{מתוך הקדמת המהדיר, ד״ר אריה צורף}

ישנם שני כתבי יד המכילים קטעים מפירוש אבן בלעם לשמואל. משני כתבי יד אלה שרדו רק מספר דפים מאמצע כתב היד, וממילא לאף אחד מהם אינו מצורף קולופון המעיד על זהות הפרשן. אעפ״כ, שייכותם של שני קטעים אלה לאבן בלעם איננה מוטלת בספק. כתב היד הראשון הוא חלק מאוסף פירקוביץ׳ השני בספריה הלאומית של רוסיה, SP RNL EVR ARAB I 3358. כתב זה מכיל שישה דפים, אשר בחלק מן המקרים לא היו סמוכים זה לזה בכתב היד המקורי. מכיל פירוש (לא רציף) לשמואל א׳ טז, ב - כג, כב. בעמ׳ האחרון מפנה הפרשן למה שכתב בספר ההכרעה (כתאב אלתרג׳יח), הריהו פירושו של אבן בלעם לתורה, ומכאן שקטע זה הוא מפירוש אבן בלעם.

הקטע השני הוא חלק מכתב יד השייך לספריית בודליאנה באוקספורד, OX BOD Heb 44. כתב יד זה הוא למעשה אוסף של שרידים מכתבי יד שונים שנכרכו יחד (כנראה שרידים שנאספו בגניזה כלשהי). דפים 44–49 מתוך כתב יד זה זוהו ע״י אדולף נויבאואר כשרידים מפירוש אבן בלעם, משמואל א כז, י עד שמואל ב׳ יב, יא ברציפות.⁠¹ הערכתו של נויבאואר מתחזקת ע״י העובדה שפסקאות רבות מתוך הקטע הזה מצוטטות מילה במילה בפירושו של ר׳ יצחק בן שמואל הספרדי, והן מובאות שם בשמו של ׳ר׳ יהודה׳, הריהו יהודה אבן בלעם.

מקור שלישי שממנו ניתן לשאוב מידע על פירושו של אבן בלעם הוא פירושו של ר׳ יצחק בן שמואל הספרדי (אלכנזי). ר׳ יצחק בן שמואל (ריב״ש) היה אמנם ספרדי במוצאו, אך התגורר במצרים בראשית המאה השתים עשרה. הוא היה רבני ואף שימש כדיין בקהילה הרבנית, אך פירושו לספר שמואל מבוסס במידה רבה על פירושו של יפת בן עלי הקראי (מאה עשירית). בנוסף לפירוש יפת, ריב״ש השתמש גם בכתבי הגאונים, ובעיקר הרבה לצטט את המדקדקים והפרשנים מחכמי ספרד, כולל אבן בלעם.⁠² מהדורה של פירוש ריב״ש לספר שמואל ב׳ אמורה הייתה להתפרסם בעריכת שמעון שטובר ז״ל, ויש לקוות שמוקירי זכרו ידאגו לפרסמה.⁠³

קטעים מפירושו של ריב״ש לשמואל א׳ ניתן למצוא בכתב יד מאוסף פירקוביץ׳ השני, 3362. חשיבותו של פירוש ריב״ש היא שהוא מביא קטעים בשמו של אבן בלעם גם מתוך החלקים של ספר שמואל שלא השתמרו בכתבי היד, ובכך מספק לנו מידע על פירושו של אבן בלעם לגבי חלקים אלה. כמובן, תמונה זו אינה שלמה. השוואה בין הקטעים שציטט ריב״ש מתוך פירוש אבן בלעם לבין הקטעים שהשתמרו בכתבי היד מראה שריב״ש ציטט רק כמחצית מתוך פירושיו של אבן בלעם. מלבד זאת, בפירושו לשמואל ב׳ ז, ג טוען ריב״ש שעצתו של נתן הנביא למלך דויד לבנות את בית המקדש, ׳כל אשר בלבבך לך עשה׳, ניתנה בלי הנחייה אלוהית, ומסיק מכאן שכאשר הנביא איננו מקבל הנחייה אלוהית הריהו כשאר כל אדם, ואינו יכול לדעת את העתיד. דברים אלה הם חזרה על פירושו של אבן בלעם מילה במילה, אך בניגוד לקטעים אחרים ששאב מאבן בלעם, ריב״ש איננו מקדים לפירוש את המלים ׳אמר ר׳ יהודה׳ (קאל ר׳ יהודה). ייתכן שריב״ש הכיר פירוש זה גם אצל פרשנים אחרים, ולכן לא רצה לייחסו לאבן בלעם דווקא, וייתכן ששכח להזכירו. מכל מקום, מכאן למדים אנו שלעתים ציטט ריב״ש את אבן בלעם בלי להזכיר את שמו, וייתכן שגם בפירוש ריב״ש לחלקי ספר שמואל שפירוש אבן בלעם עליהם לא השתמר לנו ישנם קטעים שריב״ש לקח מאבן בלעם, אך לא קרא את שמו עליהם. לפיכך הקטעים שמצטט ריב״ש נותנים לנו תמונה חלקית בלבד על פירוש אבן בלעם, אך גם תמונה חלקית זו יש בה כדי לסייע בהבנת מקומו של אבן בלעם בתולדות הפרשנות.

סיכום המקורות לביאורים:

א׳:ט׳ – י״ב:י״א – פירוש ר״י אבן בלעם בכ״י אוקספורד בודליאנה Heb 44.

י״ב:י״ד – כ״ד:כ״ד – ציטוטי אבן בלעם בתוך פירוש ר׳ יצחק בן שמואל לשמואל ב מהדורת שטובר.