Shemot 7 – שמות ז‏ – Mikraot Gedolot

[כג] ¹ויעש משה ואהרן וגו׳, כן עשו, לא הוסיפו ולא פיחתו. (לקח טוב)

1. בשכל טוב: ״נזדרזו בשליחותן מה שצוה להם הקב״ה מיד, ולא עיכבו מעתה״. וראה בספר חסידים (מק״נ דף ריב), ולהלן יט ז ממכילתא: אלה הדברים, שלא תפחות ולא תוסיף.

וַעֲבַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ יָתְהוֹן כֵּן עֲבַדוּ.

Moshe and Aharon did so. They did exactly as Hashem commanded them.

ועבד משה ואהרן היך מה דפקד י״י יתהון כדן^א עבדו.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״כדן״) גם נוסח חילופי: ״כן״.

ועבד משה ואהרן היכמא דפקיד י״י יתהון היכדין עבדו.

And Mosheh and Aharon did as the Lord commanded them, even so did they.

ויעש משה ואהרן כאשר צוה י״י אותם כן עשו.

פצנע מוסי והרון כמא אמרהמא אללה.

ועשו משה ואהרן כאשר ציווה אותם ה׳.

ויעש משה ואהרן וגו׳ כן עשו – לא הוסיפו ולא פיחתו.

ויעש משה ואהרן כאשר צוה אותם כן עשו – נזדרזו בשליחותן מה שצוה להם הקב״ה מיד ולא עיכבו מעתה:

רבותינו דרשו אני ה׳ דבר אל פרעה (שמות ו כט) – שלשה דברות הן בפסוק אחד, כנגד שלשה אותות הראשונים:

הן אני ערל שפתים – ג׳ פעמים אמר משה דבר זה. כי כבד פה וכבד לשון אנכי (שם ד י), וכתיב ואני ערל שפתים (שם ו יב), וכתיב הן אני ערל שפתים (שם שם ל), וכל כך למה, כדי שיהפוך לו שפה ברורה לדבר לשון צחות:

ראה נתתיך אלהים לפרעה – אע״פ שאתה ערל שפתים, אלהים אתה לפרעה, שהוא נידון על ידך דינים משונים זה מזה, שהרי ניסי אלהים כך הם, הברזל צף לפני העץ, והמים נמתקו בעץ הרדפני, שהוא מר ביותר, ועוד רפאם במלח, וכיוצא באלו:

וטעם ויעש משה ואהרן – כלל לכל המופתים שנעשו על ידם.

ויעש – עתה כלל, כי על יד אהרן גם על יד משה נעשו האותות, ואחר כן יפרש כל אות ואות.

AND MOSES AND AARON DID SO. Scripture now states generally that the signs¹ were performed by Aaron and also by Moses. It then goes on to explain each one of the signs.

1. Some were done by Moses and others by Aaron. See Ibn Ezra on Ex. 8:12.

כן עשו – אף על פי שהולכים על נפשם בדברם אל פרעה, לא נמנעו לעשות שליחותו של הקב״ה.⁠¹

1. שאוב מר״י קרא שמות ז׳:א׳-ו׳.

כן עשו, "so they did.⁠" The fact is repeated to remind us that Moses and Aaron put their lives in danger every time they threatened Pharaoh with another plague if he did not comply with their request.

ויעש משה ואהרן – זה כלל, והטעם מעתה התחברו יחד לעשות כפי שהונחה ההסכמה.

והנה עשו משה ואהרן כאשר ציוה ה׳ אותם, כמו שנזכר אחר זה בפרט כל אות ואות.

ויעש משה ואהרן וגו׳ – במקום שספר הכתוב ציווים ספר שעשו כל המעשים האלה עד סופן ולא חסרו דבר.

וזכר הכתוב שמשה ואהרן עשו כאשר צוה אותם יתברך כלומר שאחר זה לא טען עוד משה מערלת שפתיו ולא נשמט מלילך בשליחותו ולא אהרן גם כן כי שניהם עשו כל מה שצום השם אותם וזה המאמר כולל לכל עניני האות והמופתים שיזכור. והותרה עם מה שפירשתי בזה השאלה הב׳.

ויעש משה ואהרן כאשר צוה ה׳ אתם – בכל דבור ודבור שמרו זה הסדר והמצוה, שהיה משה מדבר קודם כמו שליח מהאל יתברך, ואחר כך היה אהרן מתרגם.

כן עשו – לא הוסיפו ולא גרעו.

ויעש משה ואהרן כאשר צוה ה' אותם, after every instruction from God they followed the same procedure. Moses used to announce beforehand what would happen, seeing that he was God’s emissary. After that Aaron would translate what Moses had said into diplomatic language.

כן עשו, they would do exactly this, not adding or subtracting anything of their own.

ויעש משה וגו׳ כן עשו – צל״ד למה כפל לומר כאשר צוה וגו׳ כן עשו ולא הספיק הכתוב באחת מהנה. ונראה שיכוין לומר שעשו השליחות כאשר אמר להם ה׳ בב׳ הדרגות, האחת שכל מה שהשיגו הבין בדברי ה׳ כן עשו, והב׳ שנתכוונו אל אמיתות הדברים בשלימות, וזה הוא שיעור הכתוב ויעש משה וגו׳ כאשר צוה וגו׳ ולא שינו דבר, וחוזר הכתוב ומעיד ואומרו כאשר צוה ה׳ אותם פי׳ מה שנתכוון ה׳ במצותו להם כן עשו והבן.

עוד ירצה לומר כי כל מעשה משה ואהרן לא היתה לסיבת אמצעות שום דבר אלא כאשר צוה אותם ה׳, והוא על דרך אומרו (דברים ו׳) וצדקה תהיה לנו וגו׳ כאשר ציונו, ואומרו כן עשו הוא על גוף המעשה שלא היה בשום שינוי.

עוד ירצה שעל כל דיבור ודיבור היו מזכירין שם שמים והוא אומרו עשו ובשעת מעשה אמרו כאשר וגו׳. עוד ירצה לומר שלא היו מתעכבים בדבר אלא תכף ומיד בכלותו לצוות אותם ה׳ היו נחפזים לעשות דבר ה׳.

ויעש משה ואהרון…כן עשו, Moses and Aaron did (as God had commanded)..so they did. Why does this verse mention twice that Moses and Aaron did what God had commanded them to do? The Torah may be telling us that Moses and Aaron carried out their mission on two levels. 1) The carried out all those instructions of God that made sense to them. 2) They tried to understand God's purpose in every detail of the instructions they received. By not deviating in a single detail from the instructions they had received, Moses and Aaron proved that their only concern was to carry out God's intention to the letter.

The Torah may also testify here that Moses and Aaron had no ulterior motives in carrying out any details of God's instructions. We find a parallel to this in Deut. 6,25 where the Torah states that carrying out God's laws will be considered צדקה, righteousness for us, if we perform them כאשר צונו, "as He has commanded us.⁠" It is not enough to merely carry out God's instructions, but in order to qualify for praise one must carry them out precisely as He commanded us. In our verse the Torah testifies that this is what Moses and Aaron did.

Another point that our verse wanted to mention is that both Moses and Aaron did not miss any opportunity to mention God every time they did anything. The Torah underlines the word עשו to show that Moses and Aaron carried out God's instructions immediately after they had received them.

ויעש משה – עתה כלל כי על יד משה וגם על יד אהרן נעשו כל הדברים האלה, ואח״כ יפרט כל אות ואות וכל משפט ומשפט:

ויעש משה ואהרן – בכל דבור ודבור שמרו זה הסדר המצווה עליו, משה מדבר מקודם כמו שליח מהאל ית׳, ואח״כ היה אהרן מתרגם.

כן עשו – לא הוסיפו ולא גרעו.

כאשר צוה ה׳: היה ראוי לומר ׳כאשר דבר ה׳⁠ ⁠׳ כמו דכתיב באברהם ״וילך אברם כאשר דבר אליו ה׳⁠ ⁠⁠״ (בראשית יב,ד). אלא ״צוה״ משמעו דברים שבע״פ לבד המפורש בתורה, כמו שכתבתי כמה פעמים¹, והיו עוד דברים כאן איך להתנהג בענין נפלא זה.

1. בראשית ב,טז. ו,כב. כא,ד. ולעיל ד,כח. ה,ו.

ויעש – עוד קודם סיפור המאורעות עצמם קובע הכתוב, אחת לתמיד, כי משה ואהרן עשו בדיוק כפי שנצטוו, דהיינו משה מסר את דבר ה׳ לאהרן, ואהרן דיבר אל פרעה.

מֹשֶׁ֖ה וְאַֽהֲרֹ֑ן – The phrase מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן‏ (“Moses and Aaron”) occurs 28 times in Torah with no preceding maqqēph (Exodus 4:29, Exodus 5:1, Exodus 5:4, Exodus 6:27, Exodus 7:6, Exodus 7:10, Exodus 7:20, Exodus 8:8, Exodus 10:3, Exodus 16:6, Exodus 24:9, Exodus 40:31, Leviticus 9:23, Numbers 1:17, Numbers 1:44, Numbers 3:38, Numbers 3:39, Numbers 4:34, Numbers 4:37, Numbers 4:41, Numbers 4:45, Numbers 4:46, Numbers 8:20, Numbers 14:5, Numbers 17:8, Numbers 20:6, Numbers 20:10, Numbers 26:64). It also appears 1 other time in Tanakh (Psalms 99:6). With a maqqēph, it occurs 4 times in Tanakh, 3 of them in Torah: אֶת⁠־מֹשֶׁ֥ה וְאַֽהֲרֹ֖ן (Exodus 12:28), אֶל⁠־מֹשֶׁ֣ה וְאַֽהֲרֹ֔ן (Exodus 12:43)‏, בְּיַד⁠־מֹשֶׁ֖ה וְאַֽהֲרֹֽן (Numbers 33:1), בְּֽיַד⁠־מֹשֶׁ֥ה וְאַֽהֲרֹֽן (Psalms 77:21). The phrase אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה [“Aaron and Moses”] occurs only 4 times in Tanakh, 2 of them in Torah (Exodus 6:26, Numbers 3:1, I Chronicles 5:29, I Chronicles 23:13).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון