מצודת דוד.
רלב״ג, מצודת דוד.
מצודת דוד.
ובמדרש, רבי נתן אומר מלאכי השרת אמרו אותו, שנאמר שיר השירים, המשוררים לפני הקדוש ברוך הוא מלך מלכי המלכים ואומרים קדוש קדוש קדוש, רבן גמליאל אומר הקדוש ברוך הוא אמרה שנאמר שיר השירים, השיר הנבחר מכל השירים, ואמרוה האבות והצדיקים והנביאים ומלאכי השרת, מדרש זוטא. ולפי ביאור זה צ״ל ״אשר לשלמה״ היינו למי שהשלום שלו, לקח טוב. שנו רבותינו כל ״שלמה״ האמורים בשיר השירים קודש, דהיינו מלך שהשלום שלו, שיר שהוא על כל השירים אשר נאמרו להקב״ה מאת עדתו ועמו כנסת ישראל, אמר רבי עקיבא לא היה העולם כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קדשים, אמר ר׳ אלעזר בן עזריה למה הדבר דומה למלך שנטל סאה חטים ונתנה לנחתום, אמר לו הוצא לי כך וכך סולת כך וכך סובין כך וכך מורסן וסלית לי מתוכה גלוסקיא אחת מנופה ומעולה, כך כל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קדשים שכולו יראת שמים וקיבול עול מלכותו, רש״י.
כי ראה שעתידין ישראל להתאונן בגלותן על הקב״ה שנתרחק מהם, כחתן אשר נפרד מאהובתו, והתחיל לשורר את שירו במקום כנסת ישראל, שהיא ככלה לפניו, רשב״ם, רש״י. ושלשה ספרים כתב שלמה ברוח הקודש, משלי קהלת ושיר השירים, ואיזה מהם כתב תחילה? במתניתא תנא שלושתן אמר כאחד, ויש אומרים שאת שלושתן אמר לעת זקנותו, א״ר יונתן, שיר השירים אמר תחילה, שכן דרך הארץ, כשאדם נער אומר דברי זמר, הגדיל אומר דברי משלים (משלי), הזקין אומר דברי הבלים (קהלת), מדרש רבה.
ולמרות שאין הנמשל דומה אל המשל בכל חלקי פרטי הענינים, אין בכך כלום, כי כך דרכי המשל שיש בו דברים נוספים ליפותו להיות מקובל על הלב לרדת חדרי בטן, מצודת דוד. ורבותינו המשילו את החשוק כל אחד לפי ביאורו באותו מקום, לעתים המשילו אותו לשלמה המלך או לְרֹעֶה או לְדוֹד או לחתן או לידיד וכדו׳, מצודת דוד.
ר״י קרא בפס׳ קודם.
מצודת דוד.
אבן עזרא, מצודת דוד.
רשב״ם.
מצודת דוד.
רש״י. להודיע חבתן של ישראל שאין נשיקותיו אלא על פה, מדרש זוטא. והוא משל ליום מתן תורה שבו דיבר הקב״ה עם ישראל, לקח טוב, מצודת דוד. וכיון שראה שלמה את אורך הגלות שישראל ישבו ימים רבים בלא נביא ומורה ובלא תורה, וישראל מבקשים רחמים יהי רצון שישקני הקדוש ברוך הוא מנשיקות פיהו, והוא נשיקות התורה שיגלה הקדוש ברוך הוא משיחו וישלח את אליהו להיות מורה צדק וישיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, לקח טוב.
מצודת דוד.
אבן עזרא.
רשב״ם.
מצודת ציון.
אבן עזרא.
רש״י.
רשב״ם.
רש״י. והנמשל, כנסת ישראל זוכרת בערגה את ימי אהבת ה׳ שנראתה בזמן יציאת מצרים ומתן תורה, ומבקשת שישוב להשרות את שכינתו ויגלה לה את סודות התורה, מצודת דוד.
מצודת דוד, מצודת ציון.
ר״י קרא. ובמדרש, מה שמן אפרסמון ריחו יוצא חוץ ממנו, כך דברי תורה שמם הולך בכל מקום, מדרש זוטא. והוא משל לניסים הגדולים שה׳ עשה ומחמתם התפרסם שמו בין האומות, רש״י, מצודת דוד.
מצודת דוד.
ענין להוריק, לשפוך, מצודת ציון. ואבן עזרא ביאר שמן שריחו נודף, כאילו אומר שמן שיורק.
מצודת דוד.
שם.
רש״י, מהרי״א קרא.
מלבי״ם. והנמשל, כמו שהשמן ריחו נודף למרחוק, כך התפרסם שמו של הקב״ה והתגיירו מאומות העולם יתרו ורחב, רש״י.
מצודת דוד.
שם. ובמדרש, כנסת ישראל אומרת למי שברא את העולם, ריבונו של עולם משכנו מן הגלות הזה ונרוצה אחרי תורתך ואחרי מצוותך, לקח טוב.
רש״י.
מצודת ציון.
מצודת דוד.
ובמדרש, ארבעה נכנסו לפרדס... ר׳ עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום... ועליו נאמר הביאני המלך חדריו, מדרש רבה.
ואשמח בך יותר מאשר שהבאתני אל חדריך, אבן עזרא. ובמדרש, אמר רבי אידי מעשה באשה אחת בצידן ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה, באו לפני ר׳ שמעון בן יוחאי ורצו להתגרש, אמר להם כשם שנזדווגתם זה לזה במאכל ובמשתה כך אין אתם נפרדים אלא מתוך מאכל ומשתה, הלכו ועשו לעצמן יו״ט ועשו סעודה גדולה ושכרתו יותר מדאי, כיון שנתיישבה דעתו עליו אמר לה בתי ראי כל חפץ טוב שיש לי בבית וטלי אותו ולכי לבית אביך, מה עשתה? לאחר שישן רמזה לעבדיה ולשפחותיה ואמרה להם שאוהו במיטה וקחו אותו והוליכוהו לבית אבא, בחצי הלילה ננער משנתו כיון שפג יינו אמר לה בתי היכן אני נתון? אמרה לה בבית אבא, אמר לה מה לי ולבית אביך? אמרה לו ולא כך אמרת לי בערב כל חפץ טוב שיש בביתי טלי אותו ולכי לבית אביך? אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך! הלכו להם אצל רבי שמעון בן יוחאי ועמד והתפלל עליהם ונפקדו, ללמדך כשם שהקדוש ברוך הוא פוקד עקרות אף צדיקים פוקדים עקרות, והרי דברים קל וחומר ומה אם בשר ודם שאמר לבשר ודם שכמותו אין לי חפץ בעולם טוב ממך נפקדו, ישראל המחכים לישועת הקדוש ברוך הוא בכל יום ואומרים אין לנו חפץ טוב בעולם אלא אתה על אחת כמה וכמה, מדרש רבה.
רש״י.
שם.
שם.
שם, רשב״ם.
רשב״ם.
שם.
מצודת דוד.
מצודת ציון.
והנמשל, כנסת ישראל אמרה להקב״ה הראה לי רמז ישועה וחיבה ואז אמהר לשוב אליך בכל לב, ועל ידי זה יביאני אל בית המקדש אגיל ואשמח בישועתך, ואזכיר להודות לך על הנפלאות ועל התשועות, ומוסיפה כנסת ישראל שהאהבה ההיא מוחזקת בידי מאבותי אנשי היושר, והם העמידו אותי על האמת, מצודת דוד. ורש״י ביאר שעם ישראל מזכירים לפני ה׳ חסד נעורים אהבת כלולות לכתם אחריו במדבר ארץ ציה וצלמות והאמינו בו ובשלוחו ולא אמרו היאך נצא למדבר לא מקום זרע ומזונות, והלכו אחריו והוא הביאם לתוך חדרי היקף ענני הכבוד, ועד היום למרות הגלות והצרות הם שמחים בו ומשתעשעים בתורה ושם מזכירים דודיו מיין ומישור אהבתם אותו.
מצודת דוד.
רש״י.
מצודת דוד.
רש״י.
מלבי״ם.
מצודת דוד.
אבן עזרא, מצודת ציון.
מצודת דוד. ובמדרש, וכי אפשר לשחור להיות נאה? משל למה הדבר דומה לתינוקת בת מלכים שקלקלה בבית אביה ונזפה ויוצאת והיתה מלקטת בשבלים והשחירה, התחילו חברותיה מחסדות אותה, מה היא אומרת להן אל תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש, ואינו דומה אדם שיצא כעור ממעי אמו לאדם שיצא נאה ונתנוול, כי נוח לו במהרה לחזור ולהיות נאה, כך אמרה כנסת ישראל לאומות העולם שחורה אני ונאוה, שחורה אני במעשה העגל ונאוה אני במעשה המשכן, מדרש זוטא.
רש״י.
מלבי״ם.
רשב״ם.
רש״י.
לפי שבני קדר מיושבים במדבר, ויושבים באהלים ולא בבתים, רשב״ם. ובמדרש, מה אהלי קדר אף על פי שנראין מבחוץ כעורים ושחורים וסמרטוטין והם מבפנים אבנים טובות ומרגליות, כך תלמידי חכמים אף על פי שנראין כעורים ושחורים בעולם הזה, אבל בפנים יש בהם תורה מקרא משנה מדרשות הלכות תלמוד תוספתות ואגדות, מדרש רבה.
רש״י.
מצודת ציון.
אבן עזרא. ובמדרש, מה יריעות שלמה מתלכלכת ומתכבסת וחוזרת ומתלכלכת ומתכבסת, כך ישראל אף על פי שמתלכלכין בעוונות כל ימות השנה יום הכפורים בא ומכפר עליהם. ועוד במדרש, כיריעות שלמה כיריעותיו של מי שהשלום שלו, מי שאמר והיה העולם, שמשעה שמתחן [-את השמים] עוד לא זזו ממקומן, מדרש רבה.
והנמשל הוא שאמרה כנסת ישראל לאומות העולם אל תחשבו שה׳ מאס בי בגלל עוונותי, כי עם כל זה, חביבה אני בעיניו מפני הזכויות שיש לי, וכאשר אשוב אליו יכפר עון פְּשָׁעַי וכשלג ילבינו, מצודת דוד. ורש״י ביאר שכנסת ישראל אומרת לאומות העולם, שחורה אני במעשי ונאה אני במעשה אבותי, ואף במעשי יש מהם נאים, ואף אם יש בי את עוון העגל יש בי כנגדו את זכות קבלת התורה. וקורא לאומות ׳בנות ירושלים׳ על שם שהיא עתידה להעשות מטרפולין לכולן, רש״י. ובמדרש, אמר רבי יוחנן עתידה ירושלים להעשות מטרפולין לכל המדינות ולהמשיך כנהר אליה לכבודה, מדרש רבה.
רש״י, מצודת דוד, מצודת ציון.
מצודת דוד. ויורה על רוב השחרות, כמו
(ויקרא יג, מט) ירקרק או אדמדם שתכליתו ירוק חזק ואדום חזק, מצודת ציון.
רש״י, מצודת דוד.
רש״י, מצודת דוד.
מצודת דוד.
הם, הערב רב שעלה איתי ממצרים, רש״י. ולקח טוב ביאר שהם נביאי השקר שהטעו את עם ישראל אחרי עבודה זרה וגרמו לגלות.
אבן עזרא.
רש״י.
מצודת דוד.
שם.
מצודת דוד.
רשב״ם.
רש״י.
אבן עזרא.
רשב״ם, מצודת דוד.
רי״ד.
והנמשל, כנסת ישראל אמרה, אל תבזו אותי על שעבדתי מאז לעגלי הזהב בימי מלכי ישראל, כי לא מליבי עשיתי זאת, אלא שהוכרחתי ע״י המלכים, מצודת דוד. ונביאי השקר, תרגום, ילקוט שמעוני. ובגלל זה יצאתי לגלות שהיא השמש אשר שזפתני, אבן עזרא. והם הסיתוני לעבוד אלהים זרים, וכרמי שהיה לי מאבותיי, היא התורה, לא שמרתי, רש״י, ילקוט שמעוני.
מצודת דוד. ורש״י ביאר שרוח הקודש ממשילה זאת לצאן החביב על הרועה.
רשב״ם, מצודת דוד.
שם.
מצודת דוד. והכונה לכנסת ישראל שמבקשת מהקב״ה ואומרת, רבונו של עולם שאהבה נפשי אותך, כענין שנאמר
(דברים ו, ה) ואהבת את ה׳ אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך, שאפילו אתה נוטל את נפשי אני אוהבת אותך, שנאמר
(תהלים מד, כד) כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה, הגידה לי באיזה זכות ננצל מחבלי משיח, לקח טוב.
מצודת ציון.
מצודת דוד.
מצודת ציון.
שם.
והיינו שכנסת ישראל אומרת לפני הקב״ה כאשה לבעלה, איך אני נמצאת בין האומות כצאן בין זאבים, ואיכה תרביצם בצהרים בגלות הזה שהיא עת צרה להם כצהרים שהיא עת צרה לצאן, רש״י.
רשב״ם.
מצודת ציון.
מצודת דוד. ולקח טוב ורש״י ביארו כאבילה. והיינו שעם ישראל הם כמו אבל שעוטה על שפם ודומם, כיון שהאריך עליהם הגלות וכלו כל הקיצין היו יושבין ומשתוממין ואין להם פה להשיב לאומות, לקח טוב.
מצודת דוד. והנמשל, אמרה כנסת ישראל לפני הקב״ה פתח ליבי לדעת אותך כדי שאהיה דבוקה אחריך ולא אהיה מחפשת ונבוכה, מצודת דוד. ורש״י ביאר שכנסת ישראל מבקשת מהשי״ת שינהיג אותה ולא תהיה כאבילה בין אומות העולם שיש להם מלכים ושרים המנהיגים אותם.
מצודת דוד. ורש״י ביאר שהכונה לרועה שבמשל.
מצודת דוד.
זו כנסת ישראל שהיא יפה במעשיה ובזויה מכל האומות, לקח טוב.
רש״י.
רש״י, מצודת דוד.
מצודת דוד. כי הצאן מפריס פרסה לפניו ועקיביו שוסע, ומקום שדורכין ניכר מקום דריסת העקב, לכך נאמר בעקבי הצאן, והוא משל לצדיקים שדרכיהן ניכרים וכל הרוצה ללכת אחריהם ילך ויוושע, לקח טוב.
רש״י.
מצודת דוד.
״גדי״ (להבדיל מגדי עזים) הוא כל בעל חי קטן בבהמה הטהורה, אבן עזרא.
ורש״י ביאר בין משכנות.
רש״י, מצודת דוד.
והנמשל, רוח הקדש משיבה לישראל, אם לא תדעי לך מה תעשי ואיכה ארעה אותך בימי הגלות ואיכה ארביץ אותך בצהרים בעת הצרות באחרית הזעם, לכי לך בדרך האבות, כשם שאברהם יצחק ויעקב בטחו בי ולא עזבתים ולא נטשתים, ולאחר שתלכי בדרכיהם ותראי שביליהם ותעשי כמעשיהם ותרעי את בניך, על משכנות הרועים היינו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, אז ינצלו מחבלי משיח, כמאמרם ז״ל מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח? יעסוק בתורה ובגמילות חסדים, והבל פיהם של תינוקות מגינה על ישראל בגלות לפי שאין בהם חטא, לקח טוב. ומצדות דוד ביאר שהקב״ה משיב לה, אם לא מצאת חכמה לדעת אותי מעצמך, האחזי בדרכי אבותיך ותהי דבוקה אלי, ואז תִּהְיִי למעלה מכל גויי הארצות, כי גדול אני מכל אלהי העמים.
רשב״ם.
ואמר בלשון נקבה, לפי שדרך המלך והשרים היה לקשור במרכבתם סוסיות נקבות, כי בסוסים זכרים יקשה על הרכב לעצרם ללכת לאט לבל ירוצו, מצודת ציון. ורש״י ביאר קבוצת סוסים.
מצודת דוד.
מצודת ציון.
כי הסוסיות אשר בארץ מצרים, הינן מעולות מכולן כי מוצא הסוסים ממצרים, והמובחרות שבכולן יקשרו במרכבת המלך, מצודת דוד. ובמדרש, מכאן היה רבי מאיר אומר אף על פי שיצא פרעה בסוסיא נקבה, אף הקדוש ברוך הוא הראה אותו בכסא הכבוד בדמות סוסיא נקבה, לקיים מה שנאמר לסוסתי ברכבי פרעה, ולמה יצא פרעה בסוסיא נקבה, אלא אמר פרעה מי בכל הבהמות שלי קל לרדוף אחרי ישראל? אמרו לו סוסיא שלך, מפני שהיתה צבעונין ולא היה כיוצא בה בעולם, לפיכך היו כל הסוסים זכרים רצים אחריה, מיד נטלה פרעה ורכב עליה, וכמו שאמר פרעה לחילותיו כך אמר המקום למלאכי השרת, מי בכל הבריות המשמשין לפני קל? אמרו לו הכל גלוי לפניך שאין קל אלא הרוח היוצא מתחת כנפי הכרובים, מיד נגלה עליו הקדוש ברוך הוא, מדרש רבה. ועוד במדרש שם, סוסי מצרים של מרכבות פרעה וחילו היו זכרים, וה׳ עשה שידמו גלי הים בעיני רכבי פרעה לסוסים נקבות, והיו מרכבות פרעה להוטים ורצים לקראת הגלים ונשקעים, והיה המצרי אומר לסוסו, אמש הייתי מושכך לנילוס ולא יכולתי ועתה אתה מושכני לשקעני.
אבן עזרא, מצודת ציון. ורש״י ביאר מלשון דומיה, דהיינו ע״י קביצת סוסים הרבה שאספתי מחנותי לצאת לקראתך ברכבי פרעה להושיעך השתקתיך מצעקתך.
מצודת ציון. ורש״י פירש שם הראיתי לכל שרעייתי את. ובמדרש, אלו ישראל שקבלו תורתי שאילו לא קבלוה הייתי מחזיר עולמי לתוהו ובוהו, מדרש רבה. והנמשל, רוח הקודש מבשרת את ישראל, כי כשם שנפרע מן הראשונים כן יפרע מן האחרונים, לקח טוב. ומצודת דוד ביאר שהקב״ה אמר לכנסת ישראל את חביבה יותר מכל האומות ואף המובחרים שבהם, כי דימתי אותך לסוסה שקשורה לרכב פרעה שהיא המובחרת ביותר.
מצודת ציון.
מצודת דוד.
מצודת ציון. ואבן עזרא פירש צורות מצויירות כמו תורים. ובמדרש, מה הלחיים הללו לא נבראו אלא לדיבור, כך לא נבראו ישראל אלא לתורה, לקח טוב. ועוד דרשו, ״הלחיים״ משל הן למשה ואהרון, דכשם שֶׁלֶּחָיַיִם הללו לא נבראו אלא לדיבור, כך משה ואהרן לא נבראו אלא לדיבור, ״התורים״ מרמז על התורות, תורה שבכתב ושבע״פ, ו״צוארך בחרוזים״ אלו סנהדרין שהיו חורזים דבריהם כחוט של מרגליות, מדרש רבה.
רש״י.
מצודת דוד.
מצודת ציון.
רש״י, מצודת ציון. והנמשל, אמר הקב״ה לכנסת ישראל, ראויה את שאשפיע לך טובה מרובה.
מצודת דוד.
רש״י.
פעמים דרך היחיד לדבר בלשון רבים לתפארת, מצודת ציון. כמו
(בראשית א, כו) ״נעשה אדם בצלמנו״ שפירושו אעשה, לקח טוב.
מצודת דוד.
אבן עזרא.
מצודת דוד.
והנמשל, הקב״ה אומר לכנסת ישראל, כשם שאת ראויה לטובה כך אעשה לך. ורש״י ביאר שהקב״ה הסית את פרעה לרדוף אחרי בני ישראל עם אוצרותיו כדי לעשות להם קישוטי זהב, עם נקדות הכסף שהיו בידם מביזת מצרים, שגדולה היתה ביזת הים מביזת מצרים.
מצודת דוד. ורש״י ביאר שכנסת ישראל אומרת זאת להצדיק עליה את הדין, ופונה להקב״ה ואומרת טובה גמלתני ואני גמלתיך רעה.
מצודת ציון.
רשב״ם.
מצודת ציון.
רש״י.
מצודת דוד.
מצודת ציון.
מצודת דוד. ורש״י ביאר הבאיש, ולשון חיבה כתב הכתוב ״נתן ריחו״, ולא כתב הבאיש או הסריח, והיינו בעוד שהשכינה בסיני קלקלתי בעגל, רש״י, מדרש רבה.
מצודת דוד. והנמשל, כנסת ישראל אומרת להקב״ה, המעשים טובים שבידי גברו מאוד על מעשיהם של טובי העובדי כוכבים ומזלות, ומעשיהם כאפס ותוהו מול מעשיי, מצודת דוד. ורשב״ם ביאר שכנסת ישראל מצדיקה עליה את הדין על שיעבודה בגולה, כי עשתה את עוון העגל בעוד השכינה בסיני. ודרשו חז״ל
(שבת פח.) אמר עולא, עלובה כלה שמזנה בתוך חופתה, מאי קרא עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו, אמר רבא ואף על פי כן עדיין חביבותיה גבן דכתיב נתן ולא כתיב הסריח.
מצודת דוד.
אבן עזרא, מצודת ציון. והוא בושם יקר, אבן עזרא.
מצודת ציון.
מצודת דוד.
מצודת דוד. ורש״י פירש דודי נעשה לי כמי שיש לו צרור המור בחיקו ואמר לו הרי לך צרור זה שיתן ריח טוב מן הראשון שאבדת, כך הקב״ה נתרצה לישראל על מעשה העגל ומצא להם כפרה על עונם ואמר שיתנדבו למשכן ויבוא זהב המשכן ויכפר על זהב העגל.
מצודת דוד.
הם שני בדי הארון שהשכינה שרויה שם, רש״י.
מצודת דוד.
מצודת ציון. והנמשל, כנסת ישראל אומרת להקב״ה, הטובות שגמלת עלי גברו על מעשי הטובים, ולכן אתאוה שתשרה את שכינתך בקרבי, מצודת דוד. ובדרש, אמר רבי יהושע בן לוי מאי דכתיב צרור המור דודי לי בין שדי ילין? אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, אף על פי שמיצר ומימר לי דודי, בין שדי ילין,
שבת פח:.
רשב״ם.
מצודת דוד.
שם.
רש״י, מצודת דוד.
שם מקום, רש״י. בארץ ישראל, אבן עזרא, מצודת ציון. ואותם הכרמים מוציאים פירות ארבעה או חמישה פעמים בשנה, וזהו משל לפעמים שכיפר ומחל להם הקדוש ברוך הוא על הנסיונות שנסוהו במדבר, רש״י.
רשב״ם. והנמשל, כנסת ישראל אומרת, הרבה פלאות עשית עמדי, פלאות אשר נשמעו בכל קצות הארץ, מצודת דוד. ובמדרש, אשכל איש שהכל בו מקרא משנה תלמוד תוספתות ואגדות, הכֹפר שמכפר עונותיהם של ישראל, בכרמי עין גדי, אלו אבות העולם שנמשכו אחריך כגדיים ונטלו הברכות שהן עין עולם, מדרש רבה. ועוד דרשו, אשכול הכפר דודי לי בכרמי עין גדי, מי שהכל שלו מכפר לי על עון גדי [-העגל] שכרמתי לי,
שבת פח:.
מצודת דוד. ורש״י ביאר אני (כנסת ישראל) הייתי בושה בקלקולי, והוא (הקב״ה) חזקני בדברי רצויים לומר
(במדבר יד, כ) ״וַיֹּאמֶר ה׳ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ״.
מצודת ציון.
שם.
מצודת דוד.
שם. ורש״י פירש והרי את יפה כי עיניך יונים, כלומר כלה שעיניה כעורות כל גופה צריך בדיקה ושעיניה נאות אין גופה צריך בדיקה.
אבן עזרא. והנמשל, הקב״ה אומר לכנסת ישראל, מעשייך טובים והגונים וממשיכים את אהבתי אליך, מצודת דוד. ורש״י ביאר הינך יפה באמירת ״נעשה ונשמע״, ועוד יפה את במעשי אבות, ויפה את במעשייך, כי ״עינייך יונים״, יש בך צדיקים שדבקו בי, כיונה הזו שמאז שמכירה את בן זוגה אינה מנחתו ותזדווג לאחר, כך נאספו אלי כל בני לוי ולא טעו בעגל, ועוד שיפה את במלאכת המשכן שם בירך אותך משה, ועל כל אלה הקב״ה אמר לישראל ״סלחתי כדבריך״, ומחלתי לך על עוונך. ובמדרש, הנך יפה רעיתי הנך יפה, הנך יפה במצוות, הנך יפה בגמילות חסדים, הנך יפה במצוות עשה, הנך יפה במצוות לא תעשה, מדרש רבה. ועוד דרשו, עינייך יונים אלו עיני העדה שהם מורים איסור והיתר לישראל, מה היונים כל אחד ואחד מכיר את מקומו, כך סנהדרין כל אחד ואחד מכיר את מקומו, לקח טוב.
מצודת דוד.
רש״י.
שם.
מצודת דוד.
מצודת ציון. ורש״י ביאר שעברת על פשעי והשרית שכינתך בתוכי, וזהו קילוס של ירידת האש על המזבח שנאמר
(ויקרא ט, כד) ״וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה׳... וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ״.
מצודת דוד. ורש״י ביאר שהמשכן קרוי מיטה שנאמר הנה מטתו שלשלמה, וכן המקדש קרוי מטה שנאמר ביואש
(דברי הימים ב כב, יא) בחדר המטות אשר בבית ה׳, על שהם פריין ורביין של ישראל.
מצודת דוד.
מצודת ציון. והנמשל, כנסת ישראל אומרת, הטוב שגמלת עלי מאז, היה על הצד המובחר ובחסד רב, והשרית שכינך בקרבי על הכפורת שהוא המקום הנחמד ביותר, מצודת דוד.
עצים עבים, מצודת ציון.
מצודת דוד.
שם. ורש״י ביאר לשון קרשים או לשון בריחים. ורי״א קרא ביאר הרהיטים שלנו.
אבן עזרא, מצודת ציון.
מצודת דוד. והנמשל, שבח הוא על בית המקדש, לומר הנה בית המקדש כולו שהכנת מאז לשבתך היה בנין נפלא ומפואר, מצודת דוד. ורש״י ביאר שהוא שבח על המשכן. ובמדרש, קורות בתינו ארזים, אלו הקורות שהביא חירום מלך צור לשלמה, מדרש זוטא. ועוד דרשו, קורות בתינו ארזים, אלו הצדיקים והצדיקות הנביאים והנביאות שעמדו ממנו, מדרש רבה. ובתלמוד, כשהלך ניקנור להביא דלתות מאלכסנדריא של מצרים, בחזירתו עמד עליו נחשול שבים לטבעו, נטלו אחת מהן והטילוה לים, ועדיין לא נח הים מזעפו, ביקשו להטיל את חברתה, עמד הוא וכרכה, אמר להם הטילוני עמה! מיד נח הים מזעפו, והיה מצטער על חברתה, כיון שהגיע לנמלה של עכו היתה מבצבצת ויוצאה מתחת דופני הספינה, ויש אומרים בריה שבים בלעתה והקיאתה ליבשה, ועליה אמר שלמה קרות בתינו ארזים רהיטנו ברותים אל תיקרי ברותים אלא ברית ים,
יומא לח.