Shemot 16 – שמות טז‏ – Mikraot Gedolot

[קצח] ¹כאשר צוה ה׳ אל משה, כן עשה אהרן. (לקח טוב)

[קצט] ²לפני העדת למשמרת, למדנו שלא הניחו אהרן בשנת הארבעים אלא בשנה שניה משנה שנעשה בה הארון, לכך נאמר לפני העדות. (לקח טוב)

1. ראה בהשמטות.

2. מכילתא לעיל קצא, ורש״י ושכ״ט כאן.

כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ לְמֹשֶׁה וְאַצְנְעֵיהּ אַהֲרֹן קֳדָם סָהֲדוּתָא לְמַטְּרָא.

As Hashem commanded Moshe, Aharon stored it before the Testimony for safekeeping.

כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶל מֹשֶׁה וַיַּנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדֻת לְמִשְׁמָרֶת

כְּמָא דְפַקֵּיד ה׳ לְמֹשֶׁה (ח״נ: יָת מֹשֶׁה, עִם מֹשֶׁה) וְאַצְנְעֵיהּ אַהֲרֹן קֳדָם סָהֲדוּתָא לְמַטְּרָא

צִוָּה אֶל מֹשֶׁה – יחידאי

לעומת רוב המקראות בהם מופיע צִוָּה אֶת מֹשֶׁה כגון ״כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה״ (שמות יב כח) ותרגומו ״כְּמָא דְּפַקֵּיד ה׳ יָת מֹשֶׁה״, פסוקנו הוא היחיד בתורה בו נאמר ״כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶל מֹשֶׁה״ ומטעם זה רבו בו חילופי הנוסחים.

והנה בפניית האחים אל יוסף תרגם ״וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר״ (בראשית נ טז) ״וּפַקִּידוּ לְוָת יוֹסֵף לְמֵימַר״, כי הפנייה נעשתה על ידי שליח שיאמר ליוסף, כמבואר שם. אבל כאן ״כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶל מֹשֶׁה״ ולא נאמר שימסור לבני ישראל, נכון לתרגם ״כְּמָא דְפַקֵּיד ה׳ לְמֹשֶׁה״ כרוב הנוסחים [ולא: יָת]. וייתכן לקיים גם נוסח ״עִם מֹשֶׁה״ המיישב קושי: מכיוון שציווי ה׳ על לקיחת הצנצנת לא נזכר כלל בכתוב, דקדק לתרגם ״עם משה״ ובכך רמז לדרגת נבואתו ולהתגלות מיוחדת שזכה לה כמבואר לעיל בפסוק ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה״ (שמות ו יג) ״עִם מֹשֶׁה״.⁠¹

1. וראה ״העמק דבר״.

היך מה דפקד י״י ית משה ואצנע יתיה אהרן קדם שהדותא למטרה.

היכמא דפקיד י״י ית משה ואצנעיה אהרן קדם סהדותא למטרא.

As the Lord commanded Mosheh, so did Aharon lay it up before the testimony to be kept.

כאשר צוה י״י את משה ויגנוז אותו אהרן לפני העדות למשמרת.

פכמא אמר אללה מוסי וצ֗עה הרון בין ידי אלשהאדה מחפוט֗א.

כמו שציווה ה׳ את משה, אהרן הניח אותו לפני העדות למשמרת.

כאשר צוה ה׳ ¹את משה – כן עשה אהרן.

ויניחהו אהרן – צנצנת לשון נקבה, דכתיב צנצנת אחת, ויניחהו אהרן, לשון זכר, חוזר אל המן, דכתיב, והוא כזרע גד (שמות ט״ז:ל״א).

לפני העדות למשמרת – למדנו שלא הניחו אהרן בשנת הארבעים אלא בשנה שניה, משנה שנעשה בה הארון, לכך נאמר לפני העדות למשמרת.

1. את משה. וכן בכ״י פ״ב פלארענץ. ובמקרא כתיב אל משה.

כאשר צוה ה׳ (את) [אל] משה – בזמן ירידת המן בתחילה כן עשה אהרן בשנה השנית:

ויניחהו אהרן – אחר שנמשה לפני העדות לאחר שניתן אל הארון:

למשמרת – לעתיד לבא, כי בשעה שמצא חלקיהו הכהן ספר תורה פתוח בהיכל, בזמן שהיה ירמיהו בו מתנבא על ישראל, שלשים שנה קודם שהיה דבר ה׳ אל יחזקאל בן בוזי הכהן, והיה כתוב בס״ת יוליך ה׳ אותך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת (דברים כח לו), מיד עמד וגנז כל מלאכת המשכן תחת מחילת ההיכל והארון והבדים וכל כלים שנעשה במדבר וצנצנת המן ומטה אהרן ושקדיה ופרחיה והמזבח עם אש תמיד ושמן המשחה וקטורת הסמים ואפר הפרה, שנאמר ויאמר המלך לכהנים המבינים בעם תנו לכם את הארון ברית ה׳ כי אין לכם משא בכתף ועתה עבדו את ה׳ בכל לבבכם (דברי הימים ב לה ג), ואמר ר׳ אליעזר אתיין משמרת משמרת, כתיב במקלו של אהרן למשמרת לאות לבני מרי (במדבר יז כה), וכתיב בצנצנת המן למשמרת לדורותיכם, וכתיב לפני עדות למשמרת, ללמדך שבמקום אחד גנז ועתיד להעמידן לישראל, שנאמר למשמרת לדורותיכם, דור העוה״ז ודור העוה״ב:

לפני העדות – הארון.

לפני העדות BEFORE THE PACT: Before the Ark [of the Pact].⁠¹

1. This interpretation is generally agreed upon by all the classical commentators. Also NJPSC: "The Pact: ellipsis for 'the Ark of the Pact'.⁠"

כאשר – הנה פירוש לפני י״י (שמות ט״ז:ל״ג) – לפני העדות – שהוא הארון, ונקרא ארון העדות בעבור לוחות הברית שהיו שם.

AS THE LORD COMMANDED MOSES. Scripture here explains that before the Lord means: before the Testimony, the reference being to the ark. The ark is referred to as the Ark of the Testimony because of the tablets of the covenant¹ that were in it.

1. Also referred to as the tables of testimony. See Ex. 32:15.

לפני העדות למשמרת – משנבנה המשכן. ועד שלא נבנה המשכן, היה לפני הבמה שמקריבין שם הקרבנות, כמו ויבא אהרון וכל זקני ישראל לאכול לחם {עם חתן משה} לפני האלהים (שמות י״ח:י״ב).

לפני העדות למשמרת – BEFORE THE TESTIMONY FOR SAFEKEEPING – When the tabernacles was built. And until the tabernacle was built, it was before the platform where they sacrificed there the sacrifices, like “And Aharon and all the elders of Israel came to eat bread {with Moshe’s father in law} before God” (Shemot 18:12).

ויניחהו אהרן לפני העדת – הטעם אותו העדות, וזה היה בפועל אחר שנעשה המשכן, ובעבור שהמצוה היתה עתה, ספר קיומה בפעל עתה, כל שכן שנכון אמרו ויניחהו לפני העדות, מאשר ידענו כי הנמצא יחלק לשני חלקים, והם אם בכח אם בפועל.

ויניחוהו לפני העדות שהוא ארון ברית ה׳ למשמרת למען ידעו דורותיהם כי בלחם הזה ובמדה ההיא התפרנסו מ׳ שנה כל עם ה׳ במדבר והיתה הצנצנת מונחת לפני לפני׳ במקום המקודש ההוא להיות ענין המן כולל כל הנסים האלה עד שירמיהו כאשר היה מוכיח לישראל היה מראה להם צנצנת המן ואומר (ירמיהו ב׳) הדור אתם ראו דבר ה׳ וכמו שזכרו חז״ל כי קרא את המן דבר ה׳ ויש אומרים מפני מה שצוה במן שיניחוהו לפני העדות שזה שצוה משה מן הצנצנת היה בשנת המ׳ קודם מיתת אהרן ואין צורך כי משה היה יודע שבהר סיני יקבלו את התורה ויעשו ארון העדות ומי המונע שיצוה לאהרן עתה מה שיעשה אח״כ.

<כאשר צוה ה׳ אֶל משה: עיין מ״ש¹ בפ׳ במדבר ריש סי׳ ג׳.> [אל⁠־משה].

1. מ״ש: מ״ש במ׳ ג א (׳ביום דבר ה׳ את משה׳).

לפני העדת – כי כמו שהלוחות הם עדות לישראל לפי שהם מעשה אלהים, כן לחם שמים זה הוא עדות להם, כי הוא מחסדי ה׳ אשר הפליא לטובת עמו, ולכן הונח המן אצל הארון:

לפני העדות – לפני ארון העדות שנקרא כן ע״ש הלוחות שבהן מצות ה׳ ועדותיו.

before the law (ha-edut). Before the ark of the law, which was so called because of the tablets that contained God’s commandments and edot (“laws,” lit., “testimonies”).

כאשר צוה ה׳ אל משה – בתחילת ירידת המן, כך ויניחהו אהרן – את צנצנת המן מאוחר יותר, כאשר נבנה הארון עם לוחות העדות – לפני העדות למשמרת.

כאשר צוה ה׳ אל משה – [כלל בלשון שכל לשון צווי נקשר עם מלת את, וכשנקשר עם מלת אל או עם למ״ד, מורה שצוה בעבורו וכמ״ש (ירמיהו לב) ויצו אותם אל אדוניהם, וכמ״ש בס׳ התו״ה (ויקרא סי׳ ד׳)], ור״ל כאשר צוה ה׳ בעבור משה. שתחלת הצווי היה שמשה יהיה מאוכלי המן התמידי ע״י תורתו, כן משנבחר אהרן נצטוה שיהיה מאוכלי המן התמידי ע״י עבודתו, ויניחהו אהרן לפני העדות, אולם אהרן ראה ויבן לדעת שלא בעבור העבודה לבד ניתן לו המן התמידי, כי עקר המבוקש היה לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת ה׳ כנ״ל, כי הכהנים נתיחדו אל עסק התורה כמ״ש יורו משפטיך ליעקב, כי שפתי כהן ישמרו דעת, וע״כ הניח את המן לפני העדות, ללמד שבעבור התורה הנתונה בארון העדות יזכה להיות מאוכלי המן:

על זה בא לומר: כאשר צוה ה׳ אל משה: בקבלה בע״פ¹ פירש לו הכוונה².

{והנה משונה לשון זו הכתובה מכמה מקומות בתורה דכתיב תחילה המעשה ואח״כ ״כאשר צוה ה׳ את משה״, וכאן הקדים ״כאשר צוה וגו׳⁠ ⁠⁠״. ועוד זאת, בכל התורה כתב ״את משה״ וכאן כתוב ״אל משה״. ונראה, דיש בזה כוונה אחרת גם כן, דקאי אדלקמיה שהוא ״למשמרת לדורותיכם״, שידעו שאם יעסקו בתורה יתפרנסו ממן, כפירוש רש״י בשם מדרש, ועל זה קאי ״כאשר צוה ה׳ אל משה״, שהיה משה עוסק בתורה ונתפרנס ממן, כך כל ישראל.}

ויניחהו אהרן לפני העדות: האי ״לפני ה׳⁠ ⁠⁠״³ היינו בקדש הקדשים לפני הארון⁴. ובא ללמד דהתורה גרמה לזה⁵, ולא עבודת הקרבנות שבמשכן כמו לדורות בארץ ישראל שהיתה עבודת המזבח מזינה את ישראל, כמו שכתבתי כמה פעמים⁶. אבל זה אינו אלא לפרנסה טבעית ומשום הכי נקראת ׳עבודה׳, כמו ״עובד אדמתו ישבע לחם״ (משלי יב,יא), אבל במדבר היה המזון נסיי ורק בשביל זכות התורה, והקרבנות לא באו אלא בשביל יעוד⁷ כמו שכתבתי בפרשת תצוה (כט,לח) ובכמה מקומות⁸, ובא ללמדנו דעסק התורה מזין גם באופן למעלה מהטבע אם השעה צריכה לכך, ובשביל זה הונח לפני העדות שהמה למעלה מהטבע⁹.

1. כפי שיטת רבינו בכל מקום בהבנת המושג ״כאשר צוה ה׳⁠ ⁠⁠״.

2. וכפי שממשיך הפסוק ״ויניחהו אהרן לפני העדות״, ועיין בזה במשך חכמה.

3. שהוזכר בפסוק הקודם.

4. כפי שפירש רש״י בפסוק הקודם. וז״ל הראב״ע: וטעם ״לפני ה׳⁠ ⁠⁠״ – בעבור הכבוד שהוא על הכרובים.

5. לירידת המן.

6. עיין בראשית (ב,ה. טו,ט. כא,ג בהרח״ד). במדבר (כח,ב). דברים (ח,ז).

7. יעוד עם משה – ״ונועדתי לך שם״....

8. במדבר כח,ב. דברים ח,ג.

9. כמו שמצינו שמקום הארון אינו מן המדה.

אין כל הכרח לקשור את הרישא ״כאשר... משה״ אל הפסוק הקודם,⁠¹ כי אז לא מתאים ״אל משה״, אבל הוא קביעה הקודמת את המשפט הראשי המתחיל בוי״ו, כמו למעלה פסוק ו ״ערב וידעתם״.

העדות – כלומר, ארון העדות.

1. כפי שעשה Dillmann.

צִוָּ֥ה ה֖' אֶל⁠־מֹשֶׁ֑ה – When Tanakh refers to God commanding Moses, it generally uses the phrase צִוָּה ה' אֶת⁠־מֹשֶׁה with the direct object particle אֶת, but 1 time only (Exodus 16:34) it reads צִוָּה ה' אֶל⁠־מֹשֶׁה with the preposition אֶל [“to”]. When Tanakh refers to God speaking to Moses, however, it generally uses the phrase דִּבֶּר ה' אֶל⁠־מֹשֶׁה with the preposition אֶל, but 1 time only (Numbers 3:1) it uses the direct object particle: דִּבֶּ֧ר ה֛' אֶת⁠־מֹשֶׁ֖ה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון