ביאור דברי המענה, ענה איוב ואמר שמעתי כמו אלה הדברים פעמים רבות הנה כולכם מנחמי׳ תנחומי עמל וכזב, האם ימצא קץ לדברי רוח והבל כמו שהם דבריכם או מה יחזק דעתך מה שתטען ותענה הנה אין בדבריך מה שיחזק דעתך בו, גם אנכי הייתי מדבר עמכם ככם לו הייתם במקומי אחביר עליכם במלין לנחם אתכם ואניעה עליכ׳ במו ראשי לנוד לכם ולהיות מיצר בצרתכם, אם היה העניין כן אחזיק אתכם בדברי ומה שאנוד לכם בדברי יהיה להפליג על חוזק ספור שבריכם יחשך כאבכם מהם כי הרבה יתפייסו מי שהושבר כאשר ינודו לו ויספדו אותו בחוזק שברו ושיעור מה שאבד ממנו, הנה אם אדבר לא יחשך כאבי ממני או אם אחדל מהדבור לא יועיל לי ולא יסור דבר מצרתי, אך עתה הלאני השם שם כל אברי שממים, איני צריך לעד אחר על צרתי כי הקמטים שבי מרוב הכחישות יעידו עלי וכחשי ודלותי יעיד על חוזק שברי ומכאובי, אף השם יתברך טרף אותי וישטמני תכלית השנאה והגיעני להיות חרפת אדם ובזוי עם עד שצרי חרק עלי בשיניו לכעסו עלי וילטוש עיניו לי לעיין אותי בעין רעה, הרחיבו עלי פיהם אויבי בחרפותיהם אשר הם מחרפים אותי הכו לחיי יחד עלי יתקבצון כל שונאי והנה אמר זה לפי מה שאחשוב כנגד רעיו שהיו מחרפין אותו, ימסור אותי השם יתברך ביד שקרן ועל ידי רשעים הטה אותי ממה שהייתי בו, שליו הייתי ויפרפרני השם ויכתתני אחז בערפי וישברני ויקימני לו למטרה לירות בי חציו, יסובו עלי מורי החצים אשר לו יבקע כליותי ולא יחמול לשפוך לארץ מררתי והנה אמר זה כנגד המכות והמכאובות אשר חלו בו, יפרצני השם פרץ על פני פרץ ר״ל מכה אחר מכה ירוץ עלי כגבור להכות אותי בכח ובתוקף מכות רבות על מה שהוגלד ממכותי תפרתי שק שהוא בגד קשה והנה הוא מכאיב ומצער אותי מאד ועוללתי ראשי בעפר ואפר וכל זה מרוב היגון כי בסיבת היגון יחגרו האנשים שק ויעלו עפר על ראשם, פני נמלאו חומר ולכלוך מרוב הבכי ובסבת הבכי חשכו ראותיי עד שעל עפעפי צלמות, כל הצרות האלו באוני על לא חמס בכפי וגם תפלתי היתה זכה שלא הייתי מתפלל שיבא רע לאויבי ולא הייתי נמנע מלהתפלל לשם יתברך קודם בוא אלי הצרה הזאת וזה שאיוב כמו שזכרנו היה נבוך תחלה בזאת החקירה והיה רוצה לצאת ידי שתיהן ולזה היה מקריב קרבנות אל השם יתברך לכפר בעד בניו, ארץ אל תכסי דמי והחמס הנעשה לי בסבת זה הסדור המסודר מהשם יתברך או יהיה הרצון בזה אל תכסה החמס הנעשה לי אם אמת מה שיאמרו רעי שתהיינה אלו הרעות מאת השם יתברך על צד העונש ואל יהי מקום להסתר שם זעקתי על החמס הנעשה לי, גם עתה הנה בשמים עדי שהאמת אתי אם היה השם יתברך משגיח באלו הדברים הפרטיים כמו שאתם אומרים אתם רעי המליצים עמי אל אלוה תדמע עיני ואליו דברי לא עמכם שאם היו דברי עמכם היא מבואר שלא תהיה טענה עליכם מה שאספר מהחמס הנעשה לי אם הענין כדבריכם לפי שכלכם תאמרו שאינכם מאמינים אותי במה שאני אומר שאין חמס בכפי, ואולם דברי עם השם יתברך שאם היה הענין כדבריכם רצוני שיהיה השם יתברך מבין את כל מעשה האדם היה הוא יודע האמת בזה ולזה תהיה מזה הצד טענה לשם יתברך לבאר שאם היה משגיח באישי האדם בכמו האופן שאתם אומרים הוא עושה עמי עול וחמס, מי יתן שיוכל האדם להתווכח עם השם כמו הויכוח שיהיה בין אדם לרעהו, כי מספר השנים הנשארים לי לחיות יהיו באים עתה ואמות או תהיה רוחי נשחתה ונכרתים ימי שלא אשלימם ויהיו עתה קברים לי, אם אין רעי המליצים לי אנשים מהתלות עמי ולזה אברח מלהתווכח עמהם ובמה שאומרים להמרותי ולהעציבני רואה עיני ולנה שם ר״ל שאין הכעסים אשר הם מכעיסים אותי ומדברים כנגדי נעלמים ממני.