×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
שיר השירים א׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) שִׁ֥ירא הַשִּׁירִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹֽה׃ (ב) יִשָּׁקֵ֙נִי֙ מִנְּשִׁיק֣וֹת פִּ֔יהוּ כִּֽי⁠־טוֹבִ֥ים דֹּדֶ֖יךָ מִיָּֽיִן׃ (ג) לְרֵ֙יחַ֙ שְׁמָנֶ֣יךָ טוֹבִ֔ים שֶׁ֖מֶן תּוּרַ֣ק שְׁמֶ֑ךָ עַל⁠־כֵּ֖ן עֲלָמ֥וֹת אֲהֵבֽוּךָ׃ (ד) מׇשְׁכֵ֖נִי אַחֲרֶ֣יךָ נָּר֑וּצָה הֱבִיאַ֨נִי הַמֶּ֜לֶךְ חֲדָרָ֗יו נָגִ֤ילָה וְנִשְׂמְחָה֙ בָּ֔ךְ נַזְכִּ֤ירָה דֹדֶ֙יךָ֙ מִיַּ֔יִן מֵישָׁרִ֖ים אֲהֵבֽוּךָ׃ (ה) בשְׁחוֹרָ֤ה אֲנִי֙ וְֽנָאוָ֔ה בְּנ֖וֹת יְרוּשָׁלָ֑͏ִם כְּאׇהֳלֵ֣י קֵדָ֔ר כִּירִיע֖וֹת שְׁלֹמֹֽה׃ (ו) אַל⁠־תִּרְא֙וּנִי֙ שֶׁאֲנִ֣י שְׁחַרְחֹ֔רֶת שֶׁשְּׁזָפַ֖תְנִיג הַשָּׁ֑מֶשׁ בְּנֵ֧י אִמִּ֣י נִֽחֲרוּ⁠־בִ֗י שָׂמֻ֙נִי֙ נֹטֵרָ֣ה אֶת⁠־הַכְּרָמִ֔ים כַּרְמִ֥י שֶׁלִּ֖י לֹ֥א נָטָֽרְתִּי׃ (ז) הַגִּ֣ידָה לִּ֗י שֶׁ֤אָֽהֲבָה֙ד נַפְשִׁ֔י אֵיכָ֣ה תִרְעֶ֔ה אֵיכָ֖ה תַּרְבִּ֣יץ בַּֽצׇּהֳרָ֑יִם שַׁלָּמָ֤ה אֶֽהְיֶה֙ כְּעֹ֣טְיָ֔ה עַ֖ל עֶדְרֵ֥י חֲבֵרֶֽיךָ׃ (ח) אִם⁠־לֹ֤א תֵֽדְעִי֙ה לָ֔ךְ הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים צְֽאִי⁠־לָ֞ךְ בְּעִקְבֵ֣י הַצֹּ֗אן וּרְעִי֙ אֶת⁠־גְּדִיֹּתַ֔יִךְ עַ֖ל מִשְׁכְּנ֥וֹת הָרֹעִֽים׃ (ט) ולְסֻֽסָתִי֙ז בְּרִכְבֵ֣י פַרְעֹ֔ה דִּמִּיתִ֖יךְ רַעְיָתִֽי׃ (י) נָאו֤וּ לְחָיַ֙יִךְ֙ בַּתֹּרִ֔ים צַוָּארֵ֖ךְ בַּחֲרוּזִֽים׃ (יא) תּוֹרֵ֤י זָהָב֙ נַֽעֲשֶׂה⁠־לָּ֔ךְח עִ֖ם נְקֻדּ֥וֹת הַכָּֽסֶף׃ (יב) עַד⁠־שֶׁ֤הַמֶּ֙לֶךְ֙ בִּמְסִבּ֔וֹ נִרְדִּ֖י נָתַ֥ן רֵיחֽוֹ׃ (יג) צְר֨וֹר הַמֹּ֤ר ׀ דּוֹדִי֙ לִ֔י בֵּ֥ין שָׁדַ֖י יָלִֽין׃ (יד) אֶשְׁכֹּ֨ל הַכֹּ֤פֶר ׀ דּוֹדִי֙ לִ֔י בְּכַרְמֵ֖י עֵ֥ין גֶּֽדִי׃ (טו) הִנָּ֤ךְ יָפָה֙ רַעְיָתִ֔י הִנָּ֥ךְ יָפָ֖ה עֵינַ֥יִךְ יוֹנִֽים׃ (טז) הִנְּךָ֨ יָפֶ֤ה דוֹדִי֙ אַ֣ף נָעִ֔ים אַף⁠־עַרְשֵׂ֖נוּ רַעֲנָנָֽה׃ (יז) קֹר֤וֹת בָּתֵּ֙ינוּ֙ אֲרָזִ֔ים [רַהִיטֵ֖נוּ] (רחיטנו) בְּרוֹתִֽים׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א שִׁ֥יר =ל-גדולות ומ״ש (אות שי״ן גדולה), וכן בדפוסים וקורן
• א,ל,ק-מ=שִׁ֥יר (אות שי״ן רגילה)
ב ‹פפ› ל=פרשה סתומה
ג שֶׁשְּׁזָפַ֖תְנִי =א ובדפוסים
• ל!=שֶׁשֱּׁזָפַ֖תְנִי (חטף סגול בשי״ן)
ד שֶׁ֤אָֽהֲבָה֙ =א (געיה)
• ל=שֶׁ֤אָהֲבָה֙ (אין געיה)
ה תֵֽדְעִי֙ =א (געיה)
• ל=תֵדְעִי֙ (אין געיה)
ו ‹פפ› ל=פרשה סתומה
ז לְסֻֽסָתִי֙ =א (געיה)
• ל=לְסֻסָתִי֙ (אין געיה)
ח נַֽעֲשֶׂה⁠־לָּ֔ךְ =א (געיה)
• ל=נַעֲשֶׂה⁠־לָּ֔ךְ (אין געיה)
E/ע
הערותNotes
(א) היות ושלמה המלך ע״ה חיבר הרבה שירים1, לכן אמר בפתיחת הספר שזהו2 הַשִׁיר המשובח והנעלה מכל3 הַשִּׁירִים אֲשֶׁר מיוחסים4 לִשְׁלֹמֹה המלך5 שֶׁיִּסְּדוֹ ברוח הקודש6, והוא מדבר על תוקף האהבה והדביקות האמיתית בין ישראל להשי״ת, והמשיל זאת לאהבה שבין החושק וחשוקתו7: (ב) וכך התחיל שלמה המלך את משלו8, כשהוא מספר על הגעגועים שהיו לאחר שנפרד החשוק מאת חשוקתו והלך לו9, וכך אמרה הנערה בנפשה10, הלוואי ויבוא החשוק שלי11 וְיִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ שהיא נשיקה חביבה12 כחתן אל הכלה13, ומרוב אהבתה לו מרגישה בנפשה כאילו הוא עומד למולה14, ומדברת היא אליו ואומרת לו15 כִּי טוֹבִים וערבים16 דֹּדֶיךָ – אהבותיך17 יותר18 מִכָּל משתה19 יָּיִן ומכל משקה מתוק20 ועונג ושמחה21: (ג) לְרֵיחַ – בשל ריחם22, שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים להריח בהם23, וכיון שאתה מרבה לסוך בשמן24, ״שֶׁמֶן תּוּרַק״25 נהיה כינויו של26 שְׁמֶךָ – שִׁמְךָ, עַל כֵּן – ועל כל זאת27 עֲלָמוֹת – נערות בתולות28 אֲהֵבוּךָ, וכל שכן אם יראוך וישיגו יָפְיְךָ ומעלתך29: (ד) מָשְׁכֵנִי – משוך אותי אליך מעט, ואני30 אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה – ארוץ במהירות רבה31 להיות לך לאשה32, הֱבִיאַנִי – יביאני33 החשוק החביב בעיני כאילו הוא34 הַמֶּלֶךְ, אל חֲדָרָיו35, ושם נָגִילָה – אגיל וְנִשְׂמְחָה – ואשמח בָּךְ36, כי גם היום הזה עדיין יש לי גילה ושמחה על אשר נדבקתי בך37, ולמרות שאני היום עזובה בדומה לאלמנה, תמיד38 נַזְכִּירָה – אזכיר39 דֹדֶיךָ – דברי אהבתך הראשונים יותר40 מִמשתה41 הַיַּיִן והמתיקה42, ולכן אין בזיון בכך שאני רודפת כל כך אחר אהבתך, כי אין זה מצד החשק לבדו, אלא גם מפני המעלה והיושר הנמצאים בך, כי אוהבי43 מֵישָׁרִים – יושר44 אֲהֵבוּךָ בעבור רוב המעלה והיושר45: פ (ה) וכעת היא פונה אל הנערות בנות גילה ותאמר להן46, אתן רעותיי אל אֵקַל בעיניכן אף אם עזבני אישי מפני שחרות שֶׁבִּי47, כי אף על פי48 שֶׁשְׁחוֹרָה אֲנִי על ידי שזיפת השמש49, אין השחרות הזאת כשחרות הכושית שהיא בעצמותה ואינה סרה ממנה50, כי עם כל זה וְנָאוָה – נאה51 ויפה52 אני בעיניו53 בחיתוך איברים נאים54, ושחרותי היא רק במקרה, ואם לא אשב תחת השמש אשוב להיות נאה55, כך היא אומרת לבְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם הבתולות56, ולמרות שאני שחורה57 כְּאָהֳלֵי קֵדָר58, קלה אני להתכבס ולהיות59 כִּירִיעוֹת – כוילונות60 שְׁלֹמֹה המלך61 שהן בתכלית הלובן, לפיכך לא נמאסתי בעיני אישי62: (ו) אַל תִּרְאוּנִי – אל תסתכלו עלי בבזיון63 על כך שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת בתכלית השחרות64, כי לא נולדתי כך ממעי אמי, אלא65 שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ ונוחה אני אם כן להתלבן בקלות כשאעמוד בצל66, ואל תחשבו שאני יצאנית הנמצאת כל הזמן בשדה מול השמש ובביתי לא ישכנו רַגְלַי, אין זה כך, אלא שֶׁאֶחָי67 בְּנֵי אִמִּי68 נִחֲרוּ בִי – חירחרו ריב עימי69 והם אלה שהסיתו ופיתו אותי עד אשר70 שָׂמֻנִי – שמו אותי להיות71 נֹטֵרָה – יושבת ומשמרת72 אֶת הַכְּרָמִים – את כרמיהם לעין השמש73, בעל כורחי74, ושם הושחרתי75, וקודם לזה76 מעולם לא שמרתי, ואף את77 כַּרְמִי – הכרם שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי – שמרתי מעולם78, ולא הורגלתי לעמוד בשמש, ולפיכך הושחרתי ביותר79: (ז) כעת חוזרת היא לדבר אל החשוק ופונה אליו80, הַגִּידָה לִּי אהובי81 שֶׁאָהֲבָה וחיבבה82 נַפְשִׁי, היכן מקומך ואבואה אליך83, אֵיכָה – היכן84 תִרְעֶה את הצאן?⁠85 אֵיכָה – היכן86 תַּרְבִּיץ – תתן לו לנוח87 בַּצָּהֳרָיִם כחום היום?88 הגידה לי ואלך לשם89, שַׁלָּמָה – למה שֶׁאֶהְיֶה90 כְּעֹטְיָה – כמשוטטת91 עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ לחפש אותך עד אשר אמצא אותך בין הרועים92: (ח) וכך עונה לה החשוק93, אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ – אם את לא יודעת את מקום חנייתי, אַתְּ94 הַיָּפָה בַּנָּשִׁים95, צְאִי לָךְ והסתכלי96 בְּעִקְבֵי – בפסיעות רגלי97 הַצֹּאן שלי98 ואת אותה הדרך תלכי99, וּרְעִי – ותרעי גם אַתְּ100 אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ101 מִמַּעַל102 לְמִשְׁכְּנוֹת שאר103 הָרֹעִים כי שם מקומי, וכך תהי קרובה אלי104: פ (ט) עכשיו הוא משבח אותה ואומר לה105, לְסֻסָתִי – לְסוּסָה106 הקשורה107 בְּרִכְבֵי פַרְעֹה – מלכי מצרים108, שהן המובחרות מכולן109, דִּמִּיתִיךְ – המשלתי אותך110 רַעְיָתִי – חברתי111: (י) נָאווּ – נאים ויפים112 לְחָיַיִךְ וראויים לקושרם113 בַּתֹּרִים – בפנינים114 ונזמי אוזן115, ואת צַוָּארֵךְ נאה והגון לקשטו116 בַּחֲרוּזִים – במרגליות ואבנים יקרות117 חרוזות בשרשרת פתילי זהב118: (יא) וכיוון שאת ראויה לקישוטים אלו119, מִתּוֹרֵי – מקישוטי120 זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ121 אותם122, ויהיה זה נאה לך123, ויהיו הם עִם נְקֻדּוֹת רבות124 הַעשויות כָּסֶף, והוא תכשיט מפואר ביותר125: (יב) ופונה העלמה לחשוק שלה ואומרת126, עַד – בעוד127 שֶׁהַמֶּלֶךְ אוהבי128 בִּמְסִבּוֹ – מיסב129 ליד שולחן מסיבת חופתנו130 בגמר הסעודה בשעה שהדרך להביא את המוגמר של בשמים131, נִרְדִּי – הבושם שלי132 נָתַן – נדף133 רֵיחוֹ וגבר על ריח הבשמים של המוגמר134: (יג) ועם כל זה135, לְצְרוֹר הַמֹּר לבושם צרור וקשור136 דּוֹדִי – אהובי137 נחשב138 בִּשְׁבִילִי, שבגלל שהוא צרור וקשור עומד ריחו ולא יפוג139, ולכן תשוקתי אליו ואתאווה כי140 בֵּין שָׁדַי141 יָלִין אהובי בהתמדה142 ואתענג בו143: (יד) כמו144 אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר הוא בושם המרובה בגרגרים שריחו נודף למרחוק145 דּוֹדִי לִי – מְדַמָּה אני בעיני את דודי146, והוא הבושם הגדל147 בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי148 ומשובח הוא149: ס (טו) ואומר החשוק לחשוקתו150, הִנָּךְ – הנה את151 יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ – הנה את152 יָפָה, עֵינַיִךְ כעיני153 יוֹנִים היפות מאד וממשיכות אהבה154, שמנהג היונים שלא להתחבר אלא עם בן זוגם155: (טז) ומשיבה החשוקה לחשוק בדברי שבח156, לא שלי הוא היופי, אלא שלך157, הִנְּךָ – אתה הוא158 הַיָפֶה דוֹדִי, יפה במראה אתה, ואף חוט של חסד משוך עליך להיות נעים ואהוב159, אַף נָעִים – חביב אתה160, אַף עַרְשֵׂנוּ – המטה שהכנת מאז לשכב בה להתעלס באהבים היתה161 רַעֲנָנָה – נאה ויפה כעץ רענן162 רטוב ולח163: (יז) קֹרוֹת164 בָּתֵּינוּ שהכנת לנו עשויים מעצי165 אֲרָזִים, רַהִיטֵנוּ (רחיטנו כתיב) והמעברים שבין החדרים166 עשויים בְּרוֹתִים – ברושים167 הנחמדים למראה העין168:מקראות שלובות על נביאים וכתובים, באדיבות המהדיר הרב אליהו חדד
הערות
1 כמו שכתוב (מלכים א ה, יב) ״וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף״.
2 מצודת דוד.
3 רלב״ג, מצודת דוד.
4 מצודת דוד.
5 ובמדרש, רבי נתן אומר מלאכי השרת אמרו אותו, שנאמר שיר השירים, המשוררים לפני הקדוש ברוך הוא מלך מלכי המלכים ואומרים קדוש קדוש קדוש, רבן גמליאל אומר הקדוש ברוך הוא אמרה שנאמר שיר השירים, השיר הנבחר מכל השירים, ואמרוה האבות והצדיקים והנביאים ומלאכי השרת, מדרש זוטא. ולפי ביאור זה צ״ל ״אשר לשלמה״ היינו למי שהשלום שלו, לקח טוב. שנו רבותינו כל ״שלמה״ האמורים בשיר השירים קודש, דהיינו מלך שהשלום שלו, שיר שהוא על כל השירים אשר נאמרו להקב״ה מאת עדתו ועמו כנסת ישראל, אמר רבי עקיבא לא היה העולם כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קדשים, אמר ר׳ אלעזר בן עזריה למה הדבר דומה למלך שנטל סאה חטים ונתנה לנחתום, אמר לו הוצא לי כך וכך סולת כך וכך סובין כך וכך מורסן וסלית לי מתוכה גלוסקיא אחת מנופה ומעולה, כך כל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קדשים שכולו יראת שמים וקיבול עול מלכותו, רש״י.
6 כי ראה שעתידין ישראל להתאונן בגלותן על הקב״ה שנתרחק מהם, כחתן אשר נפרד מאהובתו, והתחיל לשורר את שירו במקום כנסת ישראל, שהיא ככלה לפניו, רשב״ם, רש״י. ושלשה ספרים כתב שלמה ברוח הקודש, משלי קהלת ושיר השירים, ואיזה מהם כתב תחילה? במתניתא תנא שלושתן אמר כאחד, ויש אומרים שאת שלושתן אמר לעת זקנותו, א״ר יונתן, שיר השירים אמר תחילה, שכן דרך הארץ, כשאדם נער אומר דברי זמר, הגדיל אומר דברי משלים (משלי), הזקין אומר דברי הבלים (קהלת), מדרש רבה.
7 ולמרות שאין הנמשל דומה אל המשל בכל חלקי פרטי הענינים, אין בכך כלום, כי כך דרכי המשל שיש בו דברים נוספים ליפותו להיות מקובל על הלב לרדת חדרי בטן, מצודת דוד. ורבותינו המשילו את החשוק כל אחד לפי ביאורו באותו מקום, לעתים המשילו אותו לשלמה המלך או לְרֹעֶה או לְדוֹד או לחתן או לידיד וכדו׳, מצודת דוד.
8 ר״י קרא בפס׳ קודם.
9 מצודת דוד.
10 אבן עזרא, מצודת דוד.
11 רשב״ם.
12 מצודת דוד.
13 רש״י. להודיע חבתן של ישראל שאין נשיקותיו אלא על פה, מדרש זוטא. והוא משל ליום מתן תורה שבו דיבר הקב״ה עם ישראל, לקח טוב, מצודת דוד. וכיון שראה שלמה את אורך הגלות שישראל ישבו ימים רבים בלא נביא ומורה ובלא תורה, וישראל מבקשים רחמים יהי רצון שישקני הקדוש ברוך הוא מנשיקות פיהו, והוא נשיקות התורה שיגלה הקדוש ברוך הוא משיחו וישלח את אליהו להיות מורה צדק וישיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, לקח טוב.
14 מצודת דוד.
15 אבן עזרא.
16 רשב״ם.
17 מצודת ציון.
18 אבן עזרא.
19 רש״י.
20 רשב״ם.
21 רש״י. והנמשל, כנסת ישראל זוכרת בערגה את ימי אהבת ה׳ שנראתה בזמן יציאת מצרים ומתן תורה, ומבקשת שישוב להשרות את שכינתו ויגלה לה את סודות התורה, מצודת דוד.
22 מצודת דוד, מצודת ציון.
23 ר״י קרא. ובמדרש, מה שמן אפרסמון ריחו יוצא חוץ ממנו, כך דברי תורה שמם הולך בכל מקום, מדרש זוטא. והוא משל לניסים הגדולים שה׳ עשה ומחמתם התפרסם שמו בין האומות, רש״י, מצודת דוד.
24 מצודת דוד.
25 ענין להוריק, לשפוך, מצודת ציון. ואבן עזרא ביאר שמן שריחו נודף, כאילו אומר שמן שיורק.
26 מצודת דוד.
27 שם.
28 רש״י, מהרי״א קרא.
29 מלבי״ם. והנמשל, כמו שהשמן ריחו נודף למרחוק, כך התפרסם שמו של הקב״ה והתגיירו מאומות העולם יתרו ורחב, רש״י.
30 מצודת דוד.
31 שם. ובמדרש, כנסת ישראל אומרת למי שברא את העולם, ריבונו של עולם משכנו מן הגלות הזה ונרוצה אחרי תורתך ואחרי מצוותך, לקח טוב.
32 רש״י.
33 מצודת ציון.
34 מצודת דוד.
35 ובמדרש, ארבעה נכנסו לפרדס... ר׳ עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום... ועליו נאמר הביאני המלך חדריו, מדרש רבה.
36 ואשמח בך יותר מאשר שהבאתני אל חדריך, אבן עזרא. ובמדרש, אמר רבי אידי מעשה באשה אחת בצידן ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה, באו לפני ר׳ שמעון בן יוחאי ורצו להתגרש, אמר להם כשם שנזדווגתם זה לזה במאכל ובמשתה כך אין אתם נפרדים אלא מתוך מאכל ומשתה, הלכו ועשו לעצמן יו״ט ועשו סעודה גדולה ושכרתו יותר מדאי, כיון שנתיישבה דעתו עליו אמר לה בתי ראי כל חפץ טוב שיש לי בבית וטלי אותו ולכי לבית אביך, מה עשתה? לאחר שישן רמזה לעבדיה ולשפחותיה ואמרה להם שאוהו במיטה וקחו אותו והוליכוהו לבית אבא, בחצי הלילה ננער משנתו כיון שפג יינו אמר לה בתי היכן אני נתון? אמרה לה בבית אבא, אמר לה מה לי ולבית אביך? אמרה לו ולא כך אמרת לי בערב כל חפץ טוב שיש בביתי טלי אותו ולכי לבית אביך? אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך! הלכו להם אצל רבי שמעון בן יוחאי ועמד והתפלל עליהם ונפקדו, ללמדך כשם שהקדוש ברוך הוא פוקד עקרות אף צדיקים פוקדים עקרות, והרי דברים קל וחומר ומה אם בשר ודם שאמר לבשר ודם שכמותו אין לי חפץ בעולם טוב ממך נפקדו, ישראל המחכים לישועת הקדוש ברוך הוא בכל יום ואומרים אין לנו חפץ טוב בעולם אלא אתה על אחת כמה וכמה, מדרש רבה.
37 רש״י.
38 שם.
39 שם.
40 שם, רשב״ם.
41 רשב״ם.
42 שם.
43 מצודת דוד.
44 מצודת ציון.
45 והנמשל, כנסת ישראל אמרה להקב״ה הראה לי רמז ישועה וחיבה ואז אמהר לשוב אליך בכל לב, ועל ידי זה יביאני אל בית המקדש אגיל ואשמח בישועתך, ואזכיר להודות לך על הנפלאות ועל התשועות, ומוסיפה כנסת ישראל שהאהבה ההיא מוחזקת בידי מאבותי אנשי היושר, והם העמידו אותי על האמת, מצודת דוד. ורש״י ביאר שעם ישראל מזכירים לפני ה׳ חסד נעורים אהבת כלולות לכתם אחריו במדבר ארץ ציה וצלמות והאמינו בו ובשלוחו ולא אמרו היאך נצא למדבר לא מקום זרע ומזונות, והלכו אחריו והוא הביאם לתוך חדרי היקף ענני הכבוד, ועד היום למרות הגלות והצרות הם שמחים בו ומשתעשעים בתורה ושם מזכירים דודיו מיין ומישור אהבתם אותו.
46 מצודת דוד.
47 רש״י.
48 מצודת דוד.
49 רש״י.
50 מלבי״ם.
51 מצודת דוד.
52 אבן עזרא, מצודת ציון.
53 מצודת דוד. ובמדרש, וכי אפשר לשחור להיות נאה? משל למה הדבר דומה לתינוקת בת מלכים שקלקלה בבית אביה ונזפה ויוצאת והיתה מלקטת בשבלים והשחירה, התחילו חברותיה מחסדות אותה, מה היא אומרת להן אל תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש, ואינו דומה אדם שיצא כעור ממעי אמו לאדם שיצא נאה ונתנוול, כי נוח לו במהרה לחזור ולהיות נאה, כך אמרה כנסת ישראל לאומות העולם שחורה אני ונאוה, שחורה אני במעשה העגל ונאוה אני במעשה המשכן, מדרש זוטא.
54 רש״י.
55 מלבי״ם.
56 רשב״ם.
57 רש״י.
58 לפי שבני קדר מיושבים במדבר, ויושבים באהלים ולא בבתים, רשב״ם. ובמדרש, מה אהלי קדר אף על פי שנראין מבחוץ כעורים ושחורים וסמרטוטין והם מבפנים אבנים טובות ומרגליות, כך תלמידי חכמים אף על פי שנראין כעורים ושחורים בעולם הזה, אבל בפנים יש בהם תורה מקרא משנה מדרשות הלכות תלמוד תוספתות ואגדות, מדרש רבה.
59 רש״י.
60 מצודת ציון.
61 אבן עזרא. ובמדרש, מה יריעות שלמה מתלכלכת ומתכבסת וחוזרת ומתלכלכת ומתכבסת, כך ישראל אף על פי שמתלכלכין בעוונות כל ימות השנה יום הכפורים בא ומכפר עליהם. ועוד במדרש, כיריעות שלמה כיריעותיו של מי שהשלום שלו, מי שאמר והיה העולם, שמשעה שמתחן [-את השמים] עוד לא זזו ממקומן, מדרש רבה.
62 והנמשל הוא שאמרה כנסת ישראל לאומות העולם אל תחשבו שה׳ מאס בי בגלל עוונותי, כי עם כל זה, חביבה אני בעיניו מפני הזכויות שיש לי, וכאשר אשוב אליו יכפר עון פְּשָׁעַי וכשלג ילבינו, מצודת דוד. ורש״י ביאר שכנסת ישראל אומרת לאומות העולם, שחורה אני במעשי ונאה אני במעשה אבותי, ואף במעשי יש מהם נאים, ואף אם יש בי את עוון העגל יש בי כנגדו את זכות קבלת התורה. וקורא לאומות ׳בנות ירושלים׳ על שם שהיא עתידה להעשות מטרפולין לכולן, רש״י. ובמדרש, אמר רבי יוחנן עתידה ירושלים להעשות מטרפולין לכל המדינות ולהמשיך כנהר אליה לכבודה, מדרש רבה.
63 רש״י, מצודת דוד, מצודת ציון.
64 מצודת דוד. ויורה על רוב השחרות, כמו (ויקרא יג, מט) ירקרק או אדמדם שתכליתו ירוק חזק ואדום חזק, מצודת ציון.
65 רש״י, מצודת דוד.
66 רש״י, מצודת דוד.
67 מצודת דוד.
68 הם, הערב רב שעלה איתי ממצרים, רש״י. ולקח טוב ביאר שהם נביאי השקר שהטעו את עם ישראל אחרי עבודה זרה וגרמו לגלות.
69 אבן עזרא.
70 רש״י.
71 מצודת דוד.
72 שם.
73 מצודת דוד.
74 רשב״ם.
75 רש״י.
76 אבן עזרא.
77 רשב״ם, מצודת דוד.
78 רי״ד.
79 והנמשל, כנסת ישראל אמרה, אל תבזו אותי על שעבדתי מאז לעגלי הזהב בימי מלכי ישראל, כי לא מליבי עשיתי זאת, אלא שהוכרחתי ע״י המלכים, מצודת דוד. ונביאי השקר, תרגום, ילקוט שמעוני. ובגלל זה יצאתי לגלות שהיא השמש אשר שזפתני, אבן עזרא. והם הסיתוני לעבוד אלהים זרים, וכרמי שהיה לי מאבותיי, היא התורה, לא שמרתי, רש״י, ילקוט שמעוני.
80 מצודת דוד. ורש״י ביאר שרוח הקודש ממשילה זאת לצאן החביב על הרועה.
81 רשב״ם, מצודת דוד.
82 שם.
83 מצודת דוד. והכונה לכנסת ישראל שמבקשת מהקב״ה ואומרת, רבונו של עולם שאהבה נפשי אותך, כענין שנאמר (דברים ו, ה) ואהבת את ה׳ אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך, שאפילו אתה נוטל את נפשי אני אוהבת אותך, שנאמר (תהלים מד, כד) כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה, הגידה לי באיזה זכות ננצל מחבלי משיח, לקח טוב.
84 מצודת ציון.
85 מצודת דוד.
86 מצודת ציון.
87 שם.
88 והיינו שכנסת ישראל אומרת לפני הקב״ה כאשה לבעלה, איך אני נמצאת בין האומות כצאן בין זאבים, ואיכה תרביצם בצהרים בגלות הזה שהיא עת צרה להם כצהרים שהיא עת צרה לצאן, רש״י.
89 רשב״ם.
90 מצודת ציון.
91 מצודת דוד. ולקח טוב ורש״י ביארו כאבילה. והיינו שעם ישראל הם כמו אבל שעוטה על שפם ודומם, כיון שהאריך עליהם הגלות וכלו כל הקיצין היו יושבין ומשתוממין ואין להם פה להשיב לאומות, לקח טוב.
92 מצודת דוד. והנמשל, אמרה כנסת ישראל לפני הקב״ה פתח ליבי לדעת אותך כדי שאהיה דבוקה אחריך ולא אהיה מחפשת ונבוכה, מצודת דוד. ורש״י ביאר שכנסת ישראל מבקשת מהשי״ת שינהיג אותה ולא תהיה כאבילה בין אומות העולם שיש להם מלכים ושרים המנהיגים אותם.
93 מצודת דוד. ורש״י ביאר שהכונה לרועה שבמשל.
94 מצודת דוד.
95 זו כנסת ישראל שהיא יפה במעשיה ובזויה מכל האומות, לקח טוב.
96 רש״י.
97 רש״י, מצודת דוד.
98 מצודת דוד. כי הצאן מפריס פרסה לפניו ועקיביו שוסע, ומקום שדורכין ניכר מקום דריסת העקב, לכך נאמר בעקבי הצאן, והוא משל לצדיקים שדרכיהן ניכרים וכל הרוצה ללכת אחריהם ילך ויוושע, לקח טוב.
99 רש״י.
100 מצודת דוד.
101 ״גדי״ (להבדיל מגדי עזים) הוא כל בעל חי קטן בבהמה הטהורה, אבן עזרא.
102 ורש״י ביאר בין משכנות.
103 רש״י, מצודת דוד.
104 והנמשל, רוח הקדש משיבה לישראל, אם לא תדעי לך מה תעשי ואיכה ארעה אותך בימי הגלות ואיכה ארביץ אותך בצהרים בעת הצרות באחרית הזעם, לכי לך בדרך האבות, כשם שאברהם יצחק ויעקב בטחו בי ולא עזבתים ולא נטשתים, ולאחר שתלכי בדרכיהם ותראי שביליהם ותעשי כמעשיהם ותרעי את בניך, על משכנות הרועים היינו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, אז ינצלו מחבלי משיח, כמאמרם ז״ל מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח? יעסוק בתורה ובגמילות חסדים, והבל פיהם של תינוקות מגינה על ישראל בגלות לפי שאין בהם חטא, לקח טוב. ומצדות דוד ביאר שהקב״ה משיב לה, אם לא מצאת חכמה לדעת אותי מעצמך, האחזי בדרכי אבותיך ותהי דבוקה אלי, ואז תִּהְיִי למעלה מכל גויי הארצות, כי גדול אני מכל אלהי העמים.
105 רשב״ם.
106 ואמר בלשון נקבה, לפי שדרך המלך והשרים היה לקשור במרכבתם סוסיות נקבות, כי בסוסים זכרים יקשה על הרכב לעצרם ללכת לאט לבל ירוצו, מצודת ציון. ורש״י ביאר קבוצת סוסים.
107 מצודת דוד.
108 מצודת ציון.
109 כי הסוסיות אשר בארץ מצרים, הינן מעולות מכולן כי מוצא הסוסים ממצרים, והמובחרות שבכולן יקשרו במרכבת המלך, מצודת דוד. ובמדרש, מכאן היה רבי מאיר אומר אף על פי שיצא פרעה בסוסיא נקבה, אף הקדוש ברוך הוא הראה אותו בכסא הכבוד בדמות סוסיא נקבה, לקיים מה שנאמר לסוסתי ברכבי פרעה, ולמה יצא פרעה בסוסיא נקבה, אלא אמר פרעה מי בכל הבהמות שלי קל לרדוף אחרי ישראל? אמרו לו סוסיא שלך, מפני שהיתה צבעונין ולא היה כיוצא בה בעולם, לפיכך היו כל הסוסים זכרים רצים אחריה, מיד נטלה פרעה ורכב עליה, וכמו שאמר פרעה לחילותיו כך אמר המקום למלאכי השרת, מי בכל הבריות המשמשין לפני קל? אמרו לו הכל גלוי לפניך שאין קל אלא הרוח היוצא מתחת כנפי הכרובים, מיד נגלה עליו הקדוש ברוך הוא, מדרש רבה. ועוד במדרש שם, סוסי מצרים של מרכבות פרעה וחילו היו זכרים, וה׳ עשה שידמו גלי הים בעיני רכבי פרעה לסוסים נקבות, והיו מרכבות פרעה להוטים ורצים לקראת הגלים ונשקעים, והיה המצרי אומר לסוסו, אמש הייתי מושכך לנילוס ולא יכולתי ועתה אתה מושכני לשקעני.
110 אבן עזרא, מצודת ציון. ורש״י ביאר מלשון דומיה, דהיינו ע״י קביצת סוסים הרבה שאספתי מחנותי לצאת לקראתך ברכבי פרעה להושיעך השתקתיך מצעקתך.
111 מצודת ציון. ורש״י פירש שם הראיתי לכל שרעייתי את. ובמדרש, אלו ישראל שקבלו תורתי שאילו לא קבלוה הייתי מחזיר עולמי לתוהו ובוהו, מדרש רבה. והנמשל, רוח הקודש מבשרת את ישראל, כי כשם שנפרע מן הראשונים כן יפרע מן האחרונים, לקח טוב. ומצודת דוד ביאר שהקב״ה אמר לכנסת ישראל את חביבה יותר מכל האומות ואף המובחרים שבהם, כי דימתי אותך לסוסה שקשורה לרכב פרעה שהיא המובחרת ביותר.
112 מצודת ציון.
113 מצודת דוד.
114 מצודת ציון. ואבן עזרא פירש צורות מצויירות כמו תורים. ובמדרש, מה הלחיים הללו לא נבראו אלא לדיבור, כך לא נבראו ישראל אלא לתורה, לקח טוב. ועוד דרשו, ״הלחיים״ משל הן למשה ואהרון, דכשם שֶׁלֶּחָיַיִם הללו לא נבראו אלא לדיבור, כך משה ואהרן לא נבראו אלא לדיבור, ״התורים״ מרמז על התורות, תורה שבכתב ושבע״פ, ו״צוארך בחרוזים״ אלו סנהדרין שהיו חורזים דבריהם כחוט של מרגליות, מדרש רבה.
115 רש״י.
116 מצודת דוד.
117 מצודת ציון.
118 רש״י, מצודת ציון. והנמשל, אמר הקב״ה לכנסת ישראל, ראויה את שאשפיע לך טובה מרובה.
119 מצודת דוד.
120 רש״י.
121 פעמים דרך היחיד לדבר בלשון רבים לתפארת, מצודת ציון. כמו (בראשית א, כו) ״נעשה אדם בצלמנו״ שפירושו אעשה, לקח טוב.
122 מצודת דוד.
123 אבן עזרא.
124 מצודת דוד.
125 והנמשל, הקב״ה אומר לכנסת ישראל, כשם שאת ראויה לטובה כך אעשה לך. ורש״י ביאר שהקב״ה הסית את פרעה לרדוף אחרי בני ישראל עם אוצרותיו כדי לעשות להם קישוטי זהב, עם נקדות הכסף שהיו בידם מביזת מצרים, שגדולה היתה ביזת הים מביזת מצרים.
126 מצודת דוד. ורש״י ביאר שכנסת ישראל אומרת זאת להצדיק עליה את הדין, ופונה להקב״ה ואומרת טובה גמלתני ואני גמלתיך רעה.
127 מצודת ציון.
128 רשב״ם.
129 מצודת ציון.
130 רש״י.
131 מצודת דוד.
132 מצודת ציון.
133 מצודת דוד. ורש״י ביאר הבאיש, ולשון חיבה כתב הכתוב ״נתן ריחו״, ולא כתב הבאיש או הסריח, והיינו בעוד שהשכינה בסיני קלקלתי בעגל, רש״י, מדרש רבה.
134 מצודת דוד. והנמשל, כנסת ישראל אומרת להקב״ה, המעשים טובים שבידי גברו מאוד על מעשיהם של טובי העובדי כוכבים ומזלות, ומעשיהם כאפס ותוהו מול מעשיי, מצודת דוד. ורשב״ם ביאר שכנסת ישראל מצדיקה עליה את הדין על שיעבודה בגולה, כי עשתה את עוון העגל בעוד השכינה בסיני. ודרשו חז״ל (שבת פח.) אמר עולא, עלובה כלה שמזנה בתוך חופתה, מאי קרא עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו, אמר רבא ואף על פי כן עדיין חביבותיה גבן דכתיב נתן ולא כתיב הסריח.
135 מצודת דוד.
136 אבן עזרא, מצודת ציון. והוא בושם יקר, אבן עזרא.
137 מצודת ציון.
138 מצודת דוד.
139 מצודת דוד. ורש״י פירש דודי נעשה לי כמי שיש לו צרור המור בחיקו ואמר לו הרי לך צרור זה שיתן ריח טוב מן הראשון שאבדת, כך הקב״ה נתרצה לישראל על מעשה העגל ומצא להם כפרה על עונם ואמר שיתנדבו למשכן ויבוא זהב המשכן ויכפר על זהב העגל.
140 מצודת דוד.
141 הם שני בדי הארון שהשכינה שרויה שם, רש״י.
142 מצודת דוד.
143 מצודת ציון. והנמשל, כנסת ישראל אומרת להקב״ה, הטובות שגמלת עלי גברו על מעשי הטובים, ולכן אתאוה שתשרה את שכינתך בקרבי, מצודת דוד. ובדרש, אמר רבי יהושע בן לוי מאי דכתיב צרור המור דודי לי בין שדי ילין? אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, אף על פי שמיצר ומימר לי דודי, בין שדי ילין, שבת פח:.
144 רשב״ם.
145 מצודת דוד.
146 שם.
147 רש״י, מצודת דוד.
148 שם מקום, רש״י. בארץ ישראל, אבן עזרא, מצודת ציון. ואותם הכרמים מוציאים פירות ארבעה או חמישה פעמים בשנה, וזהו משל לפעמים שכיפר ומחל להם הקדוש ברוך הוא על הנסיונות שנסוהו במדבר, רש״י.
149 רשב״ם. והנמשל, כנסת ישראל אומרת, הרבה פלאות עשית עמדי, פלאות אשר נשמעו בכל קצות הארץ, מצודת דוד. ובמדרש, אשכל איש שהכל בו מקרא משנה תלמוד תוספתות ואגדות, הכֹפר שמכפר עונותיהם של ישראל, בכרמי עין גדי, אלו אבות העולם שנמשכו אחריך כגדיים ונטלו הברכות שהן עין עולם, מדרש רבה. ועוד דרשו, אשכול הכפר דודי לי בכרמי עין גדי, מי שהכל שלו מכפר לי על עון גדי [-העגל] שכרמתי לי, שבת פח:.
150 מצודת דוד. ורש״י ביאר אני (כנסת ישראל) הייתי בושה בקלקולי, והוא (הקב״ה) חזקני בדברי רצויים לומר (במדבר יד, כ) ״וַיֹּאמֶר ה׳ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ״.
151 מצודת ציון.
152 שם.
153 מצודת דוד.
154 שם. ורש״י פירש והרי את יפה כי עיניך יונים, כלומר כלה שעיניה כעורות כל גופה צריך בדיקה ושעיניה נאות אין גופה צריך בדיקה.
155 אבן עזרא. והנמשל, הקב״ה אומר לכנסת ישראל, מעשייך טובים והגונים וממשיכים את אהבתי אליך, מצודת דוד. ורש״י ביאר הינך יפה באמירת ״נעשה ונשמע״, ועוד יפה את במעשי אבות, ויפה את במעשייך, כי ״עינייך יונים״, יש בך צדיקים שדבקו בי, כיונה הזו שמאז שמכירה את בן זוגה אינה מנחתו ותזדווג לאחר, כך נאספו אלי כל בני לוי ולא טעו בעגל, ועוד שיפה את במלאכת המשכן שם בירך אותך משה, ועל כל אלה הקב״ה אמר לישראל ״סלחתי כדבריך״, ומחלתי לך על עוונך. ובמדרש, הנך יפה רעיתי הנך יפה, הנך יפה במצוות, הנך יפה בגמילות חסדים, הנך יפה במצוות עשה, הנך יפה במצוות לא תעשה, מדרש רבה. ועוד דרשו, עינייך יונים אלו עיני העדה שהם מורים איסור והיתר לישראל, מה היונים כל אחד ואחד מכיר את מקומו, כך סנהדרין כל אחד ואחד מכיר את מקומו, לקח טוב.
156 מצודת דוד.
157 רש״י.
158 שם.
159 מצודת דוד.
160 מצודת ציון. ורש״י ביאר שעברת על פשעי והשרית שכינתך בתוכי, וזהו קילוס של ירידת האש על המזבח שנאמר (ויקרא ט, כד) ״וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה׳... וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ״.
161 מצודת דוד. ורש״י ביאר שהמשכן קרוי מיטה שנאמר הנה מטתו שלשלמה, וכן המקדש קרוי מטה שנאמר ביואש (דברי הימים ב כב, יא) בחדר המטות אשר בבית ה׳, על שהם פריין ורביין של ישראל.
162 מצודת דוד.
163 מצודת ציון. והנמשל, כנסת ישראל אומרת, הטוב שגמלת עלי מאז, היה על הצד המובחר ובחסד רב, והשרית שכינך בקרבי על הכפורת שהוא המקום הנחמד ביותר, מצודת דוד.
164 עצים עבים, מצודת ציון.
165 מצודת דוד.
166 שם. ורש״י ביאר לשון קרשים או לשון בריחים. ורי״א קרא ביאר הרהיטים שלנו.
167 אבן עזרא, מצודת ציון.
168 מצודת דוד. והנמשל, שבח הוא על בית המקדש, לומר הנה בית המקדש כולו שהכנת מאז לשבתך היה בנין נפלא ומפואר, מצודת דוד. ורש״י ביאר שהוא שבח על המשכן. ובמדרש, קורות בתינו ארזים, אלו הקורות שהביא חירום מלך צור לשלמה, מדרש זוטא. ועוד דרשו, קורות בתינו ארזים, אלו הצדיקים והצדיקות הנביאים והנביאות שעמדו ממנו, מדרש רבה. ובתלמוד, כשהלך ניקנור להביא דלתות מאלכסנדריא של מצרים, בחזירתו עמד עליו נחשול שבים לטבעו, נטלו אחת מהן והטילוה לים, ועדיין לא נח הים מזעפו, ביקשו להטיל את חברתה, עמד הוא וכרכה, אמר להם הטילוני עמה! מיד נח הים מזעפו, והיה מצטער על חברתה, כיון שהגיע לנמלה של עכו היתה מבצבצת ויוצאה מתחת דופני הספינה, ויש אומרים בריה שבים בלעתה והקיאתה ליבשה, ועליה אמר שלמה קרות בתינו ארזים רהיטנו ברותים אל תיקרי ברותים אלא ברית ים, יומא לח.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144