×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ט) אַפִּרְי֗וֹן עָ֤שָׂה לוֹ֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה מֵעֲצֵ֖י הַלְּבָנֽוֹן׃
King Solomon made himself a palanquin from the wood of Lebanon.
תרגום כתוביםשיר השירים רבהמדרש זוטאילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרס״ג פירושרש״ילקח טובאבן עזרא א׳ מליםאבן עזרא א׳ פשטאבן עזרא א׳ מדרשאבן עזרא ב׳ מליםאבן עזרא ב׳ מדרשמיוחס לר״י קראפסאודו-רש״יפירוש מחכמי צרפתפירוש מחכמי צרפת ב׳ר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתעקדת יצחקעקדת יצחק משלר׳ מאיר עראמהמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהתורה תמימהמקראות שלובותעודהכל
הֵיכַל קוּדְשָׁא בְּנָא לֵיהּ שְׁלֹמֹה מַלְכָּא מִן אִילַנֵי זַנְגְּבִּילָא וְשָׁאנֵי וְשׁוּרְבָּנֵי דְּאָתֵי מִן לְבָנוֹן וַחֲפָא יָתֵיהּ דְּהַב דְּכֵי.
[א] אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ – רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן פָּתַר קְרָיָה בַּמִּשְׁכָּן, אַפִּרְיוֹן, זֶה מִשְׁכָּן.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעָאי לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת קְטַנָּה עַד שֶׁלֹא הִגְדִּילָה וּבָאת לִידֵי סִימָנִים, הָיָה רוֹאֶה אוֹתָהּ בַּשּׁוּק וּמְדַבֵּר עִמָּהּ בְּפַרְהֶסְיָא בְּמָבוּי וּבְחָצֵר, כֵּיוָן שֶׁהִגְדִּילָה וּבָאת לִידֵי סִימָנִין, אָמַר הַמֶּלֶךְ אֵין שִׁבְחָהּ שֶׁל בִּתִּי שֶׁאֱהֵא מְדַבֵּר עִמָּהּ בְּפַרְהֶסְיָא, אֶלָּא עֲשׂוּ לָהּ פַּפִּילְיוֹן, וּכְשֶׁאֶהֱיֶה צָרִיךְ לְדַבֵּר עִמָּהּ אֲדַבֵּר עִמָּהּ מִתּוֹךְ הַפַּפִּילְיוֹן. כָּךְ כְּתִיב: כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ (הושע י״א:א׳). בְּמִצְרַיִם רָאוּ אוֹתוֹ בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָבַר ה׳ לִנְגֹף אֶת מִצְרַיִם (שמות י״ב:כ״ג). בַּיָּם רָאוּ אוֹתוֹ בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה (שמות י״ד:ל״א), וְהָיוּ הָעוֹלְלִים מַרְאִים אוֹתוֹ בְּאֶצְבָּעָן וְאוֹמְרִים: זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ (שמות ט״ו:ב׳). בְּסִינַי רָאוּ אוֹתוֹ פָּנִים בְּפָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ה׳ מִסִּינַי בָּא וגו׳ (דברים ל״ג:ב׳). כֵּיוָן שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי וְקִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה וְאָמְרוּ: כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע (שמות כ״ד:ז׳), נַעֲשׂוּ לוֹ אֻמָּה שְׁלֵמָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵין שִׁבְחָן שֶׁל בָּנַי שֶׁאֶהְיֶה מְדַבֵּר עִמָּם בְּפַרְהֶסְיָא, אֶלָּא יַעֲשׂוּ לִי מִשְׁכָּן, וּכְשֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְדַבֵּר עִמָּהֶם אֶהְיֶה מְדַבֵּר עִמָּהֶם מִתּוֹךְ הַמִּשְׁכָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ (במדבר ז׳:פ״ט). עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, הַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר: וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים (שמות כ״ו:ט״ו).
אפריון עשה לו המלך שלמה – מלך שהשלום שלו. [אפריון]. זה הארון.
מעצי הלבנון – אלו הקרשים לקיים מה שנאמר שני אדנים תחת הקרש האחד (שמות כ״ו:י״ט).
אפריון עשה לו – זה אהל מועד. א״ר יהודה בר אלעאי משל למלך שהיה לו בת קטנה, עד שלא הגדילה ובאת לידי סימנין היה רואה אותה בשוק ומדבר עמה במבואות מדבר עמה, כיון שהגדילה ובאת לידי סימני אמר אין כבודה של בתי שאהיה מדבר עמה בפרהסיא, אלא עשו לי קיטון ואהיה מדבר עמה, כך בתחלה כי נער ישראל ואוהבהו וגו׳. במצרים ראו אותי ועברתי בארץ מצרים. בים ראה אותי וירא ישראל את היד הגדולה, בסיני ראו אותי פנים בפנים שנאמר פנים בפנים דבר ה׳ עמכם, כיון שקבלו את התורה ונעשו אומה שלמה אמר אין כבוד של בני שאהיה מדבר בפרהסיא עמהם, אלא ועשו לי מקדש ואהיה מדבר עמהם מתוך המשכן, הדא הוא דכתיב ובבא משה אל אהל מועד.
המלך שלמה – מלך שהשלום שלו שהוא עושה שלום בבריותיו, א״ר יוחנן כתיב המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו. המשל זה מיכאל. ופחד זה גבריאל ומשלימם זה את זה ולא מזיק זה את זה. אמר רבי חמא מימים לא ראתה חמה פגימתה של לבנה, ולית מזל דחמי מה דקדמוי, אמר רבי לוי וכלהון סלקי כהדין סולמא הפוך (באיוב ברמז תתקי״ב).
מעצי הלבנון – עצי שטים.
דבר אחר: אפריון עשה לו – זו בריאת עולם.
מעצי הלבנון – זה בית המקדש, כמה דאת אמר אל אלהים ה׳ דבר ויקרא ארץ מציון מכלל יופי וגו׳.
צנע לה אלמלך סלימאן הודג, מן עידאן אללבנאן.
המלך שלמה עשה לו אפריון (כמין ארגז שנושאים בו אדם חשוב) מעצי הלבנון.
וענין אפריון הוא המקדש עצמו, ודמהו לאפריון מפני שמעבירים אותו ממקום למקום. ועצי הלבנון הם הקרשים.
אפריון עשה לו – זה אהל מועד שנקבע במשכן שילה, עשה לו אפיריון חופת סתר לכבוד.
A canopy has [King Shelomo] made – This refers to the Tent of Meeting, which was established in the Tabernacle at Shiloh; He made for Himself a crowning canopy for [His] glory.
אפריון עשה לו המלך שלמה – מלך שהשלום שלו. שעשה לו מקדש לשכון בישראל.
מעצי הלבנון – כדרך שעשה לישראל בצאתם ממצרים. כך עתיד לעשות עוד לשכון בתוכם לבונת להם בית המקדש.
אפריון – חופה, ואין לו דומה.
גם הוצרך לעשות אפריון, וכל זה בעבור אחת מבנות ירושלם.
further, he is obliged to make a palanquin, and all this for the sake of one of the daughters of Jerusalem;
אפריון – זה בית י״י שבנה שלמה.
A palanquin. The temple which Solomon built.
אפריון – אין לו דומה, ופירושו לפי ענינוא בניין נכבד.
א. כן בכ״י וטיקן 488. בכ״י לונדון 24896 (חסר ״ופירושו לפי״): ״ועניינו״.
אפריון – ואחרי כן עשה המלך שלמה אפריון והוא בית י״י.⁠א
א. כן בכ״י וטיקן 488. בכ״י לונדון 24896 חסר: ״י״י״.
אפיריון עשה לו המלך שלמה – הוא נתון על העמוד, כמו: מכסה לאהל (שמות כ״ו:י״ד).
מעצי הלבנון – לפי פשוטו: יער הוא לו סמוך לירושלם, והיו בו עצים נאים, ומאותם עצים עשה פלטין.
אפיריון עשה לו המלך. לשון פורייא, שהיא מטה בתלמוד, עשה לו בעת חופתו.
והדוגמה כתרגומו: בית המקדש שבנה שלמה.
אפריון – כילה, כמין כפה, ארקוולוד1 בלעז.
הלבנון – עץ שמוצאין ממנו הלבונה, ויש לו ריח טוב.
1. בלעז: arcvolud.
אפריון עשה לו – לעצמו, לצורך עצמו תיקן אותה וייפה אותה באפריון. אפריון אין לו דומה במקרא, ובלשון תלמוד: אפריון לכלה.
ויש אומרים: על שם שהמטה נקראת פוריא נקט לשון אפריון, או לשון פאר.
ומספר והולך אפילו המטה ויקר בנין האפריון הוא מעצי לבנון שהוא נאה וריח טוב יש לו, כדכתיב: וריח לו כלבנון (הושע י״ד:ז׳).
אפיריון עשה לו ״ועשו לי מקדש...⁠״ (שמות כה:ח).
וזהו אמרו אפריון כדי שישב שם בטח בדד ואמר שהיה בתכלית העושר והיופי עד שעשה (י) עמודיו כסף רפידתו זהב תוכו רצוף אהבה – כלומר שכל הבנות אוהבות לשבת עמו בתוכו.
ועל זה הענין היה נשמר כל הזמנים ההם כמטת המלך כשאינה באפריון שלה ומוליכין אותה גבוריו כאמור במשל אפריון והוא בנין הבית אשר נעשה כנזכר בדברי הימים (א׳ כ״ח) הכל בכתב מיד ה׳ עלי השכיל כל מלאכות התבנית.
ואמר: מעצי הלבנון – כי הוא ההר הטוב והלבנון ואז״ל (ספרי פ׳ ואתחנן) למה נקרא לבנון שמלבין עונותיהם של ישראל.
{הגבלת תאוות לזמן מצווה ולשם הולדה}
אפריון – ולפי שדבר סתמות איך מתנהג בגבורה, ולא פירש, חזר ופירש ואמר שלא ישתמש להמשך אחר התאוה ולהתנהג בה רק בזמן האפריון, הוא זמן המצוה וכונתו בעצם אל הפרי המכוון אצל הטבע, ולכן קראו אפריון לשון פוריה, כרבי יוסף בר חלפתא הכהן חמשה נטיעות נטע (ירושלמי יבמות פ״א ה״א). ופירשו עוד באומר מעצי הלבנון, כיוון בלבנון אל הבנים ואל לבון טוהר המחשבה:
אפריון – הוא המטה שנושאין בה הכלות ובדברי רז״ל הושיבה באפריון (בבלי סוטה י״ב.). וכן קראו רז״ל למטה פוריה, ואמרו על שם שפרין ורבין עליה (כתובות י:).
הלבנון – שם יער בארץ ישראל.
אפריון – עתה חזרה לספר בשבח ויופי האפריון שעשה מאז להתעלס עמה בו, וכה אמרה הנה האפריון עשה מעצי הלבנון, מן המובחר במינם והנמשל הוא על בנין המקדש שהיה בנין נפלא ומפואר.
משל:
אפריון – עתה בא להשיב על הפליאה אנה היו בנות ירושלים השומרות אותה. ואיך הניחוה לצאת אל דודה, ולא עוד כי גם בשובה מן המדבר היה דודה מתיחד עמה כפעם בפעם ואין מחריד? משיב כי המלך שלמה עשה לו אפריון, שהיה דרכם להושיב את הכלה ביום החופה באפריון מיוחד לצרכה ולכבודה. והמלך רצה אז לארש את הרעיה שתהיה כלתו וארוסתו, תחת שעד עתה החזיקה כפלגש, והיתה כלואה ושמורה מבנות ירושלים כשושנה בין החוחים, ולצורך זה עשה אפריון, עד שיכנס לתוך חופתה כחתן אל כלתו, והאפריון הזה עשה בכל יופי, גופו הי׳ מעצי הלבנון.
מליצה:
אפריון – עתה בא להשיב על השאלה איך התרחקו בנות ירושלים מן הרעיה ר״ל איך נפרדו כחות החומריות ונבדלו מנפש שלמה והניחוה לבדה מתבודדת עם האלהים דודה, ולא עוד כי גם אחרי המחזה הזאת לא נפרדה נשמת שלמה מן הדבקות עם האלהים וחזה ברוה״ק והיה דבק ברוחניות ימים רבים (עד לעת זקנתו שנשיו החומריות הטו את לבבו ובנה במות אל תאות הגשמיות) משיב כי המלך שלמה עשה אז אפריון להרעיה הזאת ר״ל כי עתה רצה להמליך את נפשו האלהית בל תהי עוד לפילגש למלאות תאות הגוף והנאותיו ולהיות נכנעת אל פקודתו רק תשב ככלה באפריון ותהיה כאשה המושלת בתוך הבית וכמלכה מולכת ופוקדת על בנות ירושלים שהם כחות הגויה והמלך שהוא היצר והכח המתעורר יבא אל מעון כבודה. וכוון בזה על המקדש אשר בנה שלמה שהוא בעצמו בחדריו ואולמיו למחלקותיו היה ציור אל שלשה חלקי הנפש הנקשרים בחומר לפי מחלקותיהם כמו שנבאר, וכל המעשים והעבודות שנעשו בתוכו היה ענינם להעלות כחות הגשמיות אל האלהים שזה היה ענין הקרבנות שנפש החי והצומח והרוחנית שבדומם יתעלו אל הרוחניות ע״י הקרבת בע״ח והעלאת נפש הצומח במנחות ונסכים ורוחניות הדומם ע״י המלח באמצעות אש של מעלה המפריד את הראוי ועמהם תתקשר גם נפש הדבריית ע״י שהמקריב ימסור גם את נפשו במחשבה כליל לה׳, ואחר שכל מעשה המשכן והקרבנות וכונותיהם באו ע״י פעולות מעשיות חומריות ע״י גופים מקריבים וגופים נקרבים בזה גם הגוף וכחותיו שהוא המלך שלמה בא אל אפריון של הנפש וחופתה ויארשה לה בצדק ובעבודת ה׳ להיות לו לאשה להוליד ממנה זרע ברך ה׳ וכל כחות הגויה בפעולותיהם החומריות יהיו נמשכים אחר הרעיה בת שמים שהיא המולכת על פעולת הגויה (ולכן קראו עתה בשם המלך שלמה לא המלך סתם כמו שית׳), ובאר שעשה האפריון הלז מעצי הלבנון שאחר שציור המקדש היה שהגויה תתעלה להיות רוחני ולפעול השכל המעשי לצורך ענינים אלהיים שעפ״ז גם החומר שהוא המלך שלמה ומעשיו יהיו שכליים אלהיים לכן בחרו לנפשות ישראל הכוללות השוכנים במקדש ונעשו מרכבה לשכינה באמצעותו גויות מחומריים חזקים יותר מחומר האדם שהוא עצי לבנון שחומר הצומח חזק יותר מחומר הבע״ח ולא רבתה בו ההרכבה כ״כ וכמ״ש למעלה (א׳:י״ז) על קורות בתינו ארזים.
אפריון – מטה בל״א פוריא, והברת וֹן היא להגדלה כמו בלשון איטלקי, וכן און חון עליון תחתון אביון צמאון תמהון בזיון כליון נקיון ציון ורבים עוד.
אפריון וגו׳ – רבי יהודה ב״ר סימון פתר קרא במשכן, אפריון – זה משכן, עשה לו המלך שלמה – המלך שהשלום שלו,⁠1 מעצי הלבנון – כמש״נ ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עומדים,⁠2 עמודיו עשה כסף – אלו העמודים שנאמר, ווי העמודים וחשוקיהם כסף,⁠3 רפידתו זהב – שנאמר ואת הקרשים תצפה זהב, מרכבו ארגמן – שנאמר ועשית פרכת תכלת וארגמן.⁠4 תוכו רצוף אהבה, ר׳ יודן אמר זו זכות תורה וזכות צדיקים, ור׳ סימון אמר זו השכינה.⁠5 (מ״ר)
אפריון וגו׳ – דבר אחר אפריון זה העולם,⁠6 עשה לו המלך שלמה – המלך שהשלום שלו,⁠7 מעצי הלבנון – שנבנה מבית קה״ק שלמטה8 דתנן משניטל הארון אבן היתה שם ושתיה היתה נקראת, ולמה נקראת שתיה – שממנה הושתה כל העולם,⁠9 עמודיו עשה כסף – זה הרקיע כמש״נ (איוב כ״ו) עמודי שמים ירופפו, ולמה קרי ליה כסף שהוא מכסף על כל מעשה בראשית, וכה״א השמים מספרים כבוד אל,⁠10 רפידתו זהב – אלו פירות הארץ ופירות האילן שדומין לזהב,⁠11 מרכבו ארגמן – כמש״נ רוכב שמים בעזרך,⁠12 תוכו רצוף אהבה – ר׳ יודן אמר זו זכות התורה וזכות צדיקים העוסקין בה, ר׳ סימון אמר זו השכינה. (מ״ר)
אפריון וגו׳ – ר׳ יודן ב״ר אלעאי פתר קרא בארון, אפריון – פריומא13 זה הארון, עשה לו המלך שלמה – המלך שהשלום שלו,⁠14 מעצי הלבנון – כמש״נ ויעש את הארון עצי שטים, עמודיו עשה כסף – אלו שני העמודים העומדים לפנים שהיו של כסף,⁠15 רפידתו זהב – שנאמר ויצפהו זהב טהור, מרכבו ארגמן – ר׳ תנחומא אומר זו פרוכת,⁠16 ר׳ ביבי אומר זה הכפרת שזהבו דומה לארגמן,⁠17 תוכו רצוף אהבה, רבי יודן אמר זו זכות תורה ולומדיה, ור׳ סימון אמר זו השכינה.⁠18 (שם)
אפריון וגו׳ – דבר אחר אפריון זה כסא הכבוד, עשה לו המלך שלמה – המלך שהשלום שלו,⁠19 מעצי הלבנון זה בית קדשי הקדשים של מעלה שהוא מכוון כנגד בית קה״ק של מטה,⁠20 הדא הוא דכתיב מכון לשבתך – מכוון כנגד שבתך,⁠21 עמודיו עשה כסף כמש״נ (איוב כ״ו) עמודי שמים ירופפו, רפידתו זהב אלו דברי תורה שנאמר הנחמדים מזהב,⁠22 מרכבו ארגמן כמש״נ (תהלים ס״ח) לרוכב בשמי שמי קדם, תוכו רצוף אהבה – ר׳ אבהו אומר, ד׳ גאים הן, גאה שבעופות – נשר, גאה שבבהמות – שור, גאה שבחיות – אריה, גאה שבכולן – אדם, וכולן חקקן הקב״ה בכסא הכבוד שלו, שנאמר (שם ק״ג) ה׳ בשמים הכין כסאו – ממה שהכין כסאו על הגאים תדע שמלכותו בכל משלה.⁠23 (שם)
אפריון וגו׳ – דבר אחר אפריון זה בית המקדש, עשה לו המלך שלמה – שלמה ודאי,⁠24 מעצי הלבנון שנאמר (דברי הימים ב ב׳) ואנחנו נכרת עצים מן הלבנון, עמודיו עשה כסף שנאמר (מלכים א ז׳) ויקם את העמודים לאולם ההיכל,⁠25 רפידתו זהב – כההיא דתנינן שכל הבית נטוח בזהב,⁠26 מרכבו ארגמן – כמש״נ (דברי הימים ב ג׳) ויעש את הפרוכת תכלת וארגמן,⁠27 תוכו רצוף אהבה, ר׳ יודן אמר זו זכות התורה וזכות צדיקים העוסקין בה, ר׳ סימון אמר זו השכינה.⁠28 (שם)
1. ר״ל הקב״ה.
2. יש לפרש הכונה עפ״י מ״ש בב״ב פ׳ ב׳ דשטה הוא אחד מי׳ מיני ארזים, והלבנון מגדל ארזים כמש״כ כארז בלבנון, וא״כ יש יחס לשם עצי לבנון עם עצי שטים.
3. דריש לא שהעמודים בעצמם היו של כסף אלא על העמודים עשה ווים וחשוקים כסף.
4. דריש הלשון מרכבו ארגמן ע״ש הכתוב וסכת על הארון את הפרוכת וע׳ סוכה ז׳ ב׳ מבואר הפי׳ וסכות דניכוף ביה פורתא והיינו סיכוך קצת כעין מרכבה הסוככה. והנה אע״פ שהיה הפרוכת מכמה מינים, בכ״ז קרא לו ע״ש ארגמן שהוא המובחר שבמינים.
5. כמש״כ ונועדתי לך מעל הכפורת, ומה דכתיב בתריה מבנות ירושלים יתפרש על החכמים והצדיקים כמו שדריש לעיל פרשה א׳ פסוק ה׳ בנות ירושלים אל תקרא בנות אלא בינות ירושלים, זו סנהדרי גדולה שיושבין ומבינין את התורה בכל שאלה ומשפט.
6. יתפרש ע״פ מ״ש במ״ר פרשה נשא פרשה י״ב שהעולם עשוי כמין כילה, והיינו אפריון.
7. כמשכ״ל אות נ״ג.
8. שמן המקום ההוא הותחל העולם להברא כמבואר במדרשים פרשה בראשית. ולבנון כנוי לביהמ״ק כמ״ש בגיטין נ״ו ב׳ אין לבנון אלא ביהמ״ק.
9. שתיה לשון יסוד ובסיס כמו כי השתות יהרסין.
10. מכסף מלשון כי נכסוף נכספתי, ור״ל שהשמים כוספין ביותר להגיד שירה להקב״ה וכמו שמביא מפסוק השמים מספרים וגו׳ וסופו – ומעשה ידיו מגיד הרקיע, וכן מפורש בפ׳ שירה שהשמים אומרים שירה קודם כל הנבראים.
11. העתקנו ע״פ הגירסא במ״ר פ׳ נשא פרשה י״ב, ושם מבואר טעם הדמיון, מה זהב יש בו מינים הרבה וגונים הרבה אף פירות הארץ מהם ירוקים מהם אדומים וכו׳. ומ״ש שזהב יש בו מינים הרבה נראה דסמיך על מ״ש במ״ר פ׳ בראשית בפסוק וזהב הארץ – שבעה מיני זהבים הם יעו״ש.
12. כפי המתבאר ממ״ר פ׳ נשא שהבאנו באות הקודם, הוי כונת דרשה זו, רוכב שמים זה הקב״ה שכתוב בו רוכב שמים בעזרך, והוא אורג את העולם שיצאו כל ברואיו למיניהם, ולא יתערבו מין בשאינו מינו, וזה מרומז בלשון מרכבו ארגמן.
13. מין אוהל של כבוד. ובירושלמי כתובות פ״ב ה״א על הלשון יוצאת בהינומא מפרש רבנן דהכא אמרי הינומא – פריונא.
14. ר״ל הקב״ה, וכמש״כ לעיל פסוק ז׳ אות כ״ה.
15. ומשמע מלשון זה שדבר העמדת העמודים הוא דבר ידוע ממקור אחר, כמשמעות הלשון אלו שני העמודים וכו׳. אבל במ״ר פ׳ במדבר פרשה ד׳ סי׳ כ׳ יליף שהיו שני עמודים של כסף עומדים בארון שנאמר עמודיו עשה כסף, והרי פסוק זה בא ללמד ונמצא למוד בענין אחד, וצ״ע.
16. כדכתיב ועשית פרוכת תכלת וארגמן, ועיין מש״כ לעיל אות נ״ו.
17. לא נתבאר המקור שזהב הכפורת היה משונה במראהו משאר זהב שבכלי המקדש, והגר״א בפי׳ לשה״ש כתב שמראה ארגמן ממוצע בין אדום ולבן, והנה ידוע דמראה אדום מרמז למדת הדין ומראה לבן למדת רחמים, ולפי״ז יתכן במה שאמר שהוא דומה לארגמן, כמו שאדום ממוצע מאדום ולבן, כך ההשגחה כביכול שעל הכפורת ממוצע ממדות הדין והרחמים.
18. כמש״כ ונועדתי לך שם מעל הכפורת וגו׳, וע׳ משכ״ל אות נ״ז.
19. ר״ל הקב״ה וכמשכ״ל אות כ״ה.
20. עיין מה שכתבתי לעיל אות ס׳ דלבנון כנוי לבית המקדש כמבואר בגיטין נ״ו ב׳, וענין המכוון הוא שמשם יורדת ההשפעה לקדשי הקדשים שלמטה שהוא מכפר ומגין.
21. מדייק מדלא כתיב מכון שבתך כמו דכתיב במ״א ח׳, ולכן דריש מכוון לאותו המקום שהוא שבתך דהיינו השמים.
22. ר״ל אלו דברי תורה, שבהם נרפדו מצעות עולמות עליונים.
23. ויתפרש הלשון תוכו רצוף אהבה וכו׳, דע״פ כל הדברים המחוקקים כמו שחשיב, יתודע גדולתו של הקב״ה, ומפני כן תסובב מזה אליו אהבה מבנות ירושלים, שהם אנשי המעלה והצדיקים המכונים בשם בנות, כמשכ״ל אות נ״ז, ע״ש.
24. ר״ל לאפוקי מהדורשים בדרשות הקודמות דשלמה הוא כנוי להקב״ה מלך שהשלום שלו.
25. ובמ״ר פ׳ נשא פרשה י״ב מסיים בזה וכי של כסף היו והלא של נחושת היו, אלא שהיה נחושת ממורט [מזוקק] ככסף.
26. ר״ל מחופה ע״י טיחה וסיכה כמו שעוה.
27. ועיין מה שכתבתי לעיל אות נ״ו.
28. כמש״כ ונועדתי לך שם מעל הכפורת, וע׳ מש״כ לעיל אות נ״ז.
ועתה חזרה לספר בשבח ויופי האפריון שעשה החשוק שלה להתעלס עמה בו, וכה אמרה הנה1 אַפִּרְיוֹן – היכל2 נכבד3 עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה ועשוי הוא מֵהמובחרים4 שֶׁבְּעֲצֵי יער5 הַלְּבָנוֹן הנמצא בישראל6:
1. מצודת דוד.
2. רשב״ם.
3. והוא כעין חופה, אבן עזרא. ומצודת ציון ביאר כי הוא המיטה שנושאין בה הכלות, וכן קראו חז״ל למיטה פוריה ע״ש שפרין ורבין עליה.
4. רשב״ם, מצודת דוד.
5. מצודת ציון.
6. מצודת ציון. והנמשל, בנין המקדש שהיה בנין נפלא ומפואר, מצודת דוד. ורש״י ביאר שהוא אהל מועד שנקבע במשכן שילה, שעשה לו הקב״ה אפיריון חופת כתר לכבוד. ולקח טוב ביאר ש״המלך שלמה״ שהוא הקב״ה עשה לו מקדש לשכון בישראל. ומדרש זוטא ביאר שאפריון זה הארון, ועצי הלבנון אלו הקרשים מהם נעשה.
תרגום כתוביםשיר השירים רבהמדרש זוטאילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרס״ג פירושרש״ילקח טובאבן עזרא א׳ מליםאבן עזרא א׳ פשטאבן עזרא א׳ מדרשאבן עזרא ב׳ מליםאבן עזרא ב׳ מדרשמיוחס לר״י קראפסאודו-רש״יפירוש מחכמי צרפתפירוש מחכמי צרפת ב׳ר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתעקדת יצחקעקדת יצחק משלר׳ מאיר עראמהמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהתורה תמימהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144