[א]
יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה – רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן פָּתַר קְרָיָה בְּקָרְבָּנוֹת, יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה, אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁאַתֶּם מִתְרַצִּים בְּקָרְבָּנוֹת, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר: וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו
(ויקרא א׳:ד׳). נָאוָה כִּירוּשָׁלָיִם, אֵלּוּ הַקֳּדָשִׁים שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר: כְּצֹאן קָדָשִׁים כְּצֹאן יְרוּשָׁלָיִם
(יחזקאל ל״ו:ל״ח).
דָּבָר אַחֵר:
יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה – אֵלּוּ נְשֵׁי תִּירְעָן, דְּאָמַר רַבִּי נְשֵׁי תִּירְעָן כְּשֵׁרוֹת הָיוּ, עָמְדוּ וּמִחוּ עַל עַצְמָן וְלֹא נָתְנוּ מִנִּזְמֵיהֶם לְמַעֲשֶׂה הָעֵגֶל, אָמְרוּ מַה לִּיסְטַטִירִין הַקָּשֶׁה שִׁבְּרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לִיסְטַטִירִין הָרַךְ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. נָאוָה כִּירוּשָׁלָיִם, שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה רוֹצֶה וּמְבַקֵּשׁ טִפּוּסִים שֶׁל פְּעוֹר, הָיָה הוֹלֵךְ וּמוֹצְאָהּ בִּירוּשָׁלַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וּפְסִילֵיהֶם מִירוּשָׁלַיִם וּמִשֹּׁמְרוֹן
(ישעיהו י׳:י׳).
[ב] דָּבָר אַחֵר:
יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה – כְּשֶׁאַתְּ רוֹצָה, כַּד אַתְּ בָּעְיָיא לֵית אַתְּ צְרִיכָה בָּעְיָיה מִכְּלוּם מֵילַף מִכְּלוּם, מִי אָמַר לָהֶם לְהָבִיא עֲגָלוֹת וּבָקָר לִטְעוֹן הַמִּשְׁכָּן, לֹא מֵהֶן וּבָהֶן הֵבִיאוּ אוֹתָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיָּבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי ה׳ שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב
(במדבר ז׳:ג׳), כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה רְקִיעִים, וְלֹא שִׁבְעָה הֵם, אָמַר רַבִּי אָבוּן הָן דְּמַלְכָּא שָׁרֵי טָמִיקוֹן, שֵׁשׁ כְּנֶגֶד שֵׁשׁ אֲרָצוֹת, אֶרֶץ, אַרְקָא, אֲדָמָה, גֵּיא, צִיָּה, נְשִׁיָּה, תֵּבֵל, וּכְתִיב: וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק
(תהלים צ״ח:ט׳). שֵׁשׁ כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה עֶרְכֵי מִשְׁנָה. שֵׁשׁ כְּנֶגֶד שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. שֵׁשׁ כְּנֶגֶד שֵׁשׁ אִמָּהוֹת, שָׂרָה, רִבְקָה, רָחֵל, לֵאָה, זִלְפָּה, בִּלְהָה. צָב, דּוֹמוֹת לְקוֹלְיָינוֹן. צָב, מְצֻיָּנוֹת. צָב, מְטֻכָּסוֹת. צָב, שֶׁצְּבָא הַלְוִיִּם עוֹמְדִים עֲלֵיהֶם. תָּנֵי בְּשֵׁם נְחֶמְיָה כְּמִין קָמְרוֹטִין הָיוּ, שֶׁלֹא יִהְיוּ כְּלֵי שָׁרֵת מִתְבַּקְּעִין. וּשְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר, כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִים, עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים וְשׁוֹר לְאֶחָד, מְלַמֵּד שֶׁלֹא לְקָחוּם בְּדָמִים, אֶלָּא זֶה הֵבִיא שׁוֹר וְזֶה הֵבִיא שׁוֹר, זֶה הֵבִיא עֲגָלָה וְזֶה הֵבִיא עֲגָלָה. וַיַּקְרִיבוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן, מְלַמֵּד שֶׁמְּסָרוּם לַצִּבּוּר. וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל משֶׁה לֵאמֹר
(במדבר ז׳:ד׳), מַהוּ לֵאמֹר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צֵא וֶאֱמֹר לָהֶם דִּבְרֵי שֶׁבַח וְנֶחָמוֹת.
אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ כְּבָר הָיִיתִי צָרִיךְ לִסְבֹּל בּוֹ אֶת עוֹלָמִי וַהֲבֵאתֶם לִי, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְיָרֵא משֶׁה, אָמַר בְּלִבּוֹ תֹּאמַר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנִּי וְשָׁרַת עַל הַנְּשִׂיאִים, אוֹ שֶׁמָּא נָבִיא אַחֵר עָמַד וְחִדֵּשׁ אֶת הַהֲלָכָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה, אִלּוּ לָהֶם הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁיָּבִיאוּ, הָיִיתִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁתֹּאמַר לָהֶם, אֶלָּא: קַח מֵאִתָּם וְהָיוּ
(במדבר ז׳:ה׳), מַהוּ קַח מֵאִתָּם, מֵאִתָּם הָיוּ הַדְּבָרִים, וּמִי נָתַן לָהֶם אֶת הָעֵצָה, אָמַר רַבִּי סִימוֹן שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר אָמַר לָהֶם הַמִּשְׁכָּן הַזֶּה שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים פּוֹרֵחַ הוּא בָּאֲוִיר, עֲשׂוּ לוֹ עֲגָלוֹת כְּדֵי שֶׁיְהֵא נִטְעַן בָּהֶם, הוּא שֶׁהַכָּתוּב מְשַׁבֵּחַ שֵׁבֶט יִשָּׂשכָר, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים
(דברי הימים א י״ב:ל״ג), מַהוּ לָעִתִּים, רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר לְקִירְסִין, רַבִּי יוֹסֵי בַּר קַסְרַיי אָמַר לְעִבּוּרִין. לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל
(דברי הימים א י״ב:ל״ג), שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים לְרַפְּאוֹת אֶת הַקִּירוֹס. רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם, אֵלּוּ מָאתַיִם רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת שֶׁהָיָה שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר מַעֲמִיד. וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם, מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֲחֵיהֶם הָיוּ מַסְכִּימִין הַהֲלָכָה עַל פִּיהֶם כַּהֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁמָּא תָּמוּת אַחַת מִן הַפָּרוֹת וְיִשָּׁבֵר אֶחָד מִן הַגַּלְגַּלִּים, וְנִמְצָא קָרְבָּנָן שֶׁל נְשִׂיאִים פָּסוּל, וְנִמְצֵאת עֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן בְּטֵלָה. מִיָּד: וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל משֶׁה לֵאמֹר. קַח מֵאִתָּם וְהָיוּ לַעֲבֹד וגו׳
(במדבר ז׳:ד׳-ה׳), וְהָיוּ נָתַן לָהֶם הֲוָיָה שֶׁיְּהוּ חַיּוֹת וְקַיָּמוֹת בָּעוֹלָם לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, עַד אֵיכָן הָיוּ קַיָּמוֹת, רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא עַד הַגִּלְגָּל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בְּהוֹשֵׁעַ: בַּגִּלְגָּל שְׁוָרִים זִבֵּחוּ גַּם מִזְבְּחוֹתָם כְּגַלִּים עַל תַּלְמֵי שָׂדָי
(הושע י״ב:י״ב). וְאֵיכָן הִקְרִיבוּ אוֹתָן, רַבִּי אָבוּן אָמַר בְּנוֹב הִקְרִיבוּ אוֹתָן, רַבִּי אַבָּא אָמַר בְּגִבְעוֹן הִקְרִיבוּ אוֹתָן, לֵוִי אָמַר בְּשִׁילֹה הִקְרִיבוּם, וְרַבָּנָן אָמְרִין בְּבֵית הָעוֹלָמִים הִקְרִיבוּם. רַבִּי חָמָא אָמַר טַעְמָא דְרַבָּנָן דִּכְתִיב: וַיִּזְבַּח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אֶת זֶבַח הַבָּקָר
(דברי הימים ב ז׳:ה׳), זֶבַח בָּקָר לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא זֶבַח הַבָּקָר, אֵי זֶה בָּקָר, הֱוֵי אוֹמֵר: אֵת שְׁתֵּי הָעֲגָלוֹת וְאֵת אַרְבַּעַת הַבָּקָר
(במדבר ז׳:ז׳), וּכְתִיב: וְאֵת אַרְבַּע הָעֲגָלֹת וְאֵת שְׁמֹנַת הַבָּקָר
(במדבר ז׳:ח׳), רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר עַכְשָׁו הֵן קַיָּמוֹת וְלֹא הוּמְמוּ וְלֹא הִזְקִינוּ וְלֹא הִטְרִיפוּ, אֶלָּא הֵן חַיּוֹת וְקַיָּמוֹת, וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה הַפָּרוֹת שֶׁנִּדְבְּקוּ עַל יְדֵי אָדָם בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן נָתַן לָהֶם הֲוָיָה שֶׁיִּהְיוּ הֵן חַיּוֹת וְקַיָּמוֹת לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, יִשְׂרָאֵל שֶׁדְּבֵקִים בְּחַי הָעוֹלָמִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם
(דברים ד׳:ד׳).