×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
מלכים א ז׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) וְאֶת⁠־בֵּיתוֹ֙ בָּנָ֣ה שְׁלֹמֹ֔ה שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְכַ֖ל אֶת⁠־כׇּל⁠־בֵּיתֽוֹ׃ (ב) וַיִּ֜בֶן אֶת⁠־בֵּ֣ית׀ יַ֣עַר הַלְּבָנ֗וֹן מֵאָ֨ה אַמָּ֤ה אׇרְכּוֹ֙ וַחֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ רׇחְבּ֔וֹ וּשְׁלֹשִׁ֥ים אַמָּ֖ה קוֹמָת֑וֹ עַ֗ל אַרְבָּעָה֙ טוּרֵי֙ עַמּוּדֵ֣י אֲרָזִ֔ים וּכְרֻת֥וֹת אֲרָזִ֖ים עַל⁠־הָעַמּוּדִֽים׃ (ג) וְסָפֻ֣ן בָּאֶ֗רֶז מִמַּ֙עַל֙ עַל⁠־הַצְּלָעוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר עַל⁠־הָעַמּוּדִ֔ים אַרְבָּעִ֖ים וַחֲמִשָּׁ֑ה חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר הַטּֽוּר׃ (ד) וּשְׁקֻפִ֖ים שְׁלֹשָׁ֣ה טוּרִ֑ים וּמֶחֱזָ֥ה אֶל⁠־מֶחֱזָ֖ה שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִֽים׃ (ה) וְכׇל⁠־הַפְּתָחִ֥ים וְהַמְּזוּז֖וֹת רְבֻעִ֣ים שָׁ֑קֶף וּמ֧וּל מֶחֱזָ֛ה אֶל⁠־מֶחֱזָ֖ה שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִֽים׃ (ו) וְאֵ֨ת אוּלָ֤ם הָֽעַמּוּדִים֙ עָשָׂ֔ה חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ אׇרְכּ֔וֹ וּשְׁלֹשִׁ֥ים אַמָּ֖ה רׇחְבּ֑וֹ וְאוּלָם֙ עַל⁠־פְּנֵיהֶ֔ם וְעַמֻּדִ֥ים וְעָ֖ב עַל⁠־פְּנֵיהֶֽם׃ (ז) וְאוּלָ֤ם הַכִּסֵּא֙ אֲשֶׁ֣ר יִשְׁפׇּט⁠־שָׁ֔ם אֻלָ֥ם הַמִּשְׁפָּ֖ט עָשָׂ֑ה וְסָפ֣וּן בָּאֶ֔רֶז מֵהַקַּרְקַ֖ע עַד⁠־הַקַּרְקָֽע׃ (ח) וּבֵיתוֹ֩ אֲשֶׁר⁠־יֵ֨שֶׁב שָׁ֜ם חָצֵ֣ר הָאַחֶ֗רֶת מִבֵּית֙ לָאוּלָ֔ם כַּמַּעֲשֶׂ֥ה הַזֶּ֖ה הָיָ֑ה וּבַ֜יִת יַעֲשֶׂ֤ה לְבַת⁠־פַּרְעֹה֙ אֲשֶׁ֣ר לָקַ֣ח שְׁלֹמֹ֔ה כָּאוּלָ֖ם הַזֶּֽה׃ (ט) כׇּל⁠־אֵ֜לֶּה אֲבָנִ֤ים יְקָרֹת֙ כְּמִדּ֣וֹת גָּזִ֔ית מְגֹרָר֥וֹת בַּמְּגֵרָ֖ה מִבַּ֣יִת וּמִח֑וּץ וּמִמַּסָּד֙ עַד⁠־הַטְּפָח֔וֹת וּמִח֖וּץ עַד⁠־הֶחָצֵ֥ר הַגְּדוֹלָֽה׃ (י) וּמְיֻסָּ֕ד אֲבָנִ֥ים יְקָר֖וֹת אֲבָנִ֣ים גְּדֹל֑וֹת אַבְנֵי֙ עֶ֣שֶׂר אַמּ֔וֹת וְאַבְנֵ֖י שְׁמֹנֶ֥ה אַמּֽוֹת׃ (יא) וּמִלְמַ֗עְלָה אֲבָנִ֧ים יְקָר֛וֹת כְּמִדּ֥וֹת גָּזִ֖ית וָאָֽרֶז׃ (יב) וְחָצֵ֨ר הַגְּדוֹלָ֜ה סָבִ֗יב שְׁלֹשָׁה֙ טוּרִ֣ים גָּזִ֔ית וְט֖וּר כְּרֻתֹ֣ת אֲרָזִ֑ים וְלַחֲצַ֧ר בֵּית⁠־יְהֹוָ֛הי״י֛ הַפְּנִימִ֖ית וּלְאֻלָ֥ם הַבָּֽיִת׃ (יג) וַיִּשְׁלַח֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה וַיִּקַּ֥ח אֶת⁠־חִירָ֖ם מִצֹּֽר׃ (יד) בֶּן⁠־אִשָּׁה֩ אַלְמָנָ֨ה ה֜וּא מִמַּטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֗י וְאָבִ֣יו אִישׁ⁠־צֹרִי֮ חֹרֵ֣שׁ נְחֹ֒שֶׁת֒ וַ֠יִּמָּלֵ֠א אֶת⁠־הַחׇכְמָ֤ה וְאֶת⁠־הַתְּבוּנָה֙ וְאֶת⁠־הַדַּ֔עַת לַעֲשׂ֥וֹת כׇּל⁠־מְלָאכָ֖ה בַּנְּחֹ֑שֶׁת וַיָּבוֹא֙ אֶל⁠־הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה וַיַּ֖עַשׂ אֶת⁠־כׇּל⁠־מְלַאכְתּֽוֹ׃ (טו) וַיָּ֛צַר אֶת⁠־שְׁנֵ֥י הָעַמּוּדִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת שְׁמֹנֶ֨ה עֶשְׂרֵ֜ה אַמָּ֗ה קוֹמַת֙ הָעַמּ֣וּד הָאֶחָ֔ד וְחוּט֙ שְׁתֵּים⁠־עֶשְׂרֵ֣ה אַמָּ֔ה יָסֹ֖ב אֶת⁠־הָעַמּ֥וּד הַשֵּׁנִֽי׃ (טז) וּשְׁתֵּ֨י כֹתָרֹ֜ת עָשָׂ֗ה לָתֵ֛ת עַל⁠־רָאשֵׁ֥י הָעַמּוּדִ֖ים מֻצַ֣ק נְחֹ֑שֶׁת חָמֵ֣שׁ אַמּ֗וֹת קוֹמַת֙ הַכֹּתֶ֣רֶת הָאֶחָ֔ת וְחָמֵ֣שׁ אַמּ֔וֹת קוֹמַ֖ת הַכֹּתֶ֥רֶת הַשֵּׁנִֽית׃ (יז) שְׂבָכִ֞ים מַעֲשֵׂ֣ה שְׂבָכָ֗ה גְּדִלִים֙ מַעֲשֵׂ֣ה שַׁרְשְׁר֔וֹת לַכֹּ֣תָרֹ֔ת אֲשֶׁ֖ר עַל⁠־רֹ֣אשׁ הָעַמּוּדִ֑ים שִׁבְעָה֙ לַכֹּתֶ֣רֶת הָאֶחָ֔ת וְשִׁבְעָ֖ה לַכֹּתֶ֥רֶת הַשֵּׁנִֽית׃ (יח) וַיַּ֖עַשׂ אֶת⁠־הָעַמּוּדִ֑ים וּשְׁנֵי֩ טוּרִ֨ים סָבִ֜יב עַל⁠־הַשְּׂבָכָ֣ה הָאֶחָ֗ת לְכַסּ֤וֹת אֶת⁠־הַכֹּֽתָרֹת֙ אֲשֶׁר֙ עַל⁠־רֹ֣אשׁ הָרִמֹּנִ֔ים וְכֵ֣ן עָשָׂ֔ה לַכֹּתֶ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃ (יט) וְכֹתָרֹ֗ת אֲשֶׁר֙ עַל⁠־רֹ֣אשׁ הָעַמּוּדִ֔ים מַעֲשֵׂ֖ה שׁוּשַׁ֣ן בָּאוּלָ֑ם אַרְבַּ֖ע אַמּֽוֹת׃ (כ) וְכֹתָרֹ֗ת עַל⁠־שְׁנֵי֙ הָעַמּוּדִ֔ים גַּם⁠־מִמַּ֙עַל֙ מִלְּעֻמַּ֣ת הַבֶּ֔טֶן אֲשֶׁ֖ר לְעֵ֣בֶר [הַשְּׂבָכָ֑ה] (שבכה) וְהָרִמּוֹנִ֤ים מָאתַ֙יִם֙ טֻרִ֣ים סָבִ֔יב עַ֖ל הַכֹּתֶ֥רֶת הַשֵּׁנִֽית׃ (כא) וַיָּ֙קֶם֙ אֶת⁠־הָֽעַמֻּדִ֔ים לְאֻלָ֖ם הַהֵיכָ֑ל וַיָּ֜קֶם אֶת⁠־הָעַמּ֣וּד הַיְמָנִ֗י וַיִּקְרָ֤א אֶת⁠־שְׁמוֹ֙ יָכִ֔ין וַיָּ֙קֶם֙ אֶת⁠־הָעַמּ֣וּד הַשְּׂמָאלִ֔י וַיִּקְרָ֥א אֶת⁠־שְׁמ֖וֹ בֹּֽעַז׃ (כב) וְעַ֛ל רֹ֥אשׁ הָעַמּוּדִ֖ים מַעֲשֵׂ֣ה שׁוֹשָׁ֑ן וַתִּתֹּ֖ם מְלֶ֥אכֶת הָעַמּוּדִֽים׃ (כג) וַיַּ֥עַשׂ אֶת⁠־הַיָּ֖ם מוּצָ֑ק עֶ֣שֶׂר בָּ֠אַמָּ֠ה מִשְּׂפָת֨וֹ עַד⁠־שְׂפָת֜וֹ עָגֹ֣ל׀ סָבִ֗יב וְחָמֵ֤שׁ בָּֽאַמָּה֙ קוֹמָת֔וֹ [וְקָו֙] (וקוה) שְׁלֹשִׁ֣ים בָּאַמָּ֔ה יָסֹ֥ב אֹת֖וֹ סָבִֽיב׃ (כד) וּפְקָעִים֩ מִתַּ֨חַת לִשְׂפָת֤וֹ ׀ סָבִיב֙ סֹבְבִ֣יםא אֹת֔וֹ עֶ֚שֶׂר בָּאַמָּ֔ה מַקִּפִ֥ים אֶת⁠־הַיָּ֖ם סָבִ֑יב שְׁנֵ֤י טוּרִים֙ הַפְּקָעִ֔ים יְצֻקִ֖ים בִּיצֻֽקָתֽוֹ׃ (כה) עֹמֵ֞ד עַל⁠־שְׁנֵ֧י עָשָׂ֣ר בָּקָ֗ר שְׁלֹשָׁ֣ה פֹנִ֣ים ׀ צָפ֡וֹנָה וּשְׁלֹשָׁה֩ פֹנִ֨ים ׀ יָ֜מָּה וּשְׁלֹשָׁ֣ה׀ פֹּנִ֣ים נֶ֗גְבָּה וּשְׁלֹשָׁה֙ פֹּנִ֣ים מִזְרָ֔חָה וְהַיָּ֥ם עֲלֵיהֶ֖ם מִלְמָ֑עְלָה וְכׇל⁠־אֲחֹרֵיהֶ֖ם בָּֽיְתָה׃ (כו) וְעׇבְי֣וֹ טֶ֔פַח וּשְׂפָת֛וֹ כְּמַעֲשֵׂ֥ה שְׂפַת⁠־כּ֖וֹס פֶּ֣רַח שׁוֹשָׁ֑ן אַלְפַּ֥יִם בַּ֖ת יָכִֽיל׃ (כז) וַיַּ֧עַשׂ אֶת⁠־הַמְּכֹנ֛וֹת עֶ֖שֶׂר נְחֹ֑שֶׁת אַרְבַּ֣ע בָּאַמָּ֗ה אֹ֚רֶךְ הַמְּכוֹנָ֣ה הָאֶחָ֔ת וְאַרְבַּ֤ע בָּֽאַמָּה֙ רׇחְבָּ֔הּ וְשָׁלֹ֥שׁ בָּאַמָּ֖ה קוֹמָתָֽהּ׃ (כח) וְזֶ֛ה מַעֲשֵׂ֥ה הַמְּכוֹנָ֖ה מִסְגְּרֹ֣ת לָהֶ֑ם וּמִסְגְּרֹ֖ת בֵּ֥ין הַשְׁלַבִּֽים׃ (כט) וְעַֽל⁠־הַמִּסְגְּר֞וֹת אֲשֶׁ֣ר׀ בֵּ֣ין הַשְׁלַבִּ֗ים אֲרָי֤וֹת ׀ בָּקָר֙ וּכְרוּבִ֔ים וְעַל⁠־הַשְׁלַבִּ֖ים כֵּ֣ן מִמָּ֑עַל וּמִתַּ֙חַת֙ לַאֲרָי֣וֹת וְלַבָּקָ֔ר לֹי֖וֹת מַעֲשֵׂ֥ה מוֹרָֽד׃ (ל) וְאַרְבָּעָה֩ אוֹפַנֵּ֨י נְחֹ֜שֶׁת לַמְּכוֹנָ֤ה הָאַחַת֙ וְסַרְנֵ֣י נְחֹ֔שֶׁת וְאַרְבָּעָ֥ה פַעֲמֹתָ֖יו כְּתֵפֹ֣ת לָהֶ֑ם מִתַּ֤חַת לַכִּיֹּר֙ הַכְּתֵפ֣וֹת יְצֻק֔וֹת מֵעֵ֥בֶר אִ֖ישׁ לֹיֽוֹת׃ (לא) וּ֠פִ֠יהוּ מִבֵּ֨ית לַכֹּתֶ֤רֶת וָמַ֙עְלָה֙ בָּֽאַמָּ֔ה וּפִ֙יהָ֙ עָגֹ֣ל מַעֲשֵׂה⁠־כֵ֔ן אַמָּ֖ה וַחֲצִ֣י הָאַמָּ֑ה וְגַם⁠־עַל⁠־פִּ֙יהָ֙ מִקְלָע֔וֹת וּמִסְגְּרֹתֵיהֶ֥ם מְרֻבָּע֖וֹת לֹ֥א עֲגֻלּֽוֹת׃ (לב) וְאַרְבַּ֣עַת הָאוֹפַנִּ֗ים לְמִתַּ֙חַת֙ לַֽמִּסְגְּר֔וֹת וִיד֥וֹת הָאוֹפַנִּ֖ים בַּמְּכוֹנָ֑ה וְקוֹמַת֙ הָאוֹפַ֣ן הָאֶחָ֔ד אַמָּ֖ה וַחֲצִ֥י הָאַמָּֽה׃ (לג) וּמַֽעֲשֵׂה֙ הָא֣וֹפַנִּ֔ים כְּמַעֲשֵׂ֖ה אוֹפַ֣ן הַמֶּרְכָּבָ֑ה יְדוֹתָ֣ם וְגַבֵּיהֶ֗ם וְחִשֻּׁקֵיהֶ֛םב וְחִשֻּׁרֵיהֶ֖ם הַכֹּ֥ל מוּצָֽק׃ (לד) וְאַרְבַּ֣ע כְּתֵפ֔וֹת אֶ֚ל אַרְבַּ֣ע פִּנּ֔וֹת הַמְּכֹנָ֖ה הָאֶחָ֑ת מִן⁠־הַמְּכֹנָ֖ה כְּתֵפֶֽיהָ׃ (לה) וּבְרֹ֣אשׁ הַמְּכוֹנָ֗ה חֲצִ֧י הָאַמָּ֛ה קוֹמָ֖ה עָגֹ֣ל ׀ סָבִ֑יב וְעַ֨ל רֹ֤אשׁ הַמְּכֹנָה֙ יְדֹתֶ֔יהָ וּמִסְגְּרֹתֶ֖יהָ מִמֶּֽנָּה׃ (לו) וַיְפַתַּ֤ח עַל⁠־הַלֻּחֹת֙ יְדֹתֶ֔יהָ וְעַל֙ [מִסְגְּרֹתֶ֔יהָ] (ומסגרתיה) כְּרוּבִ֖ים אֲרָי֣וֹת וְתִמֹרֹ֑ת כְּמַעַר⁠־אִ֥ישׁ וְלֹי֖וֹת סָבִֽיב׃ (לז) כָּזֹ֣את עָשָׂ֔ה אֵ֖ת עֶ֣שֶׂר הַמְּכֹנ֑וֹת מוּצָ֨ק אֶחָ֜ד מִדָּ֥ה אַחַ֛ת קֶ֥צֶב אֶחָ֖ד לְכֻלָּֽהְנָֽהג׃ (לח) וַיַּ֛עַשׂ עֲשָׂרָ֥ה כִיֹּר֖וֹת נְחֹ֑שֶׁת אַרְבָּעִ֨ים בַּ֜ת יָכִ֣יל׀ הַכִּיּ֣וֹר הָאֶחָ֗ד אַרְבַּ֤ע בָּֽאַמָּה֙ הַכִּיּ֣וֹר הָאֶחָ֔ד כִּיּ֤וֹר אֶחָד֙ עַל⁠־הַמְּכוֹנָ֣ה הָאַחַ֔ת לְעֶ֖שֶׂר הַמְּכֹנֽוֹת׃ (לט) וַיִּתֵּן֙ אֶת⁠־הַמְּכֹנ֔וֹת חָמֵ֞שׁ עַל⁠־כֶּ֤תֶף הַבַּ֙יִת֙ מִיָּמִ֔ין וְחָמֵ֛שׁ עַל⁠־כֶּ֥תֶף הַבַּ֖יִת מִשְּׂמֹאל֑וֹ וְאֶת⁠־הַיָּ֗ם נָתַ֞ן מִכֶּ֨תֶף הַבַּ֧יִת הַיְמָנִ֛ית קֵ֖דְמָה מִמּ֥וּל נֶֽגֶב׃ (מ) וַיַּ֣עַשׂ חִיר֔וֹם אֶ֨ת⁠־הַכִּיֹּר֔וֹת וְאֶת⁠־הַיָּעִ֖ים וְאֶת⁠־הַמִּזְרָק֑וֹת וַיְכַ֣ל חִירָ֗ם לַֽעֲשׂוֹת֙ אֶת⁠־כׇּל⁠־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה בֵּ֥ית יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (מא) עַמֻּדִ֣ים שְׁנַ֔יִם וְגֻלֹּ֧ת הַכֹּתָרֹ֛ת אֲשֶׁר⁠־עַל⁠־רֹ֥אשׁ הָעַמּוּדִ֖ים שְׁתָּ֑יִם וְהַשְּׂבָכ֣וֹת שְׁתַּ֔יִם לְכַסּ֗וֹת אֶת⁠־שְׁתֵּי֙ גֻּלּ֣וֹת הַכֹּתָרֹ֔ת אֲשֶׁ֖ר עַל⁠־רֹ֥אשׁ הָעַמּוּדִֽים׃ (מב) וְאֶת⁠־הָרִמֹּנִ֛ים אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת לִשְׁתֵּ֣י הַשְּׂבָכ֑וֹת שְׁנֵֽי⁠־טוּרִ֤ים רִמֹּנִים֙ לַשְּׂבָכָ֣ה הָאֶחָ֔ת לְכַסּ֗וֹת אֶת⁠־שְׁתֵּי֙ גֻּלּ֣וֹת הַכֹּתָרֹ֔ת אֲשֶׁ֖ר עַל⁠־פְּנֵ֥י הָעַמּוּדִֽים׃ (מג) וְאֶת⁠־הַמְּכֹנ֖וֹת עָ֑שֶׂר וְאֶת⁠־הַכִּיֹּרֹ֥ת עֲשָׂרָ֖ה עַל⁠־הַמְּכֹנֽוֹת׃ (מד) וְאֶת⁠־הַיָּ֖ם הָאֶחָ֑ד וְאֶת⁠־הַבָּקָ֥ר שְׁנֵים⁠־עָשָׂ֖ר תַּ֥חַת הַיָּֽם׃ (מה) וְאֶת⁠־הַסִּיר֨וֹת וְאֶת⁠־הַיָּעִ֜ים וְאֶת⁠־הַמִּזְרָק֗וֹת וְאֵת֙ כׇּל⁠־הַכֵּלִ֣ים [הָאֵ֔לֶּה] (האהל)ד אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֥ה חִירָ֛ם לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה בֵּ֣ית יְהֹוָ֑הי״י֑ נְחֹ֖שֶׁת מְמֹרָֽט׃ (מו) בְּכִכַּ֤ר הַיַּרְדֵּן֙ יְצָקָ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ בְּמַעֲבֵ֖ה הָאֲדָמָ֑ה בֵּ֥ין סֻכּ֖וֹת וּבֵ֥ין צָרְתָֽן׃ (מז) וַיַּנַּ֤ח שְׁלֹמֹה֙ אֶת⁠־כׇּל⁠־הַכֵּלִ֔ים מֵרֹ֖ב מְאֹ֣ד מְאֹ֑ד לֹ֥א נֶחְקַ֖ר מִשְׁקַ֥ל הַנְּחֹֽשֶׁת׃ (מח) וַיַּ֣עַשׂ שְׁלֹמֹ֔ה אֵ֚ת כׇּל⁠־הַכֵּלִ֔ים אֲשֶׁ֖ר בֵּ֣ית יְהֹוָ֑הי״י֑ אֵ֚ת מִזְבַּ֣ח הַזָּהָ֔ב וְאֶת⁠־הַשֻּׁלְחָ֗ן אֲשֶׁ֥ר עָלָ֛יו לֶ֥חֶם הַפָּנִ֖ים זָהָֽב׃ (מט) וְאֶת⁠־הַ֠מְּנֹר֠וֹת חָמֵ֨שׁ מִיָּמִ֜ין וְחָמֵ֧שׁ מִשְּׂמֹ֛אול לִפְנֵ֥י הַדְּבִ֖יר זָהָ֣ב סָג֑וּר וְהַפֶּ֧רַח וְהַנֵּרֹ֛ת וְהַמֶּלְקַחַ֖יִם זָהָֽב׃ (נ) וְ֠הַסִּפּ֠וֹת וְהַֽמְזַמְּר֧וֹת וְהַמִּזְרָק֛וֹת וְהַכַּפּ֥וֹת וְהַמַּחְתּ֖וֹת זָהָ֣ב סָג֑וּר וְהַפֹּת֡וֹת לְדַלְתוֹת֩ הַבַּ֨יִת הַפְּנִימִ֜י לְקֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֗ים לְדַלְתֵ֥י הַבַּ֛יִת לַהֵיכָ֖ל זָהָֽב׃ (נא) וַתִּשְׁלַם֙ כׇּל⁠־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה בֵּ֣ית יְהֹוָ֑הי״י֑ וַיָּבֵ֨א שְׁלֹמֹ֜ה אֶת⁠־קׇדְשֵׁ֣י׀ דָּוִ֣ד אָבִ֗יו אֶת⁠־הַכֶּ֤סֶף וְאֶת⁠־הַזָּהָב֙ וְאֶת⁠־הַכֵּלִ֔ים נָתַ֕ן בְּאֹצְר֖וֹת בֵּ֥ית יְהֹוָֽהי״יֽ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א סֹבְבִ֣ים א=סֹבֲבִ֣ים (חטף)
ב וְחִשֻּׁקֵיהֶ֛ם =ל,ק ובדפוסים (וכן הכריעו ברויאר ומג״ה)
• א!=וְחִשֻּׁקֵּיהֶ֛ם (קו״ף דגושה)
• הערות ייבין וברויאר
ג לְכֻלָּֽהְנָֽה =א (קווים לסילוק וגעיה), וכך אצל ברויאר ומג״ה
• ל=לְכֻלָּֽהְנָה (קו אחד לסילוק בלבד), וכן הוא בדפוסים וקורן וסימנים ומכון ממרא
ד [הָאֵ֔לֶּה] (האהל) א-כתיב=הָאֵ֔הלֶּ
E/ע
הערותNotes
(הקדמה) תשלום פי׳ מלכים שלא פירשו רבי׳ ישעיה
העירני לבבי להשלימו אני בנימן הב״א בר׳ יהודה בלץא
(טו) ויצר את שני העמודים – לשון ציור, כמו ״וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט״ (שמות לב, ד).
יסוב את העמוד השיני – אמר התרגום: ״מקף ליה וכן לעמודא תניינא״.
(טז) ושתי כותרות – אבן ג׳אנח: ״ראשי העמודים שהיו כמין כתר״.
מוצק – פעול מן יצק.
(יז) שבכים מעשה שבכה – כמין רשת, ״קנצילטו״ בלעז, כמו בעד השבכה מחיצה, שלעצים שתי וערב. וכן אמר התרגום: ״סריגין עובר סריגו״ וכן פירש ר׳ דוד קמחי. (יח) ושני טורים – פירוש שני טורים: היו בולטין מן הכותרת סמוך לעמוד שלא ייראה כשתי חתיכות, והעמוד יכוסה תחת הטורים ויכנס בתוכם, ולזה אמר ״לכותרת אשר על ראש העמודים״, שאם לא להורות כן, מה צורך לומר ״אשר על ראש העמודים״, וכן אומר לפנים לכסות את שני גולות הכותרת. (יט) מעשה שושן – נחלף כי התנועה מן ה׳ החולם לשורק, והוא מן שושנת העמקים, כלומר צורת שושנים.
באולם ארבע אמות – פירוש: היה אוחז מאולם ארבע אמות כי כן רחבן, והחוט המסובב יוכיח, ובאולם הוקמו העמודים כמו שכתוב לפנים.
(כ) וכותרות – היו עומדים על שני העמודים.
גם ממעל מלעומת הבטן – היא הבליטה כמין בטן אדם אשר הוא בולט.
לעבר – לאותו צד שבו השכבה. ויותר נכון שישוב אל מעשה שושן, כלומר שכבטן גם כן היה בו מעשה שושן וכן לפנים ועל ראש העמודים.
והיו שם מאתים טורים שלרימונים. והתרגום אומר: ״מלקביל דבקא״ הוא חיבור הכותרת והעמוד, ובסוף הספר מוכיח כי על השכבה היו הרימונים, וכן כתוב ״וכאלה לעמוד שיני על השבכה״ (מלכים ב כ״ה:י״ז). והנכון בעיני שהטורים הכתובים למעלה היו טורים של רימונים, לא טורים של צורה אחרת, והיו שנים, לא מאתים.
וכן פירש הרימונים היו מאתים, ועשה מהם שני טורים, כי הכותרת קומתה ה׳ אמות, לא יותר. איך יתכנו בה מאתים טורים סביב? וכן מוכיח לפנים והרמונים ארבע מֶאֹת לשתי השבכות, שני טורים רמונים לשכבה האחת.
על הכותרת השנית – אמר התרגום ״על קרונתא חדא״ כי היא ראשונה.
(כב) ועל ראש העמודים מעשה שושן – כראשון, או הוא דק כאלה, שלשושן ליכנס בתוך הכותרת. עוד יש לפרשב שהכותרת גופה היתה פתוחה כשושנה, ושם היה מכניס ראש העמוד. (כד) ופקעים – אמר התרגום ״וצורת ביעין״, עגולין כצורת ביצים. אבן ג׳אנח רוצה לומר שהיתה צורת הפקעים מקפת שפת הים ההוא במתוח סובבים אותו הים, שהוא רחב עשר אמות משפתו אל שפתו. ויתכן היות פירוש: עשר פקעים היו בכל אמה ומקיפים את הים סביב, ושני טורים שלפקעים היו יצוקים ביצוקתו שלים לא חוברו בו אחר כן. (כה) וכל אחוריהם שלבקר ביתה – לפנים כמו ״מבית ומחוץג תצפנו״ (שמות כ״ה:י״א), ״אל עבר האפוד ביתה״ (שמות כ״ח:כ״ו). (כו) ושפתו כמעשה שפת כוס פרח שושן – אמר התרגום: ״ושפתיה כעובד שפת כס סגלגל לקיט בשושנתא״, כלומר שהיה שפתו עגול ודק ולקוט, בלעז ״ריקולטו״, שלא היה שפתו רחב, אלא עגול כשפת הכוס, והיה דק בפרח שלשושן. יש אומרים שבשפתו היו ציורים כמעשה הכוס, שיש בו פרחים ושונים.
אלפים בת – מדת הלח, ומכילה בשער כשיעור האיפה כדכ׳ד האיפה, הכתוב התוכן אחד להם.
(כז) המכונות – קבוץ מן ״ואת כנו״ (שמות ל׳:כ״ח), וכן תרגום ״בסיסיא״, והיו עשרה לעשרה כיורות, והיו שלנחשת ארבע באמה ארך המכונה וכן רחבה. (כח) מסגרות להם – אמר התרגום ״זויין״ כלומר צלעות, והם חתיכות עבות, והיו עומדים זקופים, ואלה המסגרות היו עומדים בין השלבים, פירולא בלעז. בלשון רבותינו ״שליבות הסולם״, והיו זקופים כמו לחיי הסולם והשלבים, ראשו אחד למסגרת זו והשני למסגרת זו, ואז היה עומד בלא סמיכה. והכתוב לא פירש כמות המסגרות והשליבות. (כט) ועל המסגרות אשר על בין השלבים – היו מיוצרים אריות בקר וכרובים וראש המסגרת יתכן לומר שהיה ראשה כצורת ראש אדם, או היה בולט לחוץ.
ועל השלבים היה כן – כמו את כנו, שיסמך הים עליהם ועל המסגרות הכיור שהיה עומד למעלה, ועוד יש לפרש כן כחבירו, כלומר שהיה על השלבים אלה הצורות גם כן כמו למסגרות.
לויות מעשה מורד – אבן ג׳אנח פירש חבורים ודבוקים, ר״ל כי הצורות מהן היו עומדות על משטחים מחוברים אליהם ודביקים בם, וגזרת ״מורד״ מן וירד על הכרובים ועל התימורות, ופירוש וירקע מן ״הרודד עמי תחתי״ (תהלים קמ״ד:ב׳). ואמרו ״מעשה מורד״ ואמרו גם כן ״וירד״ על הכרובים, הוא כאמרו וצפה זהב מיושר על המחוקה, כלומר מרוקע כשוה, והו״ו במורד תמורת הכפל הנופל ממנו, כמו ״והבאתי מורך בלבבם״, שהוא מן לא רוככה בשמן, ועיקרו מרכך, וכן אמר התרגום: ״ומלרע לאריון ולתורן מדבק עובד כיבוש״.
(ל) וארבעה אופני נחשת – תחת כל מכונה להוליכה אל אשר ירצו, כמו שיעשו לו היום לכירה מהלכת.
וסרני נחשת – אמר התרגום ״נסרין דנחש״ – נסרים שלנחשת, שהיו עשוים כמין גג תחת שולי הכיור, וראשי הנסרים מחוברים למסגרות ולשלבים, ועליו מונח הכיור. אבן בלעם ויתכן היותם כמו ספלים, אבן בלעם יתידות קטנות ועליהם הוא אומר וידות האופנים.
וארבע פעמותיו כתפות להם – זה מוכיח כי המסגרות ארבע היו, וכן פירוש וראש המסגרת שהם זויות המכונה היו להם כתפות מתוקנות לסבול הכיור שעומד עליהם ככתפות האדם לסבול והסבל. וזה פירוש מתחת לכיור הכתיפות יצוקות, כלומר בראש העליון שלמסגרת שלתחת הכיור, לא בראש התחתון שעל האופנים היו יצוקות, לא מחוברות, מעשה צורף.
מעבר איש לויות – אמר התרגום ״מכבש עובד דבוק״, כלומר מעבר כל אחד מעשה דבוק, כלומר שיהיה הכיור כשיושם עליהם יהיה כאילו מחובר בו ומדובק, כי כל כך היו הכתפות מתוקנות היטב לסבול הכיור. ומילת ״איש״ כמו שנים איש ואשתו.
(לא) ופיהו מבית לכותרת – ראש המכונה קורא הנה כותרת ופיהו שלזה הכותרת מבפנים לכותרת היה עולה למעלה כמו אמה אחת, וצורתה כאילו היו ד׳ אנשים אחוריהם ביתה ופניהם חוצה, והכיור יסמך על כתיפותיהם, והנה הראשים יעלו למעלה משולי הכיור ופיה שלמכונה עגול כדי ליכנס תוכו הכיור, וזה פירוש מעשה כן אמה אבן ג׳אנח, כלומר מכוון ושוה, וזה העגול היה אמה וחצי עליונות, כי אמה וחצי תחתוניות היו מרובעות בהכרח בעבור המסגרות והשלבים, וגם על פיה מצויירות צורות מקלעות. (לב) וידות האופנים – פירולא. לדבר א״ג היו מחוברות במכונה. (לג) כמעשה אופן המרכבה – כלומר עגולות ככדור, לא כחתיכות גבינה.
וחשקיהם – אבן ג׳אנח ציור וכיור.
וחשוריהם – ראשיהם המחדדים והדקיקים, מלשון ערב שאומר ״חַשַרְתְ אַלסִינַן״, כלומר וחדדת ורקקת הרומח. והתרגום אמר ״וחפיהון וכיבושיהון״, ור׳ דוד קמחי פירש וחשוריהם עניין קישור.
(לד) וארבע כתפות אל ארבע פנות המכונה – הם ד׳ מסגרות הנזכרות למעל.
מן המכונה היו כתיפיה – לא מחוברות.
(לה) חצי אמהז קומה עגול סביב – והשאר מרובעות כאשר פירשתי. וייתכן שחצי אמה עליון עגול וראשי המסגרות עולין למעלה אמה אחת הרי אמה וחצי, שאומר ופיה עגול מעשה כן אמה וחצי האמה. (לו) ויפתח על הלוחות – הם סרני נחשת כדברי המתרגם. ויתכן שהשלבים היו רחבים כמו לוחות, כי לא נזכרו לוחות אחרות בזה.
כמער איש ולויות סביב – אמר התרגום ״כיבש חד ומדבק סחור סחור״, אבן ג׳אנח פירש הצורות שהיו מקיפות כל צד מצדדי כל קרש וקרש כאשר היו הצורות האחרות כל אחת ואחת מהמכונות, ואמר עליה ״מעבר איש ולויות״ ובעבור הדמיון הזה נכנסה הכף ב״כמער״, ועניין ״כמער איש״ כמו מעבר איש, וכן ממערה גבע רצה בו מצר גבע, כלומר מצר הגבעה.
(לט) קדמה – לפני הבי״ת, לא אחרי הכפרת. (מא) וגולות הכותרות – חפירות וגומות, וכן אמר התרגום ״ואגני״ כמו אגן הסהר, שהיו הכותרות חרוצות עמוקים ליכנס בהם ראש העמודים.
לכסות את שני גולות – שלא יראו כשני גולות חתיכות.
(מה) נחשת ממורט – כמו למען היות לה ברק מורטה. (מו) במעבה האדמה – אבן ג׳אנח הוא שהכורים והדפוסים אשר יציקו בו הנחשת וזולתו אין עושין אותו כי אם מהמשובח שבחומר והעב והדשן שבו. (מז) וינח שלמה – מקרא קצר, כלומר עזב למספור הכלים. ומילת ״וינח״ כמו ותנח בגדו אצלה. (נ) והפותות – אבן ג׳אנח הוא המכונות שיסוב עליהם ציר הדלת מדברי המשנה והפותה שתחת הציר, ומזה העניין ויי׳ פתחן יערה, והוא כינוי לערוה. (נא) באוצרות בית יי׳ – כלומר לא הניח דבר מכל מה שהקדיש דוד, שלא שמהו שלמה בעניין הבית.מהדורת תומר כספי על פי כ"י לונדון 24896 (כל הזכויות שמורות)
הערות
א השוו הקדמת ר׳ בנימין לפירושו למשלי.
ב לונדון: ״לפרשה״. האות ה׳ מסומנת כטעות.
ג לונדון: ״מבחוץ״. האות ב׳ סומנה כטעות.
ד לונדון: ״כדכת״, נראה שהאות ת׳ מסומנת כטעות.
ה {לונדון 31r}
ו {לונדון 31v}
ז נוסח המסורה: ״האמה״
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144