע״ה ע״ב מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענפים כך היא מצוה חדא תליין בה ענבים וזמורין). וריח אפיך שהוא השכל העיוני שהוא פני הנפש (כנ״ל פסוק ה׳) יהיו דומים כתפוחים המעלים ריח טוב, ר״ל שיתעצם להשכיל בתורת ה׳ וחכמתו.
בסנסניו – הם חריות הדקל שעושים מהם צנא הוא טֶנֶא בלשון הקדש, ואולי ישמש ג״כ להוראת אשכלות התמרים.
וריח אפך – ריח רע היוצא מן האף ישים אדם לזרא לנו.
אמרתי וגו׳ – אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, מאי דכתיב אמרתי אעלה בתמר אוחזה בסנסיניו, אמרתי אעלה בתמר אלו ישראל, ועכשיו לא עלה בידי אלא סנסן אחת של חנניה מישאל ועזריה.⁠1 (סנהדרין צ״ג.)
אמרתי וגו׳ – יש אומרים בחנניה מישאל ועזריה הכתוב מדבר,⁠2 אמר הקב״ה, אני אמרתי אעלה בכל האומה כולה ולא נתעליתי אלא בכם, אוחזה בסנסיניו – כהדא תמרתא אף דלא עבדה כלום לא פחיתא דעבדה מן תלת אילנין אלבנין.⁠3 (מ״ר)
כאשכלות הגפן – יש אומרים בחנניה מישאל ועזריה הכתוב מדבר,⁠4 ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן זה פרץ וזרח, מה פרץ וזרח נגזרה עליהם שריפה5 ולא נשרפו כך אלו נגזרה עליהם שריפה ולא נשרפו. (שם)
כתפוחים – יש אומרים בחנניה מישאל ועזריה הכתוב מדבר,⁠6 למה היה דומה ריחן, לריח שדה של תפוחים.⁠7 (שם)
1. מבואר בסוכה מ״ה ב׳ דישראל נמשלו לתמר, מה תמר זה אין לו אלא לב אחד כך ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים, ואמר בזה, אני אמרתי באותו הדור שכל ישראל יהיו במדרגת צדיקים שימסרו נפשם על קדוש השם ולבסוף לא עלה בידי אלא סנסן אחד, ענף אחד, והם חנניה מישאל ועזריה, אבל זולתם השתחוו לצלם וחללו שם ה׳, ושימש בזה בלשון סנסן ע״פ המבואר בדרשה הבאה, אוחזה בסנסניו, הדא תמרתא אף דלא עבדה כלום לא פתיחא דעבדה מן תלת אילנין אלבנין דהיינו סנסן [אלבנין מין אילן יפה], ורומז לחנניה מישאל ועזריה, וע״ע מש״כ בדרשה הבאה.
2. ע׳ מש״כ באות הקודם.
3. ר״ל אילן תמר זה אע״פ שאינו עושה כלל פירות מ״מ אינו פוחת מלעשות ג׳ אילנות ממין הנקרא אלבנין, תרגם כריח לבנון – כריח אולבנין.
4. עיין מש״כ באות נ״ט.
5. לאו דוקא על עצמם ממש אלא על אמם בעת שהיה בעיבור.
6. עיין משכ״ל אות נ״ט.
7. סמך על תרגום שבכאן כריחא דאתרוגא, והוא ריח טוב וחביב. וע׳ תוס׳ שבת פ״ח א׳ ומש״כ בתורה תמימה פ׳ תולדות בפסוק כריח שדה אשר ברכו ה׳.
אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר – על עץ התמר1, אֹחֲזָה – ואני אֱחֹז בְּסַנְסִנָּיו – בענפיו2 שלא להיפרד ממנו3, וְיִהְיוּ נָא – ויהיו עכשיו4 שָׁדַיִךְ התלוים למטה5 כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן ואתענג בהם6, וְרֵיחַ אַפֵּךְ יהיה כַּתַּפּוּחִים – כריח התפוחים7:
1. דהיינו אשב עם הרעיה שדמתה לאילן תמר ולא אפרד ממנה, מצודת דוד.
2. מצודת ציון.
3. מצודת דוד.
4. מצודת ציון.
5. מצודת דוד.
6. שם.
7. והנמשל, שהמקום ברוך הוא ישרה על כנסת ישראל את שכינתו ולא תפרד ממנה, ושבזמן קרוב ישפיעו לה המלך וכהן גדול טובה מרובה כאשכולות המשפיעים את היין, והקב״ה ירצה קרבנותיהם של ישראל שיעלו לריח ניחוח, מצודת דוד. ורש״י ביאר שהקב״ה מתפאר בין חיילות של מעלה בישראל שמתעלה ומתקדש על ידם בתחתונים על שמקדשים את שמו בין האומות, ומבקש הקב״ה מחכמי ישראל שהם כמו השדיים המניקים והמשפיעים להשיב דברים למפתים את ישראל, ומבקש מהם גם ללמד את ישראל ללכת בדרכי ה׳.
תרגום כתוביםשיר השירים רבהילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרש״ילקח טובאבן עזרא א׳ מליםאבן עזרא א׳ פשטאבן עזרא א׳ מדרשאבן עזרא ב׳ מליםאבן עזרא ב׳ מדרשמיוחס לר״י קראפירוש מחכמי צרפתר׳ אלעזר הרוקחר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתרלב״גר׳ יוסף אבן שושןעקדת יצחקעקדת יצחק משלר׳ מאיר עראמהר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהתורה תמימהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144