×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(י) בֶּן⁠־אַרְבָּעִ֨ים שָׁנָ֜ה אִֽישׁ⁠־בֹּ֣שֶׁת בֶּן⁠־שָׁא֗וּל בְּמׇלְכוֹ֙ עַל⁠־יִשְׂרָאֵ֔ל וּשְׁתַּ֥יִם שָׁנִ֖ים מָלָ֑ךְ אַ֚ךְ בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה הָי֖וּ אַחֲרֵ֥י דָוִֽד׃
Ish-bosheth, Saul's son, was forty years old when he began to reign over Israel, and he reigned two years. But the house of Judah followed David.
תרגום יונתןרי״דר״י אבן כספירלב״גרלב״ג תועלותאברבנאלמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
בַּר אַרְבְּעִין שְׁנִין אִישׁ בֹּשֶׁת בַּר שָׁאוּל כַּד מְלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְתַרְתֵּין שְׁנִין מְלַךְ בְּרַם דְבֵית יְהוּדָה הֲווֹ בָּתַר דָוִד.
בן ארבעים שנה איש בושת בן שאול – יש הנה לתמוה היאך כת׳ לעיל ויהיו בני שאול יונתן וישוי ומלכי שוע, ולא מנה את איש בושת, והיה כל כך גדול. יש לומר אותם שלשה שמנה שם היו יוצאין עמו למלחמה ולפיכך מנה אותם, ואיש בושת היה ממונה על ביתו ולפיכך לא מנאו.
ושתים שנים מלך – כמו אביו.
והנה זכר כי בן ארבעים שנה היה איש בשת בן שאול במלכו ושתים שנה מלך והנה אם לא מלך כי אם שתי שנים יחוייב אחד משלשה דברים אם שימתין אבנר להמליכו אחרי מות שאול חמש שנים וחצי תכף מיתת שאול כדי שלא יחזיק דוד בכל ממלכות ישראל והענין השני הוא שימתינו ישראל להמליך דוד עליהם אחרי מות איש בושת חמש שנים וחצי וזה גם כן רחוק מאד בעיני עם שכבר מצאנו גם כן שכבר נתרצו ישראל להמליך דוד עליהם גם בחיי איש בושת ולזה לא יתכן שימתינו להמליכו אחרי איש בשת והענין השלישי הוא שיהיה קצת זה הזמן בין מיתת שאול ובין מלכות איש בשת ובין מלכות כל ישראל את דוד עליהם וזה ג״כ רחוק מפני הסבות הנזכרות בענינים הקודמים וידמה בעיני שאמרו ושתים שנה מלך הוא להעיר שמה שספר אחר זה מענין אבנר ויואב לא היה כי אם אחרי שמלך שתי שנים ולזה יהיה דבק אמרו ושתים שנה מלך לאמרו ויצא אבנר בן נר ועבדי איש בשת בן שאול וגו׳ והנה בשתי השנים הראשונים לא היתה מלחמה כלל בין דוד ובין זרע שאול וגם עתה לא היתה שם מלחמה זולתי מה שהעיר אבנר מענין המלחמה וזה לאות כי דוד לא הסכים לרדוף בית שאול וזרעו אך שמר לו השבועה שנשבע לו שלא ישמיד את שמו עם שכבר היה דוד מתעסק במה שהגיע לו מן ההצלחה ולא רצה למהר את הקץ להגיע לו במהירות המלוכה עד שרצה השם יתברך אשר לו נתכנו עלילות, והנה הקל אבנר בהריגת הנערים והיה גמולו מדה כנגד מדה והוא שכבר נפל בחרב בסוף הענין.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

השמיני הוא במדות והוא להודיע שאין ראוי לאדם לדחוק את השעה ולמהר את הקץ בדברים העתידים לו אך ראוי שימתין בו אם בסבות הנאותות פן ימהר יותר מן הראוי ויסיר ממנו הטובות ההם הלא תראה כי דוד לא השתדל להלחם עם בית שאול להביא אליו המלוכה ולזה תמצא שספר ששתי שנים מלך איש בשת על ישראל קודם שהיתה מלחמה בין אנשי איש בשת ובין אנשי דוד וגם אז לא היתה ביניהם מלחמה לולא שעורר המלחמה ההיא אבנר וגם אחרי זה לא השתדל דוד בהמתת איש בשת כדי שתגיע המלוכה אבל לקח נקמתו מההורג אותו.
התשיעי הוא להודיע יושר לב דוד ושמרו הברית שכרת עמו שאול לבלתי ישמיד את שמו מתחת השמים ואף על פי שהיה שאול רודף אותו בכל עוז כמו שקדם הנה שמר דוד את הברית שהיה ביניהם ולא הצר כלל לאיש בשת להשתדל בהרמתו אבל הספיק לו מה שזכה מהמלכות.
בן ארבעים שנה וגומר. בדברי הימים (דברי הימים א ח׳ ל״ג) קרא במקום אישבשת איש בעל, וכן אמר במקום מפיבשת מריב בעל, ולפי זה היה הכוונה בבשת בעל, כאלו היה שמו האיש אשר הוא בעל ואדון, ואמנם מפיבשת תהיה הכוונה באמרו שם מריב בעל שיהיה מריב לאומות ובעל ואדון לעמו. או יהיה הכוונה במה שקראהו כן שיהיה מריב נגד הבעל לשם השם וכבודו. והנה בזמן מלכות אישבשת (אחרי שכתוב אחד אומר שאיש בשת מלך שתי שנים וכתוב אחד אומר שדוד מלך שבע שנים וששה חדשים בחברון על יהודה לבדו) יחוייב אלינו שנ׳ אחד מב׳ דברים. אם שהמתין אבנר מלהמליך את אישבשת חמש שנים וחצי אחרי מות שאול, ואז המליכו שתי שנים על ישראל, וזה רחוק מאד, כי איך יעמוד העם ומלך אין בישראל? גם כי הכתוב יורה שהמליכו אישבשת על ישראל כאשר מלך דוד על יהודה. ואם שנאמר שאחרי מות אישבשת המתינו ישראל חמש שנים וחצי להמליך את דוד, וגם זה יקשה מאד כפי הסברא הישרה וכפי מה שיורה עליו פשט הכתובים כמו שזכרתי, ומפני זה אומר אני בזה אחד משתי תשובות. האחת שענין אומרו כאן ושתי שנים מלך על ישראל יובן כמו מה שנאמר בשאול (שמואל א י״ג א׳) ושתי שנים מלך על ישראל, וכי הוא מדובק ומחובר עם מה שספר אחריו וירא אבנר וגו׳, יגיד הכתוב שבן ארבעים שנה היה אישבשת ושכאשר עברו שתי שנים ממלכותו, בהיות שבית יהודה היו אחרי דוד והיו מספר הימים אשר מלך דוד בחברון על יהודה שבע שנים, הנה היה גזירת המאמר שאחרי שתי שנים שמלך אישבשת על ישראל, יצא אבנר ועבדי אישבשת וילחמו עם יואב וימת שם עשהאל כמו שיזכור.
ואמר זה להגיד כי בשתי השנים הראשונים למלכותו לא היה מלחמה כלל בין דוד ובין זרע שאול, וגם עתה לא היתה שמה מלחמה זולתי שהעיר עליה אבנר, וזה לאמת שדוד לא רצה לרדוף את בית שאול וזרעו אך שמר לו את השבועה אשר נשבע לו שלא ישמיד את זרעו, ולפי זה מלך אישבשת שבע שנים הימים אשר מלך דוד על יהודה והכתוב לא יזכור כי אם מה שקרה אחרי שתי השנים הראשונים ממלכותו, זאת היא התשובה הראשונה ואליה העיר רלב״ג. והתשובה השנית היא שנ׳ גם כן שמלך איש בשת שבעה שנים על ישראל כימים אשר מלך דוד על יהודה, כי במות שאול מיד מלך אישבשת על כל ישראל, אך אמנם היו השתי שנים הראשונים מלכות שלימה בהיות אבנר מתחזק עמו והיה ענינו מלכות גמורה, ואחר שמת אבנר היה אישבשת סר וזועף על ביתו ולא היה ענינו ענין מלכות, ולהעיר על זה אמר ששתי שנים מלך על ישראל, כי חמשת השנים הנשארים לא היה מלך במעלתו אבל היה כשאר העם עד שהמיתוהו.
על ישראל – רצה לומר: על כל ישראל, ומלך על כולם שתי שנים, וחמשת השנים וששת החדשים הקודמים, לא מלך עדיין על כל ישראל כי אם על המקומות שזכר למעלה, ועוד אחת לאחת על מה מהמקומות, וכל ימי משך מלכותו היה כחשבון שמלך דוד בחברון.
השאלות:
מ״ש שאיש בושת מלך שתים שנה, פליאה מאד, הלא תיכף אחרי מות שאול מלך איש בושת ואחרי מותו משחו כל ישראל את דוד ודוד מלך על בית יהודה שבע שנים ואם כן מלך איש בושת שבע שנים לא שתים.
ושתים שנה מלך, אך בית יהודה פי׳ הכתוב לדעתי,
שתים שנה מלך מלכות כזה שאך בית יהודה היו אחרי דוד – ויתר העם היו תחת מלכותו, מלכות כזה לא מלך רק שתי שנים, כי באמת מלך שבע שנים (אחרי שתיכף במותו המליכו את דוד על כלל ישראל, ודוד מלך על יהודה שבע שנים, שאז מלך איש בושת על ישראל) רק בשתים שנים הראשונים היה מלך על כל ישראל ולא היה לדוד רק שבט יהודה לבדו ובחמש שנים האחרונים מעת שהתחילה המלחמה בין בית שאול ודוד שמאז היו בית שאול הולכים ודלים בכל עת (שמדי יום יום נפלו מישראל אל דוד אחד אחד כמבואר (בדה״א י״ב) כי לעת יום ביום יבואו אל דוד לעזרו וכו׳ ואלה מספרי ראשי החלוץ וכו׳ רצה לומר שאלה באו כסדרן בחמש שנים האחרונים זה אחר זה עד שבאו כל ישראל הנשארים במות איש בושת, שעל זה אמר שם וגם כל שארית ישראל לב אחד להמליך את דוד) מעת ההיא שהתחילה המלחמה ביניהם הגם שלדוד לא נחשב לו עדיין שהוא מלך ישראל רק שהוא מלך יהודה כי לא המליכוהו עדיין רוב ישראל (ולכן חשב שמלך שבע שנים על יהודה) בכל זאת מאז לא מלך איש בושת על כל ישראל, ולא נחשב לו גם כן רק שתי שנים.
ושתים שנים מלך – א״כ ה׳ שנים וחצי היו בני ישראל פוסחים על שתי הסעפים אם לקבל עליהם דוד משבט יהודה למלך (עיין מ״ש בשמואל א י״א:ח׳) אם להמליך עליהם איש בושת איש רך הלבב, עד שאבנר דבר על לבם שיעמוד הוא לימינו ויטה לבבו אל הישר והנאות להצלחתם ולהצלתם.
ובמשך חמש וחצי שנים מלך אִישׁ-בֹּשֶׁת על חלקים מישראל כאמור, ולאחר מכן מלך על ישראל כולה1 והכתוב מספר כי בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה היה אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ עַל כל2 יִשְׂרָאֵל וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלָךְ מלכות מלאה על כל ישראל אַךְ גם במלכות מלאה זו3 בֵּית יְהוּדָה הָיוּ אַחֲרֵי דָוִד ולא מלך עליהם איש בשת:
1. מצודת דוד.
2. ומלך על כל ישראל שנתיים, וכל ימי משך מלכותו היה כחשבון שמלך דוד בחברון, מצודת דוד.
3. מלבי״ם ואברבנאל מבארים כי דווקא השנתיים הראשונות של איש-בשת היו על ישראל כולה ולאחר מכן התרופפה מלכותו ומלך רק על חלקים מישראל. ורלב״ג מבאר כי לאחר השנתיים הללו ארע המקרה של מלחמת הנערים אשר גרמה יותר מאוחר למפלת איש-בושת.
תרגום יונתןרי״דר״י אבן כספירלב״גרלב״ג תועלותאברבנאלמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×