R. Yosef Kara First Commentary Hoshea 1 – ר' יוסף קרא פירוש א הושע א‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) דְּבַר⁠־יְהֹוָ֣הי״י֣׀ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֗ה אֶל⁠־הוֹשֵׁ֙עַ֙ בֶּן⁠־בְּאֵרִ֔י בִּימֵ֨י עֻזִּיָּ֥ה יוֹתָ֛ם אָחָ֥ז יְחִזְקִיָּ֖ה מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה וּבִימֵ֛י יָרׇבְעָ֥ם בֶּן⁠־יוֹאָ֖שׁ מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃ (ב) תְּחִלַּ֥ת דִּבֶּר⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ בְּהוֹשֵׁ֑עַ ^אוַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜הי״י֜ אֶל⁠־הוֹשֵׁ֗עַ לֵ֣ךְ קַח⁠־לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙ וְיַלְדֵ֣י זְנוּנִ֔ים כִּֽי⁠־זָנֹ֤ה תִזְנֶה֙ הָאָ֔רֶץ מֵאַחֲרֵ֖י יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (ג) וַיֵּ֙לֶךְ֙ וַיִּקַּ֔ח אֶת⁠־גֹּ֖מֶר בַּת⁠־דִּבְלָ֑יִם וַתַּ֥הַר וַתֵּלֶד⁠־ל֖וֹ בֵּֽן׃ (ד) וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙י״י֙ אֵלָ֔יו קְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יִזְרְעֶ֑אל כִּי⁠־ע֣וֹד מְעַ֗ט וּפָ֨קַדְתִּ֜י אֶת⁠־דְּמֵ֤י יִזְרְעֶאל֙ עַל⁠־בֵּ֣ית יֵה֔וּא וְהִ֨שְׁבַּתִּ֔י מַמְלְכ֖וּת בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ (ה) וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְשָֽׁבַרְתִּי֙ אֶת⁠־קֶ֣שֶׁת יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖מֶק יִזְרְעֶֽאל׃ (ו) וַתַּ֤הַר עוֹד֙ וַתֵּ֣לֶד בַּ֔ת וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ קְרָ֥א שְׁמָ֖הּ לֹ֣א רֻחָ֑מָה כִּי֩ לֹ֨א אוֹסִ֜יף ע֗וֹד אֲרַחֵם֙ אֶת⁠־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כִּֽי⁠־נָשֹׂ֥א אֶשָּׂ֖א לָהֶֽם׃ (ז) וְאֶת⁠־בֵּ֤ית יְהוּדָה֙ אֲרַחֵ֔ם וְהוֹשַׁעְתִּ֖ים בַּיהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהֵיהֶ֑ם וְלֹ֣א אוֹשִׁיעֵ֗ם בְּקֶ֤שֶׁת וּבְחֶ֙רֶב֙ וּבְמִלְחָמָ֔ה בְּסוּסִ֖ים וּבְפָרָשִֽׁים׃ (ח) וַתִּגְמֹ֖ל אֶת⁠־לֹ֣א רֻחָ֑מָה וַתַּ֖הַר וַתֵּ֥לֶד בֵּֽן׃ (ט) וַיֹּ֕אמֶר קְרָ֥א שְׁמ֖וֹ לֹ֣א עַמִּ֑י כִּ֤י אַתֶּם֙ לֹ֣א עַמִּ֔י וְאָנֹכִ֖י לֹא⁠־אֶהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א ‹פפ› א=רווח של שורה ריקה

E/ע

הערותNotes

(א) ^אדבר י״י אשר היה אל הושע בן בארי בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי^ב יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל – מבני יהוא היה, שניבא בימי אילו חמשה מלכים. ואמרו רבותינו ז״ל: מפני מה זכה ירבעם מלך ישראל^ג לימנות עם מלכי יהודה, אלא מפני שלא קיבל לשון הרע מן אמציה, כמו שמפורש במסכת פסחים (בבלי פסחים פ״ז:), כמו שנאמר: וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל לאמר קשר עליך עמוס^ד בקרב {בית} ישראל לא תוכל הארץ להכיל את כל^ה דבריו. כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל גלה יגלה מעל אדמתו (עמוס ז׳:י׳-י״א). ואמציה שמע ונזדעזע, שהרי עמוס אמר: וקמתי^ו על בית ירבעם (עמוס ז׳:ט׳), שזהו זכריה בנו שהרגו שלום בן יבש. כששמע כן ירבעם, אמר: חס ושלום לא אמר כן אותו צדיק, ואם אמר, מפי הקב״ה אמר ולא חשש בו. אמר לו הקב״ה לירבעם: חייך, הואיל וכן דיברת הנני משיב לך ארצות^ז מארץ ישראל מימים נלקחו מישראל. וכן הוא אומר בספר מלכים: הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה כדבר י״י אלהי ישראל אשר דבר^ח ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא אשר מגת החפר (מלכים ב י״ד:כ״ה). ואומר: ויושיעם ירבעם בן יואש (מלכים ב י״ד:כ״ז). (ב) תחילת דבר^ט י״י בהושע – והלא כמה נביאים ניבאו לפניו שדיבר הקב״ה עימם, אלא הוא ניבא תחילה לארבעה נביאים הללו שניבאו בפרק אחד בימי עוזיה יותם. שהרי ירבעם קדם לעזיה ויותם כמה ימים, ועמוס ניבא שנתים לפני הרעש, וישעיה ניבא ביום הרעש, ומיכה^י המורשתי ניבא בימי יותם. וזהו שאמרו רבותינו (סדר עולם רבה כ׳): כולן קדמו את מיכה, שהרי הם ניבאו בימי עוזיה, וזה לא נתנבא עד בימי יותם. תחילת דבר^יא י״י בהושע – עדיין יש לנו לדקדק ממקרא זה, שאם היה כתוב: תחילה דבר^יב י״י בהושע, היה משמע שדיבר תחילה עמו קודם שדיבר עם חביריו, אבל ממשמע שנאמר: תחילת דבר^יג י״י בהושע, שומע אני שהוא כמו שאמרו רבותינו ז״ל: תחילת תשובה שהשיב הקב״ה לדבריו. אמר לו: לך קח לך אשת זנונים. לפי שאמרה לו רוח הקודש: מה תהא עליהן על ישראל שהן עוברין על תורתי, אמר הושע: החליפם באומה אחרת. אמר לו הקב״ה: מה תהא לזקן זה שלא לימד סניגורייא על בניי, היה לו לומר: בניך הם, בני בחוניך, בני אברהם יצחק ויעקב, וכולן זרע אמת, גלגל עליהן מידת הדין למידת רחמים. השיב לו הקב״ה: קח לך אשת זנונים ותוליד ממנה ילדי זנונים. ואף על פי שתדע שהיא זונה, אין אתה מגרש אותה, ואני אגרש את בניי שהן זרע אמת? כך שנויה בסדר עולם ובמסכת פסחים (בבלי פסחים פ״ז:). וכך הוא פשוטו של מקרא: תחילת דבר^יד י״י בהושע – תחילה שדיבר י״י בהושע אמר לו שיקח אשת זנונים וילדי זנונים – שזה מופת ודמיון לישראל שזנו מאחרי י״י. (ג) וילך ויקח את גמר בת דבלים – פשוטו של מקרא: כך שמה. ומדרש חכמים: שהכל גומרין בה ודשין בה^טו כדבילה. (ד) קרא שמו יזרעאל כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא והשבתי ממלכות בית ישראל – כלומר לכן קרא שמו יזרעאל כי עוד לזמן מועט אפקוד את דמי יזרעאל, אריב על בית יהוא שהרגו ועל שהכה אותו, הואיל והרשיע לעשות על חטאות ירבעם אשר חטא (מלכים ב י׳:כ״ט,ל״א). לפיכך דם אחאב^טז שנשפך, יחשב ליהוא כדם נקייה. וגם לזמן מועט והשבתי ממלכות בית ישראל, וכן היה. שמשם לה׳ שנים, בשנת תשע להושע גלו עשרת השבטים. (ה) קשת ישראל – גבורתן של ישראל. בעמק יזרעאל – וישלח^יז שומרון אל שרי יזרעאל (מלכים ב י׳:א׳) – שומרון הוא יזרעאל, ושם עשרת השבטים. (ו) שמה^יח לא רחמה – לא אהובה, שמעצמך אתה למד שאשתו^יט מנאפת תחתיו כשהיא יולדת ואינו יודע אם היו בניו, לכך אינו מרחמה, וזהו דמיון לישראל. כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל – שנשא אשא ואסבול להם מה שהן חוטאין לי, כי דרכם בראשם אתן. כי נשא אשא – בלעז: כ״י אפור״טיר דא״י דפורטי״ר. (ז) ואת בית יהודה ארחם – יהודה ובנימין שנשארו בירושלם לאחר גלות עשרת השבטים קרוב למאה^כ שנה. והושעתים בי״י אלהיהם ולא אושיעם בקשת ובחרב^כא ובמלחמה בסוסים^כב ובפרשים – כלומר: על ידי מושיען, ולא על ידי מצרים שהן בוטחין בהן שיעזרום בקשת ובחרב ובמלחמה. וכן ישעיה אומר:⁠^כג הוי היורדים מצרים^כד לעזרה ועל^כה סוסים ישענו ויבטחו על רכב כי רב ועל פרשים כי עצמו מאד ולא שענו^כו על קדוש ישראל ואת י״י לא דרשו (ישעיהו ל״א:א׳). (ח) ותגמול את לא רוחמה ותהר ותלד – שכל זמן שהאשה מיניקת אינה מתעברת, אבל משנגמלה בתה מחלבה, מיד ותהר ותלד בן. (ט) קרא שמו לא עמי – כאדם שאמר: אין זה בני. שזה דמיון לומר לישראל: כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם – לאלהים. והוא מקצורי כתובים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

^א מהדורה זו של פירוש ר״י קרא מבוססת על כ״י ברסלאו 104 עם הוספות ותיקונים על פי כ״י לוצקי 777, פירנצה II.24, פריס 162, פרמא 2994.

^ב כן בפסוק ובכ״י פריס 162, פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777, ברסלאו 104: ״מלך״.

^ג כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104 חסר: ״מלך ישראל״.

^ד כן בפסוק ובכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104: ״עמוס עליך״.

^ה כן בפסוק ובכ״י לוצקי 777, פירנצה II.24. בכ״י ברסלאו 104 חסרה מלת: ״כל״.

^ו כן בפסוק ובכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104: ״וקמתם״.

^ז כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104: ״את ארצך״.

^ח כן בפסוק ובכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104: ״דיבר״.

^ט כן בפסוק ובכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104: ״דיבר״.

^י כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104: ״מיכה״.

^יא כן בפסוק ובכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104: ״דיבר״.

^יב כן בפסוק ובכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104: ״דיבר״.

^יג כן בפסוק ובכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104: ״דיבר״.

^יד כן בפסוק ובכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104: ״דיבר״.

^טו כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104 חסרה מלת: ״בה״.

^טז כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104: ״ירבעם״.

^יז כן בפסוק. בכ״י ברסלאו 104 ובכ״י לוצקי 777: ״וישלם״.

^יח כן בפסוק ובכ״י פריס 162, פירנצה III.8. בכ״י ברסלאו 104 ובכ״י לוצקי 777: ״ושם רחם״.

^יט כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104: ״שמאשתו״.

^כ כן בכ״י פריס 162, פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777, ברסלאו 104: ״ממאה״.

^כא כן בפסוק. בכ״י לוצקי 777, ברסלאו 104: ״בחרב ובקשת״.

^כב כן בפסוק. בכ״י לוצקי 777, ברסלאו 104: ״ובסוסים״.

^כג כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104: ״אמר״.

^כד כן בפסוק ובכ״י פירנצה III.8. בכ״י ברסלאו 104: ״מצרימה״.

^כה כן בכ״י לוצקי 777, ברסלאו 104, ובהרבה כ״י של המקרא. בנוסח שלנו: ״על״.

^כו כן בכ״י לוצקי 777, ברסלאו 104. בנוסח שלנו: ״שעו״.

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון