×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
עזרא ב׳תנ״ך
א֣
אָ
(א)  וְאֵ֣לֶּה׀ בְּנֵ֣י הַמְּדִינָ֗ה הָֽעֹלִים֙ מִשְּׁבִ֣י הַגּוֹלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר הֶגְלָ֛ה [נְבוּכַדְנֶצַּ֥ר] (נבוכדנצור) מֶֽלֶךְ⁠־בָּבֶ֖ל לְבָבֶ֑ל וַיָּשׁ֛וּבוּ לִירוּשָׁלַ֥͏ִם וִֽיהוּדָ֖ה אִ֥ישׁ לְעִירֽוֹ׃ (ב) אֲשֶׁר⁠־בָּ֣אוּ עִם⁠־זְרֻבָּבֶ֗ל יֵשׁ֡וּעַ נְ֠חֶמְיָ֠ה שְׂרָיָ֨ה רְֽעֵלָיָ֜ה מׇרְדֳּכַ֥י בִּלְשָׁ֛ן מִסְפָּ֥ר בִּגְוַ֖י רְח֣וּם בַּעֲנָ֑ה מִסְפַּ֕ר אַנְשֵׁ֖י עַ֥ם יִשְׂרָאֵֽל׃ (ג)  בְּנֵ֣י פַרְעֹ֔שׁ אַלְפַּ֕יִם מֵאָ֖ה שִׁבְעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ד) בְּנֵ֣י שְׁפַטְיָ֔ה שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שִׁבְעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ה) בְּנֵ֣י אָרַ֔ח שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת חֲמִשָּׁ֥ה וְשִׁבְעִֽים׃ (ו) בְּנֵֽי⁠־פַחַ֥ת מוֹאָ֛ב לִבְנֵ֥י יֵשׁ֖וּעַ יוֹאָ֑ב אַלְפַּ֕יִם שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת וּשְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ (ז) בְּנֵ֣י עֵילָ֔ם אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם חֲמִשִּׁ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ (ח) בְּנֵ֣י זַתּ֔וּא תְּשַׁ֥ע מֵא֖וֹת וְאַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ (ט) בְּנֵ֣י זַכָּ֔י שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְשִׁשִּֽׁים׃ (י) בְּנֵ֣י בָנִ֔י שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (יא) בְּנֵ֣י בֵבָ֔י שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ (יב) בְּנֵ֣י עַזְגָּ֔ד אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (יג) בְּנֵי֙ אֲדֹ֣נִיקָ֔ם שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת שִׁשִּׁ֥ים וְשִׁשָּֽׁה׃ (יד) בְּנֵ֣י בִגְוָ֔י אַלְפַּ֖יִם חֲמִשִּׁ֥ים וְשִׁשָּֽׁה׃ (טו) בְּנֵ֣י עָדִ֔ין אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת חֲמִשִּׁ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ (טז) בְּנֵֽי⁠־אָטֵ֥ר לִֽיחִזְקִיָּ֖ה תִּשְׁעִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ (יז) בְּנֵ֣י בֵצָ֔י שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ (יח) בְּנֵ֣י יוֹרָ֔ה מֵאָ֖ה וּשְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ (יט) בְּנֵ֣י חָשֻׁ֔ם מָאתַ֖יִם עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ (כ) בְּנֵ֥י גִבָּ֖ר תִּשְׁעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ (כא) בְּנֵ֣י בֵֽית⁠־לָ֔חֶם מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ (כב) אַנְשֵׁ֥י נְטֹפָ֖ה חֲמִשִּׁ֥ים וְשִׁשָּֽׁה׃ א (כג) אַנְשֵׁ֣י עֲנָת֔וֹת מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ (כד) בְּנֵ֥י עַזְמָ֖וֶת אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (כה) בְּנֵ֨י קִרְיַ֤ת עָרִים֙ כְּפִירָ֣ה וּבְאֵר֔וֹת שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְאַרְבָּעִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ (כו) בְּנֵ֤י הָרָמָה֙ וָגָ֔בַע שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וְאֶחָֽד׃ (כז) אַנְשֵׁ֣י מִכְמָ֔ס מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (כח) אַנְשֵׁ֤י בֵֽית⁠־אֵל֙ וְהָעָ֔י מָאתַ֖יִם עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ (כט) בְּנֵ֥י נְב֖וֹ חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ל) בְּנֵ֣י מַגְבִּ֔ישׁ מֵאָ֖ה חֲמִשִּׁ֥ים וְשִׁשָּֽׁה׃ (לא) בְּנֵי֙ עֵילָ֣ם אַחֵ֔ר אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם חֲמִשִּׁ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ (לב) בְּנֵ֣י חָרִ֔ם שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת וְעֶשְׂרִֽים׃ (לג) בְּנֵי⁠־לֹד֙ חָדִ֣יד וְאוֹנ֔וֹ שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ (לד) בְּנֵ֣י יְרֵח֔וֹ שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ (לה) בְּנֵ֣י סְנָאָ֔ה שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וְשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת וּשְׁלֹשִֽׁים׃ (לו)  הַֽכֹּהֲנִ֑ים בבְּנֵ֤י יְדַֽעְיָה֙ לְבֵ֣ית יֵשׁ֔וּעַ תְּשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שִׁבְעִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ (לז) בְּנֵ֣י אִמֵּ֔ר אֶ֖לֶף חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (לח) בְּנֵ֣י פַשְׁח֔וּר אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם אַרְבָּעִ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ (לט) בְּנֵ֣י חָרִ֔ם אֶ֖לֶף וְשִׁבְעָ֥ה עָשָֽׂר׃ (מ)  הַלְוִיִּ֑ם בְּנֵי⁠־יֵשׁ֧וּעַ וְקַדְמִיאֵ֛ל לִבְנֵ֥י הוֹדַוְיָ֖ה שִׁבְעִ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ (מא) הַֽמְשֹׁרְרִ֑ים בְּנֵ֣י אָסָ֔ף מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ ג (מב) בְּנֵ֣י הַשֹּֽׁעֲרִ֗ים בְּנֵי⁠־שַׁלּ֤וּם בְּנֵֽי⁠־אָטֵר֙ בְּנֵי⁠־טַלְמֹ֣ןד בְּנֵי⁠־עַקּ֔וּב בְּנֵ֥י חֲטִיטָ֖א בְּנֵ֣י שֹׁבָ֑י הַכֹּ֕ל מֵאָ֖ה שְׁלֹשִׁ֥ים וְתִשְׁעָֽה׃ (מג)  ההַנְּתִינִ֑ים בְּנֵי⁠־צִיחָ֥או בְנֵי⁠־חֲשׂוּפָ֖א בְּנֵ֥י טַבָּעֽוֹת׃ (מד) בְּנֵי⁠־קֵרֹ֥ס בְּֽנֵי⁠־סִֽיעֲהָ֖א בְּנֵ֥י פָדֽוֹן׃ (מה) בְּנֵי⁠־לְבָנָ֥ה בְנֵי⁠־חֲגָבָ֖ה בְּנֵ֥י עַקּֽוּב׃ (מו) בְּנֵי⁠־חָגָ֥ב בְּנֵי⁠־[שַׁלְמַ֖י] (שמלי) בְּנֵ֥י חָנָֽן׃ (מז) בְּנֵי⁠־גִדֵּ֥ל בְּנֵי⁠־גַ֖חַר בְּנֵ֥י רְאָיָֽה׃ (מח) בְּנֵי⁠־רְצִ֥ין בְּנֵי⁠־נְקוֹדָ֖א בְּנֵ֥י גַזָּֽם׃ (מט) בְּנֵי⁠־עֻזָּ֥א בְנֵי⁠־פָסֵ֖חַ בְּנֵ֥י בֵסָֽי׃ (נ) בְּנֵי⁠־אַסְנָ֥ה בְנֵי⁠־מְעוּנִ֖יםז בְּנֵ֥י [נְפוּסִֽים] (נפיסים (נא) בְּנֵי⁠־בַקְבּ֥וּק בְּנֵי⁠־חֲקוּפָ֖א בְּנֵ֥י חַרְחֽוּר׃ (נב) בְּנֵי⁠־בַצְל֥וּת בְּנֵי⁠־מְחִידָ֖א בְּנֵ֥י חַרְשָֽׁא׃ (נג) בְּנֵי⁠־בַרְק֥וֹס בְּֽנֵי⁠־סִֽיסְרָ֖א בְּנֵי⁠־תָֽמַח׃ (נד) בְּנֵ֥י נְצִ֖יחַ בְּנֵ֥י חֲטִיפָֽא׃ (נה) בְּנֵ֖י עַבְדֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה בְּנֵי⁠־סֹטַ֥י בְּנֵי⁠־הַסֹּפֶ֖רֶת בְּנֵ֥י פְרוּדָֽא׃ (נו) בְּנֵי⁠־יַעְלָ֥ה בְנֵי⁠־דַרְק֖וֹן בְּנֵ֥י גִדֵּֽל׃ (נז) בְּנֵ֧י שְׁפַטְיָ֣ה בְנֵֽי⁠־חַטִּ֗יל בְּנֵ֛י פֹּכֶ֥רֶת הַצְּבָיִ֖ים בְּנֵ֥י אָמִֽי׃ (נח) כׇּ֨ל⁠־הַנְּתִינִ֔ים וּבְנֵ֖י עַבְדֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת תִּשְׁעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (נט)  חוְאֵ֗לֶּה הָֽעֹלִים֙ מִתֵּ֥ל מֶ֙לַח֙ תֵּ֣ל חַרְשָׁ֔א כְּר֥וּב אַדָּ֖ן אִמֵּ֑ר וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לְהַגִּ֤יד בֵּית⁠־אֲבוֹתָם֙ וְזַרְעָ֔ם אִ֥ם מִיִּשְׂרָאֵ֖ל הֵֽם׃ (ס) בְּנֵי⁠־דְלָיָ֥ה בְנֵי⁠־טוֹבִיָּ֖ה בְּנֵ֣י נְקוֹדָ֑א שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (סא) וּמִבְּנֵי֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים בְּנֵ֥י חֳבַיָּ֖ה בְּנֵ֣י הַקּ֑וֹץ בְּנֵ֣י בַרְזִלַּ֗י אֲשֶׁ֣ר לָ֠קַ֠ח מִבְּנ֞וֹת בַּרְזִלַּ֤י הַגִּלְעָדִי֙ אִשָּׁ֔ה וַיִּקָּרֵ֖א עַל⁠־שְׁמָֽם׃ ט (סב) אֵ֗לֶּה בִּקְשׁ֧וּ כְתָבָ֛ם הַמִּתְיַחְשִׂ֖ים וְלֹ֣א נִמְצָ֑אוּ וַֽיְגֹאֲל֖וּ מִן⁠־הַכְּהֻנָּֽה׃ (סג) וַיֹּ֤אמֶר הַתִּרְשָׁ֙תָא֙ לָהֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹא⁠־יֹאכְל֖וּ מִקֹּ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים עַ֛ד עֲמֹ֥ד כֹּהֵ֖ן לְאוּרִ֥ים וּלְתֻמִּֽים׃ (סד) כׇּל⁠־הַקָּהָ֖ל כְּאֶחָ֑ד אַרְבַּ֣ע רִבּ֔וֹא אַלְפַּ֖יִם שְׁלֹשׁ⁠־מֵא֥וֹת שִׁשִּֽׁים׃ (סה) מִ֠לְּבַ֠ד עַבְדֵיהֶ֤ם וְאַמְהֹֽתֵיהֶם֙ אֵ֔לֶּה שִׁבְעַ֣ת אֲלָפִ֔ים שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֣ים וְשִׁבְעָ֑ה וְלָהֶ֛ם מְשֹׁרְרִ֥ים וּֽמְשֹׁרְר֖וֹת מָאתָֽיִם׃ (סו) סוּסֵיהֶ֕ם שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֣ים וְשִׁשָּׁ֑ה פִּרְדֵיהֶ֕ם מָאתַ֖יִם אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ י (סז) גְּמַ֨לֵּיהֶ֔ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֣ים וַחֲמִשָּׁ֑ה חֲמֹרִ֕ים שֵׁ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְעֶשְׂרִֽים׃ (סח)  וּמֵרָאשֵׁי֙ הָֽאָב֔וֹת בְּבוֹאָ֕ם לְבֵ֥ית יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם הִֽתְנַדְּבוּ֙ לְבֵ֣ית הָֽאֱלֹהִ֔ים לְהַעֲמִיד֖וֹ עַל⁠־מְכוֹנֽוֹ׃ (סט) כְּכֹחָ֗ם נָתְנוּ֮ לְאוֹצַ֣ר הַמְּלָאכָה֒ זָהָ֗ב דַּרְכְּמוֹנִים֙ שֵׁשׁ⁠־רִבֹּ֣אות וָאֶ֔לֶף יאוְכֶ֕סֶף מָנִ֖ים חֲמֵ֣שֶׁת אֲלָפִ֑ים וְכׇתְנֹ֥ת כֹּהֲנִ֖ים מֵאָֽה׃ (ע)  וַיֵּשְׁב֣וּ הַכֹּהֲנִ֣ים וְ֠הַלְוִיִּ֠ם וּֽמִן⁠־הָעָ֞ם וְהַמְשֹׁרְרִ֧ים וְהַשּׁוֹעֲרִ֛ים וְהַנְּתִינִ֖ים בְּעָרֵיהֶ֑ם וְכׇל⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּעָרֵיהֶֽם׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א ‹ססס› ל=אין פרשה
ב ‹פפ› א⁠(ק)=שש״פ (=שיטה שלמה פנויה) ומתחיל בני ידעיה בשיטה ב׳; ראו עופר, ילין, עמ׳ 325 הערות 15-16.
ג ‹ססס› ל=פרשה פתוחה
ד טַלְמֹ֣ן =ק-מ,ב1 ומסורת-ל וטברניות ובדפוסים
• ל?!=טַלְמ֣וֹן (כתיב מלא וי״ו?), וכן דעתו של דותן (אבל נראה שהיה נסיון בלתי-מוצלח למחוק את הוי״ו, ונשאר רק גגו אולי בגלל הרצון לשמור על נקודת החולם).
• הערת ברויאר בספק
ה ‹סס› ל=פרשה פתוחה
ו בְּנֵי⁠־צִיחָ֥א מכאן ועד סוף הרשימה (פסוק נ״ח ״כל הנתינים״) כל ״בני״ בא בכתי״ל בטור שמאלי (בסוף השורה לאחר רווח).
ז מְעוּנִ֖ים =ש1,ק-מ,ב1 ומסורה וחלק מהדפוסים (וכן בקורן)
• ל-כתיב=מְעיּנִ֖ים (ביו״ד), ל-קרי=מְעוּנִ֖ים (בוי״ו) וכן הוא במקצת דפוסים
ח ‹פפ› ל=פרשה סתומה
ט ‹ססס› ל=אין פרשה
י ‹ססס› ל=אין פרשה
יא ‹רווח› ל=פרשה סתומה (פסקא באמצע פסוק)
E/ע
הערותNotes
(א) ואלה בני המדינה – אלה בני ישראל אשר ממדינת ארץ ישראל העולים עתה מן השבי אשר בגולה לירושלים. וישובו – ועתה חזרו לירושלים. ויהודה – ובני יהודה חזרו כל א׳ וא׳ לעירו. (ב) אשר באו – בני המדינה הללו בתחילה כאשר גלו מארץ ישראל לבבל עם זרובבל וגו׳. מספר – הראשון פ״א קמוצה בגדול ושם אדם הוא מספר השני פ״א פתוחה ודבוק הוא. אנשי עם ישראל – הללו בני אדם גדולים וחשובים היו והאחרים היו משוכים אחריהם ועל כן מנאום אחריהם לבד. (ג) בני פרעוש וגו׳ – יש בהם בפרשה שמזכיר שם אביהם על שם בני המשפחה ויש מהם שמזכירם על שם מקומם לומר בני מקום פלוני. (לו) הכהנים בני ידעיה – עד עתה מנה בני יהודה ובנימן ומעכשיו הוא מונה והולך הכהנים והלוים כמו שנאמר למעלה ויקומו ראשי האבות ליהודה ובנימין והכהנים והלוים וגו׳ (עזרא א׳:ה׳). (מא) המשוררים – הלוים שהיו משוררים וכן השוערים הם הלוים שהיו שוערים משערי בית המקדש. (מג) הנתינים – עכשיו הוא מונה אותם נתינים שהיו חוטבי עצים ושואבי מים לעדה (יהושע ט׳:כ״ז) ומשם היתה יוצאת פרנסתם. (נח) ובני עבדי שלמה – עבדים היו לשלמה המלך והללו בנים היו מבני בניהם. (נט) ואלה העולים מתל מלח וגו׳ – ואי זה מעשה הגיע להם ולא יוכלו להגיד וגו׳. וזרעם – של אבותם לפי שאבדו יחוס שלהם ולא ידעו אם מישראל הם. (ס) בני דליה וגו׳ – גם הם בכלל אלה העולים מתל מלח (עזרא ב׳:נ״ט). (סא) אשר לקח – כל אחד מבנות ברזילי הגלעדי לקח אשה. ויקרא על שמם – והיה נקרא שמו של ברזילי על שמם לפי שהם לקחו מבנותיו. (סב) אלה – כהנים הללו המתיחסים שהיה להם להתיחס באותו כתב ולא נמצא כתב יחוסן. ויגאלו – שהיו מגואלים ומגועלים שלא יעבודו עוד עם שאר הכהנים בעבור שלא נמצא כתב יחוסן. (סג) התרשתא – הוא נחמיה בן חכליה (נחמיה ח׳:ט׳, י׳:ב׳) ואמרו רבותינו שנקרא שמו התרשתא שהתירו לו חכמים לשתות יין של גוים על אשר היה משקה למלך (נחמיה א׳:י״א). מקדש הקדשים – חטאות ואשמות כשאר כהנים. עד עמד כהן וגו׳ – כאדם האומר לחבירו עד ימות המשיח לא יעלה דבר זה ואיני יכול לפתור עד עמוד כהן לאורים ותומים בבית שני לפי שמצינו בפ״א של יומא שהיה בית שני חסר מאורי׳ ותומים. (סד) כל הקהל כאחד – כשהיו כולם ביחד עם הכהנים והלוים והנתינים היה בהם חשבון זה ובני ישראל המנויים למעלה הם של שבט יהודה ובנימין ואותם אשר נחסרו מחשבון זה שלא תמצאם למעלה הם היו משאר השבטים וכן מפורש בסדר עולם כל הקהל כאחד ארבע רבוא וגו׳ ובפרטן אינן אלא שלשים אלף י״ג אלף היכן הם אלא שעלו משאר השבטים. (סה) מלבד עבדיהם ואמהותיהם – שלא היו בכלל הקהל. ולהם משוררים ומשוררות מאתים – לפי שהיו עולים בשמחה מבבל לא״י היו צריכים למשוררים ומשוררות כדי שיהו מטיילות בהם ברוב שמחתם. (סח) התנדבו – היו מתנדבין לבניין הבית. (סט) ככחם – כפי כחם וממונם. דרכמונים – שם מטבע של זהב. וכתנות כהנים – לשרת בהם.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144