ותגמול את לא רוחמה ותהר ותלד בן – אמר ותגמול לפי שארכו ימי החולשה, בימי זכריה ושלום, גם בימי מנחם בן גדי שמלך עשר שנים כי בימיו בא פול מלך אשור
(מלכים ב ט״ו:י״ט), גם בימי פקחיה בנו שמלך שנתים עד שעמד פקח בן רמליהו והתחזק במלוכה ומלך עשרים שנה והתגבר על מלכות יהודה והרג ביהודה מאה ועשרים אלף איש ביום אחד
(דברי הימים ב כ״ח:ו׳), גם צר על ירושלם עם רצין מלך ארם, ועליו אמר בזה המשל
ותלד בן. ועל דורו נאמר
קרא שמו לא עמי (הושע א׳:ט׳), כי עליו נאמר ויעש הרע בעיני השם לא סר מן חטאת ירבעם
(ראה מלכים ב י״ג:י״א).
והחכם רבי אברהם בן עזרא ז״ל פירש משל ותגמול אחר שגלו עשרת השבטים והולידו בנים בגלותם ושם עמדו ולא שבו לארצם, על כן קראם לא עמי. וכן תרגם יונתן ודריהון דאיתגליאו לביני עממייא אשתכחו דלא הוו רחימין בעובדיהון ואוסיפו ועבדו עובדין בישין.