אפריון וגו׳ – רבי יהודה ב״ר סימון פתר קרא במשכן, אפריון – זה משכן, עשה לו המלך שלמה – המלך שהשלום שלו,1 מעצי הלבנון – כמש״נ ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עומדים,2 עמודיו עשה כסף – אלו העמודים שנאמר, ווי העמודים וחשוקיהם כסף,3 רפידתו זהב – שנאמר ואת הקרשים תצפה זהב, מרכבו ארגמן – שנאמר ועשית פרכת תכלת וארגמן.4 תוכו רצוף אהבה, ר׳ יודן אמר זו זכות תורה וזכות צדיקים, ור׳ סימון אמר זו השכינה.5 (מ״ר)
אפריון וגו׳ – דבר אחר אפריון זה העולם,
6 עשה לו המלך שלמה – המלך שהשלום שלו,
7 מעצי הלבנון – שנבנה מבית קה״ק שלמטה
8 דתנן משניטל הארון אבן היתה שם ושתיה היתה נקראת, ולמה נקראת שתיה – שממנה הושתה כל העולם,
9 עמודיו עשה כסף – זה הרקיע כמש״נ
(איוב כ״ו) עמודי שמים ירופפו, ולמה קרי ליה כסף שהוא מכסף על כל מעשה בראשית, וכה״א השמים מספרים כבוד אל,
10 רפידתו זהב – אלו פירות הארץ ופירות האילן שדומין לזהב,
11 מרכבו ארגמן – כמש״נ רוכב שמים בעזרך,
12 תוכו רצוף אהבה – ר׳ יודן אמר זו זכות התורה וזכות צדיקים העוסקין בה, ר׳ סימון אמר זו השכינה. (מ״ר)
אפריון וגו׳ – ר׳ יודן ב״ר אלעאי פתר קרא בארון, אפריון – פריומא13 זה הארון, עשה לו המלך שלמה – המלך שהשלום שלו,14 מעצי הלבנון – כמש״נ ויעש את הארון עצי שטים, עמודיו עשה כסף – אלו שני העמודים העומדים לפנים שהיו של כסף,15 רפידתו זהב – שנאמר ויצפהו זהב טהור, מרכבו ארגמן – ר׳ תנחומא אומר זו פרוכת,16 ר׳ ביבי אומר זה הכפרת שזהבו דומה לארגמן,17 תוכו רצוף אהבה, רבי יודן אמר זו זכות תורה ולומדיה, ור׳ סימון אמר זו השכינה.18 (שם)
אפריון וגו׳ – דבר אחר אפריון זה כסא הכבוד, עשה לו המלך שלמה – המלך שהשלום שלו,
19 מעצי הלבנון זה בית קדשי הקדשים של מעלה שהוא מכוון כנגד בית קה״ק של מטה,
20 הדא הוא דכתיב מכון לשבתך – מכוון כנגד שבתך,
21 עמודיו עשה כסף כמש״נ
(איוב כ״ו) עמודי שמים ירופפו, רפידתו זהב אלו דברי תורה שנאמר הנחמדים מזהב,
22 מרכבו ארגמן כמש״נ
(תהלים ס״ח) לרוכב בשמי שמי קדם, תוכו רצוף אהבה – ר׳ אבהו אומר, ד׳ גאים הן, גאה שבעופות – נשר, גאה שבבהמות – שור, גאה שבחיות – אריה, גאה שבכולן – אדם, וכולן חקקן הקב״ה בכסא הכבוד שלו, שנאמר
(שם ק״ג) ה׳ בשמים הכין כסאו – ממה שהכין כסאו על הגאים תדע שמלכותו בכל משלה.
23 (שם)
אפריון וגו׳ – דבר אחר אפריון זה בית המקדש, עשה לו המלך שלמה – שלמה ודאי,
24 מעצי הלבנון שנאמר
(דברי הימים ב ב׳) ואנחנו נכרת עצים מן הלבנון, עמודיו עשה כסף שנאמר
(מלכים א ז׳) ויקם את העמודים לאולם ההיכל,
25 רפידתו זהב – כההיא דתנינן שכל הבית נטוח בזהב,
26 מרכבו ארגמן – כמש״נ
(דברי הימים ב ג׳) ויעש את הפרוכת תכלת וארגמן,
27 תוכו רצוף אהבה, ר׳ יודן אמר זו זכות התורה וזכות צדיקים העוסקין בה, ר׳ סימון אמר זו השכינה.
28 (שם)
1. ר״ל הקב״ה.
2. יש לפרש הכונה עפ״י מ״ש בב״ב פ׳ ב׳ דשטה הוא אחד מי׳ מיני ארזים, והלבנון מגדל ארזים כמש״כ כארז בלבנון, וא״כ יש יחס לשם עצי לבנון עם עצי שטים.
3. דריש לא שהעמודים בעצמם היו של כסף אלא על העמודים עשה ווים וחשוקים כסף.
4. דריש הלשון מרכבו ארגמן ע״ש הכתוב וסכת על הארון את הפרוכת וע׳ סוכה ז׳ ב׳ מבואר הפי׳ וסכות דניכוף ביה פורתא והיינו סיכוך קצת כעין מרכבה הסוככה. והנה אע״פ שהיה הפרוכת מכמה מינים, בכ״ז קרא לו ע״ש ארגמן שהוא המובחר שבמינים.
5. כמש״כ ונועדתי לך מעל הכפורת, ומה דכתיב בתריה מבנות ירושלים יתפרש על החכמים והצדיקים כמו שדריש לעיל פרשה א׳ פסוק ה׳ בנות ירושלים אל תקרא בנות אלא בינות ירושלים, זו סנהדרי גדולה שיושבין ומבינין את התורה בכל שאלה ומשפט.
6. יתפרש ע״פ מ״ש במ״ר פרשה נשא פרשה י״ב שהעולם עשוי כמין כילה, והיינו אפריון.
7. כמשכ״ל אות נ״ג.
8. שמן המקום ההוא הותחל העולם להברא כמבואר במדרשים פרשה בראשית. ולבנון כנוי לביהמ״ק כמ״ש בגיטין נ״ו ב׳ אין לבנון אלא ביהמ״ק.
9. שתיה לשון יסוד ובסיס כמו כי השתות יהרסין.
10. מכסף מלשון כי נכסוף נכספתי, ור״ל שהשמים כוספין ביותר להגיד שירה להקב״ה וכמו שמביא מפסוק השמים מספרים וגו׳ וסופו – ומעשה ידיו מגיד הרקיע, וכן מפורש בפ׳ שירה שהשמים אומרים שירה קודם כל הנבראים.
11. העתקנו ע״פ הגירסא במ״ר פ׳ נשא פרשה י״ב, ושם מבואר טעם הדמיון, מה זהב יש בו מינים הרבה וגונים הרבה אף פירות הארץ מהם ירוקים מהם אדומים וכו׳. ומ״ש שזהב יש בו מינים הרבה נראה דסמיך על מ״ש במ״ר פ׳ בראשית בפסוק וזהב הארץ – שבעה מיני זהבים הם יעו״ש.
12. כפי המתבאר ממ״ר פ׳ נשא שהבאנו באות הקודם, הוי כונת דרשה זו, רוכב שמים זה הקב״ה שכתוב בו רוכב שמים בעזרך, והוא אורג את העולם שיצאו כל ברואיו למיניהם, ולא יתערבו מין בשאינו מינו, וזה מרומז בלשון מרכבו ארגמן.
13. מין אוהל של כבוד. ובירושלמי כתובות פ״ב ה״א על הלשון יוצאת בהינומא מפרש רבנן דהכא אמרי הינומא – פריונא.
14. ר״ל הקב״ה, וכמש״כ לעיל פסוק ז׳ אות כ״ה.
15. ומשמע מלשון זה שדבר העמדת העמודים הוא דבר ידוע ממקור אחר, כמשמעות הלשון אלו שני העמודים וכו׳. אבל במ״ר פ׳ במדבר פרשה ד׳ סי׳ כ׳ יליף שהיו שני עמודים של כסף עומדים בארון שנאמר עמודיו עשה כסף, והרי פסוק זה בא ללמד ונמצא למוד בענין אחד, וצ״ע.
16. כדכתיב ועשית פרוכת תכלת וארגמן, ועיין מש״כ לעיל אות נ״ו.
17. לא נתבאר המקור שזהב הכפורת היה משונה במראהו משאר זהב שבכלי המקדש, והגר״א בפי׳ לשה״ש כתב שמראה ארגמן ממוצע בין אדום ולבן, והנה ידוע דמראה אדום מרמז למדת הדין ומראה לבן למדת רחמים, ולפי״ז יתכן במה שאמר שהוא דומה לארגמן, כמו שאדום ממוצע מאדום ולבן, כך ההשגחה כביכול שעל הכפורת ממוצע ממדות הדין והרחמים.
18. כמש״כ ונועדתי לך שם מעל הכפורת וגו׳, וע׳ משכ״ל אות נ״ז.
19. ר״ל הקב״ה וכמשכ״ל אות כ״ה.
20. עיין מה שכתבתי לעיל אות ס׳ דלבנון כנוי לבית המקדש כמבואר בגיטין נ״ו ב׳, וענין המכוון הוא שמשם יורדת ההשפעה לקדשי הקדשים שלמטה שהוא מכפר ומגין.
21. מדייק מדלא כתיב מכון שבתך כמו דכתיב במ״א ח׳, ולכן דריש מכוון לאותו המקום שהוא שבתך דהיינו השמים.
22. ר״ל אלו דברי תורה, שבהם נרפדו מצעות עולמות עליונים.
23. ויתפרש הלשון תוכו רצוף אהבה וכו׳, דע״פ כל הדברים המחוקקים כמו שחשיב, יתודע גדולתו של הקב״ה, ומפני כן תסובב מזה אליו אהבה מבנות ירושלים, שהם אנשי המעלה והצדיקים המכונים בשם בנות, כמשכ״ל אות נ״ז, ע״ש.
24. ר״ל לאפוקי מהדורשים בדרשות הקודמות דשלמה הוא כנוי להקב״ה מלך שהשלום שלו.
25. ובמ״ר פ׳ נשא פרשה י״ב מסיים בזה וכי של כסף היו והלא של נחושת היו, אלא שהיה נחושת ממורט [מזוקק] ככסף.
26. ר״ל מחופה ע״י טיחה וסיכה כמו שעוה.
27. ועיין מה שכתבתי לעיל אות נ״ו.
28. כמש״כ ונועדתי לך שם מעל הכפורת, וע׳ מש״כ לעיל אות נ״ז.